מרדכי לייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מרדכי מנדבורנה)
אדמו"ר מנדבורנה
רבי מרדכי לייפר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 במאי 1824
י"ט באייר תקפ"ד
נדבורנה, ממלכת גליציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוקטובר 1894 (בגיל 70)
ט"ו בתשרי תרנ"ה
בושטינה, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רבי מרדכי'לי
מקום קבורה בושטינה, ממלכת הונגריה
תקופת הפעילות ? – 15 באוקטובר 1894 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אביו רבי ישכר בער, רבי יצחק מראדוויל
חיבוריו מאמר מרדכי, אור מרדכי, גדולת מרדכי, תפארת מרדכי
בת זוג חיה
אב ישכר בער לייפר
אם רחל
צאצאים
חותנים רבי שמואל שמעלקא טויבש
אדמו"ר חסידות נדבורנה ה־שני
לאחר נישואיו – יום טוב ראשון של חג הסוכות תרנ"ה
כל בניו ←
אדמו"ר שושלת נדבורנה- קרעטשניף ה־חמישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מרדכי לייפר מנדבורנה (י"ט באייר תקפ"דט"ו בתשרי תרנ"ה) היה האדמו"ר השני לחצר המרכזית של חסידות נדבורנה ובן נין של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, מייסד השושלת.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת ר' מרדכי מנדבורנה בבושטינה, אוקראינה
האוהל על קברו בבישטינא

נולד בנדבורנה לרבי ישכר בערצ'ה, ולרחל,[1]. הסנדק היה דודו של אביו, רבי מאיר מפרמישלאן, שאמר לרבי יששכר דב ברצ'ה לקרוא לתינוק על שם רבו, רבי מרדכי מקרמניץ.

נישא לחיה בת רבי שמואל שמעלקא טויבש רבה של יאשי, בנו של הרב אהרן משה טויבש, לאחר פטירתה בח' בתשרי תרנ"ב נישא לפריידא, אלמנת רבי גרשון מאולינוב.

עם התמנותו לאדמו"ר לאחר נישואיו, עבר לנדבורנה שם שימש אביו כאדמו"ר. כיוון שאחיו שימש גם הוא כאדמו"ר בנדבורנה, עבר להונגריה ושם שימש כאדמו"ר במקומות שונים ובהם בקיביושד בהונגריה ובחוסט. מחוסט עבר לבושטינה, היה מגדולי האדמורי"ם בתקופתו שם נודע שמו כצדיק ובעל מופת ורוח קודש נדירה. אלפים נהרו אליו מכל רחבי אירופה עד ליום פטירתו, רבי מרדכי היה דמות פלאית בין צדיקי החסידות והנהגותיו היו לא שגרתיות:

  • היה מתפלל תפילת שחרית מאוחר מאד והרבה פעמים היתה התפילה מתמשכת אל תוך הלילה.
  • היה מתעסק בעצמו רבות עם הכנסת אורחים לכל יהודי, וראה בכך שליחות ממש.
  • כל השבוע היה סגור בתוך ביתו וכל החלונות היו מוגפים כי אמר שאינו יכול לסבול את האויר הגשמי של העולם.
  • היה מדליק מאות נרות כל יום - לפני כל תפילה הדליק 160 נרות וכן לפני כל קיום מצוה היה מדליק הרבה נרות.
  • היה נוסע מחוץ לעיר רק בערב שבת אחר חצות ואמר שאז האויר מזדכך קצת ויכול לסובלו.
  • היה מדבר על עצמו בגוף שלישי כגון:מרדכי'לה אמר..., מרדכי'לה ראה בשמים, וכדומה.
  • הקפיד שכל מאכליו וכל בגדיו יכינו רק אנשים או נשים בטהרה, והיה מרגיש אם הכינו אותם בימי טומאה.

היה מכניס אורחים גדול והתבטא "מרדכלי'ע מצא פינה בשמים ומילא אותה חלות ובשר ליהודים" וכן ""אויף דעם הימל פעלט נישט תהלים וקדושה ושערי ציון וגמרא, וואס דען פעלט דארט אויס? בארשט מיט ברויט!" דהיינו ליתן מאכל ומשתה ליהודים, ו"כי בשביל ליתן אכילה ושתיה ליהודי מותר להפסיק אפילו בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה".

על קברו הוקם הכנסת אורחים, בית מדרש ומקווה טהרה. לציונו נוהרים אלפים בכל מהלך השנה ובפרט בתשעת הימים שהבטיח ישועות לעולים לקברו.

יחס צדיקי דורו אליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר אמר על בן אחיינו ששורש נשמתו מנשמת מרדכי היהודי וכן כינה אותו. כשהגיע לגיל מצוות עלה לתורה בפרמישלאן בבית המדרש של רבי מאיר שהעלה אותו בעלייה השישית המכובדת וקרא לו: "יעמוד מורנו הרב".

גדולי הדור וצדיקיו שיבחוהו בהיותו אברך צעיר. הרב אברהם יהודה שוורץ, רבה של מאד בהונגריה ומחבר שו"ת "קול אריה" שהיה מגדולי דורו, התייחס אליו כאיש קדוש ונזהר מהקפדתו; רבי ישראל הגר מויז'ניץ אמר "הרבי ר' מרדכי'לה הוא למעלה מן הזמן ולמעלה מן השכל" וכן רבי ישראל מרוז'ין ורבי חיים הלברשטאם מצאנז שנהגו יראה וחביבות כלפיו עוד שהיה אברך צעיר.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו המפורסמים רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר) והרב משה גרינוולד.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת יוכבד, בתו של רבי מרדכי

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר מרדכי

ספרים אודותיו וליקוט מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורות מרדכי
  • גדולת מרדכי
  • תפארת מרדכי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתב למשמרת
  • פנים מאירים.
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו.
  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, כרך ג', בערכו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בת הרב אברהם לייב בלוך, בן הרב חיים גבריאל מחבר הספר "יפה נוף", בן הרב יוסף בלוך מאלסק, מחבר הספר "גנזי יוסף".