מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '62.219.65.138' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 7779 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'תל אביב-יפו' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'תל אביב-יפו' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'Guycn2',
1 => '2A00:C280:101:46:9569:BE77:8102:589D',
2 => 'ותן טל',
3 => '2A01:73C0:95B:2E70:0:0:397D:C901',
4 => 'Ili Kaufmann',
5 => '212.179.174.220',
6 => '46.116.34.206',
7 => 'כ.אלון',
8 => '46.117.215.49',
9 => 'Noon'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 639570186 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'מידע חשוןב מאווווווד' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 100426 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירן. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
{{מפנה|תל אביב}}
{{מפנה|ת"א}}
{{בוט יישובים/5000|1|
|שם=תל אביב-יפו
|שם בערבית=تَلْ أَبِيب-يَافَا
|סמל=<div style="display:table; width:100%; background:none;"><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:TelAvivEmblem.svg|100x75px|סמל עיריית תל אביב-יפו]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:Tel Aviv New Logo.svg|200x70px|סמליל ממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב]]</div></div><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר תל אביב-יפו|סמל]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר תל אביב-יפו#שנת_המאה|סמליל]]{{ביאור|זהו סמליל תל אביב-יפו הממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב. העירייה עושה בו שימוש מאז, גם ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], שנים לאחר תום חגיגות המאה לעיר.}}</div></div></div>
|דגל=<div style="display:table; width:100%; background:none;"><div style="display:table-row">[[קובץ:Flag of Tel Aviv.svg|180x70px|גבול]]</div><div style="display:table-row">[[דגל העיר תל אביב|דגל תל אביב-יפו]]</div></div>
|סיסמה="אבנך ונבנית", "עיר ללא הפסקה"
|תמונה={{Photomontage|position=center
| photo1a = Hashalom interchange.jpg
| photo2a = Azriely Sarona5.jpg
| photo2b = ISR-2015-Jaffa-Clock tower-cropped.jpg
| photo3a = Tel Aviv Promenade panoramics.jpg
| photo4a = Panorama of Tel Aviv.jpg
| photo5a = Israel police maraton tel aviv 2022.jpg
| size = 275O
| color = transparent
| border = 0
}}
|כתובית=צילומים שונים מרחבי העיר
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|כיוון כתב=ימינה
|ראש העיר=[[רון חולדאי]]
|אתר אינטרנט=[http://www.tel-aviv.gov.il www.tel-aviv.gov.il]
{{ביאורים}}
|מפת עיר=[[קובץ:Tel Aviv map-plain.png|250px]]{{ש}}[[קובץ:Jaffa map-plain-bright.png|250px]]
|מפה דינמית={{מפה דינמית/תל אביב-יפו}}
}}
[[קובץ:Tel Aviv Panoramic View.jpg|250px|ממוזער|קו החוף של תל אביב-יפו]]
'''תל אביב-יפו''' (ב[[ערבית]]: '''تل أَبيب-يافا'''), המוכרת לרוב כ'''תל אביב''', היא עיר ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]], ב[[מישור החוף הדרומי]], המרכזית מבין ערי [[גוש דן]] וה[[ערים בישראל|שנייה בגודל אוכלוסייתה]] בישראל. תל אביב חברה בארגון [[פורום ה-15|פורום ה־15]]. תל אביב-יפו שוכנת לחוף [[הים התיכון]] על אדמת [[כורכר]]. בשטחה זורמים [[נחל הירקון]] ו[[נחל איילון]]. היא גובלת מ[[מערב]] בים התיכון; מ[[דרום]] בערים [[בת ים]] ו[[חולון]] ובבית הספר [[מקווה ישראל]]; מ[[מזרח]] בערים [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]; ומ[[צפון]] בערים [[רמת השרון]] ו[[הרצליה]]. [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] הנוכחי הוא [[רון חולדאי]].
תל אביב היא [[מטרופולין]] המהווה את מרכז ה[[כלכלת ישראל|כלכלה]], ה[[תרבות ישראלית|תרבות]], ה[[תקשורת בישראל|תקשורת]] ו[[אמנות חזותית בישראל|האמנות של ישראל]]. שוכנים בה מרכזי [[בנקאות בישראל|המערכת הבנקאית של ישראל]], [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה לניירות ערך]], [[שגרירות|שגרירויות]] ונציגויות בינלאומיות, מערכות ה[[עיתון|עיתונים]] הגדולים בישראל, ה[[הבימה|תיאטרון הלאומי]], ה[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|תזמורת הפילהרמונית]], בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת [[2003]] כ[[אתר מורשת עולמית]].
תל אביב-יפו מוגדרת כ"[[עיר עולם]] בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי [[תיירות|תיירים]] זרים בשנה.{{הערה|{{גלובס|מיכל רז-חיימוביץ'|1.7 מיליון תיירים בתל אביב - זינוק של 21% תוך שנה אחת|1001243292|27 ביוני 2018}}}}
לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופייה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.
בעיר מתגוררים (נכון לשנת [[2023]]) 476,126 [[תושב]]ים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 9,204 איש. באותה עת התגוררו ב[[מחוז תל אביב]] 1,460,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה מעל 3,918,800 נפש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2018/2.%20ShnatonPopulation/st02_25.pdf|כותרת=2.25 יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=}}}} בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ-70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת ה[[יוממות]] הגדולה בישראל – כ־64% מה[[עובד]]ים בתל אביב גרים מחוצה לה.
[[עיר נמל|עיר הנמל]] העתיקה [[יפו]] הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת ב[[תנ"ך]] (לרבות בסיפור [[יונה הנביא]]) ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי ל[[ארץ ישראל]]. לבד מיפו התקיימו לאורך ה[[היסטוריה]] מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית [[המאה ה-19|המאה ה־19]] גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ ל[[חומות יפו]] ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות [[נווה צדק]], [[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]], [[נווה שלום (שכונה)|נווה שלום]], [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]] ו[[כרם התימנים]] מצפון ליפו.
תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה ה[[מיזם]] היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי [[היישוב הישן]] וחלקו אנשי [[היישוב|היישוב החדש]] בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – [[קרן קיימת לישראל]]. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות [[המנדט הבריטי]] העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר [[1934]].
ב־[[1949]], לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה [[עיריית תל אביב-יפו]] המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי [[ישות|ישויות]] אורבניות נפרדות. בשנת [[2009]] חגגה העיר [[חגיגות המאה לתל אביב|מאה שנים להיווסדה]].
==שם העיר==
תל אביב נוסדה רשמית בשנת [[1909]] כשכונת "[[אחוזת בית]]", כשם האגודה שייסדה אותה. בימיה הראשונים של האגודה התלבטו ראשיה באיזה שם יקראו לה. נבחרה ועדה שהביאה לפני אספה כללית של תושבי השכונה את הצעותיה לשם העיר. בין השמות שהועלו באספה: יפו החדשה, נווה יפו, אביבה, יפהפייה, עברייה ועוד. אחד השמות שהוצעו היה "הרצליה" על שמו של [[בנימין זאב הרצל]]. לבסוף, ב־21 במאי [[1910]],{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm ניתן לשכונה השם "תל אביב" (אתר עיריית תל אביב])}} נבחרה ברוב קולות הצעתו של [[מנחם שינקין]]: "תל אביב", כשם התרגום העברי של [[נחום סוקולוב]] לספרו של הרצל, "[[אלטנוילנד]]", שפורסם שבע שנים לפני כן, ובו תיאר הרצל כיצד תיראה, לדעתו, המדינה היהודית לכשתקום (בשנת [[1923]] להערכתו). שיינקין נימק את הצעתו בדברים אלו: "בשם זה הביע מנהיגנו הרצל את תקוות עתידנו בארץ ישראל. לשם תל אביב יש צלצול מקומי, ערבי, וכל יושבי הארץ יתרגלו בו קל מהרה". בהצבעה על בחירת השם תמכו 20 אנשים בשם "תל אביב" ו־15 בשם "נווה יפו". האספה לא ידעה באותה עת כי שכונה בשם זהה כבר הוקמה במושבה [[נס ציונה]] (שם קיים עד היום רחוב תל אביב, שקדם לאחוזת בית).
מילולית, שם ספרו של הרצל הוא "ארץ ישנה חדשה" בלשון ה[[גרמנית]]. [[נחום סוקולוב]], שתרגם את הספר לעברית, קרא לו בשם הציורי "תל אביב": [[תל]] – האוצר הישן, עתיקות העבר, ו[[אביב]] – המסמל עתיד, פריחה, לבלוב ותקווה{{הערה|עיינו בפרק השני ב[https://benyehuda.org/read/7260 תל-אביב (אלטנוילנד)], [[פרויקט בן יהודה]]}}. מקור השם ב[[ספר יחזקאל]], כמקום שבו ישבו [[גלות בבל|הגולים]] ל[[בבל]] ליד [[נהר כבר]]{{ביאור|בבבלית פירוש השם "נהר כבר" הוא התעלה הגדולה. שם זה מוזכר מתעודות בבליות מניפור וכנראה הכוונה לתעלה שחצתה את העיר ניפור.}}, ככל הנראה בחבל [[ניפור]]{{הערה|"תל אביב", [[אנציקלופדיה מקראית]]}}: {{הדגשה|וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר וָאֵשֵׁב, הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם|יחזקאל ג טו|יחזקאל ג', טו}}. מוצא השם התנ"כי מ[[אכדית]] – [[תיל אבובי|תִיל אַבּוּבִּי]] – תל ה[[שיטפון]] – שנחרב על ידי שיטפון,{{הערה|זאב חומסקי, '''הלשון העברית בדרכי התפתחותה''', 1967, עמ' 65}} משמעות הפוכה למשמעות הסמלית שקיבל השם העברי.
ב־4 באוקטובר [[1949]] קיבלה [[ממשלת ישראל הראשונה|ממשלת ישראל]] החלטה על איחוד העיר [[יפו]] עם תל אביב. בעקבות החלטה זו התכנסה כעבור יומיים [[מועצת עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]] לדון בשם החדש לעיר המאוחדת. ראש העיר [[ישראל רוקח]] התנגד לשינוי שם העיר המבטא את הגשמת החזון הציוני ורצה ששם העיר יישאר כפי שהוא ובחלוקתה של העיר המאוחדת לאזורים או רבעים ייקרא אחד מהם "יפו". חברי מועצת העיר היו חלוקים בדעתם באשר לשם. בהשפעת ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שרצה מאוד בשם "יפו" כדי לחזק את הקשר של העיר למקורות התנ"כיים, הוחלט בסוף כפשרה לקרוא לעיר המאוחדת "תל אביב-יפו". למעט בפרסומים ומסמכים רשמיים או התבטאויות של [[פוליטיקאי]]ם מקומיים, נשמרו השמות "תל אביב" ו"יפו" מופרדים בשיח העממי והציבורי.
שמה של העיר ב[[שפת הסימנים הישראלית]] הוא סימן [[שפת סימנים#איקוניות|איקוני]] בצורת מסכה.{{הערה|{{יוטיוב|H5QP81ZioNM|שם=שפת הסימנים: אני גר בתל אביב}}}} מקור הסימן הוא באירוע ה[[עדלאידע]] של שנת 1936, אשר נחשב אירוע מכונן עבור קהילת החירשים, שכן בו נפגשו חירשים רבים מכל רחבי ישראל, ובזכות היכרות זו החלו לבסס את קהילתם ושפתם.<ref>{{צ-ספר|מחבר=מאיר, עירית וסנדלר, ונדי|שם=שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2004|עמ=213}}</ref>
==היסטוריה==
{{חלונית|תוכן=
{{פורטל:תל אביב-יפו/כרונולוגיה}}
}}
===יפו===
{{הפניה לערך מורחב|יפו}}
יפו היא אחת הערים העתיקות ביותר ב[[ארץ ישראל]], המוזכרת עוד ב[[תנ"ך]] כעיר שממנה יצא [[יונה בן אמיתי|יונה הנביא]] למסעו. השרידים הקדומים ביותר מעידים על מקום יישוב כבר ב[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה־18 לפנה"ס]]. לראשונה נזכרת יפו בכתובים באיגרות [[מצרים|מצריות]] משנת 1470 לפנה"ס, המתפארות בכיבושה על ידי ה[[פרעה]] [[תחותמס השלישי]]. בעת העתיקה שלטו ביפו ה[[פלשתים]], [[ממלכת ישראל המאוחדת]] תחת [[דוד המלך]], ה[[אשור]]ים, ה[[ממלכת פרס|פרסים]] וה[[הממלכה הסלאוקית|סלאוקים]], כמו רוב חלקי ארץ ישראל שנכבשו לאורך השנים על ידי ממלכות ואימפריות שונות. בכל תקופה זו הייתה יפו יעד אסטרטגי חשוב כעיר נמל מרכזית לחוף [[הים התיכון]].
[[קובץ:MarktJaffaGustavBauernfeind1887.jpg|ממוזער|200px|תיאור [[שוק (מסחר)|שוק]] ביפו בציור מאת [[גוסטב באוארנפיינד]], 1877]]
ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|ימי המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] שגשגה ביפו [[הקהילה היהודית|קהילה יהודית]], וזאת ניתן להסיק מ[[אפיטף|כיתובי]] ה[[מצבה|מצבות]] ב[[בית קברות|בית הקברות]] היהודי שנחשף מתחת לשכונת [[אבו כביר]] בשנת [[1871]] על ידי ה[[ארכאולוג]] ה[[צרפת]]י [[שארל קלרמון גנו]].
ב־[[1268]], בתקופת שלטון [[רוזנות יפו ואשקלון|הצלבנים]], כבש את העיר [[ביברס]], ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]], [[הגליה|הגלה]] את התושבים והרס את העיר. העיר עמדה חרבה עד [[המאה ה-17|המאה ה־17]], שבמהלכה התיישבו בה [[נזיר]]ים [[פרנציסקנים]] והקימו בה אכסניה, במקום שבו נמצאת מאז סוף המאה ה-19 [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]].
במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] ידעה יפו תקופות נוספות הן של שגשוג ובנייה מחדש, והן של חורבן עד המאה ה־19, אז החלה לפרוח. במהלך מאה זו גם חודשה הקהילה היהודית בעיר. עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ב[[המאה ה-19|מאה ה־19]], היה [[נמל יפו]] נמל הקליטה הראשי לבאי העליות הראשונות. למקצת מהעולים הייתה [[יפו]] תחנת מעבר בלבד, אך רבים אחרים נשארו בה, והקהילה היהודית ביפו גדלה והגיעה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] ל־11 אלף איש, כרבע מאוכלוסיית העיר.
===התיישבות מוקדמת בשטחה של תל אביב===
[[קובץ:Kudadi 109.jpg|ממוזער|200px|[[תל כודאדי]]]]
לבד מ[[יפו]], התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של נקודות יישוב בשטח המהווה היום את תל אביב. ייחודי לאופי ההתיישבות העתיקה במרחב זה הוא היעדר רצף התיישבותי באזור אחד מסוים. יישובים אלו שבו והתחדשו באזורים שונים על גדות הירקון. ברחבי שטחה של העיר, ובעיקר בקרבת נהר הירקון, התגלו כמאה [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]] מתקופות שונות.{{הערה|על פי מידע שהוצג בתערוכת "[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=295 ההיסטוריה הסודית של תל אביב]". המוצגת ב[[מוזיאון ארץ ישראל]] במהלך שנת המאה.{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} הירקון, בהיותו הנחל הרחב ביותר ב[[מישור החוף]], היווה עורק חיים אסטרטגי ואפשר אף את כניסתן של סירות מסחר אל פנים היבשה. החל מימי [[הבית השני]] ועד סוף [[התקופה הביזנטית]] אין היישובים החדשים קשורים עוד ב[[נחל הירקון]] כמקור לאספקת מים, והם התפשטו על פני כל שטחה של העיר, ובהם כאלה הרחוקים מן הירקון, כגון [[תל ברוך]] ו[[גן הגת]]. חלק מהממצאים שהתגלו בעיר מתוארכים ל[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]] ורבים מ[[תקופת הברונזה]]. בתקופות המאוחרות יותר של העת העתיקה, הוקמו בשטחים אלו נקודות יישוב רבות ככפרי לוויין של עיר הנמל יפו.
[[תל קסילה]] הוא אחד ה[[תל]]ים הארכאולוגיים החשובים בתחומי העיר, והוא שוכן צפונה לירקון בתחומו של [[מוזיאון ארץ ישראל]]. במקום נמצאו ממצאים רבים של היישוב ה[[פלשתים|פלשתי]] שפרח על התל החל ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה־12 לפנה"ס]] ועד תחילת [[המאה ה-10 לפנה"ס|המאה ה־10 לפנה"ס]]. מאז תקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ועד לסוף התקופה הביזנטית, התקיים על התל יישוב יהודי ואחר לסירוגין.
[[תל נפוליאון]], הידוע גם כ"תל גריסה", שוכן בצפונה של העיר, מדרום ל[[נחל הירקון]] וממזרח ל[[נחל איילון]]. המקום היה מיושב החל משנת [[המאה ה-28 לפנה"ס|2700 לפנה"ס]] לערך. היישוב התרחב ב[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף ה־2 לפנה"ס]], והגיע לשיאו ב[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה־18]] וב[[המאה ה-17 לפנה"ס|מאה ה־17 לפנה"ס]]. על התל התגלו מספר מבנים מונומנטליים ומערכת לאספקת מים. באתר "[[שבע טחנות]]" הסמוך לתל נפוליאון הוקמו ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופת העות'מאנית]] מספר [[טחנת קמח|טחנות קמח]],{{הערה|[http://www.avshalom-inst.co.il/article_page.asp?id=95&scid=172 מכון אבשלום]{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} והכפר הערבי הסמוך [[ג'רישה]] (جريشة) מעיד בשמו על כך שבאתר פעל מרכז אזורי של גריסת [[קמח]].{{הערה|[http://www.yarqon.org.il/ShowPage.asp?CategoryID=46 רשות נחל הירקון]{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} טחנות קמח נבנו גם ב"[[עשר טחנות]]" בקצה הצפון־מזרחי של העיר. האתר, שהיה הגדול מסוגו לאורך הירקון, היה פעיל ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]], ולאחר הפסקה ארוכה חידש את פעולתו במאה ה־19, עת נודע בשם "טאחונאת אל הדר" (طاحنات الهدر).
ב[[תל כודאדי]], הסמוך ל[[שפך הירקון]], נחשפו שרידי שתי [[מצודה|מצודות]] [[אשור]]יות מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה ה־8 לפנה"ס]], אשר שימשו כשלוחה הקדמית של תל קסילה. המצודות הגנו על שפך הירקון, ובעת שלום שימשו כ[[תחנת סחר]]. [[גן הגת]] הוא [[אתר ארכאולוגי]] נוסף ב[[צפון תל אביב|צפון־מערבה של תל אביב]]. ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] פעלה במקום [[גת (בור)|גת]] שהייתה בשימוש מ[[המאה ה-4 לפנה"ס|המאה ה־4 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]] והיא מוגדרת כגת ציבורית משוכללת. ב[[כיכר היל]], הנמצאת לא הרחק מהאזור בו שוכן תל כודאדי, התגלו מערות קבורה ושרידי יישובים מ[[האלף הרביעי לפני הספירה]], ומהמאות ה־8 עד [[המאה ה-10 לפנה"ס|ה־10 לפנה"ס]]. רוב המערות נאטמו כדי לשמרן. מערות קבורה התגלו גם באתר [[מערות אפקה]] השוכן מערבית ל[[נתיבי איילון]], מצפון לשכונת [[אפקה]].
===הקמת תל אביב===
{{ערך מורחב|היסטוריה של תל אביב}}
[[קובץ:RabiYehudaHaleviFromRagusa.jpg|שמאל|250px|הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה [[יהודה מרגוזה]]|ממוזער]]
[[קובץ:חותמת הקהילה היהודית ביפו.jpg|שמאל|ממוזער|225px|חותמת הקהילה היהודית ביפו]]
[[קובץ:TelAviv-paam4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרחוב הראשון בשכונת אחוזת בית, [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], וברקע בניין [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]]]
בשנת [[1825]], בתקופה בה שלטה [[האימפריה העות'מאנית]] על [[ארץ ישראל]], התמנה הרב רפאל יהודה מנחם לוי (המכונה [[יהודה מרגוזה]]) על ידי רבני ירושלים להקים התיישבות יהודית ב[[יפו]] כדי לקבל את פני [[עלייה לארץ ישראל|עולים יהודים]], מפני שהיה ביחסים טובים עם השליטים העות'מאניים. בימים ההם לא היה יישוב יהודי ביפו והיהודים שעלו דרך [[נמל יפו]] סבלו בגלל חוסר עזרה יהודית. ישיבתו של הרב בבדידות, בעיר שאין בה יהודי אחר לא הייתה נוחה ונעימה כל עיקר, ואפילו אם עלה מפעם לפעם לשבת קצת ב[[ירושלים]]. בשנת [[1829]] השפיע הרב על 12 הניצולים של אוניית [[העלייה ממרוקו|עולים יהודים ממרוקו]] שטבעה ליד [[עכו]] להיות היהודים הראשונים להצטרף אליו ולהתיישב ביפו.{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org מתוך הערך יהודה הלוי באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.]}} במשך הזמן התלקטו עוד יהודים ליפו, והקהילה כללה הן [[נוסח אשכנז|אשכנזים]] והן [[נוסח הספרדים|ספרדים]].{{הערה|[https://www.montefioreendowment.org.uk/census ראה רישום מקיף של חברי הקהילה (שם, מוצא, מקצוע, ועוד) ומוסדותיה בסקר מונטיפיורי של תושביה היהודים של ארץ הקודש משנת 1855]}}
בשנת [[1834]] נרכש [[בית העלמין היהודי ביפו]] למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים. בראשיתו של בית עלמין זה יש למעשה לראות את ראשיתה של [[חברה קדישא]] תל אביב יפו.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20110825001256/http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59574 ראה אתר חברת קדישא תל אביב יפו.]}}
בשנת [[1842]] רכש הרב [[יהודה מרגוזה]], יחד עם [[חכם]] [[חיים אברהם פינסו]] וחכם [[יחיאל בכר|יחיאל בכר הכהן]], חלקת אדמה בגודל של 103 [[דונם]], מחוץ ל[[חומות יפו]], על גדות [[נחל איילון]], צפונית-מזרחית ליפו, כיום [[שכונת מונטיפיורי]] ו[[מגדלי עזריאלי]]. הרב נטע על השטח פרדס ובו 5,310 עצים בסיוע ה[[אמריקאים|אמריקאית]] {{קישור שפה|אנגלית|Clorinda S. Minor|קלורינדה מיינור}} מחוות ה[[נוצרים]] ה[[פרוטסטנטים]] ה[[מילניאריזם|מילניאליסטים]] [[הר התקווה]]. בשנת [[1853]] שלח הרב יהודה מרגוזה מכתב ליהודי הבריטי [[סר]] [[משה מונטיפיורי]], [[השריפים של לונדון|השריף של לונדון]] לשעבר, וכתב (המקור ב[[אנגלית]]): "בחסד האל, הריני מצהיר בזה, שאני הישראלי הראשון שבא הנה ליפו אחד מ[[שבט דן]]... אני התחלתי יחידי לעבד את האדמה על-ידי נטיעת גן, כפי שאני עומד לספר לכבודו, ואילו יכולתי לבצע את תוכניתי, הייתי גורם לכך שיהודים אחרים היו עושים כמוני, לפי הדוגמה שלי. אלא שידוע לכל אחד, שההתחלות של כל דבר חדש קשות מאוד הן, ואף ה[[מוסלמים]] כאן השתוממו לראות יהודי מעבד את האדמה... אעשה ככל שביכולתי לעודד עבודת אדמה בין אנשי [[הקהילה היהודית|קהילתי]] מונה שבעים משפחות. כל זה נכתב על ידי הרב הנמצא כאן, והוא [[היהודים באימפריה העות'מאנית|הפקיד הממונה על היהודים]] המתפללים לאל לשלומך. רפאל יהודה מנחם לוי, יפו 28 ביולי 1853". יהודה מרגוזה המשיך להנהיג את הקהילה עד מותו בשנת [[1879]].{{הערה|מכתב ר' יהודה מרגוזה למשה מונטיפיורי, מצוטט אצל {{קתדרה|שושנה הלוי|פרדס מונטיפיורי|2.5|2 (חשוון תשל"ז), עמ' 162–164}}.}}
בשנת [[1863]] יזם הרב [[יהודה מרגוזה]] את "[[ועד העיר ליהודי יפו]]", שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי, ובו היו שותפים ספרדים ו[[אשכנזים]] יחד. ועד זה היה ממונה על ענייניה הדתיים והחברתיים של הקהילה היהודית של יפו. מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19 החל להעביר הוועד את סמכויותיו בהדרגה ל[[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] ול[[מועצה דתית|מועצה הדתית]] של תל אביב, עד שחדל להתקיים במאי [[1939]].{{הערה|[https://rabanut.co.il/אודות-המועצה/רקע-היסטורי/ מתוך אתר הרבנות הראשית של תל אביב.]}}{{הערה|{{הצופה||מועצת הקהילה לשאלת ההתמזגות|19381027|13}}}}{{הערה|{{הצופה||התמזגות הקהילה עם עירית תל אביב|19390501|8}}; {{הצופה||המשך|19390501|44}}}}
בשנת [[1876]] נבנה הבית היהודי הראשון מחוץ לתוואי [[חומות יפו]] ואוכלס של ידי [[חיים שמואל שמרלינג]]. חומות יפו עצמן פורקו בשנת [[1868]].
בשנת [[1887]] הוקמה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו, [[נווה צדק]], ובעקבותיה הוקמו שכונות נוספות. בשנת [[1896]] הוקמה שכונת [[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]], בשנת [[1904]] הוקמה שכונת [[מחנה יוסף]], ובשנת [[1906]] הוקמה שכונת [[אוהל משה (תל אביב)|אהל משה]]. בשכונות פעלו ועדים שנבחרו באספות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי, שכן השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו.
ביולי 1906 התכנסה לראשונה קבוצה ביפו והתאגדה בשם "אגודת בוני בתים" (ששונה מאוחר יותר ל"אחוזת בית") שהקימה שלוש שנים מאוחר יותר את [[שכונה|שכונת]] אחוזת בית. ביום 11 באפריל [[1909]] הוקמה שכונת [[אחוזת בית]]. ביום זה התכנסה קבוצת המייסדים של שכונת אחוזת בית (66 משפחות ובודדים) בחולות שמצפון לתוואי חומות יפו כדי [[הגרלת המגרשים לאחוזת בית|להגריל בין חבריה את מיקום המגרשים לבנייה בבעלותם]], בעזרת [[צדף|צדפים]]. אבן הפינה למבנה הראשון בשכונת אחוזת בית, "ה[[הגימנסיה הרצליה|גימנסיה הרצליה]]", הונחה ביום 28 ביולי 1909.{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm אתר עיריית תל אביב]}}
ב־21 במאי [[1910]] החליפה שכונת "אחוזת בית" את שמה לשכונת "תל אביב", כשם התרגום העברי של [[נחום סוקולוב]] לספרו של הרצל, "[[אלטנוילנד]]", שפורסם שבע שנים לפני כן.
{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm ניתן לשכונה השם "תל אביב" (אתר עיריית תל אביב)])}}
בשנת 1917, קרוב לתום מלחמת העולם הראשונה, נכבשה ארץ ישראל על ידי האימפריה הבריטית מאת האימפריה העות'מאנית. המדינאי היהודי-בריטי [[לורד]] [[הרברט סמואל]] מונה [[הנציב העליון|כנציב העליון]] הבריטי על ארץ ישראל, שתפקידו לימשל על ארץ ישראל מטעם [[האימפריה הבריטית]].
ב–19 ביולי [[1920]] הגיש ראש ועד [[אחוזת בית|שכונת תל אביב]] (לשעבר, שכונת אחוזת בית) [[מאיר דיזנגוף]], ל[[הנציב העליון|נציב העליון]] בקשה רשמית להיפרדות שכונת תל אביב מיפו. הצידוקים הרשמיים לבקשה נגעו בנטל ה[[מיסים]] של תושבי שכונת תל אביב, הן לוועד שכונת תל אביב והן לעיריית [[יפו]]. אך כוונתם האמיתית של אנשי שכונת תל אביב הייתה להקים עיר עברית חדשה.{{הערה|שחורי, אילן, 1990.חלום שהפך לכרך: תל–אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: אביבים.}}
בין 1 במאי [[1921]] לבין 6 במאי 1921 התרחשו [[מאורעות תרפ"א]]. אלה היו סדרה של מעשי [[רצח]], [[אלימות]], ו[[אונס]] ב[[יהודים]], [[שוד]] ו[[ביזה|ביזת]] רכושם, מצד שכניהם ה[[ערבים]]. המאורעות החלו ב[[יפו]] והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים. במהלכם נרצחו 47 יהודים ונפצעו 140. מייד עם תום המאורעות ב-11 במאי 1921 הכריזו הבריטים על "[[פקודת רשות עירונית תל אביב]]" (Tel Aviv Township Order). הפקודה איחדה את [[השכונות היהודיות שמחוץ לתוואי חומות יפו]] לרשות עירונית (Township) תחת השם "תל אביב" והפרידה אותה מיפו. מאורעות תרפ"א הובילו להגירה יהודית מיפו לרשות עירונית חדשה זו.
בשנת 1934 הפכה רשות עירונית תל אביב (Township) ל[[עיר]] תל אביב (City) על ידי שלטונות המנדט הבריטי.
בשנת 1950, לאחר תום קרבות [[מלחמת העצמאות]] ו[[תל אביב במלחמת העצמאות|כיבוש יפו]] בקרבות עזים של לוחמה עירונית, הוכרז רשמית על ביטול עיריית יפו, סיפוח רוב שטחה לעיר תל אביב, ושינוי שם העיר 'תל אביב' לשם 'תל אביב-יפו'.{{הערה|שם=קובץ התקנות|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-0095.pdf פקודת העיריות 1934 - אכרזה על ביטול עיריית יפו], 24 באפריל 1950, קובץ התקנות 95, 18 ביוני 1950, עמ' 1037-1040}}
תאריך הייסוד הרשמי של העיר תל אביב-יפו נקבע ליום 11 באפריל 1909, יום [[הגרלת המגרשים לאחוזת בית|הגרלת המגרשים לשכונת אחוזת בית]].{{הערה|[http://www.mytelaviv.co.il/index.php?langpage=heb&dir=site&page=articles&op=item&cs=3349&mode=print כמה משפחות באמת ייסדו את שכונת "אחוזת בית" והעיר תל אביב?] [[אילן שחורי]] (באתר "תל אביב שלי")}}
===תקופת המנדט הבריטי===
[[קובץ:PikiWiki Israel 2779 Great Britain בריטניה הגדולה.JPG|ממוזער|250px|שמאל|ביתן בריטניה (נהרס) ביריד המסחר הבינלאומי ־ "[[יריד המזרח]]" שהתקיים ב[[שפך הירקון]]]]
[[קובץ:BEN-SIRA-BALFOUR.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בלפור, ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]]]
עם הכיבוש הבריטי ב־[[1917]] והחלתו של השלטון הצבאי הבריטי חזרו התושבים לתל אביב. העלייה השלישית ב־1919–1923 הזרימה עולים רבים לעיר, ומשנת [[1921]] החלה תנופת התפתחותה של תל אביב. שלטונות המנדט החליטו על הפרדתה החלקית מיפו והכרה במעמדה כישות עירונית TOWNSHIP (פקודה המורה על כך פורסמה ב־1 ביוני 1921).{{הערה|{{מטח|[[גדעון ביגר]]|התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1909–1934|12795}}}} באותה שנה פרצו [[פרעות תרפ"א]], שבהן [[רצח]]ו ערביי יפו 47 מיהודי העיר, בהם הסופר [[יוסף חיים ברנר]]. בעקבות מאורעות דמים אלה יצאו [[יהודים]] רבים מיפו ועברו לתל אביב. אז הוחלט גם לבטל את התקנות האוסרות פעילות כלכלית בתל אביב, כלכלת העיר החלה להתפתח ונוסד [[שוק הכרמל]]. מאז התפתחה העיר בקצב מזורז: מ־3,600 תושבים בשנת 1914 ל־34,000 בשנת [[1925]] ול־120,000 בשנת [[1936]].
בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]] ותחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30]] החל פיתוחו של אזור [[שפך הירקון]] הידוע בכינוי "'''חצי האי הירקוני'''". באזור זה הוקמה [[תחנת הכוח רדינג]] ולצידה [[שדה תעופה|שדה התעופה]] [[נמל התעופה דב הוז|שדה דב]]. בחלקו הדרומי התקיים יריד המסחר הבינלאומי שלצורך כך הוקמו בו [[ביתנים]] בסגנונות האדריכליים שאפיינו את העיר תל אביב. בחלקו המזרחי של היריד הוקם "[[אצטדיון המכביה]] הראשונה" ב־[[1932]]. בשנת [[1937]] הוקם [[גשר ווקופ]] מעל שפך הירקון שנועד לחבר את תחנת הכוח עם היריד.
ב־12 בינואר [[1934]] זכתה תל אביב למעמד של [[עיר]].
להתפתחות הגדולה של העיר תרמו גם [[העלייה הרביעית]] ו[[העלייה החמישית]] ([[1924]]–[[1939]]) שבהן זרמו לעיר עולים רבים מ[[מרכז אירופה]]. בתקופה זו היא החלה לקבל את הצביון ה[[בורגנות|בורגני]]־בלייני שלה. בתל אביב נפתחו ה[[קולנוע]] הראשון ו"[[קזינו גלי אביב]]" שהיה מוקד בילויים חשוב של התקופה. בתקופה זו אומץ [[סמל העיר תל אביב-יפו|סמל העיר]], וססמתה "עוד אבנך ונבנית" שנלקחה מהפסוק:
{{ציטוטון|עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים|{{תנ"ך|ירמיהו|לא|ג|קצר=כן}}}}
ב־[[1936]] הייתה תל אביב לעיר הגדולה בארץ, למרכז המסחר והשיווק של התוצרת החקלאית, למרכז המלאכה והתעשייה הקלה ולמרכז השירותים הציבוריים, הכלכליים והתרבותיים של [[היישוב העברי]].
ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט]] תקפו ערבים את פרוורי תל אביב. בעקבות שביתת הפועלים בנמל יפו הוקם ב־[[1936]] [[נמל תל אביב]] בחלקו הדרומי של חצי האי הירקוני ונמל תל אביב, והוא תרם להתפתחות העיר, אף שהיה זה נמל קטן ולא משוכלל ביותר: [[אוניה|אוניות]] לא יכלו לעגון בו, וכמו בנמל יפו, העברת ה[[סחורות]] והנוסעים בוצעה באמצעות סירות.
ב־9 בספטמבר [[1940]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], [[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב|הפציצו מטוסים של חיל האוויר האיטלקי את תל אביב]], ו־112 בני אדם נהרגו. בתקופת [[ההעפלה]] והמאבק בשלטונות [[המנדט הבריטי|המנדט]], ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה־40]], מילאה תל אביב תפקיד חשוב: אליה הגיעו אוניות ה[[מעפילים]], בה נוסדה תעשיית הנשק ב[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|מחתרת]], וממנה פעלו ארגוני המחתרת. ערב קום המדינה גרו בעיר כ-200 אלף איש – כשליש מכלל היהודים שישבו בארץ ישראל.
===תל אביב במלחמת העצמאות===
[[קובץ:Tel Aviv residents taking cover from Arab snipers fire in 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עוברים ושבים ב[[שוק הכרמל]] תופסים מחסה מאש צלפים הנורית מ[[מסגד חסן בק]] ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]]]]
{{הפניה לערך מורחב|תל אביב במלחמת העצמאות}}
לאחר החלטת החלוקה של [[האו"ם]] ב[[כ"ט בנובמבר]] [[1947]] פרצו קרבות בגבולותיה הדרומיים והמזרחיים של העיר תל אביב עם [[יפו]],{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|520173|8 בדצמבר 2017}}}} שעל פי החלטת האו"ם הייתה אמורה להיכלל במדינה הערבית כמובלעת בתוך המדינה היהודית. הקרבות בגבול יפו נסתיימו סמוך להכרזת המדינה, עם הניסיון לכיבושה בידי כוחות [[ארגון צבאי לאומי|האצ"ל]] וכניעתה לכוחות "ההגנה", ברחו רוב תושביה ה[[ערבים]] ובתים רבים עמדו נטושים. עיריית תל אביב הפיצה כרוז שאסר על כניסה ליפו,{{הערה|כרוז [http://tel-aviv.millenium.org.il/לוח+מודעות/ אסור באיסור חמור להיכנס לשטח העיר יפו] באתר ארכיון [[עיריית תל אביב]].}} אך ללא הועיל.
לפני קום מדינת ישראל שכנו בסמיכות לעיר מספר כפרים ערביים שאינם קיימים יותר כיום. הכפרים הם [[שייח' מוניס]] ששכן היכן שאוניברסיטת תל אביב כיום, [[ג'רישה]] ו[[ג'מאסין אל ע'רבי]] ששכנו דרומית לשכונת בבלי של היום, [[סומייל]] ששכן בצפון מזרח צומת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] וארלוזורוב, ו[[אבו כביר]] ו[[סלמה (שפלה)|סלמה]] ששכנו בדרום העיר. מרבית הכפרים הערבים ננטשו במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]] וסופחו לתל אביב. על בתי הערבים שננטשו ושלא נהרסו במהלך הקרבות חל [[חוק נכסי נפקדים]]. בבתים השתכנו יהודים תושבי [[יפו העתיקה|יפו]], שהפכו בעצמם לפליטי המלחמה, ועולים חדשים.
===מקום המדינה ועד ימינו ===
ב[[יום העצמאות|ה' אייר תש"ח]] 14 במאי [[1948]] הכריז [[דוד בן-גוריון]] על [[הכרזת העצמאות|עצמאות]] המדינה בגלריה האחורית (בשל היותה ממוגנת) של [[בית דיזנגוף]] משכנו של [[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]] אז, ב[[שדרות רוטשילד]] 16. באותה עת הייתה [[ירושלים]] נצורה ומנותקת, ולפיכך בינתיים שימשה תל אביב כמושב השלטון ובה פעלו ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ו[[הכנסת]]. ישיבות הכנסת הראשונות שנפתחו בירושלים הועברו לתל אביב אל בית האופרה הישן ב[[רחוב הרברט סמואל]], במקום בו שוכן היום [[מגדל האופרה]]. רק בסוף שנת [[1949]] הוכרזה ירושלים כבירת ישראל, והכנסת שבה אליה.{{הערה|ישיבות הכנסת הראשונה התקיימו בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים [https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_140249.pdf פרוטוקול ישיבת הפתיחה של האספה המכוננת היא הכנסת][http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_160249.pdf פרוטוקול הישיבה החמישית של הכנסת בה נבחר נשיא המדינה][https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_261249.pdf הישיבה הראשונה של הכנסת לאחר החזרה לירושלים בדצמבר 1949]}} במהלך הפלישה המצרית במלחמת העצמאות ועד ההפוגה השנייה, [[הפצצת תל אביב במלחמת העצמאות|הופצצה תל אביב]] על ידי מטוסים מצריים מספר פעמים ובהפצצות נהרגו 150 מתושבי העיר לרבות ילדים.
במאי [[1949]] הוסר [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]] מעל יפו והיא הפכה ל"מִינהל יפו" במסגרת [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]]. ב-24 באפריל [[1950]] הוכרז רשמית על ביטול עיריית יפו למפרע מ-1 בינואר 1950, העברת חלק משטחיה לידי [[חולון]] ו[[בת ים]] והעברת שאר השטח וכלל הנכסים וההתחייבויות של יפו לעיריית תל אביב,{{הערה|שם=קובץ התקנות}} בשם "תל אביב-יפו". נכון לשנת 2010 חיים בה כ־20,000 [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]], רובם צאצאי הערבים שנותרו בעיר למרות המלחמה.
לאחר קום המדינה ידעה העיר מספר גדול של שינויים בהתפתחותה. מפריחה וגדילה מואצת ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]], דרך עזיבת העסקים והסטת מוקד המגורים לטובת ה[[פרוור]]ים מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] עד לשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]], והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] פריחה מחודשת.
בשנת [[1963]] הגיעה אוכלוסיית תל אביב לשיא גודלה (394,400 איש). מאז החלה [[תופעה]] של צמצום מספר התושבים, שהגיעה לשיאה בשנת [[1988]], כשנספרו בעיר 317,800 תושבים בלבד. בשנת [[1975]] איבדה תל אביב את מקומה כעיר המאוכלסת בישראל לטובת [[ירושלים]]. מ־[[1989]] ניכר גידול במספר התושבים, אשר נבע מקליטת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|גל העלייה מברית המועצות לשעבר]] מראשית שנות התשעים ובשל חזרת תושבים לעיר.
ההתפתחות האורבנית של העיר ידעה מספר מגמות בתקופה זו: התרחבות צפונה משנות ה־50 ועד שנות ה־70, תחילת התחדשות מרכז העיר בשנות ה־80, פיתוח מרכז העסקים שסביב [[נתיבי איילון]] החל משנות ה־90 במקביל להתחדשות ו[[עיבוי עירוני]] מרכז העיר ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]]. בשנות ה־60 נהרסו [[שכונת מצוקה|שכונות מצוקה]] בעיר, ופינו את מקומן לשכונות חדשות. שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] היפואית נהרסה בתקופה זו והיה תכנון להרוס חלקים מ[[נווה צדק]] ואף את [[יפו העתיקה]]. תוכניות אלה הפכו לתוכניות [[שימור מבנים|שימור]], ויפו העתיקה אכן שוקמה ושומרה במאמץ רב של העירייה. אולם, החיבור האורבני בין תל אביב ויפו נותר שנוי במחלוקת.
ב[[מלחמת ששת הימים]] התפוצצו פגזים ירדניים ב[[כיכר מסריק]] בעיר. לאחר מלחמת יום הכיפורים התרחשו גם מספר פיגועי טרור של מחבלים פלסטינים בעיר, דוגמת [[הפיגוע במלון סבוי|פיגוע המיקוח במלון סבוי]], [[הפיגוע בקולנוע חן בתל אביב|הפיגוע בקולנוע חן]], [[פיגוע כביש החוף|והפיגוע בכביש החוף]] שגרם לעוצר בשכונות עבר הירקון. ב[[מלחמת המפרץ]] בשנת [[1991]] נורו לעבר ישראל טילי [[סקאד]] על ידי צבא [[עיראק]]. מרביתם כוונו לעבר תל אביב, בהיותה ריכוז האוכלוסייה הגדול במדינה, מלבד ירושלים, אליה נמנע הצבא העיראקי מלשגר טילים. תל אביב ספגה את שש הפגיעות הראשונות, ובמהלך המלחמה עזבו רבים מתושביה והשתכנו ביישובים רחוקים מן המרכז. עקב כך נפגעה שגרת היום והכלכלה העירונית. החל בשנות ה־90 סבלה העיר ממספר [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי התאבדות]] קטלניים (ראו: [[פעולות טרור בתל אביב]]), ובהם [[הפיגוע בקו 5]] (1994), [[הפיגוע בדיזנגוף סנטר]] (1996), [[הפיגוע בקפה אפרופו]] (1997) ו[[הפיגוע בדולפינריום]] (2001). פיגועים נוספים אירעו ב[[הפיגוע ברחוב אלנבי (2002)|אוטובוס קו 4 ברחוב אלנבי]] וב"[[הפיגוע בסי פוד מרקט|סי פוד מרקט]]" (שניהם בשנת 2002) וב[[הפיגוע בשוק הכרמל|שוק הכרמל]] (בשנת 2004). ב[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב#פיגועי התאבדות בתחנה|תחנה המרכזית הישנה של תל אביב]] וב[[נווה שאנן (תל אביב)|רחוב נווה שאנן]] אירעו בתקופה זו חמישה פיגועים שונים; וב[[טיילת תל אביב יפו|טיילת]] שניים (2003 ו־2005). במהלך [[מבצע עמוד ענן]] בשנת [[2012]] נורו לעבר תל אביב ו[[גוש דן]] מספר טילי [[פאג'ר]] מכיוון [[רצועת עזה]]. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק כתוצאה מהירי.
במהלך מבצע [[מבצע צוק איתן|צוק איתן]] ומבצע [[מבצע שומר החומות|שומר החומות]] במאי 2021, נורו לעיר מספר טילי גראד מרצועת עזה. במקביל ביפו, היו [[המהומות בישראל (2021)|התפרעויות ואירועים אלימים]] של תושבים ערבים כנגד האוכלוסייה היהודית בעיר שכללה פציעת אזרחים, זריקת בקבוקי תבערה והצתת בתי כנסת.
פיגועי טרור התרחשו בעיר {{פירושון|[[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף|בעיקר ברחוב דיזנגוף]]}}. בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]], ספגה תל אביב מספר פגיעות ישירות של טילי גראד שנורו על ידי מחבלי חמאס מרצועת עזה.
בשנות ה־90 וב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]] נמשכו מגמות הגידול במספר התושבים והתחדשות מרכז העיר לצד התפתחותה המואצת של הרצועה שלאורך [[נתיבי איילון]]. נופה הפיזי של העיר החל להשתנות, כשמגדלי מגורים ומשרדים הוקמו באזורים שונים בעיר. מגמות שימור המבנים הישנים הואצו, ותושבי העיר התוודעו מחדש למושג "[[העיר הלבנה]]", כאשר זכתה העיר למעמד של [[אתר מורשת עולמית]] בשנת [[2003]]. בתקופה זו נעשה בעיר תהליך של [[שיווק עירוני]] כאשר תחת הסיסמאות "עיר ללא הפסקה" ו"העיר הלבנה" חוזק מעמדה של תל אביב כעיר לצעירים עם מקומות בילוי, שרבים מהם פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה. בנוסף הועצם דימויה של תל אביב כמרכז חיי התרבות של ישראל ומרכז קהילת ה[[להט"ב בישראל]]. החל מסוף שנות התשעים הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים ונסללו קווי [[דנקל|הרכבת הקלה]] ברחובותיה, שופצו אתרים כמו [[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר הבימה]], [[מדרון יפו]], [[שדרות יהודית]] ונסללו בה שבילי אופניים. העיר גם מהווה בית לאירועי מחאה ותרבות המוניים כגון [[המחאה נגד תוכנית ההתנתקות]], [[המחאה החברתית בישראל (2011)|המחאה החברתית]], [[מצעד הגאווה בתל אביב|מצעד הגאווה]], [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], ו[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|המחאה לשחרור החטופים]] במלחמת חרבות ברזל. החל מסוף שנות התשעים הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים.
תל אביב ממשיכה להיות מרכזית בכלכלתה ותרבותה של ישראל, ובשנת [[2009]] [[חגיגות המאה לתל אביב|ציינה העיר 100 שנים להקמתה]] באירועים ומיזמים מיוחדים.
בשנת [[אירוויזיון 2019|2019 התקיימה תחרות האירוויזיון]] בעיר.
{| align=center
|-
|<gallery mode="packed" widths="270px" heights="210px" perrow="3">
קובץ:TelAviv-Founding.jpg|[[הגרלת המגרשים לאחוזת בית]] בעת ייסודה, צילם [[אברהם סוסקין]]
קובץ:Tel Aviv map 1923.jpg|מפת תל אביב בשנת [[1923]], מתוך אוסף המפות ע"ש [[ערן לאור]], [[הספרייה הלאומית]]
קובץ:Telaviv01.jpg|הצילום ב[[בול]] לרגל מאה שנה לתל אביב
קובץ:zina.jpg|[[כיכר דיזנגוף]] המקורית, הוקמה ב-[[1934]]
</gallery>
|}
==גאוגרפיה==
{{מפת תמונה
|תמונה=Tadistrict telaviv heb.png
|כיתוב תמונה=מיקומה של תל אביב (באדום) ב[[מחוז תל אביב]]
|רוחב קטן=200
|רוחב גדול=500
|מיפוי=poly 149 1129 66 1124 9 1319 142 1392 161 1139 [[בת ים]]
poly 161 1117 171 1392 363 1411 387 1366 434 1378 460 1262 325 1115 [[חולון]]
poly 465 1271 327 1110 377 1105 501 1217 [[אזור]]
poly 565 1094 693 1108 700 1075 723 1075 723 1115 764 1124 814 1188 778 1212 683 1226 541 1165 [[אור יהודה]]
poly 761 1032 766 873 605 916 591 932 [[קריית אונו]]
poly 406 816 493 816 467 913 493 930 484 951 396 904 [[גבעתיים]]
poly 662 636 636 859 569 847 512 776 505 702 546 633 [[בני ברק]]
poly 391 726 467 1048 645 1067 650 866 479 697 [[רמת גן]]
poly 489 62 482 149 562 161 593 88 [[כפר שמריהו]]
poly 434 17 334 377 396 377 465 301 453 384 503 410 569 327 702 368 750 282 754 206 [[הרצליה]]
poly 370 489 432 486 451 519 512 527 496 474 541 474 681 553 678 586 764 546 695 413 491 410 [[רמת השרון]]
circle 625 370 80 [[רמת השרון]]
circle 450 370 70 [[רמת השרון]]
poly 327 384 47 1065 59 1115 138 1122 425 1101 448 690 662 631 669 593 [[תל אביב-יפו]]
}}
[[קובץ:Tel Aviv from space.JPG|מרכז|ממוזער|550px|צילום לווין של תל אביב ללא שכונות עבר הירקון, רמת גן, גבעתיים ובני ברק (2010)]]
[[קובץ:Yarqon River.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[נחל הירקון]], במבט מ[[גשר בר יהודה]] לכיוון מערב]]
[[קובץ:Telnapoleon 012.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מרכס הכורכר [[תל נפוליאון]] על גבול תל אביב–רמת גן]]
[[קובץ:View on the Coast of Tel Aviv from Jaffa.jpg|250px|ממוזער|מבט על חוף תל אביב מגן הפסגה ביפו]]
תל אביב-יפו שוכנת ב[[מישור החוף]], לצד [[הים התיכון]]. ה[[טופוגרפיה]] שלה שטוחה באופן יחסי אך בכל זאת קיימים בה לא מעט מאפיינים טופוגרפיים שאף השפיעו על עיצובה. לאורך [[רצועת חוף תל אביב-יפו|חוף תל אביב]] נמתחים שני רכסי [[כורכר]] מקוטעים מדרום לצפון.
הראשון נמצא לאורך החוף ומשתרע מ[[מלון הילטון תל אביב]] בדרום עד החוף הצפוני ביותר, חוף הצוק. למעשה, משתרע רכס זה לאורך כל חוף [[השרון]] עד צפונית ל[[נתניה]]. מקטעו הדרומי של רכס הכורכר שלאורך החוף משתרע מחוף [[פארק צ'ארלס קלור]] בדרום, דרך [[יפו|יפו העתיקה]] ועד החוף הדרומי ביותר בעיר, חוף [[גבעת עלייה]]. משם, ממשיך המצוק עד אזור [[פלמחים]].
רכס כורכר מקביל, הרכס השני ברכסי [[מישור החוף]], שוכן בחלקו בתחום העיר, וחלקו בתחומי הערים השכנות. גבעות בולטות ברכס זה, בתחום תל אביב, הן [[פארק וולפסון]] (54 מטר) וגבעת [[אוניברסיטת תל אביב]]. הפסגה הגבוהה של הרכס (84 מטר) מצויה בתחומי [[גבעתיים]].
הנקודה הגבוהה ביותר בעיר מתנשאת לגובה של 62 מעל פני הים, והיא נמצאת בקצה הצפון־מזרחי של [[שכונת המשתלה]], על גבול [[רמת השרון]]. גבעה זו שייכת לרכס השלישי של רכסי הכורכר של מישור החוף.
במספר נקודות בולטות מבחינה טופוגרפית, נבנו בהיסטוריה המוקדמת של תל אביב ויפו מספר נקודות יישוב:
* [[יפו העתיקה]] הבנויה על גבעה בצמוד לחוף, אשר היוותה בשל כך נקודה אסטרטגית חשובה לכל אורך ההיסטוריה.
* שכונת [[כפר שלם]] הבנויה על [[חורבות]] [[סלמה (שפלה)|סלמה]].
* הכפר [[שייח' מוניס]] שהיה לימים ל[[אוניברסיטת תל אביב]].
* [[תל כביר]].
* [[תל קסילה]] ב[[מוזיאון ארץ ישראל]].
* [[תל נפוליאון]] סמוך לשפכו של נחל איילון אל הירקון.
גבעות נוספות בעיר, שנדמה כאילו נעלמו מתחת לבתיה, נמצאות באזור [[כיכר המדינה]], אזור [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]] בין [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] ו[[בית חנה]] (והחווה החקלאית שפעלה בעבר באזור). כמו כן נבנה אזור [[לב תל אביב|לב העיר]] לאורך [[קו פרשת המים]] המרכזי של העיר שבמרכזו, החל מפינת [[רחוב אלנבי]] בערך וצפונה, [[שדרות רוטשילד]] ו[[רחוב אחד העם]]. הנקודה הגבוהה ביותר בלב העיר היא [[מגדל מים|מגדל המים]] הישן ליד פינת הרחובות [[אחד העם]] ו[[רחוב מזא"ה|מזא"ה]].
בעיר עוברים נהר ונחל: [[נחל הירקון|נהר הירקון]] הזורם ממזרח למערב וחוצה את כל רכסי הכורכר בדרכו אל הים ו[[נחל איילון]] הזורם צפונה ונשפך אל הירקון. לשניהם הייתה השפעה רבה על אופן התפתחותה של העיר ובמשך שנים רבות הם שימשו כגבולה של תל אביב. נחל איילון, שמנע את התפשטות העיר מזרחה בשל היעדר אפשרות נוחה לבנות בשטחו, היה עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] גבול ברור בין מרכז העיר ושכונותיה המזרחיות, וכן בין תל אביב ו[[רמת גן]] ו[[גבעתיים]]. מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] ועד סוף שנות ה־80, הוסדרה זרימת מי האיילון בתעלת בטון ובכך התאפשרה פתיחת [[נתיבי איילון]] המהווים כיום את עורק התנועה החשוב ביותר של [[גוש דן]]. גם כיום, כאשר האזור המוארך מתפקד כנתיב תחבורה, ניכרת בו הטופוגרפיה עד מאוד.
בעיר שני קווי אפיק נוספים, בהם לא זורמים מים, אך המהווים אגני ניקוז שלהם השפעה נוספת על מבנה העיר. הראשון, הוא קו אפיק החוצה את קו פרשת המים של העיר דרך [[טופוגרפיה#צורות תבליט|אוכף]], אשר לאורכו הונחה בסוף המאה ה־19 [[מסילת הרכבת יפו–ירושלים]]. קו אפיק זה ניכר בעיקר בצדו המזרחי הזורם לנחל איילון ולאורכו סלול כיום [[רחוב הרכבת]]. [[אגן ניקוז]] שני נמצא באזור שמדרום ל[[רחוב בוגרשוב]] ומצפון ל[[כיכר ביאליק]]. אזור זה נודע כאזור שסבל מהצפות רבות, מהן סבלו תושבי שכונת הצריפים [[נורדיה (שכונה)|נורדיה]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. העובדה כי שטח זה היה קשה ליישוב טרם הסדרת מערכות הניקוז העירוניות, הייתה הסיבה למיקומו של [[בית הקברות טרומפלדור]] במקום.
[[קובץ:TelAvivCity.jpg|מרכז|ממוזער|700px|מבט מאוניברסיטת תל אביב אל קו הרקיע של העיר (2007). בולטים [[מגדלי אקירוב]] מימין, ו[[מגדלי עזריאלי]] ו[[מגדל היובל]] משמאל]]
==אקלים==
ה[[אקלים]] השורר בתל אביב-יפו הוא [[אקלים ים תיכוני]]. ב[[חורף]] חמים עד קריר וגשום, ב[[סתיו]] וב[[אביב]] הטמפרטורה גבוהה יותר ולעיתים יורדים גשמים וב[[קיץ]] חם ולח ללא משקעים. בשנה יורדים בממוצע בעיר כ־583 מילימטרים של [[גשם]], ב־56 ימי גשם. עונת הגשם 1992/1991 הייתה העונה הגשומה ביותר שנרשמה בעיר ובמהלכה נמדדו כ־1,064 מ"מ של גשם. מנגד, עונת הגשם 1999/1998 הייתה העונה היבשה ביותר שנרשמה בעיר, במהלכה נמדדו בעיר כ־238 מ"מ גשם בלבד. בחודש [[ינואר]] נעה ה[[טמפרטורה]] בין כ־17.5°C (בממוצע) ביום לבין כ־9.5°C בלילה, כאשר בימים הקרים ביותר של החורף יורדות הטמפרטורות עד ל־13°C ביום ועד לכ־6°C בממוצע בלילה. [[שלג]] לא יורד בעיר, אך בהיסטוריה מתועד מקרה בודד ב־6 בפברואר [[1950]] עת שלג נערם על הקרקע בעיר. בקיץ הטמפרטורות הממוצעות עומדות על כ־30°C בממוצע ביום ועל כ־23°C בלילה, ומזג האוויר מלווה ב[[לחות]] של 65% ביום ומעל 80% בלילה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז קום המדינה בתל אביב הייתה כ־43.5 מעלות, בחודש מאי 1988.
האקלים בתל אביב-יפו חם וגשום יחסית לסביבתה, ומאופיין בתופעת [[אי חום עירוני|אי החום העירוני]], הנובעת בעיקר מריבוי כלי הרכב הנוסעים בעיר. כן מאופיינת העיר בתופעות שונות של [[מיקרו-אקלים]], דוגמת [[הצללה]] ו[[מנהרת רוח|מנהרות רוח]] בין גורדי שחקים, משבי [[רוח]] בשעות אחר הצהרים, והבדלים של כ־4°C בין [[שדרות בתל אביב|שדרות]] העיר לרחובות המקבילים להן. בשל הלחות הגבוהה, מאופיינת העיר ב[[עומס חום]] גבוה יחסית בחודשי הקיץ. לאקלים התל אביבי נודעה השפעה מרחיקת לכת על סגנונות הבנייה שהתפתחו בעיר ועל אורח החיים של תושביה.
{{אקלים
|שנה_מקס=24
|שנה_מינ=16.5
|שנה_משק=583
|ינו_מקס=17.5
|פבר_מקס=17.7
|מרץ_מקס=19.2
|אפר_מקס=22.8
|מאי_מקס=24.9
|יונ_מקס=27.5
|יול_מקס=29.4
|אוג_מקס=30.2
|ספט_מקס=29.4
|אוק_מקס=27.3
|נוב_מקס=23.4
|דצמ_מקס=19.2
|ינו_מינ=9.6
|פבר_מינ=9.8
|מרץ_מינ=11.5
|אפר_מינ=14.4
|מאי_מינ=17.3
|יונ_מינ=20.6
|יול_מינ=23
|אוג_מינ=23.7
|ספט_מינ=22.5
|אוק_מינ=19.1
|נוב_מינ=14.6
|דצמ_מינ=11.2
|ינו_משק=147
|פבר_משק=111
|מרץ_משק=62
|אפר_משק=16
|מאי_משק=3.6
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0.7
|אוק_משק=34
|נוב_משק=81
|דצמ_משק=127
|מקור=[[השירות המטאורולוגי הישראלי]]{{הערה|[http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/95B4279D-2609-4A25-8FCB-025528E2BD85/0/ממוצעיגשם חודשיים_שנתיים_עונתיים19812010_חדש.pdf מידע אקלימי רב שנתי], באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: יולי 2011)}}
|מיקום=תל אביב <small>(נכון ל־2010)</small>}}
==המתאר העירוני==
[[קובץ:Geddes Plan for Tel Aviv 1925.jpg|ממוזער|250px|[[תוכנית גדס]] (1925), שתוכננה על ידי [[פטריק גדס]] והייתה תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב]]
[[קובץ:Channel2 - Tel Aviv.webm|ממוזער|שמאל|תל אביב – קטעי וידאו]]
ראשיתה של תל אביב באוסף שכונות לוויין מצפון ליפו. שכונות אלה הוקמו במתווה אופייני לסוף המאה ה־19 של רחובות צרים, ברוחב של כ־6 מ' בלבד בין חזיתות הבתים, ברשת שתי וערב, שלאורכם מגרשים קטנים ובתים צמודי קרקע. אחוזת בית שהוקמה ב־1909 נבנתה במתווה דומה אולם במרווחים גדולים יותר שאיפשרו בהמשך את התחדשות הרקמה העירונית ובניית בניינים במקומם של הבתים צמודי הקרקע. משהתאחדו כל השכונות ונוצרה העיר תל אביב, [[תוכנית מתאר מקומית|מתארה העירוני]] נעדר [[שלד עירוני]] מסודר, שכן כל שכונה התפתחה עד אז כישות עצמאית עם מאפיינים משלה. מארג הרחובות באזור דרום־מרכז העיר של היום משקף היטב מאפיין זה של היעדר יד תכנונית מכוונת. כאשר המשיכה העיר להתפתח צפונה ומזרחה בעזרתן של ידיים מכוונות, תוכננה התפתחות זו כהמשך לגרעין מארג הרחובות הקיים, שעל בסיסו נבנה שלד עירוני מסודר שיוכל לשאת את המשך התפתחות העיר.
עם תנופת הצמיחה של העיר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]], הוזמן מתכנן הערים הסקוטי סר [[פטריק גדס]] להכין תוכנית מתאר לעיר העתידה לגדול לעיר בת כ־100,000 תושבים. תוכנית המתאר שיצר גדס, הידועה כ[[תוכנית גדס]], יצרה בין היתר את המערך הפיזי המשרת את מרכז תל אביב עד היום, והיה בה הבסיס הרעיוני שאיפשר את הרחבת העיר בשנות ה־40 וה־50 של [[המאה ה-20|המאה ה־20]]. ברוח רעיון [[עיר גנים|עיר הגנים]] תכנן גדס רחובות ושדרות ממערב למזרח שיכניסו [[בריזה]] מהים, ורחובות מדרום לצפון שיאפשרו התפתחות מסחר בעיר. בין הרחובות הראשיים תוכננו מבננים של מגורים, כאשר המבנן הטיפוסי כולל בניינים בעלי חזית מסחרית בדפנות המזרחית והמערבית. בתוך המבנן חוצים שלושה–ארבעה רחובות קטנים וצרים יחסית שלרוב אינם המשכיים לרחובות מסוג זה במבנן שכן. כמעט כל הרחובות האלה הם רחובות חד־סטריים כיום. במרכז כל מבנן מתוכנן [[מבנה ציבור]] כגון [[בית ספר]], [[קופת חולים]] או [[גן (נוי)|גינה ציבורית]]. [[מבנן]] טיפוסי זה הכולל עשרות בודדות של בנייני מגורים מתקיים עד היום. תוכנית גדס גם הפכה את תל אביב, שהתפתחה עד אותה עת "עם הגב לים", לעיר ההופכת את חוף ימה למשאב חשוב המשפיע רבות על המתווה העירוני.
במקביל לתוכנית גדס, שהרחיבה את העיר צפונה עד נחל הירקון, הוקמו בשנות ה־20 גם שכונות הפועלים [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] ו[[פלורנטין]] בעלות מתאר עירוני שונה. נוה שאנן נבנתה בצורת מנורת תשעת קנים סביב [[רחוב לוינסקי]] ואילו שכונת פלורנטין נבנתה לפי תוכנית שתי וערב של רחובות בעלי בנייני מגורים טוריים עם חצרות פנימיות.
על אף השוני בין תוכניות המתאר של שכונות הפועלים לבין אזור [[לב תל אביב]] ו[[הצפון הישן]], בכל אזור זה נבנו בניינים בגישת [[הסגנון הבינלאומי]] (הידוע גם כסגנון ה[[באוהאוס]]). מי שהפך את עיר הגנים שתכנן גדס לעיר בעלת צורה פונקציונלית שלימים הוגדרה כ"[[העיר הלבנה]]", היה מתכנן הערים ו[[מהנדס עיר|מהנדס העיר]], [[יעקב בן-סירה]] (שיפמן).
משנות ה־50 המשיכה תל אביב להתרחב והוקמו שכונות חדשות רבות. השכונות המזרחיות ל[[רחוב אבן גבירול]] ולשטח תל אביב של תקופת המנדט, נבנו ברובן ברוח עיר הגנים של גדס במתווה עירוני דומה מאוד. במקביל, נבנו שכונות לוויין גם מצפון לירקון וממזרח לאיילון. שכונות אלה, כגון [[יד אליהו]] ו[[רמת אביב]] הוקמו כשיכוני גנים, אך במנותק מהרקמה העירונית הרחבה של מרכז העיר. אל שכונות אלה הצטרפו עם השנים עוד שכונות רבות שהתאפיינו בשלל גישות של תכנון עירוני, משכונות [[שיכון|שיכונים]] ו[[פרוור]]ים המתאפיינים בבנייה פרטית ועד שכונות כדוגמת [[שכונת המשתלה]] המתפקדות כפרוורים צפופים ועצמאיים עם תכנון העומד בפני עצמו.
משמוצו כמעט כל עתודות הקרקע של תל אביב, החלה ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] מגמת הבנייה לגובה, שהתעצמה בשנות ה־90 ו[[שנות ה-2000|ה־2000]]. מגמה זו כוללת שני כיוונים עיקריים: בניית מגדלים במקום בתים נמוכים במרכז העיר או על ידי [[עיבוי עירוני]] ומיצוי שטחים, בין השאר בעזרת ניוד אחוזי בנייה ובניית מגדלים בשטח הפתוח החשוב ביותר שהפך שימושי מאז סוף שנות ה־80 והוא אזור [[נתיבי איילון]]. בניית המגדלים לאורך נתיבי איילון והצירים המקושרים אליו ממזרח למרכז העיר השפיעו רבות על המתאר העירוני הכללי של העיר ואף הסיטו את מרכז העסקים הראשי של העיר מזרחה.
נכון לשנת [[2010]], 20% משטחי העיר היו שטחים ירוקים, שהם 10,414 דונם. נתונים אלו מצביעים על עלייה 35% בגודל השטחים הירוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. [[פארק הירקון]] הוא השטח הירוק הגדול ביותר בעיר (כ־3,500 דונם) ושני לו [[פארק מנחם בגין]] ששטחו כ־1,000 דונם). לצדם מספר גנים ציבוריים ובהם [[מדרון יפו]], [[פארק וולפסון]], [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]], [[פארק צ'ארלס קלור]] ו[[גן מאיר]] ההיסטורי. במרכז העיר קיימות עשרות גינות עירוניות קטנטנות לצד [[שדרות בתל אביב|כ־6 שדרות]] ירוקות המתפקדות כגינות מוארכות במקביל לרחוב. בנוסף קיימות שתי כיכרות גדולות: [[כיכר רבין]] (מלכי ישראל) ו[[כיכר המדינה]].
<gallery mode="packed" heights="170">
קובץ:Tel aviv22.jpg|מבט אל צפון לב העיר ו[[הצפון הישן]] (2007)
קובץ:Allenbytelaviv14.jpg|[[רחוב אלנבי]] ואזור [[לב תל אביב|לב העיר]] עם רצועת קו החוף, 2014
קובץ:Tel Aviv Port Lowshot.jpg|מבט מן האוויר על [[שפך הירקון|חצי האי הירקוני]] ועל [[נמל תל אביב]] עם [[יריד המזרח]]
</gallery>
==תחבורה==
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בתל אביב}}
{{מפת תחבורת תל אביב}}
[[קובץ:Tel-O-Fun 2.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מתקן [[תל-אופן]] לשכירת אופניים]]
ה[[תחבורה]] בתל אביב-יפו היא ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות בישראל, עקב אופייה ה[[מטרופולין|מטרופוליני]] של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי [[יוממים]], והעיר סובלת מ[[עומס תנועה|עומסי תנועה]] כבדים ומ[[מחסור]] במקומות [[חניה]]. בעיות התחבורה מעצימות את מפגעי ה[[רעש]] ו[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]], מכבידות על התושבים ועל בעלי העסקים, ומהוות נושא מרכזי בשיח הציבורי.
ציר התנועה העיקרי והחשוב בעיר הוא [[נתיבי איילון]] (כביש מספר 20) החוצה את העיר מצפון לדרום לאורך תוואי הזרימה של [[נחל איילון]], ומהווה את הכניסה העיקרית לעיר מצפון ומדרום. נתיבי איילון משמשים ככביש חגורה מהיר לחלקה המרכזי של העיר, ובתחומם תשעה מחלפים לאורך הציר. אף על פי שהציר כולל חמישה [[נתיב (כביש)|נתיב]]י נסיעה לכל כיוון לאורך חלקו המרכזי, הוא מתקשה לעמוד בעומסי התנועה הכבדים שעמם עליו להתמודד.
צירי כניסה נוספים אל העיר הם [[כביש 2]], ו[[כביש 482]] מצפון, [[כביש 481]], [[דרך השלום]] ו[[כביש 461]] ממזרח, [[כביש 1|כבישים 1]] ו-[[כביש 44]] מדרום מזרח, ו[[צומת חולון]] ו[[שדרות ירושלים]] מדרום.
בעיר פועל מערך קווי אוטובוס עירוניים של חברת "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]", המפעילה את עיקר התחבורה העירונית בעיר מאז [[1945]]. בנוסף לה יש מספר קווים עירוניים של [[אגד]], [[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]] [[קווים]] ו[[אלקטרה-אפיקים]]. בתל אביב פועלת [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] (שהיא תחנת האוטובוסים השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטחה), מבנה שנוי במחלוקת שנחשב ל[[פיל לבן]], ומספר מסופי אוטובוס, שהחשובים שבהם הם [[מסוף 2000]], [[מסוף כרמלית]], [[מסוף רדינג]] ו[[מסוף עתידים]]. בשל מיקומה הגאוגרפי במרכז ישראל ובלב גוש דן ובשל חשיבותה של העיר, יוצאים ממנה קווי אוטובוס לכל חלקי ישראל.
בנובמבר 2019 החל לפעול מיזם היסעים ציבורי חינמי [[נעים בסופ"ש]] הפועל בסופי שבוע וכולל שבעה קווים.{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|היום זה מתחיל: תחבורה ציבורית בשבת בגוש דן|news/israel/Article-730289|22 בנובמבר 2019}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/קווי-השבת-סיכום-ביניים/|הכותב=מאת מערכת טיים אאוט|כותרת="נעים בסופ"ש": שלושה חודשים ששינו את העיר|אתר=טיים אאוט|תאריך=2020-02-19|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref> המיזם מופעל על ידי 6 רשויות מקומיות ([[עיריית תל אביב-יפו|תל אביב]], [[קריית אונו]], [[גבעתיים]], [[רמת השרון]], [[שוהם (יישוב)|שוהם]] ו[[יהוד-מונוסון]]) ומאפשר נסיעה אל מרכז הערים ובין השכונות השונות תוך התחשבות באזורים שבהם מתגוררים שומרי שבת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://busofash.co.il/|כותרת=נעים בסופ"ש|אתר=נעים בסופ"ש|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref>
בשנת 2009 נרשמו כ־25 מיליון נוסעים ברכבת לעיר או מהעיר אשר מהווים 35% מכלל הנוסעים ב[[רכבת ישראל]]. קו רכבת חוצה את העיר מצפון לדרום ולאורכו 4 תחנות של רכבת ישראל: [[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]], [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז]], [[תחנת הרכבת תל אביב – השלום]] ו[[תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה]]. רכבת ישראל מפעילה [[רכבת פרברית|שירותים פרווריים]] בין תל אביב לערים הסמוכות לה (בין [[בנימינה]] בצפון ו[[אשקלון]] בדרום), ו[[רכבת בינעירונית|קווים בינעירוניים]] ליעדים רחוקים יותר ([[באר שבע]], [[ירושלים]], [[חיפה]] ו[[נהריה]]).
[[מונית שירות|מוניות שירות]] נוסעות לאורך מספר קווי אוטובוס בתוך העיר, כשחשובים שבהם הם קו 4 לאורך [[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן-יהודה]] ו[[רחוב אלנבי]] וקו 5 לאורך [[רחוב דיזנגוף]] ו[[שדרות רוטשילד]]. מספר קווי שירות מקשרים בין תל אביב לערים הסמוכות. בנוסף פועלות בעיר אלפי [[מונית|מוניות]] רגילות ("ספיישל").
בתל אביב 251,980 [[כלי רכב]] רשומים (כ־14% מכלי הרכב הרשומים בישראל), ברשות 49.9% ממשקי הבית (נתוני 2009), כ־75% מהם הם כלי רכב פרטיים. בסך הכול קיימים בעיר כ־278,000 מקומות [[חניה]]. לנוכח עומס התנועה וכמות כלי הרכב, קיימות בעיות חנייה ברוב אזורי העיר, בעקבותיהן נשקלים מגוון פתרונות נקודתיים לצד תוכניות מקיפות.
בעשור השני של ה[[המאה ה-21|מאה ה־21]] הלכה וגברה המגמה של שימוש ב[[אופניים]], [[אופניים חשמליים]] ו[[קורקינט ממונע|קורקינטים ממונעים]] בתוך העיר. אמצעי תחבורה זה אף הזוכה לעידוד העירייה, אשר הקימה מתקנים לחניית אופניים, והיא מרשתת את העיר במאות קילומטרים של [[שביל אופניים|שבילי אופניים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Transportation/Documents/מפת%20רשת%20האופניים%20המתוכננת%20לשנת%202025.pdf|כותרת=מפת שבילי האופניים של עיריית תל אביב}}</ref> בשנת [[2010]] החל פרויקט "[[תל-אופן]]" להשכרת אופניים בתל אביב, בדומה לערים אחרות בעולם.
נוסף על [[נמל התעופה בן-גוריון]] השוכן ב[[שטח גלילי]] מצפון לעיר [[לוד]] במרחק של כ־18 ק"מ ממרכז תל אביב, היה בצפון תל אביב נמל התעופה [[שדה דב]], שטיפל בתעבורת נוסעים פנים ארצית, בעיקר ל[[אילת]]. שדה דב שימש גם לפעילות של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], ונסגר ב-1 ביולי 2019.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=454410|הכותב=ליעם גולן|כותרת=נתניהו החליט: שדה דב יפונה – 400 מיליון ש"ח יושקעו בפיתוח העיר אילת|אתר=0404|תאריך=30 ביוני 2019}}}}
ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי רכבת קלה|דנקל]] ([[רכבת קלה]]) היא מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] העיקרית ברחבי תל אביב-יפו, פועלת לקישור טוב יותר בין תל אביב-יפו ל[[פרבר]]ים. המערכת כוללת שלושה קווים, ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|קו האדום]] החל לפעול בשנת [[2023]] שאחריו יחנכו ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק|קו הירוק]] וה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול|קו הסגול]].
===פרויקטים בתכנון ובהקמה===
[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו|מטרו תל אביב]] נמצא בהקמה של שלושה קווים: [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M1|קו המטרו M1]], [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M2|קו המטרו M2]] ו[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M3|קו המטרו M3]]. כמו כן מתוכננים להיבנות בעתיד מחלפים חדשים לאורך [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ו[[רחוב המסגר]].
<gallery widths="270px" heights="210px" perrow="4">
קובץ:TA DH 208.jpg|עומס ב[[נתיבי איילון]]
קובץ:TelAvivCBSPlatformsOutside.jpg|[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]]
קובץ:תלאביבאוניברסיטה3.jpg|[[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]]
</gallery>
{{מפת הרכבת הקלה בתל אביב}}
{{-}}
==כלכלה, תעסוקה ומסחר==
[[קובץ:בנייני עסקים ומלון דן פנורמה.jpg|ממוזער|249x249 פיקסלים|בנייני עסקים ומלון [[דן פנורמה תל אביב|דן פנורמה]]]]
[[קובץ:Dizengof Center Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דיזנגוף סנטר]]]]
[[קובץ:גורדי שחקים בתל אביב.jpg|ממוזער|252x252 פיקסלים|גורדי שחקים במתחם אחוזת בית. בולטים [[מגדל נווה צדק]] ו[[מגדל בנק דיסקונט]]]]
תל אביב היא המרכז הכלכלי והפיננסי בישראל. פועלת בה [[הבורסה לניירות ערך]] היחידה בישראל, ושוכנים בה משרדי ההנהלה של כל ה[[בנקאות בישראל|בנקים העיקריים בישראל]]. היא מרכז תעסוקה ארצי ומספר המועסקים בתחומה עמד בשנת [[2009]] על 371,700 איש, שהם כ־13% מכלל המועסקים במדינה. כ־200,000 מאלה הם [[יוממים]] המגיעים אל העיר מיישובי [[גוש דן]] ואף ממקומות מרוחקים יותר. העיר מרכזת מעל 30% מה[[תעסוקה]] במטרופולין, שהם 17% מהתעסוקה הארצית. נכון לסוף שנת [[2005]], מנה כוח העבודה בקרב תושבי העיר 211,200 איש, מתוכם 11,400 איש (5.4%) היו [[מובטל]]ים. הכנסת השכירים בעיר נאמדת ב־121.7% יחסית לממוצע הארצי (2006).
מכיוון שתל אביב נבנתה על דיונות חול, פיתוח ענף ה[[חקלאות]] בה לא היה רווחי. גם פיתוח מסחר ימי בה לא צלח משום שמוקדי המסחר בענף זה היו מרוכזים כבר ב[[חיפה]]. מסיבה זו העיר התפתחה כמרכז [[מדע]]י ו[[טכנולוגיה|טכנולוגי]], כאשר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חל תהליך התעצמות בתחום זה, והעיר הפכה למרכז טכנולוגי בין התוססים במזרח התיכון. מטרופולין תל אביב במיוחד ידוע כמרכז [[היי טק]] ברמה בינלאומית, וברחבי העולם האזור אף זכה לכינוי "[[סיליקון ואדי]]" בעקבות [[עמק הסיליקון]] שב[[ארצות הברית]]. בשנת 2008 דירג [[האקונומיסט]] את "סיליקון ואדי" במקום השני לאחר עמק הסיליקון האמריקאי מבחינת חשיבותו בתחום.{{הערה|[http://www.economist.com/business/displaystory.cfm?story_id=10881264 Economist.com]|כיוון=שמאל}} במהלך השנים בחרו חברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות לפעול בעיר ובסביבתה.
כיום{{הבהרה|מתי?}} מרכזת תל אביב 58% מהמשרות במטרופולין ו־38% מהתעסוקה הארצית בענפי הפיננסים והעסקים{{דרוש מקור}}; בשירותי המסחר והפנאי מרכזת העיר 37% מהתעסוקה במטרופולין ו־22% מהתעסוקה הארצית{{דרוש מקור}}; בענף התעשייה מרכזת תל אביב 24% מהתעסוקה במטרופולין ו־12% מהתעסוקה הארצית{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}. תל אביב מובילה במספר המועסקים בבנקאות, עם 51% מהמשרות, שהם 16,000 איש.
בעיר נמצאים משרדיהם של מספר ארגונים כלכליים, ובהם [[התאחדות התעשיינים בישראל]], התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, [[התאחדות הקבלנים והבונים בישראל]], [[איגוד לשכות המסחר]], הרשות לעסקים קטנים ו[[מכון התקנים הישראלי]]. עוד שוכנים בעיר משרדיהן של אין ספור חברות וגופים מסחריים שונים, ובשל מעמדה השנוי במחלוקת של [[ירושלים]], נמצאות רוב השגרירויות הזרות בישראל, על נספחיהן הכלכליים, בתל אביב, או בערים הסובבות אותה.
[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] המסורתי של העיר שכן באזור [[אחוזת בית]] ההיסטורי, ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] וברחובות החוצים אותו, בין [[רחוב אלנבי]] ממזרח לבתי המשרדים ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]] ממערב. אזור זה נותר במידה רבה מרכז לפעילות הפיננסית והבנקאית בעיר. עם זאת האזור העסקי בתל אביב התרחב באופן משמעותי לכיוון מזרח וצפון־מזרח ועד מעבר ל[[נתיבי איילון]] אשר שימשו כזרז לתהליך. כיום עיקר התעסוקה של העיר מתרכזת סביב הרחובות [[דרך בגין (תל אביב)|מנחם בגין]], [[רחוב קפלן|קפלן]], [[שדרות שאול המלך|שאול המלך]], [[רחוב המסגר (תל אביב)|המסגר]], [[רחוב הרצל (תל אביב)|הרצל]] ו[[רחוב יגאל אלון|יגאל אלון]]. במרכז העיר, בנוסף ל[[אזור תעשייה עבר הירקון|אזור התעשייה עבר הירקון]] בצפון מזרח הערי שהתפתח להיות מוקד תעסוקה מרכזי.
בתל אביב רחובות רבים שלהם חזית מסחרית. הבולטים שבהם הם רחובות האורך העיקריים: [[רחוב דיזנגוף]], [[רחוב אלנבי]], [[רחוב אבן גבירול]] ו[[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|רחוב המלך ג'ורג']]. מלבדם, ב[[כיכר המדינה]] התפתח אזור מסחרי הכולל חנויות יוקרה, ו[[רחוב שינקין]] וחנויות ברחבי שכונת [[פלורנטין]] זוכים לפופולריות בקרב צעירים.
על פי מספר דו"חות בינלאומיים, תל אביב היא אחת מהערים היקרות בעולם. על פי הפרסום של יחידת המחקר של מגזין [[האקונומיסט]] מדצמבר 2021, בשלב זה הוערכה תל אביב כעיר היקרה בעולם לשנה זו (לפני [[פריז]] ו[[סינגפור]] שתפסו יחד את המקום השני). על פי מחברי הדירוג הסיבות לעלייתה של תל אביב מהמקום החמישי בשנה הקודמת למקום הראשון בשנת 2021 נובעות מהתייקרות מחירי הצריכה והתחבורה בעיר והתחזקות השקל מול הדולר.{{הערה|{{כלכליסט|ליטל סמט|אקונומיסט: תל אביב היא העיר היקרה ביותר בעולם|world_news/article/b1wgx5ety|1 בדצמבר 2021}}}} דו"ח נוסף הסוקר את [[יוקר המחיה]] בתל אביב, הוא הדו"ח הבינלאומי שעורכת חטיבת ניהול ה[[עושר]] של בנק [[UBS]] השווייצרי. על פי הדו"ח דורגה תל אביב במקום ה־25 ברשימת הערים הכי יקרות לשנת 2010.{{הערה|{{TheMarker||הערים היקרות בעולם: אוסלו מובילה, תל אביב במקום ה-25|0000017f-f6d9-d887-a7ff-fefdf0050000|18 בספטמבר 2010}}}} דו"ח נוסף של ה־UBS משנת 2019 הגדיר את תל אביב כאחת מקבוצת ערים בעולם השנייה בחומרתה ביחס בין מחירי הנדל"ן בשוק לעומת שוויים הראלי. קבוצת הערים בה נמצאת תל אביב היא זו שמחירי הנדל"ן בה מוגדרים כ"מופרזים". בדו"ח של שנת 2019 תל אביב הייתה העיר בה הזינוק במחירי הנדל"ן היה החד ביותר ב־30 השנים שנמדדו.{{הערה|{{TheMarker|הדר חורש|בנק UBS מזהיר את המשקיעים: מחירי הדירות בת"א מנופחים|0000017f-e5dc-d62c-a1ff-fdff7c100000|1 באוקטובר 2019}}}} בשנת 2014 זכתה תל אביב בתואר [[עיר חכמה|העיר החכמה]] בעולם, מתוך 250 ערים מועמדות שהשתתפו בתחרות ב[[ברצלונה]]. זאת הודות לצעדים להפעלת הציבור כמו "שולחנות עגולים", דיונים ותקציב שיתופי, ואימוץ טכנולוגיה מסייעת במיזם ה"[[דיגיתל]]" - אשר מאגד בתוכו את האפליקציה הסלולרית, אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר, מערכת מידע גאוגרפי (GIS), תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי מידע פתוחים, רישוי מקוון ועוד.{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|תל-אביב זכתה בתואר העיר החכמה בעולם|4594005|20 בנובמבר 2014}}}}
==תקשורת==
תל אביב היא מרכזה של התקשורת בישראל, ובמשך עשרות שנים שכנו בה שלושת ה[[יומון|יומונים]] הגדולים. מערכת העיתון "[[הארץ]]" נמצאת ברחוב שוקן, הקרוי על שמו של [[שלמה זלמן שוקן]] שרכש את העיתון בשנת [[1935]], בית "[[ידיעות אחרונות]]" שכן ברחוב יהודה ונח מוזס, הקרוי על שם שניים מבני [[משפחת מוזס]] שעמדו בראש העיתון, והעיתון "[[מעריב]]" שכן ב[[בית מעריב]] ב[[רחוב קרליבך]], הקרוי על שם מייסד העיתון [[עזריאל קרליבך]]. מערכת מעריב פינתה את בית מעריב בשנת [[2013]], ואילו בית ידיעות אחרונות נהרס בשנת [[2017]], כשנה לאחר מעבר המערכת ל[[ראשון לציון]]. עם העיתונים המקומיים היוצאים לאור בעיר נמנים "[[ידיעות תל אביב]]" מרשת [[ידיעות תקשורת]], שבועון התרבות והפנאי [[Time Out תל אביב]], ובעבר יצאו לאור גם "[[העיר]]" ומהדורת הבילוי שלו "[[עכבר העיר]]" מ[[רשת שוקן]], ו"[[זמן תל אביב]]" מבית מעריב. עם עיתוני העבר החשובים שיצאו לאור בעיר נמנים "[[הצופה]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]".
שתי הזכייניות שהרכיבו בעבר את [[ערוץ 2]] וכיום משדרות בערוצים [[קשת 12|12]] ו־[[רשת 13|13]], [[שידורי קשת|קשת]] ו"[[רשת מדיה|רשת]]", שוכנות ב[[רמת החייל]], ואולפניה של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] שכנו ב[[רמת אביב]]. אולפני תחנת [[רדיו תל אביב]] ממוקמים ברמת החייל, ו[[גלי צה"ל]] משדרים מ[[רחוב יהודה הימית]] ביפו. לרשות השידור היו אולפנים בתל אביב ברחוב הארבעה, ואילו האולפנים בתל אביב של [[תאגיד השידור הישראלי]] ממוקמים ברחוב קרמינצקי ומשם משדרות התחנות [[כאן תרבות]], [[כאן גימל]] ו[[כאן 88]].
==אתרים חשובים בעיר==
[[קובץ:מוזיאון הבאוהאוס1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון הבאוהאוס]] ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]]]]
[[קובץ:שדרותרוטשילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שדרות רוטשילד]] שבמרכז העיר]]
[[קובץ:רצועת החוף של תל אביב.jpg|ממוזער|252x252 פיקסלים|[[רצועת חוף תל אביב-יפו|רצועת החוף של תל אביב]]]]
[[קובץ:Kikar magen david before renovation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ל[[שוק הכרמל]] מ[[כיכר מגן-דוד]] (2000)]]
[[קובץ:Passila Ja 032.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סחורה ב[[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ביפו]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 9917 sheinkin street in tel aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גינת שינקין]]]]
[[קובץ:Azrieli Towers Sept.2007.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדלי עזריאלי]] – גורדי השחקים המהווים אחד מסימני ההיכר הידועים של תל אביב]]
===אדריכלות ומבנים חשובים===
{{הפניה לערך מורחב|אדריכלות בתל אביב}}
במהלך כמאה ועשרים השנים של בנייה עברית בתל אביב ובסביבת יפו, התאפיינה הבנייה במספר [[סגנונות באדריכלות|סגנונות אדריכליים]] וגישות [[תכנון עירוני|תכנוניות]], הניכרים בה עד היום. כמרכז התרבותי והכלכלי של ישראל הן בתקופת [[היישוב]] והן בתקופת המדינה, הייתה ה[[אדריכלות]] בתל אביב החלוצה במובנים רבים ב[[אדריכלות ישראלית|אדריכלות הישראלית]]. כ[[מטרופולין]] גדול ומרכז תרבותי נמצאים בעיר אתרים ומבנים רבים בעלי חשיבות היסטורית, אדריכלית ותרבותית.
לצד בנייה מאסיבית הנמשכת גם היום, שעיקר מאפייניה היא בנייתם של [[גורד שחקים|גורדי שחקים]] מן הגבוהים בארץ, מתבצעת מאז שנות ה־90 פעילות [[שימור מבנים]] מקיפה, בעיקר באזור [[לב תל אביב]], [[יפו העתיקה]], [[נוה צדק]], דרום [[הקריה]] ומספר מקומות נוספים הידועים כ[[תל אביב הקטנה]].
===העיר הלבנה===
{{הפניה לערך מורחב|העיר הלבנה}}
למרכזה ההיסטורי של תל אביב, מורשת אדריכלית חשובה כעיר בה הצליח באופן ייחודי "[[הסגנון הבינלאומי]]" של שנות ה־20 וה־30 בשילוב [[תכנון עירוני]] מתאים ויוצא דופן, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. המרקם העירוני ואוסף הבתים של תקופה זו, המתאפיינים באדריכלות מודרנית בסביבה של [[עיר גנים]], זכה לכינוי "'''העיר הלבנה'''". בשנת [[2003]] זכתה העיר הלבנה להכרה בינלאומית על ידי [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית]]. ברחוב ביאליק שוכן מוזיאון קטן המוקדש לתולדות סגנון האדריכלות הבינלאומי של תל אביב.
===יפו העתיקה===
{{הפניה לערך מורחב|יפו העתיקה}}
מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו עיר הנמל [[יפו]] הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה. כיום מתייחסים ליפו העתיקה כאל השטח שהיה מוקף בחומות במהלך [[המאה ה-19|המחצית הראשונה של המאה ה־19]]. המתחם ממוקם בראש גבעת ה[[כורכר]] של יפו ובמדרונותיה, והוא נתחם במזרח ב[[רחוב יפת]] ובדרום ברחוב לואי פסטר, הממוקמים בתוואי ה[[חפיר]] של חומות העיר.
המתחם כולל את בתי המגורים וסמטאות יפו העתיקה במדרונות המערבי והדרומי, את גן המדרון במדרון הצפוני, ואת גן הפסגה וכיכר קדומים בראשו ויש הכוללים גם את [[נמל יפו]] ואת [[טיילת חומות הים]] במתחם. יפו העתיקה היא רק שריד לעיר שהתקיימה במקום עד [[מלחמת העצמאות]]. רוב בתיה העתיקים נהרסו וחלק גדול מהבינוי העתיק שנשאר שוקם ושומר במסגרת פרויקט נרחב שהחל באמצע שנות ה־60.
===רחובות העיר ושדרותיה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[רחובות תל אביב-יפו]], [[שדרות בתל אביב-יפו]] ו[[שמות רחובות בתל אביב-יפו|שמות הרחובות בתל אביב-יפו]]}}
בעיר כ־1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובארץ כולה, בעלי היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית. עם אלה נמנים [[רחוב דיזנגוף]] שנודע כרחוב הבילויים ובתי הקפה של המדינה, [[רחוב אלנבי]] בעל המעמד הממלכתי שלאורכו התקיימו [[מצעד צה"ל|מצעדי צה"ל]] ו[[רחוב שינקין]] שהצמיח סביבו תרבות שלמה שזכתה לכינוי "שינקינאות". רחובות אחרים התפרסמו בזכות מאפיינים אחרים של הרחוב המוכרים לא רק לתושבי העיר כגון [[רחוב אחד העם]] כמרכזה הכלכלי של ישראל (בו שוכנת [[הבורסה לניירות ערך|הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]), [[רחוב הירקון]] כמרכז תיירותי, [[רחוב הארבעה]] הידוע בזכות מסעדותיו, [[רחוב לוינסקי]] הידוע בזכות שוק התבלינים ומאכלי הגורמה ואף רחובות קטנים כגון [[רחוב גורדון]] שהתפתח כאזור בולט של גלריות לאמנות בעלות שם כלל ארצי.
כמה מרחובותיה הידועים של העיר הם [[שדרה|שדרות]] המהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד מ[[שלד עירוני|שלד העיר]] ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה. השדרה הראשונה בעיר, [[שדרות רוטשילד]], נחנכה כבר בימיה הראשונים של העיר ועודנה השדרה החשובה בה. [[שדרות ירושלים]] שביפו נחנכו בשנת [[1915]], עוד טרם אוחדו הרשויות, בהוראת מושל יפו [[חסן בק]] שהתקנא בשדרה התל אביבית.{{מקור|לכך שקנאה הייתה המניע}} שדרות מרכזיות נוספות שנחנכו מאז שנות ה־30 הן [[שדרות בן ציון]], [[שדרות ח"ן]], שדרות קק"ל (מ־[[1974]] – [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]]) ו[[שדרות נורדאו]]. כמו כן קיימות שדרות נוספות, בעלות מאפיינים שונים, גם בחלקים נוספים וחדשים יותר של העיר.
מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] ותחילת [[שנות ה-2000|שנות ה־2000]] זוכות השדרות, ובראשן שדרות רוטשילד, ל[[התחדשות עירונית]] ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים חשובים ביותר בעיר, לתרבות הפנאי ולאירועים מיוחדים. במהלך השיפוץ נוספו מדשאות, [[פרח]]ים ו[[ספסל]]ים, סומנו [[שביל אופניים|שבילי אופניים]], הוסרו ה[[משתנה (מתקן)|משתנות]] הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות ה[[שיפוץ]], התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.
=== חוף הים והטיילת ===
[[קובץ:Israel - Tel Aviv Beach 001.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[רצועת חוף תל אביב-יפו|חוף ימה של תל אביב]]]]
{{הפניה לערך מורחב|רצועת חוף תל אביב}}
רצועת חופי תל אביב מתמשכת לאורך כ־14 קילומטרים על שפת [[הים התיכון]], ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב ובדימויה כעיר חוף. חלק ניכר מ[[חוף|רצועת החוף]] משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחות לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. חלק קטן משמש לפעילויות אחרות, שבחלקן סגורות לציבור. רצועת החוף כוללת גם ארבע מעגנות ([[תחנת הכוח רדינג|רדינג]], נמלי [[נמל תל אביב|תל אביב]] ו[[נמל יפו|יפו]], וה[[מרינה תל אביב|מרינה]]).
רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזים ברצועה החוף המרכזית, שבין הירקון ליפו. חופי תל אביב כוללים את חופי הרחצה הראשונים שהוסדרו בארץ, כבר ב[[שנות ה-20 של המאה העשרים|שנות ה־20 של המאה העשרים]].
בשנת 2010 דורגה תל אביב במקום התשיעי במצעד ערי החוף שערך המגזין הבינלאומי [[נשיונל ג'יאוגרפיק]].{{הערה|[http://travel.nationalgeographic.com/travel/top-10/beach-cities-photos/#beaches-tel-aviv-cities_22323_600x450.jpg Top 10 Beach Cities], באתר הנשיונל ג'יאוגרפיק}}
===שווקים===
בתחומי תל אביב-יפו פועלים מספר [[שוק (מסחר)|שווקים]] בעלי מאפיינים שונים. השוק הוותיק ביותר בעיר הוא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ביפו המתמחה ב[[עתיקות]], חפצי בית ישנים ופרטי אמנות שונים. שוק זה הוא למעשה השוק הגדול היחיד שנשאר ביפו. עד מלחמת העצמאות התקיימו מספר שווקים גדולים באזור [[יפו העתיקה]], ובהם סוק א־דיר ממזרח ל[[כיכר השעון]] ו"שוק הזרים" שב[[רחוב יפת]], "שוק נווה צדק" ו"שוק האתרוג" שפעל ברחוב האתרוג. השוק הגדול והפעיל בעיר כיום הוא [[שוק הכרמל]] הנמצא במרכזה. השוק פועל בכל ימות השבוע ומתמחה בעיקר במזון אך גם במוצרים נוספים. שוקי מזון גדולים ופעילים נוספים הם [[שוק לוינסקי]] הפועל בדרום העיר לאורך רחוב לוינסקי ו[[שוק התקווה]] הפועל ב[[שכונת התקווה]]. קרוב לשוק הכרמל פעל גם [[שוק בצלאל]] בו נמכרו בעיקר בגדים, ובעבר נודע בדוכני ה[[פלאפל]] שבו. משנת 2010 גם פועל באופן קבוע [[שוק איכרים]] אורגני במתחם נמל תל אביב. פעמיים ב[[שבוע]] פועל ב[[מדרחוב נחלת בנימין]] יריד יוצרים ואמנים מפורסם הזוכה זה שנים לעידודה של העירייה. כמו כן פועלים באזורים שונים בעיר שווקים תקופתיים כגון יריד עתיקות ב[[כיכר דיזנגוף]] וירידים שונים הנערכים באופן ארעי ב[[כיכר רבין]], [[נמל תל אביב]], [[מרכז הירידים והקונגרסים בישראל|מרכז הירידים]], ב[[פארק הירקון]] ועוד.
בנוסף לשווקים אלו פעלו בעיר מבני שוק שנהרסו ופונו לצורך מגורים. עד שנת [[2006]] פעל [[השוק הסיטונאי בתל אביב|השוק הסיטונאי]] בו נסחרו פירות וירקות בין סוחרים. שוק זה פונה והועבר ל[[צריפין]], ובשטח שבו שכן מתוכננת לקום שכונת מגורים משולבת עם מבני מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארק. בנוסף פעל ברחוב העלייה מבנה שוק קמעונאי בסגנון באוהאוס המיועד להריסה בחלקו שנקרא: "[[שוק העלייה]]" שנפתח בשנת [[1938]] ונסגר בשנת [[1981]]. לרשימת השווקים בתל אביב הצטרף בשנת 2015 "שוק [[שרונה מרקט]]" - שוק קולינרי אורבני מודרני וחדשני. זהו גם השוק המקורה הגדול בישראל, אשר פועל שבעה ימים בשבוע.
=== מרכזי קניות ===
בעיר פועלים מספר [[מרכז קניות|מרכזי קניות]]:
* [[דיזנגוף סנטר]]: נפתח בשנת 1977 בדיזנגוף פינת המלך ג'ורג'.
* [[קניון עזריאלי]]: נפתח ב-1999 ומהווה חלק מהמתחם של [[מגדלי עזריאלי]].
* [[קניון רמת אביב]]: נפתח ב-1997 והוא מרכז הקניות המרכזי של שכונות עבר הירקון.
* [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]]: מרכז קניות קטן יחסית שנפתח ב-1988 בסמוך לכיכר רבין.
* [[TLV Fashion Mall|קניון TLV]]: נפתח בשנת 2017 על [[השוק הסיטונאי בתל אביב|מתחם השוק הסיטונאי]].
==דמוגרפיה וסטטיסטיקה==
לפי הערכה, בשנת 2013 התגוררו בעיר כ־420,780 תושבים שהם כ־5.4% מתושבי ישראל ו־12.4% מכלל תושבי מטרופולין גוש דן. תל אביב-יפו היא [[עיר מעורבת]], וכ־92% מתושביה הם [[יהודים]], כ־4.3% הם [[ערבים]] והיתר בני קהילות אחרות. למעשה, רק יפו מתאפיינת באוכלוסייה יהודית־ערבית מעורבת והאוכלוסייה בעיר תל אביב עצמה (ללא יפו) היא רובה ככולה יהודית. לפי פסיקת [[בג"ץ]] משנת 2000{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=99041120.a10|סוג=בג"ץ|עותר=עדאלה ואח'|משיב=עיריית תל אביב יפו ואח'}}.}} חויבה העירייה להציב שילוט [[רב-לשוניות|דו־לשוני]] בכל חלקי העיר. מנתונים לא רשמיים שמקורם בהערכה, גרים בתל אביב גם כ־50,000 [[עובדים זרים בישראל|עובדים זרים]], שאינם נמנים בנתוני ה[[למ"ס]].
בין אזורי העיר קיימת שונות בצפיפות האוכלוסייה. באזור עבר הירקון ובאזור שרונה ומונטיפיורי – צפיפות האוכלוסייה נמוכה יותר (בין 3.4 ל-6.9 נפשות לדונם בשנת 2017) ובאזור מרכז העיר והצפון הישן צפיפות האוכלוסייה גבוהה יותר (13.4 ו-17.8 נפשות לדונם בשנת 2017, בהתאמה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/עיקרי%20הנתונים%20ומגמות%202019.pdf|הכותב=עיריית תל אביב|כותרת=תל אביב יפו - שנתון סטטיסטי 2019 עיקרי נתונים ומגמות}}</ref>
להלן טבלה הממחישה את התפתחות האוכלוסייה בעיר בחתך לאום ובהשוואה להתרחבות שטחה; וכן התפתחות האוכלוסייה בתצוגה גרפית:
<div style="text-align: center;">
{| style="float; clear: center; padding: 1em"
|-
|
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|+'''התפתחות שטח, אוכלוסייה וצפיפות בתל אביב{{ביאור|עד 1948, הערכה}}{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader//?MIval=%2Fpop_in_locs%2Fpop_in_locs_h.html&Name_h=%FA%EC+%E0%E1%E9%E1+-%E9%F4%E5 מ-1948 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]{{קישור שבור|10.4.19}}}}'''
|-
! שנה
! סה"כ תושבים
! יהודים
! אחרים
! שטח (דונם)
! צפיפות{{ש}}(תושבים/דונם)
|-
| [[1914]] || 3,600 || - || - || 990 || 3.6
|-
| [[1925]] || 34,000 || - || - || - || -
|-
| [[1936]] || 120,000 || - || - || - ||-
|-
| [[1948]] || 248,500 || 244,600 || 3,900 || 25,500 || 9.7
|-
| [[1955]] || 359,700 || 354,000 || 5,700 || - || -
|-
| [[1961]] || 386,100 || 380,300 || 5,800 || 48,500 || 7.8
|-
| [[1972]] || 363,800 || 357,400 || 6,400 || 49,600 || 7.3
|-
| [[1983]] || 327,300 || 317,800 || 9,500 || 50,553 || 6.3
|-
| [[1995]] || 348,900 || 328,400 || 20,500 || 51,423 || 6.4
|-
| [[2006]] || 384,400 || 351,800 || 32,600 || 51,423 || 7.5
|-
| [[2007]] || 390,100 || 356,700 || 33,400 || 51,423 || 7.6
|-
| [[2010]] || 404,400 || 358,900 || 33,400 || 51,788 || 7.64
|-
|[[2013]]
|420,780
|361,800
|35,000
|51,788
|8.12
|-
|[[2016]]
|432,800
|393,200
|39,700
|51,830
|8.4
|-
|[[2018]]
|451,500
|407,200
|44,300
|51,830
|8.7
|-
|2019
|460,600
|414,200
|46,400
|51,830
|8.9
|}
|-
|}
</div>
{{בוט יישובים/5000|2}}
<center>
<timeline>
ImageSize = width:690 height:340
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:500000
ScaleMajor = unit:year increment:50000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:1920 color:gray1 width:1
from:0 till:2000 width:15 text:2,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1925 color:gray1 width:1
from:0 till:34000 width:15 text:34,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1937 color:gray1 width:1
from:0 till:150000 width:15 text:150,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1948 color:gray1 width:1
from:0 till:248500 width:15 text:248,500 textcolor:red fontsize:8px
bar:1955 color:gray1 width:1
from:0 till:359700 width:15 text:359,700 textcolor:red fontsize:8px
bar:1961 color:gray1 width:1
from:0 till:386100 width:15 text:386,100 textcolor:red fontsize:8px
bar:1972 color:gray1 width:1
from:0 till:363800 width:15 text:363,800 textcolor:red fontsize:8px
bar:1983 color:gray1 width:1
from:0 till:327300 width:15 text:327,300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1995 color:gray1 width:1
from:0 till:348900 width:15 text:348,900 textcolor:red fontsize:8px
bar:2005 color:gray1 width:1
from:0 till:378900 width:15 text:378,900 textcolor:red fontsize:8px
bar:2009 color:gray1 width:1
from:0 till:393200 width:15 text:393,200 textcolor:red fontsize:8px
bar:2011 color:gray1 width:1
from:0 till:404750 width:15 text:404,750 textcolor:red fontsize:8px
bar:2014 color:gray1 width:1
from:0 till:426100 width:15 text:426,100 textcolor:red fontsize:8px
bar:2019 color:gray1 width:1
from:0 till:460613 width:15 text:460,613 textcolor:red fontsize:8px
</timeline></center>
הגיל ה[[חציון|חציוני]] של תושבי העיר הוא 34.1 שנים לעומת 28.6 בכלל ישראל. 48.2% מתושבי העיר הם גברים ו־51.8% הן נשים. להלן נתוני התפלגות האוכלוסייה בשנת [[2008]] לפי גיל ומין:
<center>
<timeline>
ImageSize = width:560 height:300
PlotArea = left:60 right:60 top:30 bottom:30
TimeAxis = orientation:horizontal
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
id:blue1 value:rgb(0.5,0.5,1) legend: םירבג
id:red1 value:rgb(1,0.5,0.5) legend: םישנ
id:green1 value:rgb(0,1,0)
Legend = orientation:horizontal top:300 left:205
DateFormat = yyyy
Period = from:-30000 till:30000
ScaleMajor = unit:year increment:5000 start:-30000 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:75+ color:blue1 width:1
from:-11300 till:0 width:12 text:11300 textcolor:black fontsize:8px
bar:75+ color:red1 width:1
from:0 till:18200 width:12 text:18200 textcolor:black fontsize:8px
bar:65-74 color:blue1 width:1
from:-10500 till:0 width:12 text:10500 textcolor:black fontsize:8px
bar:65-74 color:red1 width:1
from:0 till:14600 width:12 text:14600 textcolor:black fontsize:8px
bar:55-64 color:blue1 width:1
from:-17800 till:0 width:12 text:17800 textcolor:black fontsize:8px
bar:55-64 color:red1 width:1
from:0 till:21400 width:12 text:21400 textcolor:black fontsize:8px
bar:45-54 color:blue1 width:1
from:-18200 till:0 width:12 text:18200 textcolor:black fontsize:8px
bar:45-54 color:red1 width:1
from:0 till:19700 width:12 text:19700 textcolor:black fontsize:8px
bar:35-44 color:blue1 width:1
from:-29500 till:0 width:12 text:29500 textcolor:black fontsize:8px
bar:35-44 color:red1 width:1
from:0 till:27300 width:12 text:27300 textcolor:black fontsize:8px
bar:30-34 color:blue1 width:1
from:-24800 till:0 width:12 text:24800 textcolor:black fontsize:8px
bar:30-34 color:red1 width:1
from:0 till:23700 width:12 text:23700 textcolor:black fontsize:8px
bar:25-29 color:blue1 width:1
from:-20900 till:0 width:12 text:20900 textcolor:black fontsize:8px
bar:25-29 color:red1 width:1
from:0 till:21900 width:12 text:21900 textcolor:black fontsize:8px
bar:20-24 color:blue1 width:1
from:-11800 till:0 width:12 text:11800 textcolor:black fontsize:8px
bar:20-24 color:red1 width:1
from:0 till:12700 width:12 text:12700 textcolor:black fontsize:8px
bar:15-19 color:blue1 width:1
from:-8600 till:0 width:12 text:8600 textcolor:black fontsize:8px
bar:15-19 color:red1 width:1
from:0 till:8600 width:12 text:8600 textcolor:black fontsize:8px
bar:5-14 color:blue1 width:1
from:-20500 till:0 width:12 text:20500 textcolor:black fontsize:8px
bar:5-14 color:red1 width:1
from:0 till:19600 width:12 text:19600 textcolor:black fontsize:8px
bar:0-4 color:blue1 width:1
from:-15300 till:0 width:12 text:15300 textcolor:black fontsize:8px
bar:0-4 color:red1 width:1
from:0 till:14400 width:12 text:14400 textcolor:black fontsize:8px
</timeline>
</center>
בשנת 2009 היו בעיר 239,194 יחידות דיור. 78.7% מהן, 188,281, שימשו למגורים.
==בריאות==
[[קובץ:Tel Aviv 20.05.11 008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי|בית החולים איכילוב]]]]
[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי]] הוא המוסד הרפואי החשוב בתל אביב, ונמנה עם שלושת [[בית חולים|בתי החולים]] הגדולים במדינה. המרכז מטפל בכ־438,000 תושבי העיר ומעל למיליון איש הנכנסים אליה מדי יום. המרכז נמצא ב[[רחוב ויצמן (תל אביב)|רחוב ויצמן]] בעיר ומשתרע על שטח של 150,000 מ”ר. הוא מאגד בתוכו שלושה בתי חולים: [[בית החולים הכללי איכילוב]] ובצמוד לו מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי, [[בית החולים ליס לנשים וליולדות]] ו[[בית החולים דנה לילדים]]. בנוסף לתפקידו כמתקן רפואי הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה ובית הספר לסיעוד ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
בית החולים הפרטי החשוב בעיר הוא [[בית חולים אסותא]], ופעל בו גם בית ספר ל[[אח (מקצוע)|אחיות]]. הוא הוקם ב־1934 על ידי קבוצת רופאים יוצאי [[גרמניה]], אשר שמו דגש על הקמת מוסד רפואי עצמאי, שאינו מהווה חלק מהמערכות הבריאותיות המרכזיות של [[ההסתדרות הציונית הדסה]] ו[[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]] שפעלו אותה עת ביישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]]. בית החולים הוקם ב[[רחוב ז'בוטינסקי (תל אביב)|רחוב ז'בוטינסקי]] על שטח של שמונה דונמים שנרכש מהכפר [[סומייל]], והשם "אסותא" נבחר על ידי ה[[משורר]]ים [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]]. בשנת 2009 עבר בית החולים אסותא לבניין חדיש ומפואר ברחוב הברזל בשכונת [[רמת החיל]]. בית החולים אסותא הוא בעליו של ארבעה בתי חולים ושבע מרפאות ברחבי ישראל. מרכז אסותא גדול נוסף נמצא כיום ב[[רחוב יגאל אלון]] בעיר.
[[מרכז רפואי רעות]] הנמצא בשכונת [[יד אליהו]] הוא בית החולים השיקומי הגדול מסוגו בתל אביב.
בעבר פעלו בתחומי תל אביב מספר בתי חולים נוספים. [[בית החולים הדסה (תל אביב)|בית החולים הדסה]] הוקם בשנת [[1918]] ושכן רוב הזמן בבניין ב[[רחוב בלפור (תל אביב-יפו)|רחוב בלפור]] 8 במרכז העיר. בית החולים הדסה שירת את תושבי העיר, יחד עם בית החולים אסותא, משך עשרות שנים, אך החל בשנות ה־80 החל פינויו ההדרגתי ומחלקותיו שולבו במרכז הרפואי תל אביב. ב־[[1992]] נסגרה המחלקה האחרונה והבניין נהרס. כיום עומד במקומו מתחם [[רובע לב העיר]]. בית חולים נוסף ששולב במרכז הרפואי ת"א, הוא [[בית היולדות הקריה]] ששכן ב[[הקריה|קריה]] ונודע בשם "בית חולים הקריה". בית היולדות נוסד בשנת [[1951]], ושימש עד [[1998]] כבית היולדות של תל אביב. לאחר מכן נהרס הבניין ותחתיו קם המגדל של [[משרד הביטחון]]. ב[[יפו]] פעל [[בית החולים הממשלתי ביפו|בית חולים ממשלתי]]. בית החולים פעל משנת [[1948]] עד לסגירתו בשנת [[1980]]. את מקומו ירש ה[[מרכז רפואי וולפסון|מרכז הרפואי וולפסון]] ב[[חולון]]. מוסד רפואי חשוב נוסף שפעל בתל אביב הוא [[מרפאת זמנהוף]] ששימשה כמרפאה החשובה ביותר של [[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]] במרכז ישראל. המבנה ברחוב זמנהוף היה בנוי ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]. המבנה נהרס ובמקומו מוקם מגדל מגורים תוך כדי שימור חלק ממעטפת המבנה המקורי. המרפאות שפעלו בו הועברו ל[[מגדל המאה]].
==אמנות ותרבות==
[[קובץ:Habima Theatre (cropped).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הבימה]], התיאטרון הלאומי של ישראל]]
[[קובץ:TelAM.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון תל אביב לאמנות]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 35192 Suzan Dalal center.JPG|ממוזער|251x251 פיקסלים|[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]]]]
[[קובץ:Tel-Aviv 2008 Jazz Festival.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסטיבל ג'אז תל אביב 2008, מופע פתוח לקהל ברחבת [[סינמטק תל אביב]]]]
[[קובץ:Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] בשנת 1936 לערך]]
[[קובץ:31.03.09 Tel Aviv 026 TAU 9.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין הסנאט ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (2009)]]
[[קובץ:Qassila 084.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קו הרקיע]] של צפון תל אביב מ[[תל קסילה]] שב[[מוזיאון ארץ ישראל]]]]
[[קובץ:Diving Tower Park 1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פארק המקפצה במקום שהיה הקאנטרי קלאב של תל אביב]]
העיר תל אביב מהווה את ליבה התרבותי של מדינת ישראל. בעיר מספר רב של מוסדות תרבות ובידור ובה מתגוררים המספר הרב ביותר של אנשי תרבות ורוח, אנשי תקשורת וכוכבי בידור לעומת ערים אחרות בישראל. במידה רבה, תל אביב היא מרכזה ומקורה של התרבות הישראלית והעברית המודרנית. לעיר דימוי של עיר נהנתנית המרוכזת בעצמה ובהנאות העולם, ולעיתים מתוארים תושביה באופן ביקורתי כמתגוררים בבועה ומנותקים מהנעשה מחוץ לעירם.
מרבית התיאטראות צמחו בתל אביב כבר בימיה הראשונים כעיר ובעיקר בתקופת המנדט הבריטי. "[[הבימה]]", "[[האוהל]]" ו"[[המטאטא]]" היו מן התיאטראות העבריים הראשונים וכולם צמחו בעיר בתקופה זו. בשנות ה־40 הוקם [[התיאטרון הקאמרי]], התיאטרון העירוני הרשמי. בתל אביב הקים [[מרדכי גולינקין]] ב־1923 את [[האופרה הארצישראלית]], שנסגרה ב־1940. בשנת 1947 הוקמה [[האופרה הישראלית]], וב־1985 [[האופרה הישראלית החדשה]], ששמה הרשמי הוא "האופרה הישראלית תל אביב-יפו". גם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]], שקונצרט הפתיחה שלה נערך באולם [[יריד המזרח]] בתל אביב ב־26 בדצמבר [[1936]], פועלת מתל אביב. בתל אביב ממוקמים גם האולמות המובילים לאמנות הבמה, ובהם [[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]], המשמש בית לתיאטרון הקאמרי ולאופרה הישראלית החדשה, ו[[מתחם הבימה]] הכולל את [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]], המשמש, מאז היווסדו בשנת 1957, כאולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
בין השנים [[1992]]–[[1995]] פעלה בעיר [[התזמורת הסימפונית תל אביב]] בניצוחו של [[איתי טלגם]] ובין השנים 1990–1997 פעלה גם התזמורת הקאמרית תל אביב-יפו בניצוחו של [[ארנסט לב]].
אמנים נוספים וכן חלוצי הספרות השירה העברית המודרנית פעלו ברובם בתל אביב: משוררים כגון [[חיים נחמן ביאליק]], [[אברהם שלונסקי]], [[אלכסנדר פן]] ו[[נתן אלתרמן]], אמנים כדוגמת [[נחום גוטמן]], [[יצחק פרנקל]] ו[[ראובן רובין]] ואנשי רוח נוספים היו לא רק אישים בעלי חשיבות לאומית אלא גם דמויות מקומיות חשובות והיו מעורבים בפעילות הציבורית של העיר תל אביב.
בתחום האמנות הפלסטית בולטת תל אביב-יפו בריכוז הגדול של גלריות ו[[מוזיאון|מוזיאונים]] לאמנות. [[הסטודיה לציור שליד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים|בית ספר לאמנות של ההסתדרות]] מיוסדו של הצייר [[יצחק פרנקל]] פעל בת"א מ-1926 עד 1929, שם למדו ציירים בולטים כגון [[ג'ניה ברגר]], [[שמשון הולצמן]], [[מרדכי לבנון (צייר)|מרדכי לבנון]] ועוד. בשנת [[1932]] נפתח בתל אביב [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], ששכן אז ב"[[בית דיזנגוף]]". בשנת [[1934]] נפתחה הגלריה הראשונה בעיר – [[גלריה לאמנות כ"ץ]].{{הערה|רון ברטוש, '''גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בישראל''', המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015.}} בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה־40 של המאה ה־20]] בלטו תערוכות כלליות שהוצגו בבית "הבימה" והיוו במה להצגת מיטב האמנות של אותה תקופה. בשנת [[1952]] נחנך "[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]", שנבנה כתוספת למוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת [[1971]] נחנך המבנה הנוכחי של מוזיאון תל אביב לאמנות.
לאחר קום המדינה התפתח במרכז העיר, ברחובות שסביב [[רחוב גורדון]], מרכז של גלריות לאמנות. בין הגלריות בלטו "[[גלריה גורדון]]", "[[גלריה גבעון]]" ו"[[הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית|גלריית הקיבוץ]]", "[[גלריה ג'ולי מ.]]" ועוד. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלו להיפתח גלריות במקומות נוספים בעיר, בעיקר בחלקה הדרומי. בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] החלו להיערך גם ירידי אמנות גדולים כגון [[פסטיבל]] "אמנות הארץ", שנערך בשטח [[תחנת הכוח רדינג]] ([[2000]]–[[2006]]), "ArTlv" (בשנת [[2008]]) ו"צבע טרי" (2008–2011).
תל אביב אירחה את תחרות [[אירוויזיון 2019]], שנערכה ב[[אקספו תל אביב]].
עם מוסדות האמנות והתרבות המרכזיים בעיר נמנים:
{|
|-
|width=33% valign=top|
===מוזיאונים===
<div class="catlist-in-columns">
* [[בית ביאליק]]
* [[בית דיזנגוף]]
* [[בית בן-גוריון]]
* [[בית העיר תל אביב-יפו]]
* [[אנו – מוזיאון העם היהודי]]
* [[בית התנ"ך]]
* [[בית רוקח]]
* [[בית שלום עליכם]]
* [[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]
* [[מוזיאון ארץ ישראל]]
* [[מוזיאון בית יאיר]]
* [[מוזיאון בית ראובן]]
* [[מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל]]
* [[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]]
* [[מוזיאון ההגנה]]
* [[מוזיאון נחום גוטמן]]
* [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]
* [[הרצלילינבלום]] - מוזיאון להיסטוריית הבנקאות
</div>
===בתי קולנוע===
* [[בתי קולנוע בתל אביב]]
* [[קולנוע עדן]]
* [[קולנוע אלהמברה]]
* [[קולנוע מוגרבי]]
* [[קולנוע אסתר]]
===ספריות===
הספרייה המרכזית של תל אביב היא [[ספריית בית אריאלה]], שהיא גם ה[[ספרייה]] הציבורית הגדולה בישראל. בנוסף, נכון ל־2021 יש 21 ספריות עירוניות בתל אביב:
* '''ספריית מגדל שלום''', שהוקמה בשנת 1973, נמצאת במגדל שלום ברחוב אחד העם. זו הספרייה השנייה בגודלה בתל אביב. חלל הספרייה מתחלק לשלושה אזורים: אזור השאלת הספרים, מרחב עבודה ללא תשלום ומרחב יזמות שפועל החל משנת 2011 ומנגיש ליזמים צעירים חלל עבודה ובו מקומות ל־30 יזמים במקביל. כחלק מתמיכת עירית תל אביב ומחלקת הספריות ביוצרים מתחום הכתיבה, קיים [[מיזם]] "חדר משלך" ומדי שנה מוענקת לארבעה יוצרים הזכות להשתמש בשני חדרי סופרים לתקופה של חצי שנה, כאשר חדר סופרים אחד היה חדר העבודה של המשורר, הסופר, המחזאי והמתרגם [[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]].
*'''הספרייה על שם אנה לאורה פטליק פישר''' – נחנכה באוקטובר 2015, בתוך [[המרכז הערבי-יהודי ביפו|המרכז הערבי יהודי]] ברחוב קדם ביפו. הספרייה נתרמה על ידי משפחת פישר מברזיל. בספרייה 20,000 ספרים ויש בה אוסף גדול של ספרים בשפה הערבית לילדים ולמבוגרים. יש בה ספרנית אחת דוברת עברית וספרנית אחת דוברת ערבית. אחת לשבוע מתקיימת בספרייה שעת סיפור דו לשונית, בערבית ובעברית.
*'''ספריית בית יד לבנים''' – ברחוב פנקס 63, משרתת את תושבי השכונות שמדרום לירקון, הצפון החדש ואזור כיכר המדינה. הספרייה היא חלק מבית יד לבנים תל אביב.
*ספריית בת ציון
*ספריית בית ברבור
*ספריית בית דני
*ספריית הדר יוסף
*ספריית יאיר השולמי (נחלת יצחק)
*ספריית יפו ג' (בני ברית)
*ספריית יפו ד' (ספריית הכ"ב)
*ספריית מרכז המוזיקה
*ספריית מרכז יפו ע"ש מנדל
*ספריית מרכז השחמט
*ספריית נווה אליעזר
*ספריית נווה עופר (תל כביר)
*ספריית נוה שרת
*ספריית ניסטור
*ספריית צהלה
*ספריית רמת אביב ג'
*ספריית רמת ישראל
*ספריית שרמן (שפירא)
===מוזיקה ואמנויות הבמה===
<div class="catlist-in-columns">
* [[בית ציוני אמריקה]]
* [[האופרה הישראלית תל אביב-יפו]]
*[[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]]
* [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]
* [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]]
* [[התזמורת הקאמרית הישראלית]]
* [[אנסמבל סולני תל אביב]]
* [[מרכז סוזן דלל]]
* [[סינמטק תל אביב]]
* [[המקהלה הפילהרמונית תל אביב]]
* [[המקהלה הקאמרית תל אביב]]
* [[צוותא]]
* [[תיאטרון בית ליסין]]
* [[תיאטרון גשר]]
* [[תיאטרון הבימה]]
* [[תיאטרון הפרינג']]
* [[התיאטרון הקאמרי]]
* [[תיאטרון יידישפיל]]
* [[תיאטרון קרוב]] מייסודו של [[ניקו ניתאי]]
* [[תיאטרון תמונע]]
* [[מרכז סדנאות הבמה]]
* [[תיאטרון הסימטה]]
* [[בת דור (להקה)|בת דור]]
* [[בת שבע (להקה)|בת שבע]]
* [[מיומנה]]
* [[נא לגעת|תיאטרון "נא לגעת"]]
* [[אנסמבל וירטואוזים של תל אביב]]
</div>
===פסלי חוצות בולטים===
* [[אנדרטה לשואה ולתקומה]] ([[1975]]) מאת [[יגאל תומרקין]]
* [[עקלתון (פסל)|עקלתון]] (1975) מאת [[יצחק דנציגר]]
* [[התרוממות (פסל)|התרוממות]] ([[1976]]) מאת [[מנשה קדישמן]]
* [[פארק וולפסון|כיכר לבנה]] ([[1989]]) מאת [[דני קרוון]]
* [[בוסתן בתים]] – אזורי חן ([[1991]]) מאת [[ציונה שמשי]]
|}
==חינוך==
בסך הכל, פועלים בתל אביב-יפו למעלה מ־150 מוסדות חינוך. ידועה במיוחד היא [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שהוקמה ביפו בשנת [[1905]] והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם. עם ייסודה של [[אחוזת בית]] בשנת [[1909]], הועברה הגימנסיה ל[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] ונקראה על שמו של חוזה המדינה. הבניין הישן של בית הספר היה בנוי ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]] והוא הוקם בקצה רחוב הרצל באופן שהציב אותו ואת החינוך בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה. ב־[[1962]] הועבר בית הספר למבנה חדש ב[[רחוב ז'בוטינסקי (תל אביב)|רחוב ז'בוטינסקי]], והמבנה הישן נהרס בצעד שנוי במחלוקת ופינה את מקומו ל[[מגדל שלום מאיר]].
המוסד החינוכי החשוב בעיר כיום הוא [[אוניברסיטת תל אביב]]. המוסד הוא [[אוניברסיטה|אוניברסיטת המחקר]] הגדולה בישראל והמוסד היהודי להשכלה גבוהה הגדול בעולם. על־פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], בשנת הלימודים תשס"ו למדו בה כ־28,000 סטודנטים. ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב התקיימה ב־6 ביוני [[1956]], אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב־1 בדצמבר [[1953]] ב[[אבו כביר]] סמוך ל[[יפו]], עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". בשנת [[1960]] זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם [[המועצה להשכלה גבוהה]] ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית. ב־4 בנובמבר [[1964]] נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ב[[רמת אביב]], וב־[[1969]] זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה והוכרה כ[[תאגיד]] לפי החוק להשכלה גבוהה.
מוסדות אקדמיים אחרים הם [[המכללה האקדמית תל אביב יפו]] ו[[אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב]], ועם המוסדות להכשרת מורים נמנים [[מכללת לוינסקי לחינוך]] שנוסדה בשנת [[1912]] ו[[סמינר הקיבוצים]].
עם בתי הספר התיכוניים הבולטים נמנים [[גמנסיה הרצליה]], [[שבח מופת]], [[תיכון א' לאמנויות תל אביב|עירוני א']], [[תיכון עירוני ד' (תל אביב)|עירוני ד']], [[תיכון עירוני ה' (תל אביב)|עירוני ה]], [[בית הספר אליאנס (תל אביב)|אליאנס]] (עירוני י') ו[[תיכון חדש]]. בתל אביב פועלות מספר [[ישיבה|ישיבות]], ועמן נמנות [[הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן]], [[ישיבת היישוב החדש]], [[ישיבת אורות אביב]], [[ישיבת חידושי הרי"ם]], [[ישיבת מעלה אליהו]], [[ישיבת שירת משה]], ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת [[נחלת יצחק (מזרח תל אביב)|נחלת יצחק]], ישיבת "נתיבות יצחק" בשכונת [[יד אליהו]] ו[[ישיבת אורות שאול]] ב[[שכונת שפירא]].
בתי ספר בעיר המתמקדים בנושאים ייחודיים הם [[בית הספר לטבע]], [[בית הספר לאמנויות תל אביב]] ו[[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון]].
==ספורט==
[[קובץ:Bloomfield Stadium Maccabi 2019 2.jpg|ממוזער|250px|[[אצטדיון בלומפילד]]]]
[[קובץ:NokiaArena.jpg|ממוזער|250px|[[היכל מנורה מבטחים]]]]
[[קובץ:Hpoel Tel Aviv BC fans 02.jpg|ממוזער|250px|[[היכל קבוצת שלמה]]]]
[[קובץ:Olympic experien museum in tel aviv.jpg|ממוזער|250px|[[מרכז הספורט הלאומי תל אביב]]]]
בעיר תל אביב-יפו פועלים שני מועדוני ה[[ספורט]] הגדולים והמעוטרים בישראל – [[מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב]], אשר החלו לפעול בענפי ספורט רבים עוד בטרם הוקמה המדינה, ומלבדן פועלות בעיר עוד עשרות קבוצות בענפים שונים.
===כדורגל===
בעיר פועלות שתי קבוצות [[כדורגל]] מהמצליחות והמעוטרות בישראל – [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] המשחקות ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]], אשר [[הדרבי של תל אביב (כדורגל)|משחק הדרבי]] ביניהן נחשב לאחד המשחקים הבולטים ב[[כדורגל בישראל]]. [[בני יהודה תל אביב]] אשר מייצגת את [[שכונת התקווה]] ו[[מכבי יפו]] משחקות ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]]. [[הפועל כפר שלם]] ו[[שמשון תל אביב]] משחקות ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']]. [[בית"ר תל אביב]] ו[[בני יפו אורתודוקסים]] משחקות ב[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']]. במחוז תל אביב של [[ליגה ג']] משחקות אינטר עלייה תל אביב, בית"ר עזרא, מועדון ספורט רו"ח תל אביב, אליצור יפו תל אביב, ספורטינג תל אביב, הפועל רמת ישראל, בית"ר יפו, הפועל נווה גולן, מועדון כדורגל דיזנגוף תל אביב ומועדון כדורגל תל אביב טומי. בנוסף פועלת בעיר מחלקת הנוער של [[גדנ"ע תל אביב יהודה]].
כמו כן פועלת קבוצת הנשים [[אס"א תל אביב (כדורגל נשים)|אס"א תל אביב]], המשחקת ב[[כדורגל נשים בישראל|ליגת העל לנשים]]. בנוסף פועלות [[הפועל תל אביב]] ובני יהודה המשחקות בליגות הנמוכות. בעבר פעלה גם קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורגל נשים)|מכבי תל אביב]].
בעיר מספר אצטדיוני כדורגל שהגדול בהם הוא [[אצטדיון בלומפילד]] המכיל 29,400 מקומות ישיבה המשמש את מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה. אצטדיון נוסף בעיר הוא [[אצטדיון שכונת התקווה]] שהיה בעבר מגרשה הביתי של בני יהודה. בעבר שכן בעיר [[אצטדיון המכביה]] ההיסטורי שהיה מגרשה הביתי של מכבי תל אביב.
===כדורסל===
גם בתחום ה[[כדורסל]] פועלות בעיר שתי הקבוצות המצליחות והמעוטרות ביותר בישראל – [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] המשחקת ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגת העל]] וב[[יורוליג]] והיא לאחת הקבוצות המעוטרות באירופה, ו[[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] המשחקת בליגת העל וב[[יורוקאפ]] הנחשבת לאחד המועדונים הגדולים בישראל, שהייתה בימי השיא שלה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. [[הדרבי של תל אביב (כדורסל)|משחק הדרבי]] ביניהן נחשב לאחת היריבויות הגדולות ב[[כדורסל בישראל]]. בתל אביב נמצא גם אולם הכדורסל [[היכל מנורה מבטחים]], אולם רב תכילתי אשר משמש כמגרש הבית של קבוצת מכבי תל אביב, וכן [[היכל קבוצת שלמה]], אולם רב תכליתי אשר משמש כמגרש הבית של קבוצת הפועל תל אביב.
הישגיה של מכבי תל אביב, הכוללים זכייה ברוב הגדול של אליפויות ישראל בכדורסל וכן הישגים רבים באירופה (כולל מספר זכיות ביורוליג ובמפעל שקדם לו ה[[סופרוליג]]) זיכו את העיר בגאווה רבה, שהשתקפה באמירתו המפורסמת של [[אלכס גלעדי]] משנת [[1977]], כאשר נודע שמכבי זוכה באליפות אירופה לראשונה: "גביע אירופה לתל אביב!".
ב[[ליגות הכדורסל הנמוכות בישראל|ליגות הכדורסל הנמוכות]] משחקות גם [[בית"ר תל אביב (כדורסל)|בית"ר תל אביב]] ו[[מכבי דרום תל אביב|מכבי תל אביב דרום]] קבוצת הבת של מכבי תל אביב.
עד סוף שנות ה-80 היו הקבוצות התל אביביות הדומיננטיות גם בכדורסל הנשים, ושלוש קבוצות מהעיר – [[מכבי תל אביב (כדורסל נשים)|מכבי]], [[הפועל תל אביב (כדורסל נשים)|הפועל]] ו[[אליצור תל אביב (כדורסל נשים)|אליצור]] זכו במרבית התארים. כיום פעילות הקבוצות [[אליצור תל אביב (כדורסל נשים)|אליצור תל אביב]] ו[[בני יהודה (כדורסל נשים)|בני יהודה]].
===כדוריד===
בתחום ה[[כדוריד]] קיימות בעיר שתי קבוצות, [[מכבי תל אביב (כדוריד)|מכבי תל אביב]] שמתמודדת ב[[ליגת העל בכדוריד]] ומשחקת ב[[אולם התיכונט]] ו[[אס"א תל אביב (כדוריד)|אס"א תל אביב]] המתומדדת ב[[הליגה הלאומית בכדוריד|ליגה הלאומית בכדוריד]] ומשחקת ב[[מרכז עלית לספורט|מרכז עלית]] אשר נמצא ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בעבר הייתה קיימת גם [[הפועל תל אביב (כדוריד)|הפועל תל אביב]], אך היא פורקה בשנת [[2017]].
===כדורעף===
בתחום ה[[כדורעף]] פועלת בעיר קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורעף)|מכבי תל אביב]], אשר משחקת ב[[ליגת העל בכדורעף|ליגת העל]] ולזכותה 15 אליפויות ו-10 גביעים, כולל חמישה [[דאבל (ספורט)|דאבל]]ים רצופים (2008–2012). בעבר פעלה בעיר גם קבוצת הכדורעף של [[הפועל תל אביב]].
ב[[ליגת העל בכדורעף נשים]] פעילות הקבוצות [[מכבי תל אביב]] וק.ק. תל אביב.
===כדורמים===
בתחום ה[[כדורמים]] פועלת בעיר קבוצת [[אס"א תל אביב (כדורמים)|אס"א תל אביב]], 9 פעמים [[הליגה הלאומית בכדורמים|אלופת המדינה]] ו-9 פעמים מחזיקת [[גביע המדינה בכדורמים|גביע המדינה]]. בשנות ה-60 הייתה קבוצת הכדורמים של [[הפועל תל אביב]] המובילה בישראל, ולזכותה 9 אליפויות ו-8 גביעים, אך היא פורקה. בנוסף פעלו בעבר גם קבוצות הכדורמים של [[מכבי תל אביב]] ו[[ברית מכבים עתיד]].
===ענפים נוספים===
בעיר פועלות גם מספר קבוצות רשמיות ב[[קטרגל]], [[פוטבול]], [[טריאתלון]] ו[[ריצה]]. באזור [[שפך הירקון]] פועל [[מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות]] בו פעילים ספורטאים רבים.
===משחקי המכביה הראשונים===
בתל אביב התקיימו משחקי [[המכביה]] הראשונים, החל משנת [[1932]]. [[אצטדיון המכביה]] שבמתחם [[שפך הירקון]] היה מוקד הפעילות של המשחקים עד שעברו ל[[אצטדיון רמת גן]]. טקס המכביה הראשונה נפתח חגיגית בבית-העם בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר [[מאיר דיזנגוף]]. למחרת הוביל דיזנגוף רכוב על סוסו את מצעד 390 הספורטאים, ויצא מן [[הגימנסיה הרצליה]] עד אצטדיון המכביה מרחק של כ-5 קילומטרים. בסיום התחרויות נערך מצעד הסיום בכיוון ההפוך, מאצטדיון המכביה לגימנסיה.
===מרכז הספורט הלאומי תל אביב===
{{ערך מורחב|מרכז הספורט הלאומי תל אביב}}
מרכז הספורט הלאומי הוא מתחם של אצטדיונים ושל מתקני ספורט רבים, הכוללים גם את "[[אצטדיון האתלטיקה הלאומי]]". במקום נמצאים גם משרדי [[הוועד האולימפי בישראל]], משרדיהם של [[איגוד האתלטיקה בישראל]], [[איגוד הג'ודו הישראלי]] וכן מספר איגודי ספורט נוספים. מרכז הספורט הלאומי ממוקם ברחוב שלום בכור שטרית שבשכונת [[הדר יוסף]], בצמוד ל[[פארק הירקון]] והוא מהווה מתחם משלים ל[[מכון וינגייט]] ב[[נתניה]]. בעוד במכון בנתניה מתבצעת הכשרת מרבית ספורטאי ישראל, במרכז הספורט מרוכזות רוב אגודות הספורט הלאומיות של ישראל, המפקחות על תהליכי הספורט.
==תיירות==
[[קובץ:Tel_Aviv_Beach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלונות תל אביב לאורך החוף]]
תל אביב היא העיר השנייה הכי מתוירת בישראל אחרי ירושלים וביקרו בה בעשור השני של המאה ה-21 כ-2 מיליון תיירים בשנה. בשנת 2019 היו בה 8,800 חדרי מלון{{הערה|{{כלכליסט|שלומית צור|תל אביב קברה תוספת של אלפי חדרי מלון|3773241|7 בנובמבר 2019}}}} בהם היו כ-3 מיליון לינות של תיירים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/dovrut-1100-0005-2019-660031|כותרת=מתוך נתונים של משרד התיירות}}</ref> ועוד מספר זהה של דירות [[airbnb]] שהושכרו לתיירים.{{הערה|{{כלכליסט|נמרוד בוסו|שיעור דירות Airbnb בת"א: פי 7 מבניו יורק|3761967|13 במאי 2019}}}}
[[קובץ:Dan City Tour.jpg|ממוזער|250px|אוטובוס פתוח בקו 100 של חברת דן - קו תיירותי מעגלי]]
ההיסטוריה של התיירות בעיר מתחילה במבני [[חאן (מבנה)|חאן]] ואכסניות ביפו, שאירחו בעיקר את באי [[נמל יפו]] עוד במאה ה-19. כמה מן האכסניות והמלונות הוקמו ביפו על ידי [[נוצרים]] צליינים כגון [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו|המושבה האמריקאית-גרמנית]]. עם צמיחתה של תל אביב בשנות ה-20 הוקמו בעיר מספר בתי מלון שנועדו לארח בעיקר [[בריטים]] שהגיעו לארץ ישראל לפעילויות שונות כחלק מענייני [[המנדט הבריטי]]. הידוע שבהם הוא [[מלון פלטין]], שהיה המלון המרכזי בעיר בתקופה זו. במהלך שנות ה-30 הוקמו עוד מספר בתי מלון באזור [[לב תל אביב|לב העיר]]. [[יריד המזרח]] שפעל בתקופה זו, ובעיקר היריד של 1934, תרם רבות לצמיחת התיירות בעיר והיה יעד אליו הגיעו בתקופה של מספר שבועות כ-600,000 מבקרים - יותר ממספר התושבים היהודים בכל ארץ ישראל בתקופה זו.
בשנות ה-60 ו-ה70 של המאה ה-20 החלה מגמה של בניית בתי המלון לאורך החוף והפיכתו של חוף הים למוקד תיירות חשוב. [[מלונות דן#מלון דן תל אביב|מלון דן תל אביב]] שנפתח ב-1953 ונבנה מחדש במתכונתו הנוכחית ב-1964 היה המלון הראשון על קו החוף, והגדיר מחדש את תפישתה התיירותית של רצועת החוף. אחריו נבנו עוד מספר רב של בתי מלון רבי קומות הפונים אל הים בהם גם [[מלון הילטון תל אביב|מלון הילטון]] שנבנה ב-1965 במרכז [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]] ובצמוד לחוף. בשנות ה-70 נבנו עוד מספר בתי מלון בולטים בחוף הים בין רחוב גורדון לרחוב ארלוזורוב, כמו [[שרתון תל אביב]] ומלון הרודס.
בשנת 2021 מוקמה תל אביב על ידי המגזין [[Time Out|טיים אאוט]] כעיר השמינית הטובה בעולם, "העיר הכיפית ביותר בעולם", והעיר השנייה בעולם בתחום הקולינרי.<ref>{{כאן|בן יניב|"הכי כיפית": תל אביב-יפו ברשימת 10 הערים הטובות בעולם|112856|08 בספטמבר 2021|item}}</ref>
== הקהילה הגאה בתל אביב ==
[[קובץ:2019.06.14 Tel Aviv Pride Parade, Tel Aviv, Israel 1650016 (48092850792).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מצעד הגאווה בתל אביב]], 2019]]
בתל אביב קהילת [[להט"ב]] דינמית ומשפיעה, בעלת ייצוג בולט בחיים התרבותיים, בחיי הלילה, ובזירה הפוליטית העירונית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/|כותרת=תל אביב הפכה ליעד תיירותי בולט בקרב קהילת הלהט"ב|תאריך=24-01-2012|תאריך_וידוא=2018-11-30|archive-date=2018-11-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20181130202111/https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/|url-status=dead}}}} היווצרותה של קהילה זו בתל אביב התאפשרה בזכות אופייה הסובלני והפתוח של תל אביב, המכבד [[זוגיות חד-מינית]]. העיר מושכת אליה אלפי [[הומוסקסואליות|הומואים]] ו[[לסביות]] צעירים, המוצאים בה "עיר מקלט". בתל אביב פועל [[המרכז העירוני לקהילה הגאה|מתנ"ס לקהילה]] ב[[גן מאיר]] ומדי שנה מתקיים בעיר [[מצעד הגאווה|מצעד גאווה]] עירוני.
בשנת 2009 התקיימו אירועי הגאווה העירוניים במתכונת מורחבת, כחלק מחגיגות ה-100 לעיר. בשנת 2016 השתתפו ב[[מצעד הגאווה בתל אביב]] למעלה מעל 200,000 צועדים, ובשנת 2018 השתתפו כבר כרבע מיליון. המצעד, שכולל הפנינג ומסיבת חוף בתחילתו ובסופו נושא אופי דמוי [[קרנבל]]י ומושך אליו עשרות אלפי תיירים מהעולם. בשנת 2016, על פי דיווחי עיתונות שונים - הגיעו למצעד בתל אביב מעל 30,000 תיירים.
בשנת 2023 מצעד הגאווה בעיר תוכנן במתכונת מיוחדת לציון 25 שנים למצעד הגאווה בעיר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=969f7de3-0ac9-4a30-88f0-2e1a7281f3d0&ItemID=38563|כותרת=מצעד הגאווה 2023|אתר=אתר עיריית תל-אביב-יפו|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-08}}</ref>
במועצת עיריית תל אביב-יפו שני נציגים הומוסקסואלים המייצגים קהלים רחבים בעיר{{דרושה הבהרה|נכון למתי?}}.
==דרי רחוב==
בתל אביב ישנו ריכוז [[חסר בית|דרי הרחוב]] הגדול ביותר בישראל - כ-650 איש על-פי הערכות, כשליש מכלל דרי הרחוב בישראל.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|דרי הרחוב בתל אביב נאבקים בגשם: "רוצים אוכל ותה"|4887334|2 בדצמבר 2016}}}}
בשנת 2014 קבעה העירייה נוהל העוסק באכיפה של מטרדים הנגרמים מציוד של דרי רחוב,{{הערה|שם=נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי"|[http://docdro.id/qdKKkF5 נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי"]}} ולפיו לפקח אסור לפנות ציוד שאינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית".
==דת==
[[קובץ:Great Synagogue of Tel Aviv from the air.jpg|ממוזער|250px|[[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]] במבט מ[[מגדל שלום מאיר|מגדל שלום]]]]
[[קובץ:Cymbalista2 Synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה|בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות]]]]
[[קובץ:Lubosinagoga.jpg|ממוזער|250px|[[לוחית זיכרון]] מחוץ לבית הכנסת היפואי ל[[יהדות לוב|עולי לוב]]]]
[[קובץ:Pravos267.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט המבשר את זמני תפילות ב[[כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)|כנסייה הרוסית]] ב[[אבו כביר]]]]
===יהדות===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות אורתודוקסית בתל אביב}}
====בתי כנסת====
בתל אביב כמה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]]{{הערה|המועצה הדתית תל אביב פרסמה רשימה של בתי כנסת בעיר, [https://rabanut.co.il/חיפוש-בתי-כנסת-בעיר/ ברשימה כ-300 בתי כנסת].}} ובתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נרשמו 509 בתי כנסת בעיר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יעקב תלמי|שם=בוא ביתך : שט"ר (509) בתי-כנסת של תל-אביב-יפו|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=המכון לחזנות ספרדית בתל-אביב-יפו|שנת הוצאה=תשנ"א}}}}, אולם נכון ל-2023 רובם אינם פועלים או פועלים במתכונת מצומצמת. [[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]] בתל אביב נמצא ב[[רחוב אלנבי]], במרכז הישן של העיר. בעבר היו בתל אביב גם מספר [[חצר חסידית|חצרות חסידיות]]. לאחר קום המדינה, עברו רבים מתושביה הדתיים והחרדים של תל אביב לערים אחרות, והעיר כמעט התרוקנה מאוכלוסייה דתית. בעיר נותרו קהילות דתיות שונות, ושלוחות קטנות של חצרות חסידיות. הן מפעילות בתי כנסת שבהם מתקיימים תפילות ושיעורי תורה, מוסדות חינוך, וכן [[צרכנייה]] המוכרת מוצרים [[כשר]]ים בלבד.
בתל אביב קיימים [[בית כנסת|בתי כנסת]] אחדים בעלי אופי ייחודי:
* '''[[בית הכנסת לעולי לוב]]''' הוא בית הכנסת העתיק בעיר ושוכן בלב [[יפו העתיקה]]. המבנה הוקם בשנת [[1740]] כחלק מה[[חאן (מבנה)|חאן]] היהודי היחיד שפעל ביפו עבור [[עלייה לארץ ישראל|עולים יהודים]]. כעבור שנים אחדות השתלטו ערביי יפו על המבנה, והתירו ליהודים להתפלל בו במספר ימים בשנה בלבד, ולאחר מכן אסרו עליהם כליל את השימוש בו. במשך השנים שימש המבנה לצרכים שונים, כולל בית חרושת ל[[סבון]], עד שחזר לבעלות יהודית לאחר [[מלחמת העצמאות]]. קהילה גדולה של יוצאי [[לוב]] הפכה את המבנה למרכזה הרוחני, אך כיום כמעט ולא מתקיימות במקום תפילות בשל שינויים בהרכב הדמוגרפי של השכונה.
* '''בית כנסת [[רבי מאיר בעל הנס]] של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת [[1936]] ליד [[נמל תל אביב]] על ידי ה[[סבל]]ים ופועלי הנמל [[יהדות סלוניקי|יוצאי סלוניקי]] שהתגוררו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת נמצא לוח זיכרון המנציח את עשרת מייסדי בית הכנסת. כיום מתפללים בבית הכנסת ב[[נוסח הספרדים|נוסח ספרדי]]-ירושלמי מעורב. במקום בין השאר שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם [[פרוכת (בית כנסת)|פרוכת]] נושנה בצבעי תכלת וזהב.{{הערה|ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]}}
* '''איחוד שיבת ציון''' ב[[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן-יהודה]] - נוסד על ידי [[יהדות גרמניה|יוצאי גרמניה]] בשנת [[1938]]. בית הכנסת משמש גם כמרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב היישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בענייני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית"{{הערה|[[ראובן גפני (חוקר)|ראובן גפני]], [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]}} במסגרת בית הכנסת מתקיימת פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת [[תנועת נוער]], ובזמנה פעלה בו [[חברה קדישא]] מקומית.
* '''[[בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה]]''' שוכן ב[[אוניברסיטת תל אביב]], והוקם ביוזמתם ובמימונם של נורברט ופולט צימבליסטה מ[[שווייץ]], החברים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, ותוכנן על ידי ה[[אדריכל]] השווייצרי [[מריו בוטה]]. המרכז הוקם בשנים [[1997]]–[[1998]] במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. מבנה המרכז ייחודי והוא עשוי בצורת שני מגדלים זהים שגובהם 13.5 מטר; המגדלים רבועים בבסיסם והם הופכים אט אט לעגולים. במגדל המזרחי שוכן בית הכנסת ובמערבי אולם ההרצאות והכנסים. אולם מבואה נמוך יותר מחבר בין שני המגדלים, והמבנה נדמה ל[[ספר תורה]] למתבונן בו מדרום ומצפון.
* '''[[בית הכנסת אוהל מועד]]''' הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים של תל אביב ומשמש עד היום את העדה הספרדית בעיר. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל [[יוסף ברלין]] ב[[שנות ה-20 של המאה העשרים]] ונחנך ברחוב שד"ל 5 בתל אביב בשנת [[1931]], לאחר שש שנות בנייה. במרכז המבנה נמצאת כיפה הבנויה מ-15 מדרגות מתומנות המסמלות את 15 המעלות שהיו ב[[בית המקדש]] ועליהן שרים את "[[שיר המעלות]]". הכיפה המרשימה נתמכת בארבע [[קשת (מבנה)|קשתות]] הבנויות כמניפות. בימי [[המנדט הבריטי]] שימש בית הכנסת כ[[סליק]], וגם כמקום אימונים של ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]].
קיימים בעיר גם מספר [[גרעין תורני|גרעינים תורניים]] המרכזים סביבם קהילה דתית, מקום תפילה ומוסדות חינוך.
====רבנים====
=====לפני קום המדינה=====
רבני העיר הראשונים הוכתרו בשנת [[תרפ"ג]] ([[1923]]).
*בין השנים [[1825]]–[[1879]] הקים את קהילת יהודי יפו וכיהן כרבה מטעם כל העדות, הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה [[יהודה מרגוזה]].
*בין השנים [[תרנ"א]] - [[תרס"ב]] ([[1891]]–[[1902]]) כיהן ברבנות יפו מטעם כל העדות, הרב [[נפתלי הירץ הלוי]].
* בין השנים תרס"ב - [[תרס"ד]] (1902–[[1904]]) כיהן הרב [[יוסף צבי הלוי]] חתנו של הרב הקודם ו[[אב בית דין]] בעיר.
*אחריו כיהן בין השנים תרס"ד - [[תרע"ד]] (1904–[[1914]]) הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
*הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]] כיהן כרב רשמי מטעם הטורקים משנת [[תרע"א]] ([[1911]]) ועזב את תפקידו בשנת [[תרפ"א]] ([[1921]]).
=====לאחר קום המדינה=====
רבני העיר האשכנזים:
*הרב [[שלמה הכהן אהרונסון]] ([[תרפ"ג]], [[1923]] - [[תרצ"ה]], [[1935]])
*הרב [[משה אביגדור עמיאל]] ([[תרצ"ו]], [[1936]] - [[תש"ו]], [[1946]])
*הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] (תש"ו, 1946 - [[תשכ"ד]], [[1964]])
*הרב [[שלמה גורן]] ([[תשל"א]], [[1971]]{{ביאור|שם=הערה1|נבחר כבר שלוש שנים לפני כן אך לא החל לכהן.}} - [[תשל"ג]], [[1972]])
*הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]] (תשל"ג, [[1973]] - [[תשמ"ו]], [[1986]])
*הרב [[ישראל מאיר לאו]] (כהונה ראשונה: [[תשמ"ח]], [[1988]] - [[תשנ"ג]], [[1993]], כהונה שנייה: [[תשס"ה]], [[2005]] - [[תשע"ז]], [[2017]])
רבני העיר הספרדים:
*הרב בן ציון עוזיאל ([[תרפ"ג]], [[1923]] - [[תרצ"ט]] [[1939]])
*הרב [[יעקב משה טולידאנו]] ([[תש"ב]], [[1942]] - [[תשי"ח]], [[1958]])
*הרב [[עובדיה יוסף]] ([[תשל"א]], [[1971]]{{ביאור|שם=הערה1}} - [[תשל"ג]], [[1972]])
*הרב [[חיים דוד הלוי]] (תשל"ג, [[1973]] - [[תשנ"ח]], [[1998]])
*הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]] ([[תשס"ב]], [[2002]] - [[תשס"ג]], [[2003]])
במשך תקופה הופעלו לחצים על הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] מ[[בוסטון]] שיעלה לארץ ויכהן כרבה של העיר, הוא אף הגיע לבחון את הנושא ובזמן שהותו בעיר נשא מספר נאומים ושיעורים שיצרו הד גדול. אך לבסוף לא יצא הדבר אל הפועל.
===נצרות ואסלאם===
כ-8% מתושבי העיר אינם יהודים – מחציתם ערבים והיתר בני קהילות אחרות. עם זאת, לפי נתונים לא רשמיים גרים בתל אביב גם כ-50,000 עובדים זרים, שאינם במניין הלמ"ס. בעיר פועלות מספר [[כנסייה|כנסיות]]. הידועות שבהן שוכנות ביפו ומשרתות את תושבי העיר ה[[ערבים נוצרים|ערבים-נוצרים]] כמו גם את אוכלוסיית העובדים הזרים הנוצרית. בדרומה של תל אביב, בעיקר באזור [[התחנה המרכזית הישנה]] פועלות כנסיות קטנות מאולתרות. עם הכנסיות הפעילות ביפו נמנות [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]] ו[[כנסיית אנטוניוס הקדוש]] – שתיהן [[נצרות קתולית|קתוליות]]-[[פרנציסקנים|פרנציסקניות]], [[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] ו[[כנסיית מאר מיכאל]] – שתיהן [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יווניות-אורתודוקסיות]], [[כנסיית עמנואל]] ה[[לותרניזם|לותרנית]] ו[[כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)|כנסיית פטרוס הקדוש]] ה[[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|רוסית פרבוסלבית]].
ביפו שוכנים מספר [[מסגד]]ים ששירתו בעבר את האוכלוסייה המוסלמית בעיר. המסגד המרכזי והחשוב ביותר כיום הוא [[מסגד מחמודיה]] ממערב ל[[כיכר השעון]], וההערכה היא כי זהו המסגד השלישי בגודלו בארץ ישראל, אחרי [[מסגד אל-אקצא]] ב[[ירושלים]] והמסגד ב[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]. מסגד בולט נוסף הוא [[מסגד חסן בק]] ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]].
==עיריית תל אביב-יפו==
[[קובץ:HRM TLV 071212 18.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]], מול [[כיכר רבין]]]]
[[קובץ:Old Municipality of Tel Aviv1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העירייה הישן ב[[כיכר ביאליק]] ובחזיתו יצירתו של [[נחום גוטמן]]]]
{{הפניה לערך מורחב|עיריית תל אביב-יפו}}
עיריית תל אביב-יפו היא גוף ה[[שלטון מקומי|שלטון המקומי]], במעמד של [[עירייה]], האחראי לניהול השוטף של תל אביב-יפו, ובה מכהנים 31 חברי מועצה. ככל [[רשות מקומית]], עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי [[חינוך]], [[תרבות]], [[רווחה]], [[תשתית|תשתיות]], ניקיון ו[[תברואה]] וכדומה. שטח העיר מחולק ל[[רובעי תל אביב-יפו|תשעה רבעים מנהליים]].
אלה הם ראשי העירייה שכיהנו בתל אביב:
{| class="wikitable" align="center"
|-
|'''מספר''' || '''[[ראש עירייה|ראש העירייה]]''' || '''מספר קדנציות''' || '''משך הכהונה'''|| '''סיעה'''
|-
|1 || [[מאיר דיזנגוף]] || 1 ||[[1922]]–[[1925]]|| [[הציונים הכלליים]]
|-
|2 || [[דוד בלוך-בלומנפלד]] || 1 ||[[1926]]–[[1928]] ||[[אחדות העבודה]]
|-
|(1) ||[[מאיר דיזנגוף]] || 2 (לא כולל הראשונה) || [[1928]]–[[1936]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|3 ||[[משה שלוש]] || (10 ימים) ||[[1936]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|4 ||[[ישראל רוקח]]|| 4 ||[[1936]]–[[1952]] ||[[רשימת המרכז המאוחד]]
|-
|5 ||[[חיים לבנון]]|| 1 + מ"מ ||[[1953]]–[[1959]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|6 ||[[מרדכי נמיר]]|| 1 ||[[1959]]–[[1969]] ||[[מפא"י]]
|-
|7 ||[[יהושע רבינוביץ]] || 1 ||[[1969]]–[[1974]] ||[[המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת|המערך]]
|-
|8 ||[[שלמה להט]] || 4 ||[[1974]]–[[1993]] ||[[הליכוד]]
|-
|9 ||[[רוני מילוא]] || 1 ||[[1993]]–[[1998]] ||[[הליכוד]]
|-
|10 ||[[רון חולדאי]] || 5 ||[[1998]]– ||[[תל אביב אחת]]
|}
העירייה שוכנת ב[[בית עיריית תל אביב-יפו]] שב[[כיכר רבין]] מ-[[1965]] אז עברה אליו ממשכנה הקודם ב[[כיכר ביאליק]]. ראש העירייה הנוכחי הוא [[רון חולדאי]].
עד [[1921]] ניהלו את ענייני תל אביב והשכונות היהודיות ביפו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. בשנה זו חתם [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]] על "פקודת מועצת עיריית תל אביב" שהקנתה לעיר העברית מעמד מוניציפלי עצמאי ובלתי תלוי בעיריית יפו הערבית. ראש העיר הראשון היה [[מאיר דיזנגוף]] וב-24 בינואר [[1924]] נערכו הבחירות הראשונות ל[[מועצת עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]].
ב-[[1950]], לאחר [[מלחמת העצמאות]], אוחדה יפו אל תוך עיריית תל אביב ושמה שונה ל"עיריית תל אביב-יפו".
==פנורמה==
{{-}}
{{תמונה רחבה|Tel Aviv and Ramat Gan, looking from Tel Aviv University.jpg|3500px|תל אביב ורמת-גן במבט מגבעת האוניברסיטה (2006)}}
{{תמונה רחבה|TelAviv-RamatGan-Pano1.jpg|1200px|מבט ממגדלי עזריאלי לכיוון צפון (2010)}}
{{תמונה רחבה|Central Tel Aviv Panorama.jpg|1200px|מבט ממגדל שלום לכיוון צפון (2006)}}
{{תמונה רחבה|Jaffa slope1791.jpg|1000px|מבט מ[[מדרון יפו]] לעת ערב - שכונת [[עג'מי]] ו[[נמל יפו]] בקדמת התמונה; ומלונות תל אביב ברקע}}
==ערים תאומות==
[[קובץ:Tel Aviv-Yafo Square.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר תל אביב-יפו בעיר התאומה [[סופיה]], בירת [[בולגריה]]]]
[[קובץ:Tel Aviv Beach at the Donaukanal in Vienna.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"חוף תל אביב" בעיר [[וינה]], עמה יש לתל אביב הסכם שיתוף פעולה כלכלי. ה"חוף" בתעלת ה[[דנובה]], וכיסאות הישיבה מתוצרת [[כתר פלסטיק]].]]
לתל אביב 11 [[ערים תאומות]], והן{{הערה|[https://www.tel-aviv.gov.il/About/Pages/Partnerships.aspx אתר העירייה]}}:
* {{עיר תאומה|טולוז|צרפת|מתאריך=1962}}
* {{עיר תאומה|פילדלפיה|ארצות הברית|פנסילבניה|מתאריך=1967}}
* {{עיר תאומה|בואנוס איירס|ארגנטינה|מתאריך=1988}}
* {{עיר תאומה|סופיה|בולגריה|מתאריך=1992}}
* {{עיר תאומה|מילאנו|איטליה|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|סלוניקי|יוון|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|איזמיר|טורקיה|מתאריך=1998}}
* {{עיר תאומה|אלמטי|קזחסטן|מתאריך=1999}}
* {{עיר תאומה|אינצ'ון|קוריאה הדרומית|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|קישינב|מולדובה|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|בייג'ינג|הרפובליקה העממית של סין|מתאריך=2006}}
בנוסף לתל אביב הסכמי שיתוף פעולה עם ערים נוספות ברחבי העולם, וכן מספר מחוזות, ואלו כוללים בין היתר את{{ביאור|לא כולל את העיר עזה, אשר הברית ביניהן הוקפאה בשנת [[2008]] עקב ירי הרקטות על ישובי הדרום.}}:
{{טורים
| תוכן = * {{עיר תאומה|קלן|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1979}}
* {{עיר תאומה|פרנקפורט|גרמניה|הסן|מתאריך=1980}}
* {{עיר תאומה|בון|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1983}}
* {{עיר תאומה|פריז|צרפת|מתאריך=1985}}, הורחב ב-[[2010]]
* {{עיר תאומה|בודפשט|הונגריה|מתאריך=1989}}
* {{עיר תאומה|בלגרד|סרביה|מתאריך=1990}}
* {{עיר תאומה|ורשה|פולין|מתאריך=1992}}, הורחב לתחום החינוך ב-[[2009]]
* {{עיר תאומה|אסן|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1992}}
* {{עיר תאומה|קאן|צרפת|מתאריך=1993}}
* {{עיר תאומה|לודז'|פולין|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|ניו יורק|ארצות הברית|ניו יורק (מדינה)|מתאריך=1996}}
* {{עיר תאומה|מוסקבה|רוסיה|מתאריך=2001}}
* {{עיר תאומה|וינה|אוסטריה|מתאריך=2005}}
* {{עיר תאומה|פרייבורג|גרמניה|באדן-וירטמברג}}, שיתופי פעולה
}}
בשנת 1998 נחתם בברצלונה הסכם ידידות ושיתוף פעולה משולש בין [[ברצלונה]], תל-אביב-יפו ו[[עזה]], אך הסכם זה לא מומש מעולם, למעט מספר מפגשים דו-צדדיים טכניים בין נציגי ברצלונה ותל-אביב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ajuntament.barcelona.cat/relacionsinternacionalsicooperacio/ca/tel-aviv-jaffo|כותרת=Barcelona ciutat global|אתר=אתר עירית ברצלונה|תאריך=24/9/1998}}</ref>.
==ראו גם==
[[קובץ:תל אביב מהים.jpg|ממוזער|250px|קו החוף של תל אביב בצילום מהים]]
* [[שירי תל אביב-יפו]]
* [[:קטגוריה:תל אביב-יפו: שכונות]]
==לקריאה נוספת==
{{תקציר פורטל|תל אביב-יפו}}
{{הפניה לספר ויקיפדיה|תל אביב-יפו}}
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר, ב' 1199 1/6/2/1, 876, 01.1951-03.1958
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר, ג' 1199 1/6/2/1, 876, 04.1958-08.196
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר א' 1199 א' 1/6/2/1 12.1933-12.1950
* מרדכי אלקיים, '''יפו-נוה צדק, ראשיתה של תל אביב.''' [[הוצאת משרד הביטחון]], 1990. {{ULI|003775350}}
* [[גילה אוריאל]], '''ימים של זהב, תל אביב יפו, ה'תרס"ט - ה'תשנ"ט''', [[הוצאת ירון גולן]], תל אביב 1999 {{ULI|004097529}}
* מאיר כהן ומרגלית מעוז, '''העיר תל אביב ומאיר דיזנגוף (1936-1861)''' - יחידת לימוד בהוראת ישראל לחטיבות ביניים ולבתי ספר על יסודיים, [[משרד החינוך]], ירושלים
* [[אורי דביר]], '''נקודת חן - תל אביב יפו''', [[הוצאת מודן]]
* [[אילן שחורי]], '''חלום שהפך לכרך - תולדותיה של ת"א''', הוצאת ת"א שלי, גרסה מעודכנת 2009 {{ULI|008757391}}
* [[יעקב שביט]] ו[[גדעון ביגר]], '''ההיסטוריה של תל אביב משכונות לעיר (1936-1909)''', [[הוצאת רמות]] אוניברסיטת תל אביב, 2001 {{ULI|004305436}}
* יעקב שביט, גדעון ביגר וחיים פיירברג (מחבר ראשי), '''מעיר מדינה לעיר במדינה (1936–1952), רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2007'''
* יעקב שביט וגדעון ביגר, ''' עיר מטרופולין (1974-1993)''' [תל אביב]: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג 2002.
* בתיה כרמיאל, '''אריחים מעוטרים''', מוזיאון א"י תל אביב, המוזיאון לתולדות תל אביב יפו
* '''בצלאל של שץ 1906 - 1929''', הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, קטלוג מס' 232, תשמ"ג {{ULI|000830598}}
* [[רון ברטוש (אוצר)|רון ברטוש]], '''גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בתל אביב''', המחלקה לאמנויות, [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015. {{ULI|013332739}}
* [[מעוז עזריהו]], '''תל אביב העיר האמיתית - מיתוגרפיה היסטורית''', אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 29–33, 338 {{ULI|006957410}}
* [[נחום גוטמן]], '''[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]] - סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל אביב'''. הוצאת [[עם עובד]] ו[[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תל אביב 1959 {{ULI|003797429}}
* [[נתן דונביץ']], '''[[תל אביב: חולות שהיו לכרך]]'''. [[הוצאת שוקן]], תל אביב 1959 {{ULI|004053773}}
* [[מנחם תלמי]], [[אפרים תלמי]],"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי" בע"מ, ספטמבר 1966, ערך: תל אביב יפו, עמוד 613–623.
* [[שלמה שבא]], '''הו עיר הו אם''', הוצאת [[זמורה ביתן מודן]], 1977, והוצאת החברה האמריקאית-ישראלית למו"לות בע"מ ו[[קרן תל אביב לספרות ולאמנות]], 1979
* [[יחיעם פדן]], '''תל אביב - מדריך הרחובות''', הוצאת [[עיריית תל אביב-יפו]], 2005 {{ULI|010274103}}
* [[עופר רגב]], '''טיול קטן בעיר גדולה - לטייל בתל אביב-יפו''', הוצאת משרד הביטחון, 1999 {{ULI|004037454}}
* ענת הלמן, '''אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט''', [[הוצאת אוניברסיטת חיפה]], תשס"ח 2007 {{ULI|007968643}}
* [[ניר מן]], '''שׂרונה בשנות המאבק 1939–1948''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]] והעמותה לחקר כוח המגן על-שם ישראל גלילי, 2009 {{ULI|008665100}}
* ניר מן, '''הקריה בשנות כּינוּנה 1948–1955''', ירושלים: כרמל ו[[המרכז לחקר כוח המגן]] מייסודו של ישראל גלילי, 2012 {{ULI|010648802}}
* תמי רזי, '''ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל אביב המנדטורית''', ספריית ספיר, הוצאת עם עובד, תל אביב 2009 {{ULI|008593700}}
* [[אלי שילר]] ו[[גבריאל ברקאי]] (עורכים), '''101 שנים לתל אביב''', אריאל, תשע"ב {{ULI|010648435}}
* ערן אלדר, '''בכוחותיה העצמיים - ההתפתחות האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורי המדינה הראשונים''', הוצאת [[רסלינג]], 2013 {{ULI|011145322}}
* [[מעוז עזריהו]], '''שבויה בדימויה: קיצור תולדותיה וקווים לדמותה של מדינת תל אביב''', סדרת "ישראלים", למדא עיון ו[https://bgri-press.bgu.ac.il/ מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות], 2021.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=תל אביב|ויקישיתוף=Category:Tel Aviv-Yafo|שם ויקישיתוף=תל אביב-יפו|ויקימסע=תל אביב|ויקימילון=תל אביב}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564239805171|תל אביב-יפו (ישראל)}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}
* {{בוט יישובים/5000|פרופיל}}
* [https://tlv.am/ אתר חדשות מקומי המסקר את חיי היום יום בעיר]
* [https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/ תל אביב 100] - אנציקלופדיית העיר תל אביב וסיפורי שכונות העיר
* [https://www.mytelaviv.co.il/ תל אביב שלי, האתר לתולדות תל אביב]
* [https://www.govmap.gov.il/?c=180428.61,665726.94&z=8 מפת העיר תל אביב], באתר המפות הממשלתי
* {{חבצלת||כתבה על הנעשה ביפו, בה מוזכרת הגרלת המגרשים|19090416|7}}
* מסמכים ותעודות היסטוריות על {{הארכיון הציוני|תל אביב}}
* [https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700353698&presentorid=NLI_EDU מפת רחובות תל אביב, 1926], משאב הוראה מאתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
* {{ynet|אילי תימור|הא"ב של תל אביב|3465053|2 בנובמבר 2007}}
* {{וידאו}} פרופ' ברוך קיפניס וד"ר יגאל צ'רני, [https://web.archive.org/web/20130930170031/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1490 "תל אביב יפו – מפרבר גנים לעיר עולם. מאה השנים הראשונות"], הערוץ האקדמי מיסודה של [[אוניברסיטת חיפה]]
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 61 שנה: יפו-תל אביב, או תל אביב-יפו?|1.1226234|21 באוקטובר 2010}}
* [http://telavivinf.com/blog/ תל אביב במבט חדש] - תמונות מרחבי העיר וסקירת גורדי השחקים {{תמונה}}
* [https://architecture.org.il/art_arch_telaviv.php תל אביב ותכנון מודרני] - מאמר מאת אדריכל נחום כהן
* {{הארץ|ערן אלדר|כשבתל אביב פיקחו על שכר הדירה|1.1981272|1 באפריל 2013}}
* מיכל רטנר, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=7&id=143 מוזאון בתי האוסף לתולדות צה"ל: תיעוד היסטורי, תוכנית אב ושימור הסובבן],''' '''אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2013
* {{הספרנים|שי בן-ארי|תל אביב במצור: המכתב המסתורי מהמחתרת|letter-from-the-underground|20 במאי 2019}}
* {{הספרנים|איילת רובין|מחוסרי דירות בתל אביב|chov-telaviv1923|איילת רובין}}
* {{יומן חדשות|תמונות מחיי העיר תל אביב בשנות ה-30 של המאה ה-20|116881-2}}
== ביאורים ==
{{ביאורים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ראשי עיריית תל אביב}}
{{חברות פורום ה-15}}
{{מחוז תל אביב}}
{{הערים הגדולות של ישראל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תל אביב-יפו|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:ישראל: ערי נמל]]
[[קטגוריה:ערים במחוז תל אביב]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים-ערביים בישראל]]
[[קטגוריה:פורום ה-15]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
[[קטגוריה:רשויות מקומיות מאוחדות בישראל]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1909]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו בעלייה השנייה]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירן. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
{{מפנה|תל אביב}}
{{מפנה|ת"א}}
{{בוט יישובים/5000|1|
|שם=תל אביב-יפו
|שם בערבית=تَلْ أَبِيب-يَافَا
|סמל=<div style="display:table; width:100%; background:none;"><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:TelAvivEmblem.svg|100x75px|סמל עיריית תל אביב-יפו]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:Tel Aviv New Logo.svg|200x70px|סמליל ממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב]]</div></div><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר תל אביב-יפו|סמל]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר תל אביב-יפו#שנת_המאה|סמליל]]{{ביאור|זהו סמליל תל אביב-יפו הממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב. העירייה עושה בו שימוש מאז, גם ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], שנים לאחר תום חגיגות המאה לעיר.}}</div></div></div>
|דגל=<div style="display:table; width:100%; background:none;"><div style="display:table-row">[[קובץ:Flag of Tel Aviv.svg|180x70px|גבול]]</div><div style="display:table-row">[[דגל העיר תל אביב|דגל תל אביב-יפו]]</div></div>
|סיסמה="אבנך ונבנית", "עיר ללא הפסקה"
|תמונה={{Photomontage|position=center
| photo1a = Hashalom interchange.jpg
| photo2a = Azriely Sarona5.jpg
| photo2b = ISR-2015-Jaffa-Clock tower-cropped.jpg
| photo3a = Tel Aviv Promenade panoramics.jpg
| photo4a = Panorama of Tel Aviv.jpg
| photo5a = Israel police maraton tel aviv 2022.jpg
| size = 275O
| color = transparent
| border = 0
}}
|כתובית=צילומים שונים מרחבי העיר
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|כיוון כתב=ימינה
|ראש העיר=[[רון חולדאי]]
|אתר אינטרנט=[http://www.tel-aviv.gov.il www.tel-aviv.gov.il]
{{ביאורים}}
|מפת עיר=[[קובץ:Tel Aviv map-plain.png|250px]]{{ש}}[[קובץ:Jaffa map-plain-bright.png|250px]]
|מפה דינמית={{מפה דינמית/תל אביב-יפו}}
}}
[[קובץ:Tel Aviv Panoramic View.jpg|250px|ממוזער|קו החוף של תל אביב-יפו]]
'''תל אביב-יפו''' (ב[[ערבית]]: '''تل أَبيب-يافا'''), המוכרת לרוב כ'''תל אביב''', היא עיר ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]], ב[[מישור החוף הדרומי]], המרכזית מבין ערי [[גוש דן]] וה[[ערים בישראל|שנייה בגודל אוכלוסייתה]] בישראל. תל אביב חברה בארגון [[פורום ה-15|פורום ה־15]]. תל אביב-יפו שוכנת לחוף [[הים התיכון]] על אדמת [[כורכר]]. בשטחה זורמים [[נחל הירקון]] ו[[נחל איילון]]. היא גובלת מ[[מערב]] בים התיכון; מ[[דרום]] בערים [[בת ים]] ו[[חולון]] ובבית הספר [[מקווה ישראל]]; מ[[מזרח]] בערים [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]; ומ[[צפון]] בערים [[רמת השרון]] ו[[הרצליה]]. [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] הנוכחי הוא [[רון חולדאי]]. תל אביב היא אחת הערים המלוכלכות בעולם.
תל אביב היא [[מטרופולין]] המהווה את מרכז ה[[כלכלת ישראל|כלכלה]], ה[[תרבות ישראלית|תרבות]], ה[[תקשורת בישראל|תקשורת]] ו[[אמנות חזותית בישראל|האמנות של ישראל]]. שוכנים בה מרכזי [[בנקאות בישראל|המערכת הבנקאית של ישראל]], [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה לניירות ערך]], [[שגרירות|שגרירויות]] ונציגויות בינלאומיות, מערכות ה[[עיתון|עיתונים]] הגדולים בישראל, ה[[הבימה|תיאטרון הלאומי]], ה[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|תזמורת הפילהרמונית]], בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת [[2003]] כ[[אתר מורשת עולמית]].
תל אביב-יפו מוגדרת כ"[[עיר עולם]] בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי [[תיירות|תיירים]] זרים בשנה.{{הערה|{{גלובס|מיכל רז-חיימוביץ'|1.7 מיליון תיירים בתל אביב - זינוק של 21% תוך שנה אחת|1001243292|27 ביוני 2018}}}}
לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופייה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.
בעיר מתגוררים (נכון לשנת [[2023]]) 476,126 [[תושב]]ים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 9,204 איש. באותה עת התגוררו ב[[מחוז תל אביב]] 1,460,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה מעל 3,918,800 נפש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2018/2.%20ShnatonPopulation/st02_25.pdf|כותרת=2.25 יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=}}}} בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ-70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת ה[[יוממות]] הגדולה בישראל – כ־64% מה[[עובד]]ים בתל אביב גרים מחוצה לה.
[[עיר נמל|עיר הנמל]] העתיקה [[יפו]] הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת ב[[תנ"ך]] (לרבות בסיפור [[יונה הנביא]]) ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי ל[[ארץ ישראל]]. לבד מיפו התקיימו לאורך ה[[היסטוריה]] מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית [[המאה ה-19|המאה ה־19]] גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ ל[[חומות יפו]] ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות [[נווה צדק]], [[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]], [[נווה שלום (שכונה)|נווה שלום]], [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]] ו[[כרם התימנים]] מצפון ליפו.
תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה ה[[מיזם]] היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי [[היישוב הישן]] וחלקו אנשי [[היישוב|היישוב החדש]] בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – [[קרן קיימת לישראל]]. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות [[המנדט הבריטי]] העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר [[1934]].
ב־[[1949]], לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה [[עיריית תל אביב-יפו]] המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי [[ישות|ישויות]] אורבניות נפרדות. בשנת [[2009]] חגגה העיר [[חגיגות המאה לתל אביב|מאה שנים להיווסדה]].
==שם העיר==
תל אביב נוסדה רשמית בשנת [[1909]] כשכונת "[[אחוזת בית]]", כשם האגודה שייסדה אותה. בימיה הראשונים של האגודה התלבטו ראשיה באיזה שם יקראו לה. נבחרה ועדה שהביאה לפני אספה כללית של תושבי השכונה את הצעותיה לשם העיר. בין השמות שהועלו באספה: יפו החדשה, נווה יפו, אביבה, יפהפייה, עברייה ועוד. אחד השמות שהוצעו היה "הרצליה" על שמו של [[בנימין זאב הרצל]]. לבסוף, ב־21 במאי [[1910]],{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm ניתן לשכונה השם "תל אביב" (אתר עיריית תל אביב])}} נבחרה ברוב קולות הצעתו של [[מנחם שינקין]]: "תל אביב", כשם התרגום העברי של [[נחום סוקולוב]] לספרו של הרצל, "[[אלטנוילנד]]", שפורסם שבע שנים לפני כן, ובו תיאר הרצל כיצד תיראה, לדעתו, המדינה היהודית לכשתקום (בשנת [[1923]] להערכתו). שיינקין נימק את הצעתו בדברים אלו: "בשם זה הביע מנהיגנו הרצל את תקוות עתידנו בארץ ישראל. לשם תל אביב יש צלצול מקומי, ערבי, וכל יושבי הארץ יתרגלו בו קל מהרה". בהצבעה על בחירת השם תמכו 20 אנשים בשם "תל אביב" ו־15 בשם "נווה יפו". האספה לא ידעה באותה עת כי שכונה בשם זהה כבר הוקמה במושבה [[נס ציונה]] (שם קיים עד היום רחוב תל אביב, שקדם לאחוזת בית).
מילולית, שם ספרו של הרצל הוא "ארץ ישנה חדשה" בלשון ה[[גרמנית]]. [[נחום סוקולוב]], שתרגם את הספר לעברית, קרא לו בשם הציורי "תל אביב": [[תל]] – האוצר הישן, עתיקות העבר, ו[[אביב]] – המסמל עתיד, פריחה, לבלוב ותקווה{{הערה|עיינו בפרק השני ב[https://benyehuda.org/read/7260 תל-אביב (אלטנוילנד)], [[פרויקט בן יהודה]]}}. מקור השם ב[[ספר יחזקאל]], כמקום שבו ישבו [[גלות בבל|הגולים]] ל[[בבל]] ליד [[נהר כבר]]{{ביאור|בבבלית פירוש השם "נהר כבר" הוא התעלה הגדולה. שם זה מוזכר מתעודות בבליות מניפור וכנראה הכוונה לתעלה שחצתה את העיר ניפור.}}, ככל הנראה בחבל [[ניפור]]{{הערה|"תל אביב", [[אנציקלופדיה מקראית]]}}: {{הדגשה|וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר וָאֵשֵׁב, הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם|יחזקאל ג טו|יחזקאל ג', טו}}. מוצא השם התנ"כי מ[[אכדית]] – [[תיל אבובי|תִיל אַבּוּבִּי]] – תל ה[[שיטפון]] – שנחרב על ידי שיטפון,{{הערה|זאב חומסקי, '''הלשון העברית בדרכי התפתחותה''', 1967, עמ' 65}} משמעות הפוכה למשמעות הסמלית שקיבל השם העברי.
ב־4 באוקטובר [[1949]] קיבלה [[ממשלת ישראל הראשונה|ממשלת ישראל]] החלטה על איחוד העיר [[יפו]] עם תל אביב. בעקבות החלטה זו התכנסה כעבור יומיים [[מועצת עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]] לדון בשם החדש לעיר המאוחדת. ראש העיר [[ישראל רוקח]] התנגד לשינוי שם העיר המבטא את הגשמת החזון הציוני ורצה ששם העיר יישאר כפי שהוא ובחלוקתה של העיר המאוחדת לאזורים או רבעים ייקרא אחד מהם "יפו". חברי מועצת העיר היו חלוקים בדעתם באשר לשם. בהשפעת ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שרצה מאוד בשם "יפו" כדי לחזק את הקשר של העיר למקורות התנ"כיים, הוחלט בסוף כפשרה לקרוא לעיר המאוחדת "תל אביב-יפו". למעט בפרסומים ומסמכים רשמיים או התבטאויות של [[פוליטיקאי]]ם מקומיים, נשמרו השמות "תל אביב" ו"יפו" מופרדים בשיח העממי והציבורי.
שמה של העיר ב[[שפת הסימנים הישראלית]] הוא סימן [[שפת סימנים#איקוניות|איקוני]] בצורת מסכה.{{הערה|{{יוטיוב|H5QP81ZioNM|שם=שפת הסימנים: אני גר בתל אביב}}}} מקור הסימן הוא באירוע ה[[עדלאידע]] של שנת 1936, אשר נחשב אירוע מכונן עבור קהילת החירשים, שכן בו נפגשו חירשים רבים מכל רחבי ישראל, ובזכות היכרות זו החלו לבסס את קהילתם ושפתם.<ref>{{צ-ספר|מחבר=מאיר, עירית וסנדלר, ונדי|שם=שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2004|עמ=213}}</ref>
==היסטוריה==
{{חלונית|תוכן=
{{פורטל:תל אביב-יפו/כרונולוגיה}}
}}
===יפו===
{{הפניה לערך מורחב|יפו}}
יפו היא אחת הערים העתיקות ביותר ב[[ארץ ישראל]], המוזכרת עוד ב[[תנ"ך]] כעיר שממנה יצא [[יונה בן אמיתי|יונה הנביא]] למסעו. השרידים הקדומים ביותר מעידים על מקום יישוב כבר ב[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה־18 לפנה"ס]]. לראשונה נזכרת יפו בכתובים באיגרות [[מצרים|מצריות]] משנת 1470 לפנה"ס, המתפארות בכיבושה על ידי ה[[פרעה]] [[תחותמס השלישי]]. בעת העתיקה שלטו ביפו ה[[פלשתים]], [[ממלכת ישראל המאוחדת]] תחת [[דוד המלך]], ה[[אשור]]ים, ה[[ממלכת פרס|פרסים]] וה[[הממלכה הסלאוקית|סלאוקים]], כמו רוב חלקי ארץ ישראל שנכבשו לאורך השנים על ידי ממלכות ואימפריות שונות. בכל תקופה זו הייתה יפו יעד אסטרטגי חשוב כעיר נמל מרכזית לחוף [[הים התיכון]].
[[קובץ:MarktJaffaGustavBauernfeind1887.jpg|ממוזער|200px|תיאור [[שוק (מסחר)|שוק]] ביפו בציור מאת [[גוסטב באוארנפיינד]], 1877]]
ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|ימי המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] שגשגה ביפו [[הקהילה היהודית|קהילה יהודית]], וזאת ניתן להסיק מ[[אפיטף|כיתובי]] ה[[מצבה|מצבות]] ב[[בית קברות|בית הקברות]] היהודי שנחשף מתחת לשכונת [[אבו כביר]] בשנת [[1871]] על ידי ה[[ארכאולוג]] ה[[צרפת]]י [[שארל קלרמון גנו]].
ב־[[1268]], בתקופת שלטון [[רוזנות יפו ואשקלון|הצלבנים]], כבש את העיר [[ביברס]], ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]], [[הגליה|הגלה]] את התושבים והרס את העיר. העיר עמדה חרבה עד [[המאה ה-17|המאה ה־17]], שבמהלכה התיישבו בה [[נזיר]]ים [[פרנציסקנים]] והקימו בה אכסניה, במקום שבו נמצאת מאז סוף המאה ה-19 [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]].
במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] ידעה יפו תקופות נוספות הן של שגשוג ובנייה מחדש, והן של חורבן עד המאה ה־19, אז החלה לפרוח. במהלך מאה זו גם חודשה הקהילה היהודית בעיר. עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ב[[המאה ה-19|מאה ה־19]], היה [[נמל יפו]] נמל הקליטה הראשי לבאי העליות הראשונות. למקצת מהעולים הייתה [[יפו]] תחנת מעבר בלבד, אך רבים אחרים נשארו בה, והקהילה היהודית ביפו גדלה והגיעה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] ל־11 אלף איש, כרבע מאוכלוסיית העיר.
===התיישבות מוקדמת בשטחה של תל אביב===
[[קובץ:Kudadi 109.jpg|ממוזער|200px|[[תל כודאדי]]]]
לבד מ[[יפו]], התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של נקודות יישוב בשטח המהווה היום את תל אביב. ייחודי לאופי ההתיישבות העתיקה במרחב זה הוא היעדר רצף התיישבותי באזור אחד מסוים. יישובים אלו שבו והתחדשו באזורים שונים על גדות הירקון. ברחבי שטחה של העיר, ובעיקר בקרבת נהר הירקון, התגלו כמאה [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]] מתקופות שונות.{{הערה|על פי מידע שהוצג בתערוכת "[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=295 ההיסטוריה הסודית של תל אביב]". המוצגת ב[[מוזיאון ארץ ישראל]] במהלך שנת המאה.{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} הירקון, בהיותו הנחל הרחב ביותר ב[[מישור החוף]], היווה עורק חיים אסטרטגי ואפשר אף את כניסתן של סירות מסחר אל פנים היבשה. החל מימי [[הבית השני]] ועד סוף [[התקופה הביזנטית]] אין היישובים החדשים קשורים עוד ב[[נחל הירקון]] כמקור לאספקת מים, והם התפשטו על פני כל שטחה של העיר, ובהם כאלה הרחוקים מן הירקון, כגון [[תל ברוך]] ו[[גן הגת]]. חלק מהממצאים שהתגלו בעיר מתוארכים ל[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]] ורבים מ[[תקופת הברונזה]]. בתקופות המאוחרות יותר של העת העתיקה, הוקמו בשטחים אלו נקודות יישוב רבות ככפרי לוויין של עיר הנמל יפו.
[[תל קסילה]] הוא אחד ה[[תל]]ים הארכאולוגיים החשובים בתחומי העיר, והוא שוכן צפונה לירקון בתחומו של [[מוזיאון ארץ ישראל]]. במקום נמצאו ממצאים רבים של היישוב ה[[פלשתים|פלשתי]] שפרח על התל החל ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה־12 לפנה"ס]] ועד תחילת [[המאה ה-10 לפנה"ס|המאה ה־10 לפנה"ס]]. מאז תקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ועד לסוף התקופה הביזנטית, התקיים על התל יישוב יהודי ואחר לסירוגין.
[[תל נפוליאון]], הידוע גם כ"תל גריסה", שוכן בצפונה של העיר, מדרום ל[[נחל הירקון]] וממזרח ל[[נחל איילון]]. המקום היה מיושב החל משנת [[המאה ה-28 לפנה"ס|2700 לפנה"ס]] לערך. היישוב התרחב ב[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף ה־2 לפנה"ס]], והגיע לשיאו ב[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה־18]] וב[[המאה ה-17 לפנה"ס|מאה ה־17 לפנה"ס]]. על התל התגלו מספר מבנים מונומנטליים ומערכת לאספקת מים. באתר "[[שבע טחנות]]" הסמוך לתל נפוליאון הוקמו ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופת העות'מאנית]] מספר [[טחנת קמח|טחנות קמח]],{{הערה|[http://www.avshalom-inst.co.il/article_page.asp?id=95&scid=172 מכון אבשלום]{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} והכפר הערבי הסמוך [[ג'רישה]] (جريشة) מעיד בשמו על כך שבאתר פעל מרכז אזורי של גריסת [[קמח]].{{הערה|[http://www.yarqon.org.il/ShowPage.asp?CategoryID=46 רשות נחל הירקון]{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} טחנות קמח נבנו גם ב"[[עשר טחנות]]" בקצה הצפון־מזרחי של העיר. האתר, שהיה הגדול מסוגו לאורך הירקון, היה פעיל ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]], ולאחר הפסקה ארוכה חידש את פעולתו במאה ה־19, עת נודע בשם "טאחונאת אל הדר" (طاحنات الهدر).
ב[[תל כודאדי]], הסמוך ל[[שפך הירקון]], נחשפו שרידי שתי [[מצודה|מצודות]] [[אשור]]יות מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה ה־8 לפנה"ס]], אשר שימשו כשלוחה הקדמית של תל קסילה. המצודות הגנו על שפך הירקון, ובעת שלום שימשו כ[[תחנת סחר]]. [[גן הגת]] הוא [[אתר ארכאולוגי]] נוסף ב[[צפון תל אביב|צפון־מערבה של תל אביב]]. ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] פעלה במקום [[גת (בור)|גת]] שהייתה בשימוש מ[[המאה ה-4 לפנה"ס|המאה ה־4 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]] והיא מוגדרת כגת ציבורית משוכללת. ב[[כיכר היל]], הנמצאת לא הרחק מהאזור בו שוכן תל כודאדי, התגלו מערות קבורה ושרידי יישובים מ[[האלף הרביעי לפני הספירה]], ומהמאות ה־8 עד [[המאה ה-10 לפנה"ס|ה־10 לפנה"ס]]. רוב המערות נאטמו כדי לשמרן. מערות קבורה התגלו גם באתר [[מערות אפקה]] השוכן מערבית ל[[נתיבי איילון]], מצפון לשכונת [[אפקה]].
===הקמת תל אביב===
{{ערך מורחב|היסטוריה של תל אביב}}
[[קובץ:RabiYehudaHaleviFromRagusa.jpg|שמאל|250px|הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה [[יהודה מרגוזה]]|ממוזער]]
[[קובץ:חותמת הקהילה היהודית ביפו.jpg|שמאל|ממוזער|225px|חותמת הקהילה היהודית ביפו]]
[[קובץ:TelAviv-paam4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרחוב הראשון בשכונת אחוזת בית, [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], וברקע בניין [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]]]
בשנת [[1825]], בתקופה בה שלטה [[האימפריה העות'מאנית]] על [[ארץ ישראל]], התמנה הרב רפאל יהודה מנחם לוי (המכונה [[יהודה מרגוזה]]) על ידי רבני ירושלים להקים התיישבות יהודית ב[[יפו]] כדי לקבל את פני [[עלייה לארץ ישראל|עולים יהודים]], מפני שהיה ביחסים טובים עם השליטים העות'מאניים. בימים ההם לא היה יישוב יהודי ביפו והיהודים שעלו דרך [[נמל יפו]] סבלו בגלל חוסר עזרה יהודית. ישיבתו של הרב בבדידות, בעיר שאין בה יהודי אחר לא הייתה נוחה ונעימה כל עיקר, ואפילו אם עלה מפעם לפעם לשבת קצת ב[[ירושלים]]. בשנת [[1829]] השפיע הרב על 12 הניצולים של אוניית [[העלייה ממרוקו|עולים יהודים ממרוקו]] שטבעה ליד [[עכו]] להיות היהודים הראשונים להצטרף אליו ולהתיישב ביפו.{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org מתוך הערך יהודה הלוי באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.]}} במשך הזמן התלקטו עוד יהודים ליפו, והקהילה כללה הן [[נוסח אשכנז|אשכנזים]] והן [[נוסח הספרדים|ספרדים]].{{הערה|[https://www.montefioreendowment.org.uk/census ראה רישום מקיף של חברי הקהילה (שם, מוצא, מקצוע, ועוד) ומוסדותיה בסקר מונטיפיורי של תושביה היהודים של ארץ הקודש משנת 1855]}}
בשנת [[1834]] נרכש [[בית העלמין היהודי ביפו]] למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים. בראשיתו של בית עלמין זה יש למעשה לראות את ראשיתה של [[חברה קדישא]] תל אביב יפו.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20110825001256/http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59574 ראה אתר חברת קדישא תל אביב יפו.]}}
בשנת [[1842]] רכש הרב [[יהודה מרגוזה]], יחד עם [[חכם]] [[חיים אברהם פינסו]] וחכם [[יחיאל בכר|יחיאל בכר הכהן]], חלקת אדמה בגודל של 103 [[דונם]], מחוץ ל[[חומות יפו]], על גדות [[נחל איילון]], צפונית-מזרחית ליפו, כיום [[שכונת מונטיפיורי]] ו[[מגדלי עזריאלי]]. הרב נטע על השטח פרדס ובו 5,310 עצים בסיוע ה[[אמריקאים|אמריקאית]] {{קישור שפה|אנגלית|Clorinda S. Minor|קלורינדה מיינור}} מחוות ה[[נוצרים]] ה[[פרוטסטנטים]] ה[[מילניאריזם|מילניאליסטים]] [[הר התקווה]]. בשנת [[1853]] שלח הרב יהודה מרגוזה מכתב ליהודי הבריטי [[סר]] [[משה מונטיפיורי]], [[השריפים של לונדון|השריף של לונדון]] לשעבר, וכתב (המקור ב[[אנגלית]]): "בחסד האל, הריני מצהיר בזה, שאני הישראלי הראשון שבא הנה ליפו אחד מ[[שבט דן]]... אני התחלתי יחידי לעבד את האדמה על-ידי נטיעת גן, כפי שאני עומד לספר לכבודו, ואילו יכולתי לבצע את תוכניתי, הייתי גורם לכך שיהודים אחרים היו עושים כמוני, לפי הדוגמה שלי. אלא שידוע לכל אחד, שההתחלות של כל דבר חדש קשות מאוד הן, ואף ה[[מוסלמים]] כאן השתוממו לראות יהודי מעבד את האדמה... אעשה ככל שביכולתי לעודד עבודת אדמה בין אנשי [[הקהילה היהודית|קהילתי]] מונה שבעים משפחות. כל זה נכתב על ידי הרב הנמצא כאן, והוא [[היהודים באימפריה העות'מאנית|הפקיד הממונה על היהודים]] המתפללים לאל לשלומך. רפאל יהודה מנחם לוי, יפו 28 ביולי 1853". יהודה מרגוזה המשיך להנהיג את הקהילה עד מותו בשנת [[1879]].{{הערה|מכתב ר' יהודה מרגוזה למשה מונטיפיורי, מצוטט אצל {{קתדרה|שושנה הלוי|פרדס מונטיפיורי|2.5|2 (חשוון תשל"ז), עמ' 162–164}}.}}
בשנת [[1863]] יזם הרב [[יהודה מרגוזה]] את "[[ועד העיר ליהודי יפו]]", שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי, ובו היו שותפים ספרדים ו[[אשכנזים]] יחד. ועד זה היה ממונה על ענייניה הדתיים והחברתיים של הקהילה היהודית של יפו. מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19 החל להעביר הוועד את סמכויותיו בהדרגה ל[[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] ול[[מועצה דתית|מועצה הדתית]] של תל אביב, עד שחדל להתקיים במאי [[1939]].{{הערה|[https://rabanut.co.il/אודות-המועצה/רקע-היסטורי/ מתוך אתר הרבנות הראשית של תל אביב.]}}{{הערה|{{הצופה||מועצת הקהילה לשאלת ההתמזגות|19381027|13}}}}{{הערה|{{הצופה||התמזגות הקהילה עם עירית תל אביב|19390501|8}}; {{הצופה||המשך|19390501|44}}}}
בשנת [[1876]] נבנה הבית היהודי הראשון מחוץ לתוואי [[חומות יפו]] ואוכלס של ידי [[חיים שמואל שמרלינג]]. חומות יפו עצמן פורקו בשנת [[1868]].
בשנת [[1887]] הוקמה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו, [[נווה צדק]], ובעקבותיה הוקמו שכונות נוספות. בשנת [[1896]] הוקמה שכונת [[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]], בשנת [[1904]] הוקמה שכונת [[מחנה יוסף]], ובשנת [[1906]] הוקמה שכונת [[אוהל משה (תל אביב)|אהל משה]]. בשכונות פעלו ועדים שנבחרו באספות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי, שכן השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו.
ביולי 1906 התכנסה לראשונה קבוצה ביפו והתאגדה בשם "אגודת בוני בתים" (ששונה מאוחר יותר ל"אחוזת בית") שהקימה שלוש שנים מאוחר יותר את [[שכונה|שכונת]] אחוזת בית. ביום 11 באפריל [[1909]] הוקמה שכונת [[אחוזת בית]]. ביום זה התכנסה קבוצת המייסדים של שכונת אחוזת בית (66 משפחות ובודדים) בחולות שמצפון לתוואי חומות יפו כדי [[הגרלת המגרשים לאחוזת בית|להגריל בין חבריה את מיקום המגרשים לבנייה בבעלותם]], בעזרת [[צדף|צדפים]]. אבן הפינה למבנה הראשון בשכונת אחוזת בית, "ה[[הגימנסיה הרצליה|גימנסיה הרצליה]]", הונחה ביום 28 ביולי 1909.{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm אתר עיריית תל אביב]}}
ב־21 במאי [[1910]] החליפה שכונת "אחוזת בית" את שמה לשכונת "תל אביב", כשם התרגום העברי של [[נחום סוקולוב]] לספרו של הרצל, "[[אלטנוילנד]]", שפורסם שבע שנים לפני כן.
{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm ניתן לשכונה השם "תל אביב" (אתר עיריית תל אביב)])}}
בשנת 1917, קרוב לתום מלחמת העולם הראשונה, נכבשה ארץ ישראל על ידי האימפריה הבריטית מאת האימפריה העות'מאנית. המדינאי היהודי-בריטי [[לורד]] [[הרברט סמואל]] מונה [[הנציב העליון|כנציב העליון]] הבריטי על ארץ ישראל, שתפקידו לימשל על ארץ ישראל מטעם [[האימפריה הבריטית]].
ב–19 ביולי [[1920]] הגיש ראש ועד [[אחוזת בית|שכונת תל אביב]] (לשעבר, שכונת אחוזת בית) [[מאיר דיזנגוף]], ל[[הנציב העליון|נציב העליון]] בקשה רשמית להיפרדות שכונת תל אביב מיפו. הצידוקים הרשמיים לבקשה נגעו בנטל ה[[מיסים]] של תושבי שכונת תל אביב, הן לוועד שכונת תל אביב והן לעיריית [[יפו]]. אך כוונתם האמיתית של אנשי שכונת תל אביב הייתה להקים עיר עברית חדשה.{{הערה|שחורי, אילן, 1990.חלום שהפך לכרך: תל–אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: אביבים.}}
בין 1 במאי [[1921]] לבין 6 במאי 1921 התרחשו [[מאורעות תרפ"א]]. אלה היו סדרה של מעשי [[רצח]], [[אלימות]], ו[[אונס]] ב[[יהודים]], [[שוד]] ו[[ביזה|ביזת]] רכושם, מצד שכניהם ה[[ערבים]]. המאורעות החלו ב[[יפו]] והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים. במהלכם נרצחו 47 יהודים ונפצעו 140. מייד עם תום המאורעות ב-11 במאי 1921 הכריזו הבריטים על "[[פקודת רשות עירונית תל אביב]]" (Tel Aviv Township Order). הפקודה איחדה את [[השכונות היהודיות שמחוץ לתוואי חומות יפו]] לרשות עירונית (Township) תחת השם "תל אביב" והפרידה אותה מיפו. מאורעות תרפ"א הובילו להגירה יהודית מיפו לרשות עירונית חדשה זו.
בשנת 1934 הפכה רשות עירונית תל אביב (Township) ל[[עיר]] תל אביב (City) על ידי שלטונות המנדט הבריטי.
בשנת 1950, לאחר תום קרבות [[מלחמת העצמאות]] ו[[תל אביב במלחמת העצמאות|כיבוש יפו]] בקרבות עזים של לוחמה עירונית, הוכרז רשמית על ביטול עיריית יפו, סיפוח רוב שטחה לעיר תל אביב, ושינוי שם העיר 'תל אביב' לשם 'תל אביב-יפו'.{{הערה|שם=קובץ התקנות|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-0095.pdf פקודת העיריות 1934 - אכרזה על ביטול עיריית יפו], 24 באפריל 1950, קובץ התקנות 95, 18 ביוני 1950, עמ' 1037-1040}}
תאריך הייסוד הרשמי של העיר תל אביב-יפו נקבע ליום 11 באפריל 1909, יום [[הגרלת המגרשים לאחוזת בית|הגרלת המגרשים לשכונת אחוזת בית]].{{הערה|[http://www.mytelaviv.co.il/index.php?langpage=heb&dir=site&page=articles&op=item&cs=3349&mode=print כמה משפחות באמת ייסדו את שכונת "אחוזת בית" והעיר תל אביב?] [[אילן שחורי]] (באתר "תל אביב שלי")}}
===תקופת המנדט הבריטי===
[[קובץ:PikiWiki Israel 2779 Great Britain בריטניה הגדולה.JPG|ממוזער|250px|שמאל|ביתן בריטניה (נהרס) ביריד המסחר הבינלאומי ־ "[[יריד המזרח]]" שהתקיים ב[[שפך הירקון]]]]
[[קובץ:BEN-SIRA-BALFOUR.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בלפור, ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]]]
עם הכיבוש הבריטי ב־[[1917]] והחלתו של השלטון הצבאי הבריטי חזרו התושבים לתל אביב. העלייה השלישית ב־1919–1923 הזרימה עולים רבים לעיר, ומשנת [[1921]] החלה תנופת התפתחותה של תל אביב. שלטונות המנדט החליטו על הפרדתה החלקית מיפו והכרה במעמדה כישות עירונית TOWNSHIP (פקודה המורה על כך פורסמה ב־1 ביוני 1921).{{הערה|{{מטח|[[גדעון ביגר]]|התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1909–1934|12795}}}} באותה שנה פרצו [[פרעות תרפ"א]], שבהן [[רצח]]ו ערביי יפו 47 מיהודי העיר, בהם הסופר [[יוסף חיים ברנר]]. בעקבות מאורעות דמים אלה יצאו [[יהודים]] רבים מיפו ועברו לתל אביב. אז הוחלט גם לבטל את התקנות האוסרות פעילות כלכלית בתל אביב, כלכלת העיר החלה להתפתח ונוסד [[שוק הכרמל]]. מאז התפתחה העיר בקצב מזורז: מ־3,600 תושבים בשנת 1914 ל־34,000 בשנת [[1925]] ול־120,000 בשנת [[1936]].
בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]] ותחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30]] החל פיתוחו של אזור [[שפך הירקון]] הידוע בכינוי "'''חצי האי הירקוני'''". באזור זה הוקמה [[תחנת הכוח רדינג]] ולצידה [[שדה תעופה|שדה התעופה]] [[נמל התעופה דב הוז|שדה דב]]. בחלקו הדרומי התקיים יריד המסחר הבינלאומי שלצורך כך הוקמו בו [[ביתנים]] בסגנונות האדריכליים שאפיינו את העיר תל אביב. בחלקו המזרחי של היריד הוקם "[[אצטדיון המכביה]] הראשונה" ב־[[1932]]. בשנת [[1937]] הוקם [[גשר ווקופ]] מעל שפך הירקון שנועד לחבר את תחנת הכוח עם היריד.
ב־12 בינואר [[1934]] זכתה תל אביב למעמד של [[עיר]].
להתפתחות הגדולה של העיר תרמו גם [[העלייה הרביעית]] ו[[העלייה החמישית]] ([[1924]]–[[1939]]) שבהן זרמו לעיר עולים רבים מ[[מרכז אירופה]]. בתקופה זו היא החלה לקבל את הצביון ה[[בורגנות|בורגני]]־בלייני שלה. בתל אביב נפתחו ה[[קולנוע]] הראשון ו"[[קזינו גלי אביב]]" שהיה מוקד בילויים חשוב של התקופה. בתקופה זו אומץ [[סמל העיר תל אביב-יפו|סמל העיר]], וססמתה "עוד אבנך ונבנית" שנלקחה מהפסוק:
{{ציטוטון|עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים|{{תנ"ך|ירמיהו|לא|ג|קצר=כן}}}}
ב־[[1936]] הייתה תל אביב לעיר הגדולה בארץ, למרכז המסחר והשיווק של התוצרת החקלאית, למרכז המלאכה והתעשייה הקלה ולמרכז השירותים הציבוריים, הכלכליים והתרבותיים של [[היישוב העברי]].
ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט]] תקפו ערבים את פרוורי תל אביב. בעקבות שביתת הפועלים בנמל יפו הוקם ב־[[1936]] [[נמל תל אביב]] בחלקו הדרומי של חצי האי הירקוני ונמל תל אביב, והוא תרם להתפתחות העיר, אף שהיה זה נמל קטן ולא משוכלל ביותר: [[אוניה|אוניות]] לא יכלו לעגון בו, וכמו בנמל יפו, העברת ה[[סחורות]] והנוסעים בוצעה באמצעות סירות.
ב־9 בספטמבר [[1940]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], [[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב|הפציצו מטוסים של חיל האוויר האיטלקי את תל אביב]], ו־112 בני אדם נהרגו. בתקופת [[ההעפלה]] והמאבק בשלטונות [[המנדט הבריטי|המנדט]], ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה־40]], מילאה תל אביב תפקיד חשוב: אליה הגיעו אוניות ה[[מעפילים]], בה נוסדה תעשיית הנשק ב[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|מחתרת]], וממנה פעלו ארגוני המחתרת. ערב קום המדינה גרו בעיר כ-200 אלף איש – כשליש מכלל היהודים שישבו בארץ ישראל.
===תל אביב במלחמת העצמאות===
[[קובץ:Tel Aviv residents taking cover from Arab snipers fire in 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עוברים ושבים ב[[שוק הכרמל]] תופסים מחסה מאש צלפים הנורית מ[[מסגד חסן בק]] ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]]]]
{{הפניה לערך מורחב|תל אביב במלחמת העצמאות}}
לאחר החלטת החלוקה של [[האו"ם]] ב[[כ"ט בנובמבר]] [[1947]] פרצו קרבות בגבולותיה הדרומיים והמזרחיים של העיר תל אביב עם [[יפו]],{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|520173|8 בדצמבר 2017}}}} שעל פי החלטת האו"ם הייתה אמורה להיכלל במדינה הערבית כמובלעת בתוך המדינה היהודית. הקרבות בגבול יפו נסתיימו סמוך להכרזת המדינה, עם הניסיון לכיבושה בידי כוחות [[ארגון צבאי לאומי|האצ"ל]] וכניעתה לכוחות "ההגנה", ברחו רוב תושביה ה[[ערבים]] ובתים רבים עמדו נטושים. עיריית תל אביב הפיצה כרוז שאסר על כניסה ליפו,{{הערה|כרוז [http://tel-aviv.millenium.org.il/לוח+מודעות/ אסור באיסור חמור להיכנס לשטח העיר יפו] באתר ארכיון [[עיריית תל אביב]].}} אך ללא הועיל.
לפני קום מדינת ישראל שכנו בסמיכות לעיר מספר כפרים ערביים שאינם קיימים יותר כיום. הכפרים הם [[שייח' מוניס]] ששכן היכן שאוניברסיטת תל אביב כיום, [[ג'רישה]] ו[[ג'מאסין אל ע'רבי]] ששכנו דרומית לשכונת בבלי של היום, [[סומייל]] ששכן בצפון מזרח צומת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] וארלוזורוב, ו[[אבו כביר]] ו[[סלמה (שפלה)|סלמה]] ששכנו בדרום העיר. מרבית הכפרים הערבים ננטשו במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]] וסופחו לתל אביב. על בתי הערבים שננטשו ושלא נהרסו במהלך הקרבות חל [[חוק נכסי נפקדים]]. בבתים השתכנו יהודים תושבי [[יפו העתיקה|יפו]], שהפכו בעצמם לפליטי המלחמה, ועולים חדשים.
===מקום המדינה ועד ימינו ===
ב[[יום העצמאות|ה' אייר תש"ח]] 14 במאי [[1948]] הכריז [[דוד בן-גוריון]] על [[הכרזת העצמאות|עצמאות]] המדינה בגלריה האחורית (בשל היותה ממוגנת) של [[בית דיזנגוף]] משכנו של [[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]] אז, ב[[שדרות רוטשילד]] 16. באותה עת הייתה [[ירושלים]] נצורה ומנותקת, ולפיכך בינתיים שימשה תל אביב כמושב השלטון ובה פעלו ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ו[[הכנסת]]. ישיבות הכנסת הראשונות שנפתחו בירושלים הועברו לתל אביב אל בית האופרה הישן ב[[רחוב הרברט סמואל]], במקום בו שוכן היום [[מגדל האופרה]]. רק בסוף שנת [[1949]] הוכרזה ירושלים כבירת ישראל, והכנסת שבה אליה.{{הערה|ישיבות הכנסת הראשונה התקיימו בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים [https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_140249.pdf פרוטוקול ישיבת הפתיחה של האספה המכוננת היא הכנסת][http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_160249.pdf פרוטוקול הישיבה החמישית של הכנסת בה נבחר נשיא המדינה][https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_261249.pdf הישיבה הראשונה של הכנסת לאחר החזרה לירושלים בדצמבר 1949]}} במהלך הפלישה המצרית במלחמת העצמאות ועד ההפוגה השנייה, [[הפצצת תל אביב במלחמת העצמאות|הופצצה תל אביב]] על ידי מטוסים מצריים מספר פעמים ובהפצצות נהרגו 150 מתושבי העיר לרבות ילדים.
במאי [[1949]] הוסר [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]] מעל יפו והיא הפכה ל"מִינהל יפו" במסגרת [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]]. ב-24 באפריל [[1950]] הוכרז רשמית על ביטול עיריית יפו למפרע מ-1 בינואר 1950, העברת חלק משטחיה לידי [[חולון]] ו[[בת ים]] והעברת שאר השטח וכלל הנכסים וההתחייבויות של יפו לעיריית תל אביב,{{הערה|שם=קובץ התקנות}} בשם "תל אביב-יפו". נכון לשנת 2010 חיים בה כ־20,000 [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]], רובם צאצאי הערבים שנותרו בעיר למרות המלחמה.
לאחר קום המדינה ידעה העיר מספר גדול של שינויים בהתפתחותה. מפריחה וגדילה מואצת ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]], דרך עזיבת העסקים והסטת מוקד המגורים לטובת ה[[פרוור]]ים מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] עד לשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]], והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] פריחה מחודשת.
בשנת [[1963]] הגיעה אוכלוסיית תל אביב לשיא גודלה (394,400 איש). מאז החלה [[תופעה]] של צמצום מספר התושבים, שהגיעה לשיאה בשנת [[1988]], כשנספרו בעיר 317,800 תושבים בלבד. בשנת [[1975]] איבדה תל אביב את מקומה כעיר המאוכלסת בישראל לטובת [[ירושלים]]. מ־[[1989]] ניכר גידול במספר התושבים, אשר נבע מקליטת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|גל העלייה מברית המועצות לשעבר]] מראשית שנות התשעים ובשל חזרת תושבים לעיר.
ההתפתחות האורבנית של העיר ידעה מספר מגמות בתקופה זו: התרחבות צפונה משנות ה־50 ועד שנות ה־70, תחילת התחדשות מרכז העיר בשנות ה־80, פיתוח מרכז העסקים שסביב [[נתיבי איילון]] החל משנות ה־90 במקביל להתחדשות ו[[עיבוי עירוני]] מרכז העיר ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]]. בשנות ה־60 נהרסו [[שכונת מצוקה|שכונות מצוקה]] בעיר, ופינו את מקומן לשכונות חדשות. שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] היפואית נהרסה בתקופה זו והיה תכנון להרוס חלקים מ[[נווה צדק]] ואף את [[יפו העתיקה]]. תוכניות אלה הפכו לתוכניות [[שימור מבנים|שימור]], ויפו העתיקה אכן שוקמה ושומרה במאמץ רב של העירייה. אולם, החיבור האורבני בין תל אביב ויפו נותר שנוי במחלוקת.
ב[[מלחמת ששת הימים]] התפוצצו פגזים ירדניים ב[[כיכר מסריק]] בעיר. לאחר מלחמת יום הכיפורים התרחשו גם מספר פיגועי טרור של מחבלים פלסטינים בעיר, דוגמת [[הפיגוע במלון סבוי|פיגוע המיקוח במלון סבוי]], [[הפיגוע בקולנוע חן בתל אביב|הפיגוע בקולנוע חן]], [[פיגוע כביש החוף|והפיגוע בכביש החוף]] שגרם לעוצר בשכונות עבר הירקון. ב[[מלחמת המפרץ]] בשנת [[1991]] נורו לעבר ישראל טילי [[סקאד]] על ידי צבא [[עיראק]]. מרביתם כוונו לעבר תל אביב, בהיותה ריכוז האוכלוסייה הגדול במדינה, מלבד ירושלים, אליה נמנע הצבא העיראקי מלשגר טילים. תל אביב ספגה את שש הפגיעות הראשונות, ובמהלך המלחמה עזבו רבים מתושביה והשתכנו ביישובים רחוקים מן המרכז. עקב כך נפגעה שגרת היום והכלכלה העירונית. החל בשנות ה־90 סבלה העיר ממספר [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי התאבדות]] קטלניים (ראו: [[פעולות טרור בתל אביב]]), ובהם [[הפיגוע בקו 5]] (1994), [[הפיגוע בדיזנגוף סנטר]] (1996), [[הפיגוע בקפה אפרופו]] (1997) ו[[הפיגוע בדולפינריום]] (2001). פיגועים נוספים אירעו ב[[הפיגוע ברחוב אלנבי (2002)|אוטובוס קו 4 ברחוב אלנבי]] וב"[[הפיגוע בסי פוד מרקט|סי פוד מרקט]]" (שניהם בשנת 2002) וב[[הפיגוע בשוק הכרמל|שוק הכרמל]] (בשנת 2004). ב[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב#פיגועי התאבדות בתחנה|תחנה המרכזית הישנה של תל אביב]] וב[[נווה שאנן (תל אביב)|רחוב נווה שאנן]] אירעו בתקופה זו חמישה פיגועים שונים; וב[[טיילת תל אביב יפו|טיילת]] שניים (2003 ו־2005). במהלך [[מבצע עמוד ענן]] בשנת [[2012]] נורו לעבר תל אביב ו[[גוש דן]] מספר טילי [[פאג'ר]] מכיוון [[רצועת עזה]]. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק כתוצאה מהירי.
במהלך מבצע [[מבצע צוק איתן|צוק איתן]] ומבצע [[מבצע שומר החומות|שומר החומות]] במאי 2021, נורו לעיר מספר טילי גראד מרצועת עזה. במקביל ביפו, היו [[המהומות בישראל (2021)|התפרעויות ואירועים אלימים]] של תושבים ערבים כנגד האוכלוסייה היהודית בעיר שכללה פציעת אזרחים, זריקת בקבוקי תבערה והצתת בתי כנסת.
פיגועי טרור התרחשו בעיר {{פירושון|[[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף|בעיקר ברחוב דיזנגוף]]}}. בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]], ספגה תל אביב מספר פגיעות ישירות של טילי גראד שנורו על ידי מחבלי חמאס מרצועת עזה.
בשנות ה־90 וב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]] נמשכו מגמות הגידול במספר התושבים והתחדשות מרכז העיר לצד התפתחותה המואצת של הרצועה שלאורך [[נתיבי איילון]]. נופה הפיזי של העיר החל להשתנות, כשמגדלי מגורים ומשרדים הוקמו באזורים שונים בעיר. מגמות שימור המבנים הישנים הואצו, ותושבי העיר התוודעו מחדש למושג "[[העיר הלבנה]]", כאשר זכתה העיר למעמד של [[אתר מורשת עולמית]] בשנת [[2003]]. בתקופה זו נעשה בעיר תהליך של [[שיווק עירוני]] כאשר תחת הסיסמאות "עיר ללא הפסקה" ו"העיר הלבנה" חוזק מעמדה של תל אביב כעיר לצעירים עם מקומות בילוי, שרבים מהם פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה. בנוסף הועצם דימויה של תל אביב כמרכז חיי התרבות של ישראל ומרכז קהילת ה[[להט"ב בישראל]]. החל מסוף שנות התשעים הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים ונסללו קווי [[דנקל|הרכבת הקלה]] ברחובותיה, שופצו אתרים כמו [[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר הבימה]], [[מדרון יפו]], [[שדרות יהודית]] ונסללו בה שבילי אופניים. העיר גם מהווה בית לאירועי מחאה ותרבות המוניים כגון [[המחאה נגד תוכנית ההתנתקות]], [[המחאה החברתית בישראל (2011)|המחאה החברתית]], [[מצעד הגאווה בתל אביב|מצעד הגאווה]], [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], ו[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|המחאה לשחרור החטופים]] במלחמת חרבות ברזל. החל מסוף שנות התשעים הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים.
תל אביב ממשיכה להיות מרכזית בכלכלתה ותרבותה של ישראל, ובשנת [[2009]] [[חגיגות המאה לתל אביב|ציינה העיר 100 שנים להקמתה]] באירועים ומיזמים מיוחדים.
בשנת [[אירוויזיון 2019|2019 התקיימה תחרות האירוויזיון]] בעיר.
{| align=center
|-
|<gallery mode="packed" widths="270px" heights="210px" perrow="3">
קובץ:TelAviv-Founding.jpg|[[הגרלת המגרשים לאחוזת בית]] בעת ייסודה, צילם [[אברהם סוסקין]]
קובץ:Tel Aviv map 1923.jpg|מפת תל אביב בשנת [[1923]], מתוך אוסף המפות ע"ש [[ערן לאור]], [[הספרייה הלאומית]]
קובץ:Telaviv01.jpg|הצילום ב[[בול]] לרגל מאה שנה לתל אביב
קובץ:zina.jpg|[[כיכר דיזנגוף]] המקורית, הוקמה ב-[[1934]]
</gallery>
|}
==גאוגרפיה==
{{מפת תמונה
|תמונה=Tadistrict telaviv heb.png
|כיתוב תמונה=מיקומה של תל אביב (באדום) ב[[מחוז תל אביב]]
|רוחב קטן=200
|רוחב גדול=500
|מיפוי=poly 149 1129 66 1124 9 1319 142 1392 161 1139 [[בת ים]]
poly 161 1117 171 1392 363 1411 387 1366 434 1378 460 1262 325 1115 [[חולון]]
poly 465 1271 327 1110 377 1105 501 1217 [[אזור]]
poly 565 1094 693 1108 700 1075 723 1075 723 1115 764 1124 814 1188 778 1212 683 1226 541 1165 [[אור יהודה]]
poly 761 1032 766 873 605 916 591 932 [[קריית אונו]]
poly 406 816 493 816 467 913 493 930 484 951 396 904 [[גבעתיים]]
poly 662 636 636 859 569 847 512 776 505 702 546 633 [[בני ברק]]
poly 391 726 467 1048 645 1067 650 866 479 697 [[רמת גן]]
poly 489 62 482 149 562 161 593 88 [[כפר שמריהו]]
poly 434 17 334 377 396 377 465 301 453 384 503 410 569 327 702 368 750 282 754 206 [[הרצליה]]
poly 370 489 432 486 451 519 512 527 496 474 541 474 681 553 678 586 764 546 695 413 491 410 [[רמת השרון]]
circle 625 370 80 [[רמת השרון]]
circle 450 370 70 [[רמת השרון]]
poly 327 384 47 1065 59 1115 138 1122 425 1101 448 690 662 631 669 593 [[תל אביב-יפו]]
}}
[[קובץ:Tel Aviv from space.JPG|מרכז|ממוזער|550px|צילום לווין של תל אביב ללא שכונות עבר הירקון, רמת גן, גבעתיים ובני ברק (2010)]]
[[קובץ:Yarqon River.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[נחל הירקון]], במבט מ[[גשר בר יהודה]] לכיוון מערב]]
[[קובץ:Telnapoleon 012.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מרכס הכורכר [[תל נפוליאון]] על גבול תל אביב–רמת גן]]
[[קובץ:View on the Coast of Tel Aviv from Jaffa.jpg|250px|ממוזער|מבט על חוף תל אביב מגן הפסגה ביפו]]
תל אביב-יפו שוכנת ב[[מישור החוף]], לצד [[הים התיכון]]. ה[[טופוגרפיה]] שלה שטוחה באופן יחסי אך בכל זאת קיימים בה לא מעט מאפיינים טופוגרפיים שאף השפיעו על עיצובה. לאורך [[רצועת חוף תל אביב-יפו|חוף תל אביב]] נמתחים שני רכסי [[כורכר]] מקוטעים מדרום לצפון.
הראשון נמצא לאורך החוף ומשתרע מ[[מלון הילטון תל אביב]] בדרום עד החוף הצפוני ביותר, חוף הצוק. למעשה, משתרע רכס זה לאורך כל חוף [[השרון]] עד צפונית ל[[נתניה]]. מקטעו הדרומי של רכס הכורכר שלאורך החוף משתרע מחוף [[פארק צ'ארלס קלור]] בדרום, דרך [[יפו|יפו העתיקה]] ועד החוף הדרומי ביותר בעיר, חוף [[גבעת עלייה]]. משם, ממשיך המצוק עד אזור [[פלמחים]].
רכס כורכר מקביל, הרכס השני ברכסי [[מישור החוף]], שוכן בחלקו בתחום העיר, וחלקו בתחומי הערים השכנות. גבעות בולטות ברכס זה, בתחום תל אביב, הן [[פארק וולפסון]] (54 מטר) וגבעת [[אוניברסיטת תל אביב]]. הפסגה הגבוהה של הרכס (84 מטר) מצויה בתחומי [[גבעתיים]].
הנקודה הגבוהה ביותר בעיר מתנשאת לגובה של 62 מעל פני הים, והיא נמצאת בקצה הצפון־מזרחי של [[שכונת המשתלה]], על גבול [[רמת השרון]]. גבעה זו שייכת לרכס השלישי של רכסי הכורכר של מישור החוף.
במספר נקודות בולטות מבחינה טופוגרפית, נבנו בהיסטוריה המוקדמת של תל אביב ויפו מספר נקודות יישוב:
* [[יפו העתיקה]] הבנויה על גבעה בצמוד לחוף, אשר היוותה בשל כך נקודה אסטרטגית חשובה לכל אורך ההיסטוריה.
* שכונת [[כפר שלם]] הבנויה על [[חורבות]] [[סלמה (שפלה)|סלמה]].
* הכפר [[שייח' מוניס]] שהיה לימים ל[[אוניברסיטת תל אביב]].
* [[תל כביר]].
* [[תל קסילה]] ב[[מוזיאון ארץ ישראל]].
* [[תל נפוליאון]] סמוך לשפכו של נחל איילון אל הירקון.
גבעות נוספות בעיר, שנדמה כאילו נעלמו מתחת לבתיה, נמצאות באזור [[כיכר המדינה]], אזור [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]] בין [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] ו[[בית חנה]] (והחווה החקלאית שפעלה בעבר באזור). כמו כן נבנה אזור [[לב תל אביב|לב העיר]] לאורך [[קו פרשת המים]] המרכזי של העיר שבמרכזו, החל מפינת [[רחוב אלנבי]] בערך וצפונה, [[שדרות רוטשילד]] ו[[רחוב אחד העם]]. הנקודה הגבוהה ביותר בלב העיר היא [[מגדל מים|מגדל המים]] הישן ליד פינת הרחובות [[אחד העם]] ו[[רחוב מזא"ה|מזא"ה]].
בעיר עוברים נהר ונחל: [[נחל הירקון|נהר הירקון]] הזורם ממזרח למערב וחוצה את כל רכסי הכורכר בדרכו אל הים ו[[נחל איילון]] הזורם צפונה ונשפך אל הירקון. לשניהם הייתה השפעה רבה על אופן התפתחותה של העיר ובמשך שנים רבות הם שימשו כגבולה של תל אביב. נחל איילון, שמנע את התפשטות העיר מזרחה בשל היעדר אפשרות נוחה לבנות בשטחו, היה עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] גבול ברור בין מרכז העיר ושכונותיה המזרחיות, וכן בין תל אביב ו[[רמת גן]] ו[[גבעתיים]]. מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] ועד סוף שנות ה־80, הוסדרה זרימת מי האיילון בתעלת בטון ובכך התאפשרה פתיחת [[נתיבי איילון]] המהווים כיום את עורק התנועה החשוב ביותר של [[גוש דן]]. גם כיום, כאשר האזור המוארך מתפקד כנתיב תחבורה, ניכרת בו הטופוגרפיה עד מאוד.
בעיר שני קווי אפיק נוספים, בהם לא זורמים מים, אך המהווים אגני ניקוז שלהם השפעה נוספת על מבנה העיר. הראשון, הוא קו אפיק החוצה את קו פרשת המים של העיר דרך [[טופוגרפיה#צורות תבליט|אוכף]], אשר לאורכו הונחה בסוף המאה ה־19 [[מסילת הרכבת יפו–ירושלים]]. קו אפיק זה ניכר בעיקר בצדו המזרחי הזורם לנחל איילון ולאורכו סלול כיום [[רחוב הרכבת]]. [[אגן ניקוז]] שני נמצא באזור שמדרום ל[[רחוב בוגרשוב]] ומצפון ל[[כיכר ביאליק]]. אזור זה נודע כאזור שסבל מהצפות רבות, מהן סבלו תושבי שכונת הצריפים [[נורדיה (שכונה)|נורדיה]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. העובדה כי שטח זה היה קשה ליישוב טרם הסדרת מערכות הניקוז העירוניות, הייתה הסיבה למיקומו של [[בית הקברות טרומפלדור]] במקום.
[[קובץ:TelAvivCity.jpg|מרכז|ממוזער|700px|מבט מאוניברסיטת תל אביב אל קו הרקיע של העיר (2007). בולטים [[מגדלי אקירוב]] מימין, ו[[מגדלי עזריאלי]] ו[[מגדל היובל]] משמאל]]
==אקלים==
ה[[אקלים]] השורר בתל אביב-יפו הוא [[אקלים ים תיכוני]]. ב[[חורף]] חמים עד קריר וגשום, ב[[סתיו]] וב[[אביב]] הטמפרטורה גבוהה יותר ולעיתים יורדים גשמים וב[[קיץ]] חם ולח ללא משקעים. בשנה יורדים בממוצע בעיר כ־583 מילימטרים של [[גשם]], ב־56 ימי גשם. עונת הגשם 1992/1991 הייתה העונה הגשומה ביותר שנרשמה בעיר ובמהלכה נמדדו כ־1,064 מ"מ של גשם. מנגד, עונת הגשם 1999/1998 הייתה העונה היבשה ביותר שנרשמה בעיר, במהלכה נמדדו בעיר כ־238 מ"מ גשם בלבד. בחודש [[ינואר]] נעה ה[[טמפרטורה]] בין כ־17.5°C (בממוצע) ביום לבין כ־9.5°C בלילה, כאשר בימים הקרים ביותר של החורף יורדות הטמפרטורות עד ל־13°C ביום ועד לכ־6°C בממוצע בלילה. [[שלג]] לא יורד בעיר, אך בהיסטוריה מתועד מקרה בודד ב־6 בפברואר [[1950]] עת שלג נערם על הקרקע בעיר. בקיץ הטמפרטורות הממוצעות עומדות על כ־30°C בממוצע ביום ועל כ־23°C בלילה, ומזג האוויר מלווה ב[[לחות]] של 65% ביום ומעל 80% בלילה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז קום המדינה בתל אביב הייתה כ־43.5 מעלות, בחודש מאי 1988.
האקלים בתל אביב-יפו חם וגשום יחסית לסביבתה, ומאופיין בתופעת [[אי חום עירוני|אי החום העירוני]], הנובעת בעיקר מריבוי כלי הרכב הנוסעים בעיר. כן מאופיינת העיר בתופעות שונות של [[מיקרו-אקלים]], דוגמת [[הצללה]] ו[[מנהרת רוח|מנהרות רוח]] בין גורדי שחקים, משבי [[רוח]] בשעות אחר הצהרים, והבדלים של כ־4°C בין [[שדרות בתל אביב|שדרות]] העיר לרחובות המקבילים להן. בשל הלחות הגבוהה, מאופיינת העיר ב[[עומס חום]] גבוה יחסית בחודשי הקיץ. לאקלים התל אביבי נודעה השפעה מרחיקת לכת על סגנונות הבנייה שהתפתחו בעיר ועל אורח החיים של תושביה.
{{אקלים
|שנה_מקס=24
|שנה_מינ=16.5
|שנה_משק=583
|ינו_מקס=17.5
|פבר_מקס=17.7
|מרץ_מקס=19.2
|אפר_מקס=22.8
|מאי_מקס=24.9
|יונ_מקס=27.5
|יול_מקס=29.4
|אוג_מקס=30.2
|ספט_מקס=29.4
|אוק_מקס=27.3
|נוב_מקס=23.4
|דצמ_מקס=19.2
|ינו_מינ=9.6
|פבר_מינ=9.8
|מרץ_מינ=11.5
|אפר_מינ=14.4
|מאי_מינ=17.3
|יונ_מינ=20.6
|יול_מינ=23
|אוג_מינ=23.7
|ספט_מינ=22.5
|אוק_מינ=19.1
|נוב_מינ=14.6
|דצמ_מינ=11.2
|ינו_משק=147
|פבר_משק=111
|מרץ_משק=62
|אפר_משק=16
|מאי_משק=3.6
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0.7
|אוק_משק=34
|נוב_משק=81
|דצמ_משק=127
|מקור=[[השירות המטאורולוגי הישראלי]]{{הערה|[http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/95B4279D-2609-4A25-8FCB-025528E2BD85/0/ממוצעיגשם חודשיים_שנתיים_עונתיים19812010_חדש.pdf מידע אקלימי רב שנתי], באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: יולי 2011)}}
|מיקום=תל אביב <small>(נכון ל־2010)</small>}}
==המתאר העירוני==
[[קובץ:Geddes Plan for Tel Aviv 1925.jpg|ממוזער|250px|[[תוכנית גדס]] (1925), שתוכננה על ידי [[פטריק גדס]] והייתה תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב]]
[[קובץ:Channel2 - Tel Aviv.webm|ממוזער|שמאל|תל אביב – קטעי וידאו]]
ראשיתה של תל אביב באוסף שכונות לוויין מצפון ליפו. שכונות אלה הוקמו במתווה אופייני לסוף המאה ה־19 של רחובות צרים, ברוחב של כ־6 מ' בלבד בין חזיתות הבתים, ברשת שתי וערב, שלאורכם מגרשים קטנים ובתים צמודי קרקע. אחוזת בית שהוקמה ב־1909 נבנתה במתווה דומה אולם במרווחים גדולים יותר שאיפשרו בהמשך את התחדשות הרקמה העירונית ובניית בניינים במקומם של הבתים צמודי הקרקע. משהתאחדו כל השכונות ונוצרה העיר תל אביב, [[תוכנית מתאר מקומית|מתארה העירוני]] נעדר [[שלד עירוני]] מסודר, שכן כל שכונה התפתחה עד אז כישות עצמאית עם מאפיינים משלה. מארג הרחובות באזור דרום־מרכז העיר של היום משקף היטב מאפיין זה של היעדר יד תכנונית מכוונת. כאשר המשיכה העיר להתפתח צפונה ומזרחה בעזרתן של ידיים מכוונות, תוכננה התפתחות זו כהמשך לגרעין מארג הרחובות הקיים, שעל בסיסו נבנה שלד עירוני מסודר שיוכל לשאת את המשך התפתחות העיר.
עם תנופת הצמיחה של העיר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]], הוזמן מתכנן הערים הסקוטי סר [[פטריק גדס]] להכין תוכנית מתאר לעיר העתידה לגדול לעיר בת כ־100,000 תושבים. תוכנית המתאר שיצר גדס, הידועה כ[[תוכנית גדס]], יצרה בין היתר את המערך הפיזי המשרת את מרכז תל אביב עד היום, והיה בה הבסיס הרעיוני שאיפשר את הרחבת העיר בשנות ה־40 וה־50 של [[המאה ה-20|המאה ה־20]]. ברוח רעיון [[עיר גנים|עיר הגנים]] תכנן גדס רחובות ושדרות ממערב למזרח שיכניסו [[בריזה]] מהים, ורחובות מדרום לצפון שיאפשרו התפתחות מסחר בעיר. בין הרחובות הראשיים תוכננו מבננים של מגורים, כאשר המבנן הטיפוסי כולל בניינים בעלי חזית מסחרית בדפנות המזרחית והמערבית. בתוך המבנן חוצים שלושה–ארבעה רחובות קטנים וצרים יחסית שלרוב אינם המשכיים לרחובות מסוג זה במבנן שכן. כמעט כל הרחובות האלה הם רחובות חד־סטריים כיום. במרכז כל מבנן מתוכנן [[מבנה ציבור]] כגון [[בית ספר]], [[קופת חולים]] או [[גן (נוי)|גינה ציבורית]]. [[מבנן]] טיפוסי זה הכולל עשרות בודדות של בנייני מגורים מתקיים עד היום. תוכנית גדס גם הפכה את תל אביב, שהתפתחה עד אותה עת "עם הגב לים", לעיר ההופכת את חוף ימה למשאב חשוב המשפיע רבות על המתווה העירוני.
במקביל לתוכנית גדס, שהרחיבה את העיר צפונה עד נחל הירקון, הוקמו בשנות ה־20 גם שכונות הפועלים [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] ו[[פלורנטין]] בעלות מתאר עירוני שונה. נוה שאנן נבנתה בצורת מנורת תשעת קנים סביב [[רחוב לוינסקי]] ואילו שכונת פלורנטין נבנתה לפי תוכנית שתי וערב של רחובות בעלי בנייני מגורים טוריים עם חצרות פנימיות.
על אף השוני בין תוכניות המתאר של שכונות הפועלים לבין אזור [[לב תל אביב]] ו[[הצפון הישן]], בכל אזור זה נבנו בניינים בגישת [[הסגנון הבינלאומי]] (הידוע גם כסגנון ה[[באוהאוס]]). מי שהפך את עיר הגנים שתכנן גדס לעיר בעלת צורה פונקציונלית שלימים הוגדרה כ"[[העיר הלבנה]]", היה מתכנן הערים ו[[מהנדס עיר|מהנדס העיר]], [[יעקב בן-סירה]] (שיפמן).
משנות ה־50 המשיכה תל אביב להתרחב והוקמו שכונות חדשות רבות. השכונות המזרחיות ל[[רחוב אבן גבירול]] ולשטח תל אביב של תקופת המנדט, נבנו ברובן ברוח עיר הגנים של גדס במתווה עירוני דומה מאוד. במקביל, נבנו שכונות לוויין גם מצפון לירקון וממזרח לאיילון. שכונות אלה, כגון [[יד אליהו]] ו[[רמת אביב]] הוקמו כשיכוני גנים, אך במנותק מהרקמה העירונית הרחבה של מרכז העיר. אל שכונות אלה הצטרפו עם השנים עוד שכונות רבות שהתאפיינו בשלל גישות של תכנון עירוני, משכונות [[שיכון|שיכונים]] ו[[פרוור]]ים המתאפיינים בבנייה פרטית ועד שכונות כדוגמת [[שכונת המשתלה]] המתפקדות כפרוורים צפופים ועצמאיים עם תכנון העומד בפני עצמו.
משמוצו כמעט כל עתודות הקרקע של תל אביב, החלה ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] מגמת הבנייה לגובה, שהתעצמה בשנות ה־90 ו[[שנות ה-2000|ה־2000]]. מגמה זו כוללת שני כיוונים עיקריים: בניית מגדלים במקום בתים נמוכים במרכז העיר או על ידי [[עיבוי עירוני]] ומיצוי שטחים, בין השאר בעזרת ניוד אחוזי בנייה ובניית מגדלים בשטח הפתוח החשוב ביותר שהפך שימושי מאז סוף שנות ה־80 והוא אזור [[נתיבי איילון]]. בניית המגדלים לאורך נתיבי איילון והצירים המקושרים אליו ממזרח למרכז העיר השפיעו רבות על המתאר העירוני הכללי של העיר ואף הסיטו את מרכז העסקים הראשי של העיר מזרחה.
נכון לשנת [[2010]], 20% משטחי העיר היו שטחים ירוקים, שהם 10,414 דונם. נתונים אלו מצביעים על עלייה 35% בגודל השטחים הירוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. [[פארק הירקון]] הוא השטח הירוק הגדול ביותר בעיר (כ־3,500 דונם) ושני לו [[פארק מנחם בגין]] ששטחו כ־1,000 דונם). לצדם מספר גנים ציבוריים ובהם [[מדרון יפו]], [[פארק וולפסון]], [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]], [[פארק צ'ארלס קלור]] ו[[גן מאיר]] ההיסטורי. במרכז העיר קיימות עשרות גינות עירוניות קטנטנות לצד [[שדרות בתל אביב|כ־6 שדרות]] ירוקות המתפקדות כגינות מוארכות במקביל לרחוב. בנוסף קיימות שתי כיכרות גדולות: [[כיכר רבין]] (מלכי ישראל) ו[[כיכר המדינה]].
<gallery mode="packed" heights="170">
קובץ:Tel aviv22.jpg|מבט אל צפון לב העיר ו[[הצפון הישן]] (2007)
קובץ:Allenbytelaviv14.jpg|[[רחוב אלנבי]] ואזור [[לב תל אביב|לב העיר]] עם רצועת קו החוף, 2014
קובץ:Tel Aviv Port Lowshot.jpg|מבט מן האוויר על [[שפך הירקון|חצי האי הירקוני]] ועל [[נמל תל אביב]] עם [[יריד המזרח]]
</gallery>
==תחבורה==
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בתל אביב}}
{{מפת תחבורת תל אביב}}
[[קובץ:Tel-O-Fun 2.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מתקן [[תל-אופן]] לשכירת אופניים]]
ה[[תחבורה]] בתל אביב-יפו היא ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות בישראל, עקב אופייה ה[[מטרופולין|מטרופוליני]] של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי [[יוממים]], והעיר סובלת מ[[עומס תנועה|עומסי תנועה]] כבדים ומ[[מחסור]] במקומות [[חניה]]. בעיות התחבורה מעצימות את מפגעי ה[[רעש]] ו[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]], מכבידות על התושבים ועל בעלי העסקים, ומהוות נושא מרכזי בשיח הציבורי.
ציר התנועה העיקרי והחשוב בעיר הוא [[נתיבי איילון]] (כביש מספר 20) החוצה את העיר מצפון לדרום לאורך תוואי הזרימה של [[נחל איילון]], ומהווה את הכניסה העיקרית לעיר מצפון ומדרום. נתיבי איילון משמשים ככביש חגורה מהיר לחלקה המרכזי של העיר, ובתחומם תשעה מחלפים לאורך הציר. אף על פי שהציר כולל חמישה [[נתיב (כביש)|נתיב]]י נסיעה לכל כיוון לאורך חלקו המרכזי, הוא מתקשה לעמוד בעומסי התנועה הכבדים שעמם עליו להתמודד.
צירי כניסה נוספים אל העיר הם [[כביש 2]], ו[[כביש 482]] מצפון, [[כביש 481]], [[דרך השלום]] ו[[כביש 461]] ממזרח, [[כביש 1|כבישים 1]] ו-[[כביש 44]] מדרום מזרח, ו[[צומת חולון]] ו[[שדרות ירושלים]] מדרום.
בעיר פועל מערך קווי אוטובוס עירוניים של חברת "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]", המפעילה את עיקר התחבורה העירונית בעיר מאז [[1945]]. בנוסף לה יש מספר קווים עירוניים של [[אגד]], [[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]] [[קווים]] ו[[אלקטרה-אפיקים]]. בתל אביב פועלת [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] (שהיא תחנת האוטובוסים השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטחה), מבנה שנוי במחלוקת שנחשב ל[[פיל לבן]], ומספר מסופי אוטובוס, שהחשובים שבהם הם [[מסוף 2000]], [[מסוף כרמלית]], [[מסוף רדינג]] ו[[מסוף עתידים]]. בשל מיקומה הגאוגרפי במרכז ישראל ובלב גוש דן ובשל חשיבותה של העיר, יוצאים ממנה קווי אוטובוס לכל חלקי ישראל.
בנובמבר 2019 החל לפעול מיזם היסעים ציבורי חינמי [[נעים בסופ"ש]] הפועל בסופי שבוע וכולל שבעה קווים.{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|היום זה מתחיל: תחבורה ציבורית בשבת בגוש דן|news/israel/Article-730289|22 בנובמבר 2019}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/קווי-השבת-סיכום-ביניים/|הכותב=מאת מערכת טיים אאוט|כותרת="נעים בסופ"ש": שלושה חודשים ששינו את העיר|אתר=טיים אאוט|תאריך=2020-02-19|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref> המיזם מופעל על ידי 6 רשויות מקומיות ([[עיריית תל אביב-יפו|תל אביב]], [[קריית אונו]], [[גבעתיים]], [[רמת השרון]], [[שוהם (יישוב)|שוהם]] ו[[יהוד-מונוסון]]) ומאפשר נסיעה אל מרכז הערים ובין השכונות השונות תוך התחשבות באזורים שבהם מתגוררים שומרי שבת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://busofash.co.il/|כותרת=נעים בסופ"ש|אתר=נעים בסופ"ש|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref>
בשנת 2009 נרשמו כ־25 מיליון נוסעים ברכבת לעיר או מהעיר אשר מהווים 35% מכלל הנוסעים ב[[רכבת ישראל]]. קו רכבת חוצה את העיר מצפון לדרום ולאורכו 4 תחנות של רכבת ישראל: [[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]], [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז]], [[תחנת הרכבת תל אביב – השלום]] ו[[תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה]]. רכבת ישראל מפעילה [[רכבת פרברית|שירותים פרווריים]] בין תל אביב לערים הסמוכות לה (בין [[בנימינה]] בצפון ו[[אשקלון]] בדרום), ו[[רכבת בינעירונית|קווים בינעירוניים]] ליעדים רחוקים יותר ([[באר שבע]], [[ירושלים]], [[חיפה]] ו[[נהריה]]).
[[מונית שירות|מוניות שירות]] נוסעות לאורך מספר קווי אוטובוס בתוך העיר, כשחשובים שבהם הם קו 4 לאורך [[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן-יהודה]] ו[[רחוב אלנבי]] וקו 5 לאורך [[רחוב דיזנגוף]] ו[[שדרות רוטשילד]]. מספר קווי שירות מקשרים בין תל אביב לערים הסמוכות. בנוסף פועלות בעיר אלפי [[מונית|מוניות]] רגילות ("ספיישל").
בתל אביב 251,980 [[כלי רכב]] רשומים (כ־14% מכלי הרכב הרשומים בישראל), ברשות 49.9% ממשקי הבית (נתוני 2009), כ־75% מהם הם כלי רכב פרטיים. בסך הכול קיימים בעיר כ־278,000 מקומות [[חניה]]. לנוכח עומס התנועה וכמות כלי הרכב, קיימות בעיות חנייה ברוב אזורי העיר, בעקבותיהן נשקלים מגוון פתרונות נקודתיים לצד תוכניות מקיפות.
בעשור השני של ה[[המאה ה-21|מאה ה־21]] הלכה וגברה המגמה של שימוש ב[[אופניים]], [[אופניים חשמליים]] ו[[קורקינט ממונע|קורקינטים ממונעים]] בתוך העיר. אמצעי תחבורה זה אף הזוכה לעידוד העירייה, אשר הקימה מתקנים לחניית אופניים, והיא מרשתת את העיר במאות קילומטרים של [[שביל אופניים|שבילי אופניים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Transportation/Documents/מפת%20רשת%20האופניים%20המתוכננת%20לשנת%202025.pdf|כותרת=מפת שבילי האופניים של עיריית תל אביב}}</ref> בשנת [[2010]] החל פרויקט "[[תל-אופן]]" להשכרת אופניים בתל אביב, בדומה לערים אחרות בעולם.
נוסף על [[נמל התעופה בן-גוריון]] השוכן ב[[שטח גלילי]] מצפון לעיר [[לוד]] במרחק של כ־18 ק"מ ממרכז תל אביב, היה בצפון תל אביב נמל התעופה [[שדה דב]], שטיפל בתעבורת נוסעים פנים ארצית, בעיקר ל[[אילת]]. שדה דב שימש גם לפעילות של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], ונסגר ב-1 ביולי 2019.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=454410|הכותב=ליעם גולן|כותרת=נתניהו החליט: שדה דב יפונה – 400 מיליון ש"ח יושקעו בפיתוח העיר אילת|אתר=0404|תאריך=30 ביוני 2019}}}}
ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי רכבת קלה|דנקל]] ([[רכבת קלה]]) היא מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] העיקרית ברחבי תל אביב-יפו, פועלת לקישור טוב יותר בין תל אביב-יפו ל[[פרבר]]ים. המערכת כוללת שלושה קווים, ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|קו האדום]] החל לפעול בשנת [[2023]] שאחריו יחנכו ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק|קו הירוק]] וה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול|קו הסגול]].
===פרויקטים בתכנון ובהקמה===
[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו|מטרו תל אביב]] נמצא בהקמה של שלושה קווים: [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M1|קו המטרו M1]], [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M2|קו המטרו M2]] ו[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M3|קו המטרו M3]]. כמו כן מתוכננים להיבנות בעתיד מחלפים חדשים לאורך [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ו[[רחוב המסגר]].
<gallery widths="270px" heights="210px" perrow="4">
קובץ:TA DH 208.jpg|עומס ב[[נתיבי איילון]]
קובץ:TelAvivCBSPlatformsOutside.jpg|[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]]
קובץ:תלאביבאוניברסיטה3.jpg|[[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]]
</gallery>
{{מפת הרכבת הקלה בתל אביב}}
{{-}}
==כלכלה, תעסוקה ומסחר==
[[קובץ:בנייני עסקים ומלון דן פנורמה.jpg|ממוזער|249x249 פיקסלים|בנייני עסקים ומלון [[דן פנורמה תל אביב|דן פנורמה]]]]
[[קובץ:Dizengof Center Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דיזנגוף סנטר]]]]
[[קובץ:גורדי שחקים בתל אביב.jpg|ממוזער|252x252 פיקסלים|גורדי שחקים במתחם אחוזת בית. בולטים [[מגדל נווה צדק]] ו[[מגדל בנק דיסקונט]]]]
תל אביב היא המרכז הכלכלי והפיננסי בישראל. פועלת בה [[הבורסה לניירות ערך]] היחידה בישראל, ושוכנים בה משרדי ההנהלה של כל ה[[בנקאות בישראל|בנקים העיקריים בישראל]]. היא מרכז תעסוקה ארצי ומספר המועסקים בתחומה עמד בשנת [[2009]] על 371,700 איש, שהם כ־13% מכלל המועסקים במדינה. כ־200,000 מאלה הם [[יוממים]] המגיעים אל העיר מיישובי [[גוש דן]] ואף ממקומות מרוחקים יותר. העיר מרכזת מעל 30% מה[[תעסוקה]] במטרופולין, שהם 17% מהתעסוקה הארצית. נכון לסוף שנת [[2005]], מנה כוח העבודה בקרב תושבי העיר 211,200 איש, מתוכם 11,400 איש (5.4%) היו [[מובטל]]ים. הכנסת השכירים בעיר נאמדת ב־121.7% יחסית לממוצע הארצי (2006).
מכיוון שתל אביב נבנתה על דיונות חול, פיתוח ענף ה[[חקלאות]] בה לא היה רווחי. גם פיתוח מסחר ימי בה לא צלח משום שמוקדי המסחר בענף זה היו מרוכזים כבר ב[[חיפה]]. מסיבה זו העיר התפתחה כמרכז [[מדע]]י ו[[טכנולוגיה|טכנולוגי]], כאשר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חל תהליך התעצמות בתחום זה, והעיר הפכה למרכז טכנולוגי בין התוססים במזרח התיכון. מטרופולין תל אביב במיוחד ידוע כמרכז [[היי טק]] ברמה בינלאומית, וברחבי העולם האזור אף זכה לכינוי "[[סיליקון ואדי]]" בעקבות [[עמק הסיליקון]] שב[[ארצות הברית]]. בשנת 2008 דירג [[האקונומיסט]] את "סיליקון ואדי" במקום השני לאחר עמק הסיליקון האמריקאי מבחינת חשיבותו בתחום.{{הערה|[http://www.economist.com/business/displaystory.cfm?story_id=10881264 Economist.com]|כיוון=שמאל}} במהלך השנים בחרו חברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות לפעול בעיר ובסביבתה.
כיום{{הבהרה|מתי?}} מרכזת תל אביב 58% מהמשרות במטרופולין ו־38% מהתעסוקה הארצית בענפי הפיננסים והעסקים{{דרוש מקור}}; בשירותי המסחר והפנאי מרכזת העיר 37% מהתעסוקה במטרופולין ו־22% מהתעסוקה הארצית{{דרוש מקור}}; בענף התעשייה מרכזת תל אביב 24% מהתעסוקה במטרופולין ו־12% מהתעסוקה הארצית{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}. תל אביב מובילה במספר המועסקים בבנקאות, עם 51% מהמשרות, שהם 16,000 איש.
בעיר נמצאים משרדיהם של מספר ארגונים כלכליים, ובהם [[התאחדות התעשיינים בישראל]], התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, [[התאחדות הקבלנים והבונים בישראל]], [[איגוד לשכות המסחר]], הרשות לעסקים קטנים ו[[מכון התקנים הישראלי]]. עוד שוכנים בעיר משרדיהן של אין ספור חברות וגופים מסחריים שונים, ובשל מעמדה השנוי במחלוקת של [[ירושלים]], נמצאות רוב השגרירויות הזרות בישראל, על נספחיהן הכלכליים, בתל אביב, או בערים הסובבות אותה.
[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] המסורתי של העיר שכן באזור [[אחוזת בית]] ההיסטורי, ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] וברחובות החוצים אותו, בין [[רחוב אלנבי]] ממזרח לבתי המשרדים ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]] ממערב. אזור זה נותר במידה רבה מרכז לפעילות הפיננסית והבנקאית בעיר. עם זאת האזור העסקי בתל אביב התרחב באופן משמעותי לכיוון מזרח וצפון־מזרח ועד מעבר ל[[נתיבי איילון]] אשר שימשו כזרז לתהליך. כיום עיקר התעסוקה של העיר מתרכזת סביב הרחובות [[דרך בגין (תל אביב)|מנחם בגין]], [[רחוב קפלן|קפלן]], [[שדרות שאול המלך|שאול המלך]], [[רחוב המסגר (תל אביב)|המסגר]], [[רחוב הרצל (תל אביב)|הרצל]] ו[[רחוב יגאל אלון|יגאל אלון]]. במרכז העיר, בנוסף ל[[אזור תעשייה עבר הירקון|אזור התעשייה עבר הירקון]] בצפון מזרח הערי שהתפתח להיות מוקד תעסוקה מרכזי.
בתל אביב רחובות רבים שלהם חזית מסחרית. הבולטים שבהם הם רחובות האורך העיקריים: [[רחוב דיזנגוף]], [[רחוב אלנבי]], [[רחוב אבן גבירול]] ו[[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|רחוב המלך ג'ורג']]. מלבדם, ב[[כיכר המדינה]] התפתח אזור מסחרי הכולל חנויות יוקרה, ו[[רחוב שינקין]] וחנויות ברחבי שכונת [[פלורנטין]] זוכים לפופולריות בקרב צעירים.
על פי מספר דו"חות בינלאומיים, תל אביב היא אחת מהערים היקרות בעולם. על פי הפרסום של יחידת המחקר של מגזין [[האקונומיסט]] מדצמבר 2021, בשלב זה הוערכה תל אביב כעיר היקרה בעולם לשנה זו (לפני [[פריז]] ו[[סינגפור]] שתפסו יחד את המקום השני). על פי מחברי הדירוג הסיבות לעלייתה של תל אביב מהמקום החמישי בשנה הקודמת למקום הראשון בשנת 2021 נובעות מהתייקרות מחירי הצריכה והתחבורה בעיר והתחזקות השקל מול הדולר.{{הערה|{{כלכליסט|ליטל סמט|אקונומיסט: תל אביב היא העיר היקרה ביותר בעולם|world_news/article/b1wgx5ety|1 בדצמבר 2021}}}} דו"ח נוסף הסוקר את [[יוקר המחיה]] בתל אביב, הוא הדו"ח הבינלאומי שעורכת חטיבת ניהול ה[[עושר]] של בנק [[UBS]] השווייצרי. על פי הדו"ח דורגה תל אביב במקום ה־25 ברשימת הערים הכי יקרות לשנת 2010.{{הערה|{{TheMarker||הערים היקרות בעולם: אוסלו מובילה, תל אביב במקום ה-25|0000017f-f6d9-d887-a7ff-fefdf0050000|18 בספטמבר 2010}}}} דו"ח נוסף של ה־UBS משנת 2019 הגדיר את תל אביב כאחת מקבוצת ערים בעולם השנייה בחומרתה ביחס בין מחירי הנדל"ן בשוק לעומת שוויים הראלי. קבוצת הערים בה נמצאת תל אביב היא זו שמחירי הנדל"ן בה מוגדרים כ"מופרזים". בדו"ח של שנת 2019 תל אביב הייתה העיר בה הזינוק במחירי הנדל"ן היה החד ביותר ב־30 השנים שנמדדו.{{הערה|{{TheMarker|הדר חורש|בנק UBS מזהיר את המשקיעים: מחירי הדירות בת"א מנופחים|0000017f-e5dc-d62c-a1ff-fdff7c100000|1 באוקטובר 2019}}}} בשנת 2014 זכתה תל אביב בתואר [[עיר חכמה|העיר החכמה]] בעולם, מתוך 250 ערים מועמדות שהשתתפו בתחרות ב[[ברצלונה]]. זאת הודות לצעדים להפעלת הציבור כמו "שולחנות עגולים", דיונים ותקציב שיתופי, ואימוץ טכנולוגיה מסייעת במיזם ה"[[דיגיתל]]" - אשר מאגד בתוכו את האפליקציה הסלולרית, אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר, מערכת מידע גאוגרפי (GIS), תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי מידע פתוחים, רישוי מקוון ועוד.{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|תל-אביב זכתה בתואר העיר החכמה בעולם|4594005|20 בנובמבר 2014}}}}
==תקשורת==
תל אביב היא מרכזה של התקשורת בישראל, ובמשך עשרות שנים שכנו בה שלושת ה[[יומון|יומונים]] הגדולים. מערכת העיתון "[[הארץ]]" נמצאת ברחוב שוקן, הקרוי על שמו של [[שלמה זלמן שוקן]] שרכש את העיתון בשנת [[1935]], בית "[[ידיעות אחרונות]]" שכן ברחוב יהודה ונח מוזס, הקרוי על שם שניים מבני [[משפחת מוזס]] שעמדו בראש העיתון, והעיתון "[[מעריב]]" שכן ב[[בית מעריב]] ב[[רחוב קרליבך]], הקרוי על שם מייסד העיתון [[עזריאל קרליבך]]. מערכת מעריב פינתה את בית מעריב בשנת [[2013]], ואילו בית ידיעות אחרונות נהרס בשנת [[2017]], כשנה לאחר מעבר המערכת ל[[ראשון לציון]]. עם העיתונים המקומיים היוצאים לאור בעיר נמנים "[[ידיעות תל אביב]]" מרשת [[ידיעות תקשורת]], שבועון התרבות והפנאי [[Time Out תל אביב]], ובעבר יצאו לאור גם "[[העיר]]" ומהדורת הבילוי שלו "[[עכבר העיר]]" מ[[רשת שוקן]], ו"[[זמן תל אביב]]" מבית מעריב. עם עיתוני העבר החשובים שיצאו לאור בעיר נמנים "[[הצופה]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]".
שתי הזכייניות שהרכיבו בעבר את [[ערוץ 2]] וכיום משדרות בערוצים [[קשת 12|12]] ו־[[רשת 13|13]], [[שידורי קשת|קשת]] ו"[[רשת מדיה|רשת]]", שוכנות ב[[רמת החייל]], ואולפניה של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] שכנו ב[[רמת אביב]]. אולפני תחנת [[רדיו תל אביב]] ממוקמים ברמת החייל, ו[[גלי צה"ל]] משדרים מ[[רחוב יהודה הימית]] ביפו. לרשות השידור היו אולפנים בתל אביב ברחוב הארבעה, ואילו האולפנים בתל אביב של [[תאגיד השידור הישראלי]] ממוקמים ברחוב קרמינצקי ומשם משדרות התחנות [[כאן תרבות]], [[כאן גימל]] ו[[כאן 88]].
==אתרים חשובים בעיר==
[[קובץ:מוזיאון הבאוהאוס1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון הבאוהאוס]] ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]]]]
[[קובץ:שדרותרוטשילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שדרות רוטשילד]] שבמרכז העיר]]
[[קובץ:רצועת החוף של תל אביב.jpg|ממוזער|252x252 פיקסלים|[[רצועת חוף תל אביב-יפו|רצועת החוף של תל אביב]]]]
[[קובץ:Kikar magen david before renovation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ל[[שוק הכרמל]] מ[[כיכר מגן-דוד]] (2000)]]
[[קובץ:Passila Ja 032.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סחורה ב[[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ביפו]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 9917 sheinkin street in tel aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גינת שינקין]]]]
[[קובץ:Azrieli Towers Sept.2007.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדלי עזריאלי]] – גורדי השחקים המהווים אחד מסימני ההיכר הידועים של תל אביב]]
===אדריכלות ומבנים חשובים===
{{הפניה לערך מורחב|אדריכלות בתל אביב}}
במהלך כמאה ועשרים השנים של בנייה עברית בתל אביב ובסביבת יפו, התאפיינה הבנייה במספר [[סגנונות באדריכלות|סגנונות אדריכליים]] וגישות [[תכנון עירוני|תכנוניות]], הניכרים בה עד היום. כמרכז התרבותי והכלכלי של ישראל הן בתקופת [[היישוב]] והן בתקופת המדינה, הייתה ה[[אדריכלות]] בתל אביב החלוצה במובנים רבים ב[[אדריכלות ישראלית|אדריכלות הישראלית]]. כ[[מטרופולין]] גדול ומרכז תרבותי נמצאים בעיר אתרים ומבנים רבים בעלי חשיבות היסטורית, אדריכלית ותרבותית.
לצד בנייה מאסיבית הנמשכת גם היום, שעיקר מאפייניה היא בנייתם של [[גורד שחקים|גורדי שחקים]] מן הגבוהים בארץ, מתבצעת מאז שנות ה־90 פעילות [[שימור מבנים]] מקיפה, בעיקר באזור [[לב תל אביב]], [[יפו העתיקה]], [[נוה צדק]], דרום [[הקריה]] ומספר מקומות נוספים הידועים כ[[תל אביב הקטנה]].
===העיר הלבנה===
{{הפניה לערך מורחב|העיר הלבנה}}
למרכזה ההיסטורי של תל אביב, מורשת אדריכלית חשובה כעיר בה הצליח באופן ייחודי "[[הסגנון הבינלאומי]]" של שנות ה־20 וה־30 בשילוב [[תכנון עירוני]] מתאים ויוצא דופן, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. המרקם העירוני ואוסף הבתים של תקופה זו, המתאפיינים באדריכלות מודרנית בסביבה של [[עיר גנים]], זכה לכינוי "'''העיר הלבנה'''". בשנת [[2003]] זכתה העיר הלבנה להכרה בינלאומית על ידי [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית]]. ברחוב ביאליק שוכן מוזיאון קטן המוקדש לתולדות סגנון האדריכלות הבינלאומי של תל אביב.
===יפו העתיקה===
{{הפניה לערך מורחב|יפו העתיקה}}
מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו עיר הנמל [[יפו]] הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה. כיום מתייחסים ליפו העתיקה כאל השטח שהיה מוקף בחומות במהלך [[המאה ה-19|המחצית הראשונה של המאה ה־19]]. המתחם ממוקם בראש גבעת ה[[כורכר]] של יפו ובמדרונותיה, והוא נתחם במזרח ב[[רחוב יפת]] ובדרום ברחוב לואי פסטר, הממוקמים בתוואי ה[[חפיר]] של חומות העיר.
המתחם כולל את בתי המגורים וסמטאות יפו העתיקה במדרונות המערבי והדרומי, את גן המדרון במדרון הצפוני, ואת גן הפסגה וכיכר קדומים בראשו ויש הכוללים גם את [[נמל יפו]] ואת [[טיילת חומות הים]] במתחם. יפו העתיקה היא רק שריד לעיר שהתקיימה במקום עד [[מלחמת העצמאות]]. רוב בתיה העתיקים נהרסו וחלק גדול מהבינוי העתיק שנשאר שוקם ושומר במסגרת פרויקט נרחב שהחל באמצע שנות ה־60.
===רחובות העיר ושדרותיה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[רחובות תל אביב-יפו]], [[שדרות בתל אביב-יפו]] ו[[שמות רחובות בתל אביב-יפו|שמות הרחובות בתל אביב-יפו]]}}
בעיר כ־1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובארץ כולה, בעלי היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית. עם אלה נמנים [[רחוב דיזנגוף]] שנודע כרחוב הבילויים ובתי הקפה של המדינה, [[רחוב אלנבי]] בעל המעמד הממלכתי שלאורכו התקיימו [[מצעד צה"ל|מצעדי צה"ל]] ו[[רחוב שינקין]] שהצמיח סביבו תרבות שלמה שזכתה לכינוי "שינקינאות". רחובות אחרים התפרסמו בזכות מאפיינים אחרים של הרחוב המוכרים לא רק לתושבי העיר כגון [[רחוב אחד העם]] כמרכזה הכלכלי של ישראל (בו שוכנת [[הבורסה לניירות ערך|הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]), [[רחוב הירקון]] כמרכז תיירותי, [[רחוב הארבעה]] הידוע בזכות מסעדותיו, [[רחוב לוינסקי]] הידוע בזכות שוק התבלינים ומאכלי הגורמה ואף רחובות קטנים כגון [[רחוב גורדון]] שהתפתח כאזור בולט של גלריות לאמנות בעלות שם כלל ארצי.
כמה מרחובותיה הידועים של העיר הם [[שדרה|שדרות]] המהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד מ[[שלד עירוני|שלד העיר]] ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה. השדרה הראשונה בעיר, [[שדרות רוטשילד]], נחנכה כבר בימיה הראשונים של העיר ועודנה השדרה החשובה בה. [[שדרות ירושלים]] שביפו נחנכו בשנת [[1915]], עוד טרם אוחדו הרשויות, בהוראת מושל יפו [[חסן בק]] שהתקנא בשדרה התל אביבית.{{מקור|לכך שקנאה הייתה המניע}} שדרות מרכזיות נוספות שנחנכו מאז שנות ה־30 הן [[שדרות בן ציון]], [[שדרות ח"ן]], שדרות קק"ל (מ־[[1974]] – [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]]) ו[[שדרות נורדאו]]. כמו כן קיימות שדרות נוספות, בעלות מאפיינים שונים, גם בחלקים נוספים וחדשים יותר של העיר.
מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] ותחילת [[שנות ה-2000|שנות ה־2000]] זוכות השדרות, ובראשן שדרות רוטשילד, ל[[התחדשות עירונית]] ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים חשובים ביותר בעיר, לתרבות הפנאי ולאירועים מיוחדים. במהלך השיפוץ נוספו מדשאות, [[פרח]]ים ו[[ספסל]]ים, סומנו [[שביל אופניים|שבילי אופניים]], הוסרו ה[[משתנה (מתקן)|משתנות]] הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות ה[[שיפוץ]], התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.
=== חוף הים והטיילת ===
[[קובץ:Israel - Tel Aviv Beach 001.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[רצועת חוף תל אביב-יפו|חוף ימה של תל אביב]]]]
{{הפניה לערך מורחב|רצועת חוף תל אביב}}
רצועת חופי תל אביב מתמשכת לאורך כ־14 קילומטרים על שפת [[הים התיכון]], ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב ובדימויה כעיר חוף. חלק ניכר מ[[חוף|רצועת החוף]] משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחות לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. חלק קטן משמש לפעילויות אחרות, שבחלקן סגורות לציבור. רצועת החוף כוללת גם ארבע מעגנות ([[תחנת הכוח רדינג|רדינג]], נמלי [[נמל תל אביב|תל אביב]] ו[[נמל יפו|יפו]], וה[[מרינה תל אביב|מרינה]]).
רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזים ברצועה החוף המרכזית, שבין הירקון ליפו. חופי תל אביב כוללים את חופי הרחצה הראשונים שהוסדרו בארץ, כבר ב[[שנות ה-20 של המאה העשרים|שנות ה־20 של המאה העשרים]].
בשנת 2010 דורגה תל אביב במקום התשיעי במצעד ערי החוף שערך המגזין הבינלאומי [[נשיונל ג'יאוגרפיק]].{{הערה|[http://travel.nationalgeographic.com/travel/top-10/beach-cities-photos/#beaches-tel-aviv-cities_22323_600x450.jpg Top 10 Beach Cities], באתר הנשיונל ג'יאוגרפיק}}
===שווקים===
בתחומי תל אביב-יפו פועלים מספר [[שוק (מסחר)|שווקים]] בעלי מאפיינים שונים. השוק הוותיק ביותר בעיר הוא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ביפו המתמחה ב[[עתיקות]], חפצי בית ישנים ופרטי אמנות שונים. שוק זה הוא למעשה השוק הגדול היחיד שנשאר ביפו. עד מלחמת העצמאות התקיימו מספר שווקים גדולים באזור [[יפו העתיקה]], ובהם סוק א־דיר ממזרח ל[[כיכר השעון]] ו"שוק הזרים" שב[[רחוב יפת]], "שוק נווה צדק" ו"שוק האתרוג" שפעל ברחוב האתרוג. השוק הגדול והפעיל בעיר כיום הוא [[שוק הכרמל]] הנמצא במרכזה. השוק פועל בכל ימות השבוע ומתמחה בעיקר במזון אך גם במוצרים נוספים. שוקי מזון גדולים ופעילים נוספים הם [[שוק לוינסקי]] הפועל בדרום העיר לאורך רחוב לוינסקי ו[[שוק התקווה]] הפועל ב[[שכונת התקווה]]. קרוב לשוק הכרמל פעל גם [[שוק בצלאל]] בו נמכרו בעיקר בגדים, ובעבר נודע בדוכני ה[[פלאפל]] שבו. משנת 2010 גם פועל באופן קבוע [[שוק איכרים]] אורגני במתחם נמל תל אביב. פעמיים ב[[שבוע]] פועל ב[[מדרחוב נחלת בנימין]] יריד יוצרים ואמנים מפורסם הזוכה זה שנים לעידודה של העירייה. כמו כן פועלים באזורים שונים בעיר שווקים תקופתיים כגון יריד עתיקות ב[[כיכר דיזנגוף]] וירידים שונים הנערכים באופן ארעי ב[[כיכר רבין]], [[נמל תל אביב]], [[מרכז הירידים והקונגרסים בישראל|מרכז הירידים]], ב[[פארק הירקון]] ועוד.
בנוסף לשווקים אלו פעלו בעיר מבני שוק שנהרסו ופונו לצורך מגורים. עד שנת [[2006]] פעל [[השוק הסיטונאי בתל אביב|השוק הסיטונאי]] בו נסחרו פירות וירקות בין סוחרים. שוק זה פונה והועבר ל[[צריפין]], ובשטח שבו שכן מתוכננת לקום שכונת מגורים משולבת עם מבני מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארק. בנוסף פעל ברחוב העלייה מבנה שוק קמעונאי בסגנון באוהאוס המיועד להריסה בחלקו שנקרא: "[[שוק העלייה]]" שנפתח בשנת [[1938]] ונסגר בשנת [[1981]]. לרשימת השווקים בתל אביב הצטרף בשנת 2015 "שוק [[שרונה מרקט]]" - שוק קולינרי אורבני מודרני וחדשני. זהו גם השוק המקורה הגדול בישראל, אשר פועל שבעה ימים בשבוע.
=== מרכזי קניות ===
בעיר פועלים מספר [[מרכז קניות|מרכזי קניות]]:
* [[דיזנגוף סנטר]]: נפתח בשנת 1977 בדיזנגוף פינת המלך ג'ורג'.
* [[קניון עזריאלי]]: נפתח ב-1999 ומהווה חלק מהמתחם של [[מגדלי עזריאלי]].
* [[קניון רמת אביב]]: נפתח ב-1997 והוא מרכז הקניות המרכזי של שכונות עבר הירקון.
* [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]]: מרכז קניות קטן יחסית שנפתח ב-1988 בסמוך לכיכר רבין.
* [[TLV Fashion Mall|קניון TLV]]: נפתח בשנת 2017 על [[השוק הסיטונאי בתל אביב|מתחם השוק הסיטונאי]].
==דמוגרפיה וסטטיסטיקה==
לפי הערכה, בשנת 2013 התגוררו בעיר כ־420,780 תושבים שהם כ־5.4% מתושבי ישראל ו־12.4% מכלל תושבי מטרופולין גוש דן. תל אביב-יפו היא [[עיר מעורבת]], וכ־92% מתושביה הם [[יהודים]], כ־4.3% הם [[ערבים]] והיתר בני קהילות אחרות. למעשה, רק יפו מתאפיינת באוכלוסייה יהודית־ערבית מעורבת והאוכלוסייה בעיר תל אביב עצמה (ללא יפו) היא רובה ככולה יהודית. לפי פסיקת [[בג"ץ]] משנת 2000{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=99041120.a10|סוג=בג"ץ|עותר=עדאלה ואח'|משיב=עיריית תל אביב יפו ואח'}}.}} חויבה העירייה להציב שילוט [[רב-לשוניות|דו־לשוני]] בכל חלקי העיר. מנתונים לא רשמיים שמקורם בהערכה, גרים בתל אביב גם כ־50,000 [[עובדים זרים בישראל|עובדים זרים]], שאינם נמנים בנתוני ה[[למ"ס]].
בין אזורי העיר קיימת שונות בצפיפות האוכלוסייה. באזור עבר הירקון ובאזור שרונה ומונטיפיורי – צפיפות האוכלוסייה נמוכה יותר (בין 3.4 ל-6.9 נפשות לדונם בשנת 2017) ובאזור מרכז העיר והצפון הישן צפיפות האוכלוסייה גבוהה יותר (13.4 ו-17.8 נפשות לדונם בשנת 2017, בהתאמה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/עיקרי%20הנתונים%20ומגמות%202019.pdf|הכותב=עיריית תל אביב|כותרת=תל אביב יפו - שנתון סטטיסטי 2019 עיקרי נתונים ומגמות}}</ref>
להלן טבלה הממחישה את התפתחות האוכלוסייה בעיר בחתך לאום ובהשוואה להתרחבות שטחה; וכן התפתחות האוכלוסייה בתצוגה גרפית:
<div style="text-align: center;">
{| style="float; clear: center; padding: 1em"
|-
|
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|+'''התפתחות שטח, אוכלוסייה וצפיפות בתל אביב{{ביאור|עד 1948, הערכה}}{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader//?MIval=%2Fpop_in_locs%2Fpop_in_locs_h.html&Name_h=%FA%EC+%E0%E1%E9%E1+-%E9%F4%E5 מ-1948 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]{{קישור שבור|10.4.19}}}}'''
|-
! שנה
! סה"כ תושבים
! יהודים
! אחרים
! שטח (דונם)
! צפיפות{{ש}}(תושבים/דונם)
|-
| [[1914]] || 3,600 || - || - || 990 || 3.6
|-
| [[1925]] || 34,000 || - || - || - || -
|-
| [[1936]] || 120,000 || - || - || - ||-
|-
| [[1948]] || 248,500 || 244,600 || 3,900 || 25,500 || 9.7
|-
| [[1955]] || 359,700 || 354,000 || 5,700 || - || -
|-
| [[1961]] || 386,100 || 380,300 || 5,800 || 48,500 || 7.8
|-
| [[1972]] || 363,800 || 357,400 || 6,400 || 49,600 || 7.3
|-
| [[1983]] || 327,300 || 317,800 || 9,500 || 50,553 || 6.3
|-
| [[1995]] || 348,900 || 328,400 || 20,500 || 51,423 || 6.4
|-
| [[2006]] || 384,400 || 351,800 || 32,600 || 51,423 || 7.5
|-
| [[2007]] || 390,100 || 356,700 || 33,400 || 51,423 || 7.6
|-
| [[2010]] || 404,400 || 358,900 || 33,400 || 51,788 || 7.64
|-
|[[2013]]
|420,780
|361,800
|35,000
|51,788
|8.12
|-
|[[2016]]
|432,800
|393,200
|39,700
|51,830
|8.4
|-
|[[2018]]
|451,500
|407,200
|44,300
|51,830
|8.7
|-
|2019
|460,600
|414,200
|46,400
|51,830
|8.9
|}
|-
|}
</div>
{{בוט יישובים/5000|2}}
<center>
<timeline>
ImageSize = width:690 height:340
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:500000
ScaleMajor = unit:year increment:50000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:1920 color:gray1 width:1
from:0 till:2000 width:15 text:2,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1925 color:gray1 width:1
from:0 till:34000 width:15 text:34,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1937 color:gray1 width:1
from:0 till:150000 width:15 text:150,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1948 color:gray1 width:1
from:0 till:248500 width:15 text:248,500 textcolor:red fontsize:8px
bar:1955 color:gray1 width:1
from:0 till:359700 width:15 text:359,700 textcolor:red fontsize:8px
bar:1961 color:gray1 width:1
from:0 till:386100 width:15 text:386,100 textcolor:red fontsize:8px
bar:1972 color:gray1 width:1
from:0 till:363800 width:15 text:363,800 textcolor:red fontsize:8px
bar:1983 color:gray1 width:1
from:0 till:327300 width:15 text:327,300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1995 color:gray1 width:1
from:0 till:348900 width:15 text:348,900 textcolor:red fontsize:8px
bar:2005 color:gray1 width:1
from:0 till:378900 width:15 text:378,900 textcolor:red fontsize:8px
bar:2009 color:gray1 width:1
from:0 till:393200 width:15 text:393,200 textcolor:red fontsize:8px
bar:2011 color:gray1 width:1
from:0 till:404750 width:15 text:404,750 textcolor:red fontsize:8px
bar:2014 color:gray1 width:1
from:0 till:426100 width:15 text:426,100 textcolor:red fontsize:8px
bar:2019 color:gray1 width:1
from:0 till:460613 width:15 text:460,613 textcolor:red fontsize:8px
</timeline></center>
הגיל ה[[חציון|חציוני]] של תושבי העיר הוא 34.1 שנים לעומת 28.6 בכלל ישראל. 48.2% מתושבי העיר הם גברים ו־51.8% הן נשים. להלן נתוני התפלגות האוכלוסייה בשנת [[2008]] לפי גיל ומין:
<center>
<timeline>
ImageSize = width:560 height:300
PlotArea = left:60 right:60 top:30 bottom:30
TimeAxis = orientation:horizontal
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
id:blue1 value:rgb(0.5,0.5,1) legend: םירבג
id:red1 value:rgb(1,0.5,0.5) legend: םישנ
id:green1 value:rgb(0,1,0)
Legend = orientation:horizontal top:300 left:205
DateFormat = yyyy
Period = from:-30000 till:30000
ScaleMajor = unit:year increment:5000 start:-30000 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:75+ color:blue1 width:1
from:-11300 till:0 width:12 text:11300 textcolor:black fontsize:8px
bar:75+ color:red1 width:1
from:0 till:18200 width:12 text:18200 textcolor:black fontsize:8px
bar:65-74 color:blue1 width:1
from:-10500 till:0 width:12 text:10500 textcolor:black fontsize:8px
bar:65-74 color:red1 width:1
from:0 till:14600 width:12 text:14600 textcolor:black fontsize:8px
bar:55-64 color:blue1 width:1
from:-17800 till:0 width:12 text:17800 textcolor:black fontsize:8px
bar:55-64 color:red1 width:1
from:0 till:21400 width:12 text:21400 textcolor:black fontsize:8px
bar:45-54 color:blue1 width:1
from:-18200 till:0 width:12 text:18200 textcolor:black fontsize:8px
bar:45-54 color:red1 width:1
from:0 till:19700 width:12 text:19700 textcolor:black fontsize:8px
bar:35-44 color:blue1 width:1
from:-29500 till:0 width:12 text:29500 textcolor:black fontsize:8px
bar:35-44 color:red1 width:1
from:0 till:27300 width:12 text:27300 textcolor:black fontsize:8px
bar:30-34 color:blue1 width:1
from:-24800 till:0 width:12 text:24800 textcolor:black fontsize:8px
bar:30-34 color:red1 width:1
from:0 till:23700 width:12 text:23700 textcolor:black fontsize:8px
bar:25-29 color:blue1 width:1
from:-20900 till:0 width:12 text:20900 textcolor:black fontsize:8px
bar:25-29 color:red1 width:1
from:0 till:21900 width:12 text:21900 textcolor:black fontsize:8px
bar:20-24 color:blue1 width:1
from:-11800 till:0 width:12 text:11800 textcolor:black fontsize:8px
bar:20-24 color:red1 width:1
from:0 till:12700 width:12 text:12700 textcolor:black fontsize:8px
bar:15-19 color:blue1 width:1
from:-8600 till:0 width:12 text:8600 textcolor:black fontsize:8px
bar:15-19 color:red1 width:1
from:0 till:8600 width:12 text:8600 textcolor:black fontsize:8px
bar:5-14 color:blue1 width:1
from:-20500 till:0 width:12 text:20500 textcolor:black fontsize:8px
bar:5-14 color:red1 width:1
from:0 till:19600 width:12 text:19600 textcolor:black fontsize:8px
bar:0-4 color:blue1 width:1
from:-15300 till:0 width:12 text:15300 textcolor:black fontsize:8px
bar:0-4 color:red1 width:1
from:0 till:14400 width:12 text:14400 textcolor:black fontsize:8px
</timeline>
</center>
בשנת 2009 היו בעיר 239,194 יחידות דיור. 78.7% מהן, 188,281, שימשו למגורים.
==בריאות==
[[קובץ:Tel Aviv 20.05.11 008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי|בית החולים איכילוב]]]]
[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי]] הוא המוסד הרפואי החשוב בתל אביב, ונמנה עם שלושת [[בית חולים|בתי החולים]] הגדולים במדינה. המרכז מטפל בכ־438,000 תושבי העיר ומעל למיליון איש הנכנסים אליה מדי יום. המרכז נמצא ב[[רחוב ויצמן (תל אביב)|רחוב ויצמן]] בעיר ומשתרע על שטח של 150,000 מ”ר. הוא מאגד בתוכו שלושה בתי חולים: [[בית החולים הכללי איכילוב]] ובצמוד לו מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי, [[בית החולים ליס לנשים וליולדות]] ו[[בית החולים דנה לילדים]]. בנוסף לתפקידו כמתקן רפואי הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה ובית הספר לסיעוד ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
בית החולים הפרטי החשוב בעיר הוא [[בית חולים אסותא]], ופעל בו גם בית ספר ל[[אח (מקצוע)|אחיות]]. הוא הוקם ב־1934 על ידי קבוצת רופאים יוצאי [[גרמניה]], אשר שמו דגש על הקמת מוסד רפואי עצמאי, שאינו מהווה חלק מהמערכות הבריאותיות המרכזיות של [[ההסתדרות הציונית הדסה]] ו[[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]] שפעלו אותה עת ביישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]]. בית החולים הוקם ב[[רחוב ז'בוטינסקי (תל אביב)|רחוב ז'בוטינסקי]] על שטח של שמונה דונמים שנרכש מהכפר [[סומייל]], והשם "אסותא" נבחר על ידי ה[[משורר]]ים [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]]. בשנת 2009 עבר בית החולים אסותא לבניין חדיש ומפואר ברחוב הברזל בשכונת [[רמת החיל]]. בית החולים אסותא הוא בעליו של ארבעה בתי חולים ושבע מרפאות ברחבי ישראל. מרכז אסותא גדול נוסף נמצא כיום ב[[רחוב יגאל אלון]] בעיר.
[[מרכז רפואי רעות]] הנמצא בשכונת [[יד אליהו]] הוא בית החולים השיקומי הגדול מסוגו בתל אביב.
בעבר פעלו בתחומי תל אביב מספר בתי חולים נוספים. [[בית החולים הדסה (תל אביב)|בית החולים הדסה]] הוקם בשנת [[1918]] ושכן רוב הזמן בבניין ב[[רחוב בלפור (תל אביב-יפו)|רחוב בלפור]] 8 במרכז העיר. בית החולים הדסה שירת את תושבי העיר, יחד עם בית החולים אסותא, משך עשרות שנים, אך החל בשנות ה־80 החל פינויו ההדרגתי ומחלקותיו שולבו במרכז הרפואי תל אביב. ב־[[1992]] נסגרה המחלקה האחרונה והבניין נהרס. כיום עומד במקומו מתחם [[רובע לב העיר]]. בית חולים נוסף ששולב במרכז הרפואי ת"א, הוא [[בית היולדות הקריה]] ששכן ב[[הקריה|קריה]] ונודע בשם "בית חולים הקריה". בית היולדות נוסד בשנת [[1951]], ושימש עד [[1998]] כבית היולדות של תל אביב. לאחר מכן נהרס הבניין ותחתיו קם המגדל של [[משרד הביטחון]]. ב[[יפו]] פעל [[בית החולים הממשלתי ביפו|בית חולים ממשלתי]]. בית החולים פעל משנת [[1948]] עד לסגירתו בשנת [[1980]]. את מקומו ירש ה[[מרכז רפואי וולפסון|מרכז הרפואי וולפסון]] ב[[חולון]]. מוסד רפואי חשוב נוסף שפעל בתל אביב הוא [[מרפאת זמנהוף]] ששימשה כמרפאה החשובה ביותר של [[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]] במרכז ישראל. המבנה ברחוב זמנהוף היה בנוי ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]. המבנה נהרס ובמקומו מוקם מגדל מגורים תוך כדי שימור חלק ממעטפת המבנה המקורי. המרפאות שפעלו בו הועברו ל[[מגדל המאה]].
==אמנות ותרבות==
[[קובץ:Habima Theatre (cropped).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הבימה]], התיאטרון הלאומי של ישראל]]
[[קובץ:TelAM.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון תל אביב לאמנות]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 35192 Suzan Dalal center.JPG|ממוזער|251x251 פיקסלים|[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]]]]
[[קובץ:Tel-Aviv 2008 Jazz Festival.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסטיבל ג'אז תל אביב 2008, מופע פתוח לקהל ברחבת [[סינמטק תל אביב]]]]
[[קובץ:Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] בשנת 1936 לערך]]
[[קובץ:31.03.09 Tel Aviv 026 TAU 9.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין הסנאט ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (2009)]]
[[קובץ:Qassila 084.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קו הרקיע]] של צפון תל אביב מ[[תל קסילה]] שב[[מוזיאון ארץ ישראל]]]]
[[קובץ:Diving Tower Park 1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פארק המקפצה במקום שהיה הקאנטרי קלאב של תל אביב]]
העיר תל אביב מהווה את ליבה התרבותי של מדינת ישראל. בעיר מספר רב של מוסדות תרבות ובידור ובה מתגוררים המספר הרב ביותר של אנשי תרבות ורוח, אנשי תקשורת וכוכבי בידור לעומת ערים אחרות בישראל. במידה רבה, תל אביב היא מרכזה ומקורה של התרבות הישראלית והעברית המודרנית. לעיר דימוי של עיר נהנתנית המרוכזת בעצמה ובהנאות העולם, ולעיתים מתוארים תושביה באופן ביקורתי כמתגוררים בבועה ומנותקים מהנעשה מחוץ לעירם.
מרבית התיאטראות צמחו בתל אביב כבר בימיה הראשונים כעיר ובעיקר בתקופת המנדט הבריטי. "[[הבימה]]", "[[האוהל]]" ו"[[המטאטא]]" היו מן התיאטראות העבריים הראשונים וכולם צמחו בעיר בתקופה זו. בשנות ה־40 הוקם [[התיאטרון הקאמרי]], התיאטרון העירוני הרשמי. בתל אביב הקים [[מרדכי גולינקין]] ב־1923 את [[האופרה הארצישראלית]], שנסגרה ב־1940. בשנת 1947 הוקמה [[האופרה הישראלית]], וב־1985 [[האופרה הישראלית החדשה]], ששמה הרשמי הוא "האופרה הישראלית תל אביב-יפו". גם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]], שקונצרט הפתיחה שלה נערך באולם [[יריד המזרח]] בתל אביב ב־26 בדצמבר [[1936]], פועלת מתל אביב. בתל אביב ממוקמים גם האולמות המובילים לאמנות הבמה, ובהם [[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]], המשמש בית לתיאטרון הקאמרי ולאופרה הישראלית החדשה, ו[[מתחם הבימה]] הכולל את [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]], המשמש, מאז היווסדו בשנת 1957, כאולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
בין השנים [[1992]]–[[1995]] פעלה בעיר [[התזמורת הסימפונית תל אביב]] בניצוחו של [[איתי טלגם]] ובין השנים 1990–1997 פעלה גם התזמורת הקאמרית תל אביב-יפו בניצוחו של [[ארנסט לב]].
אמנים נוספים וכן חלוצי הספרות השירה העברית המודרנית פעלו ברובם בתל אביב: משוררים כגון [[חיים נחמן ביאליק]], [[אברהם שלונסקי]], [[אלכסנדר פן]] ו[[נתן אלתרמן]], אמנים כדוגמת [[נחום גוטמן]], [[יצחק פרנקל]] ו[[ראובן רובין]] ואנשי רוח נוספים היו לא רק אישים בעלי חשיבות לאומית אלא גם דמויות מקומיות חשובות והיו מעורבים בפעילות הציבורית של העיר תל אביב.
בתחום האמנות הפלסטית בולטת תל אביב-יפו בריכוז הגדול של גלריות ו[[מוזיאון|מוזיאונים]] לאמנות. [[הסטודיה לציור שליד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים|בית ספר לאמנות של ההסתדרות]] מיוסדו של הצייר [[יצחק פרנקל]] פעל בת"א מ-1926 עד 1929, שם למדו ציירים בולטים כגון [[ג'ניה ברגר]], [[שמשון הולצמן]], [[מרדכי לבנון (צייר)|מרדכי לבנון]] ועוד. בשנת [[1932]] נפתח בתל אביב [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], ששכן אז ב"[[בית דיזנגוף]]". בשנת [[1934]] נפתחה הגלריה הראשונה בעיר – [[גלריה לאמנות כ"ץ]].{{הערה|רון ברטוש, '''גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בישראל''', המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015.}} בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה־40 של המאה ה־20]] בלטו תערוכות כלליות שהוצגו בבית "הבימה" והיוו במה להצגת מיטב האמנות של אותה תקופה. בשנת [[1952]] נחנך "[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]", שנבנה כתוספת למוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת [[1971]] נחנך המבנה הנוכחי של מוזיאון תל אביב לאמנות.
לאחר קום המדינה התפתח במרכז העיר, ברחובות שסביב [[רחוב גורדון]], מרכז של גלריות לאמנות. בין הגלריות בלטו "[[גלריה גורדון]]", "[[גלריה גבעון]]" ו"[[הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית|גלריית הקיבוץ]]", "[[גלריה ג'ולי מ.]]" ועוד. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלו להיפתח גלריות במקומות נוספים בעיר, בעיקר בחלקה הדרומי. בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] החלו להיערך גם ירידי אמנות גדולים כגון [[פסטיבל]] "אמנות הארץ", שנערך בשטח [[תחנת הכוח רדינג]] ([[2000]]–[[2006]]), "ArTlv" (בשנת [[2008]]) ו"צבע טרי" (2008–2011).
תל אביב אירחה את תחרות [[אירוויזיון 2019]], שנערכה ב[[אקספו תל אביב]].
עם מוסדות האמנות והתרבות המרכזיים בעיר נמנים:
{|
|-
|width=33% valign=top|
===מוזיאונים===
<div class="catlist-in-columns">
* [[בית ביאליק]]
* [[בית דיזנגוף]]
* [[בית בן-גוריון]]
* [[בית העיר תל אביב-יפו]]
* [[אנו – מוזיאון העם היהודי]]
* [[בית התנ"ך]]
* [[בית רוקח]]
* [[בית שלום עליכם]]
* [[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]
* [[מוזיאון ארץ ישראל]]
* [[מוזיאון בית יאיר]]
* [[מוזיאון בית ראובן]]
* [[מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל]]
* [[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]]
* [[מוזיאון ההגנה]]
* [[מוזיאון נחום גוטמן]]
* [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]
* [[הרצלילינבלום]] - מוזיאון להיסטוריית הבנקאות
</div>
===בתי קולנוע===
* [[בתי קולנוע בתל אביב]]
* [[קולנוע עדן]]
* [[קולנוע אלהמברה]]
* [[קולנוע מוגרבי]]
* [[קולנוע אסתר]]
===ספריות===
הספרייה המרכזית של תל אביב היא [[ספריית בית אריאלה]], שהיא גם ה[[ספרייה]] הציבורית הגדולה בישראל. בנוסף, נכון ל־2021 יש 21 ספריות עירוניות בתל אביב:
* '''ספריית מגדל שלום''', שהוקמה בשנת 1973, נמצאת במגדל שלום ברחוב אחד העם. זו הספרייה השנייה בגודלה בתל אביב. חלל הספרייה מתחלק לשלושה אזורים: אזור השאלת הספרים, מרחב עבודה ללא תשלום ומרחב יזמות שפועל החל משנת 2011 ומנגיש ליזמים צעירים חלל עבודה ובו מקומות ל־30 יזמים במקביל. כחלק מתמיכת עירית תל אביב ומחלקת הספריות ביוצרים מתחום הכתיבה, קיים [[מיזם]] "חדר משלך" ומדי שנה מוענקת לארבעה יוצרים הזכות להשתמש בשני חדרי סופרים לתקופה של חצי שנה, כאשר חדר סופרים אחד היה חדר העבודה של המשורר, הסופר, המחזאי והמתרגם [[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]].
*'''הספרייה על שם אנה לאורה פטליק פישר''' – נחנכה באוקטובר 2015, בתוך [[המרכז הערבי-יהודי ביפו|המרכז הערבי יהודי]] ברחוב קדם ביפו. הספרייה נתרמה על ידי משפחת פישר מברזיל. בספרייה 20,000 ספרים ויש בה אוסף גדול של ספרים בשפה הערבית לילדים ולמבוגרים. יש בה ספרנית אחת דוברת עברית וספרנית אחת דוברת ערבית. אחת לשבוע מתקיימת בספרייה שעת סיפור דו לשונית, בערבית ובעברית.
*'''ספריית בית יד לבנים''' – ברחוב פנקס 63, משרתת את תושבי השכונות שמדרום לירקון, הצפון החדש ואזור כיכר המדינה. הספרייה היא חלק מבית יד לבנים תל אביב.
*ספריית בת ציון
*ספריית בית ברבור
*ספריית בית דני
*ספריית הדר יוסף
*ספריית יאיר השולמי (נחלת יצחק)
*ספריית יפו ג' (בני ברית)
*ספריית יפו ד' (ספריית הכ"ב)
*ספריית מרכז המוזיקה
*ספריית מרכז יפו ע"ש מנדל
*ספריית מרכז השחמט
*ספריית נווה אליעזר
*ספריית נווה עופר (תל כביר)
*ספריית נוה שרת
*ספריית ניסטור
*ספריית צהלה
*ספריית רמת אביב ג'
*ספריית רמת ישראל
*ספריית שרמן (שפירא)
===מוזיקה ואמנויות הבמה===
<div class="catlist-in-columns">
* [[בית ציוני אמריקה]]
* [[האופרה הישראלית תל אביב-יפו]]
*[[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]]
* [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]
* [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]]
* [[התזמורת הקאמרית הישראלית]]
* [[אנסמבל סולני תל אביב]]
* [[מרכז סוזן דלל]]
* [[סינמטק תל אביב]]
* [[המקהלה הפילהרמונית תל אביב]]
* [[המקהלה הקאמרית תל אביב]]
* [[צוותא]]
* [[תיאטרון בית ליסין]]
* [[תיאטרון גשר]]
* [[תיאטרון הבימה]]
* [[תיאטרון הפרינג']]
* [[התיאטרון הקאמרי]]
* [[תיאטרון יידישפיל]]
* [[תיאטרון קרוב]] מייסודו של [[ניקו ניתאי]]
* [[תיאטרון תמונע]]
* [[מרכז סדנאות הבמה]]
* [[תיאטרון הסימטה]]
* [[בת דור (להקה)|בת דור]]
* [[בת שבע (להקה)|בת שבע]]
* [[מיומנה]]
* [[נא לגעת|תיאטרון "נא לגעת"]]
* [[אנסמבל וירטואוזים של תל אביב]]
</div>
===פסלי חוצות בולטים===
* [[אנדרטה לשואה ולתקומה]] ([[1975]]) מאת [[יגאל תומרקין]]
* [[עקלתון (פסל)|עקלתון]] (1975) מאת [[יצחק דנציגר]]
* [[התרוממות (פסל)|התרוממות]] ([[1976]]) מאת [[מנשה קדישמן]]
* [[פארק וולפסון|כיכר לבנה]] ([[1989]]) מאת [[דני קרוון]]
* [[בוסתן בתים]] – אזורי חן ([[1991]]) מאת [[ציונה שמשי]]
|}
==חינוך==
בסך הכל, פועלים בתל אביב-יפו למעלה מ־150 מוסדות חינוך. ידועה במיוחד היא [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שהוקמה ביפו בשנת [[1905]] והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם. עם ייסודה של [[אחוזת בית]] בשנת [[1909]], הועברה הגימנסיה ל[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] ונקראה על שמו של חוזה המדינה. הבניין הישן של בית הספר היה בנוי ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]] והוא הוקם בקצה רחוב הרצל באופן שהציב אותו ואת החינוך בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה. ב־[[1962]] הועבר בית הספר למבנה חדש ב[[רחוב ז'בוטינסקי (תל אביב)|רחוב ז'בוטינסקי]], והמבנה הישן נהרס בצעד שנוי במחלוקת ופינה את מקומו ל[[מגדל שלום מאיר]].
המוסד החינוכי החשוב בעיר כיום הוא [[אוניברסיטת תל אביב]]. המוסד הוא [[אוניברסיטה|אוניברסיטת המחקר]] הגדולה בישראל והמוסד היהודי להשכלה גבוהה הגדול בעולם. על־פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], בשנת הלימודים תשס"ו למדו בה כ־28,000 סטודנטים. ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב התקיימה ב־6 ביוני [[1956]], אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב־1 בדצמבר [[1953]] ב[[אבו כביר]] סמוך ל[[יפו]], עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". בשנת [[1960]] זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם [[המועצה להשכלה גבוהה]] ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית. ב־4 בנובמבר [[1964]] נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ב[[רמת אביב]], וב־[[1969]] זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה והוכרה כ[[תאגיד]] לפי החוק להשכלה גבוהה.
מוסדות אקדמיים אחרים הם [[המכללה האקדמית תל אביב יפו]] ו[[אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב]], ועם המוסדות להכשרת מורים נמנים [[מכללת לוינסקי לחינוך]] שנוסדה בשנת [[1912]] ו[[סמינר הקיבוצים]].
עם בתי הספר התיכוניים הבולטים נמנים [[גמנסיה הרצליה]], [[שבח מופת]], [[תיכון א' לאמנויות תל אביב|עירוני א']], [[תיכון עירוני ד' (תל אביב)|עירוני ד']], [[תיכון עירוני ה' (תל אביב)|עירוני ה]], [[בית הספר אליאנס (תל אביב)|אליאנס]] (עירוני י') ו[[תיכון חדש]]. בתל אביב פועלות מספר [[ישיבה|ישיבות]], ועמן נמנות [[הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן]], [[ישיבת היישוב החדש]], [[ישיבת אורות אביב]], [[ישיבת חידושי הרי"ם]], [[ישיבת מעלה אליהו]], [[ישיבת שירת משה]], ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת [[נחלת יצחק (מזרח תל אביב)|נחלת יצחק]], ישיבת "נתיבות יצחק" בשכונת [[יד אליהו]] ו[[ישיבת אורות שאול]] ב[[שכונת שפירא]].
בתי ספר בעיר המתמקדים בנושאים ייחודיים הם [[בית הספר לטבע]], [[בית הספר לאמנויות תל אביב]] ו[[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון]].
==ספורט==
[[קובץ:Bloomfield Stadium Maccabi 2019 2.jpg|ממוזער|250px|[[אצטדיון בלומפילד]]]]
[[קובץ:NokiaArena.jpg|ממוזער|250px|[[היכל מנורה מבטחים]]]]
[[קובץ:Hpoel Tel Aviv BC fans 02.jpg|ממוזער|250px|[[היכל קבוצת שלמה]]]]
[[קובץ:Olympic experien museum in tel aviv.jpg|ממוזער|250px|[[מרכז הספורט הלאומי תל אביב]]]]
בעיר תל אביב-יפו פועלים שני מועדוני ה[[ספורט]] הגדולים והמעוטרים בישראל – [[מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב]], אשר החלו לפעול בענפי ספורט רבים עוד בטרם הוקמה המדינה, ומלבדן פועלות בעיר עוד עשרות קבוצות בענפים שונים.
===כדורגל===
בעיר פועלות שתי קבוצות [[כדורגל]] מהמצליחות והמעוטרות בישראל – [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] המשחקות ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]], אשר [[הדרבי של תל אביב (כדורגל)|משחק הדרבי]] ביניהן נחשב לאחד המשחקים הבולטים ב[[כדורגל בישראל]]. [[בני יהודה תל אביב]] אשר מייצגת את [[שכונת התקווה]] ו[[מכבי יפו]] משחקות ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]]. [[הפועל כפר שלם]] ו[[שמשון תל אביב]] משחקות ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']]. [[בית"ר תל אביב]] ו[[בני יפו אורתודוקסים]] משחקות ב[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']]. במחוז תל אביב של [[ליגה ג']] משחקות אינטר עלייה תל אביב, בית"ר עזרא, מועדון ספורט רו"ח תל אביב, אליצור יפו תל אביב, ספורטינג תל אביב, הפועל רמת ישראל, בית"ר יפו, הפועל נווה גולן, מועדון כדורגל דיזנגוף תל אביב ומועדון כדורגל תל אביב טומי. בנוסף פועלת בעיר מחלקת הנוער של [[גדנ"ע תל אביב יהודה]].
כמו כן פועלת קבוצת הנשים [[אס"א תל אביב (כדורגל נשים)|אס"א תל אביב]], המשחקת ב[[כדורגל נשים בישראל|ליגת העל לנשים]]. בנוסף פועלות [[הפועל תל אביב]] ובני יהודה המשחקות בליגות הנמוכות. בעבר פעלה גם קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורגל נשים)|מכבי תל אביב]].
בעיר מספר אצטדיוני כדורגל שהגדול בהם הוא [[אצטדיון בלומפילד]] המכיל 29,400 מקומות ישיבה המשמש את מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה. אצטדיון נוסף בעיר הוא [[אצטדיון שכונת התקווה]] שהיה בעבר מגרשה הביתי של בני יהודה. בעבר שכן בעיר [[אצטדיון המכביה]] ההיסטורי שהיה מגרשה הביתי של מכבי תל אביב.
===כדורסל===
גם בתחום ה[[כדורסל]] פועלות בעיר שתי הקבוצות המצליחות והמעוטרות ביותר בישראל – [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] המשחקת ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגת העל]] וב[[יורוליג]] והיא לאחת הקבוצות המעוטרות באירופה, ו[[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] המשחקת בליגת העל וב[[יורוקאפ]] הנחשבת לאחד המועדונים הגדולים בישראל, שהייתה בימי השיא שלה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. [[הדרבי של תל אביב (כדורסל)|משחק הדרבי]] ביניהן נחשב לאחת היריבויות הגדולות ב[[כדורסל בישראל]]. בתל אביב נמצא גם אולם הכדורסל [[היכל מנורה מבטחים]], אולם רב תכילתי אשר משמש כמגרש הבית של קבוצת מכבי תל אביב, וכן [[היכל קבוצת שלמה]], אולם רב תכליתי אשר משמש כמגרש הבית של קבוצת הפועל תל אביב.
הישגיה של מכבי תל אביב, הכוללים זכייה ברוב הגדול של אליפויות ישראל בכדורסל וכן הישגים רבים באירופה (כולל מספר זכיות ביורוליג ובמפעל שקדם לו ה[[סופרוליג]]) זיכו את העיר בגאווה רבה, שהשתקפה באמירתו המפורסמת של [[אלכס גלעדי]] משנת [[1977]], כאשר נודע שמכבי זוכה באליפות אירופה לראשונה: "גביע אירופה לתל אביב!".
ב[[ליגות הכדורסל הנמוכות בישראל|ליגות הכדורסל הנמוכות]] משחקות גם [[בית"ר תל אביב (כדורסל)|בית"ר תל אביב]] ו[[מכבי דרום תל אביב|מכבי תל אביב דרום]] קבוצת הבת של מכבי תל אביב.
עד סוף שנות ה-80 היו הקבוצות התל אביביות הדומיננטיות גם בכדורסל הנשים, ושלוש קבוצות מהעיר – [[מכבי תל אביב (כדורסל נשים)|מכבי]], [[הפועל תל אביב (כדורסל נשים)|הפועל]] ו[[אליצור תל אביב (כדורסל נשים)|אליצור]] זכו במרבית התארים. כיום פעילות הקבוצות [[אליצור תל אביב (כדורסל נשים)|אליצור תל אביב]] ו[[בני יהודה (כדורסל נשים)|בני יהודה]].
===כדוריד===
בתחום ה[[כדוריד]] קיימות בעיר שתי קבוצות, [[מכבי תל אביב (כדוריד)|מכבי תל אביב]] שמתמודדת ב[[ליגת העל בכדוריד]] ומשחקת ב[[אולם התיכונט]] ו[[אס"א תל אביב (כדוריד)|אס"א תל אביב]] המתומדדת ב[[הליגה הלאומית בכדוריד|ליגה הלאומית בכדוריד]] ומשחקת ב[[מרכז עלית לספורט|מרכז עלית]] אשר נמצא ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בעבר הייתה קיימת גם [[הפועל תל אביב (כדוריד)|הפועל תל אביב]], אך היא פורקה בשנת [[2017]].
===כדורעף===
בתחום ה[[כדורעף]] פועלת בעיר קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורעף)|מכבי תל אביב]], אשר משחקת ב[[ליגת העל בכדורעף|ליגת העל]] ולזכותה 15 אליפויות ו-10 גביעים, כולל חמישה [[דאבל (ספורט)|דאבל]]ים רצופים (2008–2012). בעבר פעלה בעיר גם קבוצת הכדורעף של [[הפועל תל אביב]].
ב[[ליגת העל בכדורעף נשים]] פעילות הקבוצות [[מכבי תל אביב]] וק.ק. תל אביב.
===כדורמים===
בתחום ה[[כדורמים]] פועלת בעיר קבוצת [[אס"א תל אביב (כדורמים)|אס"א תל אביב]], 9 פעמים [[הליגה הלאומית בכדורמים|אלופת המדינה]] ו-9 פעמים מחזיקת [[גביע המדינה בכדורמים|גביע המדינה]]. בשנות ה-60 הייתה קבוצת הכדורמים של [[הפועל תל אביב]] המובילה בישראל, ולזכותה 9 אליפויות ו-8 גביעים, אך היא פורקה. בנוסף פעלו בעבר גם קבוצות הכדורמים של [[מכבי תל אביב]] ו[[ברית מכבים עתיד]].
===ענפים נוספים===
בעיר פועלות גם מספר קבוצות רשמיות ב[[קטרגל]], [[פוטבול]], [[טריאתלון]] ו[[ריצה]]. באזור [[שפך הירקון]] פועל [[מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות]] בו פעילים ספורטאים רבים.
===משחקי המכביה הראשונים===
בתל אביב התקיימו משחקי [[המכביה]] הראשונים, החל משנת [[1932]]. [[אצטדיון המכביה]] שבמתחם [[שפך הירקון]] היה מוקד הפעילות של המשחקים עד שעברו ל[[אצטדיון רמת גן]]. טקס המכביה הראשונה נפתח חגיגית בבית-העם בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר [[מאיר דיזנגוף]]. למחרת הוביל דיזנגוף רכוב על סוסו את מצעד 390 הספורטאים, ויצא מן [[הגימנסיה הרצליה]] עד אצטדיון המכביה מרחק של כ-5 קילומטרים. בסיום התחרויות נערך מצעד הסיום בכיוון ההפוך, מאצטדיון המכביה לגימנסיה.
===מרכז הספורט הלאומי תל אביב===
{{ערך מורחב|מרכז הספורט הלאומי תל אביב}}
מרכז הספורט הלאומי הוא מתחם של אצטדיונים ושל מתקני ספורט רבים, הכוללים גם את "[[אצטדיון האתלטיקה הלאומי]]". במקום נמצאים גם משרדי [[הוועד האולימפי בישראל]], משרדיהם של [[איגוד האתלטיקה בישראל]], [[איגוד הג'ודו הישראלי]] וכן מספר איגודי ספורט נוספים. מרכז הספורט הלאומי ממוקם ברחוב שלום בכור שטרית שבשכונת [[הדר יוסף]], בצמוד ל[[פארק הירקון]] והוא מהווה מתחם משלים ל[[מכון וינגייט]] ב[[נתניה]]. בעוד במכון בנתניה מתבצעת הכשרת מרבית ספורטאי ישראל, במרכז הספורט מרוכזות רוב אגודות הספורט הלאומיות של ישראל, המפקחות על תהליכי הספורט.
==תיירות==
[[קובץ:Tel_Aviv_Beach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלונות תל אביב לאורך החוף]]
תל אביב היא העיר השנייה הכי מתוירת בישראל אחרי ירושלים וביקרו בה בעשור השני של המאה ה-21 כ-2 מיליון תיירים בשנה. בשנת 2019 היו בה 8,800 חדרי מלון{{הערה|{{כלכליסט|שלומית צור|תל אביב קברה תוספת של אלפי חדרי מלון|3773241|7 בנובמבר 2019}}}} בהם היו כ-3 מיליון לינות של תיירים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/dovrut-1100-0005-2019-660031|כותרת=מתוך נתונים של משרד התיירות}}</ref> ועוד מספר זהה של דירות [[airbnb]] שהושכרו לתיירים.{{הערה|{{כלכליסט|נמרוד בוסו|שיעור דירות Airbnb בת"א: פי 7 מבניו יורק|3761967|13 במאי 2019}}}}
[[קובץ:Dan City Tour.jpg|ממוזער|250px|אוטובוס פתוח בקו 100 של חברת דן - קו תיירותי מעגלי]]
ההיסטוריה של התיירות בעיר מתחילה במבני [[חאן (מבנה)|חאן]] ואכסניות ביפו, שאירחו בעיקר את באי [[נמל יפו]] עוד במאה ה-19. כמה מן האכסניות והמלונות הוקמו ביפו על ידי [[נוצרים]] צליינים כגון [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו|המושבה האמריקאית-גרמנית]]. עם צמיחתה של תל אביב בשנות ה-20 הוקמו בעיר מספר בתי מלון שנועדו לארח בעיקר [[בריטים]] שהגיעו לארץ ישראל לפעילויות שונות כחלק מענייני [[המנדט הבריטי]]. הידוע שבהם הוא [[מלון פלטין]], שהיה המלון המרכזי בעיר בתקופה זו. במהלך שנות ה-30 הוקמו עוד מספר בתי מלון באזור [[לב תל אביב|לב העיר]]. [[יריד המזרח]] שפעל בתקופה זו, ובעיקר היריד של 1934, תרם רבות לצמיחת התיירות בעיר והיה יעד אליו הגיעו בתקופה של מספר שבועות כ-600,000 מבקרים - יותר ממספר התושבים היהודים בכל ארץ ישראל בתקופה זו.
בשנות ה-60 ו-ה70 של המאה ה-20 החלה מגמה של בניית בתי המלון לאורך החוף והפיכתו של חוף הים למוקד תיירות חשוב. [[מלונות דן#מלון דן תל אביב|מלון דן תל אביב]] שנפתח ב-1953 ונבנה מחדש במתכונתו הנוכחית ב-1964 היה המלון הראשון על קו החוף, והגדיר מחדש את תפישתה התיירותית של רצועת החוף. אחריו נבנו עוד מספר רב של בתי מלון רבי קומות הפונים אל הים בהם גם [[מלון הילטון תל אביב|מלון הילטון]] שנבנה ב-1965 במרכז [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]] ובצמוד לחוף. בשנות ה-70 נבנו עוד מספר בתי מלון בולטים בחוף הים בין רחוב גורדון לרחוב ארלוזורוב, כמו [[שרתון תל אביב]] ומלון הרודס.
בשנת 2021 מוקמה תל אביב על ידי המגזין [[Time Out|טיים אאוט]] כעיר השמינית הטובה בעולם, "העיר הכיפית ביותר בעולם", והעיר השנייה בעולם בתחום הקולינרי.<ref>{{כאן|בן יניב|"הכי כיפית": תל אביב-יפו ברשימת 10 הערים הטובות בעולם|112856|08 בספטמבר 2021|item}}</ref>
== הקהילה הגאה בתל אביב ==
[[קובץ:2019.06.14 Tel Aviv Pride Parade, Tel Aviv, Israel 1650016 (48092850792).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מצעד הגאווה בתל אביב]], 2019]]
בתל אביב קהילת [[להט"ב]] דינמית ומשפיעה, בעלת ייצוג בולט בחיים התרבותיים, בחיי הלילה, ובזירה הפוליטית העירונית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/|כותרת=תל אביב הפכה ליעד תיירותי בולט בקרב קהילת הלהט"ב|תאריך=24-01-2012|תאריך_וידוא=2018-11-30|archive-date=2018-11-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20181130202111/https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/|url-status=dead}}}} היווצרותה של קהילה זו בתל אביב התאפשרה בזכות אופייה הסובלני והפתוח של תל אביב, המכבד [[זוגיות חד-מינית]]. העיר מושכת אליה אלפי [[הומוסקסואליות|הומואים]] ו[[לסביות]] צעירים, המוצאים בה "עיר מקלט". בתל אביב פועל [[המרכז העירוני לקהילה הגאה|מתנ"ס לקהילה]] ב[[גן מאיר]] ומדי שנה מתקיים בעיר [[מצעד הגאווה|מצעד גאווה]] עירוני.
בשנת 2009 התקיימו אירועי הגאווה העירוניים במתכונת מורחבת, כחלק מחגיגות ה-100 לעיר. בשנת 2016 השתתפו ב[[מצעד הגאווה בתל אביב]] למעלה מעל 200,000 צועדים, ובשנת 2018 השתתפו כבר כרבע מיליון. המצעד, שכולל הפנינג ומסיבת חוף בתחילתו ובסופו נושא אופי דמוי [[קרנבל]]י ומושך אליו עשרות אלפי תיירים מהעולם. בשנת 2016, על פי דיווחי עיתונות שונים - הגיעו למצעד בתל אביב מעל 30,000 תיירים.
בשנת 2023 מצעד הגאווה בעיר תוכנן במתכונת מיוחדת לציון 25 שנים למצעד הגאווה בעיר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=969f7de3-0ac9-4a30-88f0-2e1a7281f3d0&ItemID=38563|כותרת=מצעד הגאווה 2023|אתר=אתר עיריית תל-אביב-יפו|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-08}}</ref>
במועצת עיריית תל אביב-יפו שני נציגים הומוסקסואלים המייצגים קהלים רחבים בעיר{{דרושה הבהרה|נכון למתי?}}.
==דרי רחוב==
בתל אביב ישנו ריכוז [[חסר בית|דרי הרחוב]] הגדול ביותר בישראל - כ-650 איש על-פי הערכות, כשליש מכלל דרי הרחוב בישראל.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|דרי הרחוב בתל אביב נאבקים בגשם: "רוצים אוכל ותה"|4887334|2 בדצמבר 2016}}}}
בשנת 2014 קבעה העירייה נוהל העוסק באכיפה של מטרדים הנגרמים מציוד של דרי רחוב,{{הערה|שם=נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי"|[http://docdro.id/qdKKkF5 נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי"]}} ולפיו לפקח אסור לפנות ציוד שאינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית".
==דת==
[[קובץ:Great Synagogue of Tel Aviv from the air.jpg|ממוזער|250px|[[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]] במבט מ[[מגדל שלום מאיר|מגדל שלום]]]]
[[קובץ:Cymbalista2 Synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה|בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות]]]]
[[קובץ:Lubosinagoga.jpg|ממוזער|250px|[[לוחית זיכרון]] מחוץ לבית הכנסת היפואי ל[[יהדות לוב|עולי לוב]]]]
[[קובץ:Pravos267.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט המבשר את זמני תפילות ב[[כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)|כנסייה הרוסית]] ב[[אבו כביר]]]]
===יהדות===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות אורתודוקסית בתל אביב}}
====בתי כנסת====
בתל אביב כמה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]]{{הערה|המועצה הדתית תל אביב פרסמה רשימה של בתי כנסת בעיר, [https://rabanut.co.il/חיפוש-בתי-כנסת-בעיר/ ברשימה כ-300 בתי כנסת].}} ובתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נרשמו 509 בתי כנסת בעיר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יעקב תלמי|שם=בוא ביתך : שט"ר (509) בתי-כנסת של תל-אביב-יפו|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=המכון לחזנות ספרדית בתל-אביב-יפו|שנת הוצאה=תשנ"א}}}}, אולם נכון ל-2023 רובם אינם פועלים או פועלים במתכונת מצומצמת. [[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]] בתל אביב נמצא ב[[רחוב אלנבי]], במרכז הישן של העיר. בעבר היו בתל אביב גם מספר [[חצר חסידית|חצרות חסידיות]]. לאחר קום המדינה, עברו רבים מתושביה הדתיים והחרדים של תל אביב לערים אחרות, והעיר כמעט התרוקנה מאוכלוסייה דתית. בעיר נותרו קהילות דתיות שונות, ושלוחות קטנות של חצרות חסידיות. הן מפעילות בתי כנסת שבהם מתקיימים תפילות ושיעורי תורה, מוסדות חינוך, וכן [[צרכנייה]] המוכרת מוצרים [[כשר]]ים בלבד.
בתל אביב קיימים [[בית כנסת|בתי כנסת]] אחדים בעלי אופי ייחודי:
* '''[[בית הכנסת לעולי לוב]]''' הוא בית הכנסת העתיק בעיר ושוכן בלב [[יפו העתיקה]]. המבנה הוקם בשנת [[1740]] כחלק מה[[חאן (מבנה)|חאן]] היהודי היחיד שפעל ביפו עבור [[עלייה לארץ ישראל|עולים יהודים]]. כעבור שנים אחדות השתלטו ערביי יפו על המבנה, והתירו ליהודים להתפלל בו במספר ימים בשנה בלבד, ולאחר מכן אסרו עליהם כליל את השימוש בו. במשך השנים שימש המבנה לצרכים שונים, כולל בית חרושת ל[[סבון]], עד שחזר לבעלות יהודית לאחר [[מלחמת העצמאות]]. קהילה גדולה של יוצאי [[לוב]] הפכה את המבנה למרכזה הרוחני, אך כיום כמעט ולא מתקיימות במקום תפילות בשל שינויים בהרכב הדמוגרפי של השכונה.
* '''בית כנסת [[רבי מאיר בעל הנס]] של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת [[1936]] ליד [[נמל תל אביב]] על ידי ה[[סבל]]ים ופועלי הנמל [[יהדות סלוניקי|יוצאי סלוניקי]] שהתגוררו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת נמצא לוח זיכרון המנציח את עשרת מייסדי בית הכנסת. כיום מתפללים בבית הכנסת ב[[נוסח הספרדים|נוסח ספרדי]]-ירושלמי מעורב. במקום בין השאר שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם [[פרוכת (בית כנסת)|פרוכת]] נושנה בצבעי תכלת וזהב.{{הערה|ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]}}
* '''איחוד שיבת ציון''' ב[[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן-יהודה]] - נוסד על ידי [[יהדות גרמניה|יוצאי גרמניה]] בשנת [[1938]]. בית הכנסת משמש גם כמרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב היישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בענייני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית"{{הערה|[[ראובן גפני (חוקר)|ראובן גפני]], [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]}} במסגרת בית הכנסת מתקיימת פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת [[תנועת נוער]], ובזמנה פעלה בו [[חברה קדישא]] מקומית.
* '''[[בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה]]''' שוכן ב[[אוניברסיטת תל אביב]], והוקם ביוזמתם ובמימונם של נורברט ופולט צימבליסטה מ[[שווייץ]], החברים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, ותוכנן על ידי ה[[אדריכל]] השווייצרי [[מריו בוטה]]. המרכז הוקם בשנים [[1997]]–[[1998]] במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. מבנה המרכז ייחודי והוא עשוי בצורת שני מגדלים זהים שגובהם 13.5 מטר; המגדלים רבועים בבסיסם והם הופכים אט אט לעגולים. במגדל המזרחי שוכן בית הכנסת ובמערבי אולם ההרצאות והכנסים. אולם מבואה נמוך יותר מחבר בין שני המגדלים, והמבנה נדמה ל[[ספר תורה]] למתבונן בו מדרום ומצפון.
* '''[[בית הכנסת אוהל מועד]]''' הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים של תל אביב ומשמש עד היום את העדה הספרדית בעיר. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל [[יוסף ברלין]] ב[[שנות ה-20 של המאה העשרים]] ונחנך ברחוב שד"ל 5 בתל אביב בשנת [[1931]], לאחר שש שנות בנייה. במרכז המבנה נמצאת כיפה הבנויה מ-15 מדרגות מתומנות המסמלות את 15 המעלות שהיו ב[[בית המקדש]] ועליהן שרים את "[[שיר המעלות]]". הכיפה המרשימה נתמכת בארבע [[קשת (מבנה)|קשתות]] הבנויות כמניפות. בימי [[המנדט הבריטי]] שימש בית הכנסת כ[[סליק]], וגם כמקום אימונים של ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]].
קיימים בעיר גם מספר [[גרעין תורני|גרעינים תורניים]] המרכזים סביבם קהילה דתית, מקום תפילה ומוסדות חינוך.
====רבנים====
=====לפני קום המדינה=====
רבני העיר הראשונים הוכתרו בשנת [[תרפ"ג]] ([[1923]]).
*בין השנים [[1825]]–[[1879]] הקים את קהילת יהודי יפו וכיהן כרבה מטעם כל העדות, הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה [[יהודה מרגוזה]].
*בין השנים [[תרנ"א]] - [[תרס"ב]] ([[1891]]–[[1902]]) כיהן ברבנות יפו מטעם כל העדות, הרב [[נפתלי הירץ הלוי]].
* בין השנים תרס"ב - [[תרס"ד]] (1902–[[1904]]) כיהן הרב [[יוסף צבי הלוי]] חתנו של הרב הקודם ו[[אב בית דין]] בעיר.
*אחריו כיהן בין השנים תרס"ד - [[תרע"ד]] (1904–[[1914]]) הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
*הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]] כיהן כרב רשמי מטעם הטורקים משנת [[תרע"א]] ([[1911]]) ועזב את תפקידו בשנת [[תרפ"א]] ([[1921]]).
=====לאחר קום המדינה=====
רבני העיר האשכנזים:
*הרב [[שלמה הכהן אהרונסון]] ([[תרפ"ג]], [[1923]] - [[תרצ"ה]], [[1935]])
*הרב [[משה אביגדור עמיאל]] ([[תרצ"ו]], [[1936]] - [[תש"ו]], [[1946]])
*הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] (תש"ו, 1946 - [[תשכ"ד]], [[1964]])
*הרב [[שלמה גורן]] ([[תשל"א]], [[1971]]{{ביאור|שם=הערה1|נבחר כבר שלוש שנים לפני כן אך לא החל לכהן.}} - [[תשל"ג]], [[1972]])
*הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]] (תשל"ג, [[1973]] - [[תשמ"ו]], [[1986]])
*הרב [[ישראל מאיר לאו]] (כהונה ראשונה: [[תשמ"ח]], [[1988]] - [[תשנ"ג]], [[1993]], כהונה שנייה: [[תשס"ה]], [[2005]] - [[תשע"ז]], [[2017]])
רבני העיר הספרדים:
*הרב בן ציון עוזיאל ([[תרפ"ג]], [[1923]] - [[תרצ"ט]] [[1939]])
*הרב [[יעקב משה טולידאנו]] ([[תש"ב]], [[1942]] - [[תשי"ח]], [[1958]])
*הרב [[עובדיה יוסף]] ([[תשל"א]], [[1971]]{{ביאור|שם=הערה1}} - [[תשל"ג]], [[1972]])
*הרב [[חיים דוד הלוי]] (תשל"ג, [[1973]] - [[תשנ"ח]], [[1998]])
*הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]] ([[תשס"ב]], [[2002]] - [[תשס"ג]], [[2003]])
במשך תקופה הופעלו לחצים על הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] מ[[בוסטון]] שיעלה לארץ ויכהן כרבה של העיר, הוא אף הגיע לבחון את הנושא ובזמן שהותו בעיר נשא מספר נאומים ושיעורים שיצרו הד גדול. אך לבסוף לא יצא הדבר אל הפועל.
===נצרות ואסלאם===
כ-8% מתושבי העיר אינם יהודים – מחציתם ערבים והיתר בני קהילות אחרות. עם זאת, לפי נתונים לא רשמיים גרים בתל אביב גם כ-50,000 עובדים זרים, שאינם במניין הלמ"ס. בעיר פועלות מספר [[כנסייה|כנסיות]]. הידועות שבהן שוכנות ביפו ומשרתות את תושבי העיר ה[[ערבים נוצרים|ערבים-נוצרים]] כמו גם את אוכלוסיית העובדים הזרים הנוצרית. בדרומה של תל אביב, בעיקר באזור [[התחנה המרכזית הישנה]] פועלות כנסיות קטנות מאולתרות. עם הכנסיות הפעילות ביפו נמנות [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]] ו[[כנסיית אנטוניוס הקדוש]] – שתיהן [[נצרות קתולית|קתוליות]]-[[פרנציסקנים|פרנציסקניות]], [[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] ו[[כנסיית מאר מיכאל]] – שתיהן [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יווניות-אורתודוקסיות]], [[כנסיית עמנואל]] ה[[לותרניזם|לותרנית]] ו[[כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)|כנסיית פטרוס הקדוש]] ה[[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|רוסית פרבוסלבית]].
ביפו שוכנים מספר [[מסגד]]ים ששירתו בעבר את האוכלוסייה המוסלמית בעיר. המסגד המרכזי והחשוב ביותר כיום הוא [[מסגד מחמודיה]] ממערב ל[[כיכר השעון]], וההערכה היא כי זהו המסגד השלישי בגודלו בארץ ישראל, אחרי [[מסגד אל-אקצא]] ב[[ירושלים]] והמסגד ב[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]. מסגד בולט נוסף הוא [[מסגד חסן בק]] ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]].
==עיריית תל אביב-יפו==
[[קובץ:HRM TLV 071212 18.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]], מול [[כיכר רבין]]]]
[[קובץ:Old Municipality of Tel Aviv1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העירייה הישן ב[[כיכר ביאליק]] ובחזיתו יצירתו של [[נחום גוטמן]]]]
{{הפניה לערך מורחב|עיריית תל אביב-יפו}}
עיריית תל אביב-יפו היא גוף ה[[שלטון מקומי|שלטון המקומי]], במעמד של [[עירייה]], האחראי לניהול השוטף של תל אביב-יפו, ובה מכהנים 31 חברי מועצה. ככל [[רשות מקומית]], עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי [[חינוך]], [[תרבות]], [[רווחה]], [[תשתית|תשתיות]], ניקיון ו[[תברואה]] וכדומה. שטח העיר מחולק ל[[רובעי תל אביב-יפו|תשעה רבעים מנהליים]].
אלה הם ראשי העירייה שכיהנו בתל אביב:
{| class="wikitable" align="center"
|-
|'''מספר''' || '''[[ראש עירייה|ראש העירייה]]''' || '''מספר קדנציות''' || '''משך הכהונה'''|| '''סיעה'''
|-
|1 || [[מאיר דיזנגוף]] || 1 ||[[1922]]–[[1925]]|| [[הציונים הכלליים]]
|-
|2 || [[דוד בלוך-בלומנפלד]] || 1 ||[[1926]]–[[1928]] ||[[אחדות העבודה]]
|-
|(1) ||[[מאיר דיזנגוף]] || 2 (לא כולל הראשונה) || [[1928]]–[[1936]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|3 ||[[משה שלוש]] || (10 ימים) ||[[1936]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|4 ||[[ישראל רוקח]]|| 4 ||[[1936]]–[[1952]] ||[[רשימת המרכז המאוחד]]
|-
|5 ||[[חיים לבנון]]|| 1 + מ"מ ||[[1953]]–[[1959]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|6 ||[[מרדכי נמיר]]|| 1 ||[[1959]]–[[1969]] ||[[מפא"י]]
|-
|7 ||[[יהושע רבינוביץ]] || 1 ||[[1969]]–[[1974]] ||[[המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת|המערך]]
|-
|8 ||[[שלמה להט]] || 4 ||[[1974]]–[[1993]] ||[[הליכוד]]
|-
|9 ||[[רוני מילוא]] || 1 ||[[1993]]–[[1998]] ||[[הליכוד]]
|-
|10 ||[[רון חולדאי]] || 5 ||[[1998]]– ||[[תל אביב אחת]]
|}
העירייה שוכנת ב[[בית עיריית תל אביב-יפו]] שב[[כיכר רבין]] מ-[[1965]] אז עברה אליו ממשכנה הקודם ב[[כיכר ביאליק]]. ראש העירייה הנוכחי הוא [[רון חולדאי]].
עד [[1921]] ניהלו את ענייני תל אביב והשכונות היהודיות ביפו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. בשנה זו חתם [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]] על "פקודת מועצת עיריית תל אביב" שהקנתה לעיר העברית מעמד מוניציפלי עצמאי ובלתי תלוי בעיריית יפו הערבית. ראש העיר הראשון היה [[מאיר דיזנגוף]] וב-24 בינואר [[1924]] נערכו הבחירות הראשונות ל[[מועצת עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]].
ב-[[1950]], לאחר [[מלחמת העצמאות]], אוחדה יפו אל תוך עיריית תל אביב ושמה שונה ל"עיריית תל אביב-יפו".
==פנורמה==
{{-}}
{{תמונה רחבה|Tel Aviv and Ramat Gan, looking from Tel Aviv University.jpg|3500px|תל אביב ורמת-גן במבט מגבעת האוניברסיטה (2006)}}
{{תמונה רחבה|TelAviv-RamatGan-Pano1.jpg|1200px|מבט ממגדלי עזריאלי לכיוון צפון (2010)}}
{{תמונה רחבה|Central Tel Aviv Panorama.jpg|1200px|מבט ממגדל שלום לכיוון צפון (2006)}}
{{תמונה רחבה|Jaffa slope1791.jpg|1000px|מבט מ[[מדרון יפו]] לעת ערב - שכונת [[עג'מי]] ו[[נמל יפו]] בקדמת התמונה; ומלונות תל אביב ברקע}}
==ערים תאומות==
[[קובץ:Tel Aviv-Yafo Square.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר תל אביב-יפו בעיר התאומה [[סופיה]], בירת [[בולגריה]]]]
[[קובץ:Tel Aviv Beach at the Donaukanal in Vienna.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"חוף תל אביב" בעיר [[וינה]], עמה יש לתל אביב הסכם שיתוף פעולה כלכלי. ה"חוף" בתעלת ה[[דנובה]], וכיסאות הישיבה מתוצרת [[כתר פלסטיק]].]]
לתל אביב 11 [[ערים תאומות]], והן{{הערה|[https://www.tel-aviv.gov.il/About/Pages/Partnerships.aspx אתר העירייה]}}:
* {{עיר תאומה|טולוז|צרפת|מתאריך=1962}}
* {{עיר תאומה|פילדלפיה|ארצות הברית|פנסילבניה|מתאריך=1967}}
* {{עיר תאומה|בואנוס איירס|ארגנטינה|מתאריך=1988}}
* {{עיר תאומה|סופיה|בולגריה|מתאריך=1992}}
* {{עיר תאומה|מילאנו|איטליה|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|סלוניקי|יוון|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|איזמיר|טורקיה|מתאריך=1998}}
* {{עיר תאומה|אלמטי|קזחסטן|מתאריך=1999}}
* {{עיר תאומה|אינצ'ון|קוריאה הדרומית|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|קישינב|מולדובה|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|בייג'ינג|הרפובליקה העממית של סין|מתאריך=2006}}
בנוסף לתל אביב הסכמי שיתוף פעולה עם ערים נוספות ברחבי העולם, וכן מספר מחוזות, ואלו כוללים בין היתר את{{ביאור|לא כולל את העיר עזה, אשר הברית ביניהן הוקפאה בשנת [[2008]] עקב ירי הרקטות על ישובי הדרום.}}:
{{טורים
| תוכן = * {{עיר תאומה|קלן|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1979}}
* {{עיר תאומה|פרנקפורט|גרמניה|הסן|מתאריך=1980}}
* {{עיר תאומה|בון|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1983}}
* {{עיר תאומה|פריז|צרפת|מתאריך=1985}}, הורחב ב-[[2010]]
* {{עיר תאומה|בודפשט|הונגריה|מתאריך=1989}}
* {{עיר תאומה|בלגרד|סרביה|מתאריך=1990}}
* {{עיר תאומה|ורשה|פולין|מתאריך=1992}}, הורחב לתחום החינוך ב-[[2009]]
* {{עיר תאומה|אסן|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1992}}
* {{עיר תאומה|קאן|צרפת|מתאריך=1993}}
* {{עיר תאומה|לודז'|פולין|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|ניו יורק|ארצות הברית|ניו יורק (מדינה)|מתאריך=1996}}
* {{עיר תאומה|מוסקבה|רוסיה|מתאריך=2001}}
* {{עיר תאומה|וינה|אוסטריה|מתאריך=2005}}
* {{עיר תאומה|פרייבורג|גרמניה|באדן-וירטמברג}}, שיתופי פעולה
}}
בשנת 1998 נחתם בברצלונה הסכם ידידות ושיתוף פעולה משולש בין [[ברצלונה]], תל-אביב-יפו ו[[עזה]], אך הסכם זה לא מומש מעולם, למעט מספר מפגשים דו-צדדיים טכניים בין נציגי ברצלונה ותל-אביב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ajuntament.barcelona.cat/relacionsinternacionalsicooperacio/ca/tel-aviv-jaffo|כותרת=Barcelona ciutat global|אתר=אתר עירית ברצלונה|תאריך=24/9/1998}}</ref>.
==ראו גם==
[[קובץ:תל אביב מהים.jpg|ממוזער|250px|קו החוף של תל אביב בצילום מהים]]
* [[שירי תל אביב-יפו]]
* [[:קטגוריה:תל אביב-יפו: שכונות]]
==לקריאה נוספת==
{{תקציר פורטל|תל אביב-יפו}}
{{הפניה לספר ויקיפדיה|תל אביב-יפו}}
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר, ב' 1199 1/6/2/1, 876, 01.1951-03.1958
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר, ג' 1199 1/6/2/1, 876, 04.1958-08.196
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר א' 1199 א' 1/6/2/1 12.1933-12.1950
* מרדכי אלקיים, '''יפו-נוה צדק, ראשיתה של תל אביב.''' [[הוצאת משרד הביטחון]], 1990. {{ULI|003775350}}
* [[גילה אוריאל]], '''ימים של זהב, תל אביב יפו, ה'תרס"ט - ה'תשנ"ט''', [[הוצאת ירון גולן]], תל אביב 1999 {{ULI|004097529}}
* מאיר כהן ומרגלית מעוז, '''העיר תל אביב ומאיר דיזנגוף (1936-1861)''' - יחידת לימוד בהוראת ישראל לחטיבות ביניים ולבתי ספר על יסודיים, [[משרד החינוך]], ירושלים
* [[אורי דביר]], '''נקודת חן - תל אביב יפו''', [[הוצאת מודן]]
* [[אילן שחורי]], '''חלום שהפך לכרך - תולדותיה של ת"א''', הוצאת ת"א שלי, גרסה מעודכנת 2009 {{ULI|008757391}}
* [[יעקב שביט]] ו[[גדעון ביגר]], '''ההיסטוריה של תל אביב משכונות לעיר (1936-1909)''', [[הוצאת רמות]] אוניברסיטת תל אביב, 2001 {{ULI|004305436}}
* יעקב שביט, גדעון ביגר וחיים פיירברג (מחבר ראשי), '''מעיר מדינה לעיר במדינה (1936–1952), רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2007'''
* יעקב שביט וגדעון ביגר, ''' עיר מטרופולין (1974-1993)''' [תל אביב]: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג 2002.
* בתיה כרמיאל, '''אריחים מעוטרים''', מוזיאון א"י תל אביב, המוזיאון לתולדות תל אביב יפו
* '''בצלאל של שץ 1906 - 1929''', הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, קטלוג מס' 232, תשמ"ג {{ULI|000830598}}
* [[רון ברטוש (אוצר)|רון ברטוש]], '''גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בתל אביב''', המחלקה לאמנויות, [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015. {{ULI|013332739}}
* [[מעוז עזריהו]], '''תל אביב העיר האמיתית - מיתוגרפיה היסטורית''', אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 29–33, 338 {{ULI|006957410}}
* [[נחום גוטמן]], '''[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]] - סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל אביב'''. הוצאת [[עם עובד]] ו[[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תל אביב 1959 {{ULI|003797429}}
* [[נתן דונביץ']], '''[[תל אביב: חולות שהיו לכרך]]'''. [[הוצאת שוקן]], תל אביב 1959 {{ULI|004053773}}
* [[מנחם תלמי]], [[אפרים תלמי]],"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי" בע"מ, ספטמבר 1966, ערך: תל אביב יפו, עמוד 613–623.
* [[שלמה שבא]], '''הו עיר הו אם''', הוצאת [[זמורה ביתן מודן]], 1977, והוצאת החברה האמריקאית-ישראלית למו"לות בע"מ ו[[קרן תל אביב לספרות ולאמנות]], 1979
* [[יחיעם פדן]], '''תל אביב - מדריך הרחובות''', הוצאת [[עיריית תל אביב-יפו]], 2005 {{ULI|010274103}}
* [[עופר רגב]], '''טיול קטן בעיר גדולה - לטייל בתל אביב-יפו''', הוצאת משרד הביטחון, 1999 {{ULI|004037454}}
* ענת הלמן, '''אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט''', [[הוצאת אוניברסיטת חיפה]], תשס"ח 2007 {{ULI|007968643}}
* [[ניר מן]], '''שׂרונה בשנות המאבק 1939–1948''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]] והעמותה לחקר כוח המגן על-שם ישראל גלילי, 2009 {{ULI|008665100}}
* ניר מן, '''הקריה בשנות כּינוּנה 1948–1955''', ירושלים: כרמל ו[[המרכז לחקר כוח המגן]] מייסודו של ישראל גלילי, 2012 {{ULI|010648802}}
* תמי רזי, '''ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל אביב המנדטורית''', ספריית ספיר, הוצאת עם עובד, תל אביב 2009 {{ULI|008593700}}
* [[אלי שילר]] ו[[גבריאל ברקאי]] (עורכים), '''101 שנים לתל אביב''', אריאל, תשע"ב {{ULI|010648435}}
* ערן אלדר, '''בכוחותיה העצמיים - ההתפתחות האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורי המדינה הראשונים''', הוצאת [[רסלינג]], 2013 {{ULI|011145322}}
* [[מעוז עזריהו]], '''שבויה בדימויה: קיצור תולדותיה וקווים לדמותה של מדינת תל אביב''', סדרת "ישראלים", למדא עיון ו[https://bgri-press.bgu.ac.il/ מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות], 2021.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=תל אביב|ויקישיתוף=Category:Tel Aviv-Yafo|שם ויקישיתוף=תל אביב-יפו|ויקימסע=תל אביב|ויקימילון=תל אביב}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564239805171|תל אביב-יפו (ישראל)}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}
* {{בוט יישובים/5000|פרופיל}}
* [https://tlv.am/ אתר חדשות מקומי המסקר את חיי היום יום בעיר]
* [https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/ תל אביב 100] - אנציקלופדיית העיר תל אביב וסיפורי שכונות העיר
* [https://www.mytelaviv.co.il/ תל אביב שלי, האתר לתולדות תל אביב]
* [https://www.govmap.gov.il/?c=180428.61,665726.94&z=8 מפת העיר תל אביב], באתר המפות הממשלתי
* {{חבצלת||כתבה על הנעשה ביפו, בה מוזכרת הגרלת המגרשים|19090416|7}}
* מסמכים ותעודות היסטוריות על {{הארכיון הציוני|תל אביב}}
* [https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700353698&presentorid=NLI_EDU מפת רחובות תל אביב, 1926], משאב הוראה מאתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
* {{ynet|אילי תימור|הא"ב של תל אביב|3465053|2 בנובמבר 2007}}
* {{וידאו}} פרופ' ברוך קיפניס וד"ר יגאל צ'רני, [https://web.archive.org/web/20130930170031/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1490 "תל אביב יפו – מפרבר גנים לעיר עולם. מאה השנים הראשונות"], הערוץ האקדמי מיסודה של [[אוניברסיטת חיפה]]
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 61 שנה: יפו-תל אביב, או תל אביב-יפו?|1.1226234|21 באוקטובר 2010}}
* [http://telavivinf.com/blog/ תל אביב במבט חדש] - תמונות מרחבי העיר וסקירת גורדי השחקים {{תמונה}}
* [https://architecture.org.il/art_arch_telaviv.php תל אביב ותכנון מודרני] - מאמר מאת אדריכל נחום כהן
* {{הארץ|ערן אלדר|כשבתל אביב פיקחו על שכר הדירה|1.1981272|1 באפריל 2013}}
* מיכל רטנר, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=7&id=143 מוזאון בתי האוסף לתולדות צה"ל: תיעוד היסטורי, תוכנית אב ושימור הסובבן],''' '''אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2013
* {{הספרנים|שי בן-ארי|תל אביב במצור: המכתב המסתורי מהמחתרת|letter-from-the-underground|20 במאי 2019}}
* {{הספרנים|איילת רובין|מחוסרי דירות בתל אביב|chov-telaviv1923|איילת רובין}}
* {{יומן חדשות|תמונות מחיי העיר תל אביב בשנות ה-30 של המאה ה-20|116881-2}}
== ביאורים ==
{{ביאורים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ראשי עיריית תל אביב}}
{{חברות פורום ה-15}}
{{מחוז תל אביב}}
{{הערים הגדולות של ישראל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תל אביב-יפו|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:ישראל: ערי נמל]]
[[קטגוריה:ערים במחוז תל אביב]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים-ערביים בישראל]]
[[קטגוריה:פורום ה-15]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
[[קטגוריה:רשויות מקומיות מאוחדות בישראל]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1909]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו בעלייה השנייה]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -29,5 +29,5 @@
}}
[[קובץ:Tel Aviv Panoramic View.jpg|250px|ממוזער|קו החוף של תל אביב-יפו]]
-'''תל אביב-יפו''' (ב[[ערבית]]: '''تل أَبيب-يافا'''), המוכרת לרוב כ'''תל אביב''', היא עיר ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]], ב[[מישור החוף הדרומי]], המרכזית מבין ערי [[גוש דן]] וה[[ערים בישראל|שנייה בגודל אוכלוסייתה]] בישראל. תל אביב חברה בארגון [[פורום ה-15|פורום ה־15]]. תל אביב-יפו שוכנת לחוף [[הים התיכון]] על אדמת [[כורכר]]. בשטחה זורמים [[נחל הירקון]] ו[[נחל איילון]]. היא גובלת מ[[מערב]] בים התיכון; מ[[דרום]] בערים [[בת ים]] ו[[חולון]] ובבית הספר [[מקווה ישראל]]; מ[[מזרח]] בערים [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]; ומ[[צפון]] בערים [[רמת השרון]] ו[[הרצליה]]. [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] הנוכחי הוא [[רון חולדאי]].
+'''תל אביב-יפו''' (ב[[ערבית]]: '''تل أَبيب-يافا'''), המוכרת לרוב כ'''תל אביב''', היא עיר ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]], ב[[מישור החוף הדרומי]], המרכזית מבין ערי [[גוש דן]] וה[[ערים בישראל|שנייה בגודל אוכלוסייתה]] בישראל. תל אביב חברה בארגון [[פורום ה-15|פורום ה־15]]. תל אביב-יפו שוכנת לחוף [[הים התיכון]] על אדמת [[כורכר]]. בשטחה זורמים [[נחל הירקון]] ו[[נחל איילון]]. היא גובלת מ[[מערב]] בים התיכון; מ[[דרום]] בערים [[בת ים]] ו[[חולון]] ובבית הספר [[מקווה ישראל]]; מ[[מזרח]] בערים [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]; ומ[[צפון]] בערים [[רמת השרון]] ו[[הרצליה]]. [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] הנוכחי הוא [[רון חולדאי]]. תל אביב היא אחת הערים המלוכלכות בעולם.
תל אביב היא [[מטרופולין]] המהווה את מרכז ה[[כלכלת ישראל|כלכלה]], ה[[תרבות ישראלית|תרבות]], ה[[תקשורת בישראל|תקשורת]] ו[[אמנות חזותית בישראל|האמנות של ישראל]]. שוכנים בה מרכזי [[בנקאות בישראל|המערכת הבנקאית של ישראל]], [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה לניירות ערך]], [[שגרירות|שגרירויות]] ונציגויות בינלאומיות, מערכות ה[[עיתון|עיתונים]] הגדולים בישראל, ה[[הבימה|תיאטרון הלאומי]], ה[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|תזמורת הפילהרמונית]], בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת [[2003]] כ[[אתר מורשת עולמית]].
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 186793 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 186723 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 70 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => ''''תל אביב-יפו''' (ב[[ערבית]]: '''تل أَبيب-يافا'''), המוכרת לרוב כ'''תל אביב''', היא עיר ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]], ב[[מישור החוף הדרומי]], המרכזית מבין ערי [[גוש דן]] וה[[ערים בישראל|שנייה בגודל אוכלוסייתה]] בישראל. תל אביב חברה בארגון [[פורום ה-15|פורום ה־15]]. תל אביב-יפו שוכנת לחוף [[הים התיכון]] על אדמת [[כורכר]]. בשטחה זורמים [[נחל הירקון]] ו[[נחל איילון]]. היא גובלת מ[[מערב]] בים התיכון; מ[[דרום]] בערים [[בת ים]] ו[[חולון]] ובבית הספר [[מקווה ישראל]]; מ[[מזרח]] בערים [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]; ומ[[צפון]] בערים [[רמת השרון]] ו[[הרצליה]]. [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] הנוכחי הוא [[רון חולדאי]]. תל אביב היא אחת הערים המלוכלכות בעולם.'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => ''''תל אביב-יפו''' (ב[[ערבית]]: '''تل أَبيب-يافا'''), המוכרת לרוב כ'''תל אביב''', היא עיר ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]], ב[[מישור החוף הדרומי]], המרכזית מבין ערי [[גוש דן]] וה[[ערים בישראל|שנייה בגודל אוכלוסייתה]] בישראל. תל אביב חברה בארגון [[פורום ה-15|פורום ה־15]]. תל אביב-יפו שוכנת לחוף [[הים התיכון]] על אדמת [[כורכר]]. בשטחה זורמים [[נחל הירקון]] ו[[נחל איילון]]. היא גובלת מ[[מערב]] בים התיכון; מ[[דרום]] בערים [[בת ים]] ו[[חולון]] ובבית הספר [[מקווה ישראל]]; מ[[מזרח]] בערים [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]; ומ[[צפון]] בערים [[רמת השרון]] ו[[הרצליה]]. [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] הנוכחי הוא [[רון חולדאי]].'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&language=he¶ms=32.0763232888101_N_34.7894714592902_E_type:city_region:IL',
1 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94.aspx',
2 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx',
3 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/LochutTlushim/2020/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%942020.xlsx',
4 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx',
5 => 'https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2022/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2019-.aspx',
6 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001243292',
7 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2018/2.%20ShnatonPopulation/st02_25.pdf',
8 => 'http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm',
9 => 'https://benyehuda.org/read/7260',
10 => 'https://youtube.com/watch?v=H5QP81ZioNM',
11 => 'http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=295',
12 => 'http://www.avshalom-inst.co.il/article_page.asp?id=95&scid=172',
13 => 'http://www.yarqon.org.il/ShowPage.asp?CategoryID=46',
14 => 'http://www.tidhar.tourolib.org/',
15 => 'https://www.montefioreendowment.org.uk/census',
16 => 'https://web.archive.org/web/20110825001256/http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59574',
17 => 'https://files.ybz.org.il/periodicals/Cathedra/2/Article_2.5.pdf',
18 => 'https://rabanut.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94/%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99/',
19 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1938/10/27/01/article/13?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
20 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1939/05/01/01/article/8?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
21 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1939/05/01/01/article/44?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
22 => 'http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm',
23 => 'http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-0095.pdf',
24 => 'http://www.mytelaviv.co.il/index.php?langpage=heb&dir=site&page=articles&op=item&cs=3349&mode=print',
25 => 'https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12795',
26 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/520173',
27 => 'http://tel-aviv.millenium.org.il/%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA/',
28 => 'https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_140249.pdf',
29 => 'http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_160249.pdf',
30 => 'https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_261249.pdf',
31 => 'http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/95B4279D-2609-4A25-8FCB-025528E2BD85/0/%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%A9%D7%9D',
32 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-730289',
33 => 'https://timeout.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/',
34 => 'https://busofash.co.il/',
35 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Transportation/Documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%AA%20%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA%202025.pdf',
36 => 'https://www.0404.co.il/?p=454410',
37 => 'http://www.economist.com/business/displaystory.cfm?story_id=10881264',
38 => 'https://www.calcalist.co.il/world_news/article/b1wgx5ety',
39 => 'https://www.themarker.com/0000017f-f6d9-d887-a7ff-fefdf0050000',
40 => 'https://www.themarker.com/0000017f-e5dc-d62c-a1ff-fdff7c100000',
41 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4594005,00.html',
42 => 'http://travel.nationalgeographic.com/travel/top-10/beach-cities-photos/#beaches-tel-aviv-cities_22323_600x450.jpg',
43 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C99/120/041/a10&fileName=99041120.a10&type=4',
44 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA%202019.pdf',
45 => 'http://www.cbs.gov.il/reader//?MIval=/pop_in_locs/pop_in_locs_h.html&Name_h=%FA%EC+%E0%E1%E9%E1+-%E9%F4%E5',
46 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2022/local_authorities20_1879/398_5000.pdf',
47 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3773241,00.html',
48 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/dovrut-1100-0005-2019-660031',
49 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3761967,00.html',
50 => 'https://www.kan.org.il/Item/112856',
51 => 'https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/',
52 => 'https://web.archive.org/web/20181130202111/https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/',
53 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=969f7de3-0ac9-4a30-88f0-2e1a7281f3d0&ItemID=38563',
54 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4887334,00.html',
55 => 'http://docdro.id/qdKKkF5',
56 => 'https://rabanut.co.il/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8/',
57 => 'http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3',
58 => 'http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600',
59 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/About/Pages/Partnerships.aspx',
60 => 'https://ajuntament.barcelona.cat/relacionsinternacionalsicooperacio/ca/tel-aviv-jaffo',
61 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q33935?uselang=he',
62 => 'http://www.tel-aviv.gov.il/',
63 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003775350&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
64 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004097529&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
65 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008757391&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
66 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004305436&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
67 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main000830598&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
68 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main013332739&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
69 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main006957410&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
70 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003797429&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
71 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004053773&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
72 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main010274103&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
73 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004037454&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
74 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main007968643&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
75 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008665100&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
76 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main010648802&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
77 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008593700&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
78 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main010648435&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
79 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main011145322&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
80 => 'https://bgri-press.bgu.ac.il/',
81 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/',
82 => 'https://www.facebook.com/tel.aviv.yafo',
83 => 'https://www.instagram.com/telaviv',
84 => 'https://www.youtube.com/channel/UCJ5I5DfxVraHXGDytOnTqKQ',
85 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007564239805171',
86 => 'https://www.britannica.com/place/Tel-Aviv-Yafo',
87 => 'https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=any,contains,%22%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&bulkSize=30&index=0&sort=rank&t=allresults&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91',
88 => 'https://tlv.am/',
89 => 'https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/',
90 => 'https://www.mytelaviv.co.il/',
91 => 'https://www.govmap.gov.il/?c=180428.61,665726.94&z=8',
92 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzt/1909/04/16/01/article/7?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
93 => 'http://www.zionistarchives.org.il/Pages/ArchiveSearchIndex.aspx?k=%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91',
94 => 'https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700353698&presentorid=NLI_EDU',
95 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3465053,00.html',
96 => 'https://web.archive.org/web/20130930170031/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1490',
97 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1226234',
98 => 'http://telavivinf.com/blog/',
99 => 'https://architecture.org.il/art_arch_telaviv.php',
100 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1981272',
101 => 'http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=7&id=143',
102 => 'http://www.antiquities.org.il/default.aspx',
103 => 'http://www.iaa-conservation.org.il/',
104 => 'http://blog.nli.org.il/letter-from-the-underground?utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D',
105 => 'http://blog.nli.org.il/chov-telaviv1923?utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D',
106 => 'https://jfc.org.il/news_journal/116881-2/',
107 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007564239805171',
108 => 'http://catalogo.bne.es/uhtbin/authoritybrowse.cgi?action=display&authority_id=XX462145',
109 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb11998352q',
110 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb11998352q',
111 => 'https://d-nb.info/gnd/4059353-8',
112 => 'https://isni.org/isni/000000012342412X',
113 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n79066414',
114 => 'https://musicbrainz.org/area/b37e9d2b-c1c8-431b-a260-3a3ca21fcb1b',
115 => 'https://catalog.archives.gov/id/10044339',
116 => 'https://nla.gov.au/anbd.aut-an35542795',
117 => 'https://www.idref.fr/027547647',
118 => 'https://trove.nla.gov.au/people/990236',
119 => 'https://viaf.org/viaf/134241609',
120 => 'https://www.worldcat.org/identities/viaf-134241609'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx',
1 => 'http://www.tidhar.tourolib.org/',
2 => 'https://www.montefioreendowment.org.uk/census',
3 => 'https://web.archive.org/web/20110825001256/http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59574',
4 => 'https://rabanut.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94/%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99/',
5 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1938/10/27/01/article/13?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
6 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1939/05/01/01/article/8?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
7 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1939/05/01/01/article/44?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
8 => 'http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/95B4279D-2609-4A25-8FCB-025528E2BD85/0/%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%A9%D7%9D',
9 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-730289',
10 => 'https://timeout.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/',
11 => 'https://busofash.co.il/',
12 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Transportation/Documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%AA%20%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA%202025.pdf',
13 => 'https://www.0404.co.il/?p=454410',
14 => 'http://www.economist.com/business/displaystory.cfm?story_id=10881264',
15 => 'https://www.calcalist.co.il/world_news/article/b1wgx5ety',
16 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4594005,00.html',
17 => 'http://travel.nationalgeographic.com/travel/top-10/beach-cities-photos/#beaches-tel-aviv-cities_22323_600x450.jpg',
18 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C99/120/041/a10&fileName=99041120.a10&type=4',
19 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA%202019.pdf',
20 => 'http://www.cbs.gov.il/reader//?MIval=/pop_in_locs/pop_in_locs_h.html&Name_h=%FA%EC+%E0%E1%E9%E1+-%E9%F4%E5',
21 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2022/local_authorities20_1879/398_5000.pdf',
22 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/dovrut-1100-0005-2019-660031',
23 => 'https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/',
24 => 'https://web.archive.org/web/20181130202111/https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/',
25 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4887334,00.html',
26 => 'http://docdro.id/qdKKkF5',
27 => 'https://rabanut.co.il/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8/',
28 => 'http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3',
29 => 'http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600',
30 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/About/Pages/Partnerships.aspx',
31 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q33935?uselang=he',
32 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003775350&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
33 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004097529&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
34 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008757391&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
35 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004305436&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
36 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main000830598&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
37 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main013332739&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
38 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main006957410&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
39 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003797429&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
40 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004053773&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
41 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main010274103&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
42 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main004037454&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
43 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main007968643&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
44 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008665100&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
45 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main010648802&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
46 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main008593700&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
47 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main010648435&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
48 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main011145322&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=ULI',
49 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/',
50 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007564239805171',
51 => 'https://tlv.am/',
52 => 'https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/',
53 => 'https://www.mytelaviv.co.il/',
54 => 'https://www.govmap.gov.il/?c=180428.61,665726.94&z=8',
55 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzt/1909/04/16/01/article/7?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=itonut',
56 => 'https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700353698&presentorid=NLI_EDU',
57 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3465053,00.html',
58 => 'https://web.archive.org/web/20130930170031/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1490',
59 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1226234',
60 => 'http://telavivinf.com/blog/',
61 => 'https://architecture.org.il/art_arch_telaviv.php',
62 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1981272',
63 => 'http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=7&id=143',
64 => 'http://www.antiquities.org.il/default.aspx',
65 => 'http://www.iaa-conservation.org.il/',
66 => 'http://blog.nli.org.il/letter-from-the-underground?utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D',
67 => 'http://blog.nli.org.il/chov-telaviv1923?utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D',
68 => 'http://catalogo.bne.es/uhtbin/authoritybrowse.cgi?action=display&authority_id=XX462145',
69 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb11998352q',
70 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb11998352q',
71 => 'https://d-nb.info/gnd/4059353-8',
72 => 'https://isni.org/isni/000000012342412X',
73 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n79066414',
74 => 'https://musicbrainz.org/area/b37e9d2b-c1c8-431b-a260-3a3ca21fcb1b',
75 => 'https://catalog.archives.gov/id/10044339',
76 => 'https://nla.gov.au/anbd.aut-an35542795',
77 => 'https://www.idref.fr/027547647',
78 => 'https://trove.nla.gov.au/people/990236',
79 => 'https://viaf.org/viaf/134241609',
80 => 'https://www.worldcat.org/identities/viaf-134241609',
81 => 'https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=969f7de3-0ac9-4a30-88f0-2e1a7281f3d0&ItemID=38563',
82 => 'https://jfc.org.il/news_journal/116881-2/',
83 => 'https://files.ybz.org.il/periodicals/Cathedra/2/Article_2.5.pdf',
84 => 'http://www.zionistarchives.org.il/Pages/ArchiveSearchIndex.aspx?k=%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91',
85 => 'https://www.themarker.com/0000017f-f6d9-d887-a7ff-fefdf0050000',
86 => 'https://www.themarker.com/0000017f-e5dc-d62c-a1ff-fdff7c100000',
87 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3773241,00.html',
88 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3761967,00.html',
89 => 'http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=295',
90 => 'http://www.avshalom-inst.co.il/article_page.asp?id=95&scid=172',
91 => 'http://www.yarqon.org.il/ShowPage.asp?CategoryID=46',
92 => 'https://ajuntament.barcelona.cat/relacionsinternacionalsicooperacio/ca/tel-aviv-jaffo',
93 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007564239805171',
94 => 'https://bgri-press.bgu.ac.il/',
95 => 'https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=any,contains,%22%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&bulkSize=30&index=0&sort=rank&t=allresults&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95%22&utm_content=%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91',
96 => 'https://www.facebook.com/tel.aviv.yafo',
97 => 'https://www.instagram.com/telaviv',
98 => 'https://www.youtube.com/channel/UCJ5I5DfxVraHXGDytOnTqKQ',
99 => 'https://www.britannica.com/place/Tel-Aviv-Yafo',
100 => 'https://www.kan.org.il/Item/112856',
101 => 'https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&language=he¶ms=32.0763232888101_N_34.7894714592902_E_type:city_region:IL',
102 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94.aspx',
103 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/LochutTlushim/2020/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%942020.xlsx',
104 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx',
105 => 'https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2022/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2019-.aspx',
106 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2018/2.%20ShnatonPopulation/st02_25.pdf',
107 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001243292',
108 => 'http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm',
109 => 'http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm',
110 => 'http://tel-aviv.millenium.org.il/%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA/',
111 => 'https://benyehuda.org/read/7260',
112 => 'https://youtube.com/watch?v=H5QP81ZioNM',
113 => 'http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-0095.pdf',
114 => 'http://www.mytelaviv.co.il/index.php?langpage=heb&dir=site&page=articles&op=item&cs=3349&mode=print',
115 => 'https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12795',
116 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/520173',
117 => 'https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_140249.pdf',
118 => 'https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_261249.pdf',
119 => 'http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_160249.pdf',
120 => 'http://www.tel-aviv.gov.il/'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירן. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
{{מפנה|תל אביב}}
{{מפנה|ת"א}}
{{בוט יישובים/5000|1|
|שם=תל אביב-יפו
|שם בערבית=تَلْ أَبِيب-يَافَا
|סמל=<div style="display:table; width:100%; background:none;"><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:TelAvivEmblem.svg|100x75px|סמל עיריית תל אביב-יפו]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:Tel Aviv New Logo.svg|200x70px|סמליל ממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב]]</div></div><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר תל אביב-יפו|סמל]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר תל אביב-יפו#שנת_המאה|סמליל]]{{ביאור|זהו סמליל תל אביב-יפו הממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב. העירייה עושה בו שימוש מאז, גם ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], שנים לאחר תום חגיגות המאה לעיר.}}</div></div></div>
|דגל=<div style="display:table; width:100%; background:none;"><div style="display:table-row">[[קובץ:Flag of Tel Aviv.svg|180x70px|גבול]]</div><div style="display:table-row">[[דגל העיר תל אביב|דגל תל אביב-יפו]]</div></div>
|סיסמה="אבנך ונבנית", "עיר ללא הפסקה"
|תמונה={{Photomontage|position=center
| photo1a = Hashalom interchange.jpg
| photo2a = Azriely Sarona5.jpg
| photo2b = ISR-2015-Jaffa-Clock tower-cropped.jpg
| photo3a = Tel Aviv Promenade panoramics.jpg
| photo4a = Panorama of Tel Aviv.jpg
| photo5a = Israel police maraton tel aviv 2022.jpg
| size = 275O
| color = transparent
| border = 0
}}
|כתובית=צילומים שונים מרחבי העיר
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|כיוון כתב=ימינה
|ראש העיר=[[רון חולדאי]]
|אתר אינטרנט=[http://www.tel-aviv.gov.il www.tel-aviv.gov.il]
{{ביאורים}}
|מפת עיר=[[קובץ:Tel Aviv map-plain.png|250px]]{{ש}}[[קובץ:Jaffa map-plain-bright.png|250px]]
|מפה דינמית={{מפה דינמית/תל אביב-יפו}}
}}
[[קובץ:Tel Aviv Panoramic View.jpg|250px|ממוזער|קו החוף של תל אביב-יפו]]
'''תל אביב-יפו''' (ב[[ערבית]]: '''تل أَبيب-يافا'''), המוכרת לרוב כ'''תל אביב''', היא עיר ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]], ב[[מישור החוף הדרומי]], המרכזית מבין ערי [[גוש דן]] וה[[ערים בישראל|שנייה בגודל אוכלוסייתה]] בישראל. תל אביב חברה בארגון [[פורום ה-15|פורום ה־15]]. תל אביב-יפו שוכנת לחוף [[הים התיכון]] על אדמת [[כורכר]]. בשטחה זורמים [[נחל הירקון]] ו[[נחל איילון]]. היא גובלת מ[[מערב]] בים התיכון; מ[[דרום]] בערים [[בת ים]] ו[[חולון]] ובבית הספר [[מקווה ישראל]]; מ[[מזרח]] בערים [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]; ומ[[צפון]] בערים [[רמת השרון]] ו[[הרצליה]]. [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] הנוכחי הוא [[רון חולדאי]]. תל אביב היא אחת הערים המלוכלכות בעולם.
תל אביב היא [[מטרופולין]] המהווה את מרכז ה[[כלכלת ישראל|כלכלה]], ה[[תרבות ישראלית|תרבות]], ה[[תקשורת בישראל|תקשורת]] ו[[אמנות חזותית בישראל|האמנות של ישראל]]. שוכנים בה מרכזי [[בנקאות בישראל|המערכת הבנקאית של ישראל]], [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה לניירות ערך]], [[שגרירות|שגרירויות]] ונציגויות בינלאומיות, מערכות ה[[עיתון|עיתונים]] הגדולים בישראל, ה[[הבימה|תיאטרון הלאומי]], ה[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|תזמורת הפילהרמונית]], בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת [[2003]] כ[[אתר מורשת עולמית]].
תל אביב-יפו מוגדרת כ"[[עיר עולם]] בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי [[תיירות|תיירים]] זרים בשנה.{{הערה|{{גלובס|מיכל רז-חיימוביץ'|1.7 מיליון תיירים בתל אביב - זינוק של 21% תוך שנה אחת|1001243292|27 ביוני 2018}}}}
לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופייה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.
בעיר מתגוררים (נכון לשנת [[2023]]) 476,126 [[תושב]]ים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 9,204 איש. באותה עת התגוררו ב[[מחוז תל אביב]] 1,460,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה מעל 3,918,800 נפש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2018/2.%20ShnatonPopulation/st02_25.pdf|כותרת=2.25 יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=}}}} בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ-70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת ה[[יוממות]] הגדולה בישראל – כ־64% מה[[עובד]]ים בתל אביב גרים מחוצה לה.
[[עיר נמל|עיר הנמל]] העתיקה [[יפו]] הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת ב[[תנ"ך]] (לרבות בסיפור [[יונה הנביא]]) ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי ל[[ארץ ישראל]]. לבד מיפו התקיימו לאורך ה[[היסטוריה]] מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית [[המאה ה-19|המאה ה־19]] גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ ל[[חומות יפו]] ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות [[נווה צדק]], [[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]], [[נווה שלום (שכונה)|נווה שלום]], [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]] ו[[כרם התימנים]] מצפון ליפו.
תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה ה[[מיזם]] היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי [[היישוב הישן]] וחלקו אנשי [[היישוב|היישוב החדש]] בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – [[קרן קיימת לישראל]]. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות [[המנדט הבריטי]] העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר [[1934]].
ב־[[1949]], לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה [[עיריית תל אביב-יפו]] המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי [[ישות|ישויות]] אורבניות נפרדות. בשנת [[2009]] חגגה העיר [[חגיגות המאה לתל אביב|מאה שנים להיווסדה]].
==שם העיר==
תל אביב נוסדה רשמית בשנת [[1909]] כשכונת "[[אחוזת בית]]", כשם האגודה שייסדה אותה. בימיה הראשונים של האגודה התלבטו ראשיה באיזה שם יקראו לה. נבחרה ועדה שהביאה לפני אספה כללית של תושבי השכונה את הצעותיה לשם העיר. בין השמות שהועלו באספה: יפו החדשה, נווה יפו, אביבה, יפהפייה, עברייה ועוד. אחד השמות שהוצעו היה "הרצליה" על שמו של [[בנימין זאב הרצל]]. לבסוף, ב־21 במאי [[1910]],{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm ניתן לשכונה השם "תל אביב" (אתר עיריית תל אביב])}} נבחרה ברוב קולות הצעתו של [[מנחם שינקין]]: "תל אביב", כשם התרגום העברי של [[נחום סוקולוב]] לספרו של הרצל, "[[אלטנוילנד]]", שפורסם שבע שנים לפני כן, ובו תיאר הרצל כיצד תיראה, לדעתו, המדינה היהודית לכשתקום (בשנת [[1923]] להערכתו). שיינקין נימק את הצעתו בדברים אלו: "בשם זה הביע מנהיגנו הרצל את תקוות עתידנו בארץ ישראל. לשם תל אביב יש צלצול מקומי, ערבי, וכל יושבי הארץ יתרגלו בו קל מהרה". בהצבעה על בחירת השם תמכו 20 אנשים בשם "תל אביב" ו־15 בשם "נווה יפו". האספה לא ידעה באותה עת כי שכונה בשם זהה כבר הוקמה במושבה [[נס ציונה]] (שם קיים עד היום רחוב תל אביב, שקדם לאחוזת בית).
מילולית, שם ספרו של הרצל הוא "ארץ ישנה חדשה" בלשון ה[[גרמנית]]. [[נחום סוקולוב]], שתרגם את הספר לעברית, קרא לו בשם הציורי "תל אביב": [[תל]] – האוצר הישן, עתיקות העבר, ו[[אביב]] – המסמל עתיד, פריחה, לבלוב ותקווה{{הערה|עיינו בפרק השני ב[https://benyehuda.org/read/7260 תל-אביב (אלטנוילנד)], [[פרויקט בן יהודה]]}}. מקור השם ב[[ספר יחזקאל]], כמקום שבו ישבו [[גלות בבל|הגולים]] ל[[בבל]] ליד [[נהר כבר]]{{ביאור|בבבלית פירוש השם "נהר כבר" הוא התעלה הגדולה. שם זה מוזכר מתעודות בבליות מניפור וכנראה הכוונה לתעלה שחצתה את העיר ניפור.}}, ככל הנראה בחבל [[ניפור]]{{הערה|"תל אביב", [[אנציקלופדיה מקראית]]}}: {{הדגשה|וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר וָאֵשֵׁב, הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם|יחזקאל ג טו|יחזקאל ג', טו}}. מוצא השם התנ"כי מ[[אכדית]] – [[תיל אבובי|תִיל אַבּוּבִּי]] – תל ה[[שיטפון]] – שנחרב על ידי שיטפון,{{הערה|זאב חומסקי, '''הלשון העברית בדרכי התפתחותה''', 1967, עמ' 65}} משמעות הפוכה למשמעות הסמלית שקיבל השם העברי.
ב־4 באוקטובר [[1949]] קיבלה [[ממשלת ישראל הראשונה|ממשלת ישראל]] החלטה על איחוד העיר [[יפו]] עם תל אביב. בעקבות החלטה זו התכנסה כעבור יומיים [[מועצת עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]] לדון בשם החדש לעיר המאוחדת. ראש העיר [[ישראל רוקח]] התנגד לשינוי שם העיר המבטא את הגשמת החזון הציוני ורצה ששם העיר יישאר כפי שהוא ובחלוקתה של העיר המאוחדת לאזורים או רבעים ייקרא אחד מהם "יפו". חברי מועצת העיר היו חלוקים בדעתם באשר לשם. בהשפעת ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שרצה מאוד בשם "יפו" כדי לחזק את הקשר של העיר למקורות התנ"כיים, הוחלט בסוף כפשרה לקרוא לעיר המאוחדת "תל אביב-יפו". למעט בפרסומים ומסמכים רשמיים או התבטאויות של [[פוליטיקאי]]ם מקומיים, נשמרו השמות "תל אביב" ו"יפו" מופרדים בשיח העממי והציבורי.
שמה של העיר ב[[שפת הסימנים הישראלית]] הוא סימן [[שפת סימנים#איקוניות|איקוני]] בצורת מסכה.{{הערה|{{יוטיוב|H5QP81ZioNM|שם=שפת הסימנים: אני גר בתל אביב}}}} מקור הסימן הוא באירוע ה[[עדלאידע]] של שנת 1936, אשר נחשב אירוע מכונן עבור קהילת החירשים, שכן בו נפגשו חירשים רבים מכל רחבי ישראל, ובזכות היכרות זו החלו לבסס את קהילתם ושפתם.<ref>{{צ-ספר|מחבר=מאיר, עירית וסנדלר, ונדי|שם=שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2004|עמ=213}}</ref>
==היסטוריה==
{{חלונית|תוכן=
{{פורטל:תל אביב-יפו/כרונולוגיה}}
}}
===יפו===
{{הפניה לערך מורחב|יפו}}
יפו היא אחת הערים העתיקות ביותר ב[[ארץ ישראל]], המוזכרת עוד ב[[תנ"ך]] כעיר שממנה יצא [[יונה בן אמיתי|יונה הנביא]] למסעו. השרידים הקדומים ביותר מעידים על מקום יישוב כבר ב[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה־18 לפנה"ס]]. לראשונה נזכרת יפו בכתובים באיגרות [[מצרים|מצריות]] משנת 1470 לפנה"ס, המתפארות בכיבושה על ידי ה[[פרעה]] [[תחותמס השלישי]]. בעת העתיקה שלטו ביפו ה[[פלשתים]], [[ממלכת ישראל המאוחדת]] תחת [[דוד המלך]], ה[[אשור]]ים, ה[[ממלכת פרס|פרסים]] וה[[הממלכה הסלאוקית|סלאוקים]], כמו רוב חלקי ארץ ישראל שנכבשו לאורך השנים על ידי ממלכות ואימפריות שונות. בכל תקופה זו הייתה יפו יעד אסטרטגי חשוב כעיר נמל מרכזית לחוף [[הים התיכון]].
[[קובץ:MarktJaffaGustavBauernfeind1887.jpg|ממוזער|200px|תיאור [[שוק (מסחר)|שוק]] ביפו בציור מאת [[גוסטב באוארנפיינד]], 1877]]
ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|ימי המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] שגשגה ביפו [[הקהילה היהודית|קהילה יהודית]], וזאת ניתן להסיק מ[[אפיטף|כיתובי]] ה[[מצבה|מצבות]] ב[[בית קברות|בית הקברות]] היהודי שנחשף מתחת לשכונת [[אבו כביר]] בשנת [[1871]] על ידי ה[[ארכאולוג]] ה[[צרפת]]י [[שארל קלרמון גנו]].
ב־[[1268]], בתקופת שלטון [[רוזנות יפו ואשקלון|הצלבנים]], כבש את העיר [[ביברס]], ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]], [[הגליה|הגלה]] את התושבים והרס את העיר. העיר עמדה חרבה עד [[המאה ה-17|המאה ה־17]], שבמהלכה התיישבו בה [[נזיר]]ים [[פרנציסקנים]] והקימו בה אכסניה, במקום שבו נמצאת מאז סוף המאה ה-19 [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]].
במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] ידעה יפו תקופות נוספות הן של שגשוג ובנייה מחדש, והן של חורבן עד המאה ה־19, אז החלה לפרוח. במהלך מאה זו גם חודשה הקהילה היהודית בעיר. עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ב[[המאה ה-19|מאה ה־19]], היה [[נמל יפו]] נמל הקליטה הראשי לבאי העליות הראשונות. למקצת מהעולים הייתה [[יפו]] תחנת מעבר בלבד, אך רבים אחרים נשארו בה, והקהילה היהודית ביפו גדלה והגיעה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] ל־11 אלף איש, כרבע מאוכלוסיית העיר.
===התיישבות מוקדמת בשטחה של תל אביב===
[[קובץ:Kudadi 109.jpg|ממוזער|200px|[[תל כודאדי]]]]
לבד מ[[יפו]], התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של נקודות יישוב בשטח המהווה היום את תל אביב. ייחודי לאופי ההתיישבות העתיקה במרחב זה הוא היעדר רצף התיישבותי באזור אחד מסוים. יישובים אלו שבו והתחדשו באזורים שונים על גדות הירקון. ברחבי שטחה של העיר, ובעיקר בקרבת נהר הירקון, התגלו כמאה [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]] מתקופות שונות.{{הערה|על פי מידע שהוצג בתערוכת "[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=295 ההיסטוריה הסודית של תל אביב]". המוצגת ב[[מוזיאון ארץ ישראל]] במהלך שנת המאה.{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} הירקון, בהיותו הנחל הרחב ביותר ב[[מישור החוף]], היווה עורק חיים אסטרטגי ואפשר אף את כניסתן של סירות מסחר אל פנים היבשה. החל מימי [[הבית השני]] ועד סוף [[התקופה הביזנטית]] אין היישובים החדשים קשורים עוד ב[[נחל הירקון]] כמקור לאספקת מים, והם התפשטו על פני כל שטחה של העיר, ובהם כאלה הרחוקים מן הירקון, כגון [[תל ברוך]] ו[[גן הגת]]. חלק מהממצאים שהתגלו בעיר מתוארכים ל[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]] ורבים מ[[תקופת הברונזה]]. בתקופות המאוחרות יותר של העת העתיקה, הוקמו בשטחים אלו נקודות יישוב רבות ככפרי לוויין של עיר הנמל יפו.
[[תל קסילה]] הוא אחד ה[[תל]]ים הארכאולוגיים החשובים בתחומי העיר, והוא שוכן צפונה לירקון בתחומו של [[מוזיאון ארץ ישראל]]. במקום נמצאו ממצאים רבים של היישוב ה[[פלשתים|פלשתי]] שפרח על התל החל ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה־12 לפנה"ס]] ועד תחילת [[המאה ה-10 לפנה"ס|המאה ה־10 לפנה"ס]]. מאז תקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ועד לסוף התקופה הביזנטית, התקיים על התל יישוב יהודי ואחר לסירוגין.
[[תל נפוליאון]], הידוע גם כ"תל גריסה", שוכן בצפונה של העיר, מדרום ל[[נחל הירקון]] וממזרח ל[[נחל איילון]]. המקום היה מיושב החל משנת [[המאה ה-28 לפנה"ס|2700 לפנה"ס]] לערך. היישוב התרחב ב[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף ה־2 לפנה"ס]], והגיע לשיאו ב[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה־18]] וב[[המאה ה-17 לפנה"ס|מאה ה־17 לפנה"ס]]. על התל התגלו מספר מבנים מונומנטליים ומערכת לאספקת מים. באתר "[[שבע טחנות]]" הסמוך לתל נפוליאון הוקמו ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופת העות'מאנית]] מספר [[טחנת קמח|טחנות קמח]],{{הערה|[http://www.avshalom-inst.co.il/article_page.asp?id=95&scid=172 מכון אבשלום]{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} והכפר הערבי הסמוך [[ג'רישה]] (جريشة) מעיד בשמו על כך שבאתר פעל מרכז אזורי של גריסת [[קמח]].{{הערה|[http://www.yarqon.org.il/ShowPage.asp?CategoryID=46 רשות נחל הירקון]{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} טחנות קמח נבנו גם ב"[[עשר טחנות]]" בקצה הצפון־מזרחי של העיר. האתר, שהיה הגדול מסוגו לאורך הירקון, היה פעיל ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]], ולאחר הפסקה ארוכה חידש את פעולתו במאה ה־19, עת נודע בשם "טאחונאת אל הדר" (طاحنات الهدر).
ב[[תל כודאדי]], הסמוך ל[[שפך הירקון]], נחשפו שרידי שתי [[מצודה|מצודות]] [[אשור]]יות מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה ה־8 לפנה"ס]], אשר שימשו כשלוחה הקדמית של תל קסילה. המצודות הגנו על שפך הירקון, ובעת שלום שימשו כ[[תחנת סחר]]. [[גן הגת]] הוא [[אתר ארכאולוגי]] נוסף ב[[צפון תל אביב|צפון־מערבה של תל אביב]]. ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] פעלה במקום [[גת (בור)|גת]] שהייתה בשימוש מ[[המאה ה-4 לפנה"ס|המאה ה־4 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]] והיא מוגדרת כגת ציבורית משוכללת. ב[[כיכר היל]], הנמצאת לא הרחק מהאזור בו שוכן תל כודאדי, התגלו מערות קבורה ושרידי יישובים מ[[האלף הרביעי לפני הספירה]], ומהמאות ה־8 עד [[המאה ה-10 לפנה"ס|ה־10 לפנה"ס]]. רוב המערות נאטמו כדי לשמרן. מערות קבורה התגלו גם באתר [[מערות אפקה]] השוכן מערבית ל[[נתיבי איילון]], מצפון לשכונת [[אפקה]].
===הקמת תל אביב===
{{ערך מורחב|היסטוריה של תל אביב}}
[[קובץ:RabiYehudaHaleviFromRagusa.jpg|שמאל|250px|הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה [[יהודה מרגוזה]]|ממוזער]]
[[קובץ:חותמת הקהילה היהודית ביפו.jpg|שמאל|ממוזער|225px|חותמת הקהילה היהודית ביפו]]
[[קובץ:TelAviv-paam4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרחוב הראשון בשכונת אחוזת בית, [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], וברקע בניין [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]]]
בשנת [[1825]], בתקופה בה שלטה [[האימפריה העות'מאנית]] על [[ארץ ישראל]], התמנה הרב רפאל יהודה מנחם לוי (המכונה [[יהודה מרגוזה]]) על ידי רבני ירושלים להקים התיישבות יהודית ב[[יפו]] כדי לקבל את פני [[עלייה לארץ ישראל|עולים יהודים]], מפני שהיה ביחסים טובים עם השליטים העות'מאניים. בימים ההם לא היה יישוב יהודי ביפו והיהודים שעלו דרך [[נמל יפו]] סבלו בגלל חוסר עזרה יהודית. ישיבתו של הרב בבדידות, בעיר שאין בה יהודי אחר לא הייתה נוחה ונעימה כל עיקר, ואפילו אם עלה מפעם לפעם לשבת קצת ב[[ירושלים]]. בשנת [[1829]] השפיע הרב על 12 הניצולים של אוניית [[העלייה ממרוקו|עולים יהודים ממרוקו]] שטבעה ליד [[עכו]] להיות היהודים הראשונים להצטרף אליו ולהתיישב ביפו.{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org מתוך הערך יהודה הלוי באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.]}} במשך הזמן התלקטו עוד יהודים ליפו, והקהילה כללה הן [[נוסח אשכנז|אשכנזים]] והן [[נוסח הספרדים|ספרדים]].{{הערה|[https://www.montefioreendowment.org.uk/census ראה רישום מקיף של חברי הקהילה (שם, מוצא, מקצוע, ועוד) ומוסדותיה בסקר מונטיפיורי של תושביה היהודים של ארץ הקודש משנת 1855]}}
בשנת [[1834]] נרכש [[בית העלמין היהודי ביפו]] למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים. בראשיתו של בית עלמין זה יש למעשה לראות את ראשיתה של [[חברה קדישא]] תל אביב יפו.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20110825001256/http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59574 ראה אתר חברת קדישא תל אביב יפו.]}}
בשנת [[1842]] רכש הרב [[יהודה מרגוזה]], יחד עם [[חכם]] [[חיים אברהם פינסו]] וחכם [[יחיאל בכר|יחיאל בכר הכהן]], חלקת אדמה בגודל של 103 [[דונם]], מחוץ ל[[חומות יפו]], על גדות [[נחל איילון]], צפונית-מזרחית ליפו, כיום [[שכונת מונטיפיורי]] ו[[מגדלי עזריאלי]]. הרב נטע על השטח פרדס ובו 5,310 עצים בסיוע ה[[אמריקאים|אמריקאית]] {{קישור שפה|אנגלית|Clorinda S. Minor|קלורינדה מיינור}} מחוות ה[[נוצרים]] ה[[פרוטסטנטים]] ה[[מילניאריזם|מילניאליסטים]] [[הר התקווה]]. בשנת [[1853]] שלח הרב יהודה מרגוזה מכתב ליהודי הבריטי [[סר]] [[משה מונטיפיורי]], [[השריפים של לונדון|השריף של לונדון]] לשעבר, וכתב (המקור ב[[אנגלית]]): "בחסד האל, הריני מצהיר בזה, שאני הישראלי הראשון שבא הנה ליפו אחד מ[[שבט דן]]... אני התחלתי יחידי לעבד את האדמה על-ידי נטיעת גן, כפי שאני עומד לספר לכבודו, ואילו יכולתי לבצע את תוכניתי, הייתי גורם לכך שיהודים אחרים היו עושים כמוני, לפי הדוגמה שלי. אלא שידוע לכל אחד, שההתחלות של כל דבר חדש קשות מאוד הן, ואף ה[[מוסלמים]] כאן השתוממו לראות יהודי מעבד את האדמה... אעשה ככל שביכולתי לעודד עבודת אדמה בין אנשי [[הקהילה היהודית|קהילתי]] מונה שבעים משפחות. כל זה נכתב על ידי הרב הנמצא כאן, והוא [[היהודים באימפריה העות'מאנית|הפקיד הממונה על היהודים]] המתפללים לאל לשלומך. רפאל יהודה מנחם לוי, יפו 28 ביולי 1853". יהודה מרגוזה המשיך להנהיג את הקהילה עד מותו בשנת [[1879]].{{הערה|מכתב ר' יהודה מרגוזה למשה מונטיפיורי, מצוטט אצל {{קתדרה|שושנה הלוי|פרדס מונטיפיורי|2.5|2 (חשוון תשל"ז), עמ' 162–164}}.}}
בשנת [[1863]] יזם הרב [[יהודה מרגוזה]] את "[[ועד העיר ליהודי יפו]]", שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי, ובו היו שותפים ספרדים ו[[אשכנזים]] יחד. ועד זה היה ממונה על ענייניה הדתיים והחברתיים של הקהילה היהודית של יפו. מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19 החל להעביר הוועד את סמכויותיו בהדרגה ל[[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] ול[[מועצה דתית|מועצה הדתית]] של תל אביב, עד שחדל להתקיים במאי [[1939]].{{הערה|[https://rabanut.co.il/אודות-המועצה/רקע-היסטורי/ מתוך אתר הרבנות הראשית של תל אביב.]}}{{הערה|{{הצופה||מועצת הקהילה לשאלת ההתמזגות|19381027|13}}}}{{הערה|{{הצופה||התמזגות הקהילה עם עירית תל אביב|19390501|8}}; {{הצופה||המשך|19390501|44}}}}
בשנת [[1876]] נבנה הבית היהודי הראשון מחוץ לתוואי [[חומות יפו]] ואוכלס של ידי [[חיים שמואל שמרלינג]]. חומות יפו עצמן פורקו בשנת [[1868]].
בשנת [[1887]] הוקמה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו, [[נווה צדק]], ובעקבותיה הוקמו שכונות נוספות. בשנת [[1896]] הוקמה שכונת [[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]], בשנת [[1904]] הוקמה שכונת [[מחנה יוסף]], ובשנת [[1906]] הוקמה שכונת [[אוהל משה (תל אביב)|אהל משה]]. בשכונות פעלו ועדים שנבחרו באספות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי, שכן השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו.
ביולי 1906 התכנסה לראשונה קבוצה ביפו והתאגדה בשם "אגודת בוני בתים" (ששונה מאוחר יותר ל"אחוזת בית") שהקימה שלוש שנים מאוחר יותר את [[שכונה|שכונת]] אחוזת בית. ביום 11 באפריל [[1909]] הוקמה שכונת [[אחוזת בית]]. ביום זה התכנסה קבוצת המייסדים של שכונת אחוזת בית (66 משפחות ובודדים) בחולות שמצפון לתוואי חומות יפו כדי [[הגרלת המגרשים לאחוזת בית|להגריל בין חבריה את מיקום המגרשים לבנייה בבעלותם]], בעזרת [[צדף|צדפים]]. אבן הפינה למבנה הראשון בשכונת אחוזת בית, "ה[[הגימנסיה הרצליה|גימנסיה הרצליה]]", הונחה ביום 28 ביולי 1909.{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm אתר עיריית תל אביב]}}
ב־21 במאי [[1910]] החליפה שכונת "אחוזת בית" את שמה לשכונת "תל אביב", כשם התרגום העברי של [[נחום סוקולוב]] לספרו של הרצל, "[[אלטנוילנד]]", שפורסם שבע שנים לפני כן.
{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm ניתן לשכונה השם "תל אביב" (אתר עיריית תל אביב)])}}
בשנת 1917, קרוב לתום מלחמת העולם הראשונה, נכבשה ארץ ישראל על ידי האימפריה הבריטית מאת האימפריה העות'מאנית. המדינאי היהודי-בריטי [[לורד]] [[הרברט סמואל]] מונה [[הנציב העליון|כנציב העליון]] הבריטי על ארץ ישראל, שתפקידו לימשל על ארץ ישראל מטעם [[האימפריה הבריטית]].
ב–19 ביולי [[1920]] הגיש ראש ועד [[אחוזת בית|שכונת תל אביב]] (לשעבר, שכונת אחוזת בית) [[מאיר דיזנגוף]], ל[[הנציב העליון|נציב העליון]] בקשה רשמית להיפרדות שכונת תל אביב מיפו. הצידוקים הרשמיים לבקשה נגעו בנטל ה[[מיסים]] של תושבי שכונת תל אביב, הן לוועד שכונת תל אביב והן לעיריית [[יפו]]. אך כוונתם האמיתית של אנשי שכונת תל אביב הייתה להקים עיר עברית חדשה.{{הערה|שחורי, אילן, 1990.חלום שהפך לכרך: תל–אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: אביבים.}}
בין 1 במאי [[1921]] לבין 6 במאי 1921 התרחשו [[מאורעות תרפ"א]]. אלה היו סדרה של מעשי [[רצח]], [[אלימות]], ו[[אונס]] ב[[יהודים]], [[שוד]] ו[[ביזה|ביזת]] רכושם, מצד שכניהם ה[[ערבים]]. המאורעות החלו ב[[יפו]] והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים. במהלכם נרצחו 47 יהודים ונפצעו 140. מייד עם תום המאורעות ב-11 במאי 1921 הכריזו הבריטים על "[[פקודת רשות עירונית תל אביב]]" (Tel Aviv Township Order). הפקודה איחדה את [[השכונות היהודיות שמחוץ לתוואי חומות יפו]] לרשות עירונית (Township) תחת השם "תל אביב" והפרידה אותה מיפו. מאורעות תרפ"א הובילו להגירה יהודית מיפו לרשות עירונית חדשה זו.
בשנת 1934 הפכה רשות עירונית תל אביב (Township) ל[[עיר]] תל אביב (City) על ידי שלטונות המנדט הבריטי.
בשנת 1950, לאחר תום קרבות [[מלחמת העצמאות]] ו[[תל אביב במלחמת העצמאות|כיבוש יפו]] בקרבות עזים של לוחמה עירונית, הוכרז רשמית על ביטול עיריית יפו, סיפוח רוב שטחה לעיר תל אביב, ושינוי שם העיר 'תל אביב' לשם 'תל אביב-יפו'.{{הערה|שם=קובץ התקנות|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-0095.pdf פקודת העיריות 1934 - אכרזה על ביטול עיריית יפו], 24 באפריל 1950, קובץ התקנות 95, 18 ביוני 1950, עמ' 1037-1040}}
תאריך הייסוד הרשמי של העיר תל אביב-יפו נקבע ליום 11 באפריל 1909, יום [[הגרלת המגרשים לאחוזת בית|הגרלת המגרשים לשכונת אחוזת בית]].{{הערה|[http://www.mytelaviv.co.il/index.php?langpage=heb&dir=site&page=articles&op=item&cs=3349&mode=print כמה משפחות באמת ייסדו את שכונת "אחוזת בית" והעיר תל אביב?] [[אילן שחורי]] (באתר "תל אביב שלי")}}
===תקופת המנדט הבריטי===
[[קובץ:PikiWiki Israel 2779 Great Britain בריטניה הגדולה.JPG|ממוזער|250px|שמאל|ביתן בריטניה (נהרס) ביריד המסחר הבינלאומי ־ "[[יריד המזרח]]" שהתקיים ב[[שפך הירקון]]]]
[[קובץ:BEN-SIRA-BALFOUR.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בלפור, ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]]]
עם הכיבוש הבריטי ב־[[1917]] והחלתו של השלטון הצבאי הבריטי חזרו התושבים לתל אביב. העלייה השלישית ב־1919–1923 הזרימה עולים רבים לעיר, ומשנת [[1921]] החלה תנופת התפתחותה של תל אביב. שלטונות המנדט החליטו על הפרדתה החלקית מיפו והכרה במעמדה כישות עירונית TOWNSHIP (פקודה המורה על כך פורסמה ב־1 ביוני 1921).{{הערה|{{מטח|[[גדעון ביגר]]|התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1909–1934|12795}}}} באותה שנה פרצו [[פרעות תרפ"א]], שבהן [[רצח]]ו ערביי יפו 47 מיהודי העיר, בהם הסופר [[יוסף חיים ברנר]]. בעקבות מאורעות דמים אלה יצאו [[יהודים]] רבים מיפו ועברו לתל אביב. אז הוחלט גם לבטל את התקנות האוסרות פעילות כלכלית בתל אביב, כלכלת העיר החלה להתפתח ונוסד [[שוק הכרמל]]. מאז התפתחה העיר בקצב מזורז: מ־3,600 תושבים בשנת 1914 ל־34,000 בשנת [[1925]] ול־120,000 בשנת [[1936]].
בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]] ותחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30]] החל פיתוחו של אזור [[שפך הירקון]] הידוע בכינוי "'''חצי האי הירקוני'''". באזור זה הוקמה [[תחנת הכוח רדינג]] ולצידה [[שדה תעופה|שדה התעופה]] [[נמל התעופה דב הוז|שדה דב]]. בחלקו הדרומי התקיים יריד המסחר הבינלאומי שלצורך כך הוקמו בו [[ביתנים]] בסגנונות האדריכליים שאפיינו את העיר תל אביב. בחלקו המזרחי של היריד הוקם "[[אצטדיון המכביה]] הראשונה" ב־[[1932]]. בשנת [[1937]] הוקם [[גשר ווקופ]] מעל שפך הירקון שנועד לחבר את תחנת הכוח עם היריד.
ב־12 בינואר [[1934]] זכתה תל אביב למעמד של [[עיר]].
להתפתחות הגדולה של העיר תרמו גם [[העלייה הרביעית]] ו[[העלייה החמישית]] ([[1924]]–[[1939]]) שבהן זרמו לעיר עולים רבים מ[[מרכז אירופה]]. בתקופה זו היא החלה לקבל את הצביון ה[[בורגנות|בורגני]]־בלייני שלה. בתל אביב נפתחו ה[[קולנוע]] הראשון ו"[[קזינו גלי אביב]]" שהיה מוקד בילויים חשוב של התקופה. בתקופה זו אומץ [[סמל העיר תל אביב-יפו|סמל העיר]], וססמתה "עוד אבנך ונבנית" שנלקחה מהפסוק:
{{ציטוטון|עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים|{{תנ"ך|ירמיהו|לא|ג|קצר=כן}}}}
ב־[[1936]] הייתה תל אביב לעיר הגדולה בארץ, למרכז המסחר והשיווק של התוצרת החקלאית, למרכז המלאכה והתעשייה הקלה ולמרכז השירותים הציבוריים, הכלכליים והתרבותיים של [[היישוב העברי]].
ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט]] תקפו ערבים את פרוורי תל אביב. בעקבות שביתת הפועלים בנמל יפו הוקם ב־[[1936]] [[נמל תל אביב]] בחלקו הדרומי של חצי האי הירקוני ונמל תל אביב, והוא תרם להתפתחות העיר, אף שהיה זה נמל קטן ולא משוכלל ביותר: [[אוניה|אוניות]] לא יכלו לעגון בו, וכמו בנמל יפו, העברת ה[[סחורות]] והנוסעים בוצעה באמצעות סירות.
ב־9 בספטמבר [[1940]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], [[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב|הפציצו מטוסים של חיל האוויר האיטלקי את תל אביב]], ו־112 בני אדם נהרגו. בתקופת [[ההעפלה]] והמאבק בשלטונות [[המנדט הבריטי|המנדט]], ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה־40]], מילאה תל אביב תפקיד חשוב: אליה הגיעו אוניות ה[[מעפילים]], בה נוסדה תעשיית הנשק ב[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|מחתרת]], וממנה פעלו ארגוני המחתרת. ערב קום המדינה גרו בעיר כ-200 אלף איש – כשליש מכלל היהודים שישבו בארץ ישראל.
===תל אביב במלחמת העצמאות===
[[קובץ:Tel Aviv residents taking cover from Arab snipers fire in 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עוברים ושבים ב[[שוק הכרמל]] תופסים מחסה מאש צלפים הנורית מ[[מסגד חסן בק]] ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]]]]
{{הפניה לערך מורחב|תל אביב במלחמת העצמאות}}
לאחר החלטת החלוקה של [[האו"ם]] ב[[כ"ט בנובמבר]] [[1947]] פרצו קרבות בגבולותיה הדרומיים והמזרחיים של העיר תל אביב עם [[יפו]],{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|520173|8 בדצמבר 2017}}}} שעל פי החלטת האו"ם הייתה אמורה להיכלל במדינה הערבית כמובלעת בתוך המדינה היהודית. הקרבות בגבול יפו נסתיימו סמוך להכרזת המדינה, עם הניסיון לכיבושה בידי כוחות [[ארגון צבאי לאומי|האצ"ל]] וכניעתה לכוחות "ההגנה", ברחו רוב תושביה ה[[ערבים]] ובתים רבים עמדו נטושים. עיריית תל אביב הפיצה כרוז שאסר על כניסה ליפו,{{הערה|כרוז [http://tel-aviv.millenium.org.il/לוח+מודעות/ אסור באיסור חמור להיכנס לשטח העיר יפו] באתר ארכיון [[עיריית תל אביב]].}} אך ללא הועיל.
לפני קום מדינת ישראל שכנו בסמיכות לעיר מספר כפרים ערביים שאינם קיימים יותר כיום. הכפרים הם [[שייח' מוניס]] ששכן היכן שאוניברסיטת תל אביב כיום, [[ג'רישה]] ו[[ג'מאסין אל ע'רבי]] ששכנו דרומית לשכונת בבלי של היום, [[סומייל]] ששכן בצפון מזרח צומת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] וארלוזורוב, ו[[אבו כביר]] ו[[סלמה (שפלה)|סלמה]] ששכנו בדרום העיר. מרבית הכפרים הערבים ננטשו במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]] וסופחו לתל אביב. על בתי הערבים שננטשו ושלא נהרסו במהלך הקרבות חל [[חוק נכסי נפקדים]]. בבתים השתכנו יהודים תושבי [[יפו העתיקה|יפו]], שהפכו בעצמם לפליטי המלחמה, ועולים חדשים.
===מקום המדינה ועד ימינו ===
ב[[יום העצמאות|ה' אייר תש"ח]] 14 במאי [[1948]] הכריז [[דוד בן-גוריון]] על [[הכרזת העצמאות|עצמאות]] המדינה בגלריה האחורית (בשל היותה ממוגנת) של [[בית דיזנגוף]] משכנו של [[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]] אז, ב[[שדרות רוטשילד]] 16. באותה עת הייתה [[ירושלים]] נצורה ומנותקת, ולפיכך בינתיים שימשה תל אביב כמושב השלטון ובה פעלו ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ו[[הכנסת]]. ישיבות הכנסת הראשונות שנפתחו בירושלים הועברו לתל אביב אל בית האופרה הישן ב[[רחוב הרברט סמואל]], במקום בו שוכן היום [[מגדל האופרה]]. רק בסוף שנת [[1949]] הוכרזה ירושלים כבירת ישראל, והכנסת שבה אליה.{{הערה|ישיבות הכנסת הראשונה התקיימו בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים [https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_140249.pdf פרוטוקול ישיבת הפתיחה של האספה המכוננת היא הכנסת][http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_160249.pdf פרוטוקול הישיבה החמישית של הכנסת בה נבחר נשיא המדינה][https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_261249.pdf הישיבה הראשונה של הכנסת לאחר החזרה לירושלים בדצמבר 1949]}} במהלך הפלישה המצרית במלחמת העצמאות ועד ההפוגה השנייה, [[הפצצת תל אביב במלחמת העצמאות|הופצצה תל אביב]] על ידי מטוסים מצריים מספר פעמים ובהפצצות נהרגו 150 מתושבי העיר לרבות ילדים.
במאי [[1949]] הוסר [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]] מעל יפו והיא הפכה ל"מִינהל יפו" במסגרת [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]]. ב-24 באפריל [[1950]] הוכרז רשמית על ביטול עיריית יפו למפרע מ-1 בינואר 1950, העברת חלק משטחיה לידי [[חולון]] ו[[בת ים]] והעברת שאר השטח וכלל הנכסים וההתחייבויות של יפו לעיריית תל אביב,{{הערה|שם=קובץ התקנות}} בשם "תל אביב-יפו". נכון לשנת 2010 חיים בה כ־20,000 [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]], רובם צאצאי הערבים שנותרו בעיר למרות המלחמה.
לאחר קום המדינה ידעה העיר מספר גדול של שינויים בהתפתחותה. מפריחה וגדילה מואצת ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]], דרך עזיבת העסקים והסטת מוקד המגורים לטובת ה[[פרוור]]ים מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] עד לשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]], והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] פריחה מחודשת.
בשנת [[1963]] הגיעה אוכלוסיית תל אביב לשיא גודלה (394,400 איש). מאז החלה [[תופעה]] של צמצום מספר התושבים, שהגיעה לשיאה בשנת [[1988]], כשנספרו בעיר 317,800 תושבים בלבד. בשנת [[1975]] איבדה תל אביב את מקומה כעיר המאוכלסת בישראל לטובת [[ירושלים]]. מ־[[1989]] ניכר גידול במספר התושבים, אשר נבע מקליטת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|גל העלייה מברית המועצות לשעבר]] מראשית שנות התשעים ובשל חזרת תושבים לעיר.
ההתפתחות האורבנית של העיר ידעה מספר מגמות בתקופה זו: התרחבות צפונה משנות ה־50 ועד שנות ה־70, תחילת התחדשות מרכז העיר בשנות ה־80, פיתוח מרכז העסקים שסביב [[נתיבי איילון]] החל משנות ה־90 במקביל להתחדשות ו[[עיבוי עירוני]] מרכז העיר ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]]. בשנות ה־60 נהרסו [[שכונת מצוקה|שכונות מצוקה]] בעיר, ופינו את מקומן לשכונות חדשות. שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] היפואית נהרסה בתקופה זו והיה תכנון להרוס חלקים מ[[נווה צדק]] ואף את [[יפו העתיקה]]. תוכניות אלה הפכו לתוכניות [[שימור מבנים|שימור]], ויפו העתיקה אכן שוקמה ושומרה במאמץ רב של העירייה. אולם, החיבור האורבני בין תל אביב ויפו נותר שנוי במחלוקת.
ב[[מלחמת ששת הימים]] התפוצצו פגזים ירדניים ב[[כיכר מסריק]] בעיר. לאחר מלחמת יום הכיפורים התרחשו גם מספר פיגועי טרור של מחבלים פלסטינים בעיר, דוגמת [[הפיגוע במלון סבוי|פיגוע המיקוח במלון סבוי]], [[הפיגוע בקולנוע חן בתל אביב|הפיגוע בקולנוע חן]], [[פיגוע כביש החוף|והפיגוע בכביש החוף]] שגרם לעוצר בשכונות עבר הירקון. ב[[מלחמת המפרץ]] בשנת [[1991]] נורו לעבר ישראל טילי [[סקאד]] על ידי צבא [[עיראק]]. מרביתם כוונו לעבר תל אביב, בהיותה ריכוז האוכלוסייה הגדול במדינה, מלבד ירושלים, אליה נמנע הצבא העיראקי מלשגר טילים. תל אביב ספגה את שש הפגיעות הראשונות, ובמהלך המלחמה עזבו רבים מתושביה והשתכנו ביישובים רחוקים מן המרכז. עקב כך נפגעה שגרת היום והכלכלה העירונית. החל בשנות ה־90 סבלה העיר ממספר [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי התאבדות]] קטלניים (ראו: [[פעולות טרור בתל אביב]]), ובהם [[הפיגוע בקו 5]] (1994), [[הפיגוע בדיזנגוף סנטר]] (1996), [[הפיגוע בקפה אפרופו]] (1997) ו[[הפיגוע בדולפינריום]] (2001). פיגועים נוספים אירעו ב[[הפיגוע ברחוב אלנבי (2002)|אוטובוס קו 4 ברחוב אלנבי]] וב"[[הפיגוע בסי פוד מרקט|סי פוד מרקט]]" (שניהם בשנת 2002) וב[[הפיגוע בשוק הכרמל|שוק הכרמל]] (בשנת 2004). ב[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב#פיגועי התאבדות בתחנה|תחנה המרכזית הישנה של תל אביב]] וב[[נווה שאנן (תל אביב)|רחוב נווה שאנן]] אירעו בתקופה זו חמישה פיגועים שונים; וב[[טיילת תל אביב יפו|טיילת]] שניים (2003 ו־2005). במהלך [[מבצע עמוד ענן]] בשנת [[2012]] נורו לעבר תל אביב ו[[גוש דן]] מספר טילי [[פאג'ר]] מכיוון [[רצועת עזה]]. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק כתוצאה מהירי.
במהלך מבצע [[מבצע צוק איתן|צוק איתן]] ומבצע [[מבצע שומר החומות|שומר החומות]] במאי 2021, נורו לעיר מספר טילי גראד מרצועת עזה. במקביל ביפו, היו [[המהומות בישראל (2021)|התפרעויות ואירועים אלימים]] של תושבים ערבים כנגד האוכלוסייה היהודית בעיר שכללה פציעת אזרחים, זריקת בקבוקי תבערה והצתת בתי כנסת.
פיגועי טרור התרחשו בעיר {{פירושון|[[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף|בעיקר ברחוב דיזנגוף]]}}. בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]], ספגה תל אביב מספר פגיעות ישירות של טילי גראד שנורו על ידי מחבלי חמאס מרצועת עזה.
בשנות ה־90 וב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]] נמשכו מגמות הגידול במספר התושבים והתחדשות מרכז העיר לצד התפתחותה המואצת של הרצועה שלאורך [[נתיבי איילון]]. נופה הפיזי של העיר החל להשתנות, כשמגדלי מגורים ומשרדים הוקמו באזורים שונים בעיר. מגמות שימור המבנים הישנים הואצו, ותושבי העיר התוודעו מחדש למושג "[[העיר הלבנה]]", כאשר זכתה העיר למעמד של [[אתר מורשת עולמית]] בשנת [[2003]]. בתקופה זו נעשה בעיר תהליך של [[שיווק עירוני]] כאשר תחת הסיסמאות "עיר ללא הפסקה" ו"העיר הלבנה" חוזק מעמדה של תל אביב כעיר לצעירים עם מקומות בילוי, שרבים מהם פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה. בנוסף הועצם דימויה של תל אביב כמרכז חיי התרבות של ישראל ומרכז קהילת ה[[להט"ב בישראל]]. החל מסוף שנות התשעים הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים ונסללו קווי [[דנקל|הרכבת הקלה]] ברחובותיה, שופצו אתרים כמו [[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר הבימה]], [[מדרון יפו]], [[שדרות יהודית]] ונסללו בה שבילי אופניים. העיר גם מהווה בית לאירועי מחאה ותרבות המוניים כגון [[המחאה נגד תוכנית ההתנתקות]], [[המחאה החברתית בישראל (2011)|המחאה החברתית]], [[מצעד הגאווה בתל אביב|מצעד הגאווה]], [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], ו[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|המחאה לשחרור החטופים]] במלחמת חרבות ברזל. החל מסוף שנות התשעים הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים.
תל אביב ממשיכה להיות מרכזית בכלכלתה ותרבותה של ישראל, ובשנת [[2009]] [[חגיגות המאה לתל אביב|ציינה העיר 100 שנים להקמתה]] באירועים ומיזמים מיוחדים.
בשנת [[אירוויזיון 2019|2019 התקיימה תחרות האירוויזיון]] בעיר.
{| align=center
|-
|<gallery mode="packed" widths="270px" heights="210px" perrow="3">
קובץ:TelAviv-Founding.jpg|[[הגרלת המגרשים לאחוזת בית]] בעת ייסודה, צילם [[אברהם סוסקין]]
קובץ:Tel Aviv map 1923.jpg|מפת תל אביב בשנת [[1923]], מתוך אוסף המפות ע"ש [[ערן לאור]], [[הספרייה הלאומית]]
קובץ:Telaviv01.jpg|הצילום ב[[בול]] לרגל מאה שנה לתל אביב
קובץ:zina.jpg|[[כיכר דיזנגוף]] המקורית, הוקמה ב-[[1934]]
</gallery>
|}
==גאוגרפיה==
{{מפת תמונה
|תמונה=Tadistrict telaviv heb.png
|כיתוב תמונה=מיקומה של תל אביב (באדום) ב[[מחוז תל אביב]]
|רוחב קטן=200
|רוחב גדול=500
|מיפוי=poly 149 1129 66 1124 9 1319 142 1392 161 1139 [[בת ים]]
poly 161 1117 171 1392 363 1411 387 1366 434 1378 460 1262 325 1115 [[חולון]]
poly 465 1271 327 1110 377 1105 501 1217 [[אזור]]
poly 565 1094 693 1108 700 1075 723 1075 723 1115 764 1124 814 1188 778 1212 683 1226 541 1165 [[אור יהודה]]
poly 761 1032 766 873 605 916 591 932 [[קריית אונו]]
poly 406 816 493 816 467 913 493 930 484 951 396 904 [[גבעתיים]]
poly 662 636 636 859 569 847 512 776 505 702 546 633 [[בני ברק]]
poly 391 726 467 1048 645 1067 650 866 479 697 [[רמת גן]]
poly 489 62 482 149 562 161 593 88 [[כפר שמריהו]]
poly 434 17 334 377 396 377 465 301 453 384 503 410 569 327 702 368 750 282 754 206 [[הרצליה]]
poly 370 489 432 486 451 519 512 527 496 474 541 474 681 553 678 586 764 546 695 413 491 410 [[רמת השרון]]
circle 625 370 80 [[רמת השרון]]
circle 450 370 70 [[רמת השרון]]
poly 327 384 47 1065 59 1115 138 1122 425 1101 448 690 662 631 669 593 [[תל אביב-יפו]]
}}
[[קובץ:Tel Aviv from space.JPG|מרכז|ממוזער|550px|צילום לווין של תל אביב ללא שכונות עבר הירקון, רמת גן, גבעתיים ובני ברק (2010)]]
[[קובץ:Yarqon River.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[נחל הירקון]], במבט מ[[גשר בר יהודה]] לכיוון מערב]]
[[קובץ:Telnapoleon 012.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מרכס הכורכר [[תל נפוליאון]] על גבול תל אביב–רמת גן]]
[[קובץ:View on the Coast of Tel Aviv from Jaffa.jpg|250px|ממוזער|מבט על חוף תל אביב מגן הפסגה ביפו]]
תל אביב-יפו שוכנת ב[[מישור החוף]], לצד [[הים התיכון]]. ה[[טופוגרפיה]] שלה שטוחה באופן יחסי אך בכל זאת קיימים בה לא מעט מאפיינים טופוגרפיים שאף השפיעו על עיצובה. לאורך [[רצועת חוף תל אביב-יפו|חוף תל אביב]] נמתחים שני רכסי [[כורכר]] מקוטעים מדרום לצפון.
הראשון נמצא לאורך החוף ומשתרע מ[[מלון הילטון תל אביב]] בדרום עד החוף הצפוני ביותר, חוף הצוק. למעשה, משתרע רכס זה לאורך כל חוף [[השרון]] עד צפונית ל[[נתניה]]. מקטעו הדרומי של רכס הכורכר שלאורך החוף משתרע מחוף [[פארק צ'ארלס קלור]] בדרום, דרך [[יפו|יפו העתיקה]] ועד החוף הדרומי ביותר בעיר, חוף [[גבעת עלייה]]. משם, ממשיך המצוק עד אזור [[פלמחים]].
רכס כורכר מקביל, הרכס השני ברכסי [[מישור החוף]], שוכן בחלקו בתחום העיר, וחלקו בתחומי הערים השכנות. גבעות בולטות ברכס זה, בתחום תל אביב, הן [[פארק וולפסון]] (54 מטר) וגבעת [[אוניברסיטת תל אביב]]. הפסגה הגבוהה של הרכס (84 מטר) מצויה בתחומי [[גבעתיים]].
הנקודה הגבוהה ביותר בעיר מתנשאת לגובה של 62 מעל פני הים, והיא נמצאת בקצה הצפון־מזרחי של [[שכונת המשתלה]], על גבול [[רמת השרון]]. גבעה זו שייכת לרכס השלישי של רכסי הכורכר של מישור החוף.
במספר נקודות בולטות מבחינה טופוגרפית, נבנו בהיסטוריה המוקדמת של תל אביב ויפו מספר נקודות יישוב:
* [[יפו העתיקה]] הבנויה על גבעה בצמוד לחוף, אשר היוותה בשל כך נקודה אסטרטגית חשובה לכל אורך ההיסטוריה.
* שכונת [[כפר שלם]] הבנויה על [[חורבות]] [[סלמה (שפלה)|סלמה]].
* הכפר [[שייח' מוניס]] שהיה לימים ל[[אוניברסיטת תל אביב]].
* [[תל כביר]].
* [[תל קסילה]] ב[[מוזיאון ארץ ישראל]].
* [[תל נפוליאון]] סמוך לשפכו של נחל איילון אל הירקון.
גבעות נוספות בעיר, שנדמה כאילו נעלמו מתחת לבתיה, נמצאות באזור [[כיכר המדינה]], אזור [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]] בין [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] ו[[בית חנה]] (והחווה החקלאית שפעלה בעבר באזור). כמו כן נבנה אזור [[לב תל אביב|לב העיר]] לאורך [[קו פרשת המים]] המרכזי של העיר שבמרכזו, החל מפינת [[רחוב אלנבי]] בערך וצפונה, [[שדרות רוטשילד]] ו[[רחוב אחד העם]]. הנקודה הגבוהה ביותר בלב העיר היא [[מגדל מים|מגדל המים]] הישן ליד פינת הרחובות [[אחד העם]] ו[[רחוב מזא"ה|מזא"ה]].
בעיר עוברים נהר ונחל: [[נחל הירקון|נהר הירקון]] הזורם ממזרח למערב וחוצה את כל רכסי הכורכר בדרכו אל הים ו[[נחל איילון]] הזורם צפונה ונשפך אל הירקון. לשניהם הייתה השפעה רבה על אופן התפתחותה של העיר ובמשך שנים רבות הם שימשו כגבולה של תל אביב. נחל איילון, שמנע את התפשטות העיר מזרחה בשל היעדר אפשרות נוחה לבנות בשטחו, היה עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] גבול ברור בין מרכז העיר ושכונותיה המזרחיות, וכן בין תל אביב ו[[רמת גן]] ו[[גבעתיים]]. מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] ועד סוף שנות ה־80, הוסדרה זרימת מי האיילון בתעלת בטון ובכך התאפשרה פתיחת [[נתיבי איילון]] המהווים כיום את עורק התנועה החשוב ביותר של [[גוש דן]]. גם כיום, כאשר האזור המוארך מתפקד כנתיב תחבורה, ניכרת בו הטופוגרפיה עד מאוד.
בעיר שני קווי אפיק נוספים, בהם לא זורמים מים, אך המהווים אגני ניקוז שלהם השפעה נוספת על מבנה העיר. הראשון, הוא קו אפיק החוצה את קו פרשת המים של העיר דרך [[טופוגרפיה#צורות תבליט|אוכף]], אשר לאורכו הונחה בסוף המאה ה־19 [[מסילת הרכבת יפו–ירושלים]]. קו אפיק זה ניכר בעיקר בצדו המזרחי הזורם לנחל איילון ולאורכו סלול כיום [[רחוב הרכבת]]. [[אגן ניקוז]] שני נמצא באזור שמדרום ל[[רחוב בוגרשוב]] ומצפון ל[[כיכר ביאליק]]. אזור זה נודע כאזור שסבל מהצפות רבות, מהן סבלו תושבי שכונת הצריפים [[נורדיה (שכונה)|נורדיה]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. העובדה כי שטח זה היה קשה ליישוב טרם הסדרת מערכות הניקוז העירוניות, הייתה הסיבה למיקומו של [[בית הקברות טרומפלדור]] במקום.
[[קובץ:TelAvivCity.jpg|מרכז|ממוזער|700px|מבט מאוניברסיטת תל אביב אל קו הרקיע של העיר (2007). בולטים [[מגדלי אקירוב]] מימין, ו[[מגדלי עזריאלי]] ו[[מגדל היובל]] משמאל]]
==אקלים==
ה[[אקלים]] השורר בתל אביב-יפו הוא [[אקלים ים תיכוני]]. ב[[חורף]] חמים עד קריר וגשום, ב[[סתיו]] וב[[אביב]] הטמפרטורה גבוהה יותר ולעיתים יורדים גשמים וב[[קיץ]] חם ולח ללא משקעים. בשנה יורדים בממוצע בעיר כ־583 מילימטרים של [[גשם]], ב־56 ימי גשם. עונת הגשם 1992/1991 הייתה העונה הגשומה ביותר שנרשמה בעיר ובמהלכה נמדדו כ־1,064 מ"מ של גשם. מנגד, עונת הגשם 1999/1998 הייתה העונה היבשה ביותר שנרשמה בעיר, במהלכה נמדדו בעיר כ־238 מ"מ גשם בלבד. בחודש [[ינואר]] נעה ה[[טמפרטורה]] בין כ־17.5°C (בממוצע) ביום לבין כ־9.5°C בלילה, כאשר בימים הקרים ביותר של החורף יורדות הטמפרטורות עד ל־13°C ביום ועד לכ־6°C בממוצע בלילה. [[שלג]] לא יורד בעיר, אך בהיסטוריה מתועד מקרה בודד ב־6 בפברואר [[1950]] עת שלג נערם על הקרקע בעיר. בקיץ הטמפרטורות הממוצעות עומדות על כ־30°C בממוצע ביום ועל כ־23°C בלילה, ומזג האוויר מלווה ב[[לחות]] של 65% ביום ומעל 80% בלילה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז קום המדינה בתל אביב הייתה כ־43.5 מעלות, בחודש מאי 1988.
האקלים בתל אביב-יפו חם וגשום יחסית לסביבתה, ומאופיין בתופעת [[אי חום עירוני|אי החום העירוני]], הנובעת בעיקר מריבוי כלי הרכב הנוסעים בעיר. כן מאופיינת העיר בתופעות שונות של [[מיקרו-אקלים]], דוגמת [[הצללה]] ו[[מנהרת רוח|מנהרות רוח]] בין גורדי שחקים, משבי [[רוח]] בשעות אחר הצהרים, והבדלים של כ־4°C בין [[שדרות בתל אביב|שדרות]] העיר לרחובות המקבילים להן. בשל הלחות הגבוהה, מאופיינת העיר ב[[עומס חום]] גבוה יחסית בחודשי הקיץ. לאקלים התל אביבי נודעה השפעה מרחיקת לכת על סגנונות הבנייה שהתפתחו בעיר ועל אורח החיים של תושביה.
{{אקלים
|שנה_מקס=24
|שנה_מינ=16.5
|שנה_משק=583
|ינו_מקס=17.5
|פבר_מקס=17.7
|מרץ_מקס=19.2
|אפר_מקס=22.8
|מאי_מקס=24.9
|יונ_מקס=27.5
|יול_מקס=29.4
|אוג_מקס=30.2
|ספט_מקס=29.4
|אוק_מקס=27.3
|נוב_מקס=23.4
|דצמ_מקס=19.2
|ינו_מינ=9.6
|פבר_מינ=9.8
|מרץ_מינ=11.5
|אפר_מינ=14.4
|מאי_מינ=17.3
|יונ_מינ=20.6
|יול_מינ=23
|אוג_מינ=23.7
|ספט_מינ=22.5
|אוק_מינ=19.1
|נוב_מינ=14.6
|דצמ_מינ=11.2
|ינו_משק=147
|פבר_משק=111
|מרץ_משק=62
|אפר_משק=16
|מאי_משק=3.6
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0.7
|אוק_משק=34
|נוב_משק=81
|דצמ_משק=127
|מקור=[[השירות המטאורולוגי הישראלי]]{{הערה|[http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/95B4279D-2609-4A25-8FCB-025528E2BD85/0/ממוצעיגשם חודשיים_שנתיים_עונתיים19812010_חדש.pdf מידע אקלימי רב שנתי], באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: יולי 2011)}}
|מיקום=תל אביב <small>(נכון ל־2010)</small>}}
==המתאר העירוני==
[[קובץ:Geddes Plan for Tel Aviv 1925.jpg|ממוזער|250px|[[תוכנית גדס]] (1925), שתוכננה על ידי [[פטריק גדס]] והייתה תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב]]
[[קובץ:Channel2 - Tel Aviv.webm|ממוזער|שמאל|תל אביב – קטעי וידאו]]
ראשיתה של תל אביב באוסף שכונות לוויין מצפון ליפו. שכונות אלה הוקמו במתווה אופייני לסוף המאה ה־19 של רחובות צרים, ברוחב של כ־6 מ' בלבד בין חזיתות הבתים, ברשת שתי וערב, שלאורכם מגרשים קטנים ובתים צמודי קרקע. אחוזת בית שהוקמה ב־1909 נבנתה במתווה דומה אולם במרווחים גדולים יותר שאיפשרו בהמשך את התחדשות הרקמה העירונית ובניית בניינים במקומם של הבתים צמודי הקרקע. משהתאחדו כל השכונות ונוצרה העיר תל אביב, [[תוכנית מתאר מקומית|מתארה העירוני]] נעדר [[שלד עירוני]] מסודר, שכן כל שכונה התפתחה עד אז כישות עצמאית עם מאפיינים משלה. מארג הרחובות באזור דרום־מרכז העיר של היום משקף היטב מאפיין זה של היעדר יד תכנונית מכוונת. כאשר המשיכה העיר להתפתח צפונה ומזרחה בעזרתן של ידיים מכוונות, תוכננה התפתחות זו כהמשך לגרעין מארג הרחובות הקיים, שעל בסיסו נבנה שלד עירוני מסודר שיוכל לשאת את המשך התפתחות העיר.
עם תנופת הצמיחה של העיר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]], הוזמן מתכנן הערים הסקוטי סר [[פטריק גדס]] להכין תוכנית מתאר לעיר העתידה לגדול לעיר בת כ־100,000 תושבים. תוכנית המתאר שיצר גדס, הידועה כ[[תוכנית גדס]], יצרה בין היתר את המערך הפיזי המשרת את מרכז תל אביב עד היום, והיה בה הבסיס הרעיוני שאיפשר את הרחבת העיר בשנות ה־40 וה־50 של [[המאה ה-20|המאה ה־20]]. ברוח רעיון [[עיר גנים|עיר הגנים]] תכנן גדס רחובות ושדרות ממערב למזרח שיכניסו [[בריזה]] מהים, ורחובות מדרום לצפון שיאפשרו התפתחות מסחר בעיר. בין הרחובות הראשיים תוכננו מבננים של מגורים, כאשר המבנן הטיפוסי כולל בניינים בעלי חזית מסחרית בדפנות המזרחית והמערבית. בתוך המבנן חוצים שלושה–ארבעה רחובות קטנים וצרים יחסית שלרוב אינם המשכיים לרחובות מסוג זה במבנן שכן. כמעט כל הרחובות האלה הם רחובות חד־סטריים כיום. במרכז כל מבנן מתוכנן [[מבנה ציבור]] כגון [[בית ספר]], [[קופת חולים]] או [[גן (נוי)|גינה ציבורית]]. [[מבנן]] טיפוסי זה הכולל עשרות בודדות של בנייני מגורים מתקיים עד היום. תוכנית גדס גם הפכה את תל אביב, שהתפתחה עד אותה עת "עם הגב לים", לעיר ההופכת את חוף ימה למשאב חשוב המשפיע רבות על המתווה העירוני.
במקביל לתוכנית גדס, שהרחיבה את העיר צפונה עד נחל הירקון, הוקמו בשנות ה־20 גם שכונות הפועלים [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] ו[[פלורנטין]] בעלות מתאר עירוני שונה. נוה שאנן נבנתה בצורת מנורת תשעת קנים סביב [[רחוב לוינסקי]] ואילו שכונת פלורנטין נבנתה לפי תוכנית שתי וערב של רחובות בעלי בנייני מגורים טוריים עם חצרות פנימיות.
על אף השוני בין תוכניות המתאר של שכונות הפועלים לבין אזור [[לב תל אביב]] ו[[הצפון הישן]], בכל אזור זה נבנו בניינים בגישת [[הסגנון הבינלאומי]] (הידוע גם כסגנון ה[[באוהאוס]]). מי שהפך את עיר הגנים שתכנן גדס לעיר בעלת צורה פונקציונלית שלימים הוגדרה כ"[[העיר הלבנה]]", היה מתכנן הערים ו[[מהנדס עיר|מהנדס העיר]], [[יעקב בן-סירה]] (שיפמן).
משנות ה־50 המשיכה תל אביב להתרחב והוקמו שכונות חדשות רבות. השכונות המזרחיות ל[[רחוב אבן גבירול]] ולשטח תל אביב של תקופת המנדט, נבנו ברובן ברוח עיר הגנים של גדס במתווה עירוני דומה מאוד. במקביל, נבנו שכונות לוויין גם מצפון לירקון וממזרח לאיילון. שכונות אלה, כגון [[יד אליהו]] ו[[רמת אביב]] הוקמו כשיכוני גנים, אך במנותק מהרקמה העירונית הרחבה של מרכז העיר. אל שכונות אלה הצטרפו עם השנים עוד שכונות רבות שהתאפיינו בשלל גישות של תכנון עירוני, משכונות [[שיכון|שיכונים]] ו[[פרוור]]ים המתאפיינים בבנייה פרטית ועד שכונות כדוגמת [[שכונת המשתלה]] המתפקדות כפרוורים צפופים ועצמאיים עם תכנון העומד בפני עצמו.
משמוצו כמעט כל עתודות הקרקע של תל אביב, החלה ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] מגמת הבנייה לגובה, שהתעצמה בשנות ה־90 ו[[שנות ה-2000|ה־2000]]. מגמה זו כוללת שני כיוונים עיקריים: בניית מגדלים במקום בתים נמוכים במרכז העיר או על ידי [[עיבוי עירוני]] ומיצוי שטחים, בין השאר בעזרת ניוד אחוזי בנייה ובניית מגדלים בשטח הפתוח החשוב ביותר שהפך שימושי מאז סוף שנות ה־80 והוא אזור [[נתיבי איילון]]. בניית המגדלים לאורך נתיבי איילון והצירים המקושרים אליו ממזרח למרכז העיר השפיעו רבות על המתאר העירוני הכללי של העיר ואף הסיטו את מרכז העסקים הראשי של העיר מזרחה.
נכון לשנת [[2010]], 20% משטחי העיר היו שטחים ירוקים, שהם 10,414 דונם. נתונים אלו מצביעים על עלייה 35% בגודל השטחים הירוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. [[פארק הירקון]] הוא השטח הירוק הגדול ביותר בעיר (כ־3,500 דונם) ושני לו [[פארק מנחם בגין]] ששטחו כ־1,000 דונם). לצדם מספר גנים ציבוריים ובהם [[מדרון יפו]], [[פארק וולפסון]], [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]], [[פארק צ'ארלס קלור]] ו[[גן מאיר]] ההיסטורי. במרכז העיר קיימות עשרות גינות עירוניות קטנטנות לצד [[שדרות בתל אביב|כ־6 שדרות]] ירוקות המתפקדות כגינות מוארכות במקביל לרחוב. בנוסף קיימות שתי כיכרות גדולות: [[כיכר רבין]] (מלכי ישראל) ו[[כיכר המדינה]].
<gallery mode="packed" heights="170">
קובץ:Tel aviv22.jpg|מבט אל צפון לב העיר ו[[הצפון הישן]] (2007)
קובץ:Allenbytelaviv14.jpg|[[רחוב אלנבי]] ואזור [[לב תל אביב|לב העיר]] עם רצועת קו החוף, 2014
קובץ:Tel Aviv Port Lowshot.jpg|מבט מן האוויר על [[שפך הירקון|חצי האי הירקוני]] ועל [[נמל תל אביב]] עם [[יריד המזרח]]
</gallery>
==תחבורה==
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בתל אביב}}
{{מפת תחבורת תל אביב}}
[[קובץ:Tel-O-Fun 2.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מתקן [[תל-אופן]] לשכירת אופניים]]
ה[[תחבורה]] בתל אביב-יפו היא ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות בישראל, עקב אופייה ה[[מטרופולין|מטרופוליני]] של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי [[יוממים]], והעיר סובלת מ[[עומס תנועה|עומסי תנועה]] כבדים ומ[[מחסור]] במקומות [[חניה]]. בעיות התחבורה מעצימות את מפגעי ה[[רעש]] ו[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]], מכבידות על התושבים ועל בעלי העסקים, ומהוות נושא מרכזי בשיח הציבורי.
ציר התנועה העיקרי והחשוב בעיר הוא [[נתיבי איילון]] (כביש מספר 20) החוצה את העיר מצפון לדרום לאורך תוואי הזרימה של [[נחל איילון]], ומהווה את הכניסה העיקרית לעיר מצפון ומדרום. נתיבי איילון משמשים ככביש חגורה מהיר לחלקה המרכזי של העיר, ובתחומם תשעה מחלפים לאורך הציר. אף על פי שהציר כולל חמישה [[נתיב (כביש)|נתיב]]י נסיעה לכל כיוון לאורך חלקו המרכזי, הוא מתקשה לעמוד בעומסי התנועה הכבדים שעמם עליו להתמודד.
צירי כניסה נוספים אל העיר הם [[כביש 2]], ו[[כביש 482]] מצפון, [[כביש 481]], [[דרך השלום]] ו[[כביש 461]] ממזרח, [[כביש 1|כבישים 1]] ו-[[כביש 44]] מדרום מזרח, ו[[צומת חולון]] ו[[שדרות ירושלים]] מדרום.
בעיר פועל מערך קווי אוטובוס עירוניים של חברת "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]", המפעילה את עיקר התחבורה העירונית בעיר מאז [[1945]]. בנוסף לה יש מספר קווים עירוניים של [[אגד]], [[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]] [[קווים]] ו[[אלקטרה-אפיקים]]. בתל אביב פועלת [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] (שהיא תחנת האוטובוסים השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטחה), מבנה שנוי במחלוקת שנחשב ל[[פיל לבן]], ומספר מסופי אוטובוס, שהחשובים שבהם הם [[מסוף 2000]], [[מסוף כרמלית]], [[מסוף רדינג]] ו[[מסוף עתידים]]. בשל מיקומה הגאוגרפי במרכז ישראל ובלב גוש דן ובשל חשיבותה של העיר, יוצאים ממנה קווי אוטובוס לכל חלקי ישראל.
בנובמבר 2019 החל לפעול מיזם היסעים ציבורי חינמי [[נעים בסופ"ש]] הפועל בסופי שבוע וכולל שבעה קווים.{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|היום זה מתחיל: תחבורה ציבורית בשבת בגוש דן|news/israel/Article-730289|22 בנובמבר 2019}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/קווי-השבת-סיכום-ביניים/|הכותב=מאת מערכת טיים אאוט|כותרת="נעים בסופ"ש": שלושה חודשים ששינו את העיר|אתר=טיים אאוט|תאריך=2020-02-19|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref> המיזם מופעל על ידי 6 רשויות מקומיות ([[עיריית תל אביב-יפו|תל אביב]], [[קריית אונו]], [[גבעתיים]], [[רמת השרון]], [[שוהם (יישוב)|שוהם]] ו[[יהוד-מונוסון]]) ומאפשר נסיעה אל מרכז הערים ובין השכונות השונות תוך התחשבות באזורים שבהם מתגוררים שומרי שבת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://busofash.co.il/|כותרת=נעים בסופ"ש|אתר=נעים בסופ"ש|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref>
בשנת 2009 נרשמו כ־25 מיליון נוסעים ברכבת לעיר או מהעיר אשר מהווים 35% מכלל הנוסעים ב[[רכבת ישראל]]. קו רכבת חוצה את העיר מצפון לדרום ולאורכו 4 תחנות של רכבת ישראל: [[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]], [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז]], [[תחנת הרכבת תל אביב – השלום]] ו[[תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה]]. רכבת ישראל מפעילה [[רכבת פרברית|שירותים פרווריים]] בין תל אביב לערים הסמוכות לה (בין [[בנימינה]] בצפון ו[[אשקלון]] בדרום), ו[[רכבת בינעירונית|קווים בינעירוניים]] ליעדים רחוקים יותר ([[באר שבע]], [[ירושלים]], [[חיפה]] ו[[נהריה]]).
[[מונית שירות|מוניות שירות]] נוסעות לאורך מספר קווי אוטובוס בתוך העיר, כשחשובים שבהם הם קו 4 לאורך [[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן-יהודה]] ו[[רחוב אלנבי]] וקו 5 לאורך [[רחוב דיזנגוף]] ו[[שדרות רוטשילד]]. מספר קווי שירות מקשרים בין תל אביב לערים הסמוכות. בנוסף פועלות בעיר אלפי [[מונית|מוניות]] רגילות ("ספיישל").
בתל אביב 251,980 [[כלי רכב]] רשומים (כ־14% מכלי הרכב הרשומים בישראל), ברשות 49.9% ממשקי הבית (נתוני 2009), כ־75% מהם הם כלי רכב פרטיים. בסך הכול קיימים בעיר כ־278,000 מקומות [[חניה]]. לנוכח עומס התנועה וכמות כלי הרכב, קיימות בעיות חנייה ברוב אזורי העיר, בעקבותיהן נשקלים מגוון פתרונות נקודתיים לצד תוכניות מקיפות.
בעשור השני של ה[[המאה ה-21|מאה ה־21]] הלכה וגברה המגמה של שימוש ב[[אופניים]], [[אופניים חשמליים]] ו[[קורקינט ממונע|קורקינטים ממונעים]] בתוך העיר. אמצעי תחבורה זה אף הזוכה לעידוד העירייה, אשר הקימה מתקנים לחניית אופניים, והיא מרשתת את העיר במאות קילומטרים של [[שביל אופניים|שבילי אופניים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Transportation/Documents/מפת%20רשת%20האופניים%20המתוכננת%20לשנת%202025.pdf|כותרת=מפת שבילי האופניים של עיריית תל אביב}}</ref> בשנת [[2010]] החל פרויקט "[[תל-אופן]]" להשכרת אופניים בתל אביב, בדומה לערים אחרות בעולם.
נוסף על [[נמל התעופה בן-גוריון]] השוכן ב[[שטח גלילי]] מצפון לעיר [[לוד]] במרחק של כ־18 ק"מ ממרכז תל אביב, היה בצפון תל אביב נמל התעופה [[שדה דב]], שטיפל בתעבורת נוסעים פנים ארצית, בעיקר ל[[אילת]]. שדה דב שימש גם לפעילות של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], ונסגר ב-1 ביולי 2019.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=454410|הכותב=ליעם גולן|כותרת=נתניהו החליט: שדה דב יפונה – 400 מיליון ש"ח יושקעו בפיתוח העיר אילת|אתר=0404|תאריך=30 ביוני 2019}}}}
ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי רכבת קלה|דנקל]] ([[רכבת קלה]]) היא מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] העיקרית ברחבי תל אביב-יפו, פועלת לקישור טוב יותר בין תל אביב-יפו ל[[פרבר]]ים. המערכת כוללת שלושה קווים, ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|קו האדום]] החל לפעול בשנת [[2023]] שאחריו יחנכו ה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק|קו הירוק]] וה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול|קו הסגול]].
===פרויקטים בתכנון ובהקמה===
[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו|מטרו תל אביב]] נמצא בהקמה של שלושה קווים: [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M1|קו המטרו M1]], [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M2|קו המטרו M2]] ו[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M3|קו המטרו M3]]. כמו כן מתוכננים להיבנות בעתיד מחלפים חדשים לאורך [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ו[[רחוב המסגר]].
<gallery widths="270px" heights="210px" perrow="4">
קובץ:TA DH 208.jpg|עומס ב[[נתיבי איילון]]
קובץ:TelAvivCBSPlatformsOutside.jpg|[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]]
קובץ:תלאביבאוניברסיטה3.jpg|[[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]]
</gallery>
{{מפת הרכבת הקלה בתל אביב}}
{{-}}
==כלכלה, תעסוקה ומסחר==
[[קובץ:בנייני עסקים ומלון דן פנורמה.jpg|ממוזער|249x249 פיקסלים|בנייני עסקים ומלון [[דן פנורמה תל אביב|דן פנורמה]]]]
[[קובץ:Dizengof Center Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דיזנגוף סנטר]]]]
[[קובץ:גורדי שחקים בתל אביב.jpg|ממוזער|252x252 פיקסלים|גורדי שחקים במתחם אחוזת בית. בולטים [[מגדל נווה צדק]] ו[[מגדל בנק דיסקונט]]]]
תל אביב היא המרכז הכלכלי והפיננסי בישראל. פועלת בה [[הבורסה לניירות ערך]] היחידה בישראל, ושוכנים בה משרדי ההנהלה של כל ה[[בנקאות בישראל|בנקים העיקריים בישראל]]. היא מרכז תעסוקה ארצי ומספר המועסקים בתחומה עמד בשנת [[2009]] על 371,700 איש, שהם כ־13% מכלל המועסקים במדינה. כ־200,000 מאלה הם [[יוממים]] המגיעים אל העיר מיישובי [[גוש דן]] ואף ממקומות מרוחקים יותר. העיר מרכזת מעל 30% מה[[תעסוקה]] במטרופולין, שהם 17% מהתעסוקה הארצית. נכון לסוף שנת [[2005]], מנה כוח העבודה בקרב תושבי העיר 211,200 איש, מתוכם 11,400 איש (5.4%) היו [[מובטל]]ים. הכנסת השכירים בעיר נאמדת ב־121.7% יחסית לממוצע הארצי (2006).
מכיוון שתל אביב נבנתה על דיונות חול, פיתוח ענף ה[[חקלאות]] בה לא היה רווחי. גם פיתוח מסחר ימי בה לא צלח משום שמוקדי המסחר בענף זה היו מרוכזים כבר ב[[חיפה]]. מסיבה זו העיר התפתחה כמרכז [[מדע]]י ו[[טכנולוגיה|טכנולוגי]], כאשר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חל תהליך התעצמות בתחום זה, והעיר הפכה למרכז טכנולוגי בין התוססים במזרח התיכון. מטרופולין תל אביב במיוחד ידוע כמרכז [[היי טק]] ברמה בינלאומית, וברחבי העולם האזור אף זכה לכינוי "[[סיליקון ואדי]]" בעקבות [[עמק הסיליקון]] שב[[ארצות הברית]]. בשנת 2008 דירג [[האקונומיסט]] את "סיליקון ואדי" במקום השני לאחר עמק הסיליקון האמריקאי מבחינת חשיבותו בתחום.{{הערה|[http://www.economist.com/business/displaystory.cfm?story_id=10881264 Economist.com]|כיוון=שמאל}} במהלך השנים בחרו חברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות לפעול בעיר ובסביבתה.
כיום{{הבהרה|מתי?}} מרכזת תל אביב 58% מהמשרות במטרופולין ו־38% מהתעסוקה הארצית בענפי הפיננסים והעסקים{{דרוש מקור}}; בשירותי המסחר והפנאי מרכזת העיר 37% מהתעסוקה במטרופולין ו־22% מהתעסוקה הארצית{{דרוש מקור}}; בענף התעשייה מרכזת תל אביב 24% מהתעסוקה במטרופולין ו־12% מהתעסוקה הארצית{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}. תל אביב מובילה במספר המועסקים בבנקאות, עם 51% מהמשרות, שהם 16,000 איש.
בעיר נמצאים משרדיהם של מספר ארגונים כלכליים, ובהם [[התאחדות התעשיינים בישראל]], התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, [[התאחדות הקבלנים והבונים בישראל]], [[איגוד לשכות המסחר]], הרשות לעסקים קטנים ו[[מכון התקנים הישראלי]]. עוד שוכנים בעיר משרדיהן של אין ספור חברות וגופים מסחריים שונים, ובשל מעמדה השנוי במחלוקת של [[ירושלים]], נמצאות רוב השגרירויות הזרות בישראל, על נספחיהן הכלכליים, בתל אביב, או בערים הסובבות אותה.
[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] המסורתי של העיר שכן באזור [[אחוזת בית]] ההיסטורי, ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] וברחובות החוצים אותו, בין [[רחוב אלנבי]] ממזרח לבתי המשרדים ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]] ממערב. אזור זה נותר במידה רבה מרכז לפעילות הפיננסית והבנקאית בעיר. עם זאת האזור העסקי בתל אביב התרחב באופן משמעותי לכיוון מזרח וצפון־מזרח ועד מעבר ל[[נתיבי איילון]] אשר שימשו כזרז לתהליך. כיום עיקר התעסוקה של העיר מתרכזת סביב הרחובות [[דרך בגין (תל אביב)|מנחם בגין]], [[רחוב קפלן|קפלן]], [[שדרות שאול המלך|שאול המלך]], [[רחוב המסגר (תל אביב)|המסגר]], [[רחוב הרצל (תל אביב)|הרצל]] ו[[רחוב יגאל אלון|יגאל אלון]]. במרכז העיר, בנוסף ל[[אזור תעשייה עבר הירקון|אזור התעשייה עבר הירקון]] בצפון מזרח הערי שהתפתח להיות מוקד תעסוקה מרכזי.
בתל אביב רחובות רבים שלהם חזית מסחרית. הבולטים שבהם הם רחובות האורך העיקריים: [[רחוב דיזנגוף]], [[רחוב אלנבי]], [[רחוב אבן גבירול]] ו[[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|רחוב המלך ג'ורג']]. מלבדם, ב[[כיכר המדינה]] התפתח אזור מסחרי הכולל חנויות יוקרה, ו[[רחוב שינקין]] וחנויות ברחבי שכונת [[פלורנטין]] זוכים לפופולריות בקרב צעירים.
על פי מספר דו"חות בינלאומיים, תל אביב היא אחת מהערים היקרות בעולם. על פי הפרסום של יחידת המחקר של מגזין [[האקונומיסט]] מדצמבר 2021, בשלב זה הוערכה תל אביב כעיר היקרה בעולם לשנה זו (לפני [[פריז]] ו[[סינגפור]] שתפסו יחד את המקום השני). על פי מחברי הדירוג הסיבות לעלייתה של תל אביב מהמקום החמישי בשנה הקודמת למקום הראשון בשנת 2021 נובעות מהתייקרות מחירי הצריכה והתחבורה בעיר והתחזקות השקל מול הדולר.{{הערה|{{כלכליסט|ליטל סמט|אקונומיסט: תל אביב היא העיר היקרה ביותר בעולם|world_news/article/b1wgx5ety|1 בדצמבר 2021}}}} דו"ח נוסף הסוקר את [[יוקר המחיה]] בתל אביב, הוא הדו"ח הבינלאומי שעורכת חטיבת ניהול ה[[עושר]] של בנק [[UBS]] השווייצרי. על פי הדו"ח דורגה תל אביב במקום ה־25 ברשימת הערים הכי יקרות לשנת 2010.{{הערה|{{TheMarker||הערים היקרות בעולם: אוסלו מובילה, תל אביב במקום ה-25|0000017f-f6d9-d887-a7ff-fefdf0050000|18 בספטמבר 2010}}}} דו"ח נוסף של ה־UBS משנת 2019 הגדיר את תל אביב כאחת מקבוצת ערים בעולם השנייה בחומרתה ביחס בין מחירי הנדל"ן בשוק לעומת שוויים הראלי. קבוצת הערים בה נמצאת תל אביב היא זו שמחירי הנדל"ן בה מוגדרים כ"מופרזים". בדו"ח של שנת 2019 תל אביב הייתה העיר בה הזינוק במחירי הנדל"ן היה החד ביותר ב־30 השנים שנמדדו.{{הערה|{{TheMarker|הדר חורש|בנק UBS מזהיר את המשקיעים: מחירי הדירות בת"א מנופחים|0000017f-e5dc-d62c-a1ff-fdff7c100000|1 באוקטובר 2019}}}} בשנת 2014 זכתה תל אביב בתואר [[עיר חכמה|העיר החכמה]] בעולם, מתוך 250 ערים מועמדות שהשתתפו בתחרות ב[[ברצלונה]]. זאת הודות לצעדים להפעלת הציבור כמו "שולחנות עגולים", דיונים ותקציב שיתופי, ואימוץ טכנולוגיה מסייעת במיזם ה"[[דיגיתל]]" - אשר מאגד בתוכו את האפליקציה הסלולרית, אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר, מערכת מידע גאוגרפי (GIS), תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי מידע פתוחים, רישוי מקוון ועוד.{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|תל-אביב זכתה בתואר העיר החכמה בעולם|4594005|20 בנובמבר 2014}}}}
==תקשורת==
תל אביב היא מרכזה של התקשורת בישראל, ובמשך עשרות שנים שכנו בה שלושת ה[[יומון|יומונים]] הגדולים. מערכת העיתון "[[הארץ]]" נמצאת ברחוב שוקן, הקרוי על שמו של [[שלמה זלמן שוקן]] שרכש את העיתון בשנת [[1935]], בית "[[ידיעות אחרונות]]" שכן ברחוב יהודה ונח מוזס, הקרוי על שם שניים מבני [[משפחת מוזס]] שעמדו בראש העיתון, והעיתון "[[מעריב]]" שכן ב[[בית מעריב]] ב[[רחוב קרליבך]], הקרוי על שם מייסד העיתון [[עזריאל קרליבך]]. מערכת מעריב פינתה את בית מעריב בשנת [[2013]], ואילו בית ידיעות אחרונות נהרס בשנת [[2017]], כשנה לאחר מעבר המערכת ל[[ראשון לציון]]. עם העיתונים המקומיים היוצאים לאור בעיר נמנים "[[ידיעות תל אביב]]" מרשת [[ידיעות תקשורת]], שבועון התרבות והפנאי [[Time Out תל אביב]], ובעבר יצאו לאור גם "[[העיר]]" ומהדורת הבילוי שלו "[[עכבר העיר]]" מ[[רשת שוקן]], ו"[[זמן תל אביב]]" מבית מעריב. עם עיתוני העבר החשובים שיצאו לאור בעיר נמנים "[[הצופה]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]".
שתי הזכייניות שהרכיבו בעבר את [[ערוץ 2]] וכיום משדרות בערוצים [[קשת 12|12]] ו־[[רשת 13|13]], [[שידורי קשת|קשת]] ו"[[רשת מדיה|רשת]]", שוכנות ב[[רמת החייל]], ואולפניה של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] שכנו ב[[רמת אביב]]. אולפני תחנת [[רדיו תל אביב]] ממוקמים ברמת החייל, ו[[גלי צה"ל]] משדרים מ[[רחוב יהודה הימית]] ביפו. לרשות השידור היו אולפנים בתל אביב ברחוב הארבעה, ואילו האולפנים בתל אביב של [[תאגיד השידור הישראלי]] ממוקמים ברחוב קרמינצקי ומשם משדרות התחנות [[כאן תרבות]], [[כאן גימל]] ו[[כאן 88]].
==אתרים חשובים בעיר==
[[קובץ:מוזיאון הבאוהאוס1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון הבאוהאוס]] ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]]]]
[[קובץ:שדרותרוטשילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שדרות רוטשילד]] שבמרכז העיר]]
[[קובץ:רצועת החוף של תל אביב.jpg|ממוזער|252x252 פיקסלים|[[רצועת חוף תל אביב-יפו|רצועת החוף של תל אביב]]]]
[[קובץ:Kikar magen david before renovation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ל[[שוק הכרמל]] מ[[כיכר מגן-דוד]] (2000)]]
[[קובץ:Passila Ja 032.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סחורה ב[[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ביפו]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 9917 sheinkin street in tel aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גינת שינקין]]]]
[[קובץ:Azrieli Towers Sept.2007.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדלי עזריאלי]] – גורדי השחקים המהווים אחד מסימני ההיכר הידועים של תל אביב]]
===אדריכלות ומבנים חשובים===
{{הפניה לערך מורחב|אדריכלות בתל אביב}}
במהלך כמאה ועשרים השנים של בנייה עברית בתל אביב ובסביבת יפו, התאפיינה הבנייה במספר [[סגנונות באדריכלות|סגנונות אדריכליים]] וגישות [[תכנון עירוני|תכנוניות]], הניכרים בה עד היום. כמרכז התרבותי והכלכלי של ישראל הן בתקופת [[היישוב]] והן בתקופת המדינה, הייתה ה[[אדריכלות]] בתל אביב החלוצה במובנים רבים ב[[אדריכלות ישראלית|אדריכלות הישראלית]]. כ[[מטרופולין]] גדול ומרכז תרבותי נמצאים בעיר אתרים ומבנים רבים בעלי חשיבות היסטורית, אדריכלית ותרבותית.
לצד בנייה מאסיבית הנמשכת גם היום, שעיקר מאפייניה היא בנייתם של [[גורד שחקים|גורדי שחקים]] מן הגבוהים בארץ, מתבצעת מאז שנות ה־90 פעילות [[שימור מבנים]] מקיפה, בעיקר באזור [[לב תל אביב]], [[יפו העתיקה]], [[נוה צדק]], דרום [[הקריה]] ומספר מקומות נוספים הידועים כ[[תל אביב הקטנה]].
===העיר הלבנה===
{{הפניה לערך מורחב|העיר הלבנה}}
למרכזה ההיסטורי של תל אביב, מורשת אדריכלית חשובה כעיר בה הצליח באופן ייחודי "[[הסגנון הבינלאומי]]" של שנות ה־20 וה־30 בשילוב [[תכנון עירוני]] מתאים ויוצא דופן, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. המרקם העירוני ואוסף הבתים של תקופה זו, המתאפיינים באדריכלות מודרנית בסביבה של [[עיר גנים]], זכה לכינוי "'''העיר הלבנה'''". בשנת [[2003]] זכתה העיר הלבנה להכרה בינלאומית על ידי [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית]]. ברחוב ביאליק שוכן מוזיאון קטן המוקדש לתולדות סגנון האדריכלות הבינלאומי של תל אביב.
===יפו העתיקה===
{{הפניה לערך מורחב|יפו העתיקה}}
מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו עיר הנמל [[יפו]] הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה. כיום מתייחסים ליפו העתיקה כאל השטח שהיה מוקף בחומות במהלך [[המאה ה-19|המחצית הראשונה של המאה ה־19]]. המתחם ממוקם בראש גבעת ה[[כורכר]] של יפו ובמדרונותיה, והוא נתחם במזרח ב[[רחוב יפת]] ובדרום ברחוב לואי פסטר, הממוקמים בתוואי ה[[חפיר]] של חומות העיר.
המתחם כולל את בתי המגורים וסמטאות יפו העתיקה במדרונות המערבי והדרומי, את גן המדרון במדרון הצפוני, ואת גן הפסגה וכיכר קדומים בראשו ויש הכוללים גם את [[נמל יפו]] ואת [[טיילת חומות הים]] במתחם. יפו העתיקה היא רק שריד לעיר שהתקיימה במקום עד [[מלחמת העצמאות]]. רוב בתיה העתיקים נהרסו וחלק גדול מהבינוי העתיק שנשאר שוקם ושומר במסגרת פרויקט נרחב שהחל באמצע שנות ה־60.
===רחובות העיר ושדרותיה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[רחובות תל אביב-יפו]], [[שדרות בתל אביב-יפו]] ו[[שמות רחובות בתל אביב-יפו|שמות הרחובות בתל אביב-יפו]]}}
בעיר כ־1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובארץ כולה, בעלי היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית. עם אלה נמנים [[רחוב דיזנגוף]] שנודע כרחוב הבילויים ובתי הקפה של המדינה, [[רחוב אלנבי]] בעל המעמד הממלכתי שלאורכו התקיימו [[מצעד צה"ל|מצעדי צה"ל]] ו[[רחוב שינקין]] שהצמיח סביבו תרבות שלמה שזכתה לכינוי "שינקינאות". רחובות אחרים התפרסמו בזכות מאפיינים אחרים של הרחוב המוכרים לא רק לתושבי העיר כגון [[רחוב אחד העם]] כמרכזה הכלכלי של ישראל (בו שוכנת [[הבורסה לניירות ערך|הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]), [[רחוב הירקון]] כמרכז תיירותי, [[רחוב הארבעה]] הידוע בזכות מסעדותיו, [[רחוב לוינסקי]] הידוע בזכות שוק התבלינים ומאכלי הגורמה ואף רחובות קטנים כגון [[רחוב גורדון]] שהתפתח כאזור בולט של גלריות לאמנות בעלות שם כלל ארצי.
כמה מרחובותיה הידועים של העיר הם [[שדרה|שדרות]] המהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד מ[[שלד עירוני|שלד העיר]] ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה. השדרה הראשונה בעיר, [[שדרות רוטשילד]], נחנכה כבר בימיה הראשונים של העיר ועודנה השדרה החשובה בה. [[שדרות ירושלים]] שביפו נחנכו בשנת [[1915]], עוד טרם אוחדו הרשויות, בהוראת מושל יפו [[חסן בק]] שהתקנא בשדרה התל אביבית.{{מקור|לכך שקנאה הייתה המניע}} שדרות מרכזיות נוספות שנחנכו מאז שנות ה־30 הן [[שדרות בן ציון]], [[שדרות ח"ן]], שדרות קק"ל (מ־[[1974]] – [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]]) ו[[שדרות נורדאו]]. כמו כן קיימות שדרות נוספות, בעלות מאפיינים שונים, גם בחלקים נוספים וחדשים יותר של העיר.
מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] ותחילת [[שנות ה-2000|שנות ה־2000]] זוכות השדרות, ובראשן שדרות רוטשילד, ל[[התחדשות עירונית]] ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים חשובים ביותר בעיר, לתרבות הפנאי ולאירועים מיוחדים. במהלך השיפוץ נוספו מדשאות, [[פרח]]ים ו[[ספסל]]ים, סומנו [[שביל אופניים|שבילי אופניים]], הוסרו ה[[משתנה (מתקן)|משתנות]] הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות ה[[שיפוץ]], התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.
=== חוף הים והטיילת ===
[[קובץ:Israel - Tel Aviv Beach 001.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[רצועת חוף תל אביב-יפו|חוף ימה של תל אביב]]]]
{{הפניה לערך מורחב|רצועת חוף תל אביב}}
רצועת חופי תל אביב מתמשכת לאורך כ־14 קילומטרים על שפת [[הים התיכון]], ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב ובדימויה כעיר חוף. חלק ניכר מ[[חוף|רצועת החוף]] משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחות לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. חלק קטן משמש לפעילויות אחרות, שבחלקן סגורות לציבור. רצועת החוף כוללת גם ארבע מעגנות ([[תחנת הכוח רדינג|רדינג]], נמלי [[נמל תל אביב|תל אביב]] ו[[נמל יפו|יפו]], וה[[מרינה תל אביב|מרינה]]).
רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזים ברצועה החוף המרכזית, שבין הירקון ליפו. חופי תל אביב כוללים את חופי הרחצה הראשונים שהוסדרו בארץ, כבר ב[[שנות ה-20 של המאה העשרים|שנות ה־20 של המאה העשרים]].
בשנת 2010 דורגה תל אביב במקום התשיעי במצעד ערי החוף שערך המגזין הבינלאומי [[נשיונל ג'יאוגרפיק]].{{הערה|[http://travel.nationalgeographic.com/travel/top-10/beach-cities-photos/#beaches-tel-aviv-cities_22323_600x450.jpg Top 10 Beach Cities], באתר הנשיונל ג'יאוגרפיק}}
===שווקים===
בתחומי תל אביב-יפו פועלים מספר [[שוק (מסחר)|שווקים]] בעלי מאפיינים שונים. השוק הוותיק ביותר בעיר הוא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ביפו המתמחה ב[[עתיקות]], חפצי בית ישנים ופרטי אמנות שונים. שוק זה הוא למעשה השוק הגדול היחיד שנשאר ביפו. עד מלחמת העצמאות התקיימו מספר שווקים גדולים באזור [[יפו העתיקה]], ובהם סוק א־דיר ממזרח ל[[כיכר השעון]] ו"שוק הזרים" שב[[רחוב יפת]], "שוק נווה צדק" ו"שוק האתרוג" שפעל ברחוב האתרוג. השוק הגדול והפעיל בעיר כיום הוא [[שוק הכרמל]] הנמצא במרכזה. השוק פועל בכל ימות השבוע ומתמחה בעיקר במזון אך גם במוצרים נוספים. שוקי מזון גדולים ופעילים נוספים הם [[שוק לוינסקי]] הפועל בדרום העיר לאורך רחוב לוינסקי ו[[שוק התקווה]] הפועל ב[[שכונת התקווה]]. קרוב לשוק הכרמל פעל גם [[שוק בצלאל]] בו נמכרו בעיקר בגדים, ובעבר נודע בדוכני ה[[פלאפל]] שבו. משנת 2010 גם פועל באופן קבוע [[שוק איכרים]] אורגני במתחם נמל תל אביב. פעמיים ב[[שבוע]] פועל ב[[מדרחוב נחלת בנימין]] יריד יוצרים ואמנים מפורסם הזוכה זה שנים לעידודה של העירייה. כמו כן פועלים באזורים שונים בעיר שווקים תקופתיים כגון יריד עתיקות ב[[כיכר דיזנגוף]] וירידים שונים הנערכים באופן ארעי ב[[כיכר רבין]], [[נמל תל אביב]], [[מרכז הירידים והקונגרסים בישראל|מרכז הירידים]], ב[[פארק הירקון]] ועוד.
בנוסף לשווקים אלו פעלו בעיר מבני שוק שנהרסו ופונו לצורך מגורים. עד שנת [[2006]] פעל [[השוק הסיטונאי בתל אביב|השוק הסיטונאי]] בו נסחרו פירות וירקות בין סוחרים. שוק זה פונה והועבר ל[[צריפין]], ובשטח שבו שכן מתוכננת לקום שכונת מגורים משולבת עם מבני מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארק. בנוסף פעל ברחוב העלייה מבנה שוק קמעונאי בסגנון באוהאוס המיועד להריסה בחלקו שנקרא: "[[שוק העלייה]]" שנפתח בשנת [[1938]] ונסגר בשנת [[1981]]. לרשימת השווקים בתל אביב הצטרף בשנת 2015 "שוק [[שרונה מרקט]]" - שוק קולינרי אורבני מודרני וחדשני. זהו גם השוק המקורה הגדול בישראל, אשר פועל שבעה ימים בשבוע.
=== מרכזי קניות ===
בעיר פועלים מספר [[מרכז קניות|מרכזי קניות]]:
* [[דיזנגוף סנטר]]: נפתח בשנת 1977 בדיזנגוף פינת המלך ג'ורג'.
* [[קניון עזריאלי]]: נפתח ב-1999 ומהווה חלק מהמתחם של [[מגדלי עזריאלי]].
* [[קניון רמת אביב]]: נפתח ב-1997 והוא מרכז הקניות המרכזי של שכונות עבר הירקון.
* [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]]: מרכז קניות קטן יחסית שנפתח ב-1988 בסמוך לכיכר רבין.
* [[TLV Fashion Mall|קניון TLV]]: נפתח בשנת 2017 על [[השוק הסיטונאי בתל אביב|מתחם השוק הסיטונאי]].
==דמוגרפיה וסטטיסטיקה==
לפי הערכה, בשנת 2013 התגוררו בעיר כ־420,780 תושבים שהם כ־5.4% מתושבי ישראל ו־12.4% מכלל תושבי מטרופולין גוש דן. תל אביב-יפו היא [[עיר מעורבת]], וכ־92% מתושביה הם [[יהודים]], כ־4.3% הם [[ערבים]] והיתר בני קהילות אחרות. למעשה, רק יפו מתאפיינת באוכלוסייה יהודית־ערבית מעורבת והאוכלוסייה בעיר תל אביב עצמה (ללא יפו) היא רובה ככולה יהודית. לפי פסיקת [[בג"ץ]] משנת 2000{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=99041120.a10|סוג=בג"ץ|עותר=עדאלה ואח'|משיב=עיריית תל אביב יפו ואח'}}.}} חויבה העירייה להציב שילוט [[רב-לשוניות|דו־לשוני]] בכל חלקי העיר. מנתונים לא רשמיים שמקורם בהערכה, גרים בתל אביב גם כ־50,000 [[עובדים זרים בישראל|עובדים זרים]], שאינם נמנים בנתוני ה[[למ"ס]].
בין אזורי העיר קיימת שונות בצפיפות האוכלוסייה. באזור עבר הירקון ובאזור שרונה ומונטיפיורי – צפיפות האוכלוסייה נמוכה יותר (בין 3.4 ל-6.9 נפשות לדונם בשנת 2017) ובאזור מרכז העיר והצפון הישן צפיפות האוכלוסייה גבוהה יותר (13.4 ו-17.8 נפשות לדונם בשנת 2017, בהתאמה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/עיקרי%20הנתונים%20ומגמות%202019.pdf|הכותב=עיריית תל אביב|כותרת=תל אביב יפו - שנתון סטטיסטי 2019 עיקרי נתונים ומגמות}}</ref>
להלן טבלה הממחישה את התפתחות האוכלוסייה בעיר בחתך לאום ובהשוואה להתרחבות שטחה; וכן התפתחות האוכלוסייה בתצוגה גרפית:
<div style="text-align: center;">
{| style="float; clear: center; padding: 1em"
|-
|
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|+'''התפתחות שטח, אוכלוסייה וצפיפות בתל אביב{{ביאור|עד 1948, הערכה}}{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader//?MIval=%2Fpop_in_locs%2Fpop_in_locs_h.html&Name_h=%FA%EC+%E0%E1%E9%E1+-%E9%F4%E5 מ-1948 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]{{קישור שבור|10.4.19}}}}'''
|-
! שנה
! סה"כ תושבים
! יהודים
! אחרים
! שטח (דונם)
! צפיפות{{ש}}(תושבים/דונם)
|-
| [[1914]] || 3,600 || - || - || 990 || 3.6
|-
| [[1925]] || 34,000 || - || - || - || -
|-
| [[1936]] || 120,000 || - || - || - ||-
|-
| [[1948]] || 248,500 || 244,600 || 3,900 || 25,500 || 9.7
|-
| [[1955]] || 359,700 || 354,000 || 5,700 || - || -
|-
| [[1961]] || 386,100 || 380,300 || 5,800 || 48,500 || 7.8
|-
| [[1972]] || 363,800 || 357,400 || 6,400 || 49,600 || 7.3
|-
| [[1983]] || 327,300 || 317,800 || 9,500 || 50,553 || 6.3
|-
| [[1995]] || 348,900 || 328,400 || 20,500 || 51,423 || 6.4
|-
| [[2006]] || 384,400 || 351,800 || 32,600 || 51,423 || 7.5
|-
| [[2007]] || 390,100 || 356,700 || 33,400 || 51,423 || 7.6
|-
| [[2010]] || 404,400 || 358,900 || 33,400 || 51,788 || 7.64
|-
|[[2013]]
|420,780
|361,800
|35,000
|51,788
|8.12
|-
|[[2016]]
|432,800
|393,200
|39,700
|51,830
|8.4
|-
|[[2018]]
|451,500
|407,200
|44,300
|51,830
|8.7
|-
|2019
|460,600
|414,200
|46,400
|51,830
|8.9
|}
|-
|}
</div>
{{בוט יישובים/5000|2}}
<center>
<timeline>
ImageSize = width:690 height:340
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:500000
ScaleMajor = unit:year increment:50000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:1920 color:gray1 width:1
from:0 till:2000 width:15 text:2,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1925 color:gray1 width:1
from:0 till:34000 width:15 text:34,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1937 color:gray1 width:1
from:0 till:150000 width:15 text:150,000 textcolor:red fontsize:8px
bar:1948 color:gray1 width:1
from:0 till:248500 width:15 text:248,500 textcolor:red fontsize:8px
bar:1955 color:gray1 width:1
from:0 till:359700 width:15 text:359,700 textcolor:red fontsize:8px
bar:1961 color:gray1 width:1
from:0 till:386100 width:15 text:386,100 textcolor:red fontsize:8px
bar:1972 color:gray1 width:1
from:0 till:363800 width:15 text:363,800 textcolor:red fontsize:8px
bar:1983 color:gray1 width:1
from:0 till:327300 width:15 text:327,300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1995 color:gray1 width:1
from:0 till:348900 width:15 text:348,900 textcolor:red fontsize:8px
bar:2005 color:gray1 width:1
from:0 till:378900 width:15 text:378,900 textcolor:red fontsize:8px
bar:2009 color:gray1 width:1
from:0 till:393200 width:15 text:393,200 textcolor:red fontsize:8px
bar:2011 color:gray1 width:1
from:0 till:404750 width:15 text:404,750 textcolor:red fontsize:8px
bar:2014 color:gray1 width:1
from:0 till:426100 width:15 text:426,100 textcolor:red fontsize:8px
bar:2019 color:gray1 width:1
from:0 till:460613 width:15 text:460,613 textcolor:red fontsize:8px
</timeline></center>
הגיל ה[[חציון|חציוני]] של תושבי העיר הוא 34.1 שנים לעומת 28.6 בכלל ישראל. 48.2% מתושבי העיר הם גברים ו־51.8% הן נשים. להלן נתוני התפלגות האוכלוסייה בשנת [[2008]] לפי גיל ומין:
<center>
<timeline>
ImageSize = width:560 height:300
PlotArea = left:60 right:60 top:30 bottom:30
TimeAxis = orientation:horizontal
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
id:blue1 value:rgb(0.5,0.5,1) legend: םירבג
id:red1 value:rgb(1,0.5,0.5) legend: םישנ
id:green1 value:rgb(0,1,0)
Legend = orientation:horizontal top:300 left:205
DateFormat = yyyy
Period = from:-30000 till:30000
ScaleMajor = unit:year increment:5000 start:-30000 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:75+ color:blue1 width:1
from:-11300 till:0 width:12 text:11300 textcolor:black fontsize:8px
bar:75+ color:red1 width:1
from:0 till:18200 width:12 text:18200 textcolor:black fontsize:8px
bar:65-74 color:blue1 width:1
from:-10500 till:0 width:12 text:10500 textcolor:black fontsize:8px
bar:65-74 color:red1 width:1
from:0 till:14600 width:12 text:14600 textcolor:black fontsize:8px
bar:55-64 color:blue1 width:1
from:-17800 till:0 width:12 text:17800 textcolor:black fontsize:8px
bar:55-64 color:red1 width:1
from:0 till:21400 width:12 text:21400 textcolor:black fontsize:8px
bar:45-54 color:blue1 width:1
from:-18200 till:0 width:12 text:18200 textcolor:black fontsize:8px
bar:45-54 color:red1 width:1
from:0 till:19700 width:12 text:19700 textcolor:black fontsize:8px
bar:35-44 color:blue1 width:1
from:-29500 till:0 width:12 text:29500 textcolor:black fontsize:8px
bar:35-44 color:red1 width:1
from:0 till:27300 width:12 text:27300 textcolor:black fontsize:8px
bar:30-34 color:blue1 width:1
from:-24800 till:0 width:12 text:24800 textcolor:black fontsize:8px
bar:30-34 color:red1 width:1
from:0 till:23700 width:12 text:23700 textcolor:black fontsize:8px
bar:25-29 color:blue1 width:1
from:-20900 till:0 width:12 text:20900 textcolor:black fontsize:8px
bar:25-29 color:red1 width:1
from:0 till:21900 width:12 text:21900 textcolor:black fontsize:8px
bar:20-24 color:blue1 width:1
from:-11800 till:0 width:12 text:11800 textcolor:black fontsize:8px
bar:20-24 color:red1 width:1
from:0 till:12700 width:12 text:12700 textcolor:black fontsize:8px
bar:15-19 color:blue1 width:1
from:-8600 till:0 width:12 text:8600 textcolor:black fontsize:8px
bar:15-19 color:red1 width:1
from:0 till:8600 width:12 text:8600 textcolor:black fontsize:8px
bar:5-14 color:blue1 width:1
from:-20500 till:0 width:12 text:20500 textcolor:black fontsize:8px
bar:5-14 color:red1 width:1
from:0 till:19600 width:12 text:19600 textcolor:black fontsize:8px
bar:0-4 color:blue1 width:1
from:-15300 till:0 width:12 text:15300 textcolor:black fontsize:8px
bar:0-4 color:red1 width:1
from:0 till:14400 width:12 text:14400 textcolor:black fontsize:8px
</timeline>
</center>
בשנת 2009 היו בעיר 239,194 יחידות דיור. 78.7% מהן, 188,281, שימשו למגורים.
==בריאות==
[[קובץ:Tel Aviv 20.05.11 008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי|בית החולים איכילוב]]]]
[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי]] הוא המוסד הרפואי החשוב בתל אביב, ונמנה עם שלושת [[בית חולים|בתי החולים]] הגדולים במדינה. המרכז מטפל בכ־438,000 תושבי העיר ומעל למיליון איש הנכנסים אליה מדי יום. המרכז נמצא ב[[רחוב ויצמן (תל אביב)|רחוב ויצמן]] בעיר ומשתרע על שטח של 150,000 מ”ר. הוא מאגד בתוכו שלושה בתי חולים: [[בית החולים הכללי איכילוב]] ובצמוד לו מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי, [[בית החולים ליס לנשים וליולדות]] ו[[בית החולים דנה לילדים]]. בנוסף לתפקידו כמתקן רפואי הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה ובית הספר לסיעוד ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
בית החולים הפרטי החשוב בעיר הוא [[בית חולים אסותא]], ופעל בו גם בית ספר ל[[אח (מקצוע)|אחיות]]. הוא הוקם ב־1934 על ידי קבוצת רופאים יוצאי [[גרמניה]], אשר שמו דגש על הקמת מוסד רפואי עצמאי, שאינו מהווה חלק מהמערכות הבריאותיות המרכזיות של [[ההסתדרות הציונית הדסה]] ו[[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]] שפעלו אותה עת ביישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]]. בית החולים הוקם ב[[רחוב ז'בוטינסקי (תל אביב)|רחוב ז'בוטינסקי]] על שטח של שמונה דונמים שנרכש מהכפר [[סומייל]], והשם "אסותא" נבחר על ידי ה[[משורר]]ים [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]]. בשנת 2009 עבר בית החולים אסותא לבניין חדיש ומפואר ברחוב הברזל בשכונת [[רמת החיל]]. בית החולים אסותא הוא בעליו של ארבעה בתי חולים ושבע מרפאות ברחבי ישראל. מרכז אסותא גדול נוסף נמצא כיום ב[[רחוב יגאל אלון]] בעיר.
[[מרכז רפואי רעות]] הנמצא בשכונת [[יד אליהו]] הוא בית החולים השיקומי הגדול מסוגו בתל אביב.
בעבר פעלו בתחומי תל אביב מספר בתי חולים נוספים. [[בית החולים הדסה (תל אביב)|בית החולים הדסה]] הוקם בשנת [[1918]] ושכן רוב הזמן בבניין ב[[רחוב בלפור (תל אביב-יפו)|רחוב בלפור]] 8 במרכז העיר. בית החולים הדסה שירת את תושבי העיר, יחד עם בית החולים אסותא, משך עשרות שנים, אך החל בשנות ה־80 החל פינויו ההדרגתי ומחלקותיו שולבו במרכז הרפואי תל אביב. ב־[[1992]] נסגרה המחלקה האחרונה והבניין נהרס. כיום עומד במקומו מתחם [[רובע לב העיר]]. בית חולים נוסף ששולב במרכז הרפואי ת"א, הוא [[בית היולדות הקריה]] ששכן ב[[הקריה|קריה]] ונודע בשם "בית חולים הקריה". בית היולדות נוסד בשנת [[1951]], ושימש עד [[1998]] כבית היולדות של תל אביב. לאחר מכן נהרס הבניין ותחתיו קם המגדל של [[משרד הביטחון]]. ב[[יפו]] פעל [[בית החולים הממשלתי ביפו|בית חולים ממשלתי]]. בית החולים פעל משנת [[1948]] עד לסגירתו בשנת [[1980]]. את מקומו ירש ה[[מרכז רפואי וולפסון|מרכז הרפואי וולפסון]] ב[[חולון]]. מוסד רפואי חשוב נוסף שפעל בתל אביב הוא [[מרפאת זמנהוף]] ששימשה כמרפאה החשובה ביותר של [[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]] במרכז ישראל. המבנה ברחוב זמנהוף היה בנוי ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]. המבנה נהרס ובמקומו מוקם מגדל מגורים תוך כדי שימור חלק ממעטפת המבנה המקורי. המרפאות שפעלו בו הועברו ל[[מגדל המאה]].
==אמנות ותרבות==
[[קובץ:Habima Theatre (cropped).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הבימה]], התיאטרון הלאומי של ישראל]]
[[קובץ:TelAM.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון תל אביב לאמנות]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 35192 Suzan Dalal center.JPG|ממוזער|251x251 פיקסלים|[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]]]]
[[קובץ:Tel-Aviv 2008 Jazz Festival.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסטיבל ג'אז תל אביב 2008, מופע פתוח לקהל ברחבת [[סינמטק תל אביב]]]]
[[קובץ:Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] בשנת 1936 לערך]]
[[קובץ:31.03.09 Tel Aviv 026 TAU 9.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין הסנאט ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (2009)]]
[[קובץ:Qassila 084.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קו הרקיע]] של צפון תל אביב מ[[תל קסילה]] שב[[מוזיאון ארץ ישראל]]]]
[[קובץ:Diving Tower Park 1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פארק המקפצה במקום שהיה הקאנטרי קלאב של תל אביב]]
העיר תל אביב מהווה את ליבה התרבותי של מדינת ישראל. בעיר מספר רב של מוסדות תרבות ובידור ובה מתגוררים המספר הרב ביותר של אנשי תרבות ורוח, אנשי תקשורת וכוכבי בידור לעומת ערים אחרות בישראל. במידה רבה, תל אביב היא מרכזה ומקורה של התרבות הישראלית והעברית המודרנית. לעיר דימוי של עיר נהנתנית המרוכזת בעצמה ובהנאות העולם, ולעיתים מתוארים תושביה באופן ביקורתי כמתגוררים בבועה ומנותקים מהנעשה מחוץ לעירם.
מרבית התיאטראות צמחו בתל אביב כבר בימיה הראשונים כעיר ובעיקר בתקופת המנדט הבריטי. "[[הבימה]]", "[[האוהל]]" ו"[[המטאטא]]" היו מן התיאטראות העבריים הראשונים וכולם צמחו בעיר בתקופה זו. בשנות ה־40 הוקם [[התיאטרון הקאמרי]], התיאטרון העירוני הרשמי. בתל אביב הקים [[מרדכי גולינקין]] ב־1923 את [[האופרה הארצישראלית]], שנסגרה ב־1940. בשנת 1947 הוקמה [[האופרה הישראלית]], וב־1985 [[האופרה הישראלית החדשה]], ששמה הרשמי הוא "האופרה הישראלית תל אביב-יפו". גם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]], שקונצרט הפתיחה שלה נערך באולם [[יריד המזרח]] בתל אביב ב־26 בדצמבר [[1936]], פועלת מתל אביב. בתל אביב ממוקמים גם האולמות המובילים לאמנות הבמה, ובהם [[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]], המשמש בית לתיאטרון הקאמרי ולאופרה הישראלית החדשה, ו[[מתחם הבימה]] הכולל את [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]], המשמש, מאז היווסדו בשנת 1957, כאולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
בין השנים [[1992]]–[[1995]] פעלה בעיר [[התזמורת הסימפונית תל אביב]] בניצוחו של [[איתי טלגם]] ובין השנים 1990–1997 פעלה גם התזמורת הקאמרית תל אביב-יפו בניצוחו של [[ארנסט לב]].
אמנים נוספים וכן חלוצי הספרות השירה העברית המודרנית פעלו ברובם בתל אביב: משוררים כגון [[חיים נחמן ביאליק]], [[אברהם שלונסקי]], [[אלכסנדר פן]] ו[[נתן אלתרמן]], אמנים כדוגמת [[נחום גוטמן]], [[יצחק פרנקל]] ו[[ראובן רובין]] ואנשי רוח נוספים היו לא רק אישים בעלי חשיבות לאומית אלא גם דמויות מקומיות חשובות והיו מעורבים בפעילות הציבורית של העיר תל אביב.
בתחום האמנות הפלסטית בולטת תל אביב-יפו בריכוז הגדול של גלריות ו[[מוזיאון|מוזיאונים]] לאמנות. [[הסטודיה לציור שליד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים|בית ספר לאמנות של ההסתדרות]] מיוסדו של הצייר [[יצחק פרנקל]] פעל בת"א מ-1926 עד 1929, שם למדו ציירים בולטים כגון [[ג'ניה ברגר]], [[שמשון הולצמן]], [[מרדכי לבנון (צייר)|מרדכי לבנון]] ועוד. בשנת [[1932]] נפתח בתל אביב [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], ששכן אז ב"[[בית דיזנגוף]]". בשנת [[1934]] נפתחה הגלריה הראשונה בעיר – [[גלריה לאמנות כ"ץ]].{{הערה|רון ברטוש, '''גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בישראל''', המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015.}} בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה־40 של המאה ה־20]] בלטו תערוכות כלליות שהוצגו בבית "הבימה" והיוו במה להצגת מיטב האמנות של אותה תקופה. בשנת [[1952]] נחנך "[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]", שנבנה כתוספת למוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת [[1971]] נחנך המבנה הנוכחי של מוזיאון תל אביב לאמנות.
לאחר קום המדינה התפתח במרכז העיר, ברחובות שסביב [[רחוב גורדון]], מרכז של גלריות לאמנות. בין הגלריות בלטו "[[גלריה גורדון]]", "[[גלריה גבעון]]" ו"[[הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית|גלריית הקיבוץ]]", "[[גלריה ג'ולי מ.]]" ועוד. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלו להיפתח גלריות במקומות נוספים בעיר, בעיקר בחלקה הדרומי. בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] החלו להיערך גם ירידי אמנות גדולים כגון [[פסטיבל]] "אמנות הארץ", שנערך בשטח [[תחנת הכוח רדינג]] ([[2000]]–[[2006]]), "ArTlv" (בשנת [[2008]]) ו"צבע טרי" (2008–2011).
תל אביב אירחה את תחרות [[אירוויזיון 2019]], שנערכה ב[[אקספו תל אביב]].
עם מוסדות האמנות והתרבות המרכזיים בעיר נמנים:
{|
|-
|width=33% valign=top|
===מוזיאונים===
<div class="catlist-in-columns">
* [[בית ביאליק]]
* [[בית דיזנגוף]]
* [[בית בן-גוריון]]
* [[בית העיר תל אביב-יפו]]
* [[אנו – מוזיאון העם היהודי]]
* [[בית התנ"ך]]
* [[בית רוקח]]
* [[בית שלום עליכם]]
* [[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]
* [[מוזיאון ארץ ישראל]]
* [[מוזיאון בית יאיר]]
* [[מוזיאון בית ראובן]]
* [[מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל]]
* [[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]]
* [[מוזיאון ההגנה]]
* [[מוזיאון נחום גוטמן]]
* [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]
* [[הרצלילינבלום]] - מוזיאון להיסטוריית הבנקאות
</div>
===בתי קולנוע===
* [[בתי קולנוע בתל אביב]]
* [[קולנוע עדן]]
* [[קולנוע אלהמברה]]
* [[קולנוע מוגרבי]]
* [[קולנוע אסתר]]
===ספריות===
הספרייה המרכזית של תל אביב היא [[ספריית בית אריאלה]], שהיא גם ה[[ספרייה]] הציבורית הגדולה בישראל. בנוסף, נכון ל־2021 יש 21 ספריות עירוניות בתל אביב:
* '''ספריית מגדל שלום''', שהוקמה בשנת 1973, נמצאת במגדל שלום ברחוב אחד העם. זו הספרייה השנייה בגודלה בתל אביב. חלל הספרייה מתחלק לשלושה אזורים: אזור השאלת הספרים, מרחב עבודה ללא תשלום ומרחב יזמות שפועל החל משנת 2011 ומנגיש ליזמים צעירים חלל עבודה ובו מקומות ל־30 יזמים במקביל. כחלק מתמיכת עירית תל אביב ומחלקת הספריות ביוצרים מתחום הכתיבה, קיים [[מיזם]] "חדר משלך" ומדי שנה מוענקת לארבעה יוצרים הזכות להשתמש בשני חדרי סופרים לתקופה של חצי שנה, כאשר חדר סופרים אחד היה חדר העבודה של המשורר, הסופר, המחזאי והמתרגם [[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]].
*'''הספרייה על שם אנה לאורה פטליק פישר''' – נחנכה באוקטובר 2015, בתוך [[המרכז הערבי-יהודי ביפו|המרכז הערבי יהודי]] ברחוב קדם ביפו. הספרייה נתרמה על ידי משפחת פישר מברזיל. בספרייה 20,000 ספרים ויש בה אוסף גדול של ספרים בשפה הערבית לילדים ולמבוגרים. יש בה ספרנית אחת דוברת עברית וספרנית אחת דוברת ערבית. אחת לשבוע מתקיימת בספרייה שעת סיפור דו לשונית, בערבית ובעברית.
*'''ספריית בית יד לבנים''' – ברחוב פנקס 63, משרתת את תושבי השכונות שמדרום לירקון, הצפון החדש ואזור כיכר המדינה. הספרייה היא חלק מבית יד לבנים תל אביב.
*ספריית בת ציון
*ספריית בית ברבור
*ספריית בית דני
*ספריית הדר יוסף
*ספריית יאיר השולמי (נחלת יצחק)
*ספריית יפו ג' (בני ברית)
*ספריית יפו ד' (ספריית הכ"ב)
*ספריית מרכז המוזיקה
*ספריית מרכז יפו ע"ש מנדל
*ספריית מרכז השחמט
*ספריית נווה אליעזר
*ספריית נווה עופר (תל כביר)
*ספריית נוה שרת
*ספריית ניסטור
*ספריית צהלה
*ספריית רמת אביב ג'
*ספריית רמת ישראל
*ספריית שרמן (שפירא)
===מוזיקה ואמנויות הבמה===
<div class="catlist-in-columns">
* [[בית ציוני אמריקה]]
* [[האופרה הישראלית תל אביב-יפו]]
*[[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]]
* [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]
* [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]]
* [[התזמורת הקאמרית הישראלית]]
* [[אנסמבל סולני תל אביב]]
* [[מרכז סוזן דלל]]
* [[סינמטק תל אביב]]
* [[המקהלה הפילהרמונית תל אביב]]
* [[המקהלה הקאמרית תל אביב]]
* [[צוותא]]
* [[תיאטרון בית ליסין]]
* [[תיאטרון גשר]]
* [[תיאטרון הבימה]]
* [[תיאטרון הפרינג']]
* [[התיאטרון הקאמרי]]
* [[תיאטרון יידישפיל]]
* [[תיאטרון קרוב]] מייסודו של [[ניקו ניתאי]]
* [[תיאטרון תמונע]]
* [[מרכז סדנאות הבמה]]
* [[תיאטרון הסימטה]]
* [[בת דור (להקה)|בת דור]]
* [[בת שבע (להקה)|בת שבע]]
* [[מיומנה]]
* [[נא לגעת|תיאטרון "נא לגעת"]]
* [[אנסמבל וירטואוזים של תל אביב]]
</div>
===פסלי חוצות בולטים===
* [[אנדרטה לשואה ולתקומה]] ([[1975]]) מאת [[יגאל תומרקין]]
* [[עקלתון (פסל)|עקלתון]] (1975) מאת [[יצחק דנציגר]]
* [[התרוממות (פסל)|התרוממות]] ([[1976]]) מאת [[מנשה קדישמן]]
* [[פארק וולפסון|כיכר לבנה]] ([[1989]]) מאת [[דני קרוון]]
* [[בוסתן בתים]] – אזורי חן ([[1991]]) מאת [[ציונה שמשי]]
|}
==חינוך==
בסך הכל, פועלים בתל אביב-יפו למעלה מ־150 מוסדות חינוך. ידועה במיוחד היא [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שהוקמה ביפו בשנת [[1905]] והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם. עם ייסודה של [[אחוזת בית]] בשנת [[1909]], הועברה הגימנסיה ל[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] ונקראה על שמו של חוזה המדינה. הבניין הישן של בית הספר היה בנוי ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]] והוא הוקם בקצה רחוב הרצל באופן שהציב אותו ואת החינוך בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה. ב־[[1962]] הועבר בית הספר למבנה חדש ב[[רחוב ז'בוטינסקי (תל אביב)|רחוב ז'בוטינסקי]], והמבנה הישן נהרס בצעד שנוי במחלוקת ופינה את מקומו ל[[מגדל שלום מאיר]].
המוסד החינוכי החשוב בעיר כיום הוא [[אוניברסיטת תל אביב]]. המוסד הוא [[אוניברסיטה|אוניברסיטת המחקר]] הגדולה בישראל והמוסד היהודי להשכלה גבוהה הגדול בעולם. על־פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], בשנת הלימודים תשס"ו למדו בה כ־28,000 סטודנטים. ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב התקיימה ב־6 ביוני [[1956]], אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב־1 בדצמבר [[1953]] ב[[אבו כביר]] סמוך ל[[יפו]], עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". בשנת [[1960]] זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם [[המועצה להשכלה גבוהה]] ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית. ב־4 בנובמבר [[1964]] נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ב[[רמת אביב]], וב־[[1969]] זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה והוכרה כ[[תאגיד]] לפי החוק להשכלה גבוהה.
מוסדות אקדמיים אחרים הם [[המכללה האקדמית תל אביב יפו]] ו[[אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב]], ועם המוסדות להכשרת מורים נמנים [[מכללת לוינסקי לחינוך]] שנוסדה בשנת [[1912]] ו[[סמינר הקיבוצים]].
עם בתי הספר התיכוניים הבולטים נמנים [[גמנסיה הרצליה]], [[שבח מופת]], [[תיכון א' לאמנויות תל אביב|עירוני א']], [[תיכון עירוני ד' (תל אביב)|עירוני ד']], [[תיכון עירוני ה' (תל אביב)|עירוני ה]], [[בית הספר אליאנס (תל אביב)|אליאנס]] (עירוני י') ו[[תיכון חדש]]. בתל אביב פועלות מספר [[ישיבה|ישיבות]], ועמן נמנות [[הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן]], [[ישיבת היישוב החדש]], [[ישיבת אורות אביב]], [[ישיבת חידושי הרי"ם]], [[ישיבת מעלה אליהו]], [[ישיבת שירת משה]], ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת [[נחלת יצחק (מזרח תל אביב)|נחלת יצחק]], ישיבת "נתיבות יצחק" בשכונת [[יד אליהו]] ו[[ישיבת אורות שאול]] ב[[שכונת שפירא]].
בתי ספר בעיר המתמקדים בנושאים ייחודיים הם [[בית הספר לטבע]], [[בית הספר לאמנויות תל אביב]] ו[[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון]].
==ספורט==
[[קובץ:Bloomfield Stadium Maccabi 2019 2.jpg|ממוזער|250px|[[אצטדיון בלומפילד]]]]
[[קובץ:NokiaArena.jpg|ממוזער|250px|[[היכל מנורה מבטחים]]]]
[[קובץ:Hpoel Tel Aviv BC fans 02.jpg|ממוזער|250px|[[היכל קבוצת שלמה]]]]
[[קובץ:Olympic experien museum in tel aviv.jpg|ממוזער|250px|[[מרכז הספורט הלאומי תל אביב]]]]
בעיר תל אביב-יפו פועלים שני מועדוני ה[[ספורט]] הגדולים והמעוטרים בישראל – [[מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב]], אשר החלו לפעול בענפי ספורט רבים עוד בטרם הוקמה המדינה, ומלבדן פועלות בעיר עוד עשרות קבוצות בענפים שונים.
===כדורגל===
בעיר פועלות שתי קבוצות [[כדורגל]] מהמצליחות והמעוטרות בישראל – [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] המשחקות ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]], אשר [[הדרבי של תל אביב (כדורגל)|משחק הדרבי]] ביניהן נחשב לאחד המשחקים הבולטים ב[[כדורגל בישראל]]. [[בני יהודה תל אביב]] אשר מייצגת את [[שכונת התקווה]] ו[[מכבי יפו]] משחקות ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]]. [[הפועל כפר שלם]] ו[[שמשון תל אביב]] משחקות ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']]. [[בית"ר תל אביב]] ו[[בני יפו אורתודוקסים]] משחקות ב[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']]. במחוז תל אביב של [[ליגה ג']] משחקות אינטר עלייה תל אביב, בית"ר עזרא, מועדון ספורט רו"ח תל אביב, אליצור יפו תל אביב, ספורטינג תל אביב, הפועל רמת ישראל, בית"ר יפו, הפועל נווה גולן, מועדון כדורגל דיזנגוף תל אביב ומועדון כדורגל תל אביב טומי. בנוסף פועלת בעיר מחלקת הנוער של [[גדנ"ע תל אביב יהודה]].
כמו כן פועלת קבוצת הנשים [[אס"א תל אביב (כדורגל נשים)|אס"א תל אביב]], המשחקת ב[[כדורגל נשים בישראל|ליגת העל לנשים]]. בנוסף פועלות [[הפועל תל אביב]] ובני יהודה המשחקות בליגות הנמוכות. בעבר פעלה גם קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורגל נשים)|מכבי תל אביב]].
בעיר מספר אצטדיוני כדורגל שהגדול בהם הוא [[אצטדיון בלומפילד]] המכיל 29,400 מקומות ישיבה המשמש את מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה. אצטדיון נוסף בעיר הוא [[אצטדיון שכונת התקווה]] שהיה בעבר מגרשה הביתי של בני יהודה. בעבר שכן בעיר [[אצטדיון המכביה]] ההיסטורי שהיה מגרשה הביתי של מכבי תל אביב.
===כדורסל===
גם בתחום ה[[כדורסל]] פועלות בעיר שתי הקבוצות המצליחות והמעוטרות ביותר בישראל – [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] המשחקת ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגת העל]] וב[[יורוליג]] והיא לאחת הקבוצות המעוטרות באירופה, ו[[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] המשחקת בליגת העל וב[[יורוקאפ]] הנחשבת לאחד המועדונים הגדולים בישראל, שהייתה בימי השיא שלה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. [[הדרבי של תל אביב (כדורסל)|משחק הדרבי]] ביניהן נחשב לאחת היריבויות הגדולות ב[[כדורסל בישראל]]. בתל אביב נמצא גם אולם הכדורסל [[היכל מנורה מבטחים]], אולם רב תכילתי אשר משמש כמגרש הבית של קבוצת מכבי תל אביב, וכן [[היכל קבוצת שלמה]], אולם רב תכליתי אשר משמש כמגרש הבית של קבוצת הפועל תל אביב.
הישגיה של מכבי תל אביב, הכוללים זכייה ברוב הגדול של אליפויות ישראל בכדורסל וכן הישגים רבים באירופה (כולל מספר זכיות ביורוליג ובמפעל שקדם לו ה[[סופרוליג]]) זיכו את העיר בגאווה רבה, שהשתקפה באמירתו המפורסמת של [[אלכס גלעדי]] משנת [[1977]], כאשר נודע שמכבי זוכה באליפות אירופה לראשונה: "גביע אירופה לתל אביב!".
ב[[ליגות הכדורסל הנמוכות בישראל|ליגות הכדורסל הנמוכות]] משחקות גם [[בית"ר תל אביב (כדורסל)|בית"ר תל אביב]] ו[[מכבי דרום תל אביב|מכבי תל אביב דרום]] קבוצת הבת של מכבי תל אביב.
עד סוף שנות ה-80 היו הקבוצות התל אביביות הדומיננטיות גם בכדורסל הנשים, ושלוש קבוצות מהעיר – [[מכבי תל אביב (כדורסל נשים)|מכבי]], [[הפועל תל אביב (כדורסל נשים)|הפועל]] ו[[אליצור תל אביב (כדורסל נשים)|אליצור]] זכו במרבית התארים. כיום פעילות הקבוצות [[אליצור תל אביב (כדורסל נשים)|אליצור תל אביב]] ו[[בני יהודה (כדורסל נשים)|בני יהודה]].
===כדוריד===
בתחום ה[[כדוריד]] קיימות בעיר שתי קבוצות, [[מכבי תל אביב (כדוריד)|מכבי תל אביב]] שמתמודדת ב[[ליגת העל בכדוריד]] ומשחקת ב[[אולם התיכונט]] ו[[אס"א תל אביב (כדוריד)|אס"א תל אביב]] המתומדדת ב[[הליגה הלאומית בכדוריד|ליגה הלאומית בכדוריד]] ומשחקת ב[[מרכז עלית לספורט|מרכז עלית]] אשר נמצא ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בעבר הייתה קיימת גם [[הפועל תל אביב (כדוריד)|הפועל תל אביב]], אך היא פורקה בשנת [[2017]].
===כדורעף===
בתחום ה[[כדורעף]] פועלת בעיר קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורעף)|מכבי תל אביב]], אשר משחקת ב[[ליגת העל בכדורעף|ליגת העל]] ולזכותה 15 אליפויות ו-10 גביעים, כולל חמישה [[דאבל (ספורט)|דאבל]]ים רצופים (2008–2012). בעבר פעלה בעיר גם קבוצת הכדורעף של [[הפועל תל אביב]].
ב[[ליגת העל בכדורעף נשים]] פעילות הקבוצות [[מכבי תל אביב]] וק.ק. תל אביב.
===כדורמים===
בתחום ה[[כדורמים]] פועלת בעיר קבוצת [[אס"א תל אביב (כדורמים)|אס"א תל אביב]], 9 פעמים [[הליגה הלאומית בכדורמים|אלופת המדינה]] ו-9 פעמים מחזיקת [[גביע המדינה בכדורמים|גביע המדינה]]. בשנות ה-60 הייתה קבוצת הכדורמים של [[הפועל תל אביב]] המובילה בישראל, ולזכותה 9 אליפויות ו-8 גביעים, אך היא פורקה. בנוסף פעלו בעבר גם קבוצות הכדורמים של [[מכבי תל אביב]] ו[[ברית מכבים עתיד]].
===ענפים נוספים===
בעיר פועלות גם מספר קבוצות רשמיות ב[[קטרגל]], [[פוטבול]], [[טריאתלון]] ו[[ריצה]]. באזור [[שפך הירקון]] פועל [[מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות]] בו פעילים ספורטאים רבים.
===משחקי המכביה הראשונים===
בתל אביב התקיימו משחקי [[המכביה]] הראשונים, החל משנת [[1932]]. [[אצטדיון המכביה]] שבמתחם [[שפך הירקון]] היה מוקד הפעילות של המשחקים עד שעברו ל[[אצטדיון רמת גן]]. טקס המכביה הראשונה נפתח חגיגית בבית-העם בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר [[מאיר דיזנגוף]]. למחרת הוביל דיזנגוף רכוב על סוסו את מצעד 390 הספורטאים, ויצא מן [[הגימנסיה הרצליה]] עד אצטדיון המכביה מרחק של כ-5 קילומטרים. בסיום התחרויות נערך מצעד הסיום בכיוון ההפוך, מאצטדיון המכביה לגימנסיה.
===מרכז הספורט הלאומי תל אביב===
{{ערך מורחב|מרכז הספורט הלאומי תל אביב}}
מרכז הספורט הלאומי הוא מתחם של אצטדיונים ושל מתקני ספורט רבים, הכוללים גם את "[[אצטדיון האתלטיקה הלאומי]]". במקום נמצאים גם משרדי [[הוועד האולימפי בישראל]], משרדיהם של [[איגוד האתלטיקה בישראל]], [[איגוד הג'ודו הישראלי]] וכן מספר איגודי ספורט נוספים. מרכז הספורט הלאומי ממוקם ברחוב שלום בכור שטרית שבשכונת [[הדר יוסף]], בצמוד ל[[פארק הירקון]] והוא מהווה מתחם משלים ל[[מכון וינגייט]] ב[[נתניה]]. בעוד במכון בנתניה מתבצעת הכשרת מרבית ספורטאי ישראל, במרכז הספורט מרוכזות רוב אגודות הספורט הלאומיות של ישראל, המפקחות על תהליכי הספורט.
==תיירות==
[[קובץ:Tel_Aviv_Beach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלונות תל אביב לאורך החוף]]
תל אביב היא העיר השנייה הכי מתוירת בישראל אחרי ירושלים וביקרו בה בעשור השני של המאה ה-21 כ-2 מיליון תיירים בשנה. בשנת 2019 היו בה 8,800 חדרי מלון{{הערה|{{כלכליסט|שלומית צור|תל אביב קברה תוספת של אלפי חדרי מלון|3773241|7 בנובמבר 2019}}}} בהם היו כ-3 מיליון לינות של תיירים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/dovrut-1100-0005-2019-660031|כותרת=מתוך נתונים של משרד התיירות}}</ref> ועוד מספר זהה של דירות [[airbnb]] שהושכרו לתיירים.{{הערה|{{כלכליסט|נמרוד בוסו|שיעור דירות Airbnb בת"א: פי 7 מבניו יורק|3761967|13 במאי 2019}}}}
[[קובץ:Dan City Tour.jpg|ממוזער|250px|אוטובוס פתוח בקו 100 של חברת דן - קו תיירותי מעגלי]]
ההיסטוריה של התיירות בעיר מתחילה במבני [[חאן (מבנה)|חאן]] ואכסניות ביפו, שאירחו בעיקר את באי [[נמל יפו]] עוד במאה ה-19. כמה מן האכסניות והמלונות הוקמו ביפו על ידי [[נוצרים]] צליינים כגון [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו|המושבה האמריקאית-גרמנית]]. עם צמיחתה של תל אביב בשנות ה-20 הוקמו בעיר מספר בתי מלון שנועדו לארח בעיקר [[בריטים]] שהגיעו לארץ ישראל לפעילויות שונות כחלק מענייני [[המנדט הבריטי]]. הידוע שבהם הוא [[מלון פלטין]], שהיה המלון המרכזי בעיר בתקופה זו. במהלך שנות ה-30 הוקמו עוד מספר בתי מלון באזור [[לב תל אביב|לב העיר]]. [[יריד המזרח]] שפעל בתקופה זו, ובעיקר היריד של 1934, תרם רבות לצמיחת התיירות בעיר והיה יעד אליו הגיעו בתקופה של מספר שבועות כ-600,000 מבקרים - יותר ממספר התושבים היהודים בכל ארץ ישראל בתקופה זו.
בשנות ה-60 ו-ה70 של המאה ה-20 החלה מגמה של בניית בתי המלון לאורך החוף והפיכתו של חוף הים למוקד תיירות חשוב. [[מלונות דן#מלון דן תל אביב|מלון דן תל אביב]] שנפתח ב-1953 ונבנה מחדש במתכונתו הנוכחית ב-1964 היה המלון הראשון על קו החוף, והגדיר מחדש את תפישתה התיירותית של רצועת החוף. אחריו נבנו עוד מספר רב של בתי מלון רבי קומות הפונים אל הים בהם גם [[מלון הילטון תל אביב|מלון הילטון]] שנבנה ב-1965 במרכז [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]] ובצמוד לחוף. בשנות ה-70 נבנו עוד מספר בתי מלון בולטים בחוף הים בין רחוב גורדון לרחוב ארלוזורוב, כמו [[שרתון תל אביב]] ומלון הרודס.
בשנת 2021 מוקמה תל אביב על ידי המגזין [[Time Out|טיים אאוט]] כעיר השמינית הטובה בעולם, "העיר הכיפית ביותר בעולם", והעיר השנייה בעולם בתחום הקולינרי.<ref>{{כאן|בן יניב|"הכי כיפית": תל אביב-יפו ברשימת 10 הערים הטובות בעולם|112856|08 בספטמבר 2021|item}}</ref>
== הקהילה הגאה בתל אביב ==
[[קובץ:2019.06.14 Tel Aviv Pride Parade, Tel Aviv, Israel 1650016 (48092850792).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מצעד הגאווה בתל אביב]], 2019]]
בתל אביב קהילת [[להט"ב]] דינמית ומשפיעה, בעלת ייצוג בולט בחיים התרבותיים, בחיי הלילה, ובזירה הפוליטית העירונית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/|כותרת=תל אביב הפכה ליעד תיירותי בולט בקרב קהילת הלהט"ב|תאריך=24-01-2012|תאריך_וידוא=2018-11-30|archive-date=2018-11-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20181130202111/https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/|url-status=dead}}}} היווצרותה של קהילה זו בתל אביב התאפשרה בזכות אופייה הסובלני והפתוח של תל אביב, המכבד [[זוגיות חד-מינית]]. העיר מושכת אליה אלפי [[הומוסקסואליות|הומואים]] ו[[לסביות]] צעירים, המוצאים בה "עיר מקלט". בתל אביב פועל [[המרכז העירוני לקהילה הגאה|מתנ"ס לקהילה]] ב[[גן מאיר]] ומדי שנה מתקיים בעיר [[מצעד הגאווה|מצעד גאווה]] עירוני.
בשנת 2009 התקיימו אירועי הגאווה העירוניים במתכונת מורחבת, כחלק מחגיגות ה-100 לעיר. בשנת 2016 השתתפו ב[[מצעד הגאווה בתל אביב]] למעלה מעל 200,000 צועדים, ובשנת 2018 השתתפו כבר כרבע מיליון. המצעד, שכולל הפנינג ומסיבת חוף בתחילתו ובסופו נושא אופי דמוי [[קרנבל]]י ומושך אליו עשרות אלפי תיירים מהעולם. בשנת 2016, על פי דיווחי עיתונות שונים - הגיעו למצעד בתל אביב מעל 30,000 תיירים.
בשנת 2023 מצעד הגאווה בעיר תוכנן במתכונת מיוחדת לציון 25 שנים למצעד הגאווה בעיר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=969f7de3-0ac9-4a30-88f0-2e1a7281f3d0&ItemID=38563|כותרת=מצעד הגאווה 2023|אתר=אתר עיריית תל-אביב-יפו|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-08}}</ref>
במועצת עיריית תל אביב-יפו שני נציגים הומוסקסואלים המייצגים קהלים רחבים בעיר{{דרושה הבהרה|נכון למתי?}}.
==דרי רחוב==
בתל אביב ישנו ריכוז [[חסר בית|דרי הרחוב]] הגדול ביותר בישראל - כ-650 איש על-פי הערכות, כשליש מכלל דרי הרחוב בישראל.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|דרי הרחוב בתל אביב נאבקים בגשם: "רוצים אוכל ותה"|4887334|2 בדצמבר 2016}}}}
בשנת 2014 קבעה העירייה נוהל העוסק באכיפה של מטרדים הנגרמים מציוד של דרי רחוב,{{הערה|שם=נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי"|[http://docdro.id/qdKKkF5 נוהל "אכיפה ביחס לציוד של חסר בית במרחב הציבורי"]}} ולפיו לפקח אסור לפנות ציוד שאינו פוגע ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי. עוד קובע הנוהל כי "בכל מקרה לא יעשה פקח שימוש בכוח כלפי חסר בית".
==דת==
[[קובץ:Great Synagogue of Tel Aviv from the air.jpg|ממוזער|250px|[[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]] במבט מ[[מגדל שלום מאיר|מגדל שלום]]]]
[[קובץ:Cymbalista2 Synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה|בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות]]]]
[[קובץ:Lubosinagoga.jpg|ממוזער|250px|[[לוחית זיכרון]] מחוץ לבית הכנסת היפואי ל[[יהדות לוב|עולי לוב]]]]
[[קובץ:Pravos267.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט המבשר את זמני תפילות ב[[כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)|כנסייה הרוסית]] ב[[אבו כביר]]]]
===יהדות===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות אורתודוקסית בתל אביב}}
====בתי כנסת====
בתל אביב כמה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]]{{הערה|המועצה הדתית תל אביב פרסמה רשימה של בתי כנסת בעיר, [https://rabanut.co.il/חיפוש-בתי-כנסת-בעיר/ ברשימה כ-300 בתי כנסת].}} ובתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נרשמו 509 בתי כנסת בעיר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יעקב תלמי|שם=בוא ביתך : שט"ר (509) בתי-כנסת של תל-אביב-יפו|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=המכון לחזנות ספרדית בתל-אביב-יפו|שנת הוצאה=תשנ"א}}}}, אולם נכון ל-2023 רובם אינם פועלים או פועלים במתכונת מצומצמת. [[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]] בתל אביב נמצא ב[[רחוב אלנבי]], במרכז הישן של העיר. בעבר היו בתל אביב גם מספר [[חצר חסידית|חצרות חסידיות]]. לאחר קום המדינה, עברו רבים מתושביה הדתיים והחרדים של תל אביב לערים אחרות, והעיר כמעט התרוקנה מאוכלוסייה דתית. בעיר נותרו קהילות דתיות שונות, ושלוחות קטנות של חצרות חסידיות. הן מפעילות בתי כנסת שבהם מתקיימים תפילות ושיעורי תורה, מוסדות חינוך, וכן [[צרכנייה]] המוכרת מוצרים [[כשר]]ים בלבד.
בתל אביב קיימים [[בית כנסת|בתי כנסת]] אחדים בעלי אופי ייחודי:
* '''[[בית הכנסת לעולי לוב]]''' הוא בית הכנסת העתיק בעיר ושוכן בלב [[יפו העתיקה]]. המבנה הוקם בשנת [[1740]] כחלק מה[[חאן (מבנה)|חאן]] היהודי היחיד שפעל ביפו עבור [[עלייה לארץ ישראל|עולים יהודים]]. כעבור שנים אחדות השתלטו ערביי יפו על המבנה, והתירו ליהודים להתפלל בו במספר ימים בשנה בלבד, ולאחר מכן אסרו עליהם כליל את השימוש בו. במשך השנים שימש המבנה לצרכים שונים, כולל בית חרושת ל[[סבון]], עד שחזר לבעלות יהודית לאחר [[מלחמת העצמאות]]. קהילה גדולה של יוצאי [[לוב]] הפכה את המבנה למרכזה הרוחני, אך כיום כמעט ולא מתקיימות במקום תפילות בשל שינויים בהרכב הדמוגרפי של השכונה.
* '''בית כנסת [[רבי מאיר בעל הנס]] של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת [[1936]] ליד [[נמל תל אביב]] על ידי ה[[סבל]]ים ופועלי הנמל [[יהדות סלוניקי|יוצאי סלוניקי]] שהתגוררו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת נמצא לוח זיכרון המנציח את עשרת מייסדי בית הכנסת. כיום מתפללים בבית הכנסת ב[[נוסח הספרדים|נוסח ספרדי]]-ירושלמי מעורב. במקום בין השאר שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם [[פרוכת (בית כנסת)|פרוכת]] נושנה בצבעי תכלת וזהב.{{הערה|ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]}}
* '''איחוד שיבת ציון''' ב[[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן-יהודה]] - נוסד על ידי [[יהדות גרמניה|יוצאי גרמניה]] בשנת [[1938]]. בית הכנסת משמש גם כמרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב היישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בענייני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית"{{הערה|[[ראובן גפני (חוקר)|ראובן גפני]], [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]}} במסגרת בית הכנסת מתקיימת פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת [[תנועת נוער]], ובזמנה פעלה בו [[חברה קדישא]] מקומית.
* '''[[בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה]]''' שוכן ב[[אוניברסיטת תל אביב]], והוקם ביוזמתם ובמימונם של נורברט ופולט צימבליסטה מ[[שווייץ]], החברים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, ותוכנן על ידי ה[[אדריכל]] השווייצרי [[מריו בוטה]]. המרכז הוקם בשנים [[1997]]–[[1998]] במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. מבנה המרכז ייחודי והוא עשוי בצורת שני מגדלים זהים שגובהם 13.5 מטר; המגדלים רבועים בבסיסם והם הופכים אט אט לעגולים. במגדל המזרחי שוכן בית הכנסת ובמערבי אולם ההרצאות והכנסים. אולם מבואה נמוך יותר מחבר בין שני המגדלים, והמבנה נדמה ל[[ספר תורה]] למתבונן בו מדרום ומצפון.
* '''[[בית הכנסת אוהל מועד]]''' הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים של תל אביב ומשמש עד היום את העדה הספרדית בעיר. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל [[יוסף ברלין]] ב[[שנות ה-20 של המאה העשרים]] ונחנך ברחוב שד"ל 5 בתל אביב בשנת [[1931]], לאחר שש שנות בנייה. במרכז המבנה נמצאת כיפה הבנויה מ-15 מדרגות מתומנות המסמלות את 15 המעלות שהיו ב[[בית המקדש]] ועליהן שרים את "[[שיר המעלות]]". הכיפה המרשימה נתמכת בארבע [[קשת (מבנה)|קשתות]] הבנויות כמניפות. בימי [[המנדט הבריטי]] שימש בית הכנסת כ[[סליק]], וגם כמקום אימונים של ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]].
קיימים בעיר גם מספר [[גרעין תורני|גרעינים תורניים]] המרכזים סביבם קהילה דתית, מקום תפילה ומוסדות חינוך.
====רבנים====
=====לפני קום המדינה=====
רבני העיר הראשונים הוכתרו בשנת [[תרפ"ג]] ([[1923]]).
*בין השנים [[1825]]–[[1879]] הקים את קהילת יהודי יפו וכיהן כרבה מטעם כל העדות, הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה [[יהודה מרגוזה]].
*בין השנים [[תרנ"א]] - [[תרס"ב]] ([[1891]]–[[1902]]) כיהן ברבנות יפו מטעם כל העדות, הרב [[נפתלי הירץ הלוי]].
* בין השנים תרס"ב - [[תרס"ד]] (1902–[[1904]]) כיהן הרב [[יוסף צבי הלוי]] חתנו של הרב הקודם ו[[אב בית דין]] בעיר.
*אחריו כיהן בין השנים תרס"ד - [[תרע"ד]] (1904–[[1914]]) הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
*הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]] כיהן כרב רשמי מטעם הטורקים משנת [[תרע"א]] ([[1911]]) ועזב את תפקידו בשנת [[תרפ"א]] ([[1921]]).
=====לאחר קום המדינה=====
רבני העיר האשכנזים:
*הרב [[שלמה הכהן אהרונסון]] ([[תרפ"ג]], [[1923]] - [[תרצ"ה]], [[1935]])
*הרב [[משה אביגדור עמיאל]] ([[תרצ"ו]], [[1936]] - [[תש"ו]], [[1946]])
*הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] (תש"ו, 1946 - [[תשכ"ד]], [[1964]])
*הרב [[שלמה גורן]] ([[תשל"א]], [[1971]]{{ביאור|שם=הערה1|נבחר כבר שלוש שנים לפני כן אך לא החל לכהן.}} - [[תשל"ג]], [[1972]])
*הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]] (תשל"ג, [[1973]] - [[תשמ"ו]], [[1986]])
*הרב [[ישראל מאיר לאו]] (כהונה ראשונה: [[תשמ"ח]], [[1988]] - [[תשנ"ג]], [[1993]], כהונה שנייה: [[תשס"ה]], [[2005]] - [[תשע"ז]], [[2017]])
רבני העיר הספרדים:
*הרב בן ציון עוזיאל ([[תרפ"ג]], [[1923]] - [[תרצ"ט]] [[1939]])
*הרב [[יעקב משה טולידאנו]] ([[תש"ב]], [[1942]] - [[תשי"ח]], [[1958]])
*הרב [[עובדיה יוסף]] ([[תשל"א]], [[1971]]{{ביאור|שם=הערה1}} - [[תשל"ג]], [[1972]])
*הרב [[חיים דוד הלוי]] (תשל"ג, [[1973]] - [[תשנ"ח]], [[1998]])
*הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]] ([[תשס"ב]], [[2002]] - [[תשס"ג]], [[2003]])
במשך תקופה הופעלו לחצים על הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] מ[[בוסטון]] שיעלה לארץ ויכהן כרבה של העיר, הוא אף הגיע לבחון את הנושא ובזמן שהותו בעיר נשא מספר נאומים ושיעורים שיצרו הד גדול. אך לבסוף לא יצא הדבר אל הפועל.
===נצרות ואסלאם===
כ-8% מתושבי העיר אינם יהודים – מחציתם ערבים והיתר בני קהילות אחרות. עם זאת, לפי נתונים לא רשמיים גרים בתל אביב גם כ-50,000 עובדים זרים, שאינם במניין הלמ"ס. בעיר פועלות מספר [[כנסייה|כנסיות]]. הידועות שבהן שוכנות ביפו ומשרתות את תושבי העיר ה[[ערבים נוצרים|ערבים-נוצרים]] כמו גם את אוכלוסיית העובדים הזרים הנוצרית. בדרומה של תל אביב, בעיקר באזור [[התחנה המרכזית הישנה]] פועלות כנסיות קטנות מאולתרות. עם הכנסיות הפעילות ביפו נמנות [[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]] ו[[כנסיית אנטוניוס הקדוש]] – שתיהן [[נצרות קתולית|קתוליות]]-[[פרנציסקנים|פרנציסקניות]], [[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] ו[[כנסיית מאר מיכאל]] – שתיהן [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יווניות-אורתודוקסיות]], [[כנסיית עמנואל]] ה[[לותרניזם|לותרנית]] ו[[כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)|כנסיית פטרוס הקדוש]] ה[[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|רוסית פרבוסלבית]].
ביפו שוכנים מספר [[מסגד]]ים ששירתו בעבר את האוכלוסייה המוסלמית בעיר. המסגד המרכזי והחשוב ביותר כיום הוא [[מסגד מחמודיה]] ממערב ל[[כיכר השעון]], וההערכה היא כי זהו המסגד השלישי בגודלו בארץ ישראל, אחרי [[מסגד אל-אקצא]] ב[[ירושלים]] והמסגד ב[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]. מסגד בולט נוסף הוא [[מסגד חסן בק]] ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]].
==עיריית תל אביב-יפו==
[[קובץ:HRM TLV 071212 18.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]], מול [[כיכר רבין]]]]
[[קובץ:Old Municipality of Tel Aviv1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העירייה הישן ב[[כיכר ביאליק]] ובחזיתו יצירתו של [[נחום גוטמן]]]]
{{הפניה לערך מורחב|עיריית תל אביב-יפו}}
עיריית תל אביב-יפו היא גוף ה[[שלטון מקומי|שלטון המקומי]], במעמד של [[עירייה]], האחראי לניהול השוטף של תל אביב-יפו, ובה מכהנים 31 חברי מועצה. ככל [[רשות מקומית]], עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי [[חינוך]], [[תרבות]], [[רווחה]], [[תשתית|תשתיות]], ניקיון ו[[תברואה]] וכדומה. שטח העיר מחולק ל[[רובעי תל אביב-יפו|תשעה רבעים מנהליים]].
אלה הם ראשי העירייה שכיהנו בתל אביב:
{| class="wikitable" align="center"
|-
|'''מספר''' || '''[[ראש עירייה|ראש העירייה]]''' || '''מספר קדנציות''' || '''משך הכהונה'''|| '''סיעה'''
|-
|1 || [[מאיר דיזנגוף]] || 1 ||[[1922]]–[[1925]]|| [[הציונים הכלליים]]
|-
|2 || [[דוד בלוך-בלומנפלד]] || 1 ||[[1926]]–[[1928]] ||[[אחדות העבודה]]
|-
|(1) ||[[מאיר דיזנגוף]] || 2 (לא כולל הראשונה) || [[1928]]–[[1936]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|3 ||[[משה שלוש]] || (10 ימים) ||[[1936]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|4 ||[[ישראל רוקח]]|| 4 ||[[1936]]–[[1952]] ||[[רשימת המרכז המאוחד]]
|-
|5 ||[[חיים לבנון]]|| 1 + מ"מ ||[[1953]]–[[1959]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|6 ||[[מרדכי נמיר]]|| 1 ||[[1959]]–[[1969]] ||[[מפא"י]]
|-
|7 ||[[יהושע רבינוביץ]] || 1 ||[[1969]]–[[1974]] ||[[המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת|המערך]]
|-
|8 ||[[שלמה להט]] || 4 ||[[1974]]–[[1993]] ||[[הליכוד]]
|-
|9 ||[[רוני מילוא]] || 1 ||[[1993]]–[[1998]] ||[[הליכוד]]
|-
|10 ||[[רון חולדאי]] || 5 ||[[1998]]– ||[[תל אביב אחת]]
|}
העירייה שוכנת ב[[בית עיריית תל אביב-יפו]] שב[[כיכר רבין]] מ-[[1965]] אז עברה אליו ממשכנה הקודם ב[[כיכר ביאליק]]. ראש העירייה הנוכחי הוא [[רון חולדאי]].
עד [[1921]] ניהלו את ענייני תל אביב והשכונות היהודיות ביפו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. בשנה זו חתם [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]] על "פקודת מועצת עיריית תל אביב" שהקנתה לעיר העברית מעמד מוניציפלי עצמאי ובלתי תלוי בעיריית יפו הערבית. ראש העיר הראשון היה [[מאיר דיזנגוף]] וב-24 בינואר [[1924]] נערכו הבחירות הראשונות ל[[מועצת עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]].
ב-[[1950]], לאחר [[מלחמת העצמאות]], אוחדה יפו אל תוך עיריית תל אביב ושמה שונה ל"עיריית תל אביב-יפו".
==פנורמה==
{{-}}
{{תמונה רחבה|Tel Aviv and Ramat Gan, looking from Tel Aviv University.jpg|3500px|תל אביב ורמת-גן במבט מגבעת האוניברסיטה (2006)}}
{{תמונה רחבה|TelAviv-RamatGan-Pano1.jpg|1200px|מבט ממגדלי עזריאלי לכיוון צפון (2010)}}
{{תמונה רחבה|Central Tel Aviv Panorama.jpg|1200px|מבט ממגדל שלום לכיוון צפון (2006)}}
{{תמונה רחבה|Jaffa slope1791.jpg|1000px|מבט מ[[מדרון יפו]] לעת ערב - שכונת [[עג'מי]] ו[[נמל יפו]] בקדמת התמונה; ומלונות תל אביב ברקע}}
==ערים תאומות==
[[קובץ:Tel Aviv-Yafo Square.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר תל אביב-יפו בעיר התאומה [[סופיה]], בירת [[בולגריה]]]]
[[קובץ:Tel Aviv Beach at the Donaukanal in Vienna.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"חוף תל אביב" בעיר [[וינה]], עמה יש לתל אביב הסכם שיתוף פעולה כלכלי. ה"חוף" בתעלת ה[[דנובה]], וכיסאות הישיבה מתוצרת [[כתר פלסטיק]].]]
לתל אביב 11 [[ערים תאומות]], והן{{הערה|[https://www.tel-aviv.gov.il/About/Pages/Partnerships.aspx אתר העירייה]}}:
* {{עיר תאומה|טולוז|צרפת|מתאריך=1962}}
* {{עיר תאומה|פילדלפיה|ארצות הברית|פנסילבניה|מתאריך=1967}}
* {{עיר תאומה|בואנוס איירס|ארגנטינה|מתאריך=1988}}
* {{עיר תאומה|סופיה|בולגריה|מתאריך=1992}}
* {{עיר תאומה|מילאנו|איטליה|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|סלוניקי|יוון|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|איזמיר|טורקיה|מתאריך=1998}}
* {{עיר תאומה|אלמטי|קזחסטן|מתאריך=1999}}
* {{עיר תאומה|אינצ'ון|קוריאה הדרומית|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|קישינב|מולדובה|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|בייג'ינג|הרפובליקה העממית של סין|מתאריך=2006}}
בנוסף לתל אביב הסכמי שיתוף פעולה עם ערים נוספות ברחבי העולם, וכן מספר מחוזות, ואלו כוללים בין היתר את{{ביאור|לא כולל את העיר עזה, אשר הברית ביניהן הוקפאה בשנת [[2008]] עקב ירי הרקטות על ישובי הדרום.}}:
{{טורים
| תוכן = * {{עיר תאומה|קלן|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1979}}
* {{עיר תאומה|פרנקפורט|גרמניה|הסן|מתאריך=1980}}
* {{עיר תאומה|בון|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1983}}
* {{עיר תאומה|פריז|צרפת|מתאריך=1985}}, הורחב ב-[[2010]]
* {{עיר תאומה|בודפשט|הונגריה|מתאריך=1989}}
* {{עיר תאומה|בלגרד|סרביה|מתאריך=1990}}
* {{עיר תאומה|ורשה|פולין|מתאריך=1992}}, הורחב לתחום החינוך ב-[[2009]]
* {{עיר תאומה|אסן|גרמניה|נורדריין-וסטפאליה|מתאריך=1992}}
* {{עיר תאומה|קאן|צרפת|מתאריך=1993}}
* {{עיר תאומה|לודז'|פולין|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|ניו יורק|ארצות הברית|ניו יורק (מדינה)|מתאריך=1996}}
* {{עיר תאומה|מוסקבה|רוסיה|מתאריך=2001}}
* {{עיר תאומה|וינה|אוסטריה|מתאריך=2005}}
* {{עיר תאומה|פרייבורג|גרמניה|באדן-וירטמברג}}, שיתופי פעולה
}}
בשנת 1998 נחתם בברצלונה הסכם ידידות ושיתוף פעולה משולש בין [[ברצלונה]], תל-אביב-יפו ו[[עזה]], אך הסכם זה לא מומש מעולם, למעט מספר מפגשים דו-צדדיים טכניים בין נציגי ברצלונה ותל-אביב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ajuntament.barcelona.cat/relacionsinternacionalsicooperacio/ca/tel-aviv-jaffo|כותרת=Barcelona ciutat global|אתר=אתר עירית ברצלונה|תאריך=24/9/1998}}</ref>.
==ראו גם==
[[קובץ:תל אביב מהים.jpg|ממוזער|250px|קו החוף של תל אביב בצילום מהים]]
* [[שירי תל אביב-יפו]]
* [[:קטגוריה:תל אביב-יפו: שכונות]]
==לקריאה נוספת==
{{תקציר פורטל|תל אביב-יפו}}
{{הפניה לספר ויקיפדיה|תל אביב-יפו}}
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר, ב' 1199 1/6/2/1, 876, 01.1951-03.1958
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר, ג' 1199 1/6/2/1, 876, 04.1958-08.196
* ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר א' 1199 א' 1/6/2/1 12.1933-12.1950
* מרדכי אלקיים, '''יפו-נוה צדק, ראשיתה של תל אביב.''' [[הוצאת משרד הביטחון]], 1990. {{ULI|003775350}}
* [[גילה אוריאל]], '''ימים של זהב, תל אביב יפו, ה'תרס"ט - ה'תשנ"ט''', [[הוצאת ירון גולן]], תל אביב 1999 {{ULI|004097529}}
* מאיר כהן ומרגלית מעוז, '''העיר תל אביב ומאיר דיזנגוף (1936-1861)''' - יחידת לימוד בהוראת ישראל לחטיבות ביניים ולבתי ספר על יסודיים, [[משרד החינוך]], ירושלים
* [[אורי דביר]], '''נקודת חן - תל אביב יפו''', [[הוצאת מודן]]
* [[אילן שחורי]], '''חלום שהפך לכרך - תולדותיה של ת"א''', הוצאת ת"א שלי, גרסה מעודכנת 2009 {{ULI|008757391}}
* [[יעקב שביט]] ו[[גדעון ביגר]], '''ההיסטוריה של תל אביב משכונות לעיר (1936-1909)''', [[הוצאת רמות]] אוניברסיטת תל אביב, 2001 {{ULI|004305436}}
* יעקב שביט, גדעון ביגר וחיים פיירברג (מחבר ראשי), '''מעיר מדינה לעיר במדינה (1936–1952), רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2007'''
* יעקב שביט וגדעון ביגר, ''' עיר מטרופולין (1974-1993)''' [תל אביב]: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג 2002.
* בתיה כרמיאל, '''אריחים מעוטרים''', מוזיאון א"י תל אביב, המוזיאון לתולדות תל אביב יפו
* '''בצלאל של שץ 1906 - 1929''', הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, קטלוג מס' 232, תשמ"ג {{ULI|000830598}}
* [[רון ברטוש (אוצר)|רון ברטוש]], '''גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בתל אביב''', המחלקה לאמנויות, [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015. {{ULI|013332739}}
* [[מעוז עזריהו]], '''תל אביב העיר האמיתית - מיתוגרפיה היסטורית''', אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 29–33, 338 {{ULI|006957410}}
* [[נחום גוטמן]], '''[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]] - סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל אביב'''. הוצאת [[עם עובד]] ו[[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תל אביב 1959 {{ULI|003797429}}
* [[נתן דונביץ']], '''[[תל אביב: חולות שהיו לכרך]]'''. [[הוצאת שוקן]], תל אביב 1959 {{ULI|004053773}}
* [[מנחם תלמי]], [[אפרים תלמי]],"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי" בע"מ, ספטמבר 1966, ערך: תל אביב יפו, עמוד 613–623.
* [[שלמה שבא]], '''הו עיר הו אם''', הוצאת [[זמורה ביתן מודן]], 1977, והוצאת החברה האמריקאית-ישראלית למו"לות בע"מ ו[[קרן תל אביב לספרות ולאמנות]], 1979
* [[יחיעם פדן]], '''תל אביב - מדריך הרחובות''', הוצאת [[עיריית תל אביב-יפו]], 2005 {{ULI|010274103}}
* [[עופר רגב]], '''טיול קטן בעיר גדולה - לטייל בתל אביב-יפו''', הוצאת משרד הביטחון, 1999 {{ULI|004037454}}
* ענת הלמן, '''אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט''', [[הוצאת אוניברסיטת חיפה]], תשס"ח 2007 {{ULI|007968643}}
* [[ניר מן]], '''שׂרונה בשנות המאבק 1939–1948''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]] והעמותה לחקר כוח המגן על-שם ישראל גלילי, 2009 {{ULI|008665100}}
* ניר מן, '''הקריה בשנות כּינוּנה 1948–1955''', ירושלים: כרמל ו[[המרכז לחקר כוח המגן]] מייסודו של ישראל גלילי, 2012 {{ULI|010648802}}
* תמי רזי, '''ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל אביב המנדטורית''', ספריית ספיר, הוצאת עם עובד, תל אביב 2009 {{ULI|008593700}}
* [[אלי שילר]] ו[[גבריאל ברקאי]] (עורכים), '''101 שנים לתל אביב''', אריאל, תשע"ב {{ULI|010648435}}
* ערן אלדר, '''בכוחותיה העצמיים - ההתפתחות האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורי המדינה הראשונים''', הוצאת [[רסלינג]], 2013 {{ULI|011145322}}
* [[מעוז עזריהו]], '''שבויה בדימויה: קיצור תולדותיה וקווים לדמותה של מדינת תל אביב''', סדרת "ישראלים", למדא עיון ו[https://bgri-press.bgu.ac.il/ מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות], 2021.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=תל אביב|ויקישיתוף=Category:Tel Aviv-Yafo|שם ויקישיתוף=תל אביב-יפו|ויקימסע=תל אביב|ויקימילון=תל אביב}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564239805171|תל אביב-יפו (ישראל)}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}
* {{בוט יישובים/5000|פרופיל}}
* [https://tlv.am/ אתר חדשות מקומי המסקר את חיי היום יום בעיר]
* [https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/ תל אביב 100] - אנציקלופדיית העיר תל אביב וסיפורי שכונות העיר
* [https://www.mytelaviv.co.il/ תל אביב שלי, האתר לתולדות תל אביב]
* [https://www.govmap.gov.il/?c=180428.61,665726.94&z=8 מפת העיר תל אביב], באתר המפות הממשלתי
* {{חבצלת||כתבה על הנעשה ביפו, בה מוזכרת הגרלת המגרשים|19090416|7}}
* מסמכים ותעודות היסטוריות על {{הארכיון הציוני|תל אביב}}
* [https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700353698&presentorid=NLI_EDU מפת רחובות תל אביב, 1926], משאב הוראה מאתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
* {{ynet|אילי תימור|הא"ב של תל אביב|3465053|2 בנובמבר 2007}}
* {{וידאו}} פרופ' ברוך קיפניס וד"ר יגאל צ'רני, [https://web.archive.org/web/20130930170031/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1490 "תל אביב יפו – מפרבר גנים לעיר עולם. מאה השנים הראשונות"], הערוץ האקדמי מיסודה של [[אוניברסיטת חיפה]]
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 61 שנה: יפו-תל אביב, או תל אביב-יפו?|1.1226234|21 באוקטובר 2010}}
* [http://telavivinf.com/blog/ תל אביב במבט חדש] - תמונות מרחבי העיר וסקירת גורדי השחקים {{תמונה}}
* [https://architecture.org.il/art_arch_telaviv.php תל אביב ותכנון מודרני] - מאמר מאת אדריכל נחום כהן
* {{הארץ|ערן אלדר|כשבתל אביב פיקחו על שכר הדירה|1.1981272|1 באפריל 2013}}
* מיכל רטנר, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=7&id=143 מוזאון בתי האוסף לתולדות צה"ל: תיעוד היסטורי, תוכנית אב ושימור הסובבן],''' '''אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2013
* {{הספרנים|שי בן-ארי|תל אביב במצור: המכתב המסתורי מהמחתרת|letter-from-the-underground|20 במאי 2019}}
* {{הספרנים|איילת רובין|מחוסרי דירות בתל אביב|chov-telaviv1923|איילת רובין}}
* {{יומן חדשות|תמונות מחיי העיר תל אביב בשנות ה-30 של המאה ה-20|116881-2}}
== ביאורים ==
{{ביאורים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ראשי עיריית תל אביב}}
{{חברות פורום ה-15}}
{{מחוז תל אביב}}
{{הערים הגדולות של ישראל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תל אביב-יפו|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:ישראל: ערי נמל]]
[[קטגוריה:ערים במחוז תל אביב]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים-ערביים בישראל]]
[[קטגוריה:פורום ה-15]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
[[קטגוריה:רשויות מקומיות מאוחדות בישראל]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1909]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו בעלייה השנייה]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715888263' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |
