יאשיהו – הבדלי גרסאות

יאשיהו
	יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד.
לידה	648 לפנה"ס; ירושלים, ממלכת יהודה
נהרג	609 לפנה"ס (בגיל 39 בערך); מגידו
מדינה	ממלכת יהודה
מקום קבורה	ירושלים
בת זוג	חמוטל בת ירמיהו; זבודה בת פדיה
שושלת בית דוד
תואר	מלך יהודה
אב	אמון
אם	ידידה בת עדיה
צאצאים	יוחנן, יהויקים, צדקיהו, שלום, יהואחז (יורש העצר)
יורש העצר	יהואחז
	640 לפנה"ס – 609 לפנה"ס; (כ־31 שנים)
מנהיג דת בתקופה	צפניה, ירמיהו וחולדה
	→ אמון יהואחז ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:25, 24 בדצמבר 2023

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה. נמשח למלוכה בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש. מלכותו מתוארכת מ-639 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס (המאה השביעית לפנה"ס).^[1] בשל היחלשות האימפריה האשורית, התרחבו ככל הנראה בתקופתו שטחי הממלכה והתחזקה עצמאותה המדינית. הנהיג רפורמה דתית מרחיקת לכת. נהרג בקרב מגידו עם מצרים.

המצב הבין־לאומי: היחלשות אשור

נראה כי באותה תקופה החל להיחלש כוחה של האימפריה האשורית, שבראשה עמד המלך אשורבניפל, ובייחוד יכולת השליטה שלו בפרובינציות הרחוקות, ובכללן יהודה. מצרים החלה להתחזק, וכבשה אזורים בפלשת.^[2] ייתכן גם כי הסקיתים פלשו מצפון לאזורי סוריה ופלשת.^[3]^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]} עם מות אשורבניפל בשנת 627 לפנה"ס החל באשור ככל הנראה מאבק ירושה, ובאותה עת מרדה בה בבל, בהנהגתו של נבופלאסר.

על רקע זעזועים אלו, התגברה ביהודה תנועה לשחרור מעולהּ של אשור, לאחר עשרות שנות שיעבוד. השחרור הושג ככל הנראה בהדרגה וללא שפיכות דמים וניכר בשני תחומים: בתחום המדיני – בהתפשטות יהודה על שטחי ממלכת ישראל לשעבר, בשומרון ובגליל; בתחום הדתי – ברפורמה פולחנית שערך יאשיהו.

הרחבת גבולות הממלכה

מספרי התנ"ך השונים אנו למדים על הרחבת גבולות הממלכה בתקופת יאשיהו, לכל אזורי השומרון והגליל.

ספר מלכים מספר על הריסת אתר הפולחן בבית-אל^[4], שנמצא באזורי ממלכת ישראל סמוך לגבול עם יהודה. נראה שעוד קודם לרפורמה חיזק יאשיהו את מעמדו באזור זה.
לפי ספר דברי הימים, הרפורמה נעשתה לא רק ביהודה כי אם גם בערי מנשה, אפרים ושמעון עד נפתלי.
אשתו של יאשיהו הייתה "זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה" שבגליל^[5].
יאשיהו יצא להילחם עם פרעה נכֹה, מלך מצרים, במגידו. אם מניחים שיאשיהו לא היה מסתכן להרחיק מאזורי השפעתו, הרי ששטחי הממלכה הגיעו עד מגידו או בסמוך לה.
לפי ספר עזרא, חלק מהבאים בראשית שיבת ציון היו יוצאי הערים מכמס, בית-אל והעי, וכן אזור שפלת לוד^[6]. מכך ניתן להסיק שטרם החורבן, ואולי בימי יאשיהו, ישבו בני יהודה ובנימין באזורים אלה.

ממצאים ארכאולוגיים אף הם ראיות להתרחבות הממלכה. למשל, נמצאו מבני ביצורים במגידו ובשפלת יהודה, שייתכן שהם קשורים לתקופה זו.

בניגוד לדעה המקובלת כי ממלכת יאשיהו כללה, החל משלב מסוים, גם את כל שטחיה לשעבר של ממלכת ישראל, וממלכה זו זכתה בעצמאות מדינית, ישנם חוקרים הטוענים שמהלכיו הטריטוריאליים של יאשיהו היו מוגבלים ביותר, ואף מעלים ספקות האם יהודה הייתה לממלכה עצמאית בתקופתו^[7]. לפי ספר מלכים, טווח הרפורמה הדתית היה "מגבע עד לבאר-שבע"^[8]. גבע זוהתה על ידי בנימין מזר כ-20 ק"מ צפונית לירושלים, באזור בית-אל. גם בממצאים הארכאולוגיים אין פריטים יהודאיים מהמאה ה-7 לפנה"ס צפונית לבית-אל. לגבי העצמאות המדינית, ישנה סברה שעם היחלשות אשור הפכה יהודה כפופה למצרים.

הרפורמה: ספר דברים וריכוז הפולחן

ערך מורחב – רפורמת יאשיהו

המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה דתית רחבת היקף – רפורמת יאשיהו. הרפורמה כללה את איסור הפולחן הפוליתאיסטי וריכוז הפולחן ליהוה בבית המקדש ירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן האחרים ברחבי הארץ. הרפורמה החלה בשנה ה-18 למלכותו (622 לפנה"ס) על פי תיאורו של ספר מלכים^[9] וספר דברי הימים^[10]. בספר דברי הימים מוזכר עוד שלב קדום ברפורמה, עוד לפני מציאת הספר, שהתרחש בשנה ה-12 למלכותו (628 לפנה"ס).^[11]

לפי המסופר, הרפורמה כללה הריסת כל המזבחות והבמות לאלים שאינם יהוה (אשרה, בעל, מולך); שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן שלא שימשו לעבודת יהוה מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; הפסקת טקסי הפולחן עצמם, ובהם "העברה באש" בגיא בן הינום, ועוד. מהפך זה כלל גם צעד מטמא של שריפת עצמות אדם על גבי המזבח שבנה ירבעם בן נבט בבית אל, ועל גבי הבמות שבממלכת ישראל, והריסתם. בנוסף, טימא והרס יאשיהו גם את הבמות ביהודה שבנה שלמה המלך, והעלה את הכהנים שהקטירו בהן לירושלים – מבלי לשתפם בעבודת הקורבנות, כנראה כדי למנוע מהם להמשיך להקריב בבמות.

"מציאת" ספר התורה

ערך מורחב – מציאת ספר התורה בימי יאשיהו

לפי המסופר במקרא, מצא הכהן הגדול חלקיהו בן שלום בבית המקדש את "ספר התורה" או "ספר הברית", והעבירוׂ לשפן הסופר, שקראוׂ לפני יאשיהו, אשר קרע את בגדיו ואמר^[12]: ”לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.” הוא שלח שליחים לחולדה הנביאה, שבישרה לו שה' יביא על ירושלים את הקללות הכתובות בספר, אך מאחר שהוא עצמו נכנע לפני ה', הגזירות לא יתממשו בימי חייו. יאשיהו לא התייאש וכינס את נציגי העם לירושלים. הספר הוקרא ברבים, ובטקס רב רושם נכרתה הברית מחדש לפני ה', שבה התחייב העם לקיים את הדברים הכתובים בספר שנקרא לפניו, ואחרי כן אסר יאשיהו את הפולחן הפוליתאיסטי במקדש ובממלכה, וחגג את חג הפסח כפי שלא נחוג "מימי השֹפטים".^[13]

זהות הספר

לפי הפרשנות המסורתית, ספר התורה שמצא חלקיהו הכהן הוא ספר התורה הכולל את חמשת חומשי תורה. ההתרגשות הרבה בעקבות גילוי הספר באה מכיוון שהיה זה ספר-התורה היחיד שניצל לאחר תקופת אחז ומנשה^[14] או מכיוון שהיה זה ספר-תורה שנכתב על ידי משה עצמו^[15], או מפני שהספר נמצא פתוח בדיוק בנבואות התוכחה בתורה שהתאימו לקורה בזמנם^[16].

בביקורת המקרא מקובל כי הספר שנמצא הוא ספר דברים^[17] – "משנה תורה". היות שבהסתכלות ביקורתית על המקרא נמצא דמיון (בעיקר במגמות ובדגשים) בין ספר דברים לבין חלק מספר מלכים (בספר דברים הדרישה הראשונית היא השמדת כל מתקני הפולחן הפוליתאיסטי "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם" ולאחר מכן הדרישה השנייה היא לרכז את הפולחן לה' במקום אחד שהוא יבחר "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה"), התקבלה הנחה שהחלק המוקדם יותר של ספר מלכים נכתב אף הוא בימי יאשיהו.

החוקר הגרמני-שווייצרי וילהלם מרטין לברכט דה וטה, כמו גם חוקרים אחרים, טען כי ספר דברים לא נמצא אלא נכתב בימי יאשיהו על מנת להצדיק את הרפורמה שערך. חוקרים אחרים טענו, בעקבות העובדה שספר דברים מחזק את מעמד בית המקדש והכהנים, שהוא נכתב על ידי הכהנים בתקופת יאשיהו כדי להטות את הכף לכיוונם. לפי גישה זו, מחברי ספר דברים בימי יאשיהו כתבו גם את ספר מלכים לאור חוקי הפולחן שנכתבו על ידם בספר דברים. מקור זה נקרא המקור הדויטרונומיסטי (המקור הדברימי, D) בהשערת התעודות.

על יאשיהו נכתב: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ".^[18] יש המשווים את טחינת האלילים שביצע יאשיהו לטחינת עגל הזהב שנעשתה על ידי משה.^[^{דרוש מקור]}

מות יאשיהו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך מורחב – קרב מגידו

המקרא מספר מעט על מות יאשיהו^[19], וסביב מותו נוצרו מסורות ופרשנויות שונות.

בשנת 609 לפנה"ס יצא צבא מצרי בפיקוד פרעה נְכֹה השני, לסייע לאשורים במצור על חרן שהייתה בשליטת הבבלים. בעוד נכה צעד בדרך הים צפונה לחרן, קרב יאשיהו למגידו, ייתכן שכדי לנסות ולעצור את הצבא המצרי. ישנן סברות שונות לשאיפותיו ומניעיו; ייתכן שחשש מהתחזקות מחדש של אשור, או של מצרים, או שהיה בן-ברית של הבבלים. ייתכן גם ששאף להילחם במצרים מתוך תקווה שניצחון בקרב ירחיב את שליטתו לאזורים בצפון הארץ שייתכן ועדיין נשלטו ישירות על ידי אשור^[20].

המצור נכשל ונכה עם בעלי בריתו חזרו צפונה. צבא בבל חצה את נהר פרת מערבה ובשנת 605 לפנה"ס תקף את המצרים ליד כרכמיש. בקרב כרכמיש הבבלים ניצחו ואחר כך השתלטו על כל עבר הנהר עד גבול מצרים.

קינת ירמיהו על יאשיהו

על פי המקרא, בספר דברי הימים (ב), חיבר ירמיהו קינות על יאשיהו (משוער לשנת 609 לפנה"ס). ”וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם, וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל; וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת”.^[21] יוסף בן מתתיהו, בן המאה הראשונה לספירה, אף מעיד לגביה כי בימיו היא הייתה עדיין קיימת: ”ירמיהו כתב עליו (=על יאשיהו) קינה, הקיימת בידינו כיום”.^[22]

חז"ל זיהו את הקינה שחיבר ירמיהו על יאשיהו עם מגילת איכה (ראו על כך בהרחבה בערך מגילת איכה). במגילת איכה אין למעשה זיהוי מפורש הקושר אותה לקינה על יאשיהו. חז"ל הציעו מספר רמיזות המכוונות לדעתם ליאשיהו, אולם רמיזות אלו אינן מוכחות. חוקר המקרא שמעון ברנפלד (1924) מצדד בזיהוי החז"לי של מגילת איכה עם אותו ספר קינות המוזכר בדברי הימים, והוא מציע כי מגילת איכה הכילה בתחילה פרקים נוספים שאבדו במרוצת הדורות.^[23] לעומתו סבורים אחרים כי "הקינות" בדברי הימים אינן מכוונות לאיכה, והם מציעים כי ייתכן שהן מכוונות לקינות אחרות אפשריות מתוך ספר ירמיהו כמו ירמיהו, כ"ב, י',^[24] או לירמיהו, ל', י"ח–כ"א, או שמא הקינות הללו פשוט אבדו.^[25] אם כי לגבי אפשרות זו, לפחות בדורו של יוסף בן מתתיהו, בן המאה הראשונה לספירה היא הייתה עדיין קיימת.

בספרות הרבנית

הגמרא במסכת תענית (דף כב:) מספרת שכאשר יאשיהו ניסה לעצור את צבא פרעה מלעבור בארץ ירו על יאשיהו חיצים וניקבוהו ככברה "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד" אולם כשגסס הצדיק עליו את הדין ואמר: "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי", ואז הובל לקבורה בירושלים. במקומו הומלך בנו, יהואחז.

בספר דברי הימים אומר יאשיהו לכוהני המקדש: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים ל-ה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".^[26] רבי עובדיה מברטנורא דורש על פסוק זה במסכת שקלים פרק ו משנה א "ששם הארון נגנז, שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב' ל"ה) ביאשיהו.^[27]

בקינות לתשעה באב נמצאת קינה על מותו, שחוברה על ידי רבי אלעזר הקליר ומבוססת על פסוק זה ועל מדרשי חז"ל – הקינה הפותחת במילים "ויקונן ירמיהו על יאשיהו".

ראו גם

לקריאה נוספת

עדין שטיינזלץ, ‏דמויות מן המקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, פרק י"ב - "יאשיהו המלך"
"עם, אומה, מולדת" מאת פרופ' הנרי וסרמן, עם ה' וגוים אחרים, עמ' 34–68, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
עפרי אילני, האם עם ישראל תמיד היה החברה היחידה של אלוהים, באתר הארץ, 10 בפברואר 2016
ויינפלד משה, הרפורמה של יאשיהו, הספרייה הווירטואלית מט"ח
אברהם מלמט, הרקע ההיסטורי להתנגשות בין יאשיהו לפרעה נכו במגידו, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה י"ב, 1975, עמ' 83–90

קישורים חיצוניים

הרפורמה של יאשיהו במאגר המידע של מקראנט
ד"ר בעז סתוי ויותם שטיינמן, יאשיהו וגילוי ספר התורה: הקונספירציה ששינתה את תולדות העם היהודי, חלק א', חלק ב', בפודקאסט "עושים תנ"ך", 12 במרץ 2018
יאשיהו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יאשיהו (מלך יהודה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ לפי שיטת התארוך אצל: חיים תדמור, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כרונולוגיה", עמ' 301–302
^ הרודוטוס (ב, 157).
^ הרודוטוס (א, 105)
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ט"ו
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
^ "אַנְשֵׁי מִכְמָס מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. אַנְשֵׁי בֵית-אֵל וְהָעָי מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה" (ספר עזרא, פרק ב', פסוקים כ"ז–כ"ח); "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (שם,לג)
^ על פי הספר ראשית ישראל, שכתבו פרופ' ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ח'
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוקים ד'–י"ט
^ קטגוריה:דברי הימים ב לד ח – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק ג'
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ג
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק ג' - ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ב'; והמקבילה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק ח' ואילך
^ רש"י, מהר"י קרא, רד"ק ועוד, בפירושיהם למלכים ב' כ"ב ח'.
^ פירוש המלבי"ם, שם.
^ שו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד), סימן שסז. הסבר זה הוזכר גם בפירוש הרד"ק למלכים ב כב, יא, ובספר העיקרים, כ.
^ שלום זמירין, יאשיהו ותקופתו, ירושלים, מאגנס, תשל"ז, עמ' 37
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ה
^ מות יאשיהו, באתר מט"ח
^ מות יאשיהו במגדו, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק כ"ה
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כרך עשירי, ה, 1.הנוסח במקור (ביוונית):
”Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει” ([1])
^ שמעון ברנפלד, מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש, כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו
^ אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.
^ [2], [3]
^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק ג'
^ קישור למקור

מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה

רחבעם	אביה	אסא	יהושפט	יהורם	אחזיהו	עתליה	יהואש	אמציהו	עוזיהו/עזריהו
928	911	908	867	846	843	842	836	798	769
יותם	אחז	חזקיהו	מנשה	אמון	יאשיהו	יהואחז	יהויקים	יהויכין	צדקיהו
758	733	726	698	641	639	609	608	597	597–596

[1] לפי שיטת התארוך אצל: חיים תדמור, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כרונולוגיה", עמ' 301–302

[2] הרודוטוס (ב, 157).

[3] הרודוטוס (א, 105)

[4] ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ט"ו

[5] ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו

[6] "אַנְשֵׁי מִכְמָס מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. אַנְשֵׁי בֵית-אֵל וְהָעָי מָאתַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה" (ספר עזרא, פרק ב', פסוקים כ"ז–כ"ח); "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (שם,לג)

[7] על פי הספר ראשית ישראל, שכתבו פרופ' ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן

[8] ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ח'

[9] ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוקים ד'–י"ט

[10] קטגוריה:דברי הימים ב לד ח – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org

[11] ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק ג'

[12] ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ג

[13] ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק ג' - ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ב'; והמקבילה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק ח' ואילך

[14] רש"י, מהר"י קרא, רד"ק ועוד, בפירושיהם למלכים ב' כ"ב ח'.

[15] פירוש המלבי"ם, שם.

[16] שו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד), סימן שסז. הסבר זה הוזכר גם בפירוש הרד"ק למלכים ב כב, יא, ובספר העיקרים, כ.

[17] שלום זמירין, יאשיהו ותקופתו, ירושלים, מאגנס, תשל"ז, עמ' 37

[18] ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ה

[19] מות יאשיהו, באתר מט"ח

[20] מות יאשיהו במגדו, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית

[21] ספר דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק כ"ה

[22] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כרך עשירי, ה, 1.הנוסח במקור (ביוונית):
”Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει” ([1])

[23] שמעון ברנפלד, מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש, כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו

[24] אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

[25] [2], [3]

[26] ספר דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק ג'

[27] קישור למקור

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 | תאריך לידה = 648 לפנה"ס
 | תאריך פטירה = 609 לפנה"ס
-| מקום פטירה = [[תל מגידו]], [[ממלכת יהודה]]
+| מקום פטירה = [[תל מגידו|מגידו]]
-| מקום קבורה=[[ירושלים]]
+| מקום קבורה = [[ירושלים]]
 | תמונה = [[קובץ:Schnorr von Carolsfeld Bibel in Bildern 1860 123.png|250px]]
 | כיתוב = יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד.
+| סיבת המוות =
 | מדינה = [[ממלכת יהודה]]
 | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
@@ שורה 25: / שורה 26: @@
 | צאצאים = יוחנן, [[יהויקים]], [[צדקיהו]], [[שלום בן יאשיהו|שלום]], [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]] (יורש העצר)
 | יורש העצר = [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]]
-| בת זוג = [[חמוטל בת ירמיהו]] מלבנה{{ש}}[[זבודה בת פדיה|זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה]]
+| בת זוג = [[חמוטל בת ירמיהו]]{{ש}}[[זבודה בת פדיה]]
 }}
-'''יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה''' הוא [[דמות מקראית]], בנו של [[אמון המלך|אמון]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת. נמשח למלך בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש. במסורת היהודית מתוארכת מלכותו מ-640 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס ([[המאה השביעית לפנה"ס]]). בשל היחלשות [[האימפריה האשורית]], התרחבו ככל הנראה בתקופתו שטחי הממלכה והתחזקה עצמאותה המדינית. הנהיג [[רפורמת יאשיהו|רפורמה דתית]] מרחיקת לכת. נהרג
+'''יאשיהו''' היה [[מלך יהודה]], בנו של [[אמון, מלך יהודה|אמון]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] ו[[ידידה בת עדיה]]. נמשח למלוכה בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש. מלכותו מתוארכת מ-639 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס ([[המאה השביעית לפנה"ס]]).<ref>לפי שיטת התארוך אצל: [[חיים תדמור]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''' כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כרונולוגיה", [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081#193.1886.6.none עמ' 301–302]</ref> בשל היחלשות [[האימפריה האשורית]], התרחבו ככל הנראה בתקופתו שטחי הממלכה והתחזקה עצמאותה המדינית. הנהיג [[רפורמת יאשיהו|רפורמה דתית]] מרחיקת לכת. נהרג ב[[קרב מגידו (609 לפנה"ס)|קרב מגידו]] עם [[מצרים העתיקה|מצרים]].
-ב[[תל מגידו|מגידו]] בקרב עם [[מצרים העתיקה|מצרים]].
-==המצב הבינלאומי: היחלשות אשור==
+==המצב הבין־לאומי: היחלשות אשור==
-נראה כי באותה תקופה החל להיחלש כוחה של האימפריה האשורית, שבראשה עמד המלך [[אשורבניפל]], ובייחוד יכולת השליטה שלו בפרובינציות הרחוקות, ובכללן יהודה. מצרים החלה להתחזק, וכבשה אזורים ב[[פלשת]].{{הערה|1=[[הרודוטוס]] (ב, 157).}} ייתכן גם כי ה[[סקיתים]] פלשו מצפון לאזורי סוריה ופלשת{{הערה|1=הרודוטוס (א, 105)}}. עם מות אשורבניפל בשנת 627 לפנה"ס החל באשור ככל הנראה מאבק ירושה, ובאותה עת מרדה בה [[בבל]], בהנהגתו של [[נבופלאסר]].
+נראה כי באותה תקופה החל להיחלש כוחה של האימפריה האשורית, שבראשה עמד המלך [[אשורבניפל]], ובייחוד יכולת השליטה שלו בפרובינציות הרחוקות, ובכללן יהודה. מצרים החלה להתחזק, וכבשה אזורים ב[[פלשת]].{{הערה|1=[[הרודוטוס]] (ב, 157).}} ייתכן גם כי ה[[סקיתים]] פלשו מצפון לאזורי סוריה ופלשת.{{הערה|1=הרודוטוס (א, 105)}}{{מקור|סיבה=סקיתים באותה תקופה באזור כה דרומי נראה לא סביר; יש לבחון את הרודוטוס בביקורתיות}} עם מות אשורבניפל בשנת 627 לפנה"ס החל באשור ככל הנראה מאבק ירושה, ובאותה עת מרדה בה [[בבל]], בהנהגתו של [[נבופלאסר]].
-על רקע זעזועים אלו, התגברה ביהודה תנועה לשחרור מעולהּ של אשור, לאחר עשרות שנות שיעבוד. השחרור הושג ככל הנראה בהדרגה וללא שפיכות דמים וניכר בשני תחומים: בתחום המדיני – בהתפשטות יהודה על שטחי [[ממלכת ישראל]] לשעבר, ב[[שומרון]] וב[[הגליל|גליל]]; בתחום הדתי – ברפורמה פולחנית שערך יאשיהו.
+על רקע זעזועים אלו, התגברה ביהודה תנועה לשחרור מעולהּ של אשור, לאחר עשרות שנות שיעבוד. השחרור הושג ככל הנראה בהדרגה וללא שפיכות דמים וניכר בשני תחומים: בתחום המדיני – בהתפשטות יהודה על שטחי [[ממלכת ישראל]] לשעבר, ב[[שומרון]] וב[[הגליל|גליל]]; בתחום הדתי – ב[[רפורמת יאשיהו|רפורמה פולחנית שערך יאשיהו]].
 ==הרחבת גבולות הממלכה==
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] אף הם ראיות להתרחבות הממלכה. למשל, נמצאו מבני ביצורים במגידו ובשפלת יהודה, שייתכן שהם קשורים לתקופה זו.
-בניגוד לדעה המקובלת כי ממלכת יאשיהו כללה, החל משלב מסוים, גם את כל שטחיה לשעבר של ממלכת ישראל, וממלכה זו זכתה בעצמאות מדינית, ישנם חוקרים הטוענים שמהלכיו הטריטוריאליים של יאשיהו היו מוגבלים ביותר, ואף מעלים ספקות האם יהודה הייתה לממלכה עצמאית בתקופתו{{הערה|1=על פי הספר [[ראשית ישראל]], שכתבו פרופ' [[ישראל פינקלשטיין]] ו[[ניל אשר סילברמן]]}}. לפי ספר מלכים, טווח הרפורמה הדתית היה "מגבע עד ל[[באר שבע|באר-שבע]]"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|ח}}}}. [[גבע (יישוב מקראי)|גבע]] זוהתה על ידי [[בנימין מזר]] כ-20 ק"מ צפונית ל[[ירושלים]], באזור בית-אל. גם בממצאים הארכאולוגיים אין פריטים [[יהודאים|יהודאיים]] מהמאה ה-[[7 לפנה"ס]] צפונית לבית-אל. לגבי העצמאות המדינית, ישנה סברה שעם היחלשות אשור הפכה יהודה כפופה למצרים.
+בניגוד לדעה המקובלת כי ממלכת יאשיהו כללה, החל משלב מסוים, גם את כל שטחיה לשעבר של ממלכת ישראל, וממלכה זו זכתה בעצמאות מדינית, ישנם חוקרים הטוענים שמהלכיו הטריטוריאליים של יאשיהו היו מוגבלים ביותר, ואף מעלים ספקות האם יהודה הייתה לממלכה עצמאית בתקופתו{{הערה|1=על פי הספר [[ראשית ישראל]], שכתבו פרופ' [[ישראל פינקלשטיין]] ו[[ניל אשר סילברמן]]}}. לפי ספר מלכים, טווח הרפורמה הדתית היה "מגבע עד ל[[באר שבע|באר-שבע]]"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|ח}}}}. [[גבע (יישוב מקראי)|גבע]] זוהתה על ידי [[בנימין מזר]] כ-20 ק"מ צפונית ל[[ירושלים]], באזור בית-אל. גם בממצאים הארכאולוגיים אין פריטים [[יהודאים|יהודאיים]] מהמאה ה-[[7 לפנה"ס]] צפונית לבית-אל. לגבי העצמאות המדינית, ישנה סברה שעם היחלשות [[האימפריה האשורית החדשה|אשור]] הפכה יהודה כפופה למצרים.
-==ספר דברים וריכוז הפולחן==
+==הרפורמה: ספר דברים וריכוז הפולחן==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ריכוז הפולחן]], [[מציאת ספר התורה בימי יאשיהו]]}}
+{{ערכים מורחבים|ערכים=|רפורמת יאשיהו}}
-המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע [[חזרה בתשובה]] (רפורמה דתית) רחבת היקף. הרפורמה כללה את הפסקת פולחן האלילים ו[[ריכוז הפולחן]] ל[[יהוה|ה']] בירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן האחרים ברחבי הארץ. הרפורמה החלה בשנה ה-18 למלכותו ([[622 לפנה"ס]]) על פי תיאורו של [[ספר מלכים]]{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג|ד|יט}}}} וספר [[דברי הימים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%9C%D7%93_%D7%97|כותרת=קטגוריה:דברי הימים ב לד ח – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref>. בספר דברי הימים מוזכר עוד שלב קדום ברפורמה, עוד לפני מציאת הספר, שהתרחש בשנה ה-12 למלכותו ([[628 לפנה"ס]]).{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|לד|ג}}}}
+המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה דתית רחבת היקף – [[רפורמת יאשיהו]]. הרפורמה כללה את איסור הפולחן ה[[פוליתאיזם|פוליתאיסטי]] ו[[ריכוז הפולחן]] ל[[יהוה]] ב[[בית המקדש הראשון|בית המקדש]] ירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן האחרים ברחבי הארץ. הרפורמה החלה בשנה ה-18 למלכותו ([[622 לפנה"ס]]) על פי תיאורו של [[ספר מלכים]]{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג|ד|יט}}}} וספר [[דברי הימים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%9C%D7%93_%D7%97|כותרת=קטגוריה:דברי הימים ב לד ח – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref>. בספר דברי הימים מוזכר עוד שלב קדום ברפורמה, עוד לפני מציאת הספר, שהתרחש בשנה ה-12 למלכותו (628 לפנה"ס).{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|לד|ג}}}}
-לפי המסופר, ברפורמה נכללה הריסת כל ה[[מזבח]]ות וה[[במות]] לאלילים ([[אשרה (אלה)|אשרה]], [[בעל (אל)|בעל]], [[מולך]]); שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן ששימשו לעבודת אלילים מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; עקירת טקסי הפולחן עצמם, ובהם הקרבת קורבנות האדם שהייתה נהוגה ב[[גיא בן הינום]], ועוד. מהפך זה כלל גם צעד [[טומאה|מטמא]] של שריפת [[עצם|עצמות]] אדם על גבי המזבח שבנה [[ירבעם בן נבט]] ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], ועל גבי הבמות שב[[ממלכת ישראל]], והריסתם. בנוסף, טימא והרס יאשיהו גם את הבמות ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] שבנה [[שלמה המלך]], והעלה את ה[[כהנים]] שהקטירו בהן לירושלים – מבלי לשתפם בעבודת [[קורבן|הקורבנות]], כנראה כדי למנוע מהם להמשיך להקריב בבמות.
+לפי המסופר, הרפורמה כללה הריסת כל ה[[מזבח]]ות וה[[במות]] לאלים שאינם יהוה ([[אשרה (אלה)|אשרה]], [[בעל (אל)|בעל]], [[מולך]]); שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן שלא שימשו לעבודת יהוה מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; הפסקת טקסי הפולחן עצמם, ובהם "העברה באש" ב[[גיא בן הינום]], ועוד. מהפך זה כלל גם צעד [[טומאה|מטמא]] של שריפת [[עצם|עצמות]] אדם על גבי המזבח שבנה [[ירבעם בן נבט]] ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], ועל גבי הבמות שב[[ממלכת ישראל]], והריסתם. בנוסף, טימא והרס יאשיהו גם את הבמות ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] שבנה [[שלמה המלך]], והעלה את ה[[כהנים]] שהקטירו בהן לירושלים – מבלי לשתפם בעבודת [[קורבן|הקורבנות]], כנראה כדי למנוע מהם להמשיך להקריב בבמות.
-===חשיפתו של ספר התורה===
+==="מציאת" ספר התורה===
+{{ערך מורחב|מציאת ספר התורה בימי יאשיהו}}
-לפי המסופר במקרא, מצא [[כהן גדול|הכהן הגדול]] [[חלקיהו בן שלום]] בבית המקדש את "ספר התורה" או "ספר הברית", והעבירוׂ ל[[ שפן הסופר|שפן הסופר]], שקראוׂ לפני יאשיהו, אשר קרע את בגדיו ואמר<ref>{{תנ"ך|מלכים ב|כב|יג}}</ref>: {{ציטוטון|לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.}} הוא שלח שליחים ל[[חולדה הנביאה]], שבישרה לו שה' יביא על ירושלים את הקללות הכתובות בספר, אך מאחר שהוא עצמו נכנע לפני ה', הגזירות לא יתממשו בימי חייו. יאשיהו לא התייאש וכינס את נציגי העם לירושלים. הספר הוקרא ברבים, ובטקס רב רושם נכרתה ה[[ברית]] מחדש לפני ה', שבה התחייב העם לקיים את הדברים הכתובים בספר שנקרא לפניו, ואחרי כן ביער יאשיהו את עבודת האלילים מהמקדש ומהממלכה, וחגג את [[חג הפסח]] כפי שלא נחוג "מימי השֹפטים".{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כב|ג}} - {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ב}}; והמקבילה ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|לד|ח}} ואילך}}
+לפי המסופר במקרא, מצא [[כהן גדול|הכהן הגדול]] [[חלקיהו בן שלום]] בבית המקדש את "ספר התורה" או "ספר הברית", והעבירוׂ ל[[שפן הסופר]], שקראוׂ לפני יאשיהו, אשר קרע את בגדיו ואמר<ref>{{תנ"ך|מלכים ב|כב|יג}}</ref>: {{ציטוטון|לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.}} הוא שלח שליחים ל[[חולדה הנביאה]], שבישרה לו שה' יביא על ירושלים את הקללות הכתובות בספר, אך מאחר שהוא עצמו נכנע לפני ה', הגזירות לא יתממשו בימי חייו. יאשיהו לא התייאש וכינס את נציגי העם לירושלים. הספר הוקרא ברבים, ובטקס רב רושם נכרתה ה[[ברית]] מחדש לפני ה', שבה התחייב העם לקיים את הדברים הכתובים בספר שנקרא לפניו, ואחרי כן אסר יאשיהו את הפולחן הפוליתאיסטי במקדש ובממלכה, וחגג את [[חג הפסח]] כפי שלא נחוג "מימי השֹפטים".{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כב|ג}} - {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ב}}; והמקבילה ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|לד|ח}} ואילך}}
-=== מהו הספר שנמצא ===
+==== זהות הספר ====
 לפי הפרשנות המסורתית, ספר התורה שמצא [[חלקיהו בן שלום|חלקיהו הכהן]] הוא ספר התורה הכולל את חמשת חומשי תורה. ההתרגשות הרבה בעקבות גילוי הספר באה מכיוון שהיה זה ספר-התורה היחיד שניצל לאחר תקופת [[אחז]] ו[[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]{{הערה|רש"י, מהר"י קרא, רד"ק ועוד, בפירושיהם למלכים ב' כ"ב ח'.}} או מכיוון שהיה זה ספר-תורה שנכתב על ידי [[משה]] עצמו{{הערה|פירוש המלבי"ם, שם.}}, או מפני שהספר נמצא פתוח בדיוק בנבואות התוכחה בתורה שהתאימו לקורה בזמנם<ref>[[שו"ת הרשב"א]] החדשות (מכתב יד), סימן שסז. הסבר זה הוזכר גם בפירוש ה[[רד"ק]] למלכים ב כב, יא, וב[[ספר העיקרים]], כ.</ref>.
-ב[[ביקורת המקרא]] מקובל כי הספר שנמצא הוא [[ספר דברים]]{{הערה|שלום זמירין, '''יאשיהו ותקופתו''', ירושלים, מאגנס, תשל"ז, עמ' 37}} – "משנה תורה". היות שבביקורת המקרא נמצא דמיון (בעיקר במגמות ובדגשים) בין ספר דברים לבין חלק מספר מלכים (בספר דברים הדרישה הראשונית היא השמדת כל מתקני הפולחן האליליים "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם" ולאחר מכן הדרישה השנייה היא לרכז את הפולחן לה' במקום אחד שהוא יבחר "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה"), התקבלה הנחה שהחלק המוקדם יותר של ספר מלכים נכתב אף הוא בימי יאשיהו.
+ב[[ביקורת המקרא]] מקובל כי הספר שנמצא הוא [[ספר דברים]]{{הערה|שלום זמירין, '''יאשיהו ותקופתו''', ירושלים, מאגנס, תשל"ז, עמ' 37}} – "משנה תורה". היות שבהסתכלות ביקורתית על המקרא נמצא דמיון (בעיקר במגמות ובדגשים) בין ספר דברים לבין חלק מספר מלכים (בספר דברים הדרישה הראשונית היא השמדת כל מתקני הפולחן הפוליתאיסטי "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם" ולאחר מכן הדרישה השנייה היא לרכז את הפולחן לה' במקום אחד שהוא יבחר "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה"), התקבלה הנחה שהחלק המוקדם יותר של ספר מלכים נכתב אף הוא בימי יאשיהו.
-על יאשיהו נכתב: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ".{{הערה|{{תנך|מלכים ב|כג|כה}}}} יש המשווים את טחינת האלילים שביצע יאשיהו לטחינת עגל הזהב שנעשתה על ידי [[משה רבנו]].
-===גניזת ארון הברית===
-בספר דברי הימים אומר יאשיהו לכוהני המקדש: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים ל-ה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".{{הערה|{{תנך|דברי הימים ב|לה|ג}}}} רבי [[עובדיה מברטנורא]] דורש על פסוק זה במסכת שקלים פרק ו משנה א "ששם הארון נגנז, שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב' ל"ה) ביאשיהו.{{הערה|1=[http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=24487 קישור למקור]}}
-=== רפורמת יאשיהו במחקר ===
 החוקר הגרמני-שווייצרי [[וילהלם מרטין לברכט דה וטה]], כמו גם חוקרים אחרים, טען כי ספר דברים לא נמצא אלא נכתב בימי יאשיהו על מנת להצדיק את הרפורמה שערך. חוקרים אחרים טענו, בעקבות העובדה שספר דברים מחזק את מעמד בית המקדש והכהנים, שהוא נכתב על ידי הכהנים בתקופת יאשיהו כדי להטות את הכף לכיוונם. לפי גישה זו, מחברי ספר דברים בימי יאשיהו כתבו גם את ספר מלכים לאור חוקי הפולחן שנכתבו על ידם בספר דברים. מקור זה נקרא [[האסכולה הדויטרונומיסטית|המקור הדויטרונומיסטי]] (המקור הדברימי, D) בהשערת התעודות.
+על יאשיהו נכתב: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ".{{הערה|{{תנך|מלכים ב|כג|כה}}}} יש המשווים את טחינת האלילים שביצע יאשיהו לטחינת עגל הזהב שנעשתה על ידי [[משה רבנו|משה]].{{מקור}}
 ==מות יאשיהו==
 {{להשלים|נושא=יהדות}}
 {{ערך מורחב|ערך=[[קרב מגידו (609 לפנה"ס)|קרב מגידו]]}}
-המקרא מספר לנו מעט על מות יאשיהו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16794|הכותב=|כותרת=מות יאשיהו|אתר=מט"ח|תאריך=}}</ref>, וסביב מותו נוצרו מסורות ופרשנויות שונות.
+המקרא מספר מעט על מות יאשיהו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16794|הכותב=|כותרת=מות יאשיהו|אתר=מט"ח|תאריך=}}</ref>, וסביב מותו נוצרו מסורות ופרשנויות שונות.
 בשנת 609 לפנה"ס יצא צבא מצרי בפיקוד פרעה [[נכו השני|נְכֹה השני]], לסייע לאשורים במצור על [[חרן]] שהייתה בשליטת הבבלים. בעוד נכה צעד ב[[דרך הים]] צפונה ל[[חרן]], קרב יאשיהו למגידו, ייתכן שכדי לנסות ולעצור את הצבא המצרי. ישנן סברות שונות לשאיפותיו ומניעיו; ייתכן שחשש מהתחזקות מחדש של אשור, או של מצרים, או שהיה בן-ברית של הבבלים. ייתכן גם ששאף להילחם במצרים מתוך תקווה שניצחון בקרב ירחיב את שליטתו לאזורים בצפון הארץ שייתכן ועדיין נשלטו ישירות על ידי אשור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=94723302&nTocEntryID=94727354&nPageID=94726604|הכותב=|כותרת=מות יאשיהו במגדו|אתר=המרכז לטכנולוגיה חינוכית|תאריך=}}</ref>.
+המצור נכשל ונכה עם בעלי בריתו חזרו צפונה. צבא [[בבל]] חצה את נהר פרת מערבה ובשנת 605 לפנה"ס תקף את המצרים ליד כרכמיש. ב[[קרב כרכמיש]] הבבלים ניצחו ואחר כך השתלטו על כל עבר הנהר עד גבול מצרים.
-[[גמרא|הגמרא]] ב[[מסכת תענית]] (דף כב:) מספרת שכאשר יאשיהו ניסה לעצור את צבא פרעה מלעבור בארץ ירו על יאשיהו חיצים וניקבוהו כ[[מסננת|כברה]] "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד" אולם כשגסס הצדיק עליו את הדין ואמר: "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי", ואז הובל לקבורה בירושלים. במקומו הומלך בנו, [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]].
-המצור נכשל ונכה עם בעלי בריתו חזרו לסוריה. צבא [[בבל]] חצה את נהר פרת מערבה ובשנת 605 לפנה"ס תקף את המצרים ליד כרכמיש. ב[[קרב כרכמיש]] הבבלים ניצחו ואחר כך השתלטו על כל עבר הנהר עד גבול מצרים.
 ===קינת ירמיהו על יאשיהו===
-על פי המקרא, ב[[ספר דברי הימים]] (ב), חיבר [[ירמיהו]] [[מגילת איכה#קינת ירמיהו על יאשיהו|קינות על יאשיהו]] (משוער לשנת 609 לפנה"ס). {{ציטוטון|וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם, וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל; וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת}}.{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|כה}}}}
+על פי המקרא, ב[[ספר דברי הימים]] (ב), חיבר [[ירמיהו]] [[מגילת איכה#קינת ירמיהו על יאשיהו|קינות על יאשיהו]] (משוער לשנת 609 לפנה"ס). {{ציטוטון|וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם, וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל; וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת}}.{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|כה}}}} [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]], אף מעיד לגביה כי בימיו היא הייתה עדיין קיימת: {{ציטוטון|1=ירמיהו כתב עליו (=על יאשיהו) קינה, הקיימת בידינו כיום}}.{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', כרך עשירי, ה, 1.הנוסח במקור (ביוונית): <div style="direction: ltr;">{{ציטוטון|1= Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει|2=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1]}}</div>}}
+חז"ל זיהו את הקינה שחיבר ירמיהו על יאשיהו עם מגילת איכה (ראו על כך בהרחבה בערך [[מגילת איכה#הנמקות למסורות|מגילת איכה]]). במגילת איכה אין למעשה זיהוי מפורש הקושר אותה לקינה על יאשיהו. חז"ל הציעו מספר רמיזות המכוונות לדעתם ליאשיהו, אולם רמיזות אלו אינן מוכחות. [[חוקר המקרא]] [[שמעון ברנפלד]] (1924) מצדד בזיהוי החז"לי של מגילת איכה עם אותו ספר קינות המוזכר בדברי הימים, והוא מציע כי מגילת איכה הכילה בתחילה פרקים נוספים שאבדו במרוצת הדורות.{{הערה|שמעון ברנפלד, '''מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש''', כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו}} לעומתו סבורים אחרים כי "הקינות" בדברי הימים אינן מכוונות לאיכה, והם מציעים כי ייתכן שהן מכוונות לקינות אחרות אפשריות מתוך ספר ירמיהו כמו {{תנ"ך|ירמיהו|כב|י|קצר=כן}},{{הערה|אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.}} או ל{{תנ"ך|ירמיהו|ל|יח|כא|קצר=כן}}, או שמא הקינות הללו פשוט [[חיבור אבוד|אבדו]].{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1#note-link3], [http://books.google.co.il/books?ei=bYFgTNrkC-GSOK6j1L0J&ct=result&id=bpARAQAAIAAJ&dq=%D7%96%D7%A8+%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+:+%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90,+%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5,+%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&q=%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94#search_anchor]}} אם כי לגבי אפשרות זו, לפחות בדורו של [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]] היא הייתה עדיין קיימת.
-[[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]], אף מעיד לגביה כי בימיו היא הייתה עדיין קיימת: {{ציטוטון|1=ירמיהו כתב עליו (=על יאשיהו) קינה, הקיימת בידינו כיום}}.{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', כרך עשירי, ה, 1.הנוסח במקור (ביוונית): <div style="direction: ltr;">{{ציטוטון|1= Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει|2=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1]}}</div>}}
+== בספרות הרבנית ==
-חז"ל זיהו את הקינות האלה עם מגילת איכה (ראו על כך בהרחבה בערך [[מגילת איכה#הנמקות למסורות|מגילת איכה]]). במגילת איכה אין למעשה זיהוי מפורש הקושר אותה לקינה על יאשיהו. חז"ל הציעו מספר רמיזות המכוונות לדעתם ליאשיהו, אולם רמיזות אלו אינן מוכחות. [[חוקר המקרא]] [[שמעון ברנפלד]] (1924) מצדד בזיהוי החז"לי של מגילת איכה עם אותו ספר קינות המוזכר בדברי הימים, והוא מציע כי מגילת איכה הכילה בתחילה פרקים נוספים שאבדו במרוצת הדורות.{{הערה|שמעון ברנפלד, '''מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש''', כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו}} לעומתו סבורים אחרים כי "הקינות" בדברי הימים אינן מכוונות לאיכה, והם מציעים כי ייתכן שהן מכוונות לקינות אחרות אפשריות מתוך ספר ירמיהו כמו {{תנ"ך|ירמיהו|כב|י|קצר=כן}},{{הערה|אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.}} או ל{{תנ"ך|ירמיהו|ל|יח|כא|קצר=כן}}, או שמא הקינות הללו פשוט [[חיבור אבוד|אבדו]].{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1#note-link3], [http://books.google.co.il/books?ei=bYFgTNrkC-GSOK6j1L0J&ct=result&id=bpARAQAAIAAJ&dq=%D7%96%D7%A8+%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+:+%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90,+%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5,+%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&q=%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94#search_anchor]}} אם כי לגבי אפשרות זו, לפחות בדורו של [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]] היא הייתה עדיין קיימת.
+[[גמרא|הגמרא]] ב[[מסכת תענית]] (דף כב:) מספרת שכאשר יאשיהו ניסה לעצור את צבא פרעה מלעבור בארץ ירו על יאשיהו חיצים וניקבוהו כ[[מסננת|כברה]] "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד" אולם כשגסס הצדיק עליו את הדין ואמר: "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי", ואז הובל לקבורה בירושלים. במקומו הומלך בנו, [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]].
+בספר דברי הימים אומר יאשיהו לכוהני המקדש: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים ל-ה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".{{הערה|{{תנך|דברי הימים ב|לה|ג}}}} רבי [[עובדיה מברטנורא]] דורש על פסוק זה במסכת שקלים פרק ו משנה א "ששם הארון נגנז, שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב' ל"ה) ביאשיהו.{{הערה|1=[http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=24487 קישור למקור]}}
 ב[[קינות לתשעה באב]] נמצאת קינה על מותו, שחוברה על ידי [[רבי אלעזר הקליר]] ומבוססת על פסוק זה ועל מדרשי חז"ל – הקינה הפותחת במילים "[[ויקונן ירמיהו על יאשיהו]]".
+== ראו גם ==
+* [[רפורמת יאשיהו]]
+* [[מציאת ספר התורה בימי יאשיהו]]
+* [[שפן הסופר]]
+* [[חלקיהו הכהן]]
+* [[ספר דברים]]
 ==לקריאה נוספת==

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:יאשיהו בן אמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאשיהו