בדיקת שינויים ספציפיים

'{{פירוש נוסף| נוכחי = רפובליקה של אירלנד שאינה חלק מהממלכה המאוחדת| אחר = חבל הארץ צפון אירלנד, שהוא חלק מהממלכה המאוחדת| ראו = [[צפון אירלנד]]}} {{מדינה | שם = אירלנד | מדינה = אִירְלַנְד | שם בשפת המקור = Éire{{ש}}Ireland | מוטו לאומי = אירלנד לעולם | המנון = [[המנון אירלנד|שיר החיילים]] | קובץ המנון = United States Navy Band - Amhrán na bhFiann.ogg | יבשת = [[אירופה]] | שפה רשמית = [[אירית]] (ראשית), [[אנגלית]] (משנית) | עיר בירה = [[דבלין]] | קואורדינטות של הבירה = {{coord|53|20|34|N|6|15|58|W|type:city|display=inline}} | העיר הגדולה ביותר = [[דבלין]] | משטר = [[רפובליקה]] | ישות קודמת = {{דגל|אירלנד}} [[מדינת אירלנד החופשית]] | הקמה = '''עצמאות מ[[בריטניה]]''' | אירועי הקמה = הכרזת הרפובליקה האירית{{ש}}הצהרת עצמאות{{ש}}[[האמנה האנגלו-אירית]]{{ש}}חוקת המדינה החופשית{{ש}}חוקת אירלנד{{ש}}חוק רפובליקת אירלנד | תאריכי הקמה = [[24 באפריל]] [[1916]]{{ש}}[[21 בינואר]] [[1919]]{{ש}}[[6 בדצמבר]] [[1921]]{{הערה|שם=האמנה האנגלו אירית|{{דואר היום||השלום האירלנדי|19211208|16}}}}{{ש}}6 בדצמבר [[1922]]{{ש}}[[29 בדצמבר]] [[1937]]{{הערה|שם=חוקה|{{הארץ1||חגה של אירלנד|19371230|21}}}}{{ש}}[[19 באפריל]] [[1949]]{{הערה|שם=עצמאות|{{חרות||אירלנד חוגגת את עצמאותה|19490419|21}}}}{{ש}} | אחוז מים = 2% | מטבע = [[אירו]]{{הערה|לפני שנת 1999 - [[פונט אירי]].}} | סימון מטבע = EUR | אזור זמן = 0 | סיומת אינטרנט = ie | קידומת טלפון = 353 | מפה = {{מפת איתור/אירופה|מדינה=אירלנד}} | דגל = Flag of Ireland.svg | סמל = Coat_of_arms_of_Ireland.svg }} [[קובץ:Irish clover.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ה[[תלתן]] של [[פטריק הקדוש]] - סמלם של האירים בכל תפוצותיהם]] [[קובץ:Easter Proclamation of 1916.png|ממוזער|שמאל|הכרזת הרפובליקה של 1916]] [[קובץ:Ahern-Bush-Patrick's2005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טישך|ראש ממשלת אירלנד]] [[ברטי אהרן]] (משמאל) ו[[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' ווקר בוש]], [[2005]]]] [[קובץ:Ireland bush.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוף טבעי באירלנד]] [[קובץ:Cathedral of St Colman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קתדרלת קולמן הקדוש בקוֹאוּ (Cobh)]] '''הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד היא מדינה האנטישמית עם החיה במבי שעושה לכולם סיוטים צריך להחרים אותה כי היא ידועה כאנטישמית ושנואת ישראל רק בגלל שהיא קיימת וללא היגיון''' (ב[[אירית]]: '''Poblacht na hÉireann''', ב[[אנגלית]]: '''Republic of Ireland'''), או בשמה הרשמי '''אירלנד''' (באירית: {{שמע|קובץ=Eire_pronunciation.ogg|תיאור='''Éire'''}}, באנגלית: '''Ireland'''), היא [[מדינה]] הנמצאת ב[[אירלנד (אי)|אי אירלנד]] ושולטת על 26 מתוך 32 [[מחוזות אירלנד|מחוזותיו]], המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת [[אירופה]], ממערב לאי [[בריטניה הגדולה]]. שאר שטחו של האי, הידוע כ"[[צפון אירלנד]]", הוא חלק מ[[הממלכה המאוחדת|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]]. אירלנד חברה ב{{ה|איחוד האירופי}}. האומה האירית היא אחת מ[[האומות הקלטיות]] והדבר ניכר במסורתה וב[[שפות קלטיות|שפתה]]. ==היסטוריה== {{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של אירלנד}} === העת העתיקה === [[בני אדם]] הגיעו לראשונה לאירלנד ב[[תקופת קרח|תקופת הקרח]] האחרונה, בסביבות השנים 7000 עד 6000 לפני הספירה, דרך מעבר יבשתי שחיבר אז בין יבשת אירופה לבריטניה. באי התפתחה תרבות [[פגאניזם|פגאנית]] מקומית שהושפעה מפלישה של שבטים [[קלטים]] ו[[גאלים]] במאה הרביעית לפני הספירה. בניגוד לשכנתה בריטניה, אירלנד לא נשלטה מעולם על ידי [[האימפריה הרומית]]. לפי המסורת, הגיע לאירלנד בשנת [[432]] לספירה [[פטריק הקדוש]], כנראה ממוצא [[קלטים|קלטי]], שהחל להמיר ל[[נצרות]] את תושבי האי. פטריק לא פגע באורח החיים השבטי ובמסורת החיים של ה[[אירים]], אך כינס לספר חוקים את החוקים שלפיהם חיו התושבים, ושינה את אלה שסתרו את הנצרות. הוא שהנחיל את השימוש באלפבית הלטיני ואיפשר לנזירים האיריים לשמר חלקים נרחבים של הספרות הקלטית, שנשמרה עד אז רק בעל פה. ההגמוניה הנוצרית הופרה במאה ה-9, ובמשך 200 שנה של לחימה לא רצופה כשה[[ויקינגים|וויקינגים]] שטפו את האי ושדדו כנסיות וערים. הם הקימו ערי [[חוף]] רבות, ביניהן [[דבלין]] (מהמילה הגאלית: Án Dubh Linn, "בריכה שחורה"), ושלטו בחלק ממזרח האי במסגרת [[ממלכת דבלין]]. הם הובסו על ידי המלך האירי [[בריאן בורו]] (Brian Boru), והאירים היו משוחררים כ-150 שנה. למרות זאת, בתקופה זו הם כילו את מרצם ומשאביהם על מלחמות פנימיות בין השושלות. === שלטון אנגלי === {{הפניה לערך מורחב|יחסי אירלנד–הממלכה המאוחדת}} בתחילת [[האלף השני]] עלו באירלנד מספר שליטים מקומיים שיסדו שושלות מלוכה. בשנת [[1169]] פלשו ה[[בריטים]] ה[[נורמנים]] לאירלנד. הם היו שכבת ה[[אצולה]] האנגלית. הם היו ממוצא נורמני והשתלטו על אנגליה מאה שנה קודם לכן. הם פלשו לאחר שהוזמנו על ידי מלך מקומי בשם [[דרמוט מק'מורו]] להתערב בסכסוך פנימי. הפולשים הראשונים היו אצילים, שתמכו בטוענים לכתר האנגלי, שלא צלחו בהשגתו. הם נדחקו מאנגליה לאירלנד בידי מלכי אנגליה. בסופו של דבר, מלך אנגליה חשש שתיווצר לו אופוזיציה באירלנד ופלש גם הוא. בהמשך, הכתר האירי אוחד עם [[ממלכת אנגליה|הכתר האנגלי]] והם נשלטו על ידי מלך אחד. למרות זאת כונן באירלנד פרלמנט עצמאי. בנוסף לזה, כמעט בכל משך שלטונם של ה[[אנגלים]] באירלנד, השלטון לא כלל את כל שטח אירלנד, וכמעט תמיד היו שטחים איריים חופשיים. תקופת שלטונו של [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] מלך אנגליה הייתה מלאה תהפוכות באירלנד. בשנת [[1541]] היא הופרדה בצעד סמלי מבריטניה והוכרזה כממלכה נפרדת, אף על פי שבאופן אוטומטי שליטה היה מלך בריטניה. הנרי השמיני היה גם המלך שגירש את [[הכנסייה הקתולית]] מבריטניה בעקבות סירובו של האפיפיור לבטל את נישואיו. הנרי ובנו, אדוארד השישי, הצליחו להכחיד כמעט את הנצרות הקתולית מבריטניה אך לא הצליחו כך באירלנד שנשארה קתולית. מלחמות הדת המשיכו בתקופת המלכה מרי, בתו של הנרי השמיני וחדלו בתקופתה של [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]], שגם היא הייתה בתו של הנרי. אליזבת דאגה להסדר בין ה[[פרוטסטנטים]] לקתולים, הן באירלנד והן בבריטניה. היא הייתה בין השליטים היחידים של בריטניה, שהצליחו לשלוט באירלנד כולה. במהלך המאה ה-17 [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] אנגלים ו[[סקוטים]] שבקשו למגר את הקתולים באירלנד, יזמו התיישבות פרוטסטנטית בצפון אירלנד. ב-[[1801]] העביר הפרלמנט האירי החלטה כי אירלנד תאוחד עם "[[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה]]", שנוצרה מאיחוד של אנגליה וסקוטלנד ב-[[1707]]. כתוצאה מהאיחוד נוצרה "[[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד]]". בעקבות האיחוד שונה [[דגל הממלכה המאוחדת]] שעד אז שילב בין דגלי [[דגל אנגליה|אנגליה]] ו[[דגל סקוטלנד|סקוטלנד]], ונוסף לו צלב אדום נטוי באלכסון, המייצג כביכול את [[סנט פטריק]], הפטרון של אירלנד. "הצלב של סנט פטריק" הוסף על גבי הצלב הלבן של סקוטלנד, באופן שנותן ל[[סקוטלנד]] עדיפות על-פני אירלנד. למעשה, "הצלב של סנט פטריק" לא היה סמל אירי מעולם, ואף השימוש שלו בקרב ה[[יוניוניזם (אירלנד)|יוניוניסטים]] (תומכי האיחוד עם בריטניה) בצפון אירלנד, משני. נראה כי זה היה סמלה של משפחת המושל שמונה על אירלנד מטעם הממלכה המאוחדת. === הרעב הגדול === בשנת [[1846]] החל "[[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]]", אחד מהאירועים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה האירית. באותה תקופה, ממגוון סיבות חקלאיות, כלכליות וחברתיות נוצרו תנאי רעב אשר המיתו מאות אלפים מתושבי האי. הגורם המיידי להיווצרות הייתה פטריית ה[[כימשון]], שהתפשטה בכל האי וכילתה את רוב היבולים של פריט המזון הבסיסי של רוב תושבי האי, [[תפוח אדמה|תפוח האדמה]]. כתוצאה מהרעב שנמשך שלוש שנים, מתו מעל חצי מיליון איש, ומיליונים אחרים היגרו ל[[ארצות הברית]], בריטניה, [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]]. === תנועות השלטון העצמי ויוניוניזם === ב[[שנות ה-70 של המאה ה-19]], חזרה סוגיית השלטון העצמי האירי למרכז העניין הציבורי והפוליטי באירלנד בהובלתו של [[צ'ארלס סטיוארט פרנל]], מייסד המפלגה הפרלמנטרית האירית, אך תומכי השלטון העצמי, ביניהם ראש הממשלה הבריטי [[ויליאם גלאדסטון]], לא הצליחו להעביר חוק שלטון עצמי בפרלמנט. לצד הדרישה לעצמאות, קמה בצפון אירלנד תנועת ה[[יוניוניזם (אירלנד)|יוניוניזם]], שביקשה להישאר חלק מהממלכה המאוחדת. תושבי [[בלפסט]] ו[[אלסטר]], הפרוטסטנטים ברובם, חששו כי מתן שלטון עצמי לאירלנד יטביע את הצפון התעשייתי והמשגשג ב[[איכר]]ים קתולים עניים, אשר כצעד ראשון להפגנת עצמאותם יטילו מכסים והגבלות על ה[[מסחר]] עם אנגליה אשר היווה את רוב פרנסתם. כמו כן, הם חששו שהקתולים יטילו הגבלות עליהם, כפי שהפרוטסטנטים הטילו על הקתולים בעבר. המאבק למען העברת חוק השלטון העצמי של אירלנד המשיך עד שנות ה-1910, וכשהיה נראה שיעבור, הקימו היוניוניסטים בצפון אירלנד את ארגון מתנדבי אלסטר שמטרתו הייתה מניעת מתן העצמאות למדינה. פריצת [[מלחמת העולם הראשונה]] דחתה את יישום ההחלטה שלבסוף התקבלה, אך בינתיים באירלנד שינו מאורעות המאבק לעצמאות את פני המפה הפוליטית. === מרידת חג הפסחא ומלחמת העצמאות === תקופת מלחמת העולם הראשונה הביאה את המאבק של התנועה הרפובליקנית האירית לשיאים חדשים. ארגונים לאומניים נאבקו נגד [[גיוס חובה]] לצבא הבריטי, והגבירו את התארגנותם ואימוניהם הפארה-צבאיים בציפייה למלחמה על עצמאותם. בשנה שלפני המלחמה, ב-1913, אירעה "הנעילה" בדבלין, שביתת העובדים הגדולה בהיסטוריה האירית, שמתוכה קמו עוד ארגונים לאומניים ומיליציות, שהצטרפו בשנים שלאחריה למאבק הרפובליקני. ב-[[24 באפריל]] [[1916]], פתחו הרפובליקנים, בהובלת [[האחווה הרפובליקנית האירית]], [[המתנדבים האירים]], [[קומן נה מאן]], ואחרים את [[מרידת חג הפסחא]] בהכרזת הרפובליקה האירית. המורדים הובסו, אך ב-1919, כשמפלגת [[שין פיין]] זכתה בבחירות במרבית מושבי הפרלמנט, חברי המפלגה החרימו את הפרלמנט הבריטי, והקימו במקום זאת את ה[[דאל אירן]], הפרלמנט האירי, יחד עם הצהרת עצמאות מבריטניה והקמת רפובליקה אירית. רק [[ברית המועצות]] הכירה ברפובליקה החדשה. הכרזה זו הייתה יריית הפתיחה של [[מלחמת העצמאות האירית|מלחמת העצמאות]] שארכה שנתיים. === האמנה האנגלו-אירית ומלחמת האזרחים === ביולי 1921 הוכרזה [[הפסקת אש]], והתחדש המשא ומתן בין [[ממשלת בריטניה]] לנציגים אירים בהובלת [[ארתור גריפית']], [[רוברט ברטון (פוליטיקאי)|רוברט ברטון]] ו[[מייקל קולינס]], במטרה לחתום על [[האמנה האנגלו-אירית]], שתעניק שלטון עצמי לאירלנד במסגרת ריבונית של הממלכה המאוחדת וכחלק מ[[חבר העמים הבריטי]]. כעת, התנועה הרפובליקנית התפצלה בין אלו שתמכו בעצמאות חלקית על פי תנאי האמנה, ואלו שדרשו עצמאות מלאה מבריטניה, כולל במחוזות צפון אירלנד. ב-6 בדצמבר 1921, אישר הדאל אירן את האמנה ברוב זעום, וב-6 בדצמבר 1922 הפך כל האי אירלנד ל[[מדינת אירלנד החופשית]].{{הערה|שם=האמנה האנגלו אירית}} כעבור חודש, שישה [[מחוזות צפון אירלנד]] בעלי רוב פרוטסטנטי הצטרפו בחזרה לממלכה המאוחדת כפי שהותר להם על פי ההסכם. בעקבות הקמת מדינת אירלנד החופשית נפתחה [[מלחמת האזרחים האירית]]. הכוחות המתנגדים לאמנה, בראשותו של [[איימון דה ואלירה]], טענו שקבלת האמנה משמעותה מיגור הרפובליקה לה נשבעו אמונים. הם לא רצו לחיות תחת כל צורה של שלטון בריטי, והתנגדו לכך שכל חברי [[ממשלת אירלנד]] יחויבו להישבע אמונים למלכות אנגליה. הכוחות התומכים באמנה, בראשות מייקל קולינס, טענו שאף על פי שהאמנה לא מעניקה את החופש המושלם, היא מעניקה את המסגרת שבתוכה יהיה ניתן להשיג אותו. [[הצבא האירי הרפובליקני]] (IRA) – הצבא האירי הרשמי שיוסד מארגון המתנדבים האירים עם הכרזת הרפובליקה ב-1919 – התחלק בין שני המחנות, והצד התומך באמנה חדל להיקרא IRA, והצטרף לצבא הלאומי, ששורותיו כללו גם חיילים משוחררים מהמלחמה, וצד זה הביס לבסוף את מתנגדי האמנה במאי 1923. === מדינת אירלנד החופשית וחוקת 1937 === [[ויליאם תומאס קוסגרייב]], שעמד בראש הממשלה הזמנית עד הקמת מדינת אירלנד החופשית, מונה לראש ממשלתה. המחוקק כלל את הדאל אירן כבית תחתון, והוסיף את השנד ארין (Seanad Éireann), או הסנאט, כבית עליון. מכיוון שהיה על כל חברי הדאל להישבע אמונים לכתר הבריטי, נבחרי שין פיין הרפובליקנים סירבו לקחת את מושביהם. חברי הדאל תומכי האמנה הקימו את מפלגת [[קומן נה גייל]], שהייתה לרוב בבית המחוקק בין השנים 1922 ל-1927, כשרק מפלגת הלייבור באופוזיציה פעילה, ואז שלטה כמפלגת מיעוט עד 1932. איימון דה ואלירה ניסה לבטל את מדיניות החרם של שין פיין, וכשנכשל בכך, הקים את מפלגת [[פיאנה פול]], שהצטרפה לדאל ב-1927, וב-1932 הייתה למפלגה הגדולה ביותר. ב-1931 העביר הפרלמנט הבריטי את [[חוק וסטמינסטר]], אשר שחרר את הסמכות של הממלכה המאוחדת לחוקק עבור המדינה החופשית וריבונויות אחרות של הממלכה, צעד חשוב בהפיכתה של אירלנד למדינה ריבונית, מצב שניצל דה ואלירה, כעת ראש הממשלה. הוא ביטל את שבועת האמונים לכתר, ופתח במלחמה כלכלית נגד אנגליה. ב-1937, הוא ניסח [[חוקה]] חדשה, שעברה במשאל עם ביולי של אותה השנה, ובכך הגיעה המדינה החופשית לסופה, וקמה רפובליקת אירלנד.{{הערה|שם=חוקה}}{{הערה|{{הארץ1||הקונסטיטוציה החדשה של אירלנד|19370518|28}}}} החוקה החדשה גרמה לפיצול נוסף בין הפעילים הרפובליקנים הוותיקים. הוא נתן סמכויות חוקתיות לכנסייה הקתולית, והקטין את זכויות הנשים אשר הובטחו בחוקה הזמנית המקורית שנכתבה עם הצהרת העצמאות כעשרים שנים קודם לכן. חלק מהנשים הרפובליקניות הנבחרות, שהיו גם חלק מן המאבק המזוין לעצמאות אירית, בחרו בשלב זה לפרוש מן ה[[פוליטיקה]] האירית. === הרפובליקה האירית === הרפובליקה האירית הוכרזה רשמית ב-1949, אז אומץ חוק הרפובליקה. הקשרים שהיו בכל פעם לרופפים יותר בין אירלנד לבין בריטניה נותקו סופית ואירלנד חדלה להיות חברה ב[[חבר העמים הבריטי]].{{הערה|שם=עצמאות}} בדצמבר [[1955]] [[מדינות החברות באומות המאוחדות|הצטרפה אירלנד לאו"ם]]. אירלנד הצטרפה ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] בשנת [[1973]]. במהלך שנות ה-70 חוותה אירלנד משבר כלכלי, אך שינויים במדיניות הכלכלית הובילו לצמיחה חדה בין שנות ה-90 לשנות ה-2000, תקופה שמכונה "הטיגריס הקלטי" (''An Tíogar Ceilteach''). ב-2007, עם המשבר הכלכלי העולמי גם כלכלת אירלנד ספגה מהלומה, אך מאז שנת 2014 נמצאת שוב בצמיחה. במהלך החצי השני של המאה ה-20 הייתה ממשלת אירלנד מעורבת עמוקות במציאת פתרון [[הסכסוך בצפון אירלנד]]. הסכם השלום של שנת [[1998]] אושר במשאלי עם בשני צידי הגבול. על פי ההסכם הכירה אירלנד בכך שמרבית תושבי צפון אירלנד מבקשים להישאר כחלק מן הממלכה המאוחדת, ולפיכך ויתרה אירלנד על תביעתה לריבונות על צפון אירלנד, והסירה אותה מחוקתה. בריטניה מצידה הכירה בקשרים העמוקים בין צפון אירלנד לרפובליקת אירלנד, ושצפון אירלנד תישאר חלק ממנה עד שהעם בשני צידי הגבול יחליטו אחרת, ובמקרה כזה, על אירלנד ובריטניה גם יחד לכבד ולבצע החלטה זו. ==פוליטיקה== {{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של אירלנד}} אירלנד היא [[רפובליקה]], בה מערכת [[פרלמנט]]רית וממשלה. [[נשיא אירלנד]], המשמש כראש המדינה, נבחר לתקופה בת שבע שנים, ויכול להיבחר לשתי תקופות כהונה. תפקידו של הנשיא הוא סמלי ברובו, אך עדיין יש לו מספר תפקידים וסמכויות על פי החוקה, בביצועם הוא נעזר בגוף מייעץ בשם "מועצת המדינה". ראש ממשלת אירלנד מכונה באירית '''[[טישך|טישֵך]]''' (Taoiseach); במילה זו נעשה שימוש אף באנגלית (בעיקר בדיווחי חדשות). ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא לפי המלצת הפרלמנט, ולכן הוא על פי רוב מנהיג מפלגת הרוב בפרלמנט, או מנהיג [[קואליציה]] של מפלגות המהוות רוב. הפרלמנט ובו שני בתים, מורכב מן הבית העליון, הסנאט, ומן הבית התחתון, ה'''דול''' (Dáil). בסנאט שישים חברים: אחד-עשר מתמנים על ידי ראש הממשלה, שישה נבחרים על ידי האוניברסיטאות ו-43 נבחרים מתוך פאנלים של מועמדים. בדול 166 חברים, המכונים TD - Teachtaí Dála (מקביל ל[[ראשי התיבות]] [[חבר הכנסת|ח"כ]]). חברי הדול נבחרים בבחירות אזוריות לפי שיטת [[הקול היחיד הנייד]]. על פי החוקה האירית יש לערוך בחירות לפחות אחת לשבע שנים. על פי החוק הבחירות נערכות אחת לחמש שנים. הממשלה מוגבלת חוקתית לחמישה עשר חברים, כששניים לכל היותר הם חברי הסנאט. ראש הממשלה וסגנו, וכן שר האוצר חייבים להיות חברי הדאיל. הממשלה הנוכחית מורכבת מקואליציה של שתי מפלגות [[פיאנה פול]], בהנהגת ראש הממשלה [[ברטי אהרן]] והדמוקרטים ה[[פרוגרסיבי]]ם בהנהגת סגן רה"מ מרי הרני. האופוזיציה העיקרית היא מצד מפלגות [[מפלגת פינה גייל|פינה גייל]] והלייבור. המפלגות העיקריות באירלנד כוללות את [[פיאנה פול]] (המפלגה הרפובליקנית), מפלגת השלטון העיקרית בהיסטוריה של אירלנד. מאז ייסודה בשנת [[1926]] הייתה המפלגה בשלטון במשך 55 שנים (שלא ברציפות) ורוב נשיאי אירלנד וראשי ממשלתה יצאו משורות מפלגה זו. המפלגה השנייה בגודלה, המשמשת כמובילת הקואליציה והמפלגה הגדולה במדינה, היא פינה גייל, אשר הוקמה בשנת [[1933]] מאיחודן של כמה מפלגות. ראש ממשלת אירלנד הנכחי, ליאו ורדקר הוא גם ראש המפלגה. מבחינה היסטורית היו פינה גייל וקודמותיה תומכות בחוזה האנגלו אירי, אשר הקים את [[מדינת אירלנד החופשית]] שקדמה לאירלנד, על חלק משטח האי אירלנד, ופיאנה פול הייתה מפלגתם של המתנגדים לחוזה. הלייבור, מפלגה סוציאל-דמוקרטית היא השלישית בגודלה. מפלגה נוספת היא המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית, מפלגה ליברלית ימנית אשר נוסדה בשנת [[1987]] על ידי TD מפיאנה פול ומ[[פינה גייל]], בקואליציה ומשורותיה מונתה סגן ראש הממשלה. מפלגות אחרות הן [[שין פיין]] שהיא הזרוע הפוליטית של ה-IRA, הצבא האירי הרפובליקני, הלוחם לאיחודו של האי. המפלגה טוענת כי היא המשכה של מפלגת שין פיין ההיסטורית שהוקמה בשנת [[1905]], אך מאז עברו על מפלגה זו גלגולים רבים, וטענה זו מוטלת בספק. במהלך שנות קיומה דישדשה המפלגה בשולי הפוליטיקה באירלנד, אך לאחר הפסקת האש בצפון בשנות ה-90, גדל באופן משמעותי מספר תומכיה, אך עדיין שולית ביחס לשלוש המפלגות הגדולות. מצב זה השתנה במהלך [[העשור השני של המאה ה-21]] והיא הפכה לאחת משלוש המפלגות הגדולות. כן פעילה באירלנד [[מפלגה ירוקה]]. אחת הדמויות הידועות ביותר בפוליטיקה האירית ברחבי העולם היא [[מרי רובינסון]], נשיאת אירלנד לשעבר, אשר בין [[1997]] ו-[[2002]] שימשה כנציבת ה[[או"ם]] ל[[זכויות האדם]]. ב-[[22 במאי]] [[2015]] הייתה אירלנד למדינה הראשונה בעולם שערכה [[משאל עם]] בנוגע לאישור [[נישואים חד-מיניים]], וכן למדינה הראשונה שאישרה [[נישואים]] אלו בקלפי.{{הערה|{{ynet|סוכניות הידיעות|היסטוריה באירלנד הקתולית: כן לנישואי גייז|4660519|23 במאי 2015}}}} ב-[[25 במאי]] [[2018]] בוטל סעיף בחוקה האירית האוסר על הפלות, לאחר משאל עם בנושא. סעיף זה אושר אף הוא במשאל עם בשנת 1983, ב-2014 הוכנס תיקון לחוקה שאפשר ביצוע הפלה במקרים של סכנה לחיי האם.{{הערה|{{וואלה!||"היסטוריה באירלנד: ניצחון מוחץ לתומכים בהפלות במשאל עם"|3160880|26 במאי 2018}}}} ב-5 ביולי 2018, העביר השנאד האירי חוק המכריז על התאריך 21 בינואר כיום העצמאות של אירלנד, יום השנה לאספה הראשונה של ה[[דאל אירן]] ב-1919. באספה זו אושרה הצהרת העצמאות האירית.{{הערה|[https://www.thesun.ie/news/2810759/ireland-independence-day-seanad-bill/ Ireland set to get annual Independence Day after Seanad bill passed — but you won’t be getting a day off], Adam Higgins, The Irish Sun, 5th July 2018|כיוון=שמאל}} ==כלכלה== {{הפניה לערך מורחב|כלכלת אירלנד}} אירלנד סבלה במשך שנים מ[[עוני]] ומבריחת תושבים כתוצאה ממצבה הכלכלי הירוד והתבססה בעיקר על חקלאות. בשנות ה-90, במקביל להאצה בתיעוש, החלה [[תופעה]] שכונתה "הנמר הקלטי" שאופיינה בצמיחה מהירה של הכלכלה האירית והפכה אותה מכלכלה כושלת לכלכלה צומחת - המשק האירי צמח בממוצע בכ-10% בין השנים 1995–2000. אירלנד השיקה ב-[[1999]] את ה[[אירו]] ביחד עם שאר מדינות [[האיחוד האירופי]]. בשנת [[1972]] אירלנד חתמה על [[אמנת ההצטרפות לאיחוד האירופי 1972|אמנת ההצטרפות לאיחוד האירופאי]]. ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] החלה הממשלה האירית הסדרה של צעדים שמטרתם לטפל ב[[אינפלציה]], להוריד את עול המיסים, לשפר את איכות כוח העבודה ולעודד השקעות זרות בתחומי המדינה. המשק האירי הוא משק מודרני וקטן יחסית הנשען על מסחר. החקלאות, בעבר הסקטור החשוב בכלכלה האירית, הוחלפה בתעשייה שהיום אחראית לכ-46% מן התמ"ג, 80% מן היצוא ולכ-29% מכוח העבודה. אף על פי ש[[יצוא]] הוא המנוע העיקרי שמניע את הכלכלה האירית גם העלייה ב[[צריכה (כלכלה)|צריכה]] הפרטית וההתאוששות ב[[ענף הבנייה]] ובהשקעות העסקים תורמות לצמיחה הכלכלית. עיר הבירה [[דבלין]], מוקמה במקום ה-22 בסקר עולמי שבחן את [[יוקר המחיה]] בערים שונות ברחבי העולם. ==מחוזות== {{הפניה לערך מורחב|מחוזות אירלנד}} {{מפת מחוזות אירלנד}} {{עמודות|רוחב=inherit|מספר עמודות=2 |עמודה 1= '''הרפובליקה של אירלנד''' {{טורים|רוחב=12em|תוכן= # [[מחוז דבלין]] # [[מחוז ויקלו]] # [[מחוז וקספורד]] # [[מחוז קרלו]] # [[מחוז קילדייר]] # [[מחוז מית']] # [[מחוז לאות']] # [[מחוז מונאהן]] # [[מחוז קאוואן]] # [[מחוז לונגפורד]] # [[מחוז וסטמית']] # [[מחוז אופאלי]] # [[מחוז ליש]] # [[מחוז קילקני]] # [[מחוז ווטרפורד]] # [[מחוז קורק]] # [[מחוז קרי]] # [[מחוז לימריק]] # [[מחוז טיפררי]] # [[מחוז קלייר]] # [[מחוז גולוויי]] # [[מחוז מאיו]] # [[מחוז רוסקומון]] # [[מחוז סלייגו]] # [[מחוז ליטרים]] # [[מחוז דניגול]] }} |עמודה 2= '''[[צפון אירלנד]]''' # [[מחוז פרמנה]] # [[מחוז טיירון]] # [[מחוז לונדונדרי]] # [[מחוז אנטרים]] # [[מחוז דאון]] # [[מחוז ארמה]] }} {{-}} ==גאוגרפיה== [[קובץ:Ei-map He.svg|שמאל|ממוזער|250px|מפת אירלנד]] [[קובץ:Glendalough,_the_valley_of_the_two_lakes_-_geograph.org.uk_-_1773691.jpg|ממוזער|נהר זורם בעמק באירלנד]] {{הפניה לערך מורחב|אירלנד (אי)}} אירלנד וצפון אירלנד שוכנות ב[[אירלנד (אי)|אי האירי]] שנמצא במזרח [[האוקיינוס האטלנטי]]. שטחו 84,421 [[קילומטר רבוע]] (האי השלישי בגודלו ב[[אירופה]]), אורכו (מצפון לדרום) 485 [[קילומטר]], רוחבו (ממזרח למערב) 275 קילומטר, ואורך קו-החוף שלו 1,448 קילומטר. ממערב לאי משתרע האוקיינוס האטלנטי, מצפונו [[התעלה הצפונית (האיים הבריטיים)|התעלה הצפונית]], ממזרח [[הים האירי]] המפריד בין אירלנד לבריטניה ומתחבר ל[[אוקיינוס]] דרך [[תעלת סנט ג'ורג']] ו[[הים הקלטי]], בדרום מזרח האי. החלק המרכזי של האי הוא שפלה. המוקפת בשטחים הרריים. החוף המערבי של אירלנד בין [[מחוז קורק]] ו[[מחוז דניגול]] מורכב ברובו מצוקים תלולים שמסתיימים בים. ההר הגבוה ביותר הוא Carrauntoohil וגובהו 1,041 [[מטר]]. דרום מערב אירלנד כולל את אזור נהר [[שאנון (נהר)|שאנון]], הנהר הארוך באי, אשר חוצה את האי מצפון-מזרח לדרום-מערב ונשפך אל הים ממערב לעיר [[לימריק]]. האזור הדרום מערבי מכיל מספר רב של [[אגם|אגמים]] שבהם ניתן [[דיג|לדוג]]. בנוסף לאגמים יש בדרום מערב האי הרים קשוחים ומישורים פוריים. באזור זה נמצא גם מישור בורן, מישור ענק של [[אבן גיר]]. ===אקלים=== האי מושפע מאוד מהזרם הצפון אטלנטי, שהוא ההמשך הצפון מערבי של [[זרם הגולף]] הבא מ[[הקריביים]]. חום המים בזרם גורם ל[[מזג אוויר]] מתון יחסית באי. ה[[קיץ]] איננו חם אם כי הטמפרטורה יכולה להגיע ל-30 מעלות [[צלזיוס]]; ב[[חורף]] הטמפרטורות מגיעות לעיתים לקיפאון, אך ה[[שלג]] נדיר. [[גשם]] יורד כמעט כל השנה, בממוצע ב-275 ימים. כמויות הגשם הגדולות גורמות לכך שהאי מכוסה בשטחי דשא וצמחייה ירוקים כל השנה, ולכן הוא מכונה בשם "אי ה[[ברקת]]" (Emerald Isle). ===חי וצומח=== אדמת אירלנד פורייה ביותר ומכוסה בצמחייה ירוקת-עד. ה[[יער]]ות אינם רבים ושטחי דשא ומרעה מכסים את רוב שטחו של האי. הגידול התרבותי הנפוץ ביותר הוא [[תפוח אדמה|תפוח האדמה]]. העם האירי הסתמך במשך שנים ארוכות על גידול תפוחי אדמה למחייתו; [[פטרייה]] שהרסה בעבר את יבולי תפוחי האדמה הובילה ל[[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]]. גידול נפוץ נוסף הוא ה[[שעורה תרבותית|שעורה]]. עולם החי באי אינו מגוון. באי נפוץ גידולם של [[צאן]], [[חזיר הבית|חזירים]] ו[[בקר]]. באי אין כלל [[נחשים]], והמסורת האירית מספרת כי אלו גורשו משטחו של האי על ידי [[פטריק הקדוש]]. ==דמוגרפיה== {{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של אירלנד}} [[קובץ:Population of Ireland 1951-2011.png|ממוזער|שמאל|250px|אוכלוסיית אירלנד בין שנים 1951–2011]] על פי מחקרים [[גנטיקה|גנטיים]], המתיישבים הראשונים הגיעו לאירלנד מ[[חצי האי האיברי]] בסופו של [[עידן קרח|עידן הקרח]] האחרון. בתום התקופות [[התקופה המזוליתית|המזוליתית]], [[התקופה הנאוליתית|הנאוליתית]] ו[[תקופת הברונזה|הברונזה]], הגיעו לאי מתיישבים [[קלטים]] שהביאו עמם את השפה ואת התרבות הקלטית. שני סוגי המתיישבים עדיין מייצגים את המטען הגנטי העיקרי של רוב תושבי אירלנד. המתיישבים הקלטים פשטו ברחבי אירלנד והפכו לגזע הדומיננטי באי. לאירים גם ישנם שורשים [[סקנדינבים]], [[ממלכת אנגליה הנורמנית|אנגלו-נורמנים]], [[צרפתים]] ו[[בריטים]]. נכון לשנת [[2023]], מתגוררים באירלנד כ-5,281,600 תושבים. באירלנד אחוז הילודה הגבוה ביותר ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] עם 1.7 ילדים לאישה בממוצע. ב-1 בינואר 2019, הפכו ההפלות במדינה לחוקיות. מספר הנתינים הזרים באירלנד עומד על כ-544,357 תושבים, שמהווים כ-12% מהאוכלוסייה הכללית. מספר זה גבוה פי 2.5 מהמספר שנמדד במפקד של שנת 2002. חמשת הלאומים העיקריים המתגוררים באירלנד הם [[פולנים]] (122,515), [[בריטים]] (103,259), [[ליטאים]] (36,552), [[רומניה|רומנים]] (29,186), [[לטבים]] (19,933), [[ברזיל]]אים (13,640) ו[[ספרד]]ים (12,112). מצבו של [[אירים|העם האירי]] ייחודי בכך שרוב רובו חי מחוץ לגבולות מדינת הלאום שלו. ב[[השוואה]] לכ-5 מיליון אירים החיים באירלנד, ב[[ארצות הברית]] חיים למעלה מ-30 מיליון תושבים ש[[אירים אמריקאים|מוצאם אירי]]. קהילות גדולות נוספות קיימות בבריטניה וב[[קנדה]]. {{הערים הגדולות של אירלנד}} ===דת=== {| {{עיצוב טבלה|צבע=Blue}} |- ! colspan="2" style="text-align:center;" | דתות באירלנד |- ! [[נצרות קתולית|נוצרים קתולים]] | 78.3% |- ! [[חוסר דת|חסרי דת]] | 9.8% |- ! [[נצרות פרוטסטנטית|נוצרים פרוטסטנטים]] | 4.2% |- ! [[אסלאם|מוסלמים]] | 1.3% |- ! אחר | 6.4% |} ה[[נצרות]] היא הדת העיקרית באירלנד, כשהזרם ה[[נצרות קתולית|קתולי]] הוא המשמעותי ביותר, על אף שבין המפקד של שנת 2011 לזה של 2016, הייתה ירידה בשיעור של כ-5.9% במספר התושבים שהגדירו את עצמם כקתולים. מעמד הכנסייה נפגע ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] בשל מספר סקנדלים [[מיניות|מיניים]] והאשמות על מסורת של [[טיוח]], בין היתר בשל [[בתי-המחסה מגדלנה]]. לפני שנת [[2000]], אחוז הנוכחים בכנסיות באירלנד היה הגבוה ביותר ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]]. בשנת [[1990]] אחוז הנוכחות בכנסיות באופן שבועי היה כ-81%, אך בשנת 2006 הוא עמד על כ-48% בלבד. נכון לשנת 2011, ב[[דבלין]] עצמה היו רק כ-18% מהתושבים שהעידו שהם פוקדים את הכנסייה אחת לשבוע. [[הכנסייה האנגליקנית]] היא הכנסייה השנייה בגודלה באי, לאחר זו הקתולית. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] חלה ירידה במספר המאמינים המשתייכים אליה, אך בתחילת [[המאה ה-21]] ניכרת עליה קטנה במספרם. זרמים [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] נוספים הם ה[[פרסביטריאניזם]] וה[[מתודיזם]]. ה[[הגירה]] למדינה הובילה לעלייה בשיעורי ה[[הינדואיזם]] וה[[אסלאם]]. מבחינת אחוזים, [[נצרות אורתודוקסית|הנצרות האורתודוקסית]] והאסלאם הן הדתות הצומחות ביותר באירלנד, בשיעורים של כ-100% ו-70% בהתאמה. 14.8% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם כחסרי דת. פטרוניה של אירלנד הם [[קולומבה|הקדוש קולומבה]], [[פטריק הקדוש]], ו[[בריג'יד מקילדייר]]. [[יום פטריק הקדוש]] מצוין ב-[[17 במרץ]] באירלנד ומחוצה לה והוא מוכר כיום הלאומי של אירלנד. ====היהודים באירלנד==== {{הפניה לערך מורחב|יהדות אירלנד}} [[יהודים]] התיישבו באירלנד עוד ב[[ימי הביניים]], אך הקהילה היהודית מעולם לא הייתה גדולה ולא עלתה במספרה על אלפים בודדים. הגירה משמעותית לאירלנד החלה רק בשנות השמונים של [[המאה ה-19]]. ב-[[1971]] התגוררו בצפון אירלנד כ-968 יהודים וברפובליקה האירית כ-2633 יהודים. רוב יהודי הרפובליקה האירית יושבים בדבלין ובצפון אירלנד יושבים היהודים בבירה [[בלפסט]]. [[הרב הראשי]] הראשון של [[ישראל|מדינת ישראל]], הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], כיהן קודם לכן כרב הראשי של אירלנד. בנו, [[חיים הרצוג]] היה ל[[נשיא מדינת ישראל|נשיאה השישי]] של מדינת ישראל. לאחריו כיהן הרב [[יעקב שכטר]] כרבה הראשי של אירלנד. [[קובץ:Percentage stating they speak Irish daily outside the education system in the 2011 census.png|ממוזער|שמאל|200px|אחוז דוברי האירית באירלנד, נכון לשנת 2011]] בשנים [[2004]]–2013 דווחו למשטרה האירית 55 אירועים [[אנטישמיות|אנטישמיים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fra.europa.eu/sites/default/files/fra_uploads/fra-2015-antisemitism-update_en.pdf|כותרת=Antisemitism Overview}}</ref> נכון ל-2011 גרים באירלנד כ-2,000 יהודים.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/news/ireland-remains-overwhelmingly-catholic-1.491456|title=Ireland remains overwhelmingly Catholic|newspaper=The Irish Times|language=en-US|access-date=2018-11-24}}}} ===שפות=== החוקה האירית מגדירה את '''השפה ה[[אירית]]''' כשפה הלאומית והראשונה של אירלנד, אך מכירה גם במעמדה של ה[[אנגלית]], שהיא בפועל השפה המדוברת ביותר באי, באופן כמעט מוחלט. נכון לשנת 2006, כ-39% מתושבי המדינה הגדירו את עצמם כבעלי מסוגלות בשימוש בשפה האירית. האירית נותרה שפת הקהילה רק במספר אזורים כפריים, בעיקר במערב המדינה, אזורים אשר מוכרים בשם [[גיילטאכט]]. מלבד אזורים אלו, הייצוג הבולט ביותר של השפה האירית באירלנד הוא בשלטי דרכים, אשר מחויבים להיות כתובים בשתי השפות. רוב המודעות לציבור וה[[תקשורת]] הכתובה מודפסות בשפה האנגלית, כמו גם מתן השירותים הממשלתיים לאזרחים, אשר אמורים כביכול להינתן בשתי השפות, אך בפועל ניתנים כמעט תמיד באנגלית. מאידך, ישנן [[מערכות תקשורת]] המשדרות בשפה האירית בלבד כמו תחנת הטלוויזיה TG4, תחנת הרדיו "[[רדיו נא גיילטאכטה]]" ועיתונים רבים המודפסים באירית. כלל הפקודות הרשמיות הניתנות במסגרת [[כוחות ההגנה האירים]] הן בשפה האירית. כתוצאה מההגירה הכבדה למדינה, ה[[פולנית]] היא השפה המדוברת ביותר באי לאחר האנגלית, כשהאירית נמצאת במקום השלישי. כמו כן, במדינה מדוברות על בסיס יום-יומי גם שפות [[מרכז אירופה|מרכז אירופאיות]] כמו [[צ'כית]], [[הונגרית]] ו[[סלובקית]] ושפות [[המדינות הבלטיות|בלטיות]] כמו [[לטבית]] ו[[ליטאית]]. שפות נוספות המדוברות באירלנד הן שפת [[שלטה]], המדוברת על ידי [[נוודים אירים]] וניב של [[סקוטית]] המדובר ב[[מחוז דניגול]]. רוב התלמידים באירלנד בוחרים ללמוד שפה או שתי שפות זרות כחלק מלימודיהם, כשהאירית היא מקצוע חובה. ==תרבות== {{הפניה לערך מורחב|תרבות אירית}} לאורך מאות רבות התבססה התרבות האירית על זו ה[[קלטים|קלטית]], ואירלנד נותרה אחת משש [[המדינות הקלטיות]]. בעקבות הפלישה [[ממלכת אנגליה הנורמנית|האנגלו-נורמנית]] ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] והכיבוש ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] ההדרגתי של האי, הושפעה התרבות האירית מאלו האנגלית והסקוטית. לכן, חולקת התרבות האירית מאפיינים מסוימים עם [[אנגלו-סקסים|העולם האנגלו-סקסי]], עם אירופה הקתולית ועם המדינות הקלטיות האחרות. הפזורה האירית, מהגדולות והנרחבות שבעולם, תרמו לגלובליזציה של התרבות האירית, תרבות אשר הפיקה דמויות מפתח רבות ב[[אומנות]], ב[[מוזיקה]] וב[[מדע]]. ===ספרות=== [[קובץ:Yeats1923.jpg|ממוזער|שמאל|175px|זוכה פרס נובל לספרות [[ויליאם בטלר ייטס]], מהחשובים שבמשוררי אירלנד]] אירלנד תרמה תרומה משמעותית לעולם הספרות הן בשפה האנגלית והן בשפה האירית. ה[[סיפורת]] האירית המודרנית החלה בשנת [[1726]] עם פרסומו של הספר [[מסעי גוליבר]] של [[ג'ונתן סוויפט]]. עם הסופרים האירים החשובים הנוספים של [[המאה ה-18]], ניתן למנות את [[לורנס סטרן]] וספרו [[טריסטרם שנדי]] ואת [[אוליבר גולדסמית']] וספרו ''The Vicar of Wakefield''. סופרים אירים רבים פרצו לתודעה במהלך [[המאה ה-19]], וביניהם [[מריה אדג'וורט']], [[ג'ורג' מור]] ו[[ברם סטוקר]] וספרו משנת [[1897]], [[דרקולה (ספר)|דרקולה]]. מבין סופרי [[המאה ה-20]] ניתן למנות את [[ג'יימס ג'ויס]] וספריו [[דבלינאים]], [[דיוקן האמן כאיש צעיר]] ו[[יוליסס]] ואת הסופרים [[בריאן או'נולן]], [[אליזבת בואן]], [[עדנה או'בריאן]], [[רודי דויל]] ו[[ג'ון באנוויל]]. בתחום סיפורי הילדים, בולט הסופר [[אואן קולפר]]. בין ה[[משורר]]ים האירים הידועים ביותר ניתן למנות את [[פטריק קוונה]], ואת זוכי [[פרס נובל לספרות]] [[ויליאם בטלר ייטס]] ו[[שיימוס היני]]. ההיסטוריה של ה[[תיאטרון]] האירי מתחילה עם התפתחותו של [[התחום (אירלנד)|שטח השליטה האנגלי]] סביב העיר [[דבלין]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], ובמהלך השנים תרמה אירלנד באופן נרחב ל[[דרמה]] האנגלית. בתחילת דרכו, התיאטרון האירי שימש בעיקר למטרות פוליטיות, אך ככל שנפתחו תיאטראות נוספים וככל שעלתה הפופולריות של התחום, התיאטרון העלה הצגות יותר ויותר מגוונות. תיאטראות רבים בדבלין יצרו קשרים עם מקביליהם ב[[לונדון]], והצגות בריטיות רבות הוצגו על במות אירלנד. אולם, רוב המחזאים האיריים עזבו את המדינה כדי לבסס את עצמם בתחום. במאה ה-18, היו שני המחזאים האיריים [[אוליבר גולדסמית']] ו[[ריצ'רד ברינסלי שרידן]] מהמצליחים שבמחזאי לונדון. בתחילת [[המאה ה-20]], תיאטראות רבים באירלנד החלו לקדם מחזות איריים ולטפח מחזאים, במאים ושחקנים מקומיים, מה שאפשר ליוצרים האיריים להתבסס באירלנד במקום ב[[בריטניה]] או ב[[ארצות הברית]]. עם ה[[מחזאי]]ם האיריים הבולטים של המאה ה-20 ניתן למנות את זוכי פרס נובל [[ג'ורג' ברנרד שו]] ו[[סמואל בקט]], וכמו כן את [[אוסקר ויילד]], [[שון או'קייסי]], [[בריאן פריל]], [[ברנדן בהאן]] ו[[יו לאונרד]]. ===מוזיקה=== אירלנד נודעת בזכות [[מוזיקה אירית|המוזיקה האירית]] המסורתית, אשר מנוגנת על ידי להקות מכל רחבי העולם. המוזיקה האירית שמה על מאפייניה המסורתיים, על אף השפעות ה[[גלובליזציה]] התרבותית, ואף השפיעה על סגנונות אחרים כמו [[מוזיקת קאנטרי|קאנטרי]] או [[מוזיקה עממית]] אמריקאית. המוזיקה כוללת לרוב שימוש ב[[חליל]], [[כינור]] ו[[חמת חלילים]]. בתחום המוזיקה הפופולרית, יוצרים אירים רבים זכו לפרסום עולמי. ביניהם: [[U2]], [[שינייד או'קונור]], [[בוב גלדוף]], [[ווסטלייף]], [[בויזון]], [[ריברדאנס]], [[הסקריפט]], [[ואן מוריסון]], [[הקורס]], [[הקרנבריס]], [[אניה (זמרת)|אניה]], [[ג'דווארד]], [[נייל הורן]] ועוד. ישנם גם הרכבי [[מוזיקה קלאסית]] פעילים באירלנד ושלושה ארגוני [[אופרה]] אשר מעלים מופעים גדולים בבירה דבלין ומופיעים בתיאטראות נוספים ברחבי המדינה, וכמו כן מעלים את פסטיבל האופרה ב[[מחוז וקספורד|ווקספורד]] בין החודשים אוקטובר ונובמבר. ====אירוויזיון==== {{הפניה לערך מורחב|אירלנד באירוויזיון}} בתחרות ה[[אירוויזיון]] מחזיקה אירלנד בשלושה שיאים: * שיא הזכיות - שבע זכיות של אירלנד (שיא משותף עם שוודיה) * שיא הזכיות הרצופות - 3 זכיות רצופות של אירלנד בשנים [[1992]]–[[1994]]. * זכיות של נציג המדינה - ה[[זמר]] [[ג'וני לוגן]], שייצג את אירלנד ב[[אירוויזיון 1980]] וב[[אירוויזיון 1987]] זכה בפעמיים בהן השתתף, וגם כתב את השיר הזוכה של [[אירוויזיון 1992]]. == ראו גם == {{קישורי פורטל|אירלנד}} * [[האיים הבריטיים]] * [[אירלנד (אי)]] {{-}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימסע=אירלנד|ויקיציטוט 2=פתגמים איריים}} * {{אתר רשמי}} * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564355605171|אירלנד}} {{רשתות חברתיות}} * {{בריטניקה}} * {{המכון הישראלי לדמוקרטיה ממוקד|מדינה|ireland}} * [http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2797,00.html מדריך התיירות של ynet לאירלנד] * [http://www.discoverireland.co.il לשכת התיירות האירית בישראל] * {{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|אי של מיתוסים: טיול מרתק וירוק באירלנד|403/183|15 בספטמבר 2012|55|2}} * {{וואלה!|ארווין פלר|הכי רחוקה והכי כיפית: חמש סיבות שיגרמו לכם להתאהב באירלנד|3234610|6 במאי 2019}} * {{GoTravel|הילה פז|אירלנד ארץ הבירה|3458}} * {{מרחב}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מדינות אירופה}} {{מדינות האיחוד האירופי}} {{חבר העמים הבריטי}} {{הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:אירלנד|*]] [[קטגוריה:מדינות העולם]] [[קטגוריה:מדינות אירופה]] [[קטגוריה:מדינות איים]] [[קטגוריה:מדינות החברות במועצת אירופה]] [[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות אנגלית]] [[קטגוריה:מקומות שעל שמם כוכב לכת מינורי]] [[קטגוריה:מדינות החברות באיחוד האירופי]] [[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1949]]'