אברהם דב אוירבך (טבריה) – הבדלי גרסאות
צור החלמיש (שיחה | תרומות) תיקון קישורים |
←תולדותיו: החלפת ref ב{{הערה|, תיקון קישורים לכתבה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
==תולדותיו== |
==תולדותיו== |
||
נולד בשכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], לרב [[שלמה זלמן אוירבך]] ולחיה רבקה לבית רוחמקין. |
נולד בשכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], לרב [[שלמה זלמן אוירבך]] ולחיה רבקה לבית רוחמקין.{{הערה|א. חפץ, מרומם מעל כל חשבונות – שיחה עמו על אביו, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], עמ' 6–13.}} למד ב[[ישיבת עץ חיים]] והחל משנת תשי"ב ב[[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]]. בא' באלול תשט"ז (1956) נישא ליפה מרים, בתו של הרב [[אשר זאב ורנר]], [[אב בית דין|אב"ד]] טבריה ו[[חסידות סלונים|חסיד סלונים]].{{הערה|{{שערים|הרבנים [[רפאל קוק]] ו[[מאיר ועקנין]]|ברכה לרגל נישואי משפחות אוירבך-ורנר|19560808|34.3}}}}{{הערה|{{שערים||מסיבת חג בסוכת רבינו שליט"א בטבריה|19561001|43}}}} לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בכולל של הרב רפאל רייכמן.{{הערה|{{הצופה|הרבנים זלמן רייכמן ורפאל רייכמן|ברכה לרגל מינוי הרב אוירבך|19580523|21.1}}; ריאיון עם הרב דב אייכנשטיין, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], חוקת תשע"ו, עמ' 18}} |
||
בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו. |
בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו.{{הערה|{{שערים||אבל הגרא"ז ורנר זצ"ל|19580107|1}}; {{שערים|בית המדרש עטרת שלמה|ברכה לרגל מינויו, שערים|19580523|9.2}}}} המינוי נעשה על דעת [[משרד הדתות]] ואושר בידי [[הרבנות הראשית]].{{הערה|'''[[קול תורה (קובץ תורני)|קול תורה]]''' [יב, ח], אייר תשי"ח, עמ' 2; {{שערים|מכתב הרבנות הראשית לטבריה|חברת אג"ד הורסת את השבת בטבריה|19590708|44}}.}} בשנת תשכ"ה (1965) סיים בהצטיינות את מבחני ה[[דיין (הלכה)|דיינות]] של הרבנות הראשית.{{הערה|ראו: [https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170684e17c68/File/0b07170685462251 הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - תיק בענין ישיבת המועצה מי'ג בכסלו תשל'ה וכל ההשלכות], באתר [[ארכיון המדינה]], לדוגמה עמ' 81.}} לרב אוירבך, אשר כונה לעיתים "רבה של טבריה"{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=5209 תמונות: רבה של טבריה עם האדמו"ר מבעלזא], אתר חרדים}} אולם לא שימש כרבה הרשמי של העיר,{{הערה|{{מעריב||מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה|19710813|59}}; {{מעריב||הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי – בסוף החודש|19710816|57}}; {{מעריב|מאיר הראובני|הרב קוק - מועמד יחיד לרב ראשי בטבריה|19710823|25}}}} הייתה השפעה רבה על חיי הדת בעיר,{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=2&itmID=2606 הרב קילל והזהיר - בית ספר המריבה נותר מיותם]}} ורבנים מאזור הצפון נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות סבוכות. |
||
בתי מלון בטבריה שתחת [[השגחת כשרות|השגחת]] הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם [[כשרות#גופי כשרות פרטיים|תעודת כשרות]] של [[בד"ץ]] אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך [[כשרות]] בתחום ה[[שחיטה (הלכה)|שחיטה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/53810 גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן], אתר חב"ד און ליין}} מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת ה[[שמיטה]] תשנ"ד שימש כאב בית הדין של [[אוצר הארץ]] של חברת [[תנובה]], ועמו הרב [[יעקב אריאל]] והרב בנימין אדלר. |
בתי מלון בטבריה שתחת [[השגחת כשרות|השגחת]] הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם [[כשרות#גופי כשרות פרטיים|תעודת כשרות]] של [[בד"ץ]] אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך [[כשרות]] בתחום ה[[שחיטה (הלכה)|שחיטה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/53810 גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן], אתר חב"ד און ליין}} מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת ה[[שמיטה]] תשנ"ד שימש כאב בית הדין של [[אוצר הארץ]] של חברת [[תנובה]], ועמו הרב [[יעקב אריאל]] והרב בנימין אדלר.{{הערה|הרב [[זאב ויטמן]], '''לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל''', אלון שבות תש"ס, עמ' 215.}} |
||
הרב אוירבך נפטר ביום [[א' באלול]] [[ה'תשפ"א]] ([[9 באוגוסט]] [[2021]]) לאחר שסבל מ[[דלקת ריאות]]. |
הרב אוירבך נפטר ביום [[א' באלול]] [[ה'תשפ"א]] ([[9 באוגוסט]] [[2021]]) לאחר שסבל מ[[דלקת ריאות]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/j_world/1582620/|הכותב=יעקב אבוביץ|כותרת=ברוך דיין האמת: הגאון רבי אברהם דב אויערבך זצ"ל, רב העיר טבריה|אתר=JDN|תאריך=9/8/2021}}}} |
||
לאחר פטירתו הקימו תלמידיו ומקורביו כולל לזכרו בשם "זכרון אברהם דב".{{מקור}} |
לאחר פטירתו הקימו תלמידיו ומקורביו כולל לזכרו בשם "זכרון אברהם דב".{{מקור}} |
||
=== משפחתו === |
=== משפחתו === |
||
אשתו, הרבנית מרים, ניהלה בית ספר מקצועי לבנות תחת [[בית יעקב]]. |
אשתו, הרבנית מרים, ניהלה בית ספר מקצועי לבנות תחת [[בית יעקב]].{{הערה|'בתנועת בית יעקב', '''[[בית יעקב (כתב עת)|בית יעקב]]''' [ו,ה] 69, שבט תשכ"ה, עמ' 31.}} בנו הרב אהרן יוסף הוא ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אור המאיר" ב[[בני ברק]] ומחבר ספרים תורניים, שבגינם זכה ב[[פרס לספרות תורנית בני ברק]]. בנו הרב אריה ליב הוא [[ר"מ]] וראש [[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]] ב[[ישיבת מיר מודיעין עילית]] ורב בית כנסת בשכונת [[הר נוף]]. |
||
==כתביו== |
==כתביו== |
גרסה מ־17:51, 24 באוגוסט 2021
דב אוירבך, 2016 | |
לידה |
1935 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 9 באוגוסט 2021 (בגיל 86 בערך) |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | טבריה |
תקופת הפעילות | 1959 – 9 באוגוסט 2021 (כ־62 שנים) |
תפקידים נוספים | אב"ד טבריה |
אב | שלמה זלמן אוירבך |
הרב אברהם דב אוירבך (כ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935 – א' באלול תשפ"א, 9 באוגוסט 2021) היה אב"ד בעיר טבריה.
תולדותיו
נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, לרב שלמה זלמן אוירבך ולחיה רבקה לבית רוחמקין.[1] למד בישיבת עץ חיים והחל משנת תשי"ב בישיבת סלבודקה בבני ברק. בא' באלול תשט"ז (1956) נישא ליפה מרים, בתו של הרב אשר זאב ורנר, אב"ד טבריה וחסיד סלונים.[2][3] לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בכולל של הרב רפאל רייכמן.[4]
בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו.[5] המינוי נעשה על דעת משרד הדתות ואושר בידי הרבנות הראשית.[6] בשנת תשכ"ה (1965) סיים בהצטיינות את מבחני הדיינות של הרבנות הראשית.[7] לרב אוירבך, אשר כונה לעיתים "רבה של טבריה"[8] אולם לא שימש כרבה הרשמי של העיר,[9] הייתה השפעה רבה על חיי הדת בעיר,[10] ורבנים מאזור הצפון נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות סבוכות.
בתי מלון בטבריה שתחת השגחת הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם תעודת כשרות של בד"ץ אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך כשרות בתחום השחיטה[11] מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת השמיטה תשנ"ד שימש כאב בית הדין של אוצר הארץ של חברת תנובה, ועמו הרב יעקב אריאל והרב בנימין אדלר.[12]
הרב אוירבך נפטר ביום א' באלול ה'תשפ"א (9 באוגוסט 2021) לאחר שסבל מדלקת ריאות.[13]
לאחר פטירתו הקימו תלמידיו ומקורביו כולל לזכרו בשם "זכרון אברהם דב".[דרוש מקור]
משפחתו
אשתו, הרבנית מרים, ניהלה בית ספר מקצועי לבנות תחת בית יעקב.[14] בנו הרב אהרן יוסף הוא ראש כולל "אור המאיר" בבני ברק ומחבר ספרים תורניים, שבגינם זכה בפרס לספרות תורנית בני ברק. בנו הרב אריה ליב הוא ר"מ וראש קיבוץ בישיבת מיר מודיעין עילית ורב בית כנסת בשכונת הר נוף.
כתביו
- פתחי אברהם – ליקוטים מכתביו על המועדים, סוגיות הש"ס והתורה, יצאו לאור בהוצאת בית הכנסת המרכזי בטבריה. עד כה נדפסו במסגרת הסדרה שמונה כרכים: הגדה של פסח (תשע"ה), חנוכה ופורים (תשע"ו), ראש השנה־יום הכפורים (תשע"ו), ברכות־זרעים־מועד (תשע"ז), מועדים (תשע"ח), בראשית־שמות (תשע"ח), ויקרא־במדבר־דברים (תשע"ח), נשים־נזיקין (תשע"ט).
- שו"ת הגראד"א – תשובות הגאון הרב אברהם דב אוירבך –- בשנת תשע"ה הוציא לאור הרב שלמה אבינר את הספר, המכיל כמאתיים תשובות לשאלות ששאל אותו הרב אבינר בין השנים תשל"א-תשמ"א, כאשר שימש הרב אבינר כרב של קיבוץ לביא ואחר כך של מושב קשת. כן נוספו שמועות של הרב אוירבך על גדולי ישראל המלוקטות מספרים.
הערות שוליים
- ^ א. חפץ, מרומם מעל כל חשבונות – שיחה עמו על אביו, מוסף שבת של העיתון יתד נאמן, עמ' 6–13.
- ^ הרבנים רפאל קוק ומאיר ועקנין, ברכה לרגל נישואי משפחות אוירבך-ורנר, שערים, 8 באוגוסט 1956
- ^ מסיבת חג בסוכת רבינו שליט"א בטבריה, שערים, 1 באוקטובר 1956
- ^ הרבנים זלמן רייכמן ורפאל רייכמן, ברכה לרגל מינוי הרב אוירבך, הצופה, 23 במאי 1958; ריאיון עם הרב דב אייכנשטיין, מוסף שבת של העיתון יתד נאמן, חוקת תשע"ו, עמ' 18
- ^ אבל הגרא"ז ורנר זצ"ל, שערים, 7 בינואר 1958; בית המדרש עטרת שלמה, ברכה לרגל מינויו, שערים, שערים, 23 במאי 1958
- ^ קול תורה [יב, ח], אייר תשי"ח, עמ' 2; מכתב הרבנות הראשית לטבריה, חברת אג"ד הורסת את השבת בטבריה, שערים, 8 ביולי 1959.
- ^ ראו: הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - תיק בענין ישיבת המועצה מי'ג בכסלו תשל'ה וכל ההשלכות, באתר ארכיון המדינה, לדוגמה עמ' 81.
- ^ תמונות: רבה של טבריה עם האדמו"ר מבעלזא, אתר חרדים
- ^ מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971; הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי – בסוף החודש, מעריב, 16 באוגוסט 1971; מאיר הראובני, הרב קוק - מועמד יחיד לרב ראשי בטבריה, מעריב, 23 באוגוסט 1971
- ^ הרב קילל והזהיר - בית ספר המריבה נותר מיותם
- ^ גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן, אתר חב"ד און ליין
- ^ הרב זאב ויטמן, לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל, אלון שבות תש"ס, עמ' 215.
- ^ יעקב אבוביץ, ברוך דיין האמת: הגאון רבי אברהם דב אויערבך זצ"ל, רב העיר טבריה, באתר JDN, 9/8/2021
- ^ 'בתנועת בית יעקב', בית יעקב [ו,ה] 69, שבט תשכ"ה, עמ' 31.