סלדה באג'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סלדה בהג'אן)
סלדה באג'אן
Selda Bağcan
לידה 14 בדצמבר 1948 (בת 75)
מוגלה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Havva Selda Bağcan עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אנקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.seldabagcan.com.tr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלדה באג'אן (בטורקית: Selda Bağcan; נולדה ב-14 בדצמבר 1948; בעברית מופיע שמה לעיתים בכתיב סלדה בהג'אן או סלדה בהג'ן) היא זמרת מחאה טורקייה, גיטריסטית ומפיקה מוזיקלית.[1]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלדה באג'אן נולדה בשנת 1948 בעיירה Muğla[דרוש תעתוק] שבמערב טורקיה. אביה סלים היה וטרינר ממוצא טורקי מקדוני ונגן סקסופון וחליל ואמה הייתה מורה ממוצא טטרי קרים. היו לה שני אחים גדולים בשם סאבאס וסזר, ואח צעיר בשם סרטר, שנולד כשסלדה הייתה בת שנתיים.[2] זמן קצר לאחר שסרטר נולד עברה המשפחה לוואן, שם בילתה סלדה את רוב ילדותה. אביה הוא עודד את בניו ואף את ביתו, להתחיל לנגן בכלי מוזיקה מגיל צעיר מאוד דבר שלא היה מובן מאליו בחברה הפטריאכלית. סלדה החלה לנגן במנדולינה כשהייתה בת חמש.[2] המשפחה בילתה ערבים רבים בנגינה משותפת, בניצוחו של סלים.

עם מותו הבלתי צפוי של סלים ממחלת הטיפוס כשהייתה בת תשע, עברו שאר בני המשפחה לאנקרה כדי לגור בקרבת אחות האם.[3] סלדה המשיכה לנגן במנדולינה ובמהלך שנות חטיבת הביניים והתיכון החלה לנגן גם בגיטרה.[4] תחילה שרה שירים באנגלית, איטלקית וספרדית ששמעה ברדיו, אבל במהלך שנותיה כסטודנטית במחלקה לפיזיקה הנדסית של אוניברסיטת אנקרה, החלה לפתח עניין במוזיקת פולק טורקית מסורתית, בהשראת הרוק האנטולי המוקדם, המשלב בין מוזיקה מערבית לערבית וטורקית. היא הלחינה שירים ברוח זו ובשילוב של כלים מערביים כגון גיטרות חשמליות עם אפקטים כגון דיסטורשן, לצד כלים מסורתיים.[5] אחיה היו בעלי מועדון מוזיקה פופולרי בשם "בטהובן" במרכז אנקרה, שם ניגנה בקביעות לאורך שנותיה כסטודנטית באוניברסיטה.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה שלה כמוזיקאית מקצועית החלה ב-1971, במהלך שנתה האחרונה באוניברסיטה, ובעידוד ותמיכה של המפיק המוזיקלי האנקרה ארקן אוזרמן.[6] ששת הסינגלים שהוציאה באותה שנה, בהם יצרה משמעות חדשה לשירי עם טורקיים מסורתיים בקול חזק ומרגש, בליווי גיטרה אקוסטית פשוטה או בליווי בגלמה, הובילו אותה לתהילה לאומית. ב-1972 היא נבחרה על ידי משרד החוץ הטורקי לייצג את טורקיה בתחרות השירים הבינלאומית של אורפיאוס הזהב.[4] עד 1980 הוציאה באג'אן עוד שנים עשר סינגלים ושלושה תקליטי LP וסיירה בערים רבות בטורקיה ובמערב אירופה. בתקליטורי ה-LP שלה התנסתה באג'אן ברוקנרול ובצלילים סינתטיים ואלקטרוניים, על אף שהסגנון המוזיקלי שלה נשאר נטוע היטב במסורת העממית.

רבים משיריה של באג'אן נשאו ביקורת חברתית חריפה וסולידריות עם העניים ועם מעמד הפועלים. בשנות ה-70 וה-80 התרחשו מאבקים קשים בטורקיה בין פשיסטים ימנים למהפכנים שמאלנים ובאג'אן לא חששה להביע את דעתה כנגד המשטר דרך המוזיקה. לאחר ההפיכה הטורקית ב-1980, היא נרדפה על ידי השליטים הצבאיים בשל שיריה הפוליטיים[7] ונכלאה לשלוש שנים בין 1981 ל-1984.[4] כליאתה יצרה הדים והפכה אותה לסמל של מאבק תרבותי. אחרי שלוש שנות מאסר היא השתחררה, אך הרשויות המשיכו להקשות ואסרו עליה להופיע בתוך מדינתה או לצאת מגבולותיה. דרכונה הוחרם על ידי הרשויות עד 1987, מה שממנה להשתתף בפסטיבל הקריאה הראשון של WOMAD ב-1986. הדרכון הוחזר לה ב-1987, גם הודות ללחץ של WOMAD, היא חזרה להופיע ברחבי אירופה ומחוצה לה וזכתה לפרסום רב. היא הושוותה לאדית פיאף, לג'ואן באאז ולמרסדס סוסה, וזכתה למקום ברשימות מחמיאות וביניהן רשימת המוזיקאיות המשפיעות ביותר במאה ה־20 של המגזין "טיים".[8]

מאז הפיקה כמה אלבומים, הופיעה בקונצרטים בערים רבות בטורקיה ובכל העולם, ונשארה פעילה בסצנה המוזיקלית הטורקית. הסינגל שלה מ-1993 "Uğurlar Olsun" (פרידה), הוא קינה שהלחינה עבור העיתונאי שנרצח אוגור מומסו (Uğur Mumcu). מומסו היה פופולרי מאוד והפך במהירות לסמל לסערה הפוליטית של שנות התשעים, תקופה בה התרחשו כמה התנקשויות בלתי פתורות בולטות בטורקיה.[9] בסוף שנת 2000, באג'אן נפצעה קשה בתאונת דרכים בדרכה להופעה באנטקיה, וסבלה ממספר עצמות שבורות ומחבלות וחתכים בכל הגוף.[10] לאחר תקופת טיפול ממושכת הצליחה להתאושש באופן מלא.[11] ב־2006 חברת התקליטים הבריטית Finders Keepers הוציאה מחדש והפיצה את אלבום הבכורה שלה, וכתוצאה הייתה לה עדנה מחודשת, בעיקר בקרב צעירים. היא הביעה הזדהות עם מחאות פארק גזי ב-2013, אף על פי שלא יכלה להשתתף פיזית בהפגנות בשל השתתפותה בקונצרט בבלגיה.[12] בנובמבר 2014, באג'אן העלתה לכותרות את פסטיבל Le Guess Who? באוטרכט, הולנד, כשהופיעה בו יחד עם להקות שהושפעו מהמוזיקה שלה, ביניהן St. Vincent, Tune-Yards ו־Suuns ו-Jerusalem In My Heart.[13] פלורנס וולש רשמה אותה כבעלת השפעה למוזיקה שלה.

באג'אן מתגוררת באיסטנבול ומנהלת החל מ-1989 את חברת הפקות המוזיקה Majör Müzik Yapım שחרתה על דגלה "לעשות כמיטב יכולתנו להתעמת עם שחיתות באמצעות המוזיקה והתרבות הטורקית". המוזיקה שלה נדגמה על ידי מספר מוזיקאים מחוץ לטורקיה ובכללם להקת 2manydjs ואמני ההיפ הופ Mos Def Oh No, וד"ר דרה.

באג'אן ביקרה מספר פעמים בישראל והופיעה בה לראשונה ב-1990.[14] היא שיתפה פעולה עם אמנים ישראלים ובהם מיקי גבריאלוב, יהודה פוליקר וההרכב בום פם.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

45 סל"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Katip Arzuhalim Yaz Yare Böyle - Mapusanede Mermerden Direk (1971)
  • Tatlı Dillim Güler Yüzlüm - Mapusanelere Güneş Doğmuyor (1971)
  • Çemberimde Gül Oya - Toprak Olunca (1971)
  • Adaletin Bu Mu Dünya - Dane Dane Benleri (1971)
  • Seher Vakti - Uzun İnce Bir Yoldayim (1971)
  • Yalan Dünya - Kalenin Dibinde (1972)
  • Eyvah Gönül Sana Eyvah - Zalim Sevgililer Bu Sözüm Size (1972)
  • בולמדים Felek İle Kozumu - Bülbül (1973)
  • Gesi Bağları - Altın Kafes (1973)
  • Nem Kaldı - Rabbim Neydim Ne Oldum (1974)
  • Aşkın Bir Ateş - O Günler (1974)
  • אנאיאסו - Bad-ı Sabah (1974)
  • Dostum Dostum - Yuh Yuh (1975)
  • Kaldı Kaldı Dünya - İzin İze Benzemiyor (1975)
  • Görüş Günü - Şaka Maka (1976)
  • Almanya Acı Vatan - Kıymayın Efendiler (1976)
  • Aldırma Gönül Aldırma - Suç Bizim (1976)

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Türkülerimiz 1 (1974) "תאריך מחדש של פרסום: 1995"
  • Türkülerimiz 2 (1975) "תאריך מחדש של פרסום: 1996"
  • Türkülerimiz 3 (1976) "תאריך מחדש של פרסום: 1998"
  • Türkülerimiz 4 (1977) "תאריך מחדש של פרסום: 1999"
  • Türkülerimiz 5 (1978) "תאריך מחדש של פרסום: 2001"
  • Türkülerimiz 6 (1979) "תאריך מחדש של פרסום: 2006"
  • Türkülerimiz 7 (1980)
  • Türkülerimiz 8 (1982)
  • Türkülerimiz 9 (1983)
  • Türkülerimiz 10 (1985)
  • דוסט מרחבה (1986)
  • Yürüyorum Dikenlerin Üstünde (1987)
  • Özgürlük ve Demokrasiyi Çizmek (1988)
  • Felek Beni Adım Adım Kovaladı (1989)
  • Anadolu Konserleri: Müzikteki 20 Yılım (1 ו-2) (1990)
  • Ziller İpler - Akdeniz Şarkıları 1 (1992)
  • Uğur'lar Olsun (1993)
  • Koçero (עם אחמט קאיה) (1994)
  • Çifte Çiftetelli - Akdeniz Şarkıları 2 (1997)
  • בן גלדים (2002)
  • Deniz'lerin Dalgasıyim (2004)
  • Güvercinleri de Vururlar (2009)
  • האלקים (2011)
  • 40 Yılın 40 Şarkısı (2014)
  • רמיקס סלדה בגקן (2017)
  • 40 Yılın 40 Şarkısı, Vol. 2 (2020)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Selda Bağcan - BİYOGRAFİ" (בטורקית). אורכב מ-המקור ב-2007-11-03. (Biography)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלדה באג'אן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  2. ^ 1 2 Yalçın, Soner (2016). "Cumhuriyet'in güçlü sesi: BAĞCANLAR". Sozcu. נבדק ב-2017-06-06.
  3. ^ 1 2 Özcan, Nazan (2013-09-30). "İsyanın 40 yıllık sesi". Radikal. נבדק ב-2013-09-30.
  4. ^ 1 2 3 Bağcan, Selda. "Biyografi". Selda Bağcan official website. אורכב מ-המקור ב-2012-09-05. נבדק ב-2013-02-01.
  5. ^ כותבת אורחת, סלדה בהג'ן: אל תכתוב אודות הכסף, הגברים והבנקים | פוליטיקלי שומעת, באתר פוליטיקלי קוראת, ‏2016-07-13
  6. ^ Bahar, Sonat (2010-01-17). "Kürtçe açılımı ilk ben yaptım". Sabah. נבדק ב-2013-02-01.
  7. ^ Plummer, Robert (2009-07-01). "Music sleuths seek out lost tunes". BBC News. נבדק ב-2009-07-02.
  8. ^ אורי זר אביב, ‏קול השלום: ריאיון עם זמרת המחאה החשובה ביותר בתורכיה, באתר "Time Out ישראל", 15 בינואר 2014
  9. ^ "Investigation of unsolved murders should touch judges, prosecutors". Today's Zaman. 2013-01-27. נבדק ב-2014-11-13.
  10. ^ "Selda Bağcan'ın sağlık durumu iyiye gidiyor". PorttaKal.com. 2000-09-03. נבדק ב-2013-02-09.
  11. ^ Mengü, Nazan (2002-10-30). "İçinden hüzün geçen ses". Hürriyet Kültür Sanat. נבדק ב-2013-02-09.
  12. ^ Gence, Hakan (2013-09-01). "'Gesi Bağları'ndan 'Gezi Bağları'na". Hürriyet Pazar. נבדק ב-2015-04-10.
  13. ^ "Le Guess Who? Festival 2014 official site".
  14. ^ אורי זר אביב, איסטנבול פגיעה: ראיון עם כוכבת האינדי התורכיה שמגיעה לתל אביב, באתר אור בזויות, ‏2016-03-15
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סלדה_באג%27אן&oldid=38665169"