הם (עיר מקראית)
הָם הייתה עיר מקראית בהרי הגלעד בעבר הירדן.
העיר נזכרת פעם יחידה בתנ"ך, כאחת מערי הרפאים בסיפור מסעו של כדרלעומר מלך עילם לארץ כנען: ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם, וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם”.[1]
אתר ח'רבת האם שבהרי הגלעד הצפוניים, כחמישה וחצי ק"מ דרומית מערבית לעיר אירביד, שבו אותרו שרידי ביצורים מתקופת הברונזה הוא מיקומה המשוער של הם המקראית.[2]
יש חוקרים הסבורים כי העיר נזכרת כבר במקורות מצריים קדומים, כגון כתבי המארות מן המאה ה-19 לפני הספירה, אך אחרים מטילים בכך ספק.[3]
עיר ששמה הום נזכרת ברשימת ערי ארץ ישראל של תחותמס השלישי אבל מסתבר שמקומה של זו בסביבות יקנעם .[2]
במגילה החיצונית לבראשית (דף כא, שו' 29) המקבילה ל"הזוזים בהם" היא "זומזמיא די בעמן" (הזמזומים אשר בעמון).[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ה'.
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 850.
- ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 348.
- ^ יעקב חיים טיגאי, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל : דברים - כרך ראשון א, א – טז, יז, רעננה: האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס, 2016, עמ' 147