בדיקת שינויים ספציפיים

''''הכיבוש האיטלקי של מיורקה''' היה [[כיבוש]] צבאי, שנמשך לאורך כל [[מלחמת האזרחים בספרד]]. [[איטליה הפשיסטית]] התערבה במלחמת האזרחים לטובת הכוחות הלאומנים-[[פשיסטים]], מתוך כוונה ל[[סיפוח|ספח]] את [[האיים הבלאריים]] ו[[סאוטה]] וליצור [[מדינה קליינטית]] ב[[ספרד]]<ref>R. J. B. Bosworth. ''The Oxford handbook of fascism''. Oxford, UK: Oxford University Press, 2009. Pp. 246.</ref>. האיטלקים ביקשו לשלוט באיים הבלאריים בשל מיקומם האסטרטגי, שממנו יכלו לשבש את קווי התקשורת והאספקה בין צרפת למושבותיה ב[[צפון אפריקה]], ובין [[גיברלטר]] הבריטית ל[[מלטה]]<ref>John J. Mearsheimer. The Tragedy of Great Power Politics. W. W. Norton & Company, 2003.</ref>. הכוחות האיטלקיים שלטו ב[[מיורקה]], שדות התעופה ב[[פלמה דה מיורקה]] וברחבי האי איישו בגלוי, וספינות מלחמה איטלקיות הוצבו והתבססו בעיקר בנמל פלמה<ref>LIFE 22 November 1937.</ref>. [[קובץ:BalearesAgost1936.PNG|ממוזער|מפת [[האיים הבלאריים]]{{ש}}תכלת: שטמיל שהיו תחת כיבוש איטלקי או בשליטת הכוחות הלאומניים{{ש}} אפור: שטחים שהיו תחת שלטון הכוחות הרפובליקנים]] == היסטוריה == לפני ההתערבות האיטלקית במלחמה אישר [[ראש ממשלת איטליה]], [[בניטו מוסוליני]] לכוחות של מתנדבים לצאת להילחם בספרד לטובת הכוחות הפשיסטיים-לאומניים, וכתוצאה מכך נכבש האי הגדול ביותר באיים הבלאריים, האי מיורקה. הכוחות הפשיסטיים הונהגו על ידי המפקד [[ארקונובלדו בונקורסי]], שהיה ידוע גם בכינויו "הרוזן הרוסי" ויזם שלטון טרור אכזרי, שבמסגרתו נרצחו כ-3,000 מקומיים בטענה כי הם קומוניסטים. שמו של הרחוב הראשי של [[פלמה דה מיורקה]] שונה ל"ויה רומא" והרחוב עוטר בעשרות פסלי [[העיט של הלגיון]]<ref>Abulafia, David. 2001. ''The Great Sea: A Human History of the Mediterranean''. Oxford University Press. p. 604</ref>. הכוחות האיטלקיים השתמשו באי כבסיס להתקפות אוויריות נגד ערים שבשליטת הרפובליקנים בספרד היבשתית. תחילה, אישר מוסוליני לשלוח רק כוחות מועטים שכללו בעיקר מטוסי הפצצה וזאת כדי להימנע מעימותים עם [[צרפת]] ו[[הממלכה המאוחדת]]. עם זאת, חוסר הנחישות ואי הרצון של הבריטים והצרפתים מלהצטרף למחמה, הוביל את מוסוליני לפרוס עוד כ-12 [[מפציץ|מפציצים]] שהוצבו במיורקה, אחד מהם הוטס על ידי בנו, [[ברונו מוסוליני]] {{אנ|Bruno Mussolini}}{{הערה|שם=הערה אחת|Reynolds Mathewson Salerno. Vital Crossroads: Mediterranean Origins of the Second World War, 1935-1940. Cornell University, 2002. Pp. 32.}}. בינואר 1938 הכפיל מוסוליני את מספר המטוסים המוצבים באי ואף הגביר את ההפצצות של ספרד היבשתית<ref>Reynolds Mathewson Salerno. Vital Crossroads: Mediterranean Origins of the Second World War, 1935-1940. Cornell University, 2002. Pp. 29.</ref>. הצטברות המפציצים בשדות התעופה של האי והגברת התקפות אוויריות מצד האיטלקים על נמלים שבשליטת הרפובליקנים נתפסה על ידי הצרפתים כפרובוקטיבית וכהתערבות בוטה במלחמת האזרחים{{הערה|שם=הערה אחת}}. לפי ההיסטוריון [[מנואל אגילרה]], בשנת 1937 יצרה [[הרפובליקה הספרדית השנייה|הממשלה הרפובליקנית]] הנואשת קשר עם דיפלומטים איטלקיים דרך [[חוסה צ'פירו]] כדי לנהל משא ומתן על נייטרליות איטלקית. התנאים האיטלקיים להכרזה על נייטרליות היו: * העברת [[מרוקו הספרדית]] לרשות איטליה * תשלום של כ-100 מיליון [[דולר אמריקאי|דולר]] לכיסוי הוצאות איטליה במלחמה * יישוב האיים הבלאריים בכ-100,000 תושבים איטלקים, יישוב כמות דומה של איטלקים גם בספרד היבשתית והקמת בסיס אוויר אחד או שניים שיהיו תחת שליטה של הצבאי האיטלקי. בסופו של דבר דחתה הממשלה הרפובליקנית את ההצעה והחליטה שלא לפנות שוב לאיטלקיים. לאחר ניצחונו של גנרל הכוחות הלאומניים, [[פרנסיסקו פרנקו]] במלחמת האזרחים, וכמה ימים לאחר [[הפלישה האיטלקית לאלבניה]], הוציא מוסוליני צו ב-12 באפריל 1939, להסיג את הכוחות האיטלקיים משטחי ספרד, כולל ממיור{{הערה|שם=הערה שתיים|Robert H. Whealey. Hitler And Spain: The Nazi Role in the Spanish Civil War, 1936-1939. Paperback edition. Lexington, Kentucky, USA: University of Kentucky Press, 2005. Pp. 62.}}. מוסוליני הוציא את צו זה בתגובה ל[[חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה|פלישה הגרמנית לצ'כוסלובקיה]] במרץ 1939, שממנה הובל מוסוליני, לאור הצלחתו המהירה של היטלר בכיבוש צ'כוסלובקיה{{הערה|שם=הערה שתיים}}. == הערות שוליים == {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} [[קטגוריה:מלחמת האזרחים בספרד]] [[קטגוריה:ממלכת איטליה]] [[קטגוריה:מיורקה]]'