משה נחמיה כהניו
 | |
| קבר הרב כהניו בהר הזיתים | |
| לידה |
1817 ג' באלול ה'תקע"ז קסטיוקוביץ, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
31 במאי 1887 (בגיל 70 בערך) ח' בסיון ה'תרמ"ז ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מקום פעילות | בלארוס, ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 31 במאי 1887 |
| השתייכות | יהדות חרדית |
| תפקידים נוספים | רב, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי חיים מוולוז'ין בעל נפש החיים |
| בני דורו | הרב אברהם מנחם מנדל מור |
| חיבוריו | ארץ חפץ, אבל משה, אבל כבד, חוקות עולם, מי מנוחות, נתיבות השלום, נופת צופים, פלגי מים, שפתי ישנים, שאלו שלום ירושלים, שנת השבע |
| בת זוג | חנה העניא |
| צאצאים | אברהם יעקב, בתיה רבקה מנדלסון, יוסף אליהו |
  | |
הרב משה נחמיה כהניו (נהגה: "כהנוב", ג' באלול ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי. רבן של פטרוביץ וחסלביץ, ובסוף ימיו ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, איש אשכולות, ראש הישיבה האשכנזי הראשון בישוב הישן בירושלים, מהראשונים בארץ שדברו בעברית לשון הקודש ולא ביידיש, ובבית מדרשו צמחו גדולי הפעילים והעסקנים של הישוב החדש למען יישוב ארץ ישראל.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1817 ה'תקע"ז לאביו רב משולם פייביש, בעיירה קוסטיוקוביה (קסטיוקוביצ'י) (אנ') שבבלארוס. בגיל 15 בערך נלקח לחתן בבית הגביר רבי אליהו הכהן מעשירי העיירה הסמוכה פטרוביץ והיה סמוך על שולחנו.
לאחר נישואיו נסע לוילנא ושהה שם ארבע שנים בהם הסתגר באחד מבתי הכנסיות בעיר ושקע בתורה, בתקופה זו למד הרבה מתורת רבי חיים מוולוז'ין בעל נפש החיים שנפטר כעשר שנים לפני בואו לווילנה, ובכתביו הוא מזכירו בשם מורי ורבי.
עם שובו לפטרוביץ מונה שם למורה הוראה ורב העיר וכיהן בתפקיד זה עשר שנים, בשנת 1848 ה'תר"ח נתפנתה משרת הרבנות בקהילת חסלביץ והם הכתירו אותו לרבם, וכיהן שם 16 שנים, בהן הקים גם ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים מכל רחבי רוסיה.
בשנת 1863 ה'תרכ"ד עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים ובשנת ה'תרכ"ו 1865 נתבקש על ידי גדולי חכמי ירושלים האשכנזים ובראשם רבי שמואל סלנט לעמוד בראשות ישיבת עץ חיים ועמד בראשה עד לפטירתו במשך כ-25 שנה ומאות מגדולי ירושלים נמנו על תלמידיו.
ב-31 במאי 1887 יום ח' בסיון ה'תרמ"ז נפטר בירושלים.
בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה אחד מגדולי ירושלים, וחוץ מהיותו ראש ישיבת עץ חיים, היה דורש דברי מוסר בבתי הכנסת בשבת שובה ובשבת הגדול.
עסק גם בצורכי ציבור, ועמד בנשיאות "חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי", שנוסדה על ידי הרב שלמה זלמן פרוש (סבו וזקינו של הרב שלמה זלמן אוירבך בעל מעדני ארץ ועוד ספרים וראש ישיבת קול תורה בירושלים בבית וגן) והיה הגמ"ח הראשון בירושלים.
בשנת תרל"ז (1877) עלה לירושלים הרב יהושע ליב דיסקין. בעקבות גזרות ותקנות שרצה הרב דיסקין לתקן ונתקלו בהתנגדות חריפה, נקבע בשנת תרמ"א (1881) חוק על ידי נכבדי עדת האשכנזים הפרושים, כי כל תקנות והסכמות שיתקן הרב דיסקין ללא אישורו של הרב כהניו ואישור הרב שמואל סלנט - לא יחולו.[1]
מזכירו האישי היה הרב חיים מיכל מיכלין.
חיים אישיים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נשא לאשה את חנה העניא כהנוב, ממנה ילדיו:
- בנו הבכור שנולד לו בווילנא, הרב אברהם יעקב כהנוב.
- בנו השני, הרב יוסף אליהו כהנוב.
- בתו, בתיה רבקה מנדלסון.
- חתנו, הרב מיכל ליב הכהן כ"ץ, שהיה גיבור נערץ בקרב הישוב הישן, ומבוני המושבה פתח תקוה, ועזר בגאולת אדמות אחוזת בית תל אביב ואדמות מושבות ושכונות ברחבי הארץ.
- נכדו בן בנו רבי אברהם יעקב כהנוב הוא פייבל כהנוב מייסד שכונות בתל אביב שכונת נוה צדק.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שם חיבורו וספרו נקרא רחוב "ארץ חפץ" בירושלים, כמו כן על שמו האישי רחוב "הרב כהנוב" בשכונת שערי חסד בירושלים.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבל משה ー על פטירת השר משה מונטיפיורי.
- אבל כבד ー על פטירת הברון רוטשילד.
- ארץ חפץ ー על הלכות תרומות ומעשרות.
- חוקות עולם ー על הלכות כלאים.
- מי מנוחות ー על הלכות שבת.
- נתיבות השלום ー על שולחן ערוך אבן העזר וחושן משפט.
- נופת צופים ー על הגדה של פסח.
- פלגי מים.
- שנת השבע ー על הלכות שמיטה.
- שפתי ישנים ー על ענייני תפילה.
- שאלו שלום ירושלים ー תיאור חייהם של בני ירושלים בתקופתו.
צוואתו נדפסה בסוף ספרו שפתי ישנים[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי משה נחמיה כהניו בפרויקט בן-יהודה
- יצחק אייזיק בן משה אהרן סנדר, תולדות גדולי ירושלים - ב, שיקאגא, תש"ך, באתר היברובוקס
- משה נחמיה כהניו, באתר "החכם היומי"
משה נחמיה בן משלם פיבוש כהניו (1817-1887), דף שער בספרייה הלאומית- מאמר סוקר ומקיף על אישיותו הגדולה של הרב משה נחמיה כהנוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוספות אברהם משה לונץ לספר תבואת הארץ
- ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים (פרק ז פסוק י); "וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃"