יומן מסנן ההשחתות

'{{תיבה | צבע = #b29cfc | צבע מפריד = | תמונה = Phoenician Hippos ship logo.png | קישור תמונה = | גודל = 50px | כותרת = טיוטה זאת נועדה לשמש ל[[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] כבסיס לערך העתידי על '''הסחר והמושבות הפיניקיים''' וכן כדף עזר לבניית [[תבנית:מושבות פיניקיות]] | הסבר = הטיוטה משמשת בשלב זה כדף לריכוז מקורות רלוונטיים ולבניית שלד לערך העתידי, וכוללת טבלאות עם קישורים לכל הערכים שהצלחתי למצוא <small>(בעברית, אנגלית וצרפתית<!-- בצרפתית רק אחד, שלא מצאתי דרך ויקיפדיה אלא דרך תיאור של אותו אתר ביר בו רגבה באוצר הכתובות -->)</small>, שיש בסיס לסבור בוודאות גבוהה שהיו מושבות כנעניות או קרתחדשתיות, כדי לאסוף עליהן מידע ולבנות את [[תבנית:מושבות פיניקיות]]. אם אתה או את מכירים מקום שהיה בו יישוב כנעני/פיניקי/צידוני/צורי/קרתחדשתי (קרתגני)/פוּני, להוציא את [[חיקסוס|ההתיישבות והכיבוש הכנעניים במצרים]], או שיש לכם מידע נוסף רלוונטי לערך, אנא כתבו לי! | כפתורים = [[שיחת טיוטה:בית אגנור|דף השיחה של הטיוטה]]{{ש}}[[שיחת משתמש:פעמי-עליון|דף השיחה של המשתמש]] }}'''(התפשטות) הסחר והמושבות הפיניקיים''' היה תהליך{{ביאור|מאחר שמדובר גם בתהליך אבל גם בתופעה, כלומר גם בהתפתחות היסטורית אבל גם בהתרחשות בפני עצמה שהיו לה השלכות על המצב בכל זמן נתון בפני עצמו (ולא רק כדבר התלוי בהבדל בין המצב בזמן נתון לבין המצב לפני או אחרי אותו זמן), חשבתי שאולי הכינוי הטוב ביותר הוא '''תופעה תהליכית'''.}} בן מאות שנים ב[[עת העתיקה]], במהלכו התפשט ה[[סחר]] ה[[פיניקים|פיניקי]] מה[[לבנט]] ברחבי [[הים התיכון]], ובעקבותיו התבססו מושבות – תחילה זמניות ובהמשך קבועות, שמשכו אליהן [[הגירה]] מפיניקיה והתבססו כישויות בפני עצמן.<ref>{{צ-ספר|שם=The Archaeology of Malta: From the Neolithic through the Roman Period|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/archaeology-of-malta/939848C5CD3C97E4373264AE3D73F62E|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=|ISBN=978-1-107-00669-0|סדרה=Cambridge World Archaeology|מחבר=Claudia Sagona|עמ=188–190}}</ref> (נימייר מגדיר "התפשטות פיניקית" כחלק הראשון של התהליך, מסוף האלף השני למאות המוקדמות של הראשון, יש לשקול זאת בבחירת שם התופעה/תהליך כולו בו עוסק הערך<ref>Hans Georg Niemeyer, [https://brill.com/display/book/edcoll/9789047404101/BP000005.xml "The Phoenicians in the Mediterranean. Between Expansion and Colonisation: A Non-Greek Model of Overseas Settlement and Presence"], in: {{צ-ספר|שם=Greek Colonisation: An Account of Greek Colonies and Other Settlements Overseas, Volume One|קישור=https://brill.com/edcollbook/title/7471|מו"ל=Brill|שנת הוצאה=2006|ISBN=978-90-474-0410-1|שפה=|עריכה=G.R. Tsetskhladze|עמ=146}}</ref>) [פה לפרט על שלבי ההתפשטות וההתיישבות] לפרט בפתיח גם על ההשפעות והמורשת: כתב, זכוכית, כוכב הצפון, סוגי אניות...<ref name=":31">{{צ-מאמר|מחבר=John Scott|שם=The Phoenicians and the Formation of the Western World|כתב עת=Comparative Civilizations Review|כרך=78|שנת הוצאה=2018-04-01|קישור=https://scholarsarchive.byu.edu/ccr/vol78/iss78/4}}; להרחבה, הרצאה של החוקר בנושא המחקר: {{יוטיוב|wcMz-MyWawg|שם=The Phoenicians and the Formation of the Western World ~ Dr. Scott|ערוץ=Study of Antiquity and the Middle Ages}}</ref> וכמובן מעמדם של הפיניקים כמביאי התרבות למערב, אשר מצא את ביטויו העתיק באגדת [[קדמוס]], הגיבור הפיניקי שבהגיעו ליוון הביא עמו את התרבות והכתב.<ref name=":94">{{צ-מאמר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=מחקרים עברים כנענים|כתב עת=לשוננו|כרך=ב'|שנת הוצאה=1930|עמ=343|קישור=https://www.jstor.org/stable/24384442}}</ref><ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], 5.58–5.59 (ראו ב[[s:EL:Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Τερψιχόρη#v58|מקור היווני]] וב[https://benyehuda.org/read/10919#ספרחמישי תרגום לעברית])</ref><ref>[[דיודורוס סיקולוס]], '''[[ביבליותקה היסטוריקה]]''', 5.57.5–5.57.3 (ראו ב[https://el.wikisource.org/wiki/Ιστορική_Βιβλιοθήκη/Ε מקור היווני] וב[https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/5D*.html תרגום לאנגלית])</ref> == נושאים כלליים == כרגע יש פירוט על נושאים אקראיים שאינם בהכרח יסודיים ושלדיים (כי זה מה שמוכן כבר מראש ומועתק מערכים אחרים). רוב המידע מובא כרגע בצמצום רב בהתבסס על מקורות מרחיבים, או פשוט כהערות שוליים בלבד המפנות למקור מרחיב בנושא הספציפי. בתאוריה, מוטב היה לסיים לרכז את כל המקורות הרלוונטיים בכל נושא, ולאחר מכן להתחיל לעבור עליהם ולחלץ מכל אחד את כל המידע הדרוש לערך על ''הסחר והמושבות הפיניקיים''; אך בפועל כמות המקורות היא כמעט אין־סופית, איסופם לא ייגמר לעולם (עליי להזכיר לעצמי זאת בתדירות גבוהה יותר). לכן, דרך הפעולה הרצויה היא להתחיל בביסוס השלד על המקורות הכלליים הטובים המופיעים ב[[טיוטה:מושבות פיניקיות#מקורות כלליים טובים לבניית המבנה הכללי וביסוס תשתית הערך כולו|"מקורות כלליים טובים..."]], במיוחד הספר של אאובט והאוקספורד הנדבוק. הם מתארים את התופעה כולה ומאפשרים ליצור מבנה לערך ואף לפרט. לאחר בניית השלד והפקת כל המידע הרלוונטי מהמקורות הכלליים הטובים (שכן חלקם גם מכילים פירוט רב ולא רק מידע לביסוס השלד), יש להמשיך לפרט לפי המקורות המופיעים כבר כעת בשלד הערך ועוסקים בפרטים ספציפיים. בעת חילוץ המידע וודאי אתקל במידע חשוב שהוא פחות רלוונטי לסחר ולמושבות, ולכן כדאי יהיה ליצור [[טיוטה:היסטוריה של הפיניקים]] ו[[טיוטה:פיניקיה]] (שתעסוק בגאוגרפיה ובגבולות המשתנים של הארץ) ולעבוד עליהם במקביל. כן כדאי להרחיב במידת האפשר ערכים על ערים ומושבות שונות, בראשן קרתחדשת (הדורשת שכתוב חלקי ניכר) – אולי בשביל להישאר ממוקד כדאי להשאיר את הרחבת הערכים האחרים לסיום העבודה על הערך על הסחר והמושבות, כדי לא להתפזר, פשוט כי אז כל המידע כבר יהיה מרוכז ומסודר, ואני בכל מקרה אצטרך לעבור על אותם ערכים ולהוסיף בהם קישור לערך על המושבות (ביתר דיוק, להפניה לערך זה). במידת הצורך אפשר להוסיף פה שתי פסקאות על מקומות מסוימים – אחת תוגדר מראש כפסקה שצריכה להשתלב בערך על המקום ולהימחק מפה בסיום העבודה, והשניה היא פסקה מקוצרת יותר שתכיל רק מידע רלוונטי לערך על הסחר והמושבות ותישאר בו. === מקורות כלליים טובים לבניית המבנה הכללי וביסוס תשתית הערך כולו === מידע רלוונטי ליצירת המבנה של פרקים גדולים ספציפיים נמצא גם בחלק מהמקורות שבגוף הטיוטה, כגון אורה נגבי על הפיניקים באיי הים ומריה אויגניה אאובט על ספרד (Notes on the Economy...); לאחר בניית המבנה הכללי של הערך יש לשים לב במיוחד אליהם ולרלוונטיות שלהם לשינויים במבנה הערך. כמעט כל המקורות פה מופיעים כמקורות לתיאור של Sagona ב"הארכאולוגיה של מלטה", שהוא תיאור מעולה ומבוסס מקורות מסכמים חשובים (הגם שהיא נוהגת חירות רבה בציטוט המקורות<!-- חלק מהכותרות קוצרו, כגון המקור של אאובט על ספרד, והמקור על "צידונים צורים ויוונים" מצוטט כ"צידונים, צורים או יוונים"! -->). * מקור ארוך ומעולה למידע רב, הן על התהליך כולו והן על פרטים קטנים: [מהדורה ראשונה: <ref>{{צ-ספר|מחבר=Maria Eugenia Aubet|שם=The Phoenicians and the West: Politics, Colonies and Trade|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=1993|ISBN=978-0-521-79543-2|קישור=https://archive.org/details/the-phoenicians-and-the-west-politics-colonies-and-trade-by-maria-eugenia-aubet}}</ref>, [[iarchive:phoenicianswestp0000aube|קישור נוסף]]], [מהדורה שניה: באתר קיימברידג': [http://www.cambridge.org/0521795435]=[https://www.cambridge.org/il/universitypress/subjects/archaeology/classical-archaeology/phoenicians-and-west-politics-colonies-and-trade-2nd-edition?format=PB&isbn=9780521795432] ]; [https://www.worldhistory.org/review/139/the-phoenicians-and-the-west-politics-colonies-and/ ביקורת]; לשים שיש שתי מהדורות, ומוטב להתבסס על השניה (שהיא מעודכנת יותר, אך לא קיימת במרשתת) * מקור המסכם בקצרה את נושא הסחר והמושבות כולו: <ref>{{צ-ספר|שם=The Archaeology of Malta: From the Neolithic through the Roman Period|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/archaeology-of-malta/939848C5CD3C97E4373264AE3D73F62E|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=|ISBN=978-1-107-00669-0|סדרה=Cambridge World Archaeology|מחבר=Claudia Sagona|עמ=187–194}}</ref> * על ההתפשטות הפיניקית וההבדל בינה לבין [[הקולוניזציה היוונית]], הערים הפיניקיות (והקפריסאיות) במשבר תקופת הברונזה המאוחרת, הגדרת "ההתפשטות הפיניקית" (Phoenician expansion) כתהליך היסטורי בסוף האלף השני ותחילת הראשון בו הפיניקים התפשטו אל מעבר לים ועיקר המאמר הוא מתן פרטים חשובים עליה, הן מאפיינים חשובים כלליים והן פרטים על התרחשויות ספציפיות<!-- בדקתי ברפרוף עד עמ 154 -->: <ref>Hans Georg Niemeyer, [https://brill.com/display/book/edcoll/9789047404101/BP000005.xml "The Phoenicians in the Mediterranean. Between Expansion and Colonisation: A Non-Greek Model of Overseas Settlement and Presence"], in: {{צ-ספר|שם=Greek Colonisation: An Account of Greek Colonies and Other Settlements Overseas, Volume One|קישור=https://brill.com/edcollbook/title/7471|מו"ל=Brill|שנת הוצאה=2006|ISBN=978-90-474-0410-1|שפה=|עריכה=G.R. Tsetskhladze|עמ=143–168}}</ref> [https://brill-com.wikipedialibrary.idm.oclc.org/display/book/edcoll/9789047404101/BP000005.xml קישור דרך ספריית ויקיפדיה] * ספר ארוך ואיכותי (רלוונטיים במיוחד פרקים 4–6, 11–14, 30–42, אך גם רוב שאר הפרקים רלוונטיים כי הם מתארים את האמנות, הדת, מורשת הכתב, מורשת התרבות וכו'; עם זאת, הספר של אאובט כנראה הרבה יותר טוב למבנה כללי של הערך והספר הזה טוב בעיקר למבנה הפרקים הספציפיים והפירוט בהם): <ref>{{צ-ספר|מחבר=Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.)|שם=The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean Get access Arrow|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2019|קישור=https://academic.oup.com/edited-volume/34280}}</ref> [https://academic-oup-com.wikipedialibrary.idm.oclc.org/edited-volume/34280 קישור דרך ספריית ויקיפדיה] * בעיקר על המערב ושלבים מוקדמים, אך לא רק: <ref>{{צ-ספר|מחבר=Eleftheria Pappa|שם=Early Iron Age exchange in the West: Phoenicians in the Mediterranean and the Atlantic|מו"ל=Peeters|שנת הוצאה=2013}}</ref>, [https://www.academia.edu/4712283/Pappa_E_2013_Early_Iron_Age_Exchange_in_the_West_Phoenicians_in_the_Mediterranean_and_the_Atlantic_Ancient_Near_Eastern_Studies_Supplement_Series_43_Leuven_Paris_Walpole_MA_Peeters תוכן עניינים], [https://www.academia.edu/30325257/Review_of_E_Pappa_Early_Iron_Age_Exchange_in_the_West_Phoenicians_in_the_Mediterranean_and_the_Atlantic_Ancient_Near_Eastern_Studies_Supplement_Series_43_Leuven_Paris_Walpole_MA_Peeters_2013_in_Vicino_Oriente_XIX_2015_351_361 תקציר לפי פרקים וביקורת] * על הבדלים פנימיים בין צורים וצידונים (ויוונים): <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Richard Fletcher|שם=Sidonians, Tyrians and Greeks in the Mediterranean: The Evidence from Egyptianising Amulets|כתב עת=Ancient West & East|כרך=3|שנת הוצאה=2004|עמ=51–77|doi=10.2143/AWE.3.1.3291937|קישור=https://www.academia.edu/4909838/SIDONIANS_TYRIANS_AND_GREEKS_IN_THE_MEDITERRANEAN_THE_EVIDENCE_FROM_EGYPTIANISING_AMULETS}}, {{Doi|10.1163/9789047405139_005}}</ref> * מקור קצר בלי הרבה חידוש אך יכול להועיל: <ref name=":31">{{צ-מאמר|מחבר=John Scott|שם=The Phoenicians and the Formation of the Western World|כתב עת=Comparative Civilizations Review|כרך=78|שנת הוצאה=2018-04-01|קישור=https://scholarsarchive.byu.edu/ccr/vol78/iss78/4}}; להרחבה, הרצאה של החוקר בנושא המחקר: {{יוטיוב|wcMz-MyWawg|שם=The Phoenicians and the Formation of the Western World ~ Dr. Scott|ערוץ=Study of Antiquity and the Middle Ages}}</ref> === מידע לא מסודר/ממוין שצריך לבדוק === עוד מקורות כלליים: [<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Patricia M. Bikai, Robert R. Stieglitz, Richard J. Clifford|שם=RICH and GLORIOUS TRADERS of the LEVANT|כתב עת=Archaeology|כרך=43|שנת הוצאה=1990|עמ=22–30|קישור=https://www.jstor.org/stable/41765805}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jason Urbanus|שם=Masters of the Ancient Mediterranean|כתב עת=Archaeology|כרך=69|שנת הוצאה=2016|עמ=38–43|קישור=https://www.jstor.org/stable/43825141}}</ref> – מתוך כתבי עת "מדעיים־פופולריים"] [<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rhys Carpenter|שם=Phoenicians in the West|כתב עת=American Journal of Archaeology|כרך=62|שנת הוצאה=1958|עמ=35–53|doi=10.2307/500460|קישור=https://www.jstor.org/stable/500460}}</ref> – מקיף אך מיושן וכנראה אוחז בתפיסות האנטישמיות של {{אנ|Karl Julius Beloch|Beloch}}] [מאמר סוקר כללי, איננו ארוך אך סוקר את המחקר ולכן עשוי להיות שמיש: [https://www.academia.edu/36930455/PHOENICIANS_IN_THE_MEDITERRANEAN_DIVERSIFIED_FORMS_OF_CONTACT_FEN%C3%8DCIOS_PELO_MEDITERR%C3%82NEO_FORMAS_DE_CONTATO_DIVERSIFICADAS?rhid=28245034267&swp=rr-rw-wc-4712283 <nowiki>[1]</nowiki>] ] [מקור שתואר [https://bmcr.brynmawr.edu/2015/2015.09.53 פה] כעוסק בפיניקים: [https://www.cambridge.org/core/books/hellenistic-west/6CDE51C1A6B1803AFD6502C292E04D2E <nowiki>[1]</nowiki>] [[iarchive:isbn_9781316625705|[2]]] ] היסטוריה כללית לשיט הימי, המזכירה גם פיניקים וכנענים: <ref>{{צ-מאמר|שם=Long-Distance Seafaring in the Ancient Near East|קישור=https://www.jstor.org/stable/3209914|כתב עת=The Biblical Archaeologist|שנת הוצאה=1984|עמ=134–142|כרך=47|doi=10.2307/3209914|מחבר=Robert R. Stieglitz}}</ref> מידע נוסף, ובעיקר הפניות עשירות מאוד: <ref>{{צ-מאמר|שם=כתובת יוונית מנמל יבנה משנת 163 לפנה"ס|קישור=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_63.3.pdf|כתב עת=קתדרה|שנת הוצאה=1992|עמ=3–21|מחבר=[[אריה כשר]]|JSTOR=23402310}}</ref> מאמר המבנה, בקווים כלליים אך מקיפים, את היסטוריית הסחר והתתיישבות כולה: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=17–30|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref> על המושבות במערב הים התיכון: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=C. R. WHITTAKER|שם=THE WESTERN PHOENICIANS: COLONISATION AND ASSIMILATION|כתב עת=Proceedings of the Cambridge Philological Society|שנת הוצאה=1974|עמ=58–79|קישור=https://www.jstor.org/stable/44696611}}</ref> (מקור נוסף בנושא, בספרדית, לפי התמונות בסופו הוא לא מכיל פרשנות איכותית ומעמיקה למידע: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. GARCIA Y BELLIDO|שם=להתישבות הפונית במערב הים התיכון / ESTADO ACTUAL DE LOS PROBLEMAS DE LA COLONIZACION PUNICA EN OCCIDENTE|כתב עת=דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות|כרך=ד|שנת הוצאה=1965|עמ=49–53|קישור=https://www.jstor.org/stable/23514495}}</ref>) מקור לא רע על תולדות צידון (כולל התפשטותה בתקופה הפרסית; סביר שבמקור זה יש מידע גם על שאר ערי לבנון המודרנית): <ref>{{צ-ספר|שם=קרדום: דו־ירחון לידיעת הארץ – לבנון|מו"ל=הוצאת אריאל|שנת הוצאה=1983|עמ=176–185|עריכה=[[אלי שילר]]|קישור=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95092327|מחבר=יהודה זיו}}</ref> על תארוך עוגנים (והשלכות תארוך זה)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. A. TÓTH|שם=COMPOSITE STONE ANCHORS IN THE ANCIENT MEDITERRANEAN|כתב עת=Acta Archaeologica Academiae Scientiarum Hungaricae|כרך=53|שנת הוצאה=2002|עמ=85–118|קישור=https://www.ancientportsantiques.com/wp-content/uploads/Documents/ETUDESarchivees/Navires/Anchors/Anchors-Toth2002.pdf}}</ref> מאמר על אניות היפוס (דוגמות רבות אך אין הרבה פירוט או דיוק): <ref name=":47">Zaraza Friedman, [https://www.researchgate.net/publication/281576191_The_Phoenician_Hippos_Figurehead_Preserved_Tradition_and_Types_of_Ship "The Phoenician ''Hippos'' Figurehead. Preserved Tradition and Types of Ship"], in: {{צ-ספר|מחבר=Ralph K. Pedersen (ed.)|שם=On Sea and Ocean: New Research in Phoenician Seafaring|מו"ל=Archäologischen Seminars der Philipps-Universität|שנת הוצאה=2015}}, p. 19–34</ref> מאמר נוסף (לא התעמקתי בו) על אניות: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mireia López-Bertran, Agnès Garcia-Ventura, Michał Krueger|שם=Could You Take a Picture of My Boat, Please? The Use and Significance of Mediterranean Ship Representations: The Use and Significance of Mediterranean Ship Representations|כתב עת=Oxford Journal of Archaeology|כרך=27|שנת הוצאה=2008|עמ=341–357|doi=10.1111/j.1468-0092.2008.00312.x|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1468-0092.2008.00312.x}}</ref> אצל הרודוטוס ופאוסניאס יש המון עדויות טובות. על דידו אודיסאוס ואיניאס: <ref>{{צ-מאמר|שם=Dodona, Odysseus, and Aeneas|קישור=https://www.jstor.org/stable/3294987|כתב עת=The Classical Journal|שנת הוצאה=1961|עמ=97–102|כרך=57|מחבר=William E. Gwatkin}}</ref> כתב עת שעשוי להכיל עוד מאמרים רלוונטיים (מעבר לאלה שכבר ציטטתי) – Ancient West & East: [https://poj.peeters-leuven.be/content.php?url=journal&journal_code=AWE אתר פיטרס], [https://brill.com/display/serial/AWE אתר בריל] <ref>{{צ-מאמר|שם=«Recherches esséniennes et pythagoriciennes ». A propos d'un livre récent (Isidore Lévy, Recherches esséniennes et pythagoriciennes. Paris, 1965 (Publications du Centre de Recherches d'Histoire et de Philologie de la IVe Section de l'École Pratique des Hautes Études, III. Hautes Études du Monde gréco-romain, 1))|קישור=https://www.persee.fr/doc/rjuiv_0484-8616_1966_num_125_4_1547|כתב עת=Revue des études juives|שנת הוצאה=1966|עמ=313–352|כרך=125|מחבר=Valentin Nikiprowetzky}}</ref> – הגם שזאת רק ביקורת לספר שלא הצלחתי (אולי לא ניסיתי מספיק) למצוא, נראה שיש בה לא מעט מידע שימושי [https://www.worldhistory.org/Phoenician_Colonization/ Phoenician Colonization] ו־[https://www.worldhistory.org/article/897/the-phoenicians---master-mariners/ The Phoenicians - Master Mariners] באתר [[World History Encyclopedia]] אתר מדעי־למחצה עם מידע והפניות: [https://phoenician.org/origin_of_phoenicians/] [https://phoenician.org/minoans_phoenicians_paper/] [https://phoenician.org/mycenaean-sea-peoples-dorians/] == במחקר == === מתודולוגיה === ראה [[פיניקים#מקורות והטיות היסטוריות]]. יכול לעזור גם מקור זה: <ref>{{צ-ספר|שם=The Punic Mediterranean: Identities and Identification from Phoenician Settlement to Roman Rule|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/punic-mediterranean/820E39C69217725F834C69CF73994A0D|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2014|מקום הוצאה=Cambridge|ISBN=978-1-107-05527-8|סדרה=British School at Rome Studies|עריכה=Josephine Crawley Quinn, Nicholas C. Vella}}{{ש}}ביקורת איכותית ארוכה המסכמת את פרקי הספר, ומזכירה את עניין עץ התמר כסמל פיניקי: {{צ-מאמר|מחבר=Carolina López-Ruiz|שם=Review of: The Punic Mediterranean|כתב עת=Bryn Mawr Classical Review|קישור=https://bmcr.brynmawr.edu/2015/2015.09.53}}</ref> <small>אף שהוא מבטא השקפות מעט פרוגרסיביות, שבניסיונן לנטרל כפיית הגדרות מודרניות על העת העתיקה הן כופות במקום ההגדרות המודרניות הישנות הגדרות מודרניות חדשות</small> === תולדות המחקר === {{קישור שפה|2=Laurence Waddell|3=לורנס ודל}} סבר בתחילת המאה ה־20 שהפיניקים היו [[ארים]] ומהם הגיעו ה[[קלטים בריטונים|בריטונים]], ה[[סקוטים]] וה[[אנגלו-סקסונים|אנגלו־סקסונים]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=L. A. Waddell|שם=The Phoenician Origin of Britons, Scots & Anglo-Saxons|מו"ל=Williams and Norgate|שנת הוצאה=1924|קישור=https://archive.org/details/ThePhoenicianOriginOfBritonsScotsAnglo-saxons1924-1st.Edition}}</ref> == {{עוגן|רקע: תחילת הסחר הימי המרוכז בכנען<!-- זה השם הקודם של הפסקה וייתכן שיש צורך בשמירת קישורים לפסקה זאת -->}}תחילת הסחר הימי המרוכז בכנען == === התקופות הקדומות === '''[[גבל]]''': גבל היתה מרכזית ביותר בעיקר בתקופות הקדומות בחוף כנען, והושפעה רבות ממצרים. בערך על העיר יש מידע על כך. מאמר מעניין על קשרי גבל ומצרים, מתבסס על ממצאי מקדש [[בעלת גבל]] מתק. בברונזה הקדומה, אך מסיק מסקנות על קשרי העיר עם מצרים בכללי, אף בתקופות שונות (להקפיד להפיק ממנו את כל המידע החשוב, המפוזר לכל אורך המאמר – למשל, עמ' 114: גבל היתה הספק העיקרי של עץ למצרים, והנתיב המרכזי של שמן ויין מהלבנט למצרים עבר בה, כמו גם נתיב לחומרים אחרים כמו [[לפיס לזולי]], שהגיע אולי מ[[מארי|מרי]] ו[[אבלה]]): <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andrés Diego Espinel|שם=The Role of the Temple of Ba'alat Gebal as Intermediary between Egypt and Byblos during the Old Kingdom|כתב עת=Studien zur Altägyptischen Kultur|כרך=30|שנת הוצאה=2002|עמ=103–119|קישור=https://www.jstor.org/stable/25152861}}</ref> מאמר העוסק בקטעים כנעניים עתיקים בתוך לחש מצרי, ודן קצת ביחסי גבל ומצרים: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=ראובן (ריצ'רד) שטיינר|שם=לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ|כתב עת=לשוננו|כרך=ע|שנת הוצאה=2008|עמ=15–27|קישור=https://www.jstor.org/stable/24332550}}</ref> [[קובץ:Tanum_120.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[חריתות סלע|חריתות]] אניות מאתר [[אמנות הסלע בטאנום]] – ייתכן שהחריתות מתארות אניות פיניקיות]] הסחר הימי ב[[ברונזה]] (שמקורה בעיקר ב[[קפריסין]], ששמה נובע מ־[[נחושת|cuprum]]) הגיע עד [[שוודיה]] (כפי שמתועד ב[[אמנות הסלע בטאנום]]).<ref>{{צ-מאמר|שם=Long-Distance Travel and Trading in the Bronze Age: The East Mediterranean-Scandinavia Case|קישור=http://www.scirp.org/journal/ad%20http://dx.doi.org/10.4236/ad.2015.34012|כתב עת=Archaeological Discovery|שנת הוצאה=2015|עמ=129–139|כרך=03|doi=10.4236/ad.2015.34012|מחבר=Nils-Axel Mörner, Bob G. Lind}}</ref> ממצאים [[התרבות המיקנית|מיקניים]] נמצאו,<ref>{{צ-ספר|שם=Use and Appreciation of Mycenaean Pottery in the Levant, Cyprus and Italy (ca. 1600-1200 BC)|מו"ל=Amsterdam University Press|שנת הוצאה=2002|עמ=31–36|פרק=[https://www.cambridge.org/core/books/use-and-appreciation-of-mycenaean-pottery/mycenaean-pottery-in-the-levant-introduction/26FE14928DA61D6CA4F56AD1E48324EF Mycenaean Pottery in the Levant: Introduction]|מחבר=Gert Jan vana Wijngaarden}}</ref> למשל, ב[[אללחֿ]],<ref>{{צ-מאמר|שם=Mycenaean Pictorial Pottery from Tell Atchana (Alalakh)|קישור=https://www.jstor.org/stable/30102821|כתב עת=The Annual of the British School at Athens|שנת הוצאה=1985|עמ=85–98|כרך=80|מחבר=C. E. Morris, J. H. Crouwel}}</ref> [[תל דן]], [[תל נפוליאון]], [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[בית הקברות מהברונזה המאוחרת בחוף פלמחים]], [[תל בית שמש]] (כל אלה לפי הערכים, ללא מקורות), ולפי הערך [[תל אבו הואם]] גם בעתלית ושקמונה (ואולי יפו ודור, הניסוח לא ברור, ואין מקור). ייבוא קפריסאי הקודם למאה ה־14 לפנה"ס נמצא ב[[תל מיכל]],<ref name=":12">{{צ-מאמר|שם=תל מיכל – תחנת־מסחר לחוף הים|קישור=https://www.jstor.org/stable/23674921|כתב עת=קדמוניות|שנת הוצאה=1981|עמ=98|כרך=י"ד|מחבר=זאב הרצוג}}</ref> וממצאים מינואיים נמצאו ב[[תל כברי]] (לפי הערך, ללא מקור). יש ממצאים רלוונטיים במוזיאון ישראל. (יש גם [[c:File:Stirrup_vase_Louvre_MNC322.jpg|כלי מיקני שנמצא באיטליה]], והספר Use and Appreciation of Mycenaean Pottery מדבר על כך, יש לבדוק האם הסחר עם איטליה קשור בכנענים המוקדמים) לחפש עוד עדויות הקודמות לתקופת הברונזה המאוחרת (למשל ממצאים איג איים מכנען וממצאים כנעניים ונהרימיים מיוון; גם ממצאים מכרתים נוסף על המינואית) לקשרים אחרים עם הים האיגאי (גם בתקופת הברונזה המאוחרת): <ref>{{צ-מאמר|שם=The Aegean and the Orient in the Second Millennium B. C.|קישור=https://www.jstor.org/stable/499335|כתב עת=American Journal of Archaeology|שנת הוצאה=1947|עמ=1–103|כרך=51|doi=10.2307/499335|מחבר=Helene J. Kantor}}</ref> '''[[מינואית]]''': שפה (מתוארכת בעיקר ל־1850–1400 לפנה"ס) שנמצאה בעיקר בכרתים, אך גם ברודוס, מילטוס, קיתרה ועוד, ופענוחה קשה – ויש המזהים אותה (בראש ובראשונה [[כורש גורדון|גורדון]]) כשפה שמית צפון־מערבית (הזיהוי של מילים שמיות צפון־מערביות בשפה מעיד על נוכחות שמית באי או על קשרים שמיים הדוקים איתו, בין אם מדובר בשפה שמית ובין אם לאו): * גורדון: ** שני מאמרים העוסקים במינואית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[כורש ה. גורדון|Cyrus H. Gordon]]|שם=Notes on Minoan Linear A|כתב עת=Antiquity|כרך=31|שנת הוצאה=1957-09|עמ=124–130|doi=10.1017/S0003598X00022432|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/abs/notes-on-minoan-linear-a/AD4872BA5EA939D0306FE95F9882C085}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cyrus H. Gordon|שם=Minoan Linear A|כתב עת=Journal of Near Eastern Studies|כרך=17|שנת הוצאה=1958|עמ=245–255|קישור=https://www.jstor.org/stable/542386}}</ref> ** מחקר משמעותי על כתובות מינואיות לא מעטות (מרכז היטב את כל המאמרים הקודמים שלו)<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[כורש ה. גורדון|Cyrus H. Gordon]]|שם=Evidence for the Minoan Language|מו"ל=Ventnor|שנת הוצאה=1966|קישור=https://archive.org/details/gordon-evidence-for-the-minoan-language-1966}}</ref> (ביקורת המסכימה עם מחקר זה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael C. Astour|שם=The Problem of Semitic in Ancient Crete|כתב עת=Journal of the American Oriental Society|כרך=87|שנת הוצאה=1967|עמ=290–295|doi=10.2307/597722|קישור=https://www.jstor.org/stable/597722}}</ref>) ** מאמר נוסף, קודם למחקר המשמעותי המסכם, העוסק במינואית (לא בדקתי אם כל הטענות בו מופיעות במחקר המסכם)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cyrus H. Gordon|שם=Minoica|כתב עת=Journal of Near Eastern Studies|כרך=21|שנת הוצאה=1962-07|עמ=207–210|doi=10.1086/371693|קישור=https://www.journals.uchicago.edu/doi/10.1086/371693|JSTOR=543583}}</ref> ** מאמר המזכיר זאת בקצרה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[כורש ה. גורדון|Cyrus H. Gordon]]|שם=Northwest Semitic Texts in Latin and Greek Letters|כתב עת=Journal of the American Oriental Society|כרך=88|שנת הוצאה=1968|עמ=288|doi=10.2307/597203|קישור=https://www.jstor.org/stable/597203}}</ref> ** מאמר של גורדון שלא מצאתי בשום מקום<ref>Gordon, Cyrus. Minoan : Athenaeum 47:1-4 (1969) 125-135.</ref> ** מאמר המזהה מינואית (וכן אטאו־כרתית {{אנ|Eteocretan language}}) כשמית צפון־מערבית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cyrus H. Gordon|שם=The Decipherment of Minoan and Eteocretan|כתב עת=Journal of the Royal Asiatic Society|כרך=107|שנת הוצאה=1975-04|עמ=148–158|doi=10.1017/S0035869X00132836|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/journal-of-the-royal-asiatic-society/article/abs/decipherment-of-minoan-and-eteocretan/8D54875074638F4328F0AA7C2832C698#access-block|JSTOR=25203654}}</ref> ** מאמר לפיו (עמ' 42) בערוב ימיו גורדון האמין שמקור הכתב בכתב האירופי מאזור הדנובה, ושמיים שהגיעו לכרתים בתקופת הברונזה אימצו אותו והחלו לכתוב בו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gary A. Rendsburg|שם="Someone Will Succeed in Deciphering Minoan": Cyrus H. Gordon and Minoan Linear A|כתב עת=The Biblical Archaeologist|כרך=59|שנת הוצאה=1996|עמ=36–43|doi=10.2307/3210534|קישור=https://www.jstor.org/stable/3210534}}</ref> ** מאמר עברי התומך בגורדון<ref>[[ע. ג. חורון]], "כנען ויוון בתקופת הברונזה", בתוך: [[יונתן רטוש]] (עורך), '''מנצחון למפולת''', הדר, 1976, עמ' 212</ref> * מאמר (די ישן, 1959) המזהה (למיטב הבנתי) את המינואית כשמית ולא הודו־אירופית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=S. Davis|שם=New Light on Linear A|כתב עת=Greece & Rome|כרך=6|שנת הוצאה=1959|עמ=20–30|קישור=https://www.jstor.org/stable/641970}}</ref> * מאמר (בגרמנית) המזהה אוצר מילים שמי צפון־מערבי במינואית, אך מסתייג ומדגיש שלא אוצר המילים אלא המבנה הדקדוקי הוא שמכריע את זיהוי השפה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Hiller|שם=Forschungsbericht: Linear A und die semitischen Sprachen|כתב עת=Archiv für Orientforschung|כרך=26|שנת הוצאה=1978|עמ=221–235|קישור=https://www.jstor.org/stable/41637429}}</ref> * שני מקורות (צריך לקראם) על זיהוי המינואית ככנענית, ביתר דיוק פיניקית<ref>Jan G. P. Best, ''Some Preliminary Remarks on the Decipherment of Linear A'' (Amsterdam: Adolf M. Hakkert, 1972)</ref><ref>Jan Best, "The First Inscription in Punic—Vowel Differences in Linear A and B", '''Ugarit-Forschungen''' (2001)</ref> * מאמר חדש (במדעי המחשב) המשווה באמצעות תוכנה בין מינואית לשפות שמיות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Niki Cassandra Min Eu, Duo Duo Xu, Francesco Perono Cacciafoco|שם=Coding to Decipher Linear A|כתב עת=2019 Pacific Neighborhood Consortium Annual Conference and Joint Meetings (PNC)|שנת הוצאה=2019-10|עמ=44–48|קישור=https://ieeexplore.ieee.org/document/8939625}} [https://www.researchgate.net/publication/337151086_Coding_to_Decipher_Linear_A]</ref> ==== קיתרה – אי־כתר ==== {{ערך מורחב|קיתרה}} באי [[קיתרה]] התגלו עדויות להשפעה כנענית מתקופות קדומות מאוד: באי נחשף כלי שעליו כתובת [[מצרים העתיקה|מצרית]] מוקדשת לאל [[רע (אל)|רע]] מן [[המאה ה-25 לפנה"ס|המאה ה־25 לפנה"ס]] (אולם ייתכן שהכלי הובא לשם מאוחרת יותר),<ref name=":04">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=178, 307}}</ref> וכן כתובת ב[[אכדית]] מ[[המאה ה-18 לפנה"ס|המאה ה־18 לפנה"ס]] המוקדשת לאלוהות לחיי מלך [[אשנונה]] ה[[אמורי (עם)|אמורי]] [[נרם-סין מאשנונה|נרם־סין]].<ref>{{צ-מאמר|שם=The Inscription from Kythera|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/journal-of-hellenic-studies/article/abs/inscription-from-kythera/E78179CA21D0D5B6448C767718C51760|כתב עת=The Journal of Hellenic Studies|שנת הוצאה=1939/ed|עמ=137–138|כרך=59|doi=10.2307/626920|מחבר=Ernst F. Weidner, Helen Thomas|JSTOR=626920}}</ref><ref name=":04" /><ref>{{צ-ספר|שם=Old Babylonian period (2003-1595 BC)|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/288092394|מו"ל=University of Toronto Press|שנת הוצאה=1990|ISBN=978-1-4426-7803-3|oclc=288092394|מחבר=Douglas Frayne|עמ=554}}</ref> שם האי הוא, כנראה, גלגול יווני של השם ה[[פיניקית|פיניקי]] "אי־כתר".<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=377}}</ref> [[קסנופון]] ([[המאה ה-4 לפנה"ס|המאה ה־4 לפנה"ס]]) מתאר מקום שנקרא "מפרץ הפיניקים בקיתרה".<ref>קסנופון, '''[[הלניקה]]''', ספר 4, פרק 8, 7 (4.8.7). ראו [[:el:s:Ελληνικά (Ξενοφών)/Δ'/VIII|המקור ביוונית]] וכן [[:en:s:Hellenica (Xenophon)/Book 4/Chapter 8|תרגום לאנגלית]]</ref> עדות נוספת, קדומה ופולחנית, לקשר בין קיתרה לכנען הוא בפולחן [[אפרודיטה]]־אוראניה {{אנ|Aphrodite Urania}}. [[הרודוטוס]] ([[המאה ה-5 לפנה"ס|המאה ה־5 לפנה"ס]]) כתב שפולחן אפרודיטה־אוראניה נפוץ לאי מ[[אשקלון]] (שמקדשה שם היה העתיק ביותר), דרך [[קפריסין]], ואף המקדש בקיתרה נבנה על־ידי [[פיניקים]] מאזור אשקלון.<ref>[[הרודוטוס]], '''[[היסטוריות (הרודוטוס)|היסטוריות]]''', ספר 1, פסקאות 105, 131 (ראו ב[[:el:s:Ιστορίαι (Ηροδότου)/Κλειώ|מקור היווני]] וב[https://benyehuda.org/read/10919#ch506 תרגום לעברית])</ref> גם [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] ([[המאה ה-2|המאה ה־2]]) מציין שהפיניקים מאשקלון לימדו את פולחנה בקיתרה.<ref>[[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], [[:en:S:Description of Greece (Jones)/Book 1#CEMETERIES_OF_ATHENS|'''תיאורה של יוון''', ספר 1, פרק 14]], פסקה 7 (1.14.7)</ref> פולחן זה הוא הצורה היוונית לפולחן הפיניקי של [[עשתרת]]־שמים ("עשתרת שמם" הנזכרת ב[[כתובת אשמנעזר]]), ובין מקדשיה העתיקים נמנה [[מקדש אפרודיטה בקיתרה|מקדשה בקיתרה]] {{אנ|Temple of Aphrodite, Kythira}}.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=305}}</ref> מקובל ששם [[אפרודיטה]] הוא ממקור [[שפות שמיות|שמי]],<ref>{{צ-ספר|שם=Etymological dictionary of Greek|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/435918287|מו"ל=Brill|שנת הוצאה=2010|מקום הוצאה=Leiden|ISBN=978-90-04-17418-4|oclc=435918287|מחבר=R. S. P. Beekes|עמ=179}}</ref> כנראה מהשם [[עשתרת]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=119}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Le dialecte grec ancien de Chypre|קישור=https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110217520/html|מו"ל=De Gruyter|שנת הוצאה=2010|ISBN=978-3-11-021752-0|מחבר=Markus Egetmeyer|שפה=fr|כרך=1: Grammaire{{כ}}|פרק=[https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110217520.239/html Formation des noms]|עמ=241 (פסקה {{משמאל לימין|§267}})}}</ref> ==== מלטה ==== קיימות עדויות לקיום פיניקי במלטה יחד עם תושביה בתקופת הברונזה.<ref name=":21">Alexandra Vella, "Language contact and Maltese intonation: Some parallels with other language varieties", in: Kurt Braunmüller, Gisella Ferraresi (ed.), ''[https://ebookcentral.proquest.com/lib/tau/detail.action?pq-origsite=primo&docID=622252 Aspects of Multilingualism in European Language History]'', Hamburg Studies on Multiculturalism, John Benjamins Publishing Company, 2004, p. 280.</ref> === תקופת הברונזה המאוחרת === {{ראו גם|אוגרית}} מקור '''<u>מעולה</u>''' על הפיניקים בסוף תקופת הברונזה, עת התחיל תהליך ההתיישבות במערב (קפריסין – כרתים – סרדיניה): <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ora Negbi|שם=Early Phoenician Presence in the Mediterranean Islands: A Reappraisal|כתב עת=American Journal of Archaeology|כרך=96|שנת הוצאה=1992|עמ=599–615|doi=10.2307/505187|קישור=https://www.jstor.org/stable/505187}}</ref>; עוד מקור על תחילת תקופת הברזל (לא בדקתי לעומק): <ref>Carol Bell, [https://www.academia.edu/33076948/Phoenician_Trade_The_First_Three_Hundred_Years "Phoenician Trade: The First Three Hundred Years"], in: Juan Carlos Moreno García (ed.), ''[https://www.jstor.org/stable/j.ctt1ggjkp3 Dynamics of Production in the Ancient Near East]'', Oxbow, 2016, pp. 91–105</ref> באוגרית עצמה התגלו עדויות עשירות ביותר לסחר עם הים האיגאי (להביא מקורות ופירוט מדוחות החפירה הצרפתיים של העיר; עדויות מיקניות,<ref>{{צ-מאמר|שם=Céramiques mycéniennes d'Ougarit Concordance entre l'inventaire du Louvre et la publication RSO XIII|קישור=https://www.jstor.org/stable/4199342|כתב עת=Syria|שנת הוצאה=2000|עמ=297–304|כרך=77|מחבר=Marguerite Yon}}</ref> כדאי לעיין בפירוט כי עולות שם שאלות מעניינות: <ref>{{צ-ספר|שם=Céramiques mycéniennes d'Ougarit|קישור=https://www.mission-ougarit.fr/wp-content/pdf/mission_ougarit_publication_rso_130.pdf|מו"ל=ERC-ADPF|שנת הוצאה=2000|מקום הוצאה=|ISBN=2-86538-267-2|oclc=45806205|מחבר=Marguerite Yon, Vassos Karageorghis, Nicolle Hirschfeld|עמ=}}</ref>; על אוגרית והמערב: <ref>{{צ-מאמר|שם=A Trading City: Ugarit and the West|קישור=https://www.jstor.org/stable/3210777|כתב עת=Near Eastern Archaeology|שנת הוצאה=2000|עמ=192–193|כרך=63|doi=10.2307/3210777|מחבר=Marguerite Yon}}</ref>; אולי רלוונטי – האם "אל־מינה" שבשפך הארנת היתה יוונית או פיניקית?: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jean-Paul Descœudres|שם=Al Mina Across the Great Divide|כתב עת=Mediterranean Archaeology|כרך=15|שנת הוצאה=2002|עמ=49–72|קישור=https://www.jstor.org/stable/24668109}}</ref>, <ref>{{צ-מאמר|מחבר=H. G. Niemeyer|שם=Phoenician or Greek: Is there a Reasonable Way out of the Al Mina Debate?|כתב עת=Ancient West & East|כרך=3|שנת הוצאה=2004|עמ=38–50|doi=10.2143/AWE.3.1.3291936|קישור=<!-- https://poj.peeters-leuven.be/content.php?url=article.php&id=3291936&journal_code=AWE -->}}, {{Doi|10.1163/9789047405139_004}}</ref>). עדויות לסחר בין אוגרית למצרים ניתן למצוא (בנוסף לממצאים רבים, חומריים ואפיגרפיים – כדאי להסתכל בנושא במכתבי אחתאתן, בהם נמצאו נושאים כלכליים כנעניים רבים, בתרגומם העברי (של רייני) כדי שיהיה נוח) במכתב ששלח מלך צור לאוגרית, בו הוא מספר לו ש[[אניה|אניותיו]] ששלח [[מצרים העתיקה|מצרימה]] טבעו ב"[[גשם]] אדִר" בצור.<ref>[[iarchive:ugaritictextbook0000gord_c0w8|UT]] 2059, KTU² 2.38</ref> באוגרית נמצא מכתב נוסף ששלח מלך צור למלך אוגרית, ב[[אכדית]], שנושאו [[מסחר|מסחרי]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Une lettre du roi de Tyr au roi d'Ougarit : milieux d'affaires et de culture en Syrie à la fin de l'âge du bronze récent|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1982_num_59_1_6749|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|שנת הוצאה=1982|עמ=101–107|כרך=59|doi=10.3406/syria.1982.6749|מחבר=Daniel Arnaud}}</ref> יש גם מכתב ששלח אדם בשם שפטבעל "למלך בעלו" (כנראה עמרפאִ מלך [[אוגרית]]) מוזכר מלך צור, ויש התייחסות לזבח (יש לבחון טוב את המכתב ולראות אם הוא רלוונטי לערך).<ref>[[iarchive:ugaritictextbook0000gord_c0w8|UT]] 2063, KTU² 2.40</ref> ישנן עדויות לסחר בין אוגרית ל[[אלשיה]]: הן בממצא הארכאולוגי,<ref name=":24">{{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiy an Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> והן עדויות אפיגרפיות לסחר באניות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiy an Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=38–45|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> ומשלוחי תבואה;<ref>לוח KTU² 2.46, ראו {{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref><ref>לוח RS 20.168, ראו {{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}} ו־{{צ-מאמר|מחבר=Maurice Sznycer|שם=Idalion, capitale économique des rois phéniciens de Kition et d'Idalion|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|כרך=34|שנת הוצאה=2004|עמ=86|doi=|קישור=https://www.persee.fr/doc/cchyp_0761-8271_2004_num_34_1_1456}}</ref><ref>לוח KTU² 4.149, ראו {{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref><ref>לוח KTU² 4.352; לפירוש ראו גם לוח [[iarchive:ugaritictextbook0000gord_c0w8|UT]] 2095 ועמ' 286 ו־{{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> רשימת סחורות ממטען של "אַני אל[תֿי]", אניית אלשיה, כולל כיכרות [[נחושת]], מגלה דמיון למטען שנמצא ב[[הספינה הטרופה מקילידוניה|אניה הטרופה מקילידוניה]] {{אנ|Cape Gelidonya shipwreck}}.<ref name=":15">לוח KTU² 4.390, ראו {{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> אנשים מאלשיה חיו באוגרית ומילאו תפקידים מגוונים, כולל בארמון.<ref name=":24" /><ref>לוח KTU² 4.155</ref><ref>לוח KTU² 4.343</ref><ref>לוח KTU² 4.705</ref> מספר ניכר של מכתבים בין מלכי אוגרית למלכי אלשיה המתוארכים לקראת סוף המאה ה־13 לפנה"ס מעידים על חשש משותף מפני סכנת [[גויי הים]] (היתה זאת גם, כנראה, דאגה כלכלית, שנגעה גם לבטיחות הסחר הימי – הערה שלי).<ref>לוח RSL 1, בו מלך אלשיה מזכיר שעמרפא סיפר לו שהוא ראה אניות אויב בים, והוא אישר שהוא ראה אניות, עודד את אנשי אוגרית להיות חזקים, לבצר את עריהם ולהתחמש, ראו {{צ-מאמר|מחבר=Maurice Sznycer|שם=Idalion, capitale économique des rois phéniciens de Kition et d'Idalion|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|כרך=34|שנת הוצאה=2004|עמ=86–87|doi=|קישור=https://www.persee.fr/doc/cchyp_0761-8271_2004_num_34_1_1456}}; מכתבים נוספים הם לוחות RS 20.238, RS20. Ugaritica V 22 ועוד, ראו {{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> ב[[כתבי אוגרית]] נמצא [[מפקד אוכלוסין|מפקד אוכלוסים]] של יישוב באלשיה.<ref name=":06">לוח KTU² 4.102; לפירוש ראו גם לוח [[iarchive:ugaritictextbook0000gord_c0w8|UT]] 119 ועמ' 262</ref> לאוגרית ואלשיה היו גם יחסים דיפלומטיים<ref>מכתבים באכדית מאוגרית העידו על גירוש גורמים פוליטיים לא רצויים לאלשיה: לוחות {{משמאל לימין|RS 17.352, RS 18.114}}, הם לוחות {{משמאל לימין|PRU IV:V B1, PRU IV:IV E5}}, ראו {{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> ואף דתיים.<ref>לוח KTU² 1.40 שו' 29, 37, הטקסט חוזר בלוח KTU² 1.84 שורה 15; לוח KTU² 1.141</ref> ייתכן שה"כפסלנים"<ref>UT 1087 שורה 6: 𐎋𐎔𐎒𐎍𐎐𐎎 (''כפסלנמ'')</ref> המוזכרים ב[[כתבי אוגרית]] הם תושבי [[נמל]] [[קפסלי|כַּפְּסֶלִי]] {{יוו|Καψάλι Κυθήρων}}{{צר|Kapsáli}} ב[[קיתרה]], בהתאם לעדות הרודוטוס על פיניקים באי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[כורש גורדון|Cyrus H. Gordon]]|שם=Ugaritic Textbook|מו"ל=Pontifical Biblical Institute|שנת הוצאה=1965|עמ=272|קישור=https://archive.org/details/ugaritictextbook0000gord_c0w8}}</ref> עדויות [[אונומסטיקה|אונומסטיות]] מאלשיה מעידות על קיום יסוד [[שמיים (עמים)|שמי]] משמעותי באלשיה כבר בתקופת הברונזה המאוחרת – מתוך 33 שמות של אנשים מאלשיה שנמצאו בכתבים אכדיים, אוגריתיים, חתיים ומצריים מתקופת הברונזה המאוחרת, 21 היו שמיים בוודאות ושלושה נוספים עשויים להיות שמיים גם הם (שאר השמות היו כנראה [[חורים]] או [[עמים אנטוליים|אנטוליים]] {{אנ|Anatolian peoples}}).<ref name=":32">{{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiy an Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=40|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> [[קובץ:Turkey.Bodrum034.jpg|ימין|ממוזער|133x133 פיקסלים|קנקן מסחרי כנעני מהאניה הטרופה מאולובורון]] עדויות נוספות נמצאו בנתיבי הסחר בין אוגרית ליוון: [[הספינה הטרופה מקילידוניה|האניה הטרופה מקילידוניה]] {{אנ|Cape Gelidonya shipwreck}} הכילה, כאמור, ממצאים דומים לממצאי אנייה אלשית באוגרית,<ref name=":15">לוח KTU² 4.390, ראו {{צ-מאמר|מחבר=A. Bernard Knapp|שם=An Alashiyan Merchant at Ugarit|כתב עת=Tel Aviv|כרך=10|שנת הוצאה=1983|עמ=43|קישור=https://doi.org/10.1179/tav.1983.1983.1.38}}</ref> אך רבות מסחורותיה היו כנעניות ולפי תנוחתה נראה שהפליגה מערבה;<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=27|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref> [[הספינה הטרופה מאולובורון|האניה הטרופה מאולובורון]], בין אם מקורה בכנען ובין אם לא (כמו שטוענים אחדים), הכילה סחורות כנעניות רבות מאוד (נוסף על סחורות מחוץ לכנען), ולפי [[עוגן|עוגנה]] מקורה באוגרית.<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=27|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref> [[קובץ:Phoenician statuette probably depicting Reshef.JPG|ממוזער|211x211 פיקסלים|הפסל הכנעני שנמצא ליד סיציליה {{איט|Melqart di Sciacca}}]] הכרונלוגיה של תחילת הסחר הכנעני עם המערב מורכבת.<ref name=":30">{{צ-ספר|שם=The Archaeology of Malta: From the Neolithic through the Roman Period|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/archaeology-of-malta/939848C5CD3C97E4373264AE3D73F62E|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=|ISBN=978-1-107-00669-0|סדרה=Cambridge World Archaeology|מחבר=Claudia Sagona|עמ=191–193}}</ref> יש גם עדות לאנייה כנענית מהמאה ה־13 לפנה"ס בסיציליה, בדמות פסל כנעני שהתגלה שם {{איט|Melqart di Sciacca}}.<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=27|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref><ref name=":30">{{צ-ספר|שם=The Archaeology of Malta: From the Neolithic through the Roman Period|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/archaeology-of-malta/939848C5CD3C97E4373264AE3D73F62E|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=|ISBN=978-1-107-00669-0|סדרה=Cambridge World Archaeology|מחבר=Claudia Sagona|עמ=191–193}}</ref> עוגנים כנעניים תועדו גם בחוף לוב.<ref name=":16">{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=28|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref> בקברים בדרום־מערב איבריה מתקופת הברונזה המאוחרת נחשפו פניני זכוכית כחולות שכדוגמתן נמצאו גם בצור.<ref name=":16">{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=28|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref> עדויות נוספות לקשרי מסחר קדומים עם המערב הן: חותם גליל שנמצא ב{{קישור שפה|2=Vélez-Málaga|3=בלס-מאלגה}} ומתוארך למאה ה־14–13 לפנה"ס, חפץ עם כתב יתדות שנמצא בתס־סילג', .<ref name=":30">{{צ-ספר|שם=The Archaeology of Malta: From the Neolithic through the Roman Period|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/archaeology-of-malta/939848C5CD3C97E4373264AE3D73F62E|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=|ISBN=978-1-107-00669-0|סדרה=Cambridge World Archaeology|מחבר=Claudia Sagona|עמ=191–193}}</ref><gallery caption="כלים מיקניים שנמצאו בלבנט"> קובץ:Mycenaean stirrup vase Louvre AO19201.jpg|כלי מיקני מאוגרית, המאות ה־14–13 לפנה"ס קובץ:Mycenaean cup Louvre AO15744.jpg|גביע (בסגנון) מיקני, המאות ה־14–13 לפנה"ס, שנמצא באוגרית<ref>{{צ-ספר|שם=Céramiques mycéniennes d'Ougarit|קישור=https://www.mission-ougarit.fr/wp-content/pdf/mission_ougarit_publication_rso_130.pdf|מו"ל=ERC-ADPF|שנת הוצאה=2000|מקום הוצאה=|ISBN=2-86538-267-2|oclc=45806205|מחבר=Marguerite Yon, Vassos Karageorghis, Nicolle Hirschfeld|עמ=157, 251}}</ref> קובץ:Mycenean sirrup jar in British Museum.jpg|כלי מיקני מאללחֿ קובץ:Stirrup-vase Louvre AM1469.jpg|כלי מיקני מאוחר IIIב (1325–1200) מסוריה קובץ:Shikmona – Porcupine shaped vessel pottery.JPG|כלי מיקני שנמצא ב[[תל שקמונה]] (בקטגוריה [[c:Category:National_Maritime_Museum,_Israel_-_Shikmona_Treasures|אוצרות שקמונה במוזיאון הימי הלאומי]] ממצאים מיובאים רבים) </gallery>עדויות נוספות הן לסחר עם דרום מזרח אסיה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ashley Scott, Robert C. Power, Victoria Altmann-Wendling|שם=Exotic foods reveal contact between South Asia and the Near East during the second millennium BCE|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|קישור=https://www.pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.2014956117|כרך=118 (2)|שנת הוצאה=2020}}</ref> לבדוק אם יש עדויות (הן אפיגרפיות והן ארכאולוגיות) מצריות רלוונטי גם להתעמק בכנענים והצידונים אצל [[הומרוס]] (רלוונטי כנראה רק לאחרי משבר תקופת הברונזה המאוחרת), שבעולמו היו נושאי המסחר פיניקים ולא יוונים<ref name=":1" /> (ואולי גם: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark Peacock|שם=Rehabilitating Homer's Phoenicians: On Some Ancient and Modern Prejudices Against Trade|כתב עת=Ancient Society|כרך=41|שנת הוצאה=2011|עמ=1–29|קישור=https://www.jstor.org/stable/44079943}}</ref> <ref>Winter, I. J. (1995). [https://www.academia.edu/36226437/Winter_I_J_1995_Homers_Phoenicians_History_Ethnography_or_Literary_Trope_A_Perspective_on_Early_Orientalism_The_Ages_of_Homer_A_Tribute_to_Emily_Townsend_Vermeule_J_B_Carter_and_S_P_Morris_Austin_University_of_Texas_Press_247_271 <nowiki>Homer's Phoenicians: History, Ethnography, or Literary Trope? [A Perspective on Early Orientalism]</nowiki>]. The Ages of Homer: A Tribute to Emily Townsend Vermeule. J. B. Carter and S. P. Morris. Austin, University of Texas Press: 247-271</ref> <ref>Scott Brantner, [https://www.academia.edu/7299720/Homer_s_Phaeacians_and_Phoenician_Bi_lingual_Onomastica_docx Homer’s Phaeacians and Phoenician Bi-lingual Onomastica]</ref>) === השפעות משבר תקופת הברונזה המאוחרת === לפרט על השפעות והשלכות [[משבר תקופת הברונזה המאוחרת]] בו ההגירה הימית נעה בעיקר בכיוון מזרח, לחורבן כנען, וכמובן צמצום העושר והסחר; להזכיר את ההשתלטות על חוף דרום כנען, עליו השתלטו הפיניקים מחדש רק בתקופה הפרסית. == במיתולוגיה היוונית == [[קובץ:Tyros - Münzkabinett, Berlin - 5477312.jpg|ממוזער|מטבע מימי [[גורדיאנוס השלישי]] (פיוס), מימין כיתוב "צור המטרופולין" ו[[קדמוס]], מזוקן ועוטה [[גלימה]] לשמאלו, נלחם ב[[דרקון]], בימינו משליך אבן; מימין לסצנה חילזון ארגמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ikmk.smb.museum/object?id=18202842&view=rs|כותרת=Tyros, 238-244 n. Chr.|אתר=Münzkabinett, Staatlice Museen zu Berlin|שפה=DE|תאריך_וידוא=2022-10-13}}</ref>]]עדויות מיתולוגיות: * [[אירופה (מיתולוגיה)]] (מטבעות המתארים אותה, הן מכרתים והן מכנען, יכולים להיות רלוונטיים בערך) בכרתים ואחיה אחריה: ** [[קדמוס]] – מביא התרבות, החקלאות והכתב (על הכתב: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andreas Willi|שם=Cows, Houses, Hooks: The Graeco-Semitic Letter Names as a Chapter in the History of the Alphabet|כתב עת=The Classical Quarterly|כרך=58|שנת הוצאה=2008|עמ=401–423|קישור=https://www.jstor.org/stable/27564173}}</ref> ** [[תאסוס (מיתולוגיה)|תאסוס]] וה[[פיניקים]] שלו התיישבו ב[[תאסוס]], וקיימות עדויות לפולחן [[מלקרת]] בקרבם (מקורות בערך [[תאסוס (מיתולוגיה)]]). למידע נוסף (וקצת על אריתראי): <ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. J. Graham|שם=The Foundation of Thasos|כתב עת=The Annual of the British School at Athens|כרך=73|שנת הוצאה=1978|עמ=61–98|קישור=https://www.jstor.org/stable/30103408}}</ref> * דנאוס (הדמות) והדנאוס (הקבוצה), דנאים, [[קוה (ממלכה עתיקה)|דננים]] ו[[שבט דן]] * עוד עדויות מיתולוגיות קדומות נמצאות אצל הרודוטוס * לפי [[קונון (מיתוגרף)|קונון]] הפיניקים שלטו על רודוס לפני הדורים,<ref>[[פסאודו-סקימנוס|פסאודו־סקימנוס]] {{אנ|Pseudo-Scymnus}}, '''פריודוס ל[[ניקומדס השלישי|ניקומדס]]''', [https://topostext.org/work/130 645]</ref> ואמנם הכרונולוגיה של ייסוד לינדוס לא מסתדרת עם ביקורי דנאוס וקדמוס באי, אך הרעיון הכללי מסתדר עם המיתולוגיה. * לפי הערך האנגלי {{אנג|Aphrodite|3=כן}}, אפרודיטה היתה ידועה כ־Cytherea וכ־Cypris (הקיתרית והקיפרית), שהן שתי מושבות כנעניות קדומות מאוד. אם נוסיף לכך את המקור הכנעני לשם "אפרודיטה", מדובר כנראה בעדות מיתולוגית (יש למצוא את המקור האקדמי שאומר זאת, או למחוק את הטענה). == תחילת הסחר הפיניקי "המסודר"/"הסדיר" מסביב לים התיכון == [[מגילת ון אמון]]'''<ref name=":14">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20130121101959/http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/wenamen.htm|כותרת=Wenamen's Journey|אתר=רשפים}}, מבוסס על {{משמאל לימין|J. H. Breasted, ''Ancient Records of Egypt'', Part Four, § 557 ff.}}</ref>''' רלוונטית. בכללי על הכלכלה והסחר בתקופת הברזל: <ref>{{צ-ספר|שם=Material culture and social identities in the ancient world|קישור=|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2010|מקום הוצאה=Cambridge|oclc=289070804|מחבר=Michael Sommer|פרק=[https://www.academia.edu/310150 Shaping Mediterranean economy and trade: Phoenician cultural identities in the Iron Age]|עמ=114–137}}</ref> תזה ארוכה על קשרים בין חבלי ארץ במזרח הים התיכון בתקופת הברזל המוקדמת (1200–700 לפנה"ס): <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Tzveta Manolova|שם=Travels on the wine-dark sea: trans-regional networks in the Eastern Mediterranean during the Early Iron Age (c.1200–700 B.C.)|מו"ל=McGill University (thesis)|שנת הוצאה=2011|קישור=https://www.proquest.com/docview/1252730215}}, {{ISBN|978-0-494-84776-3}}</ref> עדויות לפיניקים כסוחרים (אך לא כמתיישבים) כבר במאה ה־11 לפנה"ס;<ref>{{צ-מאמר|שם=Newly Found Inscriptions in Old Canaanite and Early Phoenician Scripts|קישור=https://www.jstor.org/stable/1356511|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1980|עמ=1–20|doi=10.2307/1356511|מחבר=Frank Moore Cross}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=LEAVES FROM AN EPIGRAPHIST'S NOTEBOOK|קישור=https://www.jstor.org/stable/43715441|כתב עת=The Catholic Biblical Quarterly|שנת הוצאה=1974|עמ=486–494|כרך=36|מחבר=Frank Moore Cross}}</ref> סחר קדום באיבריה ([[תרשיש (עיר)|תרשיש]]־[[טרטסוס]] {{אנ|Tartessos}})<ref name=":35">{{צ-מאמר|שם=היכן הייתה תרשיש המקראית? מקורות הכסף של ממלכת יהודה ופלשת במאה הח' לפני הספירה|קישור=https://cris.haifa.ac.il/en/publications/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%97|כתב עת=מחקרי ארץ יהודה|שנת הוצאה=2022|עמ=11–31|כרך=ה|מחבר=צלה אשל}}</ref> ולעומת זאת הערכה אחרת למקורות ה[[בדיל]] באזור<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Tzilla Eshel, Yigal Erel, Naama Yahalom-Mack, Ofir Tirosh, [[איילת גלבוע|Ayelet Gilboa]]|שם=Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean|כתב עת=PNAS|כרך=116|שנת הוצאה=2019|עמ=6007–6012|doi=10.1073/pnas.1817951116|קישור=https://pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.1817951116}}</ref> הדומיננטיות הקדומה של צידון (התואר "צידונים" באודיסאה, היעדרה של צור מכתובות תגלת פלאסר הראשון<ref name=":6">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=23|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref>) ומעבר הדומיננטיות לצור ממשלות־עם בערים פיניקיות ויווניות (לבדוק את המאמר, את תוכנו והאם הוא אמין או מוטה): <ref>{{צ-מאמר|שם=BEFORE ATHENS: EARLY POPULAR GOVERNMENT IN PHOENICIAN AND GREEK CITY STATES|קישור=https://www.jstor.org/stable/26804355|כתב עת=Geopolitics, History, and International Relations|שנת הוצאה=2010|עמ=123–135|כרך=2|מחבר=STEPHEN STOCKWELL}}</ref>; מקור שיטת בניית ה[[נמל|נמלים]] ביוון אחרי תקופת הברזל II הוא בפיניקיה.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Harbor of Atlit in Northern Canaanite/Phoenician Context|קישור=https://www.jstor.org/stable/25067699|כתב עת=Near Eastern Archaeology|שנת הוצאה=2007|עמ=82|כרך=70|מחבר=Arad Haggi, Michal Artzy}}</ref> לפי פאוסניאס, בעיר [[אריתראי]] {{אנ|Erythrae}} היה מקדש עתיק ביותר להרקלס, בו פסל הרקלס לא היה דומה לפסלים יווניים אלא לפסלים "מצריים", והאל הגיע לאותו מקום על [[דוברה|דוברת]] עץ מהעיר [[צור (לבנון)|צור]], שעוד נמצאת במקדש.<ref>[[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], [[s:EN:Description_of_Greece_(Jones)/Book_7#History_of_Ionia|'''תיאורה של יוון''', ספר 7, פרק 5]], פסקה 5 (7.5.5)</ref> אותו הרקלס אולי נקרא "הרקלס מהדקטילים האידאיים {{אנ|Dactyls_(mythology)#Idaean_Dactyls}}" שהיו לו מתחמי קודש באריתראי ובצור.<ref>[[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], [[s:EN:Description_of_Greece_(Jones)/Book_9#THESPIAE|'''תיאורה של יוון''', ספר 9, פרק 27]], פסקה 8 (9.27.8)</ref> [[תוקידידס]] הזכיר נמל בשם "פויניקוס" למרגלות הר מימס, המקיף את אריתראי.<ref>[[תוקידידס]], [[תולדות המלחמה הפלופונסית|'''תולדות המלחמה הפלופונסית''']], 8.34 (ראו ב[https://el.wikisource.org/wiki/Ιστορία_του_Πελοποννησιακού_Πολέμου/Η#p34 מקור היווני] וב[https://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Thuc.%208.34&lang=original תרגום לאנגלית]);William Smith, Dictionary of Greek and Roman Geography (1854), [https://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.04.0064:entry=mimas-geo MIMAS]</ref> התפשטות למקומות נוספים (למשל: <ref>{{צ-מאמר|שם=Sanctuaires d'Hercule-Melqart. Contribution à l'étude de l'expansion phénicienne en Méditerranée.|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1967_num_44_1_5979|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|שנת הוצאה=1967|עמ=73–109|כרך=44|doi=10.3406/syria.1967.5979|מחבר=Denis Van Berchem|JSTOR=4197600}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Sanctuaires d'Hercule-Melqart (suite et fin)|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_1967_num_44_3_8502|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|שנת הוצאה=1967|עמ=307–338|כרך=44|doi=10.3406/syria.1967.8502|מחבר=Denis Van Berchem|JSTOR=4197630}}</ref>) === בימי חירם === [[חירם הראשון מצור|חירם הראשון]] בן [[אביבעל]]<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.9?lang=he 8.2.9], יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יז|1.17]]–[[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יח|1.18]] – לפי [[דיוס]] ו[[מנאנדרוס מאפסוס]]</ref> מלך צור היה מהמלכים הבולטים של צור, ושיתף פעולה עם מלכי [[ממלכת ישראל המאוחדת]] [[דוד]] ו[[שלמה]] בנו. העוצמה הכלכלית של ממלכתם התבססה, במידה רבה, על שיתוף הפעולה עם מעצמת הסחר הצורית. בימים ההם הייתה נתונה לצור הבכורה מבין ערי הפיניקים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=325–326}}</ref> לפי [[מנאנדרוס מאפסוס]] ו[[דיוס]], חירם יצא למסע נגד ה[[אוטיקה|עתיקאים]] (Ἰτυκαίοις) שלא שילמו [[מס]] לצור.<ref name=":0332">[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.5.3?lang=he 8.5.3], יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יז|1.17]]–[[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יח|1.18]]</ref><ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=23|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref> לאחר שכבש [[דוד]] את [[ירושלם]], שלח לו חירם שליחים לכרות עמו ברית וידידות, והעניק לו [[ארז הלבנון|ארזים]], [[חרש עץ|חרשי עץ]] וחרשי אבן, והם בנו לו בית.<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|ה|יא}}; {{תנ"ך|דברי הימים א|יד|א}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.7.3.2?lang=he 7.3.2]</ref> בניסיונו לבנות בית לאלוהים בגורן [[ארנן]], קיבל דוד ארזים רבים מהצורים והצידונים.<ref>{{תנ"ך|דברי הימים א|כב|ד}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.7.14.1?lang=he 7.14.1]</ref> כששמע חירם שנמשח [[שלמה]] תחת דוד אביו, שלח לו שליחים בשל ידידותו עם דוד. שלמה שלח לחירם בקשה לצווֹת לכרות לו ארזים מהלבנון ולשלוח לו את עבדיו, בתשלום, כי אין בישראל איש היודע לכרות עצים כמו הצידונים (הפיניקים). חירם שמח ושלח לשלמה שיעשה את כל חפצו בארזים וב[[ברוש|ברושים]]: עבדיו יורידו אותם מהלבנון לים, שם יועלו על [[דוברה|דוברות]] ויושטו לאן ששלמה יבקש (לפי [[דברי הימים]], ל[[יפו]]), ושלמה ישלם לחירם; ואכן חירם עשה כאשר דיבר, ושלמה שילם לו ב[[חיטה]] ו[[שמן]] רבים.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ה|טו|כה}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.6?lang=he 8.2.6]–[https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.7?lang=he 8.2.7], [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.9?lang=he 8.2.9], [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.5.3?lang=he 8.5.3]; ראו בניסוח אחר ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|ב|טו}}</ref> [[יוסף בן מתתיהו]] כתב שבימיו נשמרו האגרות שהחליפו ביניהם המלכים הן בספרי היהודים והן אצל הצורים, בארכיון הציבורי בעיר.<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.8?lang=he 8.2.8]</ref> חירם ושלמה כרתו ברית ושרר ביניהם שלום, ושלמה שלח חלק מ[[מס|מסיו]] ללבנון. את העצים והאבנים ל[[בית המקדש הראשון|בית המקדש]] פיסלו בנאי שלמה, בנאי חירם ואנשי [[גבל]].<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ה|כו|לב}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.9?lang=he 8.2.9]</ref> אחד מבוני המקדש הבכירים ביותר היה [[חירם ממטה נפתלי|חירם]], בן לאם משבטי ישראל הצפוניים ולאב צורי חרש [[נחושת]], והוא עשה עיטורי נחושת רבים ומרשימים למקדש.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ז|יג|מה}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|יא|טז}}; ראו גם בגרסה מעט שונה אצל [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.3.4?lang=he 8.3.4]</ref> לפי [[דברי הימים]], אותו איש נשלח על־ידי חירם המלך.<ref>{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|יב|יג}}</ref> המחקר מאשר כי [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] נבנה על־ידי אדריכלים פיניקיים, בתבנית זהה לזאת ששימשה מקדשים פיניקיים.<ref>[https://www.ancient.eu/Phoenician_Architecture/ ארכיטקטורה פיניקית] באתר World History Encyclopedia</ref> עבודתם של הפיניקים בהקמת מקדש שלמה לא הייתה טכנית בלבד, אלא השפיעה על חיבור הפרקים המתארים את בניית המקדש ([[מלכים א']], פרקים {{תנ"ך|מלכים א|ו|קצר=כן|ללא=ספר}}–{{תנ"ך|מלכים א|ז|קצר=כן|ללא=ספר}}), בהם ככל הנראה מושקעים מונחים ושמות פיניקיים רבים (כמו שמות החודשים [[ירח זיו|זיו]], [[ירח בול|בול]] ו[[ירח האיתנים|האתנים]]), שקשה לזהותם כיום בגלל דלות ה[[רשימת כתובות כנעניות וארמיות|טקסטים הפיניקיים]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יצחק אבישור]]|שם=כתובות פיניקיות והמקרא|מו"ל=א. רובינשטיין|שנת הוצאה=1979|עמ=142|קישור=https://archive.org/details/ketovotfiniiyote0001avis}}</ref> לאחר שחירם מלך צור מילא את הבטחתו בנוגע לעצים ולזהב ונשלמה בניית מקדש שלמה וארמון המלך, נתן שלמה לחירם עשרים ערים ב[[הגליל|גליל]]. חירם לא היה מרוצה מהערים, וקרא להן "ארץ [[כבול (יישוב)|כבול]]".<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ט|יא|יג}}; ראו גם {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|ב}}, [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.5.3?lang=he 8.5.3]</ref> בין חירם לשלמה היה גם שיתוף פעולה בתחום הימי; [[ספן|מלחי]] חירם השיטו את אניות שלמה מ[[אילת]] ל[[אופיר]] ושבו עם [[זהב]] רב ואוצרות אחרים,<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ט|כו|כח}}, {{תנ"ך|מלכים א|י|יא|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יח}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|י|ללא=ספר}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.6.4?lang=he 8.6.4]</ref> ואניות [[תרשיש (עיר)|תרשיש]] של שלמה הפליגו עם אניות חירם והביאו גם הן אוצרות רבים.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|י|כב}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|כא}}</ref> צור נודעה ב[[תעשיית ייצור הארגמן וצביעתו במזרח הקדום|ייצור צבעי]] ה[[ארגמן]] וה[[תכלת]] מ[[ארגמון קהה קוצים|ארגמונים]] הנפוצים באזור;<ref name=":3">מאיר הלל בן־שמאי, [[iarchive:2_20200322_20200322_1243/Encyclopaedia_Hebraica_Vol5/page/n335|"ארגמן צורי"]], בתוך '''[[האנציקלופדיה העברית]]''', כרך ה' (אסלמית, אמנות – ארֶצו), תשי"ח, טורים 659–660</ref> [[פרש (מקצוע)|פרשי]] שלמה היו לבושים בארגמן צורי.<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.7.3?lang=he 8.7.3]</ref> === תחילת תקופת המושבות === בכללי, קדם לכך שלב של סחר ארוך עם אותם מקומות (כנראה מדובר על כך פה: <ref>{{צ-מאמר|שם=Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean|קישור=https://pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.1817951116|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|שנת הוצאה=2019-03-26|עמ=6007–6012|כרך=116|doi=10.1073/pnas.1817951116|מחבר=Tzilla Eshel, Yigal Erel, Naama Yahalom-Mack, Ofir Tirosh, Ayelet Gilboa}}</ref>), ורק לאחר מכן הוקמו מושבות, כנראה שהמושבות הקטנות הראשונות נעלמו תחת שרידי המושבות הגדולות יותר מהמאות ה־9–8 לפנה"ס<ref>{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=29|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref> ['''מידע על תולדות פיניקיה שלא קשור למושבות''': מאמר שעוסק ביחסים בין ישראל לפיניקיה ותולדות פיניקיה בתקופת הברזל 2, המסקנות לדעתי קצת נחרצות מדי אך בסך הכל ראוי לאזכור <ref>{{צ-מאמר|מחבר=ערן אריה|שם=משחקי הכס: יחסי ישראל ופיניקיה מנקודת מבט ארכאולוגית|כתב עת=ארץ ישראל|כרך=לג|שנת הוצאה=2018|עמ=38–50|קישור=https://www.jstor.org/stable/26751852}}</ref>] ==== בימי אתבעל ==== [[אתבעל הראשון]] היה מלך צור וצידון,<ref name=":1232">[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.13.1?lang=he 8.13.1] (ראו גם ב[[s:EL:Ιουδαϊκή_αρχαιολογία/η|מקור היווני]])</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=327}}</ref> וכינויו המקראי "מלך צידונים" מצביע על מלכותו על כל פיניקיה.<ref name=":6">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=23|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Philip J. Boyes|שם=“The King of the Sidonians”: Phoenician Ideologies and the Myth of the Kingdom of Tyre-Sidon|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|כרך=365|שנת הוצאה=2012|עמ=33|doi=10.5615/bullamerschoorie.365.0033|קישור=https://www.academia.edu/1972626|JSTOR=10.5615/bullamerschoorie.365.0033}}</ref> אותו מלך בנה (כלומר ביצר) את [[בתרון]] ואת העיר "Αὖζαν" ב[[צפון אפריקה|לוב]].<ref name=":1232">[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.13.1?lang=he 8.13.1] (ראו גם ב[[s:EL:Ιουδαϊκή_αρχαιολογία/η|מקור היווני]])</ref><ref name=":6">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=23|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref> בימיו גם נוסדה, כנראה, המושבה הפיניקית המרכזית ב[[קפריסין]] – [[כתי]].<ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=24|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref> במסגרת חידוש [[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] של [[חירם הראשון מצור|חירם]] ו[[דוד]] ו[[שלמה]], אתבעל כרת ברית עם [[אחאב]], שנשא את בתו [[איזבל]] לאישה.<ref name=":03">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=327}}</ref> ברית זאת היתה כה משמעותית וכה ארוכת־ימים, שהדיה עוד נשמעת בדברי [[עמוס]], המכנה את יחסי [[ממלכת ישראל]]–[[צור (לבנון)|צור]] {{ציטוטון|בְּרִית אַחִים|{{תנ"ך|עמוס|א|ט|קצר=כן}}}}.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=382}}</ref> ==== קפריסין ==== כאמור, נוכחות כנענים בקפריסין מתועדת עוד מתקופת הברונזה. המושבה הפיניקית המרכזית באי, [[כתי]], חוותה שני שלבים פיניקיים משמעותיים בתולדותיה: מייסוד המושבה הפיניקית בה עד המרות הפרסית, ומהמרות הפרסית עד מרות הדיאדוכים.<ref name=":43">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=9|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> ייסוד המושבה הפיניקית כתי מתוארך לתחילת המאה ה־9 לפנה"ס, לימי [[אתבעל הראשון]],<ref name=":53">{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=24|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref> ולפי [[טרוגוס פומפיוס]] (דרך [[יוסטינוס]]), [[דידו (מלכת קרתגו)|דידו]] עגנה אצל הפיניקים שבקפריסין כשנמלטה מצור, לפני שהמשיכה ל[[קרתחדשת]] שייסדה.<ref name=":17">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=11|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> היה זה צעד חשוב בהתרחבות ה"קולוניאלית" (במונחים מודרניים, במובן של התרחבות ההתיישבות המרוחקת מהמטרופולין) של [[צור (לבנון)|צור]] מערבה.<ref name=":17" /> הארכאולוגיה חשפה מושבה פיניקית, תלויה מאוד בצור, מתקופה זאת.<ref name=":17" /> באתר נמצאו מקדשים ל[[עשתרת]] ול[[מלקרת]]: המקדש המיקני בקתרי (אתר בכתי) חוּדש ב־850 לפנה"ס על־ידי הפיניקים כמקדש ל[[עשתרת]], ושימש עד המאה ה־3 לפנה"ס, אז נהרס; ומקדש מלקרת ועשתרת בבמבולה הורחב עם השנים וכלל חדרים רבים, חצרות פנימיות ו[[סטואה|סטואות]].<ref name="Kition">{{קישור כללי|כתובת=http://www.mcw.gov.cy/mcw/da/da.nsf/All/7A7351CF22898DFEC22571A4002CA21C?OpenDocument|כותרת=Kition|אתר=באתר רשות העתיקות של קפריסין}}</ref> הממצא הדתי מעיד על פולחן עשתרת, מלקרת, [[אשמון]], [[חתחור]], [[בס (אל)|בס]] ו[[חור (אל)|חור]].<ref name="Kition" /> הממצא הארכאולוגי מראה שכתי היתה עיר חשובה במאות ה־9–5, אך אין ראיות ברורות למבנה הפוליטי של העיר (אף לא בתקופה האשורית).<ref name=":18">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=11|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> באותה תקופה צברה כתי את עושרה ממיקומה על דרכי הסחר בין המזרח למערב,<ref name=":172">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=15|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> והממצא המקומי העשיר, נוסף על הייבוא הרב מפיניקיה, מצרים ויוון, מעיד על שגשוג העיר.<ref name=":44">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=9|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> במהלך המאה ה־8 לפנה"ס (לפחות עד סוף המאה) חלשה צור בהגמוניות על האי קפריסין, רובו ככולו, ואף סיפוח חלקים גדולים מהלבנט תוך הכפפת צור לאשור בימי תגלת־פלאסר והמרידות של חירם השני ומֵתֵנַּה לא ערערו שליטה זאת.<ref name=":194">{{צ-מאמר|מחבר=[[נדב נאמן|Nadav Na'aman]]|שם=Sargon II and the Rebellion of the Cypriote Kings against Shilṭa of Tyre|כתב עת=Orientalia|כרך=67|שנת הוצאה=1998|עמ=244|קישור=https://www.jstor.org/stable/43076391}}</ref> השם האשורי "ידננה" (הנגזר מהדנונה {{אנ|Denyen}} ה[[אכאים]]) והתיעוד מימים אשוריים מתחילת המאה הבאה מעידים שהצורים שלטו על האי כשמלכיו וחלק ניכר מאוכלוסייתו היה [[איונים|איוני]], והדבר מדגים את עוצמת הכוח הצבאי של הצי הצורי ותפקידו המוביל בסחר הימי במזרח הים התיכון במאה ה־8 לפנה"ס.<ref name=":19">{{צ-מאמר|מחבר=[[נדב נאמן|Nadav Na'aman]]|שם=Sargon II and the Rebellion of the Cypriote Kings against Shilṭa of Tyre|כתב עת=Orientalia|כרך=67|שנת הוצאה=1998|עמ=245|קישור=https://www.jstor.org/stable/43076391}}</ref> הפיניקים־כנענים מקפריסין קראו לאי בשם הקדום "[[אלשיה]]" לפחות עד תחילת התקופה ההלניסטית.<ref name=":62">{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi, José-Ángel Zamora|שם=The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times|כתב עת=Journal of Semitic Studies|כרך=63|שנת הוצאה=2018|עמ=86|doi=10.1093/jss/fgx037|קישור=https://search.ebscohost.com/login.aspx?direct=true&db=rfh&AN=ATLAiG0V180312000634&site=ehost-live}}</ref> ל[[כתים]] ה[[פיניקים]] מיוחס ייסוד [[לפש (עיר)|לפש]],<ref>{{צ-ספר|שם=Stephanus de Urbibus. Que Primus Thomas de Pinedo|קישור=https://books.google.sk/books?id=gfXlAAAAMAAJ&pg=PA418&lpg=PA418#v=onepage&q&f=false|שנת הוצאה=1725|מחבר=Stephanus of Byzantium|שפה=יוונית ולטינית|עמ=418}}, בהתבסס על אלכסנדר אפסיוס {{אנ|Alexander (Ephesian)}}</ref> שבתקופה הפרסית הפכה לעיר ממלכה פיניקית. על [[אמתוס]] {{אנ|Amathus}}: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stephanie L. Budin|שם=A Reconsideration of the Aphrodite-Ashtart Syncretism|כתב עת=Numen|כרך=51|שנת הוצאה=2004|עמ=118|קישור=https://www.jstor.org/stable/3270523}}</ref> סחר עוד משלבים מוקדמים מאוד (כנראה פה: <ref>{{צ-מאמר|שם=Early Iron Age Phoenician Networks|קישור=https://www.academia.edu/16307274|כתב עת=Ancient West & East|שנת הוצאה=2015|עמ=73–110|doi=10.2143/AWE.14.0.3108189|מחבר=[[איילת גלבוע|Ayelet Gilboa]], [[יובל גורן|Yuval Goren]]}}</ref>). להפיק מידע מ[[כתובת בעל לבנון]] ומהכתובות ב"כתיון במבולה V". עוד מקורות: [https://www.academia.edu/20052929/La_figure_hathorique_%C3%A0_Chypre_aux_IIe_et_Ier_mill_av_J_C_Vol_1_Texte] [https://www.academia.edu/41838107/La_pr%C3%A9sence_ph%C3%A9nicienne_sur_l_%C3%AEle_de_Chypre_selon_les_signatures_de_pouvoir_et_d_autorit%C3%A9] [https://www.academia.edu/5612173/Le_r%C3%B4le_des_Ph%C3%A9niciens_%C3%A0_Chypre_selon_les_inscriptions_ph%C3%A9niciennes_trouv%C3%A9es_sur_l_%C3%AEle_%C3%A0_l%C3%A9poque_archa%C3%AFque] [https://www.academia.edu/4330655/La_pr%C3%A9sence_du_panth%C3%A9on_ph%C3%A9nicien_%C3%A0_Chypre] [https://www.academia.edu/16440009/La_presence_religieuse_des_Ph%C3%A9niciens_%C3%A0_Kition] [https://www.academia.edu/43113042/R%C3%A9considerations_sur_une_inscription_ph%C3%A9nicienne_dIdalion] <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Patricia Maynor Bikai|שם=Cyprus and the Phoenicians|כתב עת=The Biblical Archaeologist|כרך=52|שנת הוצאה=1989|עמ=203–209|doi=10.2307/3210137|קישור=https://www.jstor.org/stable/3210137}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Patricia Maynor Bikai|שם=Cyprus and the Phoenicians|כתב עת=The Biblical Archaeologist|כרך=52|שנת הוצאה=1989|עמ=203–209|doi=10.2307/3210137|קישור=https://www.jstor.org/stable/3210137}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ioannis Voskos, A. Bernard Knapp|שם=Cyprus at the End of the Late Bronze Age: Crisis and Colonization or Continuity and Hybridization?|כתב עת=American Journal of Archaeology|כרך=112|שנת הוצאה=2008|עמ=659–684|קישור=https://www.jstor.org/stable/20627514}}</ref> ([https://www.academia.edu/25049394/Sur_les_traces_dAth%C3%A9na_chez_les_Ph%C3%A9niciens]+[https://journals.openedition.org/pallas/2887] בעיקר החלק על זיהוי ענת־אתנה ואתנה הפיניקית אצל פילון), גם {{אנ|Swedish Cyprus Expedition|Swedish Cyprus Expedition}} {{כ}}([https://archive.org/search?query=Swedish%20Cyprus%20Expedition]) יכול לעזור ==== יוון ==== להרחיב. יש מקורות גדולים בנושא: <ref>{{צ-ספר|מחבר=Günter Kopcke, Isabelle Tokumaru|שם=Greece between East and West: 10th–8th centuries B.C.|מו"ל=Verlag Philipp von Zabern|שנת הוצאה=1992}}</ref> בנוסף, יש מקורות קטנים יותר. הדרך שאני מעדיך לעבוד איתם היא לקרוא אחד, להביא ממנו את המידע הרלוונטי, ולפתוח גם את כל המקורות הרלוונטיים המוזכרים באותו מקור, ואז עם כל אחד מהם לעשות אותו דבר. זאת שיטת עבודה שיכולה לעזור גם בכתיבת פרקים אחרים בטיוטה, וכדאי ליישם אותה גם על המאמרים על יוון שיש לי בתיקייה של יוון במחשב. עד כה אספתי את המקורות הבאים: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Richard Fletcher|שם=Fragments of Levantine Iron Age Pottery in Chalcidice|כתב עת=Mediterranean Archaeology|כרך=21|שנת הוצאה=2008|עמ=3–7|קישור=https://www.jstor.org/stable/24651719}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=RICHARD FLETCHER|שם=THE CULTURAL BIOGRAPHY OF A PHOENICIAN MUSHROOM-LIPPED JUG|כתב עת=Oxford Journal of Archaeology|כרך=25|שנת הוצאה=2006-05|עמ=173–194|doi=10.1111/j.1468-0092.2006.00255.x|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1468-0092.2006.00255.x}} – קיים גם באתר EBSCO</ref> <ref>Giorgos Bourogiannis, [https://www.academia.edu/9724932/The_Black_on_Red_pottery_found_in_Cos_From_pots_to_trade_or_immigrants The Black-on-Red pottery found in Cos: From pots to trade or immigrants]</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gunnar Lehmann|שם=Trends in the Local Pottery Development of the Late Iron Age and Persian Period in Syria and Lebanon, ca. 700 to 300 B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1998|עמ=7–37|doi=10.2307/1357422|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357422}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=William P. Anderson|שם=The Beginnings of Phoenician Pottery: Vessel Shape, Style, and Ceramic Technology in the Early Phases of the Phoenician Iron Age|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1990|עמ=35–54|doi=10.2307/1357207|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357207}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. N. Coldstream|שם=The Phoenicians of Ialysos|כתב עת=Bulletin of the Institute of Classical Studies|שנת הוצאה=1969|עמ=1–8|קישור=https://www.jstor.org/stable/43646379}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=John K. Papadopoulos, Evelyn Lord Smithson, Maria A. Liston, Deborah Ruscillo, Sara Strack, Eirini Dimitriadou|שם=The Early Iron Age: The Cemeteries|כתב עת=The Athenian Agora|כרך=36|שנת הוצאה=2017|עמ=iii–1046|קישור=https://www.jstor.org/stable/26505091}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=N. Stampolidis|שם=A Funerary Cippus at Eleutherna — Evidence of Phoenician Presence?|כתב עת=Bulletin of the Institute of Classical Studies|שנת הוצאה=1990|עמ=99–106|קישור=https://www.jstor.org/stable/43646563}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. N. Coldstream|שם=The Rich Lady of the Areiopagos and Her Contemporaries: A Tribute in Memory of Evelyn Lord Smithson|כתב עת=Hesperia: The Journal of the American School of Classical Studies at Athens|כרך=64|שנת הוצאה=1995|עמ=391–403|doi=10.2307/148498|קישור=https://www.jstor.org/stable/148498}}</ref> <ref>Isabelle Martelli, [https://www.academia.edu/35123284/_The_Tomb_of_a_Rich_Athenian_Lady_ca_850_B_C_honey_and_purple_for_a_textile_interpretation_attempt ‘The Tomb of a Rich Athenian Lady, ca. 850 B.C.’, honey and purple for a textile interpretation attempt]</ref> <ref>Łukasz Niesiołowski-Spanò, [https://www.researchgate.net/publication/263528954_Early_alphabetic_scripts_and_the_origin_of_Greek_letters Early alphabetic scripts and the origin of Greek letters], In: B. Blahaczek, P. Berdowski (eds.), '''Haec mihi in animis vestris templa. Studia Classica in Memory of Professor Lesław Morawiecki''', Rzeszów, 2007, pp.47-63)</ref> ===== כרתים ===== [[קובץ:Pottery Fragment of Amphora Decorated with Sphinxes, Crete, 7th Century BC (28350672507).jpg|ממוזער|חפץ בטיפוס מזרחי, "תקופת המזרוח"(?), המאה ה־7 לפנה"ס, כרתים]] כרתים רלוונטית במיוחד, לאור העבר השמי שלה לפי גורדון, וכן יש לציין את האטאו־כרתית שהיתה לפיו שפה שמית גם היא (מקורות על המינואית שבחלקם מוזכרים גם האטאו־כרתית למעלה, עוד על אטאו־כרתית: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[כורש גורדון|Cyrus H. Gordon]]|שם=The Dreros Bilingual|כתב עת=Journal of Semitic Studies|כרך=8|שנת הוצאה=1963|עמ=76–79|doi=10.1093/jss/8.1.76|קישור=https://academic.oup.com/jss/article-lookup/doi/10.1093/jss/8.1.76}}</ref>+<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jan Dus|שם=THE DREROS BILINGUAL AND THE TABERNACLE OF ANCIENT ISRAELITES|כתב עת=Journal of Semitic Studies|כרך=10|שנת הוצאה=1965|עמ=54–58|doi=10.1093/jss/10.1.54|קישור=https://doi.org/10.1093/jss/10.1.54}}</ref>). כמה אזכורים לפיניקיוּת הכתב היווני ולמונחי כתב הנגזרים מהשם "פיניקים": <ref>{{צ-מאמר|מחבר=James Whitley|שם=Cretan Laws and Cretan Literacy|כתב עת=American Journal of Archaeology|כרך=101|שנת הוצאה=1997|עמ=635–661|doi=10.2307/506828|קישור=https://www.jstor.org/stable/506828}}</ref> מקור טוב נוסף: <ref>{{צ-ספר|מחבר=Gail L. Hoffman|שם=Imports and Immigrants: Near Eastern Contacts with Iron Age Crete|מו"ל=University of Michigan Press|שנת הוצאה=1997|קישור=https://books.google.co.il/books/about/Imports_and_Immigrants.html?id=MeIU7DNjERoC}}</ref> ומקורות קצרים יותר: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ayelet Gilboa, Paula Waiman-Barak, Richard Jones|שם=On the Origin of Iron Age Phoenician Ceramics at Kommos, Crete: Regional and Diachronic Perspectives across the Bronze Age to Iron Age Transition|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=2015|עמ=75–102|doi=10.5615/bullamerschoorie.374.0075|קישור=https://www.jstor.org/stable/10.5615/bullamerschoorie.374.0075}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=N. Stampolidis|שם=Eleutherna on Crete; An Interim Report on the Geometric-Archaic Cemetery|כתב עת=The Annual of the British School at Athens|כרך=85|שנת הוצאה=1990|עמ=375–403|קישור=https://www.jstor.org/stable/30102857}}</ref> <ref>Judith Muñoz Sogas, [https://www.academia.edu/36581403/Presence_and_Residence_Of_Near_Easterners_in_Crete_during_the_Iron_Age Presence and Residence Of Near Easterners in Crete during the Iron Age]</ref> ממצאים מ[https://www.heraklionmuseum.gr/en/collections/#collections אוסף מוזיאון הירקליון]: * [https://ca.heraklionmuseum.gr/ca/pawtucket/index.php/Detail/objects/482 Anthropomorphic cippus with Phoenician characteristics (Γ1126)], תיאור: Anthropomorphic funerary stele (cippus) with crudely rendered features. The head is clearly distinguished from the body, without a distinct neck but with a strongly emphasised contouring of the flat, heart-shaped face, with its large almond-shaped eyes represented as deep cavities in the stone, a vaguely rendered closed mouth, perhaps with compressed lips, and scarcely differentiated hair. A cubical body with rough and rudimentary modelling of the chest reinforces the overall impression of an unfinished, stylised work. The parallels with works of Phoenician origin or artistic influence, combined with finds from Crete generally and Knossos specifically, indicate the presence of Phoenicians on the island or the circulation of artefacts with stylistic features and uses referring to the region of Syrophoenicia and its Cypriot trading-posts on the sea routes, with Cyprus as a key way-station. ביבליוגרפיה: <ref>Kourou, Ν. and E. Grammatikaki. [https://www.academia.edu/34479885/_An_anthropomorphic_Cippus_from_Knossos_Crete_ "An Anthropomorphic Cippus from Knossos, Crete"] (also [https://www.academia.edu/2544605/An_Anthropomorphic_Cippus_from_Knossos_Crete here]). In R. Rolle and K.Schmidt (eds), Archäologische Studien in Kontaktzonen der antiken Welt, Hamburg, 1998, 243-253</ref> <ref>מופיעים באתר המוזיאון, שווה לחפש ולעיין: Kourou, N. "Phoenician Presence in Early Iron Age Crete Reconsidered". Actas del IV Congresso International de Estudios Fenicios e Punicos, Cadiz, 1995, 2000, 1071. Adam-Velemi, P. and E. Stefani (eds), Έλληνες και Φοίνικες στα Σταυροδρόμια της Μεσογείου, Thessaloniki, 2012, 157, no. 102 (entry by Μ. Kyrimi).</ref> * [https://ca.heraklionmuseum.gr/ca/pawtucket/index.php/Detail/objects/516 Writing in Ancient Crete ➔ Inscribed stone plaque mentioning Phoenician alphabet (Phoenician letters) (Ε423)], תיאור: Fragment of inscribed stone block from a public building of Eltyna/Eltynia, found reused in the cemetery of the ancient city. On its surface is a text which is barely legible due to its fragmentation and poor state of preservation. It is the end of a six-line inscription, incomplete on right and left, carved '''boustrophedon''' (“ox-plough turn”), from right to left and left to right in alternate lines. The inscription is clearly a legal text, perhaps part of a civic code on transactions referring to the magistrate’s duty to uphold it. There is a significant reference to “Phoenician letters”, the first mention of the Phoenician alphabet in a Cretan inscription and indeed the earliest in a Greek text. 1 ← ---] .n . ονηθέν | δικάζεν [--- 2 → --- τά] πονικήια | τάδε | ά κ . [ --- 3 ← ---] n | ά κα μη συνπρασια [--- 4 → ---] ι | ταπ[. . ] ιs | ά κα μη αμ [--- 5 ← ---] . οδε | όγ κατεκσει | [--- 6 → ---] . . ι | οι κα [ . .] αι | παρηι | τοι [--- vacat ביבליוגרפיה: <ref>Ch. Kritzas, "Φοινίκηια γράμματα: νέα αρχαϊκή επιγραφή από την Έλτυνα", in G. Rethemiotakis - Μ. Egglezou, Το Γεωμετρικό νεκροταφείο της Έλτυνας, Heraklion 2010, Appendix, 1-24.</ref> * [https://ca.heraklionmuseum.gr/ca/pawtucket/index.php/Detail/objects/647# Bronze bowl with Phoenician inscription (Χ4346)] – "כס לשמע בן לאמן" ([[KAI]] 291), תיאור: Bronze hemispherical bowl with thick walls. Under the rim is an incised ropelike band with a Phoenician inscription recording the owner’s name (“Cup of Χ, son of Υ”). It is evidence that the Cretans had already come into contact with the Phoenician script in the 10th century BC. The bowl appears to have been made in Phoenicia and deposited as a funerary offering accompanying the burials of two women at Knossos. ביבליוגרפיה: <ref>Catling H. W., “The Knossos Area 1974-1976”, Archaeological Reports 23 (1976-77), Athens, 1977, 12, fig. 27. Coldstream J.N. - Catling H.W. (eds), Knossos North Cemetery, Early Greek Tombs, Athens, 1996, (vol. Ι) 30, (vol. II) 563-564, fig. 157. Stampolidis N. Chr. - Karetsou A. (eds) Ανατολική Μεσόγειος, Κύπρος-Δωδεκάνησα-Κρήτη, 16ος-6ος αι. π.Χ., Heraklion, 1998, 238-239.</ref> מוזכר גם במאמר The Phoenician presence in the Aegean during the Early Iron Age, ומתואר בצורה נחמדה [https://www.academia.edu/39107532/2019_H_Yariv_The_Tekke_bowl_bronze_bowl_with_inscription_on_it_was_found_in_one_of_the_tombs_in_the_cemetery_northwest_of_the_Acropolis_in_Knossos פה] ==== איבריה ==== [מקור טוב: <ref>{{צ-ספר|שם=The Phoenicians in Spain: An Archaeological Review of the Eighth-Sixth Centuries B.C.E.|קישור=https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9781575065298/html|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2002|ISBN=|שפה=|עריכה=Seymour (Sy) Gitin}} (במיוחד Notes on the Economy of the Phoenician Settlements in Southern Spain מאת מריה אאובט, שחלקים ממנו כגון עמ 87 רלוונטי בהקשר מעט רחב יותר מאיבריה בלבד)</ref>] [על התארוך המוקדם: <ref>Mariano Torres Ortiz, [https://www.academia.edu/442541/2008_The_chronology_of_the_Late_Bronze_Age_in_western_Iberia_and_the_beginning_of_the_Phoenician_colonization_in_the_western_Mediterranean "The chronology of the Late Bronze Age in western Iberia and the beginning of the Phoenician colonization in the western Mediterranean"], in: Dirk Brandherm and Martin Trachsel (eds.), ''A New Dawn for the Dark Age? Shifting Paradigms in Mediterranean Iron Age Chronology'', Archaeopress, 2008, pp. 135–147</ref>] <ref>{{צ-מאמר|שם=Colonials, merchants and alabaster vases: the western Phoenician aristocracy|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/abs/colonials-merchants-and-alabaster-vases-the-western-phoenician-aristocracy/6962EC028F9E0CF7BEBFA8A8D3AFB079|כתב עת=Antiquity|שנת הוצאה=2006-03|עמ=74–88|כרך=80|doi=10.1017/S0003598X00093273|מחבר=José Luis López Castro}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|שם=PHOENICIAN TRADE IN THE NORTH-EAST OF THE IBERIAN PENINSULA: A HISTORIOGRAPHICAL PROBLEM: PHOENICIAN TRADE IN THE NORTH-EAST OF THE IBERIAN PENINSULA|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1468-0092.2010.00358.x|כתב עת=Oxford Journal of Archaeology|שנת הוצאה=2011-02|עמ=33–56|כרך=30|doi=10.1111/j.1468-0092.2010.00358.x|מחבר=D. Garcia I Rubert, F. Gracia Alonso}}</ref>, וגם [[תרשיש (ארץ)|תרשיש]]־[[טרטסוס]] {{אנ|Tartessos}} [למשל: <ref>{{צ-ספר|מחבר=Sebastián Celestino Pérez, Carolina author López-Ruiz|שם=Tartessos and the Phoenicians in Iberia|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2016}} (בגוגל ספרים)</ref> <ref>María Belén Deamos, [https://academic.oup.com/chicago-scholarship-online/book/28673/chapter-abstract/239423445 "Phoenicians in Tartessos"], in: Michael Dietler, Carolina Lopez-Ruiz (eds.), ''Colonial Encounters in Ancient Iberia: Phoenician, Greek, and Indigenous Relations'', University of Chicago Press, 2009, pp. 193–228, {{Doi|10.7208/chicago/9780226148489.003.0008}}</ref> <ref name=":35">{{צ-מאמר|שם=היכן הייתה תרשיש המקראית? מקורות הכסף של ממלכת יהודה ופלשת במאה הח' לפני הספירה|קישור=https://cris.haifa.ac.il/en/publications/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%97|כתב עת=מחקרי ארץ יהודה|שנת הוצאה=2022|עמ=11–31|כרך=ה|מחבר=צלה אשל}}</ref> ו[https://academic-oup-com.wikipedialibrary.idm.oclc.org/search-results?page=1&q=Tartessos%20and%20the%20Phoenicians%20in%20Iberia&fl_SiteID=191&SearchSourceType=1&allJournals=1 עוד] רבים מספור], בשלבים מאוחרים הרבה יותר גם [[המלחמה הפונית השנייה]] ==== איי המצר הסיצילי ==== ===== מלטה ===== המתיישבים הפיניקים ב[[מלטה (אי)|אי מלטה]] הקימו בהגיעם לאי, במאה ה־8 לפנה"ס, מקדש לעשתרת באתר מקדש מגליתי קדום יותר (שלא ברור אם פעל בהגיעם לאי).<ref>María Giulia Amadasi Guzzo, [https://www.academia.edu/7517170/Astarte_a_Malta_il_santuario_di_Tas_Silg "Astarte a Malta: il santuario di Tas Silġ"], in: {{צ-ספר|שם=El Carambolo|ISBN=|מחבר=Antonio Caballos Rufino et al. (ed.)|מו"ל=Universidad de Sevilla|שנת הוצאה=2010|סדרה=Historia y Geografía 165}}, עמ' 469–473</ref> [עם זאת מקורות אחרים טוענים שנוכחות פיניקית במלטה היתה כבר בתקופת הברונזה<ref name=":21" />] המקדש שונה בהדרגה, והוא מציג היטב את תופעת השתלבות ההתיישבות הפיניקית באזורים שונים תוך השתלבות באזור ובמאפייניו הילידיים.<ref>María Giulia Amadasi Guzzo, [https://www.academia.edu/7517170/Astarte_a_Malta_il_santuario_di_Tas_Silg "Astarte a Malta: il santuario di Tas Silġ"], in: {{צ-ספר|שם=El Carambolo|ISBN=|מחבר=Antonio Caballos Rufino et al. (ed.)|מו"ל=Universidad de Sevilla|שנת הוצאה=2010|סדרה=Historia y Geografía 165}}, עמ' 488</ref> מיקום המקדש על גבעה המשקיפה על אחד ממפרצי העגינה הטובים באי, הממוקם בדרום־מזרחו, וכן זיהוי עשתרת־אנן (היא עשתרת של מלטה) שנעבדה באי עם [[הרה]], מעידים על מעמדה של עשתרת בקרב המתיישבים מעבר לים ואופייה כמגינתם.<ref>María Giulia Amadasi Guzzo, [https://www.academia.edu/7517170/Astarte_a_Malta_il_santuario_di_Tas_Silg "Astarte a Malta: il santuario di Tas Silġ"], in: {{צ-ספר|שם=El Carambolo|ISBN=|מחבר=Antonio Caballos Rufino et al. (ed.)|מו"ל=Universidad de Sevilla|שנת הוצאה=2010|סדרה=Historia y Geografía 165}}, עמ' 465</ref> בפסקה הפותחת של המאמר <ref>María Giulia Amadasi Guzzo, [https://www.academia.edu/7517170/Astarte_a_Malta_il_santuario_di_Tas_Silg "Astarte a Malta: il santuario di Tas Silġ"], in: {{צ-ספר|שם=El Carambolo|ISBN=|מחבר=Antonio Caballos Rufino et al. (ed.)|מו"ל=Universidad de Sevilla|שנת הוצאה=2010|סדרה=Historia y Geografía 165}}</ref> יש עוד מידע שמיש על מלקרת, הגדר ומאפייני הפולחן במושבות. ייתכן שדו־לשוניות פיניקית־יוונית במלטה החלה עוד במאות ה־8–7 לפנה"ס.<ref name=":21" /> ===== אירנם (קוסורה, פנטלריה) ===== [[פנטלריה|אירנם (קוסורה, פנטלריה)]]: <ref>Richard Stillwell, William L. MacDonald, Marian Holland McAllister (eds.), ''The Princeton Encyclopedia of Classical Sites'', Princeton University Press, 1976, [https://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.04.0006%3Aentry%3Dkossura "KOSSURA (Pantelleria) Trapani, Sicily."]</ref> ===== גול (גוזו) ===== [[גוזו|גול (גוזו)]] – להרחיב ===== למפדוזה ===== [[למפדוזה]] – להרחיב (כנראה שאין כמעט מידע) ==== צפון אפריקה ==== ===== לפני ייסוד קרתחדשת ===== כאמור, עתיקת התקיימה עוד בימי חירם הראשון,<ref name=":0332" /><ref name=":4" /> ואתבעל הראשון מצור ייסד עיר בלוב.<ref name=":1232" /><ref name=":6" /> ===== ייסוד קרתחדשת ===== [[קובץ:Tyros_-_Münzkabinett,_Berlin_-_5477315.jpg|ממוזער|מטבע [[צור (לבנון)|צורי]] מתחילת [[המאה ה-3|המאה ה־3]], ועליו [[דידו (מלכת קרתגו)|דידו]] מייסדת את [[קרתחדשת]] ולידה שער העיר, מסביבה חלזון הארגמן והדקל, הסמלים הלאומיים של פיניקיה. מטבעות המזכירים את ייסוד קרתחדשת נטבעו בצור מעל לאלף שנה אחרי ייסודה<ref name=":2332">{{צ-מאמר|מחבר=אריה קינדלר|שם=מיטבעת צור, המקור העיקרי בימי־קדם של מטבעות־כסף בארץ־ישראל|כתב עת=ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|כרך=ח'|שנת הוצאה=1967|עמ=318|קישור=https://www.jstor.org/stable/23616853}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23616853}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=George Francis Hill|שם=Catalogue of the Greek Coins of Phoenicia|מו"ל=Arnaldo Forni - Editore|שנת הוצאה=1965|עמ={{משמאל לימין|p. 277, No. 409; Pl. XXXIII: 6}}}}</ref>]]ייסוד קרתחדשת<ref>{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=26–27|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref> ("צדן אם כמב" לעומת צור הקרת (הישנה) ודידו על מטבעותיה, לעיין גם בעדות הרומית [[פוניקה]]): בשנת מלכותו השביעית של פיגמליון בן מתן {{אנ|Mattan I}} (המוזכר אצל [[ורגיליוס]] כ"בלוס" {{אנ|Belus (Tyre)}}, בעל), ייסדה אחותו [[דידו (מלכת קרתגו)|דידו]] את [[קרתחדשת]].<ref name=":13">[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[נגד אפיון]]''', [[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יח|1.18]] (ראו ב[https://el.wikisource.org/wiki/%CE%9A%CE%B1%CF%84%27_%CE%91%CF%80%CE%AF%CF%89%CE%BD%CE%BF%CF%82/%CE%B1 מקור היווני]) – לפי [[מנאנדרוס מאפסוס]]</ref> העיר [[קרתחדשת]] נוסדה, לפי המסורת, על־ידי [[דידו (מלכת קרתגו)|דידו]], אישה ממשפחת המלוכה הצורית שבעקבות [[הפיכת חצר]] (צריך לברר של מי ואיזו בדיוק, ואם לא ברור אז המידע מיותר) ברחה מצור אל מעבר ל[[הים התיכון|ים]], לייסד את קרתחדשת – הקרת החדשה, בִתה ויורשתה של צור הקרת הגדולה (כפי שמתבטא גם בשם אלוהי העיר, [[מלקרת]], הוא מלך־קרת).<ref name=":3232">{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=189}}</ref><ref name=":4232">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=329}}</ref> ייסוד העיר מתוארך ל־814/813 לפנה"ס.<ref name=":23322">{{צ-מאמר|שם=מיטבעת צור, המקור העיקרי בימי־קדם של מטבעות־כסף בארץ־ישראל|קישור=https://www.jstor.org/stable/23616853|כתב עת=ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|שנת הוצאה=1967|עמ=318|כרך=ח'|מחבר=אריה קינדלר}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23616853}}</ref> העיר עתידה הייתה לרשת את מעמדה של צור כעיר הפיניקית המרכזית, ולהיות מרכז התרבות הפיניקית מעבר לים.<ref name=":4232">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=329}}</ref> בכתובת קבורה מקרתחדשת נמצאו השמות "קרתיתן" ו"קרתמשל", שמות בהם ה"קרת" (היא צור) משמשת כרכיב [[תאופורי]], שנחשבה, כנראה, לאלוהות.<ref name=":3232">{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=189}}</ref> ב[[כתובות נדר פיניקיות|כתובות נדר]] מקרתחדשת נמצאו אנשים בשם "צר"<ref>[[CIS]] I 617, 2020</ref> (המופיע גם ב{{תנ"ך|במדבר|כה|טו|קצר=כן}} ובכתבי אוגרית<ref>השם "צר": KTU² 4.102 ואולי 4.132; השם "צרי": KTU² 4.69 II, 4.339, 4.778</ref> כשם פרטי), אולי על שם העיר; בכתובות אחרות מופיע הכינוי "בן צר", באחת מהן אותו בן צור היה "רב סופרים", והם אולי לא בנים של אדם בשם צור אלא בני העיר, שממנה ומ[[צידון]] הובאו לקרתחדשת סופרים.<ref>[[נחום סלושץ]], '''אוצר הכתובות הפיניקיות''', דביר, 1942, עמ' 162, 192</ref> ===== החוף האטלנטי האפריקאי ===== <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Eleftheria Pappa|שם=Reflections on the earliest Phoenician presence in north-west Africa|כתב עת=Talanta|כרך=40–41<!-- כך צוטט ב"הארכאולוגיה של מלטה" עמ' 425, וכן פה: https://research.vu.nl/en/publications/reflections-on-the-earliest-phoenician-presence-in-north-west-afr -->|שנת הוצאה=2010|עמ=53–72|קישור=https://www.academia.edu/524856/Pappa_E_2010_Reflections_on_the_earliest_Phoenician_presence_in_north_west_Africa}}</ref> ==== סיציליה ==== [[קובץ:PhoenicianStela-4cBC-Tyre-NationalMuseumOfBeirut_03102019RomanDeckert.jpg|ממוזער|[[מצבה]] מ[[המאה ה-4 לפנה"ס|המאה ה־4 לפנה"ס]] מצור, המוקדשת ל"יעמץ בן גרא בן עבדמלקרת בן עבדא בן קרתחדשת"]] המושבות בסיציליה, בעיקר תחת קרתחדשת<ref>אצל [[תוקידידס]], [[תולדות המלחמה הפלופונסית|'''תולדות המלחמה הפלופונסית''']], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Thuc.+6.2&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.04.0105 6.2.6] ([[s:EN:History_of_the_Peloponnesian_War/Book_6|[1]]]), מסופר שלפיניקים היו תחנות מסחר בכל האי: הם ביצרו יבשות על החוף והתיישבו באיים הקטנים הסמוכים, ומשם סחרו עם ה[[סיקלים]] {{אנ|Sicels}}; אך כשהיוונים מצאו את דרכי הים לאי, נסוגו (כך במקור; האם מדובר בתהליך מהיר, איטי, או אף במלחמה? לא ברור) הפיניקים מרובו, התאחדו סביב [[מטוא]] {{אנ|Motya}}, [[כפרא (סיציליה)|כפרא]] {{אנ|Soluntum}} ו[[פלרמו|ציץ]] בשכנות ל[[אלימים|אלומים]] {{אנ|Elymians}}, חלקית משום שסמכו על הברית עם האלימים וחלקית משום שזה היה האזור הקרוב ביותר לקרתחדשת. ראה גם במאמר של משה אילת, עמ' 29. גם האזכור ב־[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.04.0105%3Abook%3D1%3Achapter%3D8 1.8] מעניין</ref> – רלוונטי מאוד התקופה הפרסית (מפורט בהמשך) ו[[המלחמה הפונית הראשונה]] אחריה [[ספינת מרסלה]] מאמר איטלקי <small>(נוסח עברי מקוצר התפרסם בספר "מערבו של גליל וחוף הגליל", ירושלים תשכ"ה, עמ' 30–41)</small><ref>{{צ-מאמר|מחבר=V. Tusa|שם=LA QUESTIONE FENICIO-PUNICA IN SICILIA|כתב עת=Eretz-Israel: Archaeological, Historical and Geographical Studies|כרך=ח|שנת הוצאה=1967|עמ=50*–57*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23616866}}</ref> ==== סרדיניה וקורסיקה ==== [להרחיב] ==== מקומות נוספים ==== קצת פירוט על [[אופיר]] – בערך עצמו יש מספיק מידע וצריך רק לסדר אותו. למצוא יותר מידע על המושבות בדרום צרפת מושבות מחוץ לים התיכון מושבות פיניקיות (כנעניות מאוחרות) במצרים, וסחר עם מצרים (מוזכר אצל הרודוטוס); על הפיניקים במצרים, בעיקר במף,קצת ספקולטיבי אבל מעשיר: <ref name=":20">{{צ-מאמר|מחבר=ה. יעקב קצנשטיין|שם='מחנה הצורים' אשר בנוף בארץ מצרים|כתב עת=ארץ‏־ישראל|כרך=יד|שנת הוצאה=1978|עמ=|קישור=https://www.jstor.org/stable/23617920}}</ref> ===== אופיר ===== {{ערך מורחב|אופיר}} אופיר מוזכרת, הן במקרא<ref>בסוף ימי דוד – {{תנ"ך|דברי הימים א|כט|ד}}; בימי שלמה וחירם – {{תנ"ך|מלכים א|ט|כח}}, {{תנ"ך|מלכים א|י|יא|ללא=ספר}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יח}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|י|ללא=ספר}}; בימי יהושפט – {{תנ"ך|מלכים א|כב|מט}}; כמליצה ספרותית – {{תנ"ך|ישעיהו|יג|יב}}, {{תנ"ך|תהילים|מה|י}}, {{תנ"ך|איוב|כח|טז}} ואולי גם<!-- לפני פירוש הרטום לפסוק --> {{תנ"ך|איוב|כב|כד|ללא=ספר}}</ref> והן בממצא הארכאולוגי<ref>על [[אוסטרקון]] מ[[תל קסילה]] נמצאה כתובת {{ציטוטון|זהב . אפר . לבית . חרן . [...] ש 3}}, ראו {{צ-ספר|מחבר=[[שמואל אחיטוב]]|שם=הכתב והמכתב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=2012|עמ=156–157}}</ref> כמקור לזהב בארץ ישראל. ה[[היסטוריון]] וה[[בלשן]] [[עדיה חורון]] זיהה את אופר עם ארץ בני ה-Ifren {{אנ|Banu Ifran#Etymology}} ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|אמזיע'ים]] שחיו באזור [[אפריקה (פרובינקיה רומית)|פרובינקיה אפריקה]] הרומית, ונתנו לה את שמה. הוא סבר שבתיווך אותו שבט אמזיע'י הגיע הזהב הטוב מארץ ה[[חוילה]],<ref>{{תנ"ך|בראשית|ב|יא|יב}}</ref> אותה זיהה [[יוסף בן מתתיהו]] עם [[גאיטוליה]] {{אנ|Gaetulia}},<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[https://benyehuda.org/read/29430 קדמוניות היהודים]''', 134</ref> לסוחרים [[פיניקים]], ועל כן גם הסמיכות בין אופיר לחוילה בלוח העמים. ההפלגה לאופיר דרך [[הים האדום]] הייתה ניסיון לעקוף מדרום את המתווכים בני האִפרן ולהגיע ישירות לארצות הזהב, בדומה לסוחרים הפיניקים שעקפו ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]] את אפריקה בהמרצת [[פרעה נכו]].<ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], [[wikisource:The_History_of_Herodotus_(Macaulay)/Book_IV|ספר 4]] פסקה 42 (4.42)</ref> אמנם סוחרי חירם ושלמה לא הגיעו למקורות הזהב של בני האִפרן, אך הם גילו "אופיר חדשה" העשירה גם היא בזהב, כנראה ב[[קרן אפריקה]] או בדרום [[חצי האי ערב|ערב]] (אל אופיר זאת ניסה [[יהושפט]] להגיע מנמל [[עציון גבר]]).<ref>סמיכות בין אופיר לערב מוכרת מ[[ספר היובלים]], [[s:ספר_היובלים/ח#כד|ח', כ"ד]]; {{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=232, 325–326}}</ref> == התקופה האשורית == <!-- בפרק זה להביא תמונות של אניות כנעניות מתבליטים אשוריים -->מלכי אשור, ככלל, לא הנהיגו מדיניות של התרחבות אל מעבר לים, ודאגו רק להפיק מערי הפיניקים תועלת ושקט.<ref name=":7">{{צ-ספר|מחבר=[[מיכאל אבי-יונה|מיכאל אבי־יונה]]|שם=גיאוגרפיה היסטורית של ארץ־ישראל|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1962|קישור=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95253029#25.842.6.default|עמ=23}}</ref> דברי [[ישעיהו]] ב[[צור (לבנון)#משא צור אצל ישעיהו|קינתו על צור]] {{ציטוטון|עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה, הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי {{מונחון|אִי|העיר צור ישבה על אי}} [...] יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר|{{תנ"ך|ישעיהו|כג|ו|ז|קצר=כן}}}} מרמזים על המצוקה ההיסטורית של בני צור, שכבר מתחילת הכיבוש ה[[האימפריה האשורית החדשה|אשורי]] החלו לנדוד מתחת עולו אל מעבר לים, בשל המצוקה שבכיבוש האשורי (והבבלי אחריו).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=30|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref> [[יוסף בן מתתיהו]], בהתבססו על [[מנאנדרוס מאפסוס|מנאנדרוס]], כתב שבארכיוני [[צור (לבנון)|צור]] נכתב שבימי שלטון מלך צור אלולאיוס (Ἐλουλαῖος, הוא כנראה לולי {{אנ|Luli}} בכתובות האשוריות), ששלט בימי [[שלמנאסר]], הפליג המלך ל[[כתים]] שמרדו בו והכפיפם למרותו.<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.9.14.2?lang=he 9.14.2]</ref> [[סרגון השני]] נתן פקודה לכבוש את ארץ ה[[איונים]] "בלב הים", וציין כי מתקופה קדומה הם הרגו את אנשי [[צור (לבנון)|צור]] ו[[קוה (ממלכה עתיקה)|קוה]];<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC)|קישור=https://www.jstor.org/stable/10.5325/j.ctv1g8092k|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2021|מחבר=Grant Frame|עמ=63}}</ref> בהמשך הוא מציין שהכנעת האיונים השכינה שלום בצור ובקוה.<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC)|קישור=https://www.jstor.org/stable/10.5325/j.ctv1g8092k|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2021|מחבר=Grant Frame|עמ=226}}</ref> כמה שנים לאחר מכן, מרידה של שבעה מלכים "בארץ יא, מחוז בארץ אדננה" (כלומר, בקפריסין) לפי הכתובות האשוריות, איימה לערער את השלטון הצורי על קפריסין. אותם שבעה מלכים חדלו להעלות מנחה לשילטה מלך צור, והוא בתורו ביקש מסרגון, שהיה איתו ביחסים טובים, סיוע צבאי, וחיילי סרגון האמיצים שנשלחו הטילו מורא על המלכים פורקי העול, והם באו לבבל להגיש לסרגון מנחות.<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC)|קישור=https://www.jstor.org/stable/10.5325/j.ctv1g8092k|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2021|מחבר=Grant Frame|עמ=82 (הקטע חוזר גם בעמ' 107-108)}}</ref><ref name=":19" /> [[קובץ:2015-12 Transport du bois de cèdre du Liban AO 19889.jpg|ממוזער|לוח מ[[תבליט הובלת העצים]]]] בכתי נמצאה מצבה של {{אנג|Sargon Stele}}, ועליה בין השאר גם תיאור קצר של הכנעת שבעת מלכי ארץ יא שבקפריסין.<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC)|קישור=https://www.jstor.org/stable/10.5325/j.ctv1g8092k|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2021|מחבר=Grant Frame|עמ=408}}</ref> המצבה כנראה הייתה מיועדת להיות מוצבת על הר בשם "בעל־הר" (אולי הר סטברובוני {{אנ|Stavrovouni Monastery}}, כ־20 ק"מ ממזרח ללרנקה), וייתכן שלא הגיעה ליעדה, או הועברה ממקומה המקורי לכתי;<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[חיים תדמור]]|שם=הערות על אסטילה של סרגון הב' שנתגלתה בקפריסין|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כה|שנת הוצאה=1996|עמ=286–289|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629650}}</ref> ייתכן שלא הוצבה במקור כלל בקפריסין אלא בפיניקיה.<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC)|קישור=https://www.jstor.org/stable/10.5325/j.ctv1g8092k|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2021|מחבר=Grant Frame|עמ=406–407}}</ref> אם אכן הוצבה באזור כתי, הדבר מעיד על מרכזיותה של העיר באותה תקופה ותפקידה כמתווכת בין האי ליבשת שממזרח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=11–12|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> בחזית ארמון סרגון ב[[דור שרוכין]] נמצא [[תבליט הובלת העצים]] (הובלת עצים באניות פיניקיות, ניתן ללמוד ממנו על האניות, שיטת ההובלה, קשרי השליט האשורי והפיניקים הכפופים לו ועוד, הכל נמצא בערך על התבליט). ב[[מסע סנחריב בארץ ישראל|מסע סנחריב השלישי]] ב־701 לפנה"ס, ברח מלך צידון המורד [[לולי (מלך)|לולי]] לים – בחלק הכתובות הוא מציין כי ברח ל[[קפריסין]]<ref>{{צ-ספר|שם=The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-sennacherib-king-of-assyria-704-681-bc-part-2-a.-kirk-|שנת הוצאה=2014|מקום הוצאה=|oclc=884594007|מחבר=A. Kirk Grayson, Jamie Novotny|מו"ל=Eisenbrauns|עמ=48 (הקטע חוזר גם בעמ' 69, 74 ו־79)}}</ref> – וסנחריב הכניע את עריו המבוצרות והמליך תחתיו מלך אחר;<ref>{{צ-ספר|שם=The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-sennacherib-king-of-assyria-704-681-bc-part-1|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2012|מקום הוצאה=|oclc=815474258|מחבר=A. Kirk Grayson, Jamie Novotny|עמ=63 (הקטע חוזר גם בעמ' 95, 114, 131, 175 ו־192)}} וכן ב־{{צ-ספר|שם=The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-sennacherib-king-of-assyria-704-681-bc-part-2-a.-kirk-|שנת הוצאה=2014|מקום הוצאה=|oclc=884594007|מחבר=A. Kirk Grayson, Jamie Novotny|מו"ל=Eisenbrauns|עמ=183 (קטע מצומצם יותר חוזר בעמ' 48, 69, 74 ו־79)}}</ref> יש הקושרים בין אירוע זה לאירוע שתיאר יוסף בן מתתיהו ואף מזהים אותם כאחד, אף שהמסע בימי שלמנאסר צלח לדברי בן מתתיהו, והמסע בימי סנחריב הביא למות לולי.<ref name=":93">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=12|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> במסעו השישי של [[סנחריב]], שכוון נגד [[עילם|אילם]], נעזר המלך בספנים מצור, צידון, וכן ספנים [[איונים]] או קפריסאים, כדי להשיט את חייליו במורד ה[[חידקל]] על האוניות המפוארות שבנו במיומנות, "תוצרת אופיינית לארצם".<ref>{{צ-ספר|שם=The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-sennacherib-king-of-assyria-704-681-bc-part-1|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2012|מקום הוצאה=|oclc=815474258|מחבר=A. Kirk Grayson, Jamie Novotny|עמ=164-165}} וכן {{צ-ספר|שם=The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2|קישור=https://archive.org/details/the-royal-inscriptions-of-sennacherib-king-of-assyria-704-681-bc-part-2-a.-kirk-|שנת הוצאה=2014|מקום הוצאה=|oclc=884594007|מחבר=A. Kirk Grayson, Jamie Novotny|מו"ל=Eisenbrauns|עמ=82-83}}</ref> [[קובץ:Cup_Idalion_Louvre_N3455.jpg|ממוזער|קערה מתכת פיניקית {{אנ|Phoenician metal bowls}} בסגנון מצרי עם סצנות מיתולוגיות, בין השאר [[הרקלס]]־[[מלקרת]] נלחם באריה, אדיל, המאות ה־8–7 לפנה"ס,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://collections.louvre.fr/en/ark:/53355/cl010144849|כותרת=vase (AO 20134 ; AO 5973)|אתר=[[מוזיאון הלובר]]}}</ref> מהייבוא הפיניקי באדיל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Maria Hadjicosti|שם=The Kingdom of Idalion in the Light of New Evidence|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=56|doi=10.2307/1357409|קישור=https://www.academia.edu/28198366/The_Kingdom_of_Idalion_in_the_Light_of_New_Evidence|JSTOR=1357409}}</ref>]] נוכחות פיניקית ב[[אדיל]] ידועה לפחות מהמאה ה־7 לפנה"ס,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López|שם=Pratiques administratives phéniciennes à Idalion|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|שנת הוצאה=2020|עמ=|doi=|קישור=https://journals.openedition.org/cchyp/501}}, פסקה 1</ref> כפי שעולה משמות פיניקיים של בעלי אדמות על לוחות ברונזה קיפריים־הברתיים מאדיל (כמו ב[[טמסוס]] ו{{קישור שפה|2=Amathus|3=אמתוס}}), וכן מחפצים מיובאים, בעיקר קטנים ויקרים, מהלבנט, מהמאות ה־8–6 לפנה"ס, בינהם כדים, מסכות, שנהבים, חרוזי זהב וזכוכית ודגמי מקדשים מטרקוטה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Maria Hadjicosti|שם=The Kingdom of Idalion in the Light of New Evidence|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=55–56|doi=10.2307/1357409|קישור=https://www.academia.edu/28198366/The_Kingdom_of_Idalion_in_the_Light_of_New_Evidence|JSTOR=1357409}}</ref> בימי [[אסרחדון]] (681–669 לפנה"ס), בנו של סנחריב, כרת עבדי־מִלְכֻתִי {{אנ|Abdi-Milkutti}} מלך צידון ברית עם סַנְדַה־אוַּרִּי מלך "כוּנדִי וסִיסּוּ" (כנראה ב[[קיליקיה]]), "סמך על הים המתגלגל" והתמרד באימפריה האשורית.<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC)|קישור=https://www.academia.edu/46447545/The_Royal_Inscriptions_of_Esarhaddon_King_of_Assyria_680_669_BC_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_4_Winona_Lake_Eisenbrauns_with_Erle_Leichty_|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2011|oclc=759160113|מחבר=Erle Leichty|עמ=16-17, 28, 48-49}}</ref> בעקבות כך החריב לטענתו אסרחדון את צידון.<ref name=":2" /> עבדי־מלכתי ברח לים (בדיוק כמו לולי מימי סנחריב), אך אסרחדון השיגו ו[[עריפת ראש|ערף את ראשו]] בחודש [[תשרי]].<ref name=":2" /> בימי אותו מלך היתה [[קפריסין|ידננה]] תחת שליטת [[האימפריה האשורית החדשה]].<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC)|קישור=https://www.academia.edu/46447545/The_Royal_Inscriptions_of_Esarhaddon_King_of_Assyria_680_669_BC_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_4_Winona_Lake_Eisenbrauns_with_Erle_Leichty_|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2011|oclc=759160113|מחבר=Erle Leichty|עמ=23-24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)}}</ref> תחת [[האימפריה האשורית החדשה|השלטון האשורי]] על קפריסין לא נזכרה כתי בשמה המוכר בכתובות המלכותיות של מלכי אשור.<ref name=":110">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=11|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> עשר ערי־הממלכה קפריסאיות מוזכרות כמגישות מנחה לבניית הארמון ב[[נינוה]] על מנסרת [[אסרחדון]] (680–669 לפנה"ס)<ref name=":224">{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC)|קישור=https://www.academia.edu/46447545/The_Royal_Inscriptions_of_Esarhaddon_King_of_Assyria_680_669_BC_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_4_Winona_Lake_Eisenbrauns_with_Erle_Leichty_|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2011|oclc=759160113|מחבר=Erle Leichty|עמ=23}}</ref> ובכתובת [[אשורבניפל]] על מסעו נגד [[מצרים העתיקה|מצרים]], בו עשרים ושניים מלכי ה[[לבנט]] ו[[קפריסין]] באו אליו להגיש לו מנחות ולנשק את רגליו, ואשורבניפל הכריחן ללוות עם כוחותיהם ואניותיהם את חייליו בים וביבשה;<ref>{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_A%C5%A1%C5%A1ur_etel_il%C4%81ni_630_627_BC_and_S%C3%AEn_%C5%A1arra_i%C5%A1kun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=116–117 (הקטע חוזר בעמ' 142)}}. יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ה[[ספרי שנים|ספרי שנותיו]], בסביבות 648 לפנה"ס (על כך ראו בעמ' 107).</ref> מתוך ערי הממלכה האלה, 8 מזוהות בוודאות עם ערים מוכרות מקפריסין, ושתי האחרונות ברשימה, Qarti-ḫadasti ו־Nuria, לא מזוהות עם שמות מקומות מוכרים באי, בעוד כתי ו[[אמתוס]] {{אנ|Amathus}}, ערים חשובות מאותה תקופה, לא נזכרות כלל.<ref name=":110" /> יש המזהים בין כתי, היישוב הפיניקי החדש, לבין קרתחדשת, אך אחרים טוענים שבשל מניית כתי וקרתחדשת ב[[תעריף כתיון|תעריף כתי]] {{אנ|Kition_Tariffs#Text_of_CIS_I_86}} כשתי ערים שונות, הזיהוי לא ייתכן.<ref name=":110" /> ייתכן גם שקרתחדשת היתה המושבה הפיניקית בחלק של העיר כתי שהתקיים מהמאה ה־13 לפנה"ס.<ref name=":93" /> על מצבת סרגון מוזכרים שבעה מלכים בקפריסין תחת מרות אשור, ואילו אצל אסרחדון ואשורבניפל מוזכרים עשרה; אם כתי היא אכן קרתחדשת שבכתבי האחרונים, הדבר מעיד על שחרורה מהתלות בצור והפיכתה לאוטונומית בין תקופת סרגון לתקופת אסרחדון, כנראה בעת המסע של לולי בימי סנחריב. הזיהוי גם מעיד לראשונה על מלוכה בכתי (שכן ברשימות אסרחדון ואשורבניפל מוזכר מלך קרתחדשת).<ref name=":93" /> נוסף על התיעוד האשורי, גם ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] פיניקית מוזכרת קרתחדשת שבקפריסין: היא מוזכרת, כאמור, ב[[תעריף כתיון|תעריף כתי]] {{אנ|Kition_Tariffs#Text_of_CIS_I_86}} מהמאה ה־4 לפנה"ס כמקור אחד האנשים בה, בעוד שאחרים מהתעריף מוזכרים ככתייםוכן ב[[כתובת בעל לבנון]]. כתובת בעל לבנון מוקדשת ל[[בעל (אל)|בעל]] [[לבנון]], ומזכירה את "סוכן קרתחדשת עבד חירם מלך צידונים" (כנראה חירם השני שמימי [[תגלת-פלאסר השלישי|תגלת-פלאסר]], ולא [[חירם הראשון מצור|חירם הראשון]]), ויש חוקרים המזהים "סוכן" כמושל מטעם המטרופולין צור.<ref name=":93" /> על ארון קבורה שנמצא בקפריסין ומתוארך למאה ה־4 לפנה"ס נכתב {{ציטוטון|לאשמנאדן בן אשמנאדן סכן צר}}<ref>{{צ-ספר|שם=Recherches sur les Phéniciens à Chypre|מחבר=Olivier Masson, Maurice Sznycer|מו"ל=Librairie Droz|שנת הוצאה=1972|עמ=71–72}}</ref> וזה מפורש כשגריר צור פשוט, דבר המראה על מורכבות המושג "סוכן".<ref name=":93" /> בימי [[אשורבניפל]], לאחר מותו<ref>ההבהרה לפיה הדבר התרחש לאחר מותו מופיעה רק בגרסת ספרי השנים השנייה, ראו ב־{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_Aššur_etel_ilāni_630_627_BC_and_Sîn_šarra_iškun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=121}}</ref> או היעלמותו<ref>כך לפי הגרסה הרביעית של ספרי השנים, ראו {{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_Aššur_etel_ilāni_630_627_BC_and_Sîn_šarra_iškun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=222, 237}}</ref> של יכין־לו מלך [[ארוד]], בניו עזיבעל, אביבעל, אדוניבעל, שפטבעל, בדבעל, בעל־ישופו, בעלחנן, בעלמלך, אבימלך ואחימלך הגרים "בלב הים" (הכוונה היא לארוד השוכנת על אי, או למושבות בעברי הים) באו אליו עם מתנות ונישקו את רגליו.<ref name=":46">{{צ-ספר|שם=The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1|קישור=https://www.academia.edu/46448438/The_Royal_Inscriptions_of_Ashurbanipal_668_631_BC_Aššur_etel_ilāni_630_627_BC_and_Sîn_šarra_iškun_626_612_BC_Kings_of_Assyria_Part_1_Royal_Inscriptions_of_the_Neo_Assyrian_Period_Vol_5_University_Park_Eisenbrauns|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=2018|oclc=759160113|מחבר=Jamie Novotny, Joshua Jeffers|עמ=}}, הקטע בגרסה הראשונה מופיע בעמ' 61–62 ו־86–87, בגרסה שנייה מורחבת מעט מופיע בעמ' 120–121, 144–145 ו־169–170, בגרסה שלישית מקוצרת בעמ' 193–194, בגרסה רביעית המרחיבה את הגרסה הראשונה בעמ' 236–237, בגרסה חמישית מקוצרת בעמ' 268 ו־276, ובגרסה הששית המקוצרת ביותר בעמ' 305</ref> ה[[כתים]] מוזכרים בכמה מ[[מכתבי ערד]], ומקובל לפרש אזכורים אלה כאזכורי [[שכירי חרב]] ששרתו בצבא [[יאשיהו]] מלך יהודה (ימי אשורבניפל),<ref name=":08">{{צ-ספר|מחבר=[[יוחנן אהרוני]]|שם=כתובות ערד|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1986|עמ=12-13}}</ref> אולם חוקרים אחרים סוברים שהיו סוחרים ולא שכירי חרב.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רז קלטר, [[זאב הרצוג]]|שם=הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר־שבע|כתב עת=קדמוניות|כרך=לז|שנת הוצאה=2004|עמ=42|קישור=https://www.jstor.org/stable/23682858}}</ref> אנשי כתי מוזכרים במקרא ב[[צור (לבנון)#דברי יחזקאל על צור|קינת יחזקאל על צור]] בשם "[[כתים|כתיים]]" כסוחרי ים: {{ציטוטון|אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ שֵׁן בַּת אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כִּתִּיִּים.|{{תנ"ך|יחזקאל|כז|ו|קצר=כן}}}}. ב[[תל באר שבע|באר שבע]] נמצאה צלמית [[קנטאור]] שיוצרה ביהודה, אך מאפייניה, כגון עירוב גבריות ונשיות (הנפוץ בעולם היווני אך נדיר במזרח התיכון) ואוזניים בולטות (האוזניים היו מוסתרות בצלמיות יהודיות על־ידי התסרוקת, אך היוו סימן היכר לקנטאוריות יווניות), מעידים על קשרי הגומלין שהתקיימו בין דרום ארץ ישראל לקפריסין, במיוחד עם העיר כתי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רז קלטר, [[זאב הרצוג]]|שם=הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר־שבע|כתב עת=קדמוניות|כרך=לז|שנת הוצאה=2004|עמ=42–43|קישור=https://www.jstor.org/stable/23682858}}</ref> (אני כותב הרבה מאוד על הסחר עצמו, אך לא על מקורותיו. ניתן למצוא להם הד פה:) "מרשימת המס שהעלה חזקיהו לסנחריב אפשר להסיק שחזקיהו צבר הון רב. אפשר כי עושרו של חזקיהו נבע מגביית מסי מעבר משיירות המסחר שעשו דרכן מחצי האי ערב אל חוף הים התיכון ואל פניקיה, בשני הכיוונים"<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[בוסתנאי עודד]]|שם=תולדות עם ישראל בימי בית ראשון|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|עמ=31|כרך=ד'}}</ref> == התקופה הבבלית == '''רוב המידע פה רלוונטי ל[[היסטוריה של פיניקיה]], אך לא לנושא הסחר והמושבות''' ייתכן שאת [[צור (לבנון)#דברי יחזקאל על צור|קינתו על צור]] שאב [[יחזקאל]] בשבתו ב[[תל אביב (עיר עתיקה)|תל אביב]] בחלקה מהגולים הצורים שישבו בקרבת [[ניפור]],<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יצחק אבישור]]|שם=כתובות פיניקיות והמקרא|מו"ל=א. רובינשטיין|שנת הוצאה=1979|עמ=12|קישור=https://archive.org/details/ketovotfiniiyote0001avis}} – תוך הפניה ל[[בנימין מזר]]</ref> לפיהם על חורבן צור מתאבלים "נשיאי הים" על העיר ומעידים על עוצמתה, ובהמשך הוא אף מפרט את מסחרה הענף, ומציין את "כרוב ממשח הסוכך" הקרוב לאמזיע'ים במערב. כדאי לחזור להתעמק בדבריו ולשאוב מהם מידע רלוונטי למושבות ולסחר הפיניקיים. לאחר שעול האימפריה האשורית החדשה ירד מצור ב־630 לפנה"ס, [[מצרים העתיקה|מצרים]] לטשה עיניה ללבנט, ו[[נכו השני]] כבש את המרחב עד הפרת ב־608 לפנה"ס. צור הוכפפה למצרים, אך שמרה על האוטונומיה שלה ועל תנאים מיטיבים לסחר עליו התבססה. מצרים איבדה את השליטה באזור ב[[קרב כרכמיש]] ב־605 לפנה"ס, והאזור כולו הוכפף ל[[האימפריה הנאו-בבלית|אימפריה הבבלית החדשה]].<ref name=":212">{{צ-ספר|מחבר=Wallace B. Fleming|שם=The History of Tyre|מו"ל=Columbia University Press|שנת הוצאה=1915|עמ=42–47|קישור=https://www.degruyter.com/document/doi/10.7312/flem93586/html|פרק=5: [https://www.degruyter.com/document/doi/10.7312/flem93586-007/html Tyre’s Resistance to Babylon]}}</ref> פרעה [[חפרע]], <small>שעלה לשלטון ב־589 לפנה"ס, היה להוט להשיב את השלטון המצרי ללבנט, והוא כנראה עודד מרידות נגד הבבלים כמדיניות (ייתכן שדוגמה לכך היא פגישת מלכי צור, צידון, אדום, מואב, ועמון בירושלים, כנראה כדי לדון באפשרות למרד<ref name=":192">{{צ-ספר|מחבר=[[אליה שמואל הרטום]]|שם=ירמיה|מו"ל=יבנה|שנת הוצאה=1989|סדרה=סדרת [[תנ"ך קאסוטו|תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות]]|עמ=88–89}}</ref><ref name=":202">{{צ-מאמר|מחבר=Israel Ephʿal|שם=Nebuchadnezzar the Warrior: Remarks on his Military Achievements|כתב עת=Israel Exploration Journal|כרך=53|שנת הוצאה=2003|עמ=182|קישור=https://www.jstor.org/stable/27927044}}</ref>), והמקורות הקדומים מעידים כי</small> הצעיד את צבאו לצידון ולחם מלחמה ימית בצור,<ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], 2.161 (ראו ב[[s:EL:Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Ευτέρπη#161|מקור היווני]] וב[https://benyehuda.org/read/10919#ch3064 תרגום לעברית])</ref> וגם הסתער על קפריסין ''(אולי רלוונטי לקשרי פיניקיה וקפריסין? אם כן, גם שאר הפסקה עשויה להיות חשובה כרקע למעשיו של חפרע)''.<ref name=":212" /> <small>במסגרת מדיניותו של [[נבוכדראצר|נבוכדראצר השני]] לחיזוק שליטתו ב[[לבנט]], ניסה לכבוש את צור.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=276*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}</ref> הוא צר על צור 13 שנה {{אנ|Siege of Tyre (586–573 BC)}}, עד שנת 572 לפנה"ס בערך,<ref name=":212" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=משה אילת|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=י|שנת הוצאה=1986|עמ=30|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Israel Ephʿal|שם=Nebuchadnezzar the Warrior: Remarks on his Military Achievements|כתב עת=Israel Exploration Journal|כרך=53|שנת הוצאה=2003|עמ=186|קישור=https://www.jstor.org/stable/27927044}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=276*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}</ref> בימי המלך [[אתבעל השלישי]],<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.10.11.1?lang=he 10.11.1]</ref> ולא הצליח לכבשה.<ref name=":043">{{צ-ספר|מחבר=[[אליה שמואל הרטום]]|שם=ירמיהו – צלומים ומפות מקוריים בצבעים|מו"ל=יבנה|שנת הוצאה=1989|סדרה=סדרת [[תנ"ך קאסוטו|תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות]]|עמ=27}}</ref> הנביא [[יחזקאל]] תאר במפורט בקינתו על צור (ראו [[צור (לבנון)#דברי יחזקאל על צור|#דברי יחזקאל על צור]]) את הסתערות נבוכדראצר על צור ואת סבל העיר. במקום אחר יחזקאל מזכיר שנבוכדראצר לא הצליח להפיל את צור במצור, וכמין פיצוי ייתן לו יהוה את ארץ מצרים.<ref>{{תנ"ך|יחזקאל|כח|יח|יט}}; {{צ-ספר|מחבר=[[אליה שמואל הרטום]]|שם=יחזקאל|מו"ל=יבנה|שנת הוצאה=1989|סדרה=סדרת [[תנ"ך קאסוטו|תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות]]|עמ=97}}</ref> המקורות הבבליים לא מזכירים במפורש את כיבוש צור, צידון או אחד מהאיים והארצות הכפופים להן, אולם ניכר שהצבא הבבלי הגיע לקרבת החוף הכנעני.<ref name=":043" /> בתעודות שהתגלו בארמון המלכים בבבל מוזכרים אסירים מדיניים מערים פיניקיות, ביניהן צור,<ref name=":043" /> וכן מתועדות הקצאות ציוד (כמו אוהלים, נעליים, שריונות ומזון)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=277*–278*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}</ref> ואנשי צבא לקבוצות של 4, 10 ו־30 חיילים שהלכו עם המלך לצור, הן מ[[ארך]] והן מ[[סיפר (עיר)|סיפר]] (הרחוקות כ־250 ק"מ זאת מזאת), דבר המעיד על מבצע צבאי גדול תחת פיקוד המלך.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Israel Ephʿal|שם=Nebuchadnezzar the Warrior: Remarks on his Military Achievements|כתב עת=Israel Exploration Journal|כרך=53|שנת הוצאה=2003|עמ=186–187|קישור=https://www.jstor.org/stable/27927044}}</ref> ייתכן, אפוא, שהבבלים פרשו את חסותם או השפעתם על ערי הסחר הכנעניות ועל איי הים הכפופים להן.<ref name=":043" /> יש הסוברים שהיתה לנבוכדראצר הצלחה מוגבלת בכיבוש; לפיהם, בשל התנאים הגאוגרפיים והצי ה[[איונים|איוני]] הקטן רק החלק היבשתי של העיר נכבש, ובהסדר שסיים את המצור סוכם שאתבעל השלישי ירד מהשלטון, אך מוסד המלוכה יישמר.<ref name=":223">{{צ-מאמר|מחבר=Stefan Zawadzki|שם=NEBUCHADNEZZAR AND TYRE IN THE LIGHT OF NEW TEXTS FROM THE EBABBAR ARCHIVES IN SIPPAR|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=כז|שנת הוצאה=2003|עמ=277*|קישור=https://www.jstor.org/stable/23629888}}</ref></small> בעקבות סיום המצור התהדקו קשרי המסחר בין צור לבבל ''(זה אולי החלק היחיד בפסקה שרלוונטי לערך על המושבות, כי ייתכן שהיה קשר בין זה לבין המסחר הפיניקי בים)''.<ref name=":252">{{צ-מאמר|מחבר=[[רן צדוק|Ran Zadok]]|שם=Phoenicians, Philistines, and Moabites in Mesopotamia|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1978|עמ=59–60, 62|doi=10.2307/1356614|קישור=https://www.jstor.org/stable/1356614}}</ref> <small>גולים או שבויי מלחמה צוריים ב[[נהריים (חבל)|נהריים]] מוזכרים בכתבים מימי נבוכדראצר השני;<ref name=":252" /> בתעודות בבליות רבות מוזכר היישוב Ṣurru, המתייחס לרוב לא לעיר צור, אלא ליישוב של גולים צוריים בדרום נהריים.<ref name=":223" /></small> == התקופה הפרסית וההלניסטית == הסיבה לאיחוד שתי התקופות היא שבתולדות הכנענים הן כרוכות במידה רבה מאוד; בעברי הים (מלבד קפריסין, שהיתה בתחום ההשפעה הפרסי והיווני והמאבק הפרסי–יווני) כמעט שלא היה הבדל בינהן. === כנען בתקופה הפרסית === [[קובץ:Coin_of_Abdashtart_I,_Achaemenid_Phoenicia_(2).jpg|ממוזער|מטבע של [[עבדעשתרת הראשון]], מצד אחד עבדעשתרת והמלך הפרסי על מרכבה, מעליהם כיתוב "עב" (קיצור של שם המלך), מצד שני אניה צידונית אלגנטית, סמל לכוחם הימי<ref name="אניות וחלקי אניות3">{{צ-ספר|מחבר=אריה ל. בן-אלי, יוסף רינגל ו[[יעקב משורר]]|שם=אניות וחלקי אניות על מטבעות עתיקים א|מו"ל=קרן [[המוזיאון הימי הלאומי]]|שנת הוצאה=1975|עמ=62}}</ref>]] לאחר ש[[הממלכה האחמנית|האימפריה הפרסית]] הורישה את האימפריה הבבלית החדשה ושטחיה, עברו הפיניקים לשלטונם. הפיניקים היו הכוח הימי הראשי באימפריה והיוו את ה[[צי (יחידה בחיל ים)|צי הצבאי]] בצבא הפרסי. על פועליהם למען האימפריה הם קיבלו הטבות רבות.<ref name=":7">{{צ-ספר|מחבר=[[מיכאל אבי-יונה|מיכאל אבי־יונה]]|שם=גיאוגרפיה היסטורית של ארץ־ישראל|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1962|קישור=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95253029#25.842.6.default|עמ=23}}</ref> אחת ההטבות המשמעותיות היתה ההתפשטות הפיניקיות דרומה לאורך החוף.<ref>{{צ-מאמר|שם=בין דור הצורית לאשקלון הצידונית: דפוסי יישוב בפיניקיה הדרומית בתקופה הפרסית|קישור=https://www.jstor.org/stable/26751871|כתב עת=ארץ־ישראל|שנת הוצאה=2018|עמ=238–251|כרך=לג|מחבר=יפתח שלו}}</ref><ref>אולי רלוונטי גם: {{צ-מאמר|שם=תל דור וההתיישבות לאורך מישור החוף בתקופה הפרסית|קישור=https://www.jstor.org/stable/23631339|כתב עת=ארץ־ישראל|שנת הוצאה=2009|עמ=363–371|כרך=כט|מחבר=יפתח שלו}}</ref> (אולי רלוונטי אך לא בהכרח טוב – מצמצם את גבולות פיניקיה בניגוד לכמה כתובים קדומים המרחיבים אותה עד קיליקיה ומוריאנדה: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[אנסון רייני|Anson F. Rainey]]|שם=Herodotus' Description of the East Mediterranean Coast|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=2001|עמ=57–63|doi=10.2307/1357657|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357657}}</ref>) על גם גם מעיד [[כתובת אשמנעזר|אשמנעזר המלך בכתובתו]]. הם היו מחולקים בעיקר לצור ולצידון,<ref name=":7">{{צ-ספר|מחבר=[[מיכאל אבי-יונה|מיכאל אבי־יונה]]|שם=גיאוגרפיה היסטורית של ארץ־ישראל|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1962|קישור=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95253029#25.842.6.default|עמ=23}}</ref><ref>לפי [[פסאודו-סקילקס|פסאודו־סקילקס]]: [https://el.wikisource.org/wiki/%CE%A0%CE%B5%CF%81%CE%AF%CF%80%CE%BB%CE%BF%CF%85%CF%82_%CF%84%CE%B7%CF%82_%CE%B8%CE%B1%CE%BB%CE%AC%CF%83%CF%83%CE%B7%CF%82_%CF%84%CE%B7%CF%82_%CE%BF%CE%B9%CE%BA%CE%BF%CF%85%CE%BC%CE%AD%CE%BD%CE%B7%CF%82_%CE%95%CF%85%CF%81%CF%8E%CF%80%CE%B7%CF%82_%CE%BA%CE%B1%CE%B9_%CE%91%CF%83%CE%AF%CE%B1%CF%82_%CE%BA%CE%B1%CE%B9_%CE%9B%CE%B9%CE%B2%CF%8D%CE%B7%CF%82#p104] [https://topostext.org/work/102] [https://www.philipharland.com/Blog/2022/06/mediterranean-peoples-pseudo-skylax-fourth-century-bce/]</ref> ההתפשטות דרומה לא היתה התפשטות לארצות חדשות, אלא שיבה לארץ שהיתה כנענית־פיניקית גם בתקופות קדומות יותר.<ref>{{צ-מאמר|שם=כתובת יוונית מנמל יבנה משנת 163 לפנה"ס|קישור=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_63.3.pdf|כתב עת=קתדרה|שנת הוצאה=1992|עמ=13|מחבר=[[אריה כשר]]|JSTOR=23402310}}</ref> מלך [[צידון]], שהיתה אז הראשונה במעלה מערי הפיניקים, היה כ"שר חיל־הים" למלך המלכים הפרסי.<ref name=":8">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=55, 335, 348}}</ref> צידון היתה מוקד מרכזי ב[[מלחמת פרס - יוון|מלחמת פרס–יוון]], שהתרכזה בעיקר בהתנגשויות צידון ו[[אתונה]].<ref name=":8">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=55, 335, 348}}</ref> הפיניקים היוו את הצי הפרסי והיו החלק המיומן ביותר בו, ומתוך עריהם עמדה בראש צידון.<ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], 7.44, 7.96, 7.99, 7.100 (ראו ב[[s:EL:Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Πολύμνια|מקור היווני]] וב[https://benyehuda.org/read/10919#ch11480 תרגום לעברית]), 8.67 (ראו ב[[s:EL:Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Ουρανία#67|מקור היווני]] וב[https://benyehuda.org/read/10919#ch13926 תרגום לעברית])</ref> הם התפשטו גם לפנים הארץ: * [[מרשה]]: להביא פירוט ומקורות מהערך עצמו. * [[ירושלים בתקופת בית שני|ירושלם]]: בימי בית שני ישבו בירושלים [[פיניקים]], כעדות נחמיה: {{ציטוטון|וְהַ[[צור (לבנון)|צֹּרִים]] יָשְׁבוּ {{מונחון|בָהּ|בירושלם}} מְבִיאִים [[דג|דָּאג]] וְכָל מֶכֶר.|{{תנ"ך|נחמיה|יג|טז|קצר=כן}}}}.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ב"צ לוריא|שם="והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר" (נחמיה י"ג, טז)|כתב עת=בית מקרא|כרך=טו|שנת הוצאה=1970|עמ=363–367|קישור=https://www.jstor.org/stable/23502686}}</ref> הפיניקים, שהעניקו לפרסים שירותים צבאיים בלוחמה כנגד ה[[מצרים העתיקה|מצרים]], תוגמלו בהסכמה לשליטתם בערי החוף הדרומיות.<ref name=":010">{{צ-מאמר|מחבר=איאן שטרן, שמואל וולף, עדי ארליך|שם=תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי|כתב עת=ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|כרך=לג|שנת הוצאה=2018|עמ=233|קישור=https://www.jstor.org/stable/26751870}}</ref> הם החזיקו גם שווקים בפנים הארץ, כמו ב[[שכם הקדומה|שכם]] וב[[מרשה]], וייתכן שהשוק הפיניקי בירושלים הוקם עוד בתקופה הבבלית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ב"צ לוריא|שם="והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר" (נחמיה י"ג, טז)|כתב עת=בית מקרא|כרך=טו|שנת הוצאה=1970|עמ=366|קישור=https://www.jstor.org/stable/23502686}}</ref> למושבת הפיניקים בירושלים נמצאו שרידים בממצא הארכאולוגי, ואולי אף בשמות מקומות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Benjamin J. Noonan|שם=Did Nehemiah Own Tyrian Goods? Trade between Judea and Phoenicia during the Achaemenid Period|כתב עת=Journal of Biblical Literature|כרך=130|שנת הוצאה=2011|עמ=281–298|doi=10.2307/41304201|קישור=https://www.academia.edu/829037/Did_Nehemiah_Own_Tyrian_Goods_Trade_between_Judea_and_Phoenicia_during_the_Achaemenid_Period|JSTOR=41304201}}</ref>). * [[תל אנפה]] (בתל נמצאו השפעות [[פיניקים|פיניקיות]] רבות: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andrea M. Berlin|שם=Archaeological Sources for the History of Palestine: Between Large Forces: Palestine in the Hellenistic Period|כתב עת=The Biblical Archaeologist|כרך=60|שנת הוצאה=1997|עמ=14, 25, 27, 30|doi=10.2307/3210581|קישור=https://www.jstor.org/stable/3210581}} (ראו [https://www.researchgate.net/publication/281220149_Between_Large_Forces_Palestine_in_the_Hellenistic_Period גישה חופשית])</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=איאן שטרן, שמואל וולף|שם=תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=ל"ג|שנת הוצאה=2018|עמ=234|קישור=https://www.jstor.org/stable/26751870}}</ref>, יש לבדוק אם מהתקופה הפרסית או ההלניסטית). הפיניקים מכנען התנגדו לכבוש את קרתחדשת למען פרס (לפי הרודוטוס), וכך היא שמרה על עצמאותה. על הגאוגרפיה הפיניקית בתקופה: <ref>{{צ-מאמר|שם=Studies in Phoenician Geography during the Persian Period|קישור=https://www.jstor.org/stable/544660|כתב עת=Journal of Near Eastern Studies|שנת הוצאה=1982|עמ=83–110|כרך=41|מחבר=Josette Elayi}}</ref> שווה לבדוק גם את [https://lib.cet.ac.il/pages/articleitem.asp?item=27 אטלס היסטורי תקופת המקרא: תקופת שיבת ציון] למידע נוסף: <ref>לחפש ב: {{צ-ספר|מחבר=[[מיכאל אבי-יונה|מיכאל אבי־יונה]]|שם=גיאוגרפיה היסטורית של ארץ־ישראל|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1962|קישור=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95253029#25.842.6.default|עמ=23}} את המושג "פיניקי" ולהפיק ממנו את המידע הרב בנושא שיש בספר.</ref> <ref>{{צ-ספר|שם=Syria-Palestine under Achaemenid rule|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/cambridge-ancient-history/syriapalestine-under-achaemenid-rule/66CC2587429BEFC5DC8934285400A257|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=1988|מקום הוצאה=Cambridge|ISBN=978-0-521-22804-6|עמ=139–164|סדרה=The Cambridge Ancient History|מהדורה=2|כרך=4|מחבר=I. Eph'al}} (ראו [https://www.academia.edu/35944672/Syria_Palestine_under_Achaemenid_Rule_pdf בגישה חופשית])</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Vadim Jigoulov|שם=Phoenicia Under the Achaemenid Empire|כתב עת=The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2019-08-12|עמ=87–97|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.7}} (וכן [https://www.proquest.com/docview/305314124 "Towards a social history of the Phoenician city-states in the Achaemenid empire"] מאת אותו מחבר)</ref> (מאמר שלהבנתי טוען שהערפול בתאור פלאיסטינה אצל הרודוטוס נובע מישיבתה בצל התהילה האדירה של פיניקיה: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Benjamin M. Sullivan|שם=In the Shadow of Phoenicia: North Syria and ‘Palestinian Syria’ in Herodotus|כתב עת=The Journal of Hellenic Studies|כרך=138|שנת הוצאה=2018|עמ=67–79|קישור=https://www.jstor.org/stable/26575919}}</ref>) === כנען בתקופה ההלניסטית === גם ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] קיימות עדויות לישיבה פיניקית בדרום פיניקיה, כמו ב[[יבנה-ים|יבנה־ים]] (הן לפי [[כתובת יבנה ים]]<ref name=":0" /> והן לפי הממצא החומרי אף בסוף [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]]<ref name=":11" />), ובפנים הארץ: * ב[[שכם הקדומה|שכם]] (לפי עדות [[יוסף בן מתתיהו]]<ref name=":0" />): בתקופה ההלניסטית התקיימה בשכם מושבת [[מסחר]] [[צידון|צידונית]], והיא הייתה אחת בין המושבות ה[[פיניקים|פיניקיות]] בפנים הארץ, שבהן גם [[ירושלים]] (מושבה [[צור (לבנון)|צורית]]) ו[[מרשה]] (מושבה צידונית).<ref name=":114">{{צ-מאמר|מחבר=ב"צ לוריא|שם="והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר" (נחמיה י"ג, טז)|כתב עת=בית מקרא|כרך=טו|שנת הוצאה=1970|עמ=366|קישור=https://www.jstor.org/stable/23502686}}</ref> עם הזמן התבוללו צידונים אלה ב[[שומרונים]] שבשכם, ובימי [[אנטיוכוס הרביעי]] התחמקו השומרונים מ[[גזירות אנטיוכוס]] באמצעות ייחוס לצידונים, וכן קיבלו את שם [[זאוס]] למקדשם.<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.12.5.5?lang=he 12.5.5]</ref><ref name=":114" /> * ב[[מרשה]] (להביא מקורות ופירוט מהערך). * ב[[תל קדש|קדש]] נמצאו השפעות פיניקיות רבות, בהקשרים הלניסטיים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=איאן שטרן, שמואל וולף|שם=תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|כרך=ל"ג|שנת הוצאה=2018|עמ=234|קישור=https://www.jstor.org/stable/26751870}}</ref> בין השאר חותמים פיניקיים המזכירים את מניין שנות "עם צר", וכן "כינדמין" (כֹיְנֹדֶמְיֹן, κοινοδημιον בחלק היווני של החותמים).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Donald T. Ariel, Joseph Naveh|שם=Selected Inscribed Sealings from Kedesh in the Upper Galilee|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=2003|עמ=61–80|doi=10.2307/1357822|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357822}}</ref> יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ברומאים, 2.18.1) מזכיר את העיר כ"קדסה אשר לצורים". === קפריסין בתקופה הפרסית === ה[[פרוסופוגרפיה]] בכתובות כתי דומה ביותר לזאת של [[פיניקיה]] היבשתית, והשמות מהם מורכבים ממרכיבים [[שם תאופורי|תאופוריים]].<ref name=":25">כגון [[בעל (אל)|בעל]] (למשל בעלמלך ובעלרם ממשפחת המלוכה), [[אשמון]] (למשל אשמנאדן – אשמון־אדון), [[עשתרת]] (למשל עבדעשתרת), [[מלקרת]] (למשל עבדמלקרת) ו"פמי" {{אנ|Pummay}} (למשל פמייתן המלך), ראו {{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=10|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> ==== ממלכת כתי ואדיל ==== כתי עברה לשלב משמעותי חדש תחת [[הממלכה האחמנית]].<ref name=":45">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=9|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> העיר הפכה לבת־ברית של פרס, ששלטה בקפריסין משנת 545 לפנה"ס.<ref name="autogenerated1">According to text on one of the signs at the entrance of the Kathari site.</ref> חפירות חשפו עבודות גדולות באזור הנמל בעיר בסוף המאה ה־5 ותחילת המאה ה־4 לפנה"ס, כמו שיקום מקדש [[עשתרת]] ו[[מלקרת]], בניית מערכת ניקוז [[שפכים]] עירונית, ובמיוחד בניית הנמל המלכותי של כתי.<ref name=":132">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=13|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> החפירות באתר חשפו נמל צבאי פיניקי שנבנה בסוף המאה ה־5 והורחב במהלך המאה ה־4 לפנה"ס,<ref name=":162">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=14|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> ובשלבו הסופי הורכב מלפחות שש (אם לא שבע<ref name=":162" />) תעלות ארוכות ורחבות מקוּרוֹת בגגות רעפים להרמת [[תלת-חתרית|תלת־חתריות]] (מעין [[מבדוק|מבדוקים]] בהם העלו את האניה על מסילה משופעת – ביוונית {{יוו|Νεώριο|Νεώριο}}),<ref name=":162" /><ref>{{Cite journal|last=Jean-Christophe Sourisseau|last2=Marguerite Yon|date=2010|title=Le port de guerre de Kition|url=https://www.academia.edu/504276|journal=|access-date=2014-04-25}} ראו גם [https://whitelevy.fas.harvard.edu/kition-bamboula-viii-les-néoria-du-port-de-guerre תמונה נוספת והדמיה] באתר [[אוניברסיטת הרווארד]]</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon|שם=Les hangars du port chypro-phénicien de Kition. Campagnes 1996-1998 (Mission française de Kition-Bamboula)|כתב עת=Syria. Archéologie, Art et histoire|כרך=77|שנת הוצאה=2000|עמ=95–116|doi=10.3406/syria.2000.7694|קישור=https://www.persee.fr/doc/syria_0039-7946_2000_num_77_1_7694}}</ref> ששימשו לבדיקת או תיקון האניות.<ref name="Kition2">{{קישור כללי|כתובת=http://www.mcw.gov.cy/mcw/da/da.nsf/All/7A7351CF22898DFEC22571A4002CA21C?OpenDocument|כותרת=Kition|אתר=באתר רשות העתיקות של קפריסין}}</ref> עד כה רק חלק מהנמל נחשף,<ref name=":173">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=15|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> והוא כלל כנראה גם נמל אזרחי בנוסף לזה הצבאי.<ref name="Kition2" /> תעלות העגינה בכתי דומות לתעלות העגינה בנמל פיראוס האתונאי, שנבנו גם הן במאה ה־5 לפנה"ס, אך משומרות פחות טוב.<ref name=":173" /> גם האגם בר־הסגירה שאליו פונה הנמל,<ref name=":182">[[סטראבון]], '''[[גאוגרפיקה]]''', ספר [https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/14F*.html 14.6.3]</ref><ref name=":162" /> כחלק ממערך ביצורי העיר, מקביל לנמל פיראוס בתקופה הקלאסית, וכן ל[[קרתחדשת#הנמלים הפונים|נמל קרתחדשת]] בתקופה ה"הלניסטית"; סביר שהיו נמלים רבים כדוגמת אלה, אך לא נשמרו לכך הראיות הפיזיות.<ref name=":173" /> מדובר היה באחד הבסיסים החשובים של הצי הצבאי הפרסי.<ref name=":173" /> טקסטים וכתובות מצביעים על כך שב[[יוון הקלאסית|תקופה הקלאסית]] כתי הייתה אחת המעצמות המקומיות העיקריות, לעתים בתחרות עם [[סלמיס (קפריסין)|סלמיס]].<ref name=":111">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=11|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> בשנת 499 לפנה"ס ממלכות קפריסין היווניות הצטרפו למרד [[איוניה]] נגד פרס, וכתי נגררה לעימות.<ref name=":113">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=11|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> לכתי היו שתי שושלות משמעותיות בתקופה הפרסית. את הראשונה הרכיבו בעלמלך הראשון שנשא את התואר "מלך כתי" ושלט בסביבות 479–450 לפנה"ס, בנו ויורשו, עזבעל ששלט בסביבות 450–425 לפנה"ס, בנו ויורשו בעלמלך השני ששלט בסביבות 425–400 לפנה"ס, ובעלרם, שלפי מאפייני מטבעותיו שלט בסוף תקופת שושלת זאת, ולפי ה[[גנאלוגיה]] של השושלת הבאה נראה שלא היה שייך לה; על כן יש להניח שהיה בנו או קרובו של בעלמלך השני, ירש אותו, ושלט בסביבות שנת 396 לפנה"ס. את השושלת השנייה הרכיבו מלכיתן, ששלט בסביבות 392–361 לפנה"ס<ref name=":103">{{צ-ספר|מחבר=George Francis Hill|שם=Catalogue of the Greek Coins of Cyprus|מקום הוצאה=Bologna|שנת הוצאה=1964|עמ=xxxiii–xxxiv}}</ref> ומוצא משפחתו היה אולי מאדיל,<ref name=":112">{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López|שם=Pratiques administratives phéniciennes à Idalion|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|שנת הוצאה=2020|עמ=|doi=|קישור=https://journals.openedition.org/cchyp/501}}, פסקה 9</ref><ref name=":122">{{צ-מאמר|מחבר=Paolo Xella|שם=Le dieu B‘L ‘Z dans une nouvelle inscription phénicienne de Kition (Chypre)|כתב עת=Studi Epigrafici e Linguistici|כרך=10|שנת הוצאה=1993|עמ=61–69|קישור=https://www.academia.edu/1160035/LE_DIEU_B_L_Z_DANS_UNE_NOUVELLE_INSCRIPTION_PH%C3%89NICIENNE_DE_KITION_CHYPRE_}}</ref> ובנו ויורשו פמייתן, ששלט בסביבות 361–312.<!--שני המקורות, במיוחד הראשון, הם לכל הפסקה--><ref name=":102">{{צ-ספר|מחבר=George Francis Hill|שם=Catalogue of the Greek Coins of Cyprus|מקום הוצאה=Bologna|שנת הוצאה=1964|עמ=xxxiii–xxxiv}}</ref><ref name=":111" /> העיר [[אדיל|אדיל (אידליון)]], שנוסדה על־ידי אטאו־קיפרים ובהמשך אוכלוסייתה כללה יוונים, נכבשה בסביבות 470 לפנה"ס על־ידי כתי ה[[פיניקים|פיניקית]] (לאחר לפחות התקפה האחת שנכשלה, כמתועד בלוחית אידליון {{אנ|Idalion Tablet}}) בהנהגת המלך עזבעל ובתמיכת הפרסים (ששלטו בכל קפריסין).<ref name=":33">{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López|שם=L’archivio fenicio di Idalion: stato delle ricerche|כתב עת=Semitica et Classica|כרך=9|שנת הוצאה=2016-01|עמ=187|doi=10.1484/j.sec.5.112732|קישור=http://dx.doi.org/10.1484/j.sec.5.112732}}</ref> ייתכן שהכיבוש קשור לקריסת המצור של [[קימון]] על כתי ב־449/450 לפנה"ס.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pamela Gaber|שם=The History of History: Excavations at Idalion and the Changing History of a City-Kingdom|כתב עת=Near Eastern Archaeology|כרך=71|שנת הוצאה=2008|עמ=55–56|doi=10.1086/nea20361348|קישור=https://www.academia.edu/30331430/The_History_of_History_Excavations_at_Idalion_and_the_Changing_History_of_a_City_Kingdom}}</ref> העניין של כתי באדיל נבע מרצונה לשלוט בכל הליך הסחר בנחושת, מהכרייה במכרות (השופעים בתחום אדיל, כמו גם בתחום [[טמסוס]] שנכבשה בעקבותיה) ועד הסחר בנמלים (שבכתי עצמה).<ref name=":07">{{צ-מאמר|מחבר=Pamela Gaber|שם=The History of History: Excavations at Idalion and the Changing History of a City-Kingdom|כתב עת=Near Eastern Archaeology|כרך=71|שנת הוצאה=2008|עמ=56|doi=10.1086/nea20361348|קישור=https://www.academia.edu/30331430/The_History_of_History_Excavations_at_Idalion_and_the_Changing_History_of_a_City_Kingdom}}</ref> בעקבות הכיבוש, הרחיב עזבעל את תוארו "מלך כתי" (מלך כתי) ל"מלך כתי ואדיל".<ref name=":82">{{צ-מאמר|מחבר=Pamela Gaber|שם=The History of History: Excavations at Idalion and the Changing History of a City-Kingdom|כתב עת=Near Eastern Archaeology|כרך=71|שנת הוצאה=2008|עמ=55|doi=10.1086/nea20361348|קישור=https://www.academia.edu/30331430/The_History_of_History_Excavations_at_Idalion_and_the_Changing_History_of_a_City_Kingdom}}</ref> בתקופה הפיניקית, הארמון הפך למרכז המנהלי של ממלכת כתי ואדיל הפיניקית.<ref>ראו גם {{צ-מאמר|מחבר=Maurice Sznycer|שם=Idalion, capitale économique des rois phéniciens de Kition et d'Idalion|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|כרך=34|שנת הוצאה=2004|עמ=85–100|doi=10.3406/cchyp.2004.1456|קישור=https://www.persee.fr/doc/cchyp_0761-8271_2004_num_34_1_1456}}</ref> בחפירה שחשפה רק חלק מהארמון התגלו חדרי אחסון, [[בית בד|בתי בד]], [[מגדל]] וחצרות פנימיות.<ref name=":42">{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López|שם=L’archivio fenicio di Idalion: stato delle ricerche|כתב עת=Semitica et Classica|כרך=9|שנת הוצאה=2016-01|עמ=189|doi=10.1484/J.SEC.5.112732|קישור=https://www.brepolsonline.net/doi/10.1484/J.SEC.5.112732}}</ref> בכל שטחי החפירה, בריכוזים משתנים, התגלו חרסים המשתייכים לארכיון המנהלי הפיניקי הגדול של הארמון; עד 2016 התגלו כשבע מאות חרסים ב[[פיניקית]] וכשלושים ביוונית בכתב קיפרי הברתי {{אנ|Cypriot syllabary}}. החרסים השונים מתוארכים בין התקופה הפרסית לממלכות הדיאדוכים ההלניסטיות.<ref name=":42" /> פענוח החרסים מעיד על מעורבות של אנשי חצר המלכות של כתי ואדיל בפעילות הכלכלית.<ref name=":52">{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López|שם=L’archivio fenicio di Idalion: stato delle ricerche|כתב עת=Semitica et Classica|כרך=9|שנת הוצאה=2016-01|עמ=191|doi=10.1484/J.SEC.5.112732|קישור=https://www.brepolsonline.net/doi/10.1484/J.SEC.5.112732}}</ref> מיעוט הכתבים הם דתיים, ומוזכרים בהם [[בעל (אל)|בעל]] כתי ו"כל אלי כתי", [[מרזח (טקס)|טקס המרזח]] הקשור ל[[עשתרת]] ול[[מלקרת]], ו[[רשף]] וה[[אפיתט]] הידוע שלו "מכל".<ref name=":52" /> מלכיתן ניצח בשנת מלכותו הראשונה, 392 לפנה"ס, את אויביו ועוזריהם ה[[פאפוס|פפים]], והנציח זאת בכתובת<ref>[[KAI]] 288</ref> על בסיס [[טרופאיון]] שהוצב בנמל כתי, ממנו יצאו האניות המנצחות.<ref name=":92">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=12|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref><ref name=":112" /><ref name=":122" /> מסמך זה רומז לאירועים הנוגעים ליריבות הגדולה בין [[ארתחששתא השני]] ל[[אתונה העתיקה|אתונאים]] – כתי שימשה בסיס עורפי למצור של ארתחששתא על [[סלמיס (קפריסין)|סלמיס]], והאויבים המוזכרים על הטרופאיון הם כנראה אנשי סלמיס, שמלכה אואגורס ביקש להגדיל את שטחיו על האי והיה היריב הקבוע של מלך כתי.<ref name=":133">{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon, William A. P. Childs|שם=Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=13|doi=10.2307/1357405|קישור=https://www.jstor.org/stable/1357405}}</ref> דיודורוס הזכיר ניצחון יבשתי וניצחון ימי (האחרון הוא המוזכר בכתובת).<ref name=":133" /> אף שכתי לא הגדילה את שטחיה, היא שמה קץ להתערבות מלך סלמיס, חיזקה את בעלי הברית של הפרסים באי וביססה את ההגמוניה הפרסית במזרח הים התיכון, כפי שהוגדרה ב[[שלום אנטלקידס]].<ref name=":133" /> פמייתן היה, ככל הנראה, זה שכבש את טמסוס<ref name=":332">{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=70}}</ref> או קנה אותה ממלכהּ פסיקיפרוס,<ref name=":142">[[אתנאיוס]], '''משתה המלומדים''', [https://www.gutenberg.org/cache/epub/36921/pg36921-images.html 1.63]</ref> אף שכבר בימי מלכיתן הוקדשו בה כתובות בפיניקית על־ידי פיניקים ולפי מניין שנות מלך כתי ([[הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס]]).<ref name=":332" /> לאחר [[המצור על צור (332 לפנה"ס)|המצור על צור ב־332 לפנה"ס]] העביר [[אלכסנדר הגדול]] מפמייתן אחד מחבלי שליטתו לפניטגורס {{אנ|Pnytagoras}};<ref name=":142" /> השינוי מתועד אף בתוארו של פמייתן בכתובות פיניקיות, והביא חוקרים להאמין שאותו חבל היה חבל טמסוס.<ref name=":062">{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=70}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Mark Lidzbarski|שם=Kanaanäische Inschriften (moabitisch, althebräisch, phönizisch, punisch)|מו"ל=A. Töpelmann|שנת הוצאה=1907|עמ=25|קישור=https://archive.org/details/kanaanischeinsc00lidzgoog/page/n30}}</ref> [[תלמי סוטר]] הרג את פמייתן בסביבות 311 לפנה"ס, והקים בכתי [[אוליגרכיה]], המכונה בפיניקית "אש כתי" (איש כתי או אישי/אנשי כתי).<ref name=":0522">{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=102–103}}</ref> האוליגרכיה בכתי ידועה מ[[כתובות מקדש אידליון#כתובת 5|כתובת 5 ממקדש אדיל]], המתוארכת לסביבות 252 לפנה"ס, מונה את תאריך הצבתה לפי שנות מלכותו של [[תלמי השני]] ושל "אש כתי", דבר המעיד שגם עשורים לאחר הריגת המלך וביטול מלכות כתי ואדיל האחרון, אדיל נותרה קשורה לכתי ותלויה בה.<ref name=":722">{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi, José-Ángel Zamora|שם=The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times|כתב עת=Journal of Semitic Studies|כרך=63|שנת הוצאה=2018|עמ=88|doi=10.1093/jss/fgx037|קישור=https://search.ebscohost.com/login.aspx?direct=true&db=rfh&AN=ATLAiG0V180312000634&site=ehost-live}}</ref> השימוש בפיניקית באדיל פחת משמעותית רק בסוף המאה ה־3 לפנה"ס, במקביל למעבר מכתב קיפרי־הברתי לאלפבית יווני.<ref name=":153">{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López|שם=Pratiques administratives phéniciennes à Idalion|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|שנת הוצאה=2020|עמ=|doi=|קישור=https://journals.openedition.org/cchyp/501}}, פסקה 2</ref> מושבת מסחר של כתי שהוקמה ב[[פיראוס]] שגשגה עד כדי כך שבשנת 233 לפנה"ס הם ביקשו וקיבלו אישור לבניית מקדש ל[[עשתרת]].<ref name="Guidebook152">{{Cite book|last=Flourentzos <!--also spelled Phlourentzos-->|first=Paulos|title=A Guide to the Larnaca District Museum|publisher=Ministry of Communications and Works - Department of Antiquities|year=1996|isbn=978-9963-36-425-1|location=Nicosia|page=15|oclc=489834719}}</ref> נמל במבולה, בפירוט: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Marguerite Yon|שם=Les hangars du port chypro-phénicien de Kition. Campagnes 1996-1998 (Mission française de kition-Bamboula)|כתב עת=Syria|כרך=77|שנת הוצאה=2000|עמ=95–116|קישור=https://www.ancientportsantiques.com/wp-content/uploads/Documents/PLACES/Crete-Cyprus/Kition-Yon2000.pdf|JSTOR=4199329}}</ref> על ייבוא מ[[מלוס]] לקפריסין, בייחוד לכתי, וחשיבות הייבוא הזה: <ref>Sandrine Marquié, Michèle Vichy, Jean-Christophe Sourisseau et Maurice Picon, [https://books.openedition.org/pcjb/594 "Des amphores de Mélos à Chypre et l’alun chypriote"], in: Philippe Borgard, Jean-Pierre Brun et Maurice Picon, '''[https://books.openedition.org/pcjb/544 L'alun de Méditerranée]''', Centre Jean Bérard, 2005, pp. 201–210, {{Doi|10.4000/books.pcjb.544}}</ref> ==== ממלכת לפש ==== [[לפש (עיר)|לפש]], שייסודה מיוחס לל[[כתים]] ה[[פיניקים]],<ref>{{צ-ספר|שם=Stephanus de Urbibus. Que Primus Thomas de Pinedo|קישור=https://books.google.sk/books?id=gfXlAAAAMAAJ&pg=PA418&lpg=PA418#v=onepage&q&f=false|שנת הוצאה=1725|מחבר=Stephanus of Byzantium|שפה=יוונית ולטינית|עמ=418}}, בהתבסס על אלכסנדר אפסיוס {{אנ|Alexander (Ephesian)}}</ref> הפכה גם היא לממלכה פיניקית בתקופה הפרסית. מהתקופה הפיניקית בעיר נמצאו מטבעות פיניקיים וכתובות ארוכות בפיניקית מהאתר הקרוב לרנקה־טיס־לפיתו {{אנג|Larnakas tis Lapithou|Λαρναξ Λαπηθος}} המתייחסות לעיר כנמצאת "בשד נרנכ"{{ביאור|כלומר "בשדה נרנך" או "בשדה נרנכה" בכתיב חסר.}} המקביל לשם האתר היווני בחילופי העיצורים ל'-נ'.<ref>[[נחום סלושץ]], '''אוצר הכתובות הפיניקיות''', דביר, תש"ב, עמ' 110-111</ref> "נרנכה" היה כנראה שם אתר לרקנקה־טיס־לפיתו העתיק, והוא היה מרכז דתי חשוב, בין השאר לאל [[פוסידון]] נרנקיוס.<ref>{{צ-ספר|שם=Recherches sur les Phéniciens à Chypre|מחבר=Olivier Masson, Maurice Sznycer|מו"ל=Librairie Droz|שנת הוצאה=1972|עמ=97}}</ref> מטבעות העיר מהמאות ה־5 וה־4 לפנה"ס מתעדים את המלכים בעלי השמות היווניים דמוניקוס הראשון ("דמונכס" בפיניקית),<ref>{{צ-ספר|שם=Recherches sur les Phéniciens à Chypre|מחבר=Olivier Masson, Maurice Sznycer|מו"ל=Librairie Droz|שנת הוצאה=1972|עמ=98}}</ref> צדקמלך (שם פיניקי),<ref name=":26">{{צ-ספר|שם=Recherches sur les Phéniciens à Chypre|מחבר=Olivier Masson, Maurice Sznycer|מו"ל=Librairie Droz|שנת הוצאה=1972|עמ=99}}</ref> אנדר[...] (מתועד כך בשמו המקוצר על מטבע פיניקי, 415–390 לפנה"ס בקירוב),<ref name=":34">{{צ-ספר|שם=Recherches sur les Phéniciens à Chypre|מחבר=Olivier Masson, Maurice Sznycer|מו"ל=Librairie Droz|שנת הוצאה=1972|עמ=100}}</ref> ודמוניקוס השני ("דמנכס" או "דמונכס" בפיניקית).<ref name=":34" /> כתובת פיניקית ([[כתובת ענת-אתנה|כתובת ענת־אתנה]]) מימי [[בית תלמי]] מתעדת נוכחות פיניקית בעיר גם בתקופה ההלניסטית.<ref name=":09">[[נחום סלושץ]], '''אוצר הכתובות הפיניקיות''', דביר, תש"ב, עמ' 106</ref> ==== שאר האי ==== ישנם ממצאים פיניקיים משאר האי (מקור כללי טוב: <ref>{{צ-ספר|שם=Recherches sur les Phéniciens à Chypre|מחבר=Olivier Masson, Maurice Sznycer|מו"ל=Librairie Droz|שנת הוצאה=1972|עמ=}}</ref>). "עשתרת פף", היא אפרודיטה פאפוס {{אנ|Aphrodite Paphia}}: לפי [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], מקור פולחן אפרודיטה ב[[סוריה]] ומשם הגיע לפאפוס, ככל הנראה באמצעות ה[[פיניקים]].<ref>[[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], [[:en:S:Description_of_Greece_(Jones)/Book_1#CEMETERIES_OF_ATHENS|'''תיאורה של יוון''', ספר 1, פרק 14]], פסקה 7 (1.14.7)</ref> בתקופת הנוכחות הפיניקית בעיר, נעבדה מקבילתה הפיניקית של אפרודיטה [[עשתרת]] במקום, ומקדש אפרודיטה בעיר יוחס לאציל [[צור (לבנון)|צורי]] בשם כנירַס.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=95–96}}; על־פי כתובת בה מוזכרת "עשתרת-פפ", כלומר עשתרת של העיר פאפוס.</ref> בקפריסין נמצאה חרב מתקופת הברונזה התיכונה (המחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס), ועליה כתובת מאוחרת יותר (כנראה מתקופת הברזל) בכתב קיפרי הברתי {{אנ|Cypriot syllabary}}, שתוכנה הוא "{{משמאל לימין|a-pi-ti-mi-li-ko-o-a-pi-ta-i-ne-o-pa-pi-o-se / ta-i-te-o-i-a-se-ta-ra-ta-i-ka-te-te-ke}}", כלומר {{ציטוטון|עבדמלך בן עבד[...] ה[[פאפוס|פפי]], לאלה עשתרת הקדיש (את החרב)}}.<ref name=":135">{{צ-ספר|שם=Le dialecte grec ancien de Chypre|קישור=https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110217520/html|מו"ל=De Gruyter|שנת הוצאה=2010|ISBN=978-3-11-021752-0|מחבר=Markus Egetmeyer|שפה=fr|כרך=2: Répertoire des inscriptions en syllabaire chypro-grec{{כ}}|פרק=[https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110217520.788/html Salamine–Provenance indéterminée]|עמ=833}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Robert Stuart Merrillees|שם=The Languages of Cyprus|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|כרך=20|שנת הוצאה=1993|עמ=10–11|doi=10.3406/cchyp.1993.1267|קישור=https://www.persee.fr/doc/cchyp_0761-8271_1993_num_20_2_1267}}</ref> === המאות ה־5–3 במערב === אחת התאוריות הנוגעות למקור ה[[אלפבית רוני|רונות]] טוענת שהן צאצא ישיר לאלפבית של הקרתחדשתים ששלטו בסחר האטלנטי עד [[הים הבלטי]] במאות ה־5–3 לפנה"ס, דבר המסביר את הימצאות הממצאים הקדומים ביותר בצפון ולא בגבול האימפריה הרומית ושאלות נוספות הנוגעות למקור.<ref>"[https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110301090.529/html Germanische Runen und phönizisches Alphabet]", in: Patrizia Noel Aziz Hanna (ed.), ''Germania Semitica'' (1 ed.), De Gruyter, pp. 391–422, {{Doi|10.1515/9783110301090.529}}, [https://www.jstor.org/stable/j.ctvbkk16h.31 JSTOR j.ctvbkk16h.31]</ref> ==== קשרים עם האימפריה הפרסית ==== [[קובץ:Agrigentum inscription.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[כתובת אגרגנת]], כתובת בקרתחדשת המתארת אירועים צבאיים במסגרת המלחמות הסיקיליות {{אנג|Sicilian Wars}}]] הרחבה על הדומיננטיות של קרתחדשת, ועל מלחמותיה: עם היוונים {{אנג|Sicilian Wars}} (בתחילת [[המאה ה-5 לפנה"ס|המאה ה־5 לפנה"ס]] תקפה [[אימפריית קרתחדשת]] את הערים ה[[יוון העתיקה|יווניות]] ב[[סיציליה]], בתיאום עם הפרסים שתקפו את היוונים במולדתם ([[מלחמות יוון–פרס]]), פעולה שנעשתה, כנראה, לפי הוראות שקיבלו בקרתחדשת מִצור, בעלת בריתם של הפרסים;<ref name=":23323">{{צ-מאמר|מחבר=אריה קינדלר|שם=מיטבעת צור, המקור העיקרי בימי־קדם של מטבעות־כסף בארץ־ישראל|כתב עת=ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|כרך=ח'|שנת הוצאה=1967|עמ=318|קישור=https://www.jstor.org/stable/23616853}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23616853}}</ref> זאת לאחר שהפיניקים מכנען התנגדו לכבוש את קרתחדשת למען פרס (לפי הרודוטוס)) === המאות ה־3–2 במערב === {{תמונה מוסתרת | כותרת = שטחי הקרתחדשתים והרומאים במהלך המלחמות הפוניות | תמונה = Domain changes during the Punic Wars.gif | הסבר = התמונה מוסתרת מחשש שה־gif מכביד על טעינת הדף, הכבד ממילא }} בתקופה זאת התרחשו במערב הים התיכון [[המלחמות הפוניות]], שכללו נצחונות קרתחדשתיים ונצחונות רומיים, ותמו ב[[חורבן קרתחדשת]] ב־146 לפנה"ס. == התקופה הרומאית == === ההתפשטות הפיניקית בכנען עצמה === בתקופה הרומאית המשיכו הפיניקים להחזיק בחוף המזרחי של הים התיכון. סטארבון תיאר את תחום במתפרש בין [[רפיח]] ל[[ארוד]],<ref name=":02">[[סטראבון]], '''[[גאוגרפיקה]]''', 16.2 (ראו ב[https://el.wikisource.org/wiki/%CE%93%CE%B5%CF%89%CE%B3%CF%81%CE%B1%CF%86%CE%B9%CE%BA%CE%AC/%CE%99%CE%A3%CE%A4 מקור היווני] וב[https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html תרגום לאנגלית])</ref> ו[[פליניוס הזקן]] תיאר את פיניקיה בין [[קרוקודילופוליס (ישראל)|קרוקודילופוליס]] ל[[מפרץ אלכסנדרטה]].<ref name=":23">[[פליניוס הזקן]], '''[[תולדות הטבע]]''', 5.18–5.19 (ראו ב[[s:LA:Naturalis_Historia/Liber_V#XVIII|מקור הלטיני]] וב[https://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137%3Abook%3D5%3Achapter%3D18 תרגום לאנגלית])</ref> === איי מצר סיציליה === איי מצר סיציליה נכבשו על־ידי הרומאים בתחילת המלחמה הפונית השניה, אך שימרו תרבות פיניקית לאחר מכן: * [[מלטה]]: נכבשה ב־218 לפנה"ס, בסוף המאה ה־1 לפנה"ס הטביעה מטבעות ברונזה עם השם הפיניקי של האי "אנן" (ולעתים במקומו הופיע השם היווני "מליטה").<ref name=":27">B. Head et al. (1911), [http://www.snible.org/coins/hn/zeugitana.html#Melita "Islands Between Africa and Sicily"], ''Historia Numorum'' (2nd ed.), Clarendon Press, p. 883</ref> [[הקיפוסים של מלקרת]] מתוארכים למאה ה־2 לפנה"ס (תקופת הכיבוש הרומי). ההשפעה האמנותית המצרית על המטבעות ניכרת<ref name=":27">B. Head et al. (1911), [http://www.snible.org/coins/hn/zeugitana.html#Melita "Islands Between Africa and Sicily"], ''Historia Numorum'' (2nd ed.), Clarendon Press, p. 883</ref> (ומעניין להשוותה לרכיבים המצריים בשמות על הקיפוסים של מלקרת). * [[גוזו|גול (גוזו)]]: נכבשה כנראה ב־218 לפנה"ס;<ref>B. Head et al. (1911), [http://www.snible.org/coins/hn/zeugitana.html#Gaulos "Islands Between Africa and Sicily"], ''Historia Numorum'' (2nd ed.), Clarendon Press, p. 883</ref> [[כתובת גול]] מתוארכת למאות ה־3–2 לפנה"ס,<ref>{{אוצר הכתובות|126}}</ref> כלומר ייתכן שנחקקה בתקופת הכיבוש הרומי. * [[פנטלריה|אירנם (קוסורה, פנטלריה)]]: נכבשה על־ידי הרומים ב־217 לפנה"ס, טבעה לאחר הכיבוש מטבעות עם השם הפיניקי "אירנם", ובהמשך, במחצית השניה של המאה ה־1 לפנה"ס, מטבעות עם השם הלטיני COSSVRA מתחת ל[[סמל תנת]].<ref name=":28">B. Head et al. (1911), [http://www.snible.org/coins/hn/zeugitana.html#Cossura "Islands Between Africa and Sicily"], ''Historia Numorum'' (2nd ed.), Clarendon Press, p. 882–883</ref> כמו במטבעות מלטה, גם במטבעות אירנם ניכרת השפעה אמנותית מצרית.<ref name=":28">B. Head et al. (1911), [http://www.snible.org/coins/hn/zeugitana.html#Cossura "Islands Between Africa and Sicily"], ''Historia Numorum'' (2nd ed.), Clarendon Press, p. 882–883</ref> * גם ב[[למפדוזה]] [[c:Category:Punic_coins_of_Lampedusa|הוטבעו מטבעות פיניקיים]]. === המאות הראשונות לספירה === [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] ([[המאה ה-2|המאה ה־2]]) מציין שפגש במקדש [[אסקלפיוס]] ב[[אייגיום]] {{אנ|Aegium}} שב[[אכאיה]] איש צידוני, שהכריז שלפיניקים יש יותר מושג על האלים מליוונים, והשניים התווכחו ויכוח תאולוגי על מהות האלים.<ref>[[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], '''תיאוריה של יוון''', 7.23.7–7.23.8 (ראו ב[[s:EL:Ελλάδος_περιήγησις/Αχαϊκά#p23.7|מקור היווני]] וב[[s:EN:Description_of_Greece_(Jones)/Book_7#Aegium|תרגום לאנגלית]])</ref> [[אוגוסטינוס]] (המאות ה־4–5 לספירה) מעיד שהאיכרים הפיניקיים בצפון אפריקה במאה ה־5 לספירה מתייחסים לעצמם בשם Chanani,<ref name=":54">[[אורליוס אוגוסטינוס]], [[s:LA:Epistolae_ad_Romanos_inchoata_Expositio|'''Epistolae ad Romanos inchoata Expositio''']], פסקה 13</ref> כלומר כנענים,<ref name=":63">{{אוצר הכתובות|י"ד}}</ref> ובתפילות ה[[דונאטיסטים]] השתמשו ב[[פונית]] בנוסף ללטינית;<ref>אורליוס אוגוסטינוס, '''In Epistolam Ioannis ad Parthos''', [[:la:S:In_Epistolam_Ioannis_ad_Parthos/2|דרשה 2]] פסקה 3</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=[[חיים זאב הירשברג]]|שם=תולדות היהודים באפריקה הצפונית|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1965|עמ=336|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013030270205171/NLI}}</ref> מרקיאנוס <small>(סלושץ מציין זאת, אך לא הצלחתי להבין מי הוא אותו מרקיאנוס)</small> כינה את תושבי [[האיים הבלאריים]] "כנענים".<ref name=":63">{{אוצר הכתובות|י"ד}}</ref> == נושאי הסחר והכלכלה (לשקול אם להפריד לפרק נפרד או לשלב בתוך התיאור הכרנולוגי) == הפיניקים היו [[סוחר|סוחרים]] מיומנים, ועסקו בייצור מוצרי יוקרה, מזון ו[[טקסטיל]] משובח, ב[[נפחות]], ב[[חוטב עצים|חטיבת עצים]] מ[[ארז הלבנון|ארזי הלבנון]] וב[[דיג]].<ref name=":95">{{צ-ספר|שם=The Archaeology of Malta: From the Neolithic through the Roman Period|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/archaeology-of-malta/939848C5CD3C97E4373264AE3D73F62E|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=|ISBN=978-1-107-00669-0|סדרה=Cambridge World Archaeology|מחבר=Claudia Sagona|עמ=188}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. Di Natale|שם=The Ancient Distribution of Bluefin Tuna Fishery: How Coins Can Improve Our Knowledge|כתב עת=Collect. Vol. Sci. Pap. ICCAT|כרך=70(6)|שנת הוצאה=2014|עמ=2828–2844|קישור=https://www.iccat.int/Documents/CVSP/CV070_2014/n_6/CV070062828.pdf}}</ref> הם [[יצוא|ייצאו]] [[סחורה|סחורות]] כנעניות ובהן כלים ו[[אריג|אריגים]] צבועים [[ארגמן]] ו[[סוחר|סחרו]] בהן בערי [[הים התיכון]].<ref name=":322">מאיר הלל בן־שמאי, [[iarchive:2_20200322_20200322_1243/Encyclopaedia_Hebraica_Vol5/page/n335|"ארגמן צורי"]], בתוך '''[[האנציקלופדיה העברית]]''', כרך ה' (אסלמית, אמנות – ארֶצו), תשי"ח, טורים 659–660</ref> * אצל הרודוטוס יש מידע עשיר בנוגע לסחר הפיניקי, כמו הקפת אפריקה והסחר עם השחורים;<ref>במאמר של משה אילת , עמ' 29 מאושרת אמינות סיפור זה</ref> גם [[חנון הספן]] מהווה מקור טוב * אופי הכלכלה במושבות,<ref>{{צ-מאמר|שם=תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23412207|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|שנת הוצאה=1986|עמ=30|כרך=י|מחבר=משה אילת}}</ref> כמו דיג<ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. Di Natale|שם=The Ancient Distribution of Bluefin Tuna Fishery: How Coins Can Improve Our Knowledge|כתב עת=Collect. Vol. Sci. Pap. ICCAT|קישור=https://www.iccat.int/Documents/CVSP/CV070_2014/n_6/CV070062828.pdf|כרך=70(6)|עמ=2828–2844|שנת הוצאה=2014}}</ref> והמלחה (לפי [[מלאגה|מלחת]] ומטבעות עם דגים מאיבריה), ו[[תעשיית ייצור הארגמן וצביעתו במזרח הקדום|ייצור ארגמן]]<ref name=":3" /> == דת ופולחן == {{ראו גם|מיתולוגיה כנענית}} על הדת בים: <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark A. Christian|שם=Phoenician Maritime Religion: Sailors, Goddess Worship, and the Grotta Regina|כתב עת=Die Welt des Orients|כרך=43|שנת הוצאה=2013|עמ=179–205|קישור=https://www.jstor.org/stable/23608854}}</ref> ניתן להרחיב גם על הדת הממוסדת יותר, אף שהנושא רחב במיוחד וייתכן שלא יהיה לכך מקום בערך זה. == מושבות חסרות במפה == * [[אלגרו (עיר)|אלגרו]] * [[אביניון]] * [[גלרה|תותוגי]] {{אנ|Galera, Granada}} * [[מכתר]] {{אנ|Mactar}} * [[גאפסה|קפסה]] * [[סירקוזה|צור הכוסים]] * [[סאמוס]] * [[לארטס (יישוב)|לארטס]] {{אנ|Laertes (Cilicia)}} * [[אמתוס|אמתוס (קרת־חדשת?)]] {{אנ|Amathus}} * [[דלוס]] * [[תחפנחס]] * [[מף]] * [[איפסמבול]]? מחוץ לגבולות המפה * [[תל אשדוד|אשדוד]] * [[רפיח]] * [[תל יבנה|יבנה]] ו[[יבנה-ים|מחוז יבנה]] * [[טרטוס|אנטי־ארוד]] * [[קרן (יישוב)|קרן]] * [[בלנאה]] * [[פלטוס]] {{אנ|Paltus}} * [[לדקיה|לאדכא]] * [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] * [[ערקת]] * [[אליכין]] * [[תל מבורך]] * [[קרוקודילופוליס (ישראל)|קרקודילון]] * [[תל סחר|קרתה]] * [[עתלית העתיקה|עתלית]] * [[תל אבו הואם]] * [[בלוס|בעל]] * [[תל בירה]] * [[לוחמי הגטאות|תל סמריה]] * [[בית העמק]] * [[שבי ציון]] * [[תל כברי|כברי]] * [[חמון]] * [[כבול (יישוב)|כבול]] * [[אחלב|מחלב]] * [[בתרון]] * [[אורתוסיה]] {{אנ|Orthosias in Phoenicia}} * [[מרימה (עיר)|מרימה]] {{אנ|Mariamme}} * [[ג'בלה|גבעל]] * [[מוריאנדה]] {{אנ|Myriandus}} * [[מרשה]] * [[ירושלים בימי בית שני|ירושלם]] * [[שכם הקדומה|שכם]] * [[מצפה ימים]] * [[תל קדש|קדש]] * [[תל אנפה]] * [[כמד]] * [[בעלבכ|בעל־בקע]] * [[טבירה]] {{אנ|Balsa (Roman town)}} == הערים והמושבות הפיניקיות == === טבלות === {| class="wikitable" |+חוף [[כנען]] !שם היישוב !ייסוד (אם ידוע) !הערות |- |[[אילת|אלת]] | | |- |[[רפיח]] | | |- |[[עזה]] | | |- |[[אשקלון]] | | |- |[[תל אשדוד|אשדוד]] | | |- |[[תל יבנה|יבנה]] ו[[יבנה-ים|מחוז יבנה]] | |בתל יבנה נמצאו עדויות להתיישבות פיניקים,<ref>{{צ-מאמר|שם=A תל יבנה, שטח|קישור=https://www.jstor.org/stable/27131602|כתב עת=חדשות ארכיאולוגיות|שנת הוצאה=2021|כרך=133|מחבר=אלי הדד, ליאת נדב-זיו, יוסי אלישע, גלית טל, ליאור ראוכברגר, דבורה סנדהוס}}</ref> עם קשרים עד ל[[דלוס]].<ref>{{צ-מאמר|שם=The Canaanite God Ḥaurôn (Ḥôrôn)|קישור=https://www.jstor.org/stable/529077|כתב עת=The American Journal of Semitic Languages and Literatures|שנת הוצאה=1936|עמ=5|כרך=53|מחבר=W. F. Albright}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://in.bgu.ac.il/pages/news/rare-lead-projectile.aspx|כותרת=נחשף קליע עופרת נדיר הנושא כתובת מאגית לניצחון|אתר=אתר [[אוניברסיטת בן-גוריון|אוניברסיטת בן־גוריון]]|תאריך=8 בדצמבר 2022|תאריך_וידוא=2022-12-10}}</ref> [[כתובת יבנה ים]] מזכירה את ה[[צידון|צידונים]]־[[פיניקים]] במקום שסייעו ל[[סלאוקים]] ב[[מרד החשמונאים]].<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי|קישור=https://www.jstor.org/stable/26751870|כתב עת=ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|שנת הוצאה=2018|עמ=234|כרך=לג|מחבר=איאן שטרן, שמואל וולף, עדי ארליך}}</ref> ממצאים חומריים מהאתר מאשרים את שהותם של הפיניקים בו, אף בסוף [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]].<ref name=":11">{{צ-מאמר|שם=Archaeological Sources for the History of Palestine: Between Large Forces: Palestine in the Hellenistic Period|קישור=https://www.researchgate.net/publication/281220149_Between_Large_Forces_Palestine_in_the_Hellenistic_Period|כתב עת=The Biblical Archaeologist|שנת הוצאה=1997|עמ=34|כרך=60|doi=10.2307/3210581|מחבר=Andrea M. Berlin|JSTOR=3210581}}</ref> |- |[[יפו]] | | |- |[[אפולוניה|ארשף]] | | |- |[[אליכין]] | | |- |[[מגדל עבדעשתרת]] |[[המאה ה-4 לפנה"ס|המאה ה־4 לפנה"ס]] |נוסד על־ידי [[עבדעשתרת הראשון]] או השני, מלכי [[צידון]] תחת [[האימפריה האחמנית]], כלל הנראה כתחנה ימית לאצירת תוצרת חקלאית. בהמשך עברה בין שליטים עד ש[[הורדוס]] הקימהּ מחדש כ[[קיסריה]]. |- |[[תל מבורך]] | | |- |[[קרוקודילופוליס (ישראל)|קרקודילון]] | | |- |[[תל דור|דאר]] | | |- |[[עתלית העתיקה|עתלית]] | | |- |[[תל סחר|קרתה]] | | |- |[[תל שקמונה|שקמונה]] | | |- |[[תל אבו הואם]] | | |- |[[בלוס|בעל]] | | |- |[[תל בירה]] | | |- |[[עכו]] | | |- |[[לוחמי הגטאות|תל סמריה]] | |[[בית קברות]] פיניקי מקומי מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]].<ref>{{צ-מאמר|שם=קברים מן התקופה הפרסית בקרבת תל אל־סמרייה (לוחמי הגטאות)|קישור=https://www.jstor.org/stable/23458360|כתב עת=עתיקות|שנת הוצאה=1996|עמ=31*–39*|כרך=29|מחבר=נטלי מסיקה}}; {{צ-מאמר|שם=Persian Period Tombs and Graves near Tell Es-Sumeiriya (Loḥamé Hageta'ot)|קישור=https://www.jstor.org/stable/23458380|כתב עת=עתיקות|שנת הוצאה=1996|עמ=108–109|כרך=29|מחבר=Natalie Messika}}</ref> |- |[[בית העמק]] | |[[בית קברות]] פיניקי מקומי מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]].<ref name=":9">{{צ-מאמר|שם=קברים מן התקופה הפרסית בקרבת תל אל־סמרייה (לוחמי הגטאות)|קישור=https://www.jstor.org/stable/23458360|כתב עת=עתיקות|שנת הוצאה=1996|עמ=38*|כרך=29|מחבר=נטלי מסיקה}}; {{צ-מאמר|שם=Persian Period Tombs and Graves near Tell Es-Sumeiriya (Loḥamé Hageta'ot)|קישור=https://www.jstor.org/stable/23458380|כתב עת=עתיקות|שנת הוצאה=1996|עמ=109|כרך=29|מחבר=Natalie Messika}}</ref> |- |[[שבי ציון]] | |[[בית קברות]] פיניקי מקומי מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]].<ref name=":9" /> |- |[[תל כברי|כברי]] | | |- |[[אכזיב]] | | |- |[[חמון]] | | |- |[[צור (לבנון)|'''צור''']] | |מהערים הפיניקיות המרכזיות, לאורך תקופות ארוכות היתה העיר הפיניקית הראשית.<ref name=":42322">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=329}}</ref> על שמה נקראה [[קרתחדשת]] – צור היא הקרת הישנה, וקרתחדשת היא הקרת החדשה.<ref name=":32322">{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=189}}</ref> |- |[[אחלב|מחלב]] | | |- |[[צרפת (עיר פיניקית)|צרפת]] | | |- |'''[[צידון]]''' | | |- |[[ביירות|בארות]] | | |- |'''[[גבל]]''' | | |- |[[בתרון]] | | |- |[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] | | |- |[[אורתוסיה]] {{אנ|Orthosias in Phoenicia}} | | |- |[[ערקת]] | | |- |[[צומור|צמר]] | | |- |[[מרימה (עיר)|מרימה]] {{אנ|Mariamme}} | |[[סטפנוס מביזנטיון]] ציטט את [[הקטאיוס ממילטוס]] שתאר אותה כעיר פיניקית.<ref name=":011">[[סטפנוס מביזנטיון]], ''Cum annotationibus L. Holsteinii, A. Berkelii et Th. de Pinedo. Vol. I, cum Guilielmi Dindorfii praefatione, cui insunt lectiones libri Vratislav'', Leipzig, 1825, [[iarchive:stephanusbyzant00holsgoog/page/286|עמ' 286]]</ref><ref name=":29">{{צ-מאמר|מחבר=Josette Elayi|שם=Studies in Phoenician Geography during the Persian Period|כתב עת=Journal of Near Eastern Studies|כרך=41|שנת הוצאה=1982|עמ=88–89|קישור=https://www.jstor.org/stable/544660}}</ref> נראה שהיא היתה נקודה אסטרטגית על עמק הארנת.<ref name=":29">{{צ-מאמר|מחבר=Josette Elayi|שם=Studies in Phoenician Geography during the Persian Period|כתב עת=Journal of Near Eastern Studies|כרך=41|שנת הוצאה=1982|עמ=88–89|קישור=https://www.jstor.org/stable/544660}}</ref> [[אריאנוס]] הזכיר אותה כאחת הערים הכפופות לארוד בימי כיבושי [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]].<ref>[[אריאנוס]], [[אנבסיס (אריאנוס)|'''אנבסיס''']], 2.13 (ראו ב[[s:EL:Αλεξάνδρου_Ανάβασις/Βιβλίο_Β|מקור היווני]] וב[[s:EN:The_Anabasis_of_Alexander/Book_II/Chapter_XIII|תרגום לאנגלית]])</ref> זה כל המידע שיש לי על מרימה הפיניקית כעת. |- |[[מרת]] {{אנ|Amrit}} | |מערי־הבת היבשתיות של ארוד.<ref name=":10">{{Cite book|last=Renan|first=Ernest|title=[[Mission de Phénicie]]|publisher=Imprimerie Impériale|year=1864|location=Paris|author-link=ארנסט רנן}} [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k5529563s/f24.item p. 20]</ref> |- |[[ארוד]] | | |- |אנודרה (Ἔνυδρα) | |מערי־הבת היבשתיות של ארוד.<ref name=":10" /> |- |[[טרטוס|אנטי־ארוד]] | |מערי־הבת היבשתיות של ארוד.<ref name=":10" /> |- |[[קרן (יישוב)|קרן]] | |מערי־הבת היבשתיות של ארוד.<ref name=":10" /> |- |[[בלנאה]] | |מערי־הבת היבשתיות של ארוד.<ref name=":10" /> |- |[[פלטוס]] {{אנ|Paltus}} | |מערי־הבת היבשתיות של ארוד.<ref name=":10" /> |- |[[ג'בלה|גבעל]] | | |- |[[לדקיה|לאדכא]] | | |- |[[אוגרית|אוגרית־רמיתה]] | | |- |[[מוריאנדה]] {{אנ|Myriandus}} | |מושבה פיניקית במזרח [[מפרץ אלכסנדרטה]],<ref name=":22">[[פליניוס הזקן]], '''[[תולדות הטבע]]''', 5.19 (ראו ב[[s:LA:Naturalis_Historia/Liber_V#XIX|מקור הלטיני]] וב[https://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137%3Abook%3D5%3Achapter%3D18 תרגום לאנגלית])</ref> הנקרא גם "המפרץ המוריאנדרי",<ref>[[הרודוטוס]], '''[[היסטוריות (הרודוטוס)|היסטוריות]]''', 4.38 (ראו ב[[s:EL:Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Μελπομένη#38|מקור היווני]] וב[https://benyehuda.org/read/10919 תרגום לעברית]).</ref> והרודוטוס הגדיר את גבול פיניקיה כסמוך למקום מדרום לו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=James Rennell|שם=The Geographical System of Herodotus Examined and Explained, Vol. 1|מו"ל=C.J.G. & F. Rivington|שנת הוצאה=1830|עמ=244, 322|קישור=https://archive.org/details/geographysystem00renngoog}}</ref> |} {| class="wikitable" |+פנים הארץ !שם היישוב |- |[[ירושלים בימי בית שני|ירושלם]] |- |[[שכם הקדומה|שכם]] |- |[[כבול (יישוב)|כבול]] |- |[[מצפה ימים]] |- |[[תל קדש|קדש]] |- |[[תל אנפה]] |- |[[כמד]] |- |[[בעלבכ|בעל־בקע]] |} {| class="wikitable" |+[[קיליקיה]] !שם היישוב |- |[[קאראטפה|אזתודי]] |- |[[אדנה|אדון]] |- |[[לארטס (יישוב)|לארטס]] {{אנ|Laertes (Cilicia)}} |} {| class="wikitable" |+[[קפריסין (אי)|אי־כתיים]] !שם היישוב !ייסוד (אם ידוע) !הערות |- |[[כתיון|כתי]] |כנראה בימי [[אתבעל הראשון]]<ref name=":5" /> |הוקמה תחת צור, אז הפכה לממלכה עצמאית חשובה. פירוט כתבתי בערך עצמו |- |[[אידליון|אדיל]] |פיניקים נכחו בעיר עוד במאה ה־7 לפנה"ס,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López|שם=Pratiques administratives phéniciennes à Idalion|כתב עת=Cahiers du Centre d’Études Chypriotes|שנת הוצאה=2020|עמ=|doi=|קישור=https://journals.openedition.org/cchyp/501}}, פסקה 1</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Maria Hadjicosti|שם=The Kingdom of Idalion in the Light of New Evidence|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=1997|עמ=55–56|doi=10.2307/1357409|קישור=https://www.academia.edu/28198366/The_Kingdom_of_Idalion_in_the_Light_of_New_Evidence|JSTOR=1357409}}</ref> העיר הפכה פיניקית תחת מלך כתי עזמלך בסביבות 450 לפנה"ס |פירוט כתבתי בערך עצמו |- |[[טמסוס|תמש]] |פמייתן מלך כתי ואדיל סיפח את העיר בין 361 (תחילת מלכותו) ל־332 ([[המצור על צור (332 לפנה"ס)|המצור על צור]]),<ref name=":3322">{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=70}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Mark Lidzbarski|שם=Kanaanäische Inschriften (moabitisch, althebräisch, phönizisch, punisch)|מו"ל=A. Töpelmann|שנת הוצאה=1907|עמ=25|קישור=https://archive.org/details/kanaanischeinsc00lidzgoog/page/n30}}</ref><ref name=":104">{{צ-ספר|מחבר=George Francis Hill|שם=Catalogue of the Greek Coins of Cyprus|מקום הוצאה=Bologna|שנת הוצאה=1964|עמ=xxxiii–xxxiv}}</ref> אך כבר מימי מלכיתן קודמו נמצאו ממצאים בפיניקית;<ref>[[RÉS]] 1212 ([[KAI]] 41), [[RÉS]] 1213 – [[הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס|הכתובות הדו־לשוניות מתמש]]</ref> לדעתי סביר שהיישוב הפיניקי בעיר מוקדם יותר |מעט פירוט כתבתי בערך עצמו |- |[[לפטוס (עיר)|לפש]] | |בימי שלטון [[בית תלמי]] על [[קפריסין]] היה בלפש מקדש ל[[מלקרת]].<ref>[[KAI]] 43</ref> |- |[[פאפוס|פף]] | |לפי לפי [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], מקור פולחן אפרודיטה ב[[סוריה]] ומשם הגיע לפאפוס, ככל הנראה באמצעות ה[[פיניקים]].<ref>[[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], [[:en:S:Description_of_Greece_(Jones)/Book_1#CEMETERIES_OF_ATHENS|'''תיאורה של יוון''', ספר 1, פרק 14]], פסקה 7 (1.14.7)</ref> בתקופת הנוכחות הפיניקית בעיר, נעבדה מקבילתה הפיניקית של אפרודיטה [[עשתרת]] במקום, ומקדש אפרודיטה בעיר יוחס לאציל [[צור (לבנון)|צורי]] בשם כנירַס.<ref>[[נחום סלושץ]], '''אוצר הכתובות הפִניקיות: אוסף שיָרי ספרות כנען''', דביר, תש"ב, עמ' 95-96; על-פי כתובת בה מוזכרת "עשתרת-פפ", כלומר עשתרת של העיר פאפוס.</ref> פולחן אפרודיטה נוסד לפני תקופתו של [[הומרוס]] (סביבות [[700 לפנה"ס]]), כיוון שהחורשה וה[[מזבח]] של אפרודיטה מוזכרים ב[[אודיסיאה]] (להביא מקור). |- |[[אמתוס]] {{אנ|Amathus}} | |יש המשערים שהיא "קרתחדשת" מ[[כתובת בעל לבנון]]. אחרים משערים שהיה שמה "חמת" (כך מובא בספר "לה' תימן ולאשרתו) |} {| class="wikitable" |+[[יוון]] !שם היישוב |- |[[רודוס|רודן]] |- |[[אבדרה|עבדרת (יוון)]] |- |[[כרתים|כפתור]] |- |[[קיתירה|אי־כתר]] {{אנ|Phoenicus (Cythera)}} |- |[[סנטוריני|קליסטה]] |- |[[אנטיפארוס|אוליארוס]] {{אנ|Antiparos}} |- |[[פויניקוס (מסניה)|פויניקוס]] {{אנ|Phoenicus (Messenia)}} |- |[[תאסוס]] |- |[[דמטריאס]] |- |[[קוס]] |- |[[אתונה]] |- |[[פיראוס]] |- |[[תבאי]] {{אנ|Cadmea}} |- |[[סאמוס]] |- |[[דלוס]] |} {| class="wikitable" |+[[מצרים העתיקה|מצרים]] !שם היישוב !ייסוד (אם ידוע) – המושבות הפיניקיות נוסדו בערים קיימות !הערות |- |[[תחפנחס]] | |ישיבת כנענים בעיר מתועדת ב[[מכתבי הפפירוס הפיניקיים]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ה. יעקב קצנשטיין|שם='מחנה הצורים' אשר בנוף בארץ מצרים|כתב עת=ארץ‏־ישראל|כרך=יד|שנת הוצאה=1978|עמ=163|קישור=https://www.jstor.org/stable/23617920}}</ref> |- |[[מף]] | |[[הרודוטוס]] ([[המאה ה-4 לפנה"ס|המאה ה־4 לפנה"ס]]) סיפר שבצד הצפוני של מקדש [[הפייסטוס]], הוא [[פתח (אל)|פתח]], היה מתחם קודש לפרוטאוס, ומסביבו חיו [[פיניקים]] [[צור (לבנון)|צורים]] באזור שנקרא "מחנה הצורים".<ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], 2.112 (ראו ב[https://el.wikisource.org/wiki/Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Ευτέρπη#122 מקור היווני] וב[https://benyehuda.org/read/10919#ספרשני תרגום לעברית])</ref> בעיר נמצאו גם כתובות [[פיניקית|פיניקיות]].<ref>[[KAI]] 48 ([[כתובת בנבעל]]); [[CIS]] I 97{{כ}}; [[RÉS]] 2</ref> מידע מעניין על הפיניקים בעיר, והשערות שונות בנושא, במאמר: <ref name=":20" /> |- |[[איפסמבול]] | |לפי הכתובות היווניות בעיר, הקרובה לגבול עם [[כוש (ארץ)|כוש]], היה בחיל המצרי חילות מצריים, יווניים, ו"לועזיים" (αλλογλοσσοι, דוברי שפות זרות) – שכללו פיניקים (שהשאירו גם הם כתובות בשפתם), וכנראה גם ישראלים (הקשורים אולי למושבה ב[[יב]]).<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=אוצר הכתובות הפניקיות|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1942|עמ=63–64}}</ref> |} {| class="wikitable" |+[[סיציליה]] !שם היישוב !ייסוד (אם ידוע) !הערות |- |[[סירקוזה|צור הכוסים]] | | |- |[[אגריג'נטו|אגרגנת]] | | |- |[[הראקליה מינואה]] | | |- |[[סלינונטה|סלינוס]] {{אנ|Selinunte}} | | |- |[[מזרה דל וואלו|מזר]] {{אנ|Mazara del Vallo}} | | |- |[[מרסלה (עיר)|מטוא]] {{אנ|Motya}} | | |- |[[ליליבאיום]] {{אנ|Lilybaeum}} | | |- |[[אריקס|ארך]] {{אנ|Eryx (Sicily)}} | |סקרים סביב המורדות המערביים של הר אריקס (ארך הכנענית) חשפו שטח גדול של קדרות פונית, מאותה תקופה של הקדרות מהחוף שמצפון להר.<ref>{{צ-מאמר|שם=The landscape of the naval battle at the Egadi Islands (241 B.C.)|קישור=https://www.researchgate.net/publication/281788633_The_landscape_of_the_naval_battle_at_the_Egadi_Islands_241_BC|כתב עת=Journal of Roman Archaeology|שנת הוצאה=2012/ed|עמ=8|כרך=25|doi=10.1017/S1047759400001124|מחבר=Sebastiano Tusa, Jeffrey Royal}}</ref> ב־CIS I 140 (מ[[קליארי|כרלי]]) ובאוצר הכתובות הפניקיות כתובת 296 (מקרתחדשת) מוזכרת "[[עשתרת]] ארך", היא ונוס אריקינה {{אנ|Venus Erycina}}. |- |[[טרפאני|דרפנה]] | | |- |[[פלרמו|ציץ]] | | |- |[[סולונטום|כפרא]] {{אנ|Soluntum}} | | |- |[[הימרה|חמר]] {{אנ|Himera}} | | |- |[[צ'פלו|ראש מלקרת]] | |משמעות השם היא "ה[[לשון יבשה|ראש]] המוקדש ל[[מלקרת]]",<ref>[[נחום סלושץ]], '''אוצר הכתובות הפיניקיות''', דביר, 1942, עמ' 311</ref> על מטבעות היישוב היווני בעיר נמצאה דמותו של הרקלס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wildwinds.com/coins/greece/sicily/kephaloidion/t.html|כותרת=Kephaloidion, Sicily|אתר=ancient coins index with thumbnails - WildWinds|תאריך_וידוא=2022-10-01}}</ref> |- |[[אנה (עיר)|הנה]] | | |} {| class="wikitable" |+[[סרדיניה|שרדן]] !שם היישוב |- |[[אולביה]] |- |[[סן ניקולו ג'ריי| פאולי ג'ריי (מארח?)]] {{אנ|San Nicolò Gerrei}} |- |[[קליארי|כרלי]] |- |[[נורה (עיר)|נורה]] {{אנ|Nora, Italy}} |- |[[ביתיה|ביתען]] {{אנ|Bithia, Italy}} |- |[[סנט'אנטיוכו|סלכי]] {{אנ|Sulci}} |- |[[אי סן פייטרו|אי נצים]] {{אנ|San Pietro Island}} |- |[[מונטה סיראי]] {{אנ|Monte Sirai}} |- |[[נאפוליס]] {{אנ|Neapolis (Sardinia)}} |- |[[תארוס|תרוס]] {{אנ|Tharros}} |- |[[אלגרו (עיר)|אלגרו]] |} {| class="wikitable" |+[[קורסיקה]] !שם היישוב |- |[[אלריה|אלליה]] {{אנ|Aléria}} |} {| class="wikitable" |+[[מצר סיציליה|מצר מלקרת]] !שם היישוב |- |[[מלטה (אי)|אנן]] |- |[[גוזו|גול]] |- |[[פנטלריה|אירנם]] |- |[[למפדוזה]] |} {| class="wikitable" |+[[צפון אפריקה]] !שם היישוב |- |[[מיסראתה|תובקטיס]] {{אנ|Thubactis}} |- |[[לפטיס מגנה|לפקי]] |- |[[טריפולי (לוב)|'''ויעת, פילן, מעקר''']] |- |[[סברתה|צברתען]] |- |[[ג'רבה|מנינקס]] |- |[[אונגה (תוניסיה)|מקם חדש]] {{אנ|Ounga, Tunisia}} |- |[[גאפסה|קפסה]] |- |[[ספקס|תעינת]] {{אנ|Thenae}} |- |[[רוספה|ראש פה]] {{אנ|Ruspe}} |- |[[אכולה]] {{אנ|Acholla}} |- |[[תיסדרוס|שטפשר]] {{אנ|Thysdrus}} |- |[[טפסוס|תפסוס]] {{אנ|Thapsus}} |- |[[לפטיס פארבה|לפקי (תוניסיה)]] {{אנ|Leptis Parva}} |- |[[מונסתיר|ראש פנת]] |- |[[הדרומטום|אדרמת]] |- |[[מכתר]] {{אנ|Mactar}} |- |[[תנסמת]] {{צר|Bir Bouregba}} |- |[[קליביה|אספיס]] {{אנ|Kelibia}} |- |[[קרקואן]] |- |'''[[קרתחדשת]]''' |- |[[אוטיקה|'''עתקת''']] |- |[[ע'אר אלמלח|ראש אשמן]] {{אנ|Ghar el-Melh}} |- |[[ביזרטה|עפון אקרא]] |- |[[דוגה|תבגג]] |- |[[בג'ה|ווגה]] {{אנ|Vaga (Tunisia)}} |- |[[אלתיבורוס|אלתברש]] {{אנ|Althiburos}} |- |[[בולה רגיה|בבעל]] {{אנ|Bulla Regia}} |- |[[טברקה|תברכען]] {{אנ|Tabarka}} |- |[[תגורה|תגרן]] {{אנ|Thagora}} |- |[[היפו רגיוס|עפון]] {{אנ|Hippo Regius}} |- |[[קלמה (נומידיה)|מלכא]] {{אנ|Calama (Numidia)}} |- |[[מקמדס|מקמא]] {{אנ|Macomades}} |- |[[סכיכדה|ראש כד]] {{אנ|Russicada}} |- |[[קונסטנטין (אלג'יריה)|כרטן]] |- |[[תיפאסה (נומידיה)|טפתען]] {{אנ|Tipasa in Numidia}} |- |[[איגילגילי|אי גלגל]] {{אנ|Igilgili}} |- |[[זאראי|סראע]] {{אנ|Zaraï}} |- |[[תימיקי|תמכי]] {{אנ|Timici}} |- |[[רוסאזוס|ראש עז]] {{אנ|Rusazus}} |- |[[רוסיפיסיר|ראשיפיסיר]] {{אנ|Rusippisir}} |- |[[תיגזירת|אי אמן]] {{אנ|Iomnium}} |- |[[דליס|ראש כובב]] {{אנ|Dellys#Antiquity}} |- |[[ג'ינט|כש]] {{אנ|Djinet}} |- |[[רוסוביקארי|ראשוביקרי]] {{אנ|Rusubbicari}} |- |[[תמנתפוסת|ראש גני]] {{אנ|Tamentfoust}} |- |[[אלג'יר|אי כוסים]] |- |[[תיפאזה]] |- |[[שרשל|אי חול]] {{אנ|Cherchell}} |- |[[גונוגוס|גנגן]] {{אנ|Gunugus}} |- |[[קרטנאי|קרתן]] {{אנ|Cartennae}} |- |[[קמרטה|כמא]] {{אנ|Camarata (Mauretania)}} |- |[[רשגון|ראשגון]] {{אנ|Rachgoun}} |- |[[מלייה|ראש אדר]] {{אנ|Rusadir}} |- |[[סאוטה|אבן חק]] {{אנ|Abyla}} |- |[[אל קאסר אס-סגיר|חק ש עלשת]] |- |[[טנג'יר|תיתגא]] {{אנ|Tingi}} |- |[[יוליה קונסטנטינה זיליל]] {{אנ|Iulia Constantia Zilil}} |- |[[לראצ'ה|לכש]] {{אנ|Lixus (ancient city)}} |- |[[וולוביליס]] {{אנ|Volubilis}} |- |[[תימיאטריום|תומיאטרי]] {{אנ|Thymiaterium}} |- |[[תמוסידה|תמדעת]] {{אנ|Thamusida}} |- |[[סלא|סלעת]]־[[רבאט|שעלת]] {{אנ|Chellah}} |- |[[אזמור|אזמה]] {{אנ|Azemmour}} |- |[[אל-ג'דידה|ראשיביס]] |- |[[מוגדור]] |- |[[אגאדיר|אגדר]] |} {| class="wikitable" |+[[חצי האי האיברי|אישפניה]] !שם היישוב |- |[[ליסבון|אליסובו]] |- |[[פורטימאו|נמל חנבעל ונמל מגן]] |- |[[פארו|אוסונובה]] |- |[[טבירה]] {{אנ|Balsa (Roman town)}}<ref>למשל: {{צ-מאמר|מחבר=Maria Giulia Amadasi Guzzo, José-Ángel Zamora Lopez|שם=Un ostrakon phénicien de Tavira (Portugal)|כתב עת=Vicino Oriente|כרך=14|עמ=231|שנת הוצאה=2008|קישור=https://www.academia.edu/499993/Un_ostrakon_ph%C3%A9nicien_de_Tavira_Portugal_A_Phoenician_ostracon_from_Tavira_Portugal_}}</ref> |- |[[ולבה|אונובה]] |- |[[סביליה|שפלה]] |- |[[קרמונה (ספרד)|קרת חמן]] {{אנ|Carmona, Spain}} |- |[[קורדובה (ספרד)|קרת טובה]] |- |[[לבריחה]] {{אנ|Lebrija}} |- |[[קדיס|גדר]] |- |[[קרטיה|קרת]] {{אנ|Carteia}} |- |[[גיברלטר|מונס קלפה]] |- |[[קרו דל ווילאר]] {{אנ|Cerro del Villar}} |- |[[מאלגה|מלחת]] |- |[[טוסקנוס]] {{אנ|Los Toscanos}} |- |[[צכץ]] |- |[[אבדרה (ספרד)|עבדרת (אישפניה)]] {{אנ|Abdera, Spain}} |- |[[גלרה|תותוגי]] {{אנ|Galera, Granada}} |- |[[טיחולה|תגלת]] {{אנ|Tíjola}} |- |[[קרטחנה (ספרד)|קרתחדשת (אישפניה)]] |- |[[גוארדמר דל סגורה|הרנא]] {{אנ|Guardamar del Segura}} |- |[[אליקנטה|אקרה לאוקה]] {{אנ|Lucentum}} |- |[[פניסקולה|צוריכה]] {{אנ|Peniscola}} |- |[[טרגונה|טרקו]] |} {| class="wikitable" |+[[האיים הבלאריים]] !שם היישוב |- |[[איביזה|איבשם]] {{אנ|Sa Caleta Phoenician Settlement}} |- |[[מאון (ספרד)|מגן]] |} {| class="wikitable" |+עוד !שם היישוב !ייסוד (אם ידוע) !הערות |- |[[תארות|עשתרות]] {{אנ|Tarout Island}} | | |- |[[מרסיי|מסלת]] | |העיר הוקמה כמושבה [[אימפריית קרתגו|קרתחדשתית]] בשם ה[[פיניקית|פיניקי]] 𐤌𐤎𐤋𐤕 (מסלת),<ref name=":05">[[נחום סלושץ]], '''אוצר הכתובות הפִניקיות''', [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תש"ב, עמ' 141.</ref> ונכבשה על־ידי [[איונים]] מ[[פוקאיה]] {{אנ|Phocaea}} שברחו מפני [[הרפגוס]] וזכו בשטחי העיר ב[[קרב ימי]] מול הקרתחדשתים.<ref>[[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], '''תאוריה של יוון''', 10.8.6 (ראו ב[[s:EL:Ελλάδος_περιήγησις/Φωκικά,_Λοκρών_Οζόλων#p8.6|מקור היווני]] וב[[s:EN:Description of Greece (Jones)/Book 10#DELPHI|תרגום לאנגלית]])</ref> אותם יוונים נחלו את העיר וקיימו אותה כ[[קולוניה]] מסחרית, בשם מסליה (Μασσαλία), שנגזר מהשם הפיניקי (ולא להפך – ת' סופית לא תועתקה לשפות אחרות כי לא נהגתה, אך אין עדויות להוספת ת' סופית למילים שאולות, כלומר המילה הועברה מכנענית ליוונית ללא ספק).<ref name=":05" /> |- |[[נים (עיר)|נים]] | |היו שטענו שהמקור המוקדם של נים הוא במושבה [[פיניקים|פיניקית]],<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[פרנסואה גיזו|François Pierre Guillaume Guizot]]|שם=A Popular History of France|מקום הוצאה=Boston|מו"ל=C. F. Jewett|כרך=Vol. 1|מתרגם=Robert Black|עמ=16|קישור=https://archive.org/details/frpopularhistory01guizuoft/page/n25}}</ref> אם כי הטענה מופיעה רק במקור אחד ולא מגובה בממצאים. |- |[[אביניון]] | |למשל, [[הכתובת הפיניקית מאביניון|נקברה שם זיבקת הכהנת]]. |- |[[איסקיה|אי נור]] | |שם האי פיניקי במקורו ("ינר", כלומר "[[אי]] נֻר"), התגלגל לשם האי הלטיני Anaria. |- |[[תרשיש (עיר)|תרשיש]] | | |- |[[אופיר]] | | |} === רשימות === חוף [[כנען]]: * [[אילת|אלת]] * [[רפיח]] * [[עזה]] * [[אשקלון]] * [[תל אשדוד|אשדוד]] * [[יבנה-ים|יבנה]] ו[[יבנה-ים|מחוז יבנה]] * [[יפו]] * [[אפולוניה|ארשף]] * [[אליכין]] * [[קיסריה|מגדל עבדעשתרת]] * [[תל מבורך]] * [[קרוקודילופוליס (ישראל)|קרקודילון]] * [[תל דור|דאר]] * [[תל סחר|קרתה]] * [[עתלית העתיקה|עתלית]] * [[תל שקמונה|שקמונה]] * [[תל אבו הואם]] * [[בלוס|בעל]] * [[תל בירה]] * [[עכו]] * [[לוחמי הגטאות|תל סמריה]] * [[בית העמק]] * [[שבי ציון]] * [[תל כברי|כברי]] * [[אכזיב]] * [[חמון]] * [[צור (לבנון)|'''צור''']] * [[אחלב|מחלב]] * [[צרפת (עיר פיניקית)|צרפת]] * '''[[צידון]]''' * [[ביירות|בארות]] * '''[[גבל]]''' * [[בתרון]] * [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] * [[אורתוסיה]] {{אנ|Orthosias in Phoenicia}} * [[ערקת]] * [[מרימה (עיר)|מרימה]] {{אנ|Mariamme}} * [[מרת]] {{אנ|Amrit}} * [[ארוד]] * [[צומור|צמר]] * [[טרטוס|אנטי־ארוד]] * [[קרן (יישוב)|קרן]] * [[בלנאה]] * [[פלטוס]] {{אנ|Paltus}} * [[ג'בלה|גבעל]] * [[לדקיה|לאדכא]] * [[אוגרית|אוגרית־רמיתה]] * [[מוריאנדה]] {{אנ|Myriandus}} פנים הארץ: *[[ירושלים בימי בית שני|ירושלם]] * [[שכם הקדומה|שכם]] * [[כבול (יישוב)|כבול]] * [[מצפה ימים]] * [[תל קדש|קדש]] * [[תל אנפה]] * [[כמד]] * [[בעלבכ|בעל־בקע]] [[קיליקיה]]: * [[קאראטפה|אזתודי]] * [[אדנה|אדון]] * [[לארטס (יישוב)|לארטס]] {{אנ|Laertes (Cilicia)}} [[קפריסין (אי)|אי־כתיים]]: * [[כתיון|כתי]] * [[אידליון|אדיל]] * [[טמסוס|תמש]] * [[לפטוס (עיר)|לפש]] * [[פאפוס|פף]] * [[אמתוס|אמתוס (קרת־חדשת?)]] {{אנ|Amathus}} [[יוון]]: * [[רודוס|רודן]] * [[אבדרה|עבדרת (יוון)]] * [[כרתים|כפתור]] * [[קיתירה|אי־כתר]] {{אנ|Phoenicus (Cythera)}} * [[סנטוריני|קליסטה]] * [[אנטיפארוס|אוליארוס]] {{אנ|Antiparos}} * [[פויניקוס (מסניה)|פויניקוס]] {{אנ|Phoenicus (Messenia)}} * [[תאסוס]] * [[דמטריאס]] * [[קוס]] * [[אתונה]] * [[פיראוס]] * [[תבאי]] {{אנ|Cadmea}} * [[סאמוס]] * [[דלוס]] [[מצרים העתיקה|מצרים]] *[[תחפנחס]] *[[מף]] * [[איפסמבול]] [[סיציליה]]: * [[סירקוזה|צור הכוסים]] * [[אגריג'נטו|אגרגנת]] * [[הראקליה מינואה]] * [[סלינונטה|סלינוס]] {{אנ|Selinunte}} * [[מזרה דל וואלו|מזר]] {{אנ|Mazara del Vallo}} * [[מרסלה (עיר)|מטוא]] {{אנ|Motya}} * [[ליליבאיום]] {{אנ|Lilybaeum}} * [[אריקס|ארך]] {{אנ|Eryx (Sicily)}} * [[טרפאני|דרפנה]] * [[פלרמו|ציץ]] * [[סולונטום|כפרא]] {{אנ|Soluntum}} * [[הימרה|חמר]] {{אנ|Himera}} * [[צ'פלו|ראש מלקרת]] * [[אנה (עיר)|הנה]] [[סרדיניה|שרדן]]: * [[אולביה]] * [[סן ניקולו ג'ריי| פאולי ג'ריי (מארח?)]] {{אנ|San Nicolò Gerrei}} * [[קליארי|כרלי]] * [[נורה (עיר)|נורה]] {{אנ|Nora, Italy}} * [[ביתיה|ביתען]] {{אנ|Bithia, Italy}} * [[סנט'אנטיוכו|סלכי]] {{אנ|Sulci}} * [[אי סן פייטרו|אי נצים]] {{אנ|San Pietro Island}} * [[מונטה סיראי]] {{אנ|Monte Sirai}} * [[נאפוליס]] {{אנ|Neapolis (Sardinia)}} * [[תארוס|תרוס]] {{אנ|Tharros}} * [[אלגרו (עיר)|אלגרו]] [[קורסיקה]]: * [[אלריה|אלליה]] {{אנ|Aléria}} [[מצר סיציליה|מצר מלקרת]]: * [[מלטה (אי)|אנן]] * [[גוזו|גול]] * [[פנטלריה|אירנם]] * [[למפדוזה]] [[צפון אפריקה]]: * [[מיסראתה|תובקטיס]] {{אנ|Thubactis}} * [[לפטיס מגנה|לפקי]] * [[טריפולי (לוב)|'''ויעת, פילן, מעקר''']] * [[סברתה|צברתען]] * [[ג'רבה|מנינקס]] * [[אונגה (תוניסיה)|מקם חדש]] {{אנ|Ounga, Tunisia}} * [[גאפסה|קפסה]] * [[ספקס|תעינת]] {{אנ|Thenae}} * [[רוספה|ראש פה]] {{אנ|Ruspe}} * [[אכולה]] {{אנ|Acholla}} * [[תיסדרוס|שטפשר]] {{אנ|Thysdrus}} * [[טפסוס|תפסוס]] {{אנ|Thapsus}} * [[לפטיס פארבה|לפקי (תוניסיה)]] {{אנ|Leptis Parva}} * [[מונסתיר|ראש פנת]] * [[הדרומטום|אדרמת]] * [[מכתר]] {{אנ|Mactar}} * [[תנסמת]] {{צר|Bir Bouregba}} * [[קליביה|אספיס]] {{אנ|Kelibia}} * [[קרקואן]] * '''[[קרתחדשת]]''' * [[אוטיקה|'''עתקת''']] * [[ע'אר אלמלח|ראש אשמן]] {{אנ|Ghar el-Melh}} * [[ביזרטה|עפון אקרא]] * [[דוגה|תבגג]] * [[בג'ה|ווגה]] {{אנ|Vaga (Tunisia)}} * [[אלתיבורוס|אלתברש]] {{אנ|Althiburos}} * [[בולה רגיה|בבעל]] {{אנ|Bulla Regia}} * [[טברקה|תברכען]] {{אנ|Tabarka}} * [[תגורה|תגרן]] {{אנ|Thagora}} * [[היפו רגיוס|עפון]] {{אנ|Hippo Regius}} * [[קלמה (נומידיה)|מלכא]] {{אנ|Calama (Numidia)}} * [[מקמדס|מקמא]] {{אנ|Macomades}} * [[סכיכדה|ראש כד]] {{אנ|Russicada}} * [[קונסטנטין (אלג'יריה)|כרטן]] * [[תיפאסה (נומידיה)|טפתען]] {{אנ|Tipasa in Numidia}} * [[איגילגילי|אי גלגל]] {{אנ|Igilgili}} * [[זאראי|סראע]] {{אנ|Zaraï}} * [[תימיקי|תמכי]] {{אנ|Timici}} * [[רוסאזוס|ראש עז]] {{אנ|Rusazus}} * [[רוסיפיסיר|ראשיפיסיר]] {{אנ|Rusippisir}} * [[תיגזירת|אי אמן]] {{אנ|Iomnium}} * [[דליס|ראש כובב]] {{אנ|Dellys#Antiquity}} * [[ג'ינט|כש]] {{אנ|Djinet}} * [[רוסוביקארי|ראשוביקרי]] {{אנ|Rusubbicari}} * [[תמנתפוסת|ראש גני]] {{אנ|Tamentfoust}} * [[אלג'יר|אי כוסים]] * [[תיפאזה]] * [[שרשל|אי חול]] {{אנ|Cherchell}} * [[גונוגוס|גנגן]] {{אנ|Gunugus}} * [[קרטנאי|קרתן]] {{אנ|Cartennae}} * [[קמרטה|כמא]] {{אנ|Camarata (Mauretania)}} * [[רשגון|ראשגון]] {{אנ|Rachgoun}} * [[מלייה|ראש אדר]] {{אנ|Rusadir}} * [[סאוטה|אבן חק]] {{אנ|Abyla}} * [[אל קאסר אס-סגיר|חק ש עלשת]] * [[טנג'יר|תיתגא]] {{אנ|Tingi}} * [[יוליה קונסטנטינה זיליל]] {{אנ|Iulia Constantia Zilil}} * [[לראצ'ה|לכש]] {{אנ|Lixus (ancient city)}} * [[וולוביליס]] {{אנ|Volubilis}} * [[תימיאטריום|תומיאטרי]] {{אנ|Thymiaterium}} * [[תמוסידה|תמדעת]] {{אנ|Thamusida}} * [[סלא|סלעת]]־[[רבאט|שעלת]] {{אנ|Chellah}} * [[אזמור|אזמה]] {{אנ|Azemmour}} * [[אל-ג'דידה|ראשיביס]] * [[מוגדור]] * [[אגאדיר|אגדר]] [[חצי האי האיברי|אישפניה]]: * [[ליסבון|אליסובו]] * [[פורטימאו|נמל חנבעל ונמל מגן]] * [[פארו|אוסונובה]] * [[ולבה|אונובה]] * [[סביליה|שפלה]] * [[קרמונה (ספרד)|קרת חמן]] {{אנ|Carmona, Spain}} * [[קורדובה (ספרד)|קרת טובה]] * [[לבריחה]] {{אנ|Lebrija}} * [[קדיס|גדר]] * [[קרטיה|קרת]] {{אנ|Carteia}} * [[גיברלטר|מונס קלפה]] * [[קרו דל ווילאר]] {{אנ|Cerro del Villar}} * [[מאלגה|מלחת]] * [[טוסקנוס]] {{אנ|Los Toscanos}} * [[צכץ]] * [[אבדרה (ספרד)|עבדרת (אישפניה)]] {{אנ|Abdera, Spain}} * [[גלרה|תותוגי]] {{אנ|Galera, Granada}} * [[טיחולה|תגלת]] {{אנ|Tíjola}} * [[קרטחנה (ספרד)|קרתחדשת (אישפניה)]] * [[גוארדמר דל סגורה|הרנא]] {{אנ|Guardamar del Segura}} * [[אליקנטה|אקרה לאוקה]] {{אנ|Lucentum}} * [[פניסקולה|צוריכה]] {{אנ|Peniscola}} * [[טרגונה|טרקו]] [[האיים הבלאריים]]: * [[איביזה|איבשם]] {{אנ|Sa Caleta Phoenician Settlement}} * [[מאון (ספרד)|מגן]] עוד: * [[תארות|עשתרות]] {{אנ|Tarout Island}} * [[מרסיי|מסלת]] * [[נים (עיר)|נים]] * [[אביניון]] * [[איסקיה|אי נור]] * [[תרשיש (עיר)|תרשיש]] * [[אופיר]] === לבדוק === * מורו דה מזקיליה {{ספ|Mezquitilla}} – אתר כנעני באישפניה, לפי Chapter 12 Foundational grids and urban communities in the Iberian Peninsula in antiquity and the Middle Ages עמ' 244 בג'ייסטור == ערכים קשורים == * [[אימפריית קרתגו|קרתחדשת]] * [[פוניקה]] * [[רשימת כתובות כנעניות וארמיות]] – עדויות רבות למושבות, בולטות בינהן: ** [[כתובת בעל לבנון]] == תמונות == === מפות === {{ויקישיתוף בשורה|שם=Maps of Phoenician colonies|תצוגה=מפות של מושבות פיניקיות}}<gallery> קובץ:מפת ערי הכנענים ומושבותיהם.png|alt= קובץ:D411- Grecs et Phéniciens.-L2-Ch9.png קובץ:Brue, A.H.; Levasseur, E. 1875. Asie Mineure, Armenie, Syrie, Mesopotamie (D).jpg קובץ:Phoenician colonisation en.png </gallery> === אניות === {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Phoenician ships|תצוגה=אניות פיניקיות}} הגלריה הועברה לטבלה מוסתרת הן כי היא מכבידה על טעינת הדף (הגם שאני לא בטוח שהטבלה המוסתרת באמת מקלה על הטעינה), והן כי החלק של המטבעות ממש לא מעודכן (מאז שנוצרה הגלריה, הועלו לויקישיתוף עוד אלפי מטבעות עם אניות כנעניות מ[[גאליקה|ספרית גאליקה]], את רובם ככולם הכנסתי לקטגוריות הערים המתאימות, אך את רובם לא טרחתי להכניס לקטגוריות האניות הפיניקיות על מטבעות). {{טבלה מוסתרת|כותרת=גלריית האניות|תוכן=במוזיאון הימי הלאומי יש [https://museums.gov.il/he/items/Pages/ItemCard.aspx?IdItem=ICMS-NMM-3783 חותם עם אניה כנענית וברקע שלושה דקלים]. כדאי לבחון לעומק גם את [[הספינה הטרופה מאולו-בורון|האניה הטרופה מאולו־בורון]] <small>([[commons:Category:Uluburun shipwreck|גם בויקישיתוף]])</small>, הגדושה בממצאים כנעניים, ושממצאיה האחרים תואמים סחר כנעני עם עמים שכנים. ייתכן שדגם נוסף מקפריסין מייצג אניה כנענית ([[commons:Category:Ship_with_people-AM_972|לקטגוריה]] ו[https://collections.louvre.fr/en/ark:/53355/cl010118442 לאתר הלובר]). ייתכן שבין הממצאים ב־[[Commons:Category:2019 temporary exhibition (Musée de la Romanité)]] יש גם ממצאים קרתחדשתיים מהמלחמות עם הרומאים. <gallery caption="אניות מקוריות וממצאיהן או תיאורי אניות במקורות כנעניים"> קובץ:Stèle navire MN carthage.jpg|חריטת אנייה על גלים על [[כתובות אש נדר|כתובת אש נדר]] קובץ:Carthago exhibition - Votive Stela (49340896862).jpg|תבליט חלק מאניה על מצבה כנענית ([[c:File:Carthago_exhibition_-_Mixed_Finds_03_(49340222583).jpg|עוד תמונה]], ועוד אחת בהמשך הגלריה) קובץ:KaratepeNord2.jpg|תבליט אניה מ[[קאראטפה|אזתודי]] (בגרסות נוספות: [[c:File:Karatepe_North_Gate_Nkr_galley_5286_edit.jpg|1]], [[c:File:Karatepe_North_Gate_Nkr_galley_5287_edit.jpg|2]], [[c:File:Karatepe_(1599612391).jpg|3]]) קובץ:Phoenician ship.jpg|תבליט אניה על ארון קבורה, כנראה מהמאה ה־2 לספירה, מוצג ב[[המוזיאון הלאומי של ביירות|מוזאון בארות]] ([[commons:Category:Ship sarcophagus|לקטגוריה]]) קובץ:Leptis Magna - Am Marktplatz, Relief Römisches Schiff links, Punisches Schiff rechts.jpg|תבליט מ[[שוק (מסחר)|שוק]] [[לפטיס מגנה|לפקי]], מימין אנייה כנענית, משמאל אנייה רומאית (יש תמונה נוספת: [[c:File:Leptis_Magna_-_Fragment_mit_Römischem_Schiff_li,_Punisches_Schiff_re..jpg|1]]) קובץ:MazarronIa.jpg|שרידי האניה הפיניקית הראשונה ממזרּון {{ספ|Barcos fenicios de Mazarrón}} (ליד קרתחדשת האיברית), המאה ה־7 לפנה"ס ([[c:Category:Phoenician_shipwrecks_from_Mazarrón|לקטגוריה]]) קובץ:MazarronIIg.jpg|שרידי האניה הפיניקית השניה ממזרּון {{ספ|Barcos fenicios de Mazarrón}} (ליד קרתחדשת האיברית), המאה ה־7 לפנה"ס ([[c:Category:Phoenician_shipwrecks_from_Mazarrón|לקטגוריה]]) קובץ:Carthaginian naval ram (2).jpg|[[איל ניגוח ימי]] קרתחדשתי (ברקע אחד רומאי כנראה: [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Pomp%C3%A9i_(N%C3%AEmes)_02b.jpg]) מסביבות המלחמה הפונית הראשונה, עם כתובת הקדשה לבעל (עוד תמונות: [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Carthaginian_naval_ram.jpg] [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Carthago_exhibition_-_Aegadi_Rams_(49340681036).jpg] [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Carthago_exhibition_-_Back_of_the_Rostra_(49340232238).jpg]) קובץ:Carthago exhibition - Mixed Finds 01 (49340222193).jpg|מגוון ממצאים קרתחדשתיים ימיים קובץ:Marsala ship 2.jpg|[[ספינת מרסלה|אנית מרסלה]], [[ליבורנה|ליבורנת]] מלחמה טרופה עם ממצאים כנעניים שנמצאה מדרום ל[[מטוא]], המאה ה־3 לפנה"ס (לקטגוריה) </gallery> <gallery caption="דגמי חרס כנעניים של אניות"> קובץ:Ship model-AO 29583-IMG 4664-white.jpg|דגם אניה עם אדם בתוכה, לבנון ([[commons:Category:Ship model-AO 29583|לקטגוריה]] ו[https://collections.louvre.fr/en/ark:/53355/cl010126498 לאתר הלובר]) קובץ:Ship model-AO 29584-IMG 4666-white.jpg|דגם אניה, לבנון ([[commons:Category:Ship model-AO 29584|לקטגוריה]] ו[https://collections.louvre.fr/en/ark:/53355/cl010126499 לאתר הלובר]) קובץ:Ship Byblos.jpg|דגם אניה מ[[גבל]] קובץ:דגמי אניות מאכזיב – boat models from Akzib 03.jpg|דגמי אניות מ[[אכזיב]] קובץ:דגם אניה מקפריסין – ship model from Cyprus 04.jpg|דגם אניה מקפריסין, המאה ה־6 לפנה"ס ([[commons:Category:Ship models from Cyprus|לקטגוריה]]) קובץ:Birreme en terracota. Siglo IV a. C. Cerro de las Balsas (Alicante) - MARQ 01.jpg|[[דו-טורית|דו־טורית]] כנענית מ[[טרקוטה]], [[אליקנטה|אקרה לאוקה]], המאה ה־4 לפנה"ס (יש זוויו נוספות: [[c:File:Punic_bireme_-_MARQ_2.jpg|[1]]], [[c:File:Punic_bireme_-_MARQ_1.jpg|[2]]], [[c:File:Punic_bireme_1.JPG|[3]]], וכן שתי התמונות הבאות בגלריה) קובץ:Birreme en terracota. Siglo IV a. C. Cerro de las Balsas (Alicante) - MARQ 02.jpg|דו־טורית כנענית מטרקוטה, מלמעלה קובץ:Punic bireme - MARQ 3.jpg|דו־טורית כנענית מטרקוטה, מהצד </gallery> ייצוגים על מטבעות ניתן למצוא לרוב בעברי הים, באתר https://www.wildwinds.com/coins/greece/i.html – כמו למשל מ[https://www.wildwinds.com/coins/greece/spain/carthago_nova/Villaronga_019.jpg קרתחדשת החדשה] או מ[[קדיס|הגדר]]: [https://www.wildwinds.com/coins/greece/spain/gades/SNGBM_91.jpg 1], [https://www.wildwinds.com/coins/greece/spain/gades/BMC_Spain_91.jpg 2]. {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Phoenician ships on coins|תצוגה=אניות פיניקיות על מטבעות}}<gallery caption="על מטבעות"> קובץ:Stater aus Arados.jpg|מטבע מ[[ארוד]] ([[c:File:Tetrobol_(FindID_59361).jpg|גרסה נוספת, מטושטשת]]) קובץ:Dihalks, Arados (198-138 BC).jpg|מטבעות מארוד עם ספינות? ([[c:File:Coin,_from_Aradus,_Yale_University_Art_Gallery,_inv._1938.6000.1703_-_YDEA_-_142774.jpg|גרסה דומה]]) קובץ:Coin, from Aradus, Yale University Art Gallery, inv. 1938.6000.1646 - YDEA - 142384.jpg|קצה אניה על מטבע מארוד קובץ:Coin, from Aradus, Yale University Art Gallery, inv. 1938.6000.1647 - YDEA - 142385.jpg|קצה אניה על מטבע מארוד קובץ:PHOENICIA, Sidon. Mazday (Mazaios). Circa 353-333 BC.jpg|מטבע צידוני ([[c:File:PHOENICIA,_Sidon._Mazday_(Mazaios)._Circa_353-333_BC_(cropped).jpg|יש חתוך]]), תחת [[מזדי]], 353–333 לפנה"ס קובץ:Tennes coin from Sidon.jpg|מטבע צידוני קובץ:Dishekelsmall-crop obv-horz.jpg|מטבע צידוני קובץ:Quart de shekel de la cité de Sidon en Phénicie.jpg|מטבע צידוני, כתובת "עב" (קיצור של "עבדעשתרת") קובץ:Coin of Abdashtart I, Achaemenid Phoenicia.jpg|alt=מטבע המלך עבדעשתרת (על המטבע בקיצור: "עב"), מצד אחד הוא והמלך הפרסי על מרכבה, מצד שני אניה צידונית אלגנטית, עדות לעוצמה הכלכלית של צידון|מטבע המלך עבדעשתרת (על המטבע בקיצור: "עב"), צד 1: הוא והמלך הפרסי על מרכבה, צד 2: אניה צידונית אלגנטית, עדות לעוצמה הכלכלית של צידון<ref name="אניות וחלקי אניות3" /> קובץ:Coin of Abdashtart I, Achaemenid Phoenicia (2).jpg|מטבע עבדעשתרת, כמו הקודם קובץ:Sidone, octodracma di abdashtart I 354 ac ca..JPG|מטבע עבדעשתרת מלך צידון קובץ:Sidon - 342-341 BC - silver double shekel - galley - Persian king in quadriga - Berlin MK AM 18216657.jpg|מטבע צידוני, 342–341 לפנה"ס קובץ:PHOENICIA, Sidon. Tennes. Circa 351-347 BC.jpg|מטבע צידוני, 351–347 לפנה"ס קובץ:PHOENICIA, Sidon. Uncertain king. Circa 435-425 BC. AR 0.5 Shekel (7.10 g, 12h).jpg|מטבע צידוני ([[c:File:PHOENICIA,_Sidon._Uncertain_king._Circa_435-425_BC._AR_0.5_Shekel_(7.10_g,_12h)_(cropped).jpg|יש חתוך]]) קובץ:PHOENICIA, Sidon. Abdashtart I. Circa 365-352 BC.jpg|מטבע עבדעשתרת מלך צידון קובץ:Achaemenid Phoenicia, temp. Ba`alšillem (Sakton) I-Ba’ana.jpg|שקל ממקדש בעלשלם ([[:קובץ:Achaemenid Phoenicia, temp. Ba`alšillem (Sakton) I-Ba’ana (cropped).jpg|יש חתוך]]) קובץ:Sidon - 420-410 BC - silver double shekel - Sidon with two lions - Persian king in chariot - Berlin MK BM 18200451.jpg|alt=|מטבע צידוני קובץ:PHOENICIA, Sidon. Abdashtart (Straton) I. Circa 365-352 BC.jpg|מטבע עבדעשתרת מלך צידון קובץ:PHOENICIA, Sidon. Abdashtart (Straton) I Circa 365-352 BC.jpg|מטבע עבדעשתרת מלך צידון קובץ:PhoenicianCoin2A.png|אניה (כנראה מלחמתית) על מטבע קובץ:SELEUKID KINGS of SYRIA. Antiochos IV Epiphanes. 187-175 BC.jpg|מטבע צידוני של אנטיוכוס ה־4 אפיפנס מלך סוריה, עם כיתוב כנעני משמאל למטה ("צִדֹן") קובץ:BronzeCoinTyreRomanEmperorHadrian GallicaBNF.jpg|מטבע צורי מימי [[אדריאנוס]], משמאל [[טיכה]], מימין [[עשתרת]] על [[ספינת משוטים]], כימינה אוחזת כתר ובשמאלה שרביט קובץ:אניה על מטבע קרתחדשתי מהיספניה – a ship on a Carthaginian Hispanic coin.jpg|[[איל ניגוח ימי]] על מטבע קרתחדשתי מאישפניה, 230–220 לפנה"ס (יש [[c:File:Monedas_hispano-cartaginesas._Museo_de_Prehistoria_de_Valencia.jpg|תמונת מקור מורחבת]] ו[[c:File:Monedas_hispano-cartaginesas._Museo_de_Prehistoria_de_Valencia_01.jpg|זווית נוספת]]) קובץ:Monnaie - Dishekel, argent, atelier incertain, Ibérie - btv1b8483573t (2 of 2).jpg|מטבע דומה לזה הקודם קובץ:Barthélémy Médailles phéniciennes.jpg|העתקי מטבעות כנעניים שונים, על חלקם אניות </gallery> ב[[אמנות הסלע בטאנום]] יש אניות, כנעניות לפי המחקר. ייתכן ש[[commons:File:Mosaico Karalitani Ostia.jpg|אניה מקרלי על פסיפס רומאי]] היא אניה כנענית. <gallery caption="תיאורי אניות במקורות עתיקים זרים"> קובץ:The struggle of the nations - Egypt, Syria, and Assyria (1896) (14591729149).jpg|העתק ישן של ציור אניה כנענית במצרים קובץ:Saqqarah Ounas 08.jpg|כנענים על אניה השטה למצרים, כנראה מגבל, בתבליט מ[[הפירמידה של אונס]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ראובן (ריצ'רד) שטיינר|שם=לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ|כתב עת=לשוננו|כרך=ע|שנת הוצאה=2008|עמ=25|קישור=https://www.jstor.org/stable/24332550}}</ref> (התמונה קיימת [[commons:File:Saqqarah Ounas 08c.jpg|בגרסה נוספת]], והתבליט נראה טוב גם ב[[commons:File:Saqqarah Ounas 11.jpg|תמונה אחרת שלו]]) קובץ:Berlín Sahure 06.JPG|חלק מתבליט מצרי של אניות, אחת הדמויות בעלת חזות כנענית ברורה, שמשאל למעלה נראה ההירוגליף של כנען (חֿאסת, "ארץ הגבעות") שלוש פעמים (יש שתי תמונות נוספות של התבליט: [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Berl%C3%ADn_Sahure_05.JPG], [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Berl%C3%ADn_Sahure_24.JPG]) קובץ:Transport cedar Dur Sharrukin Louvre AO19890.jpg|תמונה מקורית מתוך [[תבליט הובלת העצים]] ([[c:Category:Assyrian_Timber_Transportation_relief|לקטגוריה בויקישיתוף]]) קובץ:Assyrian Timber Transportation relief (Botta, 1849) plate 34.jpg|העתקה מתוך [[תבליט הובלת העצים]] ([[c:Category:Assyrian_Timber_Transportation_relief|לקטגוריה בויקישיתוף]]) קובץ:AssyrianWarship.jpg|אניית מלחמה מימי סנחריב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldhistory.org/image/6990/phoenician-assyrian-warship/|הכותב=Osama Shukir Muhammed Amin|כותרת=Phoenician-Assyrian Warship|אתר=World History Encyclopedia|תאריך=21 באוגוסט 2017|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=14.12.2022}}</ref> קובץ:TributeOfShipsOfTyreAndSidonToShalmaneserII GatesOfBalawat.nypl.digitalcollections.jpg|מנחות של אניות (או על אניות) מוגשות מצור ומצידון לשלמנאסר השלישי, מתוך תבליטי שערי [[אימגור-אנליל|אימגור־אנליל]] {{אנ|Balawat Gates}} (יש תמונות נוספות: [[c:File:Bronze_band,_detail,_Balawat_gate.jpg|1]], [[c:File:Balawat_gate,_detail_of_one_of_the_bands,_from_Balawat.jpg|2]], [[c:File:Balawat_gate,_detail_of_a_bronze_strip,_from_Balawat.jpg|3]], [[c:File:Balawat_gate_of_Shalmaneser,_bronze_stripe,_detail,_9th_century_BCE.jpg|4]]) קובץ:Monuments of Niniveh - Plate 71 - Heidelberg.jpg|העתקת תבליט מנינוה המתאר בריחה מצור (לא מצאתי את התבליט המקורי) </gallery>{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Modern representations of Phoenician ships|תצוגה=ייצוגים מודרניים של אניות פיניקיות}}<gallery caption="דגמים ותיאורים מודרניים"> קובץ:Battle of Marathon in the Stoa Poikile (reconstitution).jpg|שחזור הציור ב־ἡ ποικίλη στοά (ה[[סטואה|ערפה]] המצוירת {{אנ|Stoa Poikile}}), לפי [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]]<ref>'''תאוריה של יוון''' 1.15.3, ראו [[s:EL:Ελλάδος_περιήγησις/Αττικά#p15.3|במקור היווני]] ו[[s:EN:Description_of_Greece_(Jones)/Book_1#PYRRHUS_OF_EPIRUS_(HISTORY)|בתרגום לאנגלית]]</ref> משמאל נמצאו אניות פיניקיות קובץ:Haifa-maritime-museum-Phoenician-warship-1.jpg|דגם אניית מלחמה כנענית קובץ:Haifa-maritime-museum-Phoenician-merchant-ship-1.jpg|דגם אניית סוחר כנענית קובץ:Fenisisk båt på hällristning.png|סמליל אניה – png קובץ:Fenisisk båt på hällristning.jpg|סמליל אניה – jpg קובץ:Phoenician Ships starts to find end of the worl.gif|ציור מספר מיושן של אניות פיניקיות מוצאות את קצה העולם קובץ:Phoenicias carrying the tourch of cvilization across the sea.png|הפיניקים נושאים את לפיד התרבות מעבר לים, למעלה תעשיות הזכוכית והארגמן </gallery>}} == ביאורים == {{ביאורים}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מושבות פיניקיות}}'