בנק האומה הערבית
בנק האומה הערבית או הבנק החקלאי הערבי היה בנק שפעל בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבנק הוקם תחת השם הבנק החקלאי הערבי על ידי בעלי הבנק הערבי[1]. במחצית השנייה של שנת 1933 התקיימה החתמה על מניות ברחבי ארץ ישראל[2] והבנק נפתח בתחילת 1934[3], לאחר שנמכרו מניות ב-52 אלף לא"י[4]. מכירת מניות הבנק נמשכה אל תוך שנת 1934[5]. מטה הבנק נפתח במרץ 1934 בירושלים[6].
לאחר שנה פורסם שרווחיו הגיעו ל-5,261 לא"י[7]. בשנות ה-30 נודע הבנק כסניף של הבנק הערבי[8][9]. מנהליו בתחילת 1938 היו פואד סבא, אחמד חילמי עבד אל-באקי, רשיד חאג' אברהים, ועווני עבד אל-האדי[10].
במרץ 1942 שונה שם הבנק ל"בנק האומה הערבית"[11] והבנק החל להתחרות בבנק הערבי. במענה לכך שהבנק הערבי פעל להגדיל את הונו למיליון לירות, הון בנק האומה הוגדל עד ל-400,000 לירות[12]. במסגרת התחרות, העיתון פלסטין היה מזוהה עם בנק האומה, בעוד העיתון א-דיפאע היה מזוהה עם הבנק הערבי[13]. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, התפתחו מאוד עסקי הבנק[14].
לאחר מלחמת העצמאות נתקל הבנק בקשיים כלכליים מאחר שחלק מנכסיו היו קרקעות במדינת ישראל. בעלי מניות בבנק דרשו מהמלך עבדאללה להלאים את הבנק[15]. בתחילת 1950 החליט הבנק לסגור מספר סניפים כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים של הבנק[16][17].
סניפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סניפים ראשונים של הבנק הוקמו בטולכרם, טבריה[18][19], עזה[20], עכו[21] ורמלה[22]. באוקטובר 1934 הוחלט להקים סניף של הבנק ברבת עמון[23]. בתחילת 1935 הודיעה הנהלת הבנק על כוונה לפתוח סניפים בג'נין, נצרת[24], צפת ובית שאן[25]. באפריל 1936 נפתח סניף של הבנק ביפו[26]. בפברואר 1941 נפתח סניף של הבנק בחיפה[27]. באוקטובר 1943 היו לבנק 14 סניפים והוחלט על הקמת סניפים ברמאללה, מגדל גד, וג'נין[28]. באפריל 1946 פתח הבנק סניף בקהיר[29] שהיה הסניף השלישי של הבנק מחוץ לגבולות ארץ ישראל המערבית, אחרי הסניפים ברבת עמון ואירביד[30].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוזמים ליסד בנק חקלאי, דואר היום, 3 במאי 1933
- ^ ליסוד בנק חקלאי ערבי, דבר, 25 באוקטובר 1933
- ^ הבנק הערבי החקלאי, דבר, 27 בדצמבר 1933
במושבות הערבים, הארץ, 2 בינואר 1934 - ^ מניות הבנק החקלאי הערבי, הארץ, 3 בינואר 1934
- ^ לבנק החקלאי הערבי, דבר, 31 בינואר 1934
מניות הבנק הערבי, הארץ, 7 בפברואר 1934
לבנק החקלאי הערבי, דבר, 13 בפברואר 1934 - ^ הבנק החקלאי הערבי, הארץ, 21 בפברואר 1934
- ^ הכל מרויחין, דבר, 4 במרץ 1935
- ^ רווחי הבנקים הערבים, דבר, 5 באפריל 1937
- ^ על סביבותינו, דבר, 24 במרץ 1941
- ^ מי בהנהלת הבנק החקלאי הערבי, דבר, 3 בפברואר 1938
- ^ בנק האומה הערבית, המשקיף, 30 במרץ 1942
- ^ הוגדל הון "בנק האומה הערבית", הַבֹּקֶר, 5 באוגוסט 1943
- ^ שני בנקים ערביים מתחרים, דבר, 8 בספטמבר 1943
- ^ הבנקים הערביים, קול העם, 16 באוקטובר 1947
- ^ בנק האומה הערבית פושט רגל, דבר, 8 באוגוסט 1949
- ^ בנק "האומה" לפני פירוק, הַבֹּקֶר, 21 בפברואר 1950
- ^ מהומה בחברון לאחר סגירת סניף בנק האומה, הארץ, 22 בפברואר 1950
- ^ סניפים לבנק החקלאי הערבי, הארץ, 17 בינואר 1934
- ^ טבריה, סניף לבנק הערבי, דבר, 21 בינואר 1934
סניף הבנק החקלאי הערבי, דבר, 18 באפריל 1934 - ^ סניפים לבנק החקלאי, הארץ, 11 במאי 1934
- ^ סניף לבנק החקלאי הערבי, דבר, 9 באוגוסט 1934
- ^ סניף לבנק החקלאי ברמלה, דבר, 4 באוגוסט 1934
- ^ סניף לבנק החקלאי הערבי, הארץ, 18 באוקטובר 1934
- ^ סניף הבנק החקלאי הערבי בנצרת, דבר, 15 באפריל 1935
- ^ סניפים לבנק החקלאי הערבי, דואר היום, 23 בינואר 1935
- ^ הבנק החקלאי הערבי פותח סניף ביפו, דואר היום, 8 באפריל 1936
- ^ סניף הבנק החקלאי הערבי בחיפה, הַבֹּקֶר, 17 בפברואר 1941
- ^ סניפים חדשים לבנק האומה הערבית, הארץ, 22 באוקטובר 1943
- ^ התחרות בין בנק האומה והבנק הערבי, הַבֹּקֶר, 9 באפריל 1946
- ^ נתן בן נתן, סניף ל"בנק האומה הערבית" בקאהיר, הארץ, 30 בינואר 1946