בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 14091 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'AddMore-III' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 258217189 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => '*',
2 => 'user',
3 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'createaccount',
4 => 'read',
5 => 'edit',
6 => 'createpage',
7 => 'createtalk',
8 => 'writeapi',
9 => 'viewmyprivateinfo',
10 => 'editmyprivateinfo',
11 => 'editmyoptions',
12 => 'abusefilter-log-detail',
13 => 'urlshortener-create-url',
14 => 'centralauth-merge',
15 => 'abusefilter-view',
16 => 'abusefilter-log',
17 => 'vipsscaler-test',
18 => 'flow-hide',
19 => 'flow-edit-title',
20 => 'upload',
21 => 'reupload-own',
22 => 'move-categorypages',
23 => 'minoredit',
24 => 'editmyusercss',
25 => 'editmyuserjson',
26 => 'editmyuserjs',
27 => 'sendemail',
28 => 'applychangetags',
29 => 'changetags',
30 => 'viewmywatchlist',
31 => 'editmywatchlist',
32 => 'spamblacklistlog',
33 => 'flow-lock',
34 => 'mwoauthmanagemygrants',
35 => 'reupload',
36 => 'move',
37 => 'collectionsaveasuserpage',
38 => 'collectionsaveascommunitypage',
39 => 'autoconfirmed',
40 => 'editsemiprotected',
41 => 'skipcaptcha',
42 => 'flow-edit-post',
43 => 'ipinfo',
44 => 'ipinfo-view-basic',
45 => 'transcode-reset',
46 => 'transcode-status',
47 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 17739 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 161539 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'הלל קוק' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'הלל קוק' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 574239246 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '/* קורות חיים */ הפסקה נהרסה כליל' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 4843136 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{מנהיג
|תמונה=[[קובץ:Kook hillel.jpg|250px]]
|סיעה=[[תנועת החרות]], סיעת יחיד
|תאריך עלייה=[[1925]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[14 בפברואר]] [[1949]]
|סיום כהונה=[[20 באוגוסט]] [[1951]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]]
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט=
*חבר [[ההגנה]]
*חבר ב[[אצ"ל]] ובמפקדתו
*מנהל [[מכון הארי פישל]] לדרישת התלמוד
}}
|כיתוב= {{תמונה להחלפה}}
}}
'''הלל קוק''' (ידוע גם בשם '''פיטר ברגסון''', [[24 ביולי]] [[1915]] – [[18 באוגוסט]] [[2001]]) היה איש ציבור [[ישראלי]] ו[[חבר הכנסת]] ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]]. קוק היה ראש "קבוצת ברגסון" שפעלה למען הצלת יהודי אירופה בארצות הברית בעת [[השואה]], ייסד את [[הוועד העברי לשחרור האומה]] שהיה הארגון הפוליטי של ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ב[[ארצות הברית]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3291|כותרת=3291 {{!}} Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel|אתר=www.tidhar.tourolib.org|תאריך_וידוא=2023-01-22}}</ref> התנגד לפיזור האספה המכוננת בלי לחוקק [[חוקה לישראל]], וטבע את המושג [[פוסט-ציונות]]. הגה את המונח "ישראל החופשית" "Free Palestine"{{הערה|שם=קוק|{{ynet|רנן יזרסקי|איש מחתרת ימין והוגה Free Palestine. מבולבלים?|news/article/hymykkis6|1 בדצמבר 2023}}}}
==קורות חיים==
נולד ב[[קרוק (ליטא)|קרוק]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[ליטא]]). קוק היה אחיינו של [[הרב קוק]], [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] ב[[ארץ ישראל]], ומאבות [[הציונות הדתית]]. [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] עם משפחתו בגיל עשר ובהמשך למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים (שם התחבר עם [[דוד רזיאל]]){{הערה|אריה נאור, '''דוד רזיאל – המפקד הראשי של הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל: חייו ותקופתו''', תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1990, בעמ' 45}} ופילוסופיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] (כתלמיד שלא מן המניין).
בצעירותו היה חבר ארגון "[[ההגנה]]", אך לאחר כשנה, בשנת [[1931]], פרש, יחד עם אחרים והצטרף ל[[אצ"ל]]. תוך מספר שנים היה לחבר במפקדת הארגון ובשנת 1937, נסע ל[[פולין]] שם היה פעיל בארגון תאי אצ"ל שהכשירו צעירים לחינוך ציוני, [[עלייה לארץ ישראל]] ואימונים צבאיים. כמו כן היה ממארגניה של [[עליית אף על פי]]. במהלך שהייתו באירופה החליף את שמו לפיטר ברגסון כדי לטשטש את קשריו למשפחת הרב קוק על מנת שלא לסבך את הרב עם שלטונות המנדט.<ref>{{צ-ספר|מחבר=David S. Wyman and Rafael Medoff|שם=A Race Against Death; Peter Bergson, America and the Holocaust|מקום הוצאה=New York|מו"ל=The New Press|שנת הוצאה=2002}}</ref>
ביולי 1940 נסע ל[[ארצות הברית]] לבקשתו של [[זאב ז'בוטינסקי]]. מטרת הנסיעה הייתה לעמוד שם בראש משלחת האצ"ל ולעזור לז'בוטינסקי לעורר דעת קהל למען הרעיון של הקמת צבא עברי. אחרי מותו של ז'בוטינסקי ועם היוודע ממדי ההשמדה של היהודים באירופה, הקים קוק ביחד עם עוד חברי המשלחת שכללו את [[ערי ז'בוטינסקי]], [[שמואל מרלין]], [[אריה בן-אליעזר]], יצחק בן עמי ואלכסנדר הדני רפאלי, את "ועד החירום להצלת יהודי אירופה" (The Emergency Committee To Save the Jews of Europe).<ref>{{צ-ספר|מחבר=Judith Tydor Baumel|שם=The “Bergson Boys” and the Origins of Contemporary Zionist Militancy|מקום הוצאה=Syracuse New York|מו"ל=Syracuse University Press|שנת הוצאה=2005}}</ref> בעקבות מסע הסברה גדול שכלל את המחזות "לעולם לא נמות" ו"דגל נולד" (שנכתבו על ידי [[בן הכט]]) והוצגו בארצות הברית בפני קהלים גדולים (העיקרי ב[[מדיסון סקוור גרדן]], בפני כמאה אלף איש), [[עצומה]] עם כמיליון חתימות, תפילות ב-6,000 כנסיות למען גורל "אחינו" שבאירופה, ואף משלחת של 400 רבנים ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] במטרה לפגוש את הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], במה שנודע כ"[[צעדת הרבנים בוושינגטון|צעדת הרבנים]]", החליט [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] על שני בתיו ב-[[9 בנובמבר]] [[1943]] להגיש הצעת חוק להקים גוף ממשלתי שיעסוק בפליטים וממשל רוזוולט הקים, ב-[[22 בינואר]] 1944 את [[הוועד לענייני פליטים]] (War Refugee Board) - מועצה לטיפול בפליטי המלחמה, גוף שהציל כ-200 אלף יהודים.
בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] גייס את ה[[עיתונאי]] ה[[יהודי]]-[[יהדות ארצות הברית|אמריקאי]] [[בן הכט]] על מנת שיגייס כספים לארגון ה[[אצ"ל]] בקרב היהודים בתעשיית ה[[סרט קולנוע|סרטים]] ב[[הוליווד]]. כספים שנאספו הודות להצלחת המחזה "דגל נולד" שכתב [[בן הכט]] שימשו למימון [[בן הכט (אוניית מעפילים)|אוניית מעפילים שנקראה על שם המחזאי]]. הפעילות האקטיביסטית וה"רעשנית" הייתה לצנינים בעיני מנהיגות יהדות אמריקה, שחששה לעורר [[אנטישמיות]], ובעיני הממסד הציוני, שביקש מהשלטונות האמריקניים לפעול כנגד הלל קוק ואנשיו. היה חבר המשלחת הציונית לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות]].
במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכוח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפיסתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר במקומם. התכנית המדינית שלו היוותה אלטרנטיבה ל[[תוכנית בילטמור]] מ-1942 ושיקפה את תפישתו החדשה, גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים במדינות העולם, בנאמנות כפולה. היא תמחק את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים של המדינה ותגרום לאפליה של הציבור החילוני והלא-יהודי כאחד. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, לבין מי שדתו יהודית, בכל מקום. הוא תבע את המושג "פלסטין החופשית" ("Free Palestine"), המדינה תהיה בעלת מאפיינים שלטוניים שיבטיחו את האופי הדמוקרטי שלה. הוא קבע שפלסטין החופשית לא תהיה מדינה יהודית כפי שלא תהיה מדינה ערבית או מוסלמית, אלא מדינה חילונית שבה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה. במדינה תחיה האומה העברית, שמורכבת מיהודים שבחרו להיות חלק מהלאום הישראלי ומאלה שניצלו מרדיפות, בניגוד ליהודי התפוצות שבחרו להישאר בארצות מוצאם, לצד התושבים הערבים שחיו בפלסטין תחת [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] ו[[המנדט הבריטי]]. על פי תוכניתו, שני העמים אמורים לחיות תחת אזרחות שוויונית, ללא עליונות של אף קבוצה אחת על השנייה. המדינה תשתרע בין [[הים התיכון]] ל[[נהר הירדן]]. פלסטין החופשית, תהיה מדינה בעלת חוקה ברורה, שתבטיח את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים של כל תושביה. הוא הזהיר מפני שתי סכנות עיקריות: הראשונה, גירוש האוכלוסייה הערבית והשנייה, הלאומיות הדתית של המדינה היהודית, שעם הזמן תחסל את אופייה הדמוקרטי. בשלב מסוים [[הארי טרומן]], [[נשיא ארצות הברית]] ואנשי ממשל רבים תמכו בתוכניתו, אך הממסד הציוני התנגד לה והחרים אותו ואת שותפיו.{{הערה|שם=קוק}}
הפילוסוף [[יוסף אגסי]] כתב שבשונה מהמוסדות הציוניים של של א"י ושל יהדות ארצות הברית, קוק סבר כי יש להציל את יהודי אירופה, ללא כל תנאי מוקדם ואילו הם דרשו שהצלת יהודי אירופה תהיה מותנית בהעברתם לארץ־ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/17610|כותרת=על קברו של הלל קוק / יוסף אגסי - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-11-14}}</ref>
ב-10 בדצמבר 47', כתב ב[[ניו יורק הראלד טריביון]] טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב ב[[ניו יורק פוסט]]: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים), Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}}
[[קובץ:Grave of Hillel Kook.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברו של הלל קוק בבית הקברות בכפר שמריהו]]
ב-[[21 ביוני]] [[1948]], [[אלטלנה#מהלך הפרשה|בחוף כפר ויתקין]], פרץ ויכוח קשה בינו לבין [[מנחם בגין]]. קוק צידד במסירת "[[אלטלנה]]" לידי [[צה"ל]] ואילו בגין התעקש שתישאר בידי האצ"ל. בגין עלה על הספינה שהמשיכה לתל אביב וקוק צעד רגלית ל[[כביש 4]]. בדרכו לתל אביב נעצר על ידי מחסום צה"ל ונכלא לשלושה חודשים ב[[כלא בית שאן]] כמו כל חברי האצ"ל ששמם נקשר לספינה. בעקבות מעצרו, הגיש אחיו את העתירה הראשונה שבה דן [[בית המשפט הגבוה לצדק]] של מדינת ישראל.{{הערה|בג"ץ 1/48 (מחוזי תל אביב) '''ד"ר הרצל קוק נ' שר הביטחון של הממשלה הזמנית למדינת ישראל ואחרים'''}} [[יחיעם ויץ]] סבור שהבאת אוניית הנשק "אלטלנה" הייתה קריאת תיגר על מנהיגותו של [[מנחם בגין]], כשם שהייתה קריאת תיגר על מנהיגותו של [[בן-גוריון]]. לטענתו, הלל קוק עמד בראש האופוזיציה הפנימית לבגין בתנועת החרות, בעיקר בשאלת היחס למוסדות [[היישוב|היישוב העברי]]. בעוד קוק נקט בגישה השוללת שיתוף פעולה של התנועה עם מוסדות היישוב, בגין תמך בהשתלבות התנועה במוסדות המדינה שזה עתה קמה.{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|פרגמטיסט מיוסר|1.1392193|6 במרץ 2007}}}}{{הערה|[[#החוזה המוחמץ|יובל אליצור, הלל קוק – החוזה המוחמץ]], בעמ' 96}}
היה חבר הכנסת הראשונה מטעם [[תנועת החרות]], אך פרש ממנה במעמד [[סיעת יחיד]], עקב חילוקי דעות.
ב-[[1951]] עבר לארצות הברית שם היה איש עסקים, ב-[[1957]] הקים עם [[שמואל מרלין]] את [[המכון לחקר המזרח התיכון]] ב[[ניו יורק]] והמשיכו להשמיע קולם בעד ישראל חילונית והפרדת הדת מהמדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/28889|כותרת=רפי לביא: תוצרת בית / אדם ברוך - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-11-14}}</ref>
קוק שב לישראל ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] והתגורר ב[[כפר שמריהו]]. נפטר ב-[[18 באוגוסט]] [[2001]], בן 86, ונקבר בבית הקברות בכפר שמריהו.
== בני משפחתו ==
אביו, הרב [[דב בער הכהן קוק]] (אחיו של הרב קוק) שהיה תלמיד חכם ואיש חסד, כיהן כרב בעפולה וניהל את [[מכון הארי פישל]] לדרישת התלמוד; הוא אף פרסם בירורי [[הלכה]] בעילום שם. אחיו של הלל קוק הם: [[רפאל קוק|רפאל הכהן קוק]], סוניה מאירי, ד"ר [[נחום קוק (רופא)|נחום הכהן קוק]], בתיה כלאב, נחמה ליפשיץ, ד"ר הרצל הכהן קוק וצילה הלוי. היה נשוי לבטי, ולאחר פטירתה נישא לפסלת נילי קוק. בנותיו הן אסטרה טמקו, פסיכואנליטקנית שחייה בלונדון עם בעלה העיתונאי נד טמקו, ופרופ' בקי קוק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] בבאר שבע, שהייתה נשואה לפרופסור למדע המדינה [[גדעון דורון]].
{{עץ משפחת קוק}}
==ראו גם==
* [[בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית]]
==לקריאה נוספת==
* {{עוגן|החוזה_המוחמץ|[[יובל אליצור]], הלל קוק – החוזה המוחמץ, '''31 דמויות ממעצבי דור המדינה''', ירושלים: כרמל, 2008, עמ' 93–99}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Hillel Kook}}
* {{קישורי ח"כ|595|פתוחה=ותיק}}
* {{אנצ דעת|781}}
* [http://www.etzel.org.il/people/kuk.htm הלל קוק], באתר האצ"ל
* {{תדהר|9|3289|הלל קוק (פיטר ברגסון)}}
* [http://yad-vashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20777.pdf פרסום של יד ושם על פעילותו הציבורית של הלל קוק בארצות הברית בזמן השואה]
* ישראל בר-ניר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-1809.htm פיטר ברגסון: האיש שהממסד לא הצליח להשתיקו], אימגו
* [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=4625&channel=1&subchannel=3 ראיון עליו עם בתו] בעיתון "[[מקור ראשון]]"
* {{יוטיוב|drRgtBP-wow|שם=טריילר לסרט "נגד הזרם" על קבוצת ברגסון שהקים הלל קוק בארה"ב להצלת יהודים בשואה}}
* {{הארץ|אבי כצמן|מת הלל קוק, חבר הכנסת הראשונה|1.727216|19 באוגוסט 2001}}
* {{הארץ|מאיה גז|האזנות, גנגסטרים ומאמצי גירוש: התיק הסודי של האף־בי־איי נגד איש האצ"ל בארה"ב|1.6266725|11 ביולי 2018}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=19676 קבוצת ברגסון], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]], 05 בספטמבר 2020
* {{ynet|רנן יזרסקי|איש מחתרת ימין והוגה Free Palestine. מבולבלים?|news/article/hymykkis6|1 בדצמבר 2023}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263882905171|הלל קוק (1915-2001)}}
*[[יוסף אגסי]], [https://benyehuda.org/read/17610 על קברו של הלל קוק], אתר בן יהודה
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חברי הכנסת הראשונה}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל: קוק, הלל}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם חירות]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם סיעות יחיד]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:רוויזיוניסטים]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ"ל]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים בפולין]]
[[קטגוריה:פעילי הצלה בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת קוק|הלל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:כפר שמריהו: אישים]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי ליטא]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות בכפר שמריהו]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1915]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2001]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{מנהיג
|תמונה=[[קובץ:Kook hillel.jpg|250px]]
|סיעה=[[תנועת החרות]], סיעת יחיד
|תאריך עלייה=[[1925]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[14 בפברואר]] [[1949]]
|סיום כהונה=[[20 באוגוסט]] [[1951]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]]
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט=
*חבר [[ההגנה]]
*חבר ב[[אצ"ל]] ובמפקדתו
*מנהל [[מכון הארי פישל]] לדרישת התלמוד
}}
|כיתוב= {{תמונה להחלפה}}
}}
'''הלל קוק''' (ידוע גם בשם '''פיטר ברגסון''', [[24 ביולי]] [[1915]] – [[18 באוגוסט]] [[2001]]) היה איש ציבור [[ישראלי]] ו[[חבר הכנסת]] ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]]. קוק היה ראש "קבוצת ברגסון" שפעלה למען הצלת יהודי אירופה בארצות הברית בעת [[השואה]], ייסד את [[הוועד העברי לשחרור האומה]] שהיה הארגון הפוליטי של ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ב[[ארצות הברית]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3291|כותרת=3291 {{!}} Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel|אתר=www.tidhar.tourolib.org|תאריך_וידוא=2023-01-22}}</ref> התנגד לפיזור האספה המכוננת בלי לחוקק [[חוקה לישראל]], וטבע את המושג [[פוסט-ציונות]]. הגה את המונח "ישראל החופשית" "Free Palestine"{{הערה|שם=קוק|{{ynet|רנן יזרסקי|איש מחתרת ימין והוגה Free Palestine. מבולבלים?|news/article/hymykkis6|1 בדצמבר 2023}}}}
==קורות חיים==
נולד ב[[קרוק (ליטא)|קרוק]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[ליטא]]). קוק היה אחיינו של [[הרב קוק]], [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] ב[[ארץ ישראל]], ומאבות [[הציונות הדתית]]. [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] עם משפחתו בגיל עשר ובהמשך למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים (שם התחבר עם [[דוד רזיאל]]){{הערה|אריה נאור, '''דוד רזיאל – המפקד הראשי של הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל: חייו ותקופתו''', תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1990, בעמ' 45}} ופילוסופיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] (כתלמיד שלא מן המניין).
בצעירותו היה חבר ארגון "[[ההגנה]]", אך לאחר כשנה, בשנת [[1931]], פרש, יחד עם אחרים והצטרף ל[[אצ"ל]]. תוך מספר שנים היה לחבר במפקדת הארגון ובשנת 1937, נסע ל[[פולין]] שם היה פעיל בארגון תאי אצ"ל שהכשירו צעירים לחינוך ציוני, [[עלייה לארץ ישראל]] ואימונים צבאיים. כמו כן היה ממארגניה של [[עליית אף על פי]]. במהלך שהייתו באירופה החליף את שמו לפיטר ברגסון כדי לטשטש את קשריו למשפחת הרב קוק על מנת שלא לסבך את הרב עם שלטונות המנדט.<ref>{{צ-ספר|מחבר=David S. Wyman and Rafael Medoff|שם=A Race Against Death; Peter Bergson, America and the Holocaust|מקום הוצאה=New York|מו"ל=The New Press|שנת הוצאה=2002}}</ref>
ביולי 1940 נסע ל[[ארצות הברית]] לבקשתו של [[זאב ז'בוטינסקי]]. מטרת הנסיעה הייתה לעמוד שם בראש משלחת האצ"ל ולעזור לז'בוטינסקי לעורר דעת קהל למען הרעיון של הקמת צבא עברי. אחרי מותו של ז'בוטינסקי ועם היוודע ממדי ההשמדה של היהודים באירופה, הקים קוק ביחד עם עוד חברי המשלחת שכללו את [[ערי ז'בוטינסקי]], [[שמואל מרלין]], [[אריה בן-אליעזר]], יצחק בן עמי ואלכסנדר הדני רפאלי, את "ועד החירום להצלת יהודי אירופה" (The Emergency Committee To Save the Jews of Europe).<ref>{{צ-ספר|מחבר=Judith Tydor Baumel|שם=The “Bergson Boys” and the Origins of Contemporary Zionist Militancy|מקום הוצאה=Syracuse New York|מו"ל=Syracuse University Press|שנת הוצאה=2005}}</ref> בעקבות מסע הסברה גדול שכלל את המחזות "לעולם לא נמות" ו"דגל נולד" (שנכתבו על ידי [[בן הכט]]) והוצגו בארצות הברית בפני קהלים גדולים (העיקרי ב[[מדיסון סקוור גרדן]], בפני כמאה אלף איש), [[עצומה]] עם כמיליון חתימות, תפילות ב-6,000 כנסיות למען גורל "אחינו" שבאירופה, ואף משלחת של 400 רבנים ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] במטרה לפגוש את הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], במה שנודע כ"[[צעדת הרבנים בוושינגטון|צעדת הרבנים]]", החליט [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] על שני בתיו ב-[[9 בנובמבר]] [[1943]] להגיש הצעת חוק להקים גוף ממשלתי שיעסוק בפליטים וממשל רוזוולט הקים, ב-[[22 בינואר]] 1944 את [[הוועד לענייני פליטים]] (War Refugee Board) - מועצה לטיפול בפליטי המלחמה, גוף שהציל כ-200 אלף יהודים.
בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] גייס את ה[[עיתונאי]] ה[[יהודי]]-[[יהדות ארצות הברית|אמריקאי]] [[בן הכט]] על מנת שיגייס כספים לארגון ה[[אצ"ל]] בקרב היהודים בתעשיית ה[[סרט קולנוע|סרטים]] ב[[הוליווד]]. כספים שנאספו הודות להצלחת המחזה "דגל נולד" שכתב [[בן הכט]] שימשו למימון [[בן הכט (אוניית מעפילים)|אוניית מעפילים שנקראה על שם המחזאי]]. הפעילות האקטיביסטית וה"רעשנית" הייתה לצנינים בעיני מנהיגות יהדות אמריקה, שחששה לעורר [[אנטישמיות]], ובעיני הממסד הציוני, שביקש מהשלטונות האמריקניים לפעול כנגד הלל קוק ואנשיו. היה חבר המשלחת הציונית לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות]].
במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפישתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, בין אם להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר על מכונם. קוק שילב את תפישתו החדשה גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים בנאמנות כפולה. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, ל"יהודים" סתם. ב-10 בדצמבר 47', כתב בניו יורק הראלד טריביון טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב בניו יורק פוסט: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים), Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}}
הפילוסוף [[יוסף אגסי]] כתב שבשונה מהמוסדות הציוניים של של א"י ושל יהדות ארצות הברית, קוק סבר כי יש להציל את יהודי אירופה, ללא כל תנאי מוקדם ואילו הם דרשו שהצלת יהודי אירופה תהיה מותנית בהעברתם לארץ־ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/17610|כותרת=על קברו של הלל קוק / יוסף אגסי - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-11-14}}</ref>
[[קובץ:Grave of Hillel Kook.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברו של הלל קוק בבית הקברות בכפר שמריהו]]
ב-[[21 ביוני]] [[1948]], [[אלטלנה#מהלך הפרשה|בחוף כפר ויתקין]], פרץ ויכוח קשה בינו לבין [[מנחם בגין]]. קוק צידד במסירת "[[אלטלנה]]" לידי [[צה"ל]] ואילו בגין התעקש שתישאר בידי האצ"ל. בגין עלה על הספינה שהמשיכה לתל אביב וקוק צעד רגלית ל[[כביש 4]]. בדרכו לתל אביב נעצר על ידי מחסום צה"ל ונכלא לשלושה חודשים ב[[כלא בית שאן]] כמו כל חברי האצ"ל ששמם נקשר לספינה. בעקבות מעצרו, הגיש אחיו את העתירה הראשונה שבה דן [[בית המשפט הגבוה לצדק]] של מדינת ישראל.{{הערה|בג"ץ 1/48 (מחוזי תל אביב) '''ד"ר הרצל קוק נ' שר הביטחון של הממשלה הזמנית למדינת ישראל ואחרים'''}} [[יחיעם ויץ]] סבור שהבאת אוניית הנשק "אלטלנה" הייתה קריאת תיגר על מנהיגותו של [[מנחם בגין]], כשם שהייתה קריאת תיגר על מנהיגותו של [[בן-גוריון]]. לטענתו, הלל קוק עמד בראש האופוזיציה הפנימית לבגין בתנועת החרות, בעיקר בשאלת היחס למוסדות [[היישוב|היישוב העברי]]. בעוד קוק נקט בגישה השוללת שיתוף פעולה של התנועה עם מוסדות היישוב, בגין תמך בהשתלבות התנועה במוסדות המדינה שזה עתה קמה.{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|פרגמטיסט מיוסר|1.1392193|6 במרץ 2007}}}}{{הערה|[[#החוזה המוחמץ|יובל אליצור, הלל קוק – החוזה המוחמץ]], בעמ' 96}}
היה חבר הכנסת הראשונה מטעם [[תנועת החרות]], אך פרש ממנה במעמד [[סיעת יחיד]], עקב חילוקי דעות.
ב-[[1951]] עבר לארצות הברית שם היה איש עסקים, ב-[[1957]] הקים עם [[שמואל מרלין]] את [[המכון לחקר המזרח התיכון]] ב[[ניו יורק]] והמשיכו להשמיע קולם בעד ישראל חילונית והפרדת הדת מהמדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/28889|כותרת=רפי לביא: תוצרת בית / אדם ברוך - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-11-14}}</ref>
קוק שב לישראל ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] והתגורר ב[[כפר שמריהו]]. נפטר ב-[[18 באוגוסט]] [[2001]], בן 86, ונקבר בבית הקברות בכפר שמריהו.
== בני משפחתו ==
אביו, הרב [[דב בער הכהן קוק]] (אחיו של הרב קוק) שהיה תלמיד חכם ואיש חסד, כיהן כרב בעפולה וניהל את [[מכון הארי פישל]] לדרישת התלמוד; הוא אף פרסם בירורי [[הלכה]] בעילום שם. אחיו של הלל קוק הם: [[רפאל קוק|רפאל הכהן קוק]], סוניה מאירי, ד"ר [[נחום קוק (רופא)|נחום הכהן קוק]], בתיה כלאב, נחמה ליפשיץ, ד"ר הרצל הכהן קוק וצילה הלוי. היה נשוי לבטי, ולאחר פטירתה נישא לפסלת נילי קוק. בנותיו הן אסטרה טמקו, פסיכואנליטקנית שחייה בלונדון עם בעלה העיתונאי נד טמקו, ופרופ' בקי קוק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] בבאר שבע, שהייתה נשואה לפרופסור למדע המדינה [[גדעון דורון]].
{{עץ משפחת קוק}}
==ראו גם==
* [[בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית]]
==לקריאה נוספת==
* {{עוגן|החוזה_המוחמץ|[[יובל אליצור]], הלל קוק – החוזה המוחמץ, '''31 דמויות ממעצבי דור המדינה''', ירושלים: כרמל, 2008, עמ' 93–99}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Hillel Kook}}
* {{קישורי ח"כ|595|פתוחה=ותיק}}
* {{אנצ דעת|781}}
* [http://www.etzel.org.il/people/kuk.htm הלל קוק], באתר האצ"ל
* {{תדהר|9|3289|הלל קוק (פיטר ברגסון)}}
* [http://yad-vashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20777.pdf פרסום של יד ושם על פעילותו הציבורית של הלל קוק בארצות הברית בזמן השואה]
* ישראל בר-ניר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-1809.htm פיטר ברגסון: האיש שהממסד לא הצליח להשתיקו], אימגו
* [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=4625&channel=1&subchannel=3 ראיון עליו עם בתו] בעיתון "[[מקור ראשון]]"
* {{יוטיוב|drRgtBP-wow|שם=טריילר לסרט "נגד הזרם" על קבוצת ברגסון שהקים הלל קוק בארה"ב להצלת יהודים בשואה}}
* {{הארץ|אבי כצמן|מת הלל קוק, חבר הכנסת הראשונה|1.727216|19 באוגוסט 2001}}
* {{הארץ|מאיה גז|האזנות, גנגסטרים ומאמצי גירוש: התיק הסודי של האף־בי־איי נגד איש האצ"ל בארה"ב|1.6266725|11 ביולי 2018}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=19676 קבוצת ברגסון], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]], 05 בספטמבר 2020
* {{ynet|רנן יזרסקי|איש מחתרת ימין והוגה Free Palestine. מבולבלים?|news/article/hymykkis6|1 בדצמבר 2023}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263882905171|הלל קוק (1915-2001)}}
*[[יוסף אגסי]], [https://benyehuda.org/read/17610 על קברו של הלל קוק], אתר בן יהודה
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חברי הכנסת הראשונה}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל: קוק, הלל}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם חירות]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם סיעות יחיד]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:רוויזיוניסטים]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ"ל]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים בפולין]]
[[קטגוריה:פעילי הצלה בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת קוק|הלל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:כפר שמריהו: אישים]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי ליטא]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות בכפר שמריהו]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1915]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2001]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -29,9 +29,7 @@
בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] גייס את ה[[עיתונאי]] ה[[יהודי]]-[[יהדות ארצות הברית|אמריקאי]] [[בן הכט]] על מנת שיגייס כספים לארגון ה[[אצ"ל]] בקרב היהודים בתעשיית ה[[סרט קולנוע|סרטים]] ב[[הוליווד]]. כספים שנאספו הודות להצלחת המחזה "דגל נולד" שכתב [[בן הכט]] שימשו למימון [[בן הכט (אוניית מעפילים)|אוניית מעפילים שנקראה על שם המחזאי]]. הפעילות האקטיביסטית וה"רעשנית" הייתה לצנינים בעיני מנהיגות יהדות אמריקה, שחששה לעורר [[אנטישמיות]], ובעיני הממסד הציוני, שביקש מהשלטונות האמריקניים לפעול כנגד הלל קוק ואנשיו. היה חבר המשלחת הציונית לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות]].
-במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכוח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפיסתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר במקומם. התכנית המדינית שלו היוותה אלטרנטיבה ל[[תוכנית בילטמור]] מ-1942 ושיקפה את תפישתו החדשה, גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים במדינות העולם, בנאמנות כפולה. היא תמחק את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים של המדינה ותגרום לאפליה של הציבור החילוני והלא-יהודי כאחד. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, לבין מי שדתו יהודית, בכל מקום. הוא תבע את המושג "פלסטין החופשית" ("Free Palestine"), המדינה תהיה בעלת מאפיינים שלטוניים שיבטיחו את האופי הדמוקרטי שלה. הוא קבע שפלסטין החופשית לא תהיה מדינה יהודית כפי שלא תהיה מדינה ערבית או מוסלמית, אלא מדינה חילונית שבה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה. במדינה תחיה האומה העברית, שמורכבת מיהודים שבחרו להיות חלק מהלאום הישראלי ומאלה שניצלו מרדיפות, בניגוד ליהודי התפוצות שבחרו להישאר בארצות מוצאם, לצד התושבים הערבים שחיו בפלסטין תחת [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] ו[[המנדט הבריטי]]. על פי תוכניתו, שני העמים אמורים לחיות תחת אזרחות שוויונית, ללא עליונות של אף קבוצה אחת על השנייה. המדינה תשתרע בין [[הים התיכון]] ל[[נהר הירדן]]. פלסטין החופשית, תהיה מדינה בעלת חוקה ברורה, שתבטיח את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים של כל תושביה. הוא הזהיר מפני שתי סכנות עיקריות: הראשונה, גירוש האוכלוסייה הערבית והשנייה, הלאומיות הדתית של המדינה היהודית, שעם הזמן תחסל את אופייה הדמוקרטי. בשלב מסוים [[הארי טרומן]], [[נשיא ארצות הברית]] ואנשי ממשל רבים תמכו בתוכניתו, אך הממסד הציוני התנגד לה והחרים אותו ואת שותפיו.{{הערה|שם=קוק}}
+במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפישתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, בין אם להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר על מכונם. קוק שילב את תפישתו החדשה גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים בנאמנות כפולה. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, ל"יהודים" סתם. ב-10 בדצמבר 47', כתב בניו יורק הראלד טריביון טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב בניו יורק פוסט: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים), Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}}
הפילוסוף [[יוסף אגסי]] כתב שבשונה מהמוסדות הציוניים של של א"י ושל יהדות ארצות הברית, קוק סבר כי יש להציל את יהודי אירופה, ללא כל תנאי מוקדם ואילו הם דרשו שהצלת יהודי אירופה תהיה מותנית בהעברתם לארץ־ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/17610|כותרת=על קברו של הלל קוק / יוסף אגסי - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-11-14}}</ref>
-
-ב-10 בדצמבר 47', כתב ב[[ניו יורק הראלד טריביון]] טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב ב[[ניו יורק פוסט]]: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים), Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}}
[[קובץ:Grave of Hillel Kook.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברו של הלל קוק בבית הקברות בכפר שמריהו]]
' |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => 'במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפישתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, בין אם להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר על מכונם. קוק שילב את תפישתו החדשה גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים בנאמנות כפולה. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, ל"יהודים" סתם. ב-10 בדצמבר 47', כתב בניו יורק הראלד טריביון טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב בניו יורק פוסט: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים), Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}} '
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכוח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפיסתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר במקומם. התכנית המדינית שלו היוותה אלטרנטיבה ל[[תוכנית בילטמור]] מ-1942 ושיקפה את תפישתו החדשה, גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים במדינות העולם, בנאמנות כפולה. היא תמחק את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים של המדינה ותגרום לאפליה של הציבור החילוני והלא-יהודי כאחד. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, לבין מי שדתו יהודית, בכל מקום. הוא תבע את המושג "פלסטין החופשית" ("Free Palestine"), המדינה תהיה בעלת מאפיינים שלטוניים שיבטיחו את האופי הדמוקרטי שלה. הוא קבע שפלסטין החופשית לא תהיה מדינה יהודית כפי שלא תהיה מדינה ערבית או מוסלמית, אלא מדינה חילונית שבה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה. במדינה תחיה האומה העברית, שמורכבת מיהודים שבחרו להיות חלק מהלאום הישראלי ומאלה שניצלו מרדיפות, בניגוד ליהודי התפוצות שבחרו להישאר בארצות מוצאם, לצד התושבים הערבים שחיו בפלסטין תחת [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] ו[[המנדט הבריטי]]. על פי תוכניתו, שני העמים אמורים לחיות תחת אזרחות שוויונית, ללא עליונות של אף קבוצה אחת על השנייה. המדינה תשתרע בין [[הים התיכון]] ל[[נהר הירדן]]. פלסטין החופשית, תהיה מדינה בעלת חוקה ברורה, שתבטיח את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים של כל תושביה. הוא הזהיר מפני שתי סכנות עיקריות: הראשונה, גירוש האוכלוסייה הערבית והשנייה, הלאומיות הדתית של המדינה היהודית, שעם הזמן תחסל את אופייה הדמוקרטי. בשלב מסוים [[הארי טרומן]], [[נשיא ארצות הברית]] ואנשי ממשל רבים תמכו בתוכניתו, אך הממסד הציוני התנגד לה והחרים אותו ואת שותפיו.{{הערה|שם=קוק}}',
1 => '',
2 => 'ב-10 בדצמבר 47', כתב ב[[ניו יורק הראלד טריביון]] טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב ב[[ניו יורק פוסט]]: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים), Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}}'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3291',
1 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hymykkis6',
2 => 'https://benyehuda.org/read/17610',
3 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1392193',
4 => 'https://benyehuda.org/read/28889',
5 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P569',
6 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P27',
7 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P119',
8 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P69',
9 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P102',
10 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he',
11 => 'https://main.knesset.gov.il/mk/Apps/mk/mk-personal-details/595',
12 => 'https://committees-next.oknesset.org/members/595.html',
13 => 'http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=781',
14 => 'http://www.etzel.org.il/people/kuk.htm',
15 => 'http://tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3289',
16 => 'http://yad-vashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20777.pdf',
17 => 'http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-1809.htm',
18 => 'http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=4625&channel=1&subchannel=3',
19 => 'https://youtube.com/watch?v=drRgtBP-wow',
20 => 'https://www.haaretz.co.il/1.727216',
21 => 'https://www.haaretz.co.il/1.6266725',
22 => 'https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=19676',
23 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007263882905171',
24 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007263882905171',
25 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb14597566f',
26 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb14597566f',
27 => 'https://d-nb.info/gnd/12153619X',
28 => 'https://isni.org/isni/0000000082247832',
29 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n88005778',
30 => 'http://data.bibliotheken.nl/id/thes/p24464750X',
31 => 'https://snaccooperative.org/ark:/99166/w66d6c5w',
32 => 'https://www.idref.fr/081227116',
33 => 'https://viaf.org/viaf/47621193',
34 => 'https://www.worldcat.org/identities/lccn-n88005778'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.etzel.org.il/people/kuk.htm',
1 => 'http://yad-vashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20777.pdf',
2 => 'http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-1809.htm',
3 => 'http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=4625&channel=1&subchannel=3',
4 => 'http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=781',
5 => 'http://tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3289',
6 => 'https://youtube.com/watch?v=drRgtBP-wow',
7 => 'https://viaf.org/viaf/47621193',
8 => 'https://www.idref.fr/081227116',
9 => 'https://www.haaretz.co.il/1.727216',
10 => 'https://committees-next.oknesset.org/members/595.html',
11 => 'https://www.haaretz.co.il/1.6266725',
12 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he',
13 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb14597566f',
14 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb14597566f',
15 => 'https://d-nb.info/gnd/12153619X',
16 => 'https://isni.org/isni/0000000082247832',
17 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n88005778',
18 => 'http://data.bibliotheken.nl/id/thes/p24464750X',
19 => 'https://snaccooperative.org/ark:/99166/w66d6c5w',
20 => 'https://www.worldcat.org/identities/lccn-n88005778',
21 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1392193',
22 => 'https://main.knesset.gov.il/mk/Apps/mk/mk-personal-details/595',
23 => 'https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=19676',
24 => 'http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3291',
25 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007263882905171',
26 => 'https://benyehuda.org/read/17610',
27 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P569',
28 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P27',
29 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P119',
30 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P69',
31 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q438286?uselang=he#P102',
32 => 'https://benyehuda.org/read/28889',
33 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hymykkis6',
34 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007263882905171'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{מנהיג
|תמונה=[[קובץ:Kook hillel.jpg|250px]]
|סיעה=[[תנועת החרות]], סיעת יחיד
|תאריך עלייה=[[1925]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[14 בפברואר]] [[1949]]
|סיום כהונה=[[20 באוגוסט]] [[1951]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]]
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט=
*חבר [[ההגנה]]
*חבר ב[[אצ"ל]] ובמפקדתו
*מנהל [[מכון הארי פישל]] לדרישת התלמוד
}}
|כיתוב= {{תמונה להחלפה}}
}}
'''הלל קוק''' (ידוע גם בשם '''פיטר ברגסון''', [[24 ביולי]] [[1915]] – [[18 באוגוסט]] [[2001]]) היה איש ציבור [[ישראלי]] ו[[חבר הכנסת]] ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]]. קוק היה ראש "קבוצת ברגסון" שפעלה למען הצלת יהודי אירופה בארצות הברית בעת [[השואה]], ייסד את [[הוועד העברי לשחרור האומה]] שהיה הארגון הפוליטי של ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ב[[ארצות הברית]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3291|כותרת=3291 {{!}} Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel|אתר=www.tidhar.tourolib.org|תאריך_וידוא=2023-01-22}}</ref> התנגד לפיזור האספה המכוננת בלי לחוקק [[חוקה לישראל]], וטבע את המושג [[פוסט-ציונות]]. הגה את המונח "ישראל החופשית" "Free Palestine"{{הערה|שם=קוק|{{ynet|רנן יזרסקי|איש מחתרת ימין והוגה Free Palestine. מבולבלים?|news/article/hymykkis6|1 בדצמבר 2023}}}}
==קורות חיים==
נולד ב[[קרוק (ליטא)|קרוק]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[ליטא]]). קוק היה אחיינו של [[הרב קוק]], [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] ב[[ארץ ישראל]], ומאבות [[הציונות הדתית]]. [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] עם משפחתו בגיל עשר ובהמשך למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים (שם התחבר עם [[דוד רזיאל]]){{הערה|אריה נאור, '''דוד רזיאל – המפקד הראשי של הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל: חייו ותקופתו''', תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1990, בעמ' 45}} ופילוסופיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] (כתלמיד שלא מן המניין).
בצעירותו היה חבר ארגון "[[ההגנה]]", אך לאחר כשנה, בשנת [[1931]], פרש, יחד עם אחרים והצטרף ל[[אצ"ל]]. תוך מספר שנים היה לחבר במפקדת הארגון ובשנת 1937, נסע ל[[פולין]] שם היה פעיל בארגון תאי אצ"ל שהכשירו צעירים לחינוך ציוני, [[עלייה לארץ ישראל]] ואימונים צבאיים. כמו כן היה ממארגניה של [[עליית אף על פי]]. במהלך שהייתו באירופה החליף את שמו לפיטר ברגסון כדי לטשטש את קשריו למשפחת הרב קוק על מנת שלא לסבך את הרב עם שלטונות המנדט.<ref>{{צ-ספר|מחבר=David S. Wyman and Rafael Medoff|שם=A Race Against Death; Peter Bergson, America and the Holocaust|מקום הוצאה=New York|מו"ל=The New Press|שנת הוצאה=2002}}</ref>
ביולי 1940 נסע ל[[ארצות הברית]] לבקשתו של [[זאב ז'בוטינסקי]]. מטרת הנסיעה הייתה לעמוד שם בראש משלחת האצ"ל ולעזור לז'בוטינסקי לעורר דעת קהל למען הרעיון של הקמת צבא עברי. אחרי מותו של ז'בוטינסקי ועם היוודע ממדי ההשמדה של היהודים באירופה, הקים קוק ביחד עם עוד חברי המשלחת שכללו את [[ערי ז'בוטינסקי]], [[שמואל מרלין]], [[אריה בן-אליעזר]], יצחק בן עמי ואלכסנדר הדני רפאלי, את "ועד החירום להצלת יהודי אירופה" (The Emergency Committee To Save the Jews of Europe).<ref>{{צ-ספר|מחבר=Judith Tydor Baumel|שם=The “Bergson Boys” and the Origins of Contemporary Zionist Militancy|מקום הוצאה=Syracuse New York|מו"ל=Syracuse University Press|שנת הוצאה=2005}}</ref> בעקבות מסע הסברה גדול שכלל את המחזות "לעולם לא נמות" ו"דגל נולד" (שנכתבו על ידי [[בן הכט]]) והוצגו בארצות הברית בפני קהלים גדולים (העיקרי ב[[מדיסון סקוור גרדן]], בפני כמאה אלף איש), [[עצומה]] עם כמיליון חתימות, תפילות ב-6,000 כנסיות למען גורל "אחינו" שבאירופה, ואף משלחת של 400 רבנים ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] במטרה לפגוש את הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], במה שנודע כ"[[צעדת הרבנים בוושינגטון|צעדת הרבנים]]", החליט [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] על שני בתיו ב-[[9 בנובמבר]] [[1943]] להגיש הצעת חוק להקים גוף ממשלתי שיעסוק בפליטים וממשל רוזוולט הקים, ב-[[22 בינואר]] 1944 את [[הוועד לענייני פליטים]] (War Refugee Board) - מועצה לטיפול בפליטי המלחמה, גוף שהציל כ-200 אלף יהודים.
בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] גייס את ה[[עיתונאי]] ה[[יהודי]]-[[יהדות ארצות הברית|אמריקאי]] [[בן הכט]] על מנת שיגייס כספים לארגון ה[[אצ"ל]] בקרב היהודים בתעשיית ה[[סרט קולנוע|סרטים]] ב[[הוליווד]]. כספים שנאספו הודות להצלחת המחזה "דגל נולד" שכתב [[בן הכט]] שימשו למימון [[בן הכט (אוניית מעפילים)|אוניית מעפילים שנקראה על שם המחזאי]]. הפעילות האקטיביסטית וה"רעשנית" הייתה לצנינים בעיני מנהיגות יהדות אמריקה, שחששה לעורר [[אנטישמיות]], ובעיני הממסד הציוני, שביקש מהשלטונות האמריקניים לפעול כנגד הלל קוק ואנשיו. היה חבר המשלחת הציונית לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות]].
במהלך שנותיו בארצות הברית השתנו השקפותיו של קוק. בתחילה היה אמון על התפישה הפרימורדיאלית של הציונות, שנבעה מהתנאים של [[יהדות מזרח אירופה]], וראה בכל יהודי תבל כבני לאום אחד בכח; אך הוא הבין במהרה שהיהודים המקומיים הם ברובם המכריע אמריקנים בתפישתם העצמית, שיהדותם היא דת או מורשת אתנית ותו לאו. הוא החל לראות את תפקיד הציונות לא כתנועה הפונה לכל יהודי תבל, אלא כמאפשרת בחירה לאלו שלא נקלטו בארצותיהם, בין אם להצטרף לאומה עברית חדשה או להישאר על מכונם. קוק שילב את תפישתו החדשה גם בחשש עמוק מהפיכתה של המדינה העתידה ל[[תאוקרטיה]], עקב התלות במבחנים דתיים כדי להגדיר [[מיהו יהודי]], ומהאשמת האזרחים היהודים בנאמנות כפולה. הוא החל להפריד בין "עברים" (בני היישוב העברי בארץ ישראל והיהודים הנרדפים באירופה), להם נועדה התנועה הלאומית, ל"יהודים" סתם. ב-10 בדצמבר 47', כתב בניו יורק הראלד טריביון טור בו טבע את המונח "[[פוסט-ציונות]]": {{ציטוטון|אנו בתנועת השחרור העברית מתנגדים למושג של 'אומה יהודית עולמית' השואפת באמצעות [[הסוכנות היהודית]] להטביע את התווית 'מדינה יהודית' על חלקי פלשתינה שלא עברו לערבים... ליבת תוכניתנו היא הפרדה חדה בין היהודים כדת והעברים כעם... איננו אנטי-ציונים, אנו פוסט-ציונים.}} כעבור שבוע כתב בניו יורק פוסט: {{ציטוטון|תהא אשר תהא משמעותה של המילה "עם יהודי", אי-אפשר להגדירו כ[[לאום|ישות פוליטית שיש לה מדינה]]... אנו מציעים להקים לא 'מדינה יהודית', אלא רפובליקה עברית שבה לנוצרים, מוסלמים ויהודים יהיה שוויון מלא.}}{{הערה|1=להרחבה: Frank Jacob, Sebastian Kunze (עורכים), Jewish Radicalisms: Historical Perspectives on a Phenomenon of Global Modernity. ולטר דה גרויטר, 2019. עמ' 23-61.}}
הפילוסוף [[יוסף אגסי]] כתב שבשונה מהמוסדות הציוניים של של א"י ושל יהדות ארצות הברית, קוק סבר כי יש להציל את יהודי אירופה, ללא כל תנאי מוקדם ואילו הם דרשו שהצלת יהודי אירופה תהיה מותנית בהעברתם לארץ־ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/17610|כותרת=על קברו של הלל קוק / יוסף אגסי - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-11-14}}</ref>
[[קובץ:Grave of Hillel Kook.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברו של הלל קוק בבית הקברות בכפר שמריהו]]
ב-[[21 ביוני]] [[1948]], [[אלטלנה#מהלך הפרשה|בחוף כפר ויתקין]], פרץ ויכוח קשה בינו לבין [[מנחם בגין]]. קוק צידד במסירת "[[אלטלנה]]" לידי [[צה"ל]] ואילו בגין התעקש שתישאר בידי האצ"ל. בגין עלה על הספינה שהמשיכה לתל אביב וקוק צעד רגלית ל[[כביש 4]]. בדרכו לתל אביב נעצר על ידי מחסום צה"ל ונכלא לשלושה חודשים ב[[כלא בית שאן]] כמו כל חברי האצ"ל ששמם נקשר לספינה. בעקבות מעצרו, הגיש אחיו את העתירה הראשונה שבה דן [[בית המשפט הגבוה לצדק]] של מדינת ישראל.{{הערה|בג"ץ 1/48 (מחוזי תל אביב) '''ד"ר הרצל קוק נ' שר הביטחון של הממשלה הזמנית למדינת ישראל ואחרים'''}} [[יחיעם ויץ]] סבור שהבאת אוניית הנשק "אלטלנה" הייתה קריאת תיגר על מנהיגותו של [[מנחם בגין]], כשם שהייתה קריאת תיגר על מנהיגותו של [[בן-גוריון]]. לטענתו, הלל קוק עמד בראש האופוזיציה הפנימית לבגין בתנועת החרות, בעיקר בשאלת היחס למוסדות [[היישוב|היישוב העברי]]. בעוד קוק נקט בגישה השוללת שיתוף פעולה של התנועה עם מוסדות היישוב, בגין תמך בהשתלבות התנועה במוסדות המדינה שזה עתה קמה.{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|פרגמטיסט מיוסר|1.1392193|6 במרץ 2007}}}}{{הערה|[[#החוזה המוחמץ|יובל אליצור, הלל קוק – החוזה המוחמץ]], בעמ' 96}}
היה חבר הכנסת הראשונה מטעם [[תנועת החרות]], אך פרש ממנה במעמד [[סיעת יחיד]], עקב חילוקי דעות.
ב-[[1951]] עבר לארצות הברית שם היה איש עסקים, ב-[[1957]] הקים עם [[שמואל מרלין]] את [[המכון לחקר המזרח התיכון]] ב[[ניו יורק]] והמשיכו להשמיע קולם בעד ישראל חילונית והפרדת הדת מהמדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/28889|כותרת=רפי לביא: תוצרת בית / אדם ברוך - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-11-14}}</ref>
קוק שב לישראל ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] והתגורר ב[[כפר שמריהו]]. נפטר ב-[[18 באוגוסט]] [[2001]], בן 86, ונקבר בבית הקברות בכפר שמריהו.
== בני משפחתו ==
אביו, הרב [[דב בער הכהן קוק]] (אחיו של הרב קוק) שהיה תלמיד חכם ואיש חסד, כיהן כרב בעפולה וניהל את [[מכון הארי פישל]] לדרישת התלמוד; הוא אף פרסם בירורי [[הלכה]] בעילום שם. אחיו של הלל קוק הם: [[רפאל קוק|רפאל הכהן קוק]], סוניה מאירי, ד"ר [[נחום קוק (רופא)|נחום הכהן קוק]], בתיה כלאב, נחמה ליפשיץ, ד"ר הרצל הכהן קוק וצילה הלוי. היה נשוי לבטי, ולאחר פטירתה נישא לפסלת נילי קוק. בנותיו הן אסטרה טמקו, פסיכואנליטקנית שחייה בלונדון עם בעלה העיתונאי נד טמקו, ופרופ' בקי קוק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] בבאר שבע, שהייתה נשואה לפרופסור למדע המדינה [[גדעון דורון]].
{{עץ משפחת קוק}}
==ראו גם==
* [[בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית]]
==לקריאה נוספת==
* {{עוגן|החוזה_המוחמץ|[[יובל אליצור]], הלל קוק – החוזה המוחמץ, '''31 דמויות ממעצבי דור המדינה''', ירושלים: כרמל, 2008, עמ' 93–99}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Hillel Kook}}
* {{קישורי ח"כ|595|פתוחה=ותיק}}
* {{אנצ דעת|781}}
* [http://www.etzel.org.il/people/kuk.htm הלל קוק], באתר האצ"ל
* {{תדהר|9|3289|הלל קוק (פיטר ברגסון)}}
* [http://yad-vashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20777.pdf פרסום של יד ושם על פעילותו הציבורית של הלל קוק בארצות הברית בזמן השואה]
* ישראל בר-ניר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-1809.htm פיטר ברגסון: האיש שהממסד לא הצליח להשתיקו], אימגו
* [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=4625&channel=1&subchannel=3 ראיון עליו עם בתו] בעיתון "[[מקור ראשון]]"
* {{יוטיוב|drRgtBP-wow|שם=טריילר לסרט "נגד הזרם" על קבוצת ברגסון שהקים הלל קוק בארה"ב להצלת יהודים בשואה}}
* {{הארץ|אבי כצמן|מת הלל קוק, חבר הכנסת הראשונה|1.727216|19 באוגוסט 2001}}
* {{הארץ|מאיה גז|האזנות, גנגסטרים ומאמצי גירוש: התיק הסודי של האף־בי־איי נגד איש האצ"ל בארה"ב|1.6266725|11 ביולי 2018}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=19676 קבוצת ברגסון], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]], 05 בספטמבר 2020
* {{ynet|רנן יזרסקי|איש מחתרת ימין והוגה Free Palestine. מבולבלים?|news/article/hymykkis6|1 בדצמבר 2023}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263882905171|הלל קוק (1915-2001)}}
*[[יוסף אגסי]], [https://benyehuda.org/read/17610 על קברו של הלל קוק], אתר בן יהודה
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חברי הכנסת הראשונה}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל: קוק, הלל}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם חירות]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם סיעות יחיד]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:רוויזיוניסטים]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ"ל]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים בפולין]]
[[קטגוריה:פעילי הצלה בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת קוק|הלל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:כפר שמריהו: אישים]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי ליטא]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות בכפר שמריהו]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1915]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2001]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715549608' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |