מפרץ
מִפְרָץ (גם לְשׁוֹן יָם) הוא אזור גאוגרפי שבו הים "פורץ" לתוך היבשה ויוצר אזור שבו הים מוקף ביבשה משלושה כיוונים (בסביבות 240 מעלות). סוגי מפרצים זוכים לכינויים שונים. כך למשל מפרץ צר שחופיו צוקיים מכונה פיורד, וכאשר רצועת חול מפרידה בין המפרץ לבין גוף המים העיקרי הוא מכונה לגונה. מפרצים גדולים במיוחד מקבלים לעיתים את השם "ים" - כך למשל הים האדום הוא למעשה מפרץ של האוקיינוס ההודי.
היווצרות מפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשון יבשה ומפרצים נוצרים כתוצאה מהבדלים בעמידות הסלע בפני שחיקה. גלים שוחקים סלע רך מהר יותר ויוצרים מפרצים, בעוד סלע קשה עמיד בפני שחיקה ויוצר לשון יבשה בולטת. צורת לשון היבשה משתנה לאורך זמן עקב שחיקה מתמשכת, גורמים נוספים כמו רוח וגשם, והצטברות משקעים במפרץ. היווצרותם של מפרצים הוא תהליך מתמשך, שכן קו החוף משתנה ללא הרף עקב כוחות השחיקה והתצהיר.[1]
נמלי מפרץ -[עריכת קוד מקור | עריכה]
היתרון שיש למפרצים הנוחות של תחבורה והתקשורת עם שאר העולם דרך המערכת הנמלית מתייחס ליכולת המפרץ לספק שירותי תחבורה חיצוניים משופרים דרך מספר נמלים. במפרץ, ניתן לבנות מספר נמלים רב יותר מאשר באזורים לא במפרץ, מה שמאפשר לערים במפרץ ליהנות משירותי תחבורה חיצוניים מרובים דרך מספר נמלים. כך, המפרץ מציע יתרון מובהק בנוחות התחבורה והתקשורת לשווקים חיצוניים, מה שמאפשר חיבור יעיל ויעילות גבוהה עם השוק הגלובלי והתחבורה הבינלאומית.[2]
מפרצים מספקים הגנה מפני רוחות וגלים חזקים, ומאפשרים התיישבות אנושית פורחת. אדמתם הפורה אידיאלית לחקלאות, והם משמשים כמקומות דיג בטוחים. חשיבותם גדלה עוד יותר עם התפתחות הסחר הבינלאומי, שכן הם הפכו למיקום אידיאלי להקמת נמלים.[3]
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים באזור המפרץ מהוות יעד תיירותי חשוב ובנו תשתית תיירותית משמעותית, עם נמל תעופה ראשי ונמל ימי גדול: נמל ג'בל עלי, שנבנה בשנות ה-70, הוא הנמל המלאכותי הגדול בעולם שמהווה מקום תיירותי ותעסוקתי.[4]
מפרצים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חופי ישראל משובצים במפרצים רבים, לאורך הים התיכון, ים המלח והים האדום. מפרצים אלה משמשים כמרכזים תיירותיים, כלכליים ואקולוגיים חשובים.
גודלם, צורתם ועומקם של המפרצים משתנים, וניתן למצוא מפרצים קטנים וחבויים לצד מפרצים רחבים ופתוחים. היווצרותם קשורה לתהליכים גאולוגיים שונים, והם עשירים במשאבי טבע ימיים כמו דגים, אלמוגים וצמחייה ימית.
מפרצים בולטים בישראל כוללים את מפרץ אילת, מפרץ חיפה, מפרץ נעמה ומפרץ דור.
-
-
מפרץ חיפה, במבט מדרום לצפון -
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דג'מל בוסאה, ערים במפרץ, "researchgate", ינואר 2016 (באנגלית).
- פרופ' צבי בו-אברהם, מפרץ אילת, ים המלח והכנרת, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, 1985
- אגודה הגאוגרפית הלאומית, מפרץ,[5] חינוך נשיונל ג'יאוגרפיק, 19 באוקטובר 2023.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Describe and explain the formation of headlands and bays., Study Mind (באנגלית אמריקאית)
- ^ Mingxia Zheng Feng Lian Zhongzhen Yang, Study on the transport advantage and optimal port scale of a Bay Area, ELSEVIER, 2022, עמ' 4
- ^ Vic Lang'at Junior, What Is A Bay?, WorldAtlas, 2019-05-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Prof. Herbert Girardet, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.worldfuturecouncil.org/wp-content/uploads/2016/12/WFC_A_future_for_gulf_cities_en.pdf A Future for Gulf Cities], World Future council, 2012, עמ' 11
- ^ bay, education.nationalgeographic.org, 19.10.2023 (באנגלית)
| גאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
| תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | 
|
| מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
| מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
| ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים | ||
