אמריקו הירש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מידע אישי | |||
---|---|---|---|
לידה |
11 ביוני 1900 אפושטג, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||
פטירה |
23 בספטמבר 1973 (בגיל 73) בואנוס איירס, ארגנטינה | ||
גובה | 1.72 מ' | ||
עמדה | קשר | ||
קבוצות כמאמן | |||
|
אמריקו הירש (בספרדית: Emérico Hirsch; 11 ביוני 1900—23 בספטמבר 1973) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ארגנטינאי ממוצא יהודי-הונגרי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בשם אימרה הירשל (בהונגרית: Imre Hirschl). אין מספיק מידע על קריירת המשחק שלו, אך על פי רוב העדויות שיחק בפרנצווארוש ובהמשך גם בקבוצות מיוגוסלביה, אוסטריה וצרפת. עם זאת, אין ראיות לאף אחת מהטענות הללו. המועדון היחיד שבו יש רישומים לפי הוא שיחק למענו הוא הוסוס. (בין היתר נאלצה לרדת ליגה עקב שוחד באותה תקופה) היא המועדון היחיד שלפי הטענה יש לו רשומות כלשהן שלו כשחקן. מבתו גבריאלה, פסיכואנליטיקאית בבואנוס איירס, נמסר כי הוא לחם בצד הבריטי במלחמת העולם הראשונה ובארץ ישראל, מה שלפי הדיווחים הותיר את הירשל עם צלקות על ירך ופרק כף היד. היא גם טוענת שהוא בא ממשפחה אמידה וגם שיחק כדורגל בצ'כוסלובקיה. אחרת, היא יודעת מעט על חייו המוקדמים של הירש.
ב-1932 הוא נחת במועדון ההתעמלות והסיוף לה פלאטה, ובכך הפך למנהל הטכני הזר הראשון של הכדורגל המקצועני הארגנטינאי. בשנה שלאחר מכן, Gimnasia y Esgrima La Plata השיג ביצועים יוצאי דופן בטורניר, שזכור לכולם בתור ה-Expreso של 33'. 1935 עד 1937, הפך לאלוף בשנים 1936 ו-1937. בנוסף, הוא קידם כמה שחקנים מקבוצות הנוער של המועדון, כמו José Manuel Moreno.2
ב-1938 חזר ל-Gimnasia y Esgrima La Plata וב-1939 המשיך לאמן את מועדון רוסריו סנטרל, בהיותו המאמן הראשון של רוסריו סנטרל בליגה הראשונה. הוא נשאר במועדון רוסאריו במשך שתי עונות בהן הוביל את הקבוצה ב-68 משחקים (25 ניצחו, 10 שווים ו-33 הפסידו). ב-1941 הוא התקבל לעבודה על ידי מועדון אחר של מה שנקרא הגדולים של הכדורגל הארגנטינאי, סן לורנצו דה אלמגרו. הקריירה שלו בכדורגל הארגנטינאי נקטעה זמן קצר לאחר מכן כשהסתבך בתיק שוחד שבגינה קיבל סנקציה חמורה מבית המשפט לעונשין של התאחדות הכדורגל הארגנטינאית.
לאליפות אורוגוואי 1949, הוא נשכר על ידי מועדון אתלטיקו פניארול. מנהיגה של אותה קבוצה נקראה אז חוליית המוות. קו חזית זה הורכב מ: Alcides Ghiggia, Juan Eduardo Hohberg, Óscar Míguez וחואן אלברטו שיאפינו. פניארול הופיעה לראשונה ב-21 באוגוסט מול ליברפול, אותה ניצחה 5-0 עם שלושה שערים של מיגס, אחד מסקיאפינו ועוד אחד מרומרו. בדייט השני, 27 באוגוסט, מול סנטרל, הם ניצחו 5-2 עם שני שערים של מיגס, אחד של וידאל, אחד של הוהברג והשני של אלסידס גיגיה. אחרי ניצחונות רצופים מול ריבר פלייט (3:0), דנוביו (3:1), דפנסור (6:1), וונדררס (6:0), סרו (5:3) וננסיונל (2:0). הם איבדו את הנקודות הראשונות שלהם באליפות מול רמפלה ג'וניורס ב-15 באוקטובר, איתה השוו 2 ל-2 עם שער של הוהברג ושער נוסף של שיאפינו. בין הניצחונות הרצופים של פניארול, בולט הניצחון 2-0 מול נסיונל, אותו הולידו אוהדי פניארול כקלאסיקה של הבריחה ואלו של נסיונל כקלאסיקה של שוד השופט. ואז, ב-5 בנובמבר, פניארול ניצחה 5-0 את סנטרל עם שני שערים של מיגס, אחד מג'יג'יה, אחר של וידאל והאחרון של שאפינו. לאחר מכן הם ניצחו את ריבר פלייט (2:1), דנוביו (2:1), דפנסור (3:1) והשוו עם וונדררס (1:1). בתאריך הלפני אחרון, הם ניצחו את סרו 3-1 עם שערים של הוהברג, וידאל ואיסו. במשחק הבא, הקלאסי, הם ניצחו את נאסיונל 4-3 ב-17 בדצמבר עם שני שערים של מיגס ושניים של הוהברג. בתאריך האחרון, 22 בדצמבר מול רמפלה ג'וניורס, הם ניצחו 3-0 המשחק לא הסתיים, כי לאחר 53 דקות נותרה רמפלה ללא מספר השחקנים. לפיכך, פניארול הפכה לאלופת אליפות אורוגוואי 1949 השנה, פניארול שיחקה בסך הכל 33 משחקים, מתוכם ניצחה 29, עשתה שוויון 3 והפסידה רק 1, כבשה 118 שערים וספגה 34. הם שיחקו 9 משחקים עבור הנבחרת. גביע התחרות, וזכה בכל התשעה, כבש 35 שערים וספג רק 9. באליפות אורוגוואי שיחק 18, מתוכם זכה ב-16 ושווה 2, כבש 62 שערים וספג 17. הוא שיחק גם 4 משחקי ידידות, בהם ניצח כולם, כבש 19 שערים ו-2 משחקים בינלאומיים, הוא השווה אחד והפסיד את השני (המשחק היחיד שהפסיד כל השנה). עם זאת, לאחר המקום השני שהושג באליפות אורוגוואי 1950, איש לא יכול היה להבין כיצד פניארול לא היה אלוף כאשר נבחרת אלופת העולם התבססה במאראקנה. מסיבה זו, נשיא פניארול, אדוארדו אליאום, קרא לקיים משאל משאל כדי להחליט, בעד או נגד חידוש החוזה של המאמן. פסק הדין היה חיובי. ב-1951 שכר פניארול שני שחקנים ארגנטינאים: הקטור אוזל ומנואל רומאי. המאמן אישר צעיר מפאן דה אזוקאר כמתנע: חוליו סזאר אבדי. בשנה זו, פניארול שחזר את התואר אלוף אורוגוואי. תקופתו בפניארול זכורה היטב על ידי אוהדי "מאניה", מועדון אליו חזר הירשל ב-1956.
ב-1961 הוא זומן שוב לביים את ריבר פלייט, ביוזמתו של אנטוניו וספוסיו ליברטי, נשיא הישות המיליונרית, שעמד בראשה גם במחזור הירשל המצליח בשנות ה-30 עם זאת, קמפיין עיתונאי שפותח על ידי מגזין הספורט היוקרתי אל גרפיקו, בדמותו של מנהלו דנטה פנצרי, מזכיר כי המנהל הטכני קיבל סנקציות בגין השתתפותו בניסיון שוחד לכדורגלן לפני 20 שנה, הסתיים בהתפטרותו של הירשל לפני תחילת האליפות של אותה שנה.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריבר פלייט
- ליגת העל הארגנטינאית: גביע האליפות (ארגנטינה) 1936, גביע זהב (ארגנטינה) 1936
- קופה איבארגו: 1937
- גביע אלדאו: 1936, 1937
- פניארול
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי ויינברג, הכדורגל הציל אותו, והוא ניצל אותו כדי להציל יהודים, באתר ערוץ הספורט, 6 במאי 2024
מאמני נבחרת ארגנטינה בכדורגל | |
---|---|
|
- כדורגלנים הונגרים
- כדורגלנים יהודים
- כדורגלנים ארגנטינאים
- קשרי כדורגל הונגרים
- קשרי כדורגל יהודים
- קשרי כדורגל ארגנטינאים
- מאמני כדורגל הונגרים
- מאמני כדורגל יהודים
- מאמני כדורגל ארגנטינאים
- מאמני פלמיירס
- מאמני חימנסיה לה פלאטה
- מאמני ריבר פלייט
- מאמני נבחרת ארגנטינה בכדורגל
- מאמני רוסאריו סנטראל
- מאמני באנפילד
- מאמני סן לורנסו
- מאמני פניארול
- אישים ממוצא יהודי-הונגרי
- הונגרים שנולדו ב-1900
- ארגנטינאים שנולדו ב-1900
- הונגרים שנפטרו ב-1973