ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:רפורמת לוין/שם הערך

<רפורמת לוין

• תאריך תחילת ההצבעה: 23:30, 9 באוגוסט 2023
• תאריך סיום ההצבעה: 23:29, 16 באוגוסט 2023

מהות המחלוקת

• האם יש לשנות את שמו של הערך המכונה כעת רפורמת לוין? ואם כן, מה יהיה השם החדש?

דיונים קודמים

• שיחה:רפורמת לוין#שינוי שם
• שיחה:רפורמת לוין/ארכיון1#שינוי שם
• שיחה:רפורמת לוין/ארכיון1#שינוי שם 2
• שיחה:רפורמת לוין/ארכיון4#שינוי שם 1
• שיחה:רפורמת לוין/ארכיון4#שינוי שם 2
• שיחה:רפורמת לוין/ארכיון4#שינוי שם 3
• שיחה:רפורמת לוין/ארכיון4#שינוי שם 4
• שיחה:רפורמת לוין/ארכיון5#שינוי שם הערך
• הצבעה קודמת: ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:רפורמת לוין

עמדות הצדדים

עמדת צד א' – שם הערך יהיה "רפורמת לוין"

שם של ערך באנציקלופדיה כדאי שיהיה נייטרלי ככל האפשר, וללא קונוטציות שמעידות על התפיסה הפוליטית של הכותבים. וביחוד מן הראוי שיהיה שם שיוכל להחזיק מעמד שנים רבות ולהחשב נכון. רפורמה/הפיכה משפטית וכו' הם כולם מושגים טעונים, ולא ברור אם מי מהם יחשב רלוונטי בשנים הבאות. רפורמת לוין זה פשוט שם נכון, אם אוהבים את הרפורמה או לא, וגם אם חושבים שמה שלוין רואה כרפורמה הוא בפועל הפיכה או מהפכה. Agmonsnir - שיחה 23:36, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

האם השם הנ"ל נמצא בשימוש נרחב? האם הוא הדרך הטובה ביותר לתיאור הרפורמה? לקרוא לה באופן סתמי על שם לוין? גופיקו (שיחה) 12:20, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

היא לא בשימוש נרחב אבל היא גם בשימוש בעיתונות, במידה מופחתת 2.55.31.183 19:08, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד ב' – שם הערך יהיה "הרפורמה המשפטית"

רפורמה במהותה היא שינוי יסודי. כך לדוגמא רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית במטרופולינים היא שינוי יסודי של תעריפי התחבורה הציבורית. האם רפורמה חייבת לייצג משהו טוב? לאו דווקא, לרפורמה הנ"ל היו התנגדויות בהם אנוכי הקטן שהתעריף ביישוב מגוריי עלו, ולא זכיתי להיות במעגל 1 של הרפורמה. ועדיין כך היא מכונה. וכמוה רפורמות שבאות בתחם הזה אחת לכמה שנים, חלקם טובות וחלקן לא. ולכן השם המוצע הוא הרפורמה המשפטית. שם זה אף זכה לתמיכה משמעותית במיוחד בדיון האחרון שהתקיים דף השיחה. Lavluv • 📜 • אם הגבת לדבריי, נא תייג אותי • ט"ז באב ה'תשפ"ג 23:28, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

מסכים, השם הניטרלי והמתאים ביותר. ירמי (דגן דיגן) • שיחה 00:08, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

אני הקטן סבור שהדוגמה של Lavluv היא כשל לוגי מסוג Motte-and-bailey . כלומר, במקום להגן על העמדה הקשה להגנה (bailey) שהתוכנית אינה שינוי קיצוני של משטר או שיטה (קרי מַהְפֵּכָה או רֵבוֹלוּצְיָה), השתמשת בדוגמה של שינוי יסודי שקל להסכים שהיה לא מוצלח (Motte), למרות שזה לא רלוונטי לדיון, כי הוא התרחש בתוך המשטר והשיטה הקיימים מבלי להרוס אותם. רפורמת התעריפים בין אם היא טובה או גרועה (והיא אכן גרועה) היא אומנם יסודית אך בת שינוי. לעומת זאת, המהפכנות של המהפכה המשפטית-משטרית היא חסרת תקדים, ואם היא תתממש במלואה לא תהיה הפיכה בתוך המשטר שהיא תיצור. KaℱKa✎קפקא 00:26, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

Lavluv, לא הצלחתי להבין את הנימוק שלך. רפורמה היא שינוי יסודי, ומהפכה לא? יוניון ג'ק - שיחה 02:03, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד הצעה זו. מנימוקיו של לבלוב. דהן - שיחה 12:40, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

כנ"ל, הרפורמה המשפטית זה הניסוח הנייטרלי מביניהם ותוכן הערך יוכל לחדד את חילוקי הדיעות וכו'. רפורמת לוין זה משונה כיוון שזה לא איזה פרוייקט פרטי שלו. קודם כל שותף לו יו"ר ועדת החוקה שגם השפיע ועיצב בה לא מעט, ושנית מדובר ברפורמה שבסופו של דבר עומדת לדיון בכנסת על כל רכיביה. קיצר השם הנוכחי איננו מתאים בעיני. ניצן צבי כהן - שיחה 21:44, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד חזק. אני חוזר בקצרה על חלק מהטעמים שכתבתי בדיון בדף השיחה (ישנם עוד, אך בשלב זה אסתפק באלו):

1. המילה "רפורמה" אינה מתארת בהכרח שינויים טובים שיש עליהם הסכמה רחבה. ראו למשל את הערכים הבאים: הרפורמה בשירותי הבריאות בארצות הברית, הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן ועוד. נכון שגם המונח "מהפכה" אינו בהכרח שלילי (כמו המהפכה התעשייתית והמהפכה הצרפתית), אך במקום שבו ניתן להשתמש במונח הניטרלי "רפורמה" - כמו הערך הנוכחי, וכפי שמכנים אותה מקדמי המהלכים - יש לה קונוטציה שלילית.

2. קיים ערך בשם רפורמה במערכת המשפט (בעברית - וב-3 שפות נוספות) שמתאר את המונח באופן כללי, כאשר התיאור שם מיטיב לתאר גם את הצעות לוין ורוטמן לתיקון מערכת המשפט בישראל [אגב, גם הערך הנוכחי זכה לערכים מקבילים ב-10 שפות נוספות, כאשר בכולן ללא יוצא מן הכלל - נכתבה המילה "רפורמה" בשם הערך].

3. שם הערך אמור להיקבע על בסיס הכינוי שניתן לה על-ידי הממשלה הלגיטימית שנבחרה בידי רוב העם, כמו הערך על גירוש גוש קטיף שכונה בשם האנמי, המניפולטיבי והשקרי תוכנית ההתנתקות (ואפילו לא בשם ניטרלי לחלוטין כמו "(תוכנית) הפינוי והנסיגה מגוש קטיף וצפון השומרון") משום שכך כינתה אותו הממשלה שקידמה אותו. לעניין הטענה כי גם בחוגי ימין השתמשו מספר פעמים בשמות בלא-ניטרליים כדוגמת "המהפכה המשפטית": ברור שהיו פעמים בודדות שהיו כמה שהשתמשו גם בכינויים אחרים, בפרט בשבועות הראשונים שלאחר הצגת הרפורמה. אלא שקיימות הרבה יותר דוגמאות הפוכות, של שימוש בשם הניטרלי והמדויק הרפורמה המשפטית - בוודאי בשבועות הראשונים שלאחר הצגת הרפורמה, אך ממש לא רק - על-ידי ערוצי תקשורת שמזוהים באופן ברור עם השמאל (כולל הרדיקלי ביותר - ואפילו בעלון התעמולה הארץ). ברור שהכינוי הרווח בפי מקדמי הרפורמה מטעם הממשלה הוא הכינוי הרפורמה המשפטית.

4. כרגע רוב ההצעות לא חוקקו בפועל וברור שלא ניתן לכנות אותן בשמות מגוחכים כמו "מהפכה", בפרט שיש סיכוי שעל חלקים מרכזיים ברפורמה תושג בסופו-של-דבר הסכמה רחבה גם מצד גורמים באופוזיציה (בתקווה שיהיו שם כאלו שיחליטו סוף-סוף לפעול לטובת המדינה ויפסיקו להיבהל ולהתנהל על-ידי קבוצת מיעוט קיצונית, רדיקלית ואנרכיסטית - שפועלת ברחובות, בתקשורת ובמוקדי כוח וכסף מושחתים נוספים).

5. המונח הרפורמה המשפטית רווח בקרב הציבור הרחב יותר מאשר המונח התקשורתי/שמאלני "המהפכה המשפטית" וכינויי תעמולה אחרים (ואגב, יש יותר מתנגדי רפורמה שמכנים אותה - לעיתים או באופן תדיר - בשם הניטרלי "רפורמה", מאשר תומכי רפורמה שמכנים אותה בשם הלא-ניטרלי "מהפכה").

6. כמובן שלא מדובר ב"מהפכה" שמשנה סדרי בראשית, אלא בניסיון להשיב את המצב לקדמותו ולהחזיר את האיזון הנכון וההוגן בין שלוש הרשויות תוך דאגה כי שלושתן ייצגו את דעת העם ולא את דעת המיעוט האליטיסטי, זאת לאחר שרשות אחת - זו שאינה נבחרת ואינה דמוקרטית - השתלטה במרמה ובזדון על שתי הרשויות האחרות מתוך יומרה לקבוע את סדר היום במדינה ולהחליט בשאלות שהתשובה להן אמורה להינתן על-ידי העם ולא על-ידי קומץ של "מורמים מעם" (ציינתי כאן ביקורת אחת בלבד מיני רבות מאוד שקיימות על מערכת המשפט במצבה כיום). כאשר משיבים מצב לקדמותו אין בזה משום "מהפכה" אלא משום "החזרת עטרה ליושנה".

אני מציע לעורכים הנכבדים לעיין גם בדיון האחרון שהתנהל (ועודנו) סביב שם הערך. נתן טוביאס - שיחה 23:02, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

1. המילה הרפורמה המשפטית כללית מדי כי היו רפורמות משפטיות בעבר ויהיו רפורמות משפטיות בעתיד. כך גם במקומות רבים ושונים. המילה רפורמה בעיני אנשים מסוימים היא בעלת קונוטציה חיובית כי לפי אחת ההגדרות שלך מדובר תיקון ( המונח עבר זילות מסוים כי כל שינוי גדול במערכת החינוך מכונה רפורמה אבל עדיין רבים חושבים כך. גם לא כל רפורמה היא מוצלחת ). מהפכה היא בעלת קונוטציה דו משמעית וגם לא בהכרח חיובית. למשל מהפכה של שמחה מתארת דבר חיובי. המהפכה החוקתית היא חיובית או שלילית.

2. הערך הוא ערך מתורגם והערך המקורי תיאור מהי רפורמה במערכת המשפט. תכנית לוין (או השינויים בהונגריה ) אינה כזו לפי דוגמאות.

3.המונח ההתנתקות התקבע כי משמעותו שקולה לדוגמא שנתת ( ניתוק הקשרים עם הרצועה כולל פינוי ונסיגה ), הוא קצר, נפוץ גם אצל מתנגדיו ותומכיו. הוא גם מעיין מותג ומטבע לשון כי המילה לא היתה בשימוש קודם. המהפכה המשפטית הוא במידה רבה גם מותג ומטבע לשון. הוא גם אנלוגי למונח המהפכה החוקתית העוסקת בביטול חוקים. לכן הוא ניטרלי יותר. המונח הרפורמה המשפטית והמהפכה המשפטית משמשים בערבוביה. לא ראיתי מקור סטטי שמונח מסוים נפוץ מהשני. המונח גירוש לא מדויק כי הוא מתעלם מהנסיגה. הוא פשוט ניסיון של מתנגדי המהלך להתמקד בהיבט מסוים ולספק קונוטציה שלילית למהלך שהוא רע בעיניהם, בשל מהותו. זה שקול לאימוץ המונח ההפיכה המשטרית.

4. השם מתאר את תכנית הממשלה למהפכה. כבר יש חקיקה והשלכות כלכליות. נראה בעתיד אם היא תכשל במימושה. הדיון כמה מהפכני המהלך (או כמה "הרפורמה המשפטית" היא באמת רפורמה משפטית ) אינו דיון אנציקלופדי. החוקרים יבררו את זה, לא הויקיפדים. להבנתי הם די חושבים כך. (הסוגריים אינן אנציקלופדיות. בהערת אגב , הממשלה סירבה במוצהר להדבר עד שהיא חטפה לחצים אטומיים. לפי חלק מהפרסומים הסיפור הוא דווקא לוין רוטמן בן גביר שסיכלו הצעות שונות. בעקרון, נושאים חוקתיים מהותיים דורשים הסכמה רחבה. הסכמה של גורמים בקואליציה ובאופוזיציה. למשל, לאורך השנים הוצעה חוקה קשיחה אך לא הושגו הסכמות וזה לא קרה. אז בכנסת אחרת.

5. ראשית זה דורש מקור. שנית, המונח רפורמה (או מהפכה) לבד לא יכולה לשמש כותרת באנציקלופדיה לבדה ( לא קוראים למגפת הקורונה קורונה למרות קיום המונח לבדו בלשון הדיבור ). השימוש במונח לבד עשויה לשמש כקיצור לרפורמה לביטול הדמוקרטיה, הרפורמה המשטרית, הרפורמה לתיקון מערכת המשפט, הרפורמה לקלקול מערכת המשפט.

6. גם מה שכתבת הוא מהפכני, כי אתה מתאר שינוי גדול. הוא גם לא קורה באופן הדרגתי, אלא באמצעות תוכנית גדולה שהייתה אמורה להכנס לאישור במהירות ( הלחצים אילצו לפצל, וישנו לסלמי). הוא גם פופוליסטי, וזה אירוני מצד אישים המעריכים את האליטה החרדלית, החרדית או הרבנית. דמוקרטיה כוללת ביתי משפט עצמאייים המתערבים ברשויות האחרות. הרשויות האחרות יכולות להגיב, למשל בחקיקה. רוב מוחלט של צעדי הממשלה והכנסת לא מגיעים לעתירה, רוב העתירות נדחו ובנושאי חקיקה כבר הראו שכמות הפסילות נמוכה ביחס למדינות רבות. סיפור חאן אל אחמר למשל משקף שלעיתים מדובר בממשלה. בית המשפט משמש לעיתים ככליא ברק. לכן, רפורמה/תכנית רצינית היתה כוללת עבודת מחקר סטטיסטי ומהותי ביחס לרמת המוערבות של בית המשפט ברמה עולמית, מהן ההצעות לשינוי ומהם הגורמים המאזנים שמחליפים את בתי המשפט אם ישנם ואם הם טובים מהמצב אצלנו ( פרלמנט שני? חוקה קשיחה? פדרליזם? ). לא התבססות על תחושות או התרשמות. 2A00:A041:1CE0:0:5C1E:9FA1:EC48:3741 12:05, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

מרתק לקרוא תגובה שמטרתה להפריך טיעונים מסוימים אך היא רק מחזקות אותם... אנונימי. המשך בדרכך. תודה על החיזוק לדבריי.. נתן טוביאס - שיחה 22:42, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

הפוך גוטה, היא מפריכה כל אחד מסעיפיך. אתה מעדיף מונח סופר כללי על מונח ממוקד (המהפכה המשפטית), דבר בעייתי באנציקלופדיה. אתה מעדיף מונח שיש הרואים בו בעל קוטנציה חיוביות על מונח שיכול להיות שלילי או חיובי. אתה מסתמך על ערך שגרסתו האנגלית לא מגדיר את תכנית לוין (או התכנית המשפטית בהונגריה) כרפורמה במערכת המשפט לפי האופן בו היא תוארה שם (העברי הוא תוצר של בעלי עניין כמותך). אתה מניח שמונח נפוץ יותר בלי הוכחה ומניח שמילה מסוימת משקפת את השם שאתה מציע ולא שם אחר. אתה מתאר את מטרות תכנית לוין בצורה סופר מהפכנית, כזו התשנה סדרי עולם, אבל מתכחש למונח המהפכה המשפטית (או המשטרית). 2A00:A041:1CE0:0:5908:397E:EBB5:2D33 02:29, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

השם הנייטרלי ביותר. אני לא רואה איך המילה "רפורמה" מוטה בדרך כלשהי. גופיקו (שיחה) 23:22, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

גופיקו ראשית, המילה "רפורמה" נועדה להקטין את המהלך ולנתק אותו מהשלכותיו, שעליהן הצביעו מומחים רבים לכלכלה, משפט ומדע המדינה - מהארץ ומרחבי העולם. החקיקה המקורית נועדה - ובזאת הודה גם יריב לוין ברגע של כנות - לבטל בפועל את הפרדת הרשויות בישראל, כלומר: לעשות שינוי מהותי ועמוק בשיטת המשטר. המילה "רפורמה" אינה מספיק גדולה כדי לתאר זאת.

קח את הדוגמה שהובאה למעלה, של רפורמה במחירי התחבורה הציבורית: זהו אכן שינוי גדול ומשמעותי במחירים - אך אין כאן שינוי מהותי של כללי המשחק (אנשים עדיין ישלמו לנהג האוטובוס כדי להצטופף בפקקים בלב העיר, הם פשוט ישלמו קצת פחות) לכן המילה "רפורמה" מתאימה כדי לתאר אותו. אבל אילו היתה השרה רגב מכריזה על מהלך מהותי שכולל שינוי כללי המשחק - נניח תחבורה ציבורית בחינם לכולם כל הזמן, או סגירת כל הערים בפני רכב פרטי - זו כבר היתה מהפכה של ממש, והמילה "רפורמה" כבר לא היתה מתאימה (בכוונה בחרתי במהלכים שאני תומך בהם, כדי להדגיש שהשאלה אינה תמיכה או התנגדות לשינוי אלא עד כמה הוא מהותי). אם הציבור יתקומם נגד סגירת הערים לרכב פרטי, והשרה תמשיך לטעון ש"מדובר בסך הכל ברפורמה שתחזק את התחבורה הציבורית" - זה יהיה נסיון לא ישר במיוחד להקטין את המהלך המהפכני שהיא מובילה כדי להקטין את ההתנגדות הציבורית אליו.

כל מי שיתעמק בפרטי ה"רפורמה המרוככת" יגלה במהרה שלמרות שינויים קוסמטיים, המהותיות של השינוי עודנה שם: השופטים עדיין ייבחרו ברובם המכריע ע"י הקואליציה (שבישראל נשלטת לחלוטין ע"י הממשלה), והביקורת השיפוטית עדיין תסורס לחלוטין. כללי המשחק בדמוקרטיה מייצרים מבנה שלטוני שבו שלוש הרשויות נאבקות זו בזו, מפקחות זו על זו ובולמות זו את זו, כדי לשמור על האזרחים מפני עריצות השלטון. בישראל קיים כבר עכשיו מצב לא נורמלי, משום שהרשות המחוקקת שבויה למעשה בידי הרשות המבצעת, ללא יכולת לבלום או לאזן אותה. אצלנו קיימות למעשה שתי רשויות: המבצעת-מחוקקת, והשופטת. הכפפה של הרשות השופטת לרשות המבצעת-מחוקקת תבטל את ההגנה המבנית על האזרחים, ותשאיר אותנו תלויים לחלוטין בטוב לבם ובכוונותיהם הטובות של שרי הממשלה - זה שינוי עמוק ומהותי, הרבה יותר דומה לסגירת הערים בפני רכב פרטי מאשר להורדה של המחירים לחלק מהצרכנים.

לפיכך המילה "רפורמה" אינה מספיק גדולה כדי לתאר את השינוי המהותי שמתבצע כאן, והשימוש בה ע"י הממשלה הוא נסיון לא ישר במיוחד להקטין את המהלך המהפכני, כדי להקטין את ההתנגדות הציבורית אליו.

עכשיו - לממשלה מותר לנקוט במהלכים שיווקיים לא ישרים במיוחד כדי למכור לציבור את מהלכי, זה קורה כל הזמן וזה חלק מהמשחק, אבל אנציקלופדיה אינה אמורה לשתף פעולה עם מהלכים כאלה. אנחנו אמורים לקרוא לדברים בשמם, ולהציג מצגי אמת. האמת היא, ולכך כאמור יש סימוכין מכל העולם וגם מקרב מקדמי ותומכי החקיקה, שהמהלכים האלה גדולים בכמה מידות על המילה "רפורמה". בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 09:01, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד ג' – שם הערך יהיה "התוכנית להחלשת מערכת המשפט"

אין ויכוח על כך שמערכת המשפט בישראל חזקה, אך מובילי החקיקה - לוין, רוטמן ואחרים - טוענים שהיא חזקה מדי: בג"ץ יכול לבטל חוקים של הכנסת והחלטות ממשלה; לשופטים ולעורכי הדין יש רוב מובנה בוועדה לבחירת שופטים; והיועצים המשפטיים הם עצמאיים ודעתם מחייבת. בהתאם, כל הצעות החקיקה עוסקות בהחלשת המערכת: התגברות על פסילת חוקים וביטול עילת הסבירות; החלשת כוחם של שופטים ועורכי דין בוועדה לבחירת שופטים; וחוק היועמ"שים. הוגי החקיקה לא טוענים שיש לחזק את מערכת המשפט אלא את אמון הציבור בה, אמון שלדעתם נחלש בעקבות "האקטיביזם השיפוטי", כלומר: עקב נטילת יותר מדי כח בידי השופטים. לדעתם, כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט יש להחליש אותה עצמה.

יוצא שגם מתנגדי התכנית וגם תומכיה תמימי דעים על כך שהיא נועדה להחליש את מערכת המשפט, והמחלוקת ביניהם היא רק האם החלשה כזאת היא דבר טוב או רע. תמימות דעים זו בין הצדדים מתבטאת גם בססמאות שלהם: התומכים יגידו "די לדיקטטורה של בג"צ" (הטענה הקלאסית כלפי דיקטטורים היא שיש להם כח בלתי מוגבל) והמתנגדים ידברו על ההכרח ב"מערכת משפט חזקה ועצמאית" דווקא.

היתרון הנוסף של הצעה זו, מעבר לכך שהיא מתארת את תכנית החקיקה מזווית שמוסכמת על שני הצדדים, הוא שהיא אינה משתמשת באף מילה שנחשבת כ"צבועה באג'נדה" או כ"שיווקית" - לא "הפיכה", לא "רפורמה", לא "משפטית" ולא "משטרית". כך, בעזרת ביטוי חדש שטרם "שוייך" לאף צד במחלוקת, נשמור על נקודת מבט ניטרלית גם למראית עין וגם הלכה למעשה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 11:12, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

התגובה הראשונה שלי היתה "מה פתאום!", אבל האמת, זה על גבול הגאונות. אכן, כשלוין ורוטמן אומרים "לאזן בין הרשויות כי בג"ץ צבר יותר מדי סמכויות" ו"יש להחזיר את בג"ץ לגודלו הטבעי", הם אומרים בכך ממש שהם פשוט רוצים לצמצם את סמכויותיו. אני לא בטוח שלהחליש הוא מונח משפטי מקובל, מוטב "צמצום סמכויות" (דוד שי, יעל רונן, אשמח לדעתכם בנוגע למונח "החלשה" לעומת החלופה שהצעתי, או שאולי יש לכם חלופה טובה יותר).

שימו לב שהחלשה או צמצום סמכויות הן לגמרי עובדתיות, לעומת "איזון" שהוא סובייקטיבי (מה שמאוזן בעיני אחד לא מאוזן בעיני אחר) ו"החזרה לגודל הטבעי" שהוא תלוי השקפה היסטורית־משפטית (גם אם נעזוב את התיאור הסובייקטיבי "טבעי", קשה לטעון שניתן להחזיר את בג"ץ לצורתו מלפני שנות ה־80 עכשיו כשיש חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק והלאום). באמת רעיון מעולה, בעד חזק! פעמי-עליון - שיחה 15:39, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה לך, פעמי-עליון! אם יימצא מונח אחר ל״החלשה״, שהוא משפטי יותר, מדוייק באותה מידה ולא מסורבל מדי, לא תהיה לי התנגדות לעדכן את ההצעה הזאת. כרגע השם ״החקיקה לצמצום סמכויות מערכת המשפט״ נשמע לי קצת ארוך ומסורבל, אבל בוא נראה מה יגידו בעלי הידע בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:21, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

"החלשה" נשמע לי קצת יותר 'עממי', אבל אולי דווקא בגל זה המונח יימצא מתאים יותר לויקיפדיה העברית. המונחים המקובלים במקרים כאלה, למיטב הכרתי, הם צמצום והרחבת סמכויות, ובמקרים קיצוניים יותר כמו עליית הנאצים לשלטון או הצעות החוק המקוריות של לוין, השתלטות או הכפפה (אבל אלה, ובמיוחד השני, כבר פחות ניטרליים). פעמי-עליון - שיחה 16:24, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

מאמץ את הערתו של יוניון ג'ק ומציין כי השם המוצע כאן אינו המצאה מקורית, אלא מופיע במספר מקורות, לדוגמה: [1][2][3] בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:36, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

אני מסכימה עם משתמש:פעמי-עליון שהחלשה מוסכמת כעובדה אבל המחלוקת היא אם החלשה רצויה או לא. זו כותרת טובה. YR on wiki - שיחה 17:48, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

איתמראשפר, מדוע בחרת בשם "החקיקה להחלשת מערכת המשפט", ולא בשם "התוכנית להחלשת מערכת המשפט" (כפי שכתוב במקורות שצירפת)? יוניון ג'ק - שיחה 17:49, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

אכן, במקור חשבתי על "התכנית", וזה גם השם שהצעתי בדיון המקדים, אבל כשכתבתי את ההצעה כאן חשבתי שהמילה "תכנית" עלולה להישמע מעט קונספירטיבית, ולכן בחרתי במילה עוד יותר עובדתית וניטרלית - "החקיקה". את הסימוכין הבאתי כדי לבסס את הביטוי "החלשת מערכת המשפט". אם לדעתך "התכנית" עדיפה, אני די פתוח לשנות את האפשרות הזאת, אבל אפשר גם לפתוח אפשרות חדשה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 18:03, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

איתמראשפר, אכן, אפשר גם לפתוח אפשרות חדשה, אבל עדיף שלא... יוניון ג'ק - שיחה 19:54, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

איתמראשפר, האם אפשר להחליף בהצעה זו את המילה "חקיקה" במילה "תוכנית"? יוניון ג'ק - שיחה 03:40, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

לדעתי עדיף התוכנית להחלשת מערכת המשפט בישראל, ואני תומך באפשרות זו. שם ממצה שמתאר היטב את נושא הערך, והוא גם נייטרלי ומבטא את ההשקפות הן של המתנגדים והן של התומכים במהלך. פוליתיאורי - שיחה 18:19, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

עושה רושם שהמילה "התכנית" מקבלת כאן תמיכה די רחבה, אז לפני שאחליט אם אני מעדכן את ההצעה הזאת אני מבקש לתייעץ עם השניים שתמכו בשם כפי שהוא כרגע: פעמי-עליון וYR on wiki - האם השימוש במילה "החקיקה" קריטי בעיניכם? או שעדיף "התכנית"? אני עצמי מתלבט, כי "החקיקה" נשמע לי יותר עובדתי וניטרלי, אך מנגד נראה של"התכנית" יש יותר סימוכין. אז מה אתם אומרים? לשנות ל"התכנית" או להשאיר "החקיקה" ולתת ליוניון/פוליתאורי לפתוח אופציה נוספת? בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 18:34, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

אין לי ממש בעיה עם זה, זה מבטא יותר טוב את היותה של החקיקה קובץ חוקים שהשפעתו כקובץ עולה על סכום השפעותיהם של כל אחד מהחוקים בנפרד (חשיבות בעיני התומכים, הרסניות בעיני המתנגדים, השפעה בעיניי הניטרלים).

בהקשר זה אזכיר את השם (הלא ניטרלי בעליל בעיניי) שנבחר לערך מזימת ההפיכה הגרמנית (2022), שהוא תרגום שגוי מאוד ל־plot (לעתים נכון לתרגם את המילה כ"מזימה", אך במקרה זה התרגום הנכון הוא "קשר" או "קשירת קשר"), כך שנראה שגם אם כן רואים במילה "תכנית" מידה של קונפירטיביות, הקהילה הוכיחה בעבר שאין לה בעיה עם זה בשמות ערכים. פעמי-עליון - שיחה 18:38, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה על ההתייעצות. בעיני "התוכנית" הוא ביטוי עדיף כי מדובר ביותר מחקיקה גרידא. YR on wiki - שיחה 18:47, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

תמיהני על עורכים חכמים ונבונים כל כך שתומכים בהצעה כה מגמתית ומוטה. הדיון ביניכם מראה כי תיבת התהודה סגורה היטב. אין יוצא ואין בא. צאו מן התיבה! בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:24, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

משה כוכבי אם יש לך נימוקי ענייניים נגד ההצעה, כגון הוכחה שפסקת התגברות, ביטול הסבירות, שליטה פוליטית בוועדה לבחירת שופטים וחוק היועמ"שים הם צעדים שמחזקים את מערכת המשפט? אולי ציטוט של מי ממובילי התכנית בו הוא טוען שמערכת המשפט חלשה מדי ויש לחזקה? במקום לפסול על הסף - אולי תנסה להגיב עניינית? כי כרגע ה"נימוקים" היחידים שיש כאן נגד ההצעה הם זעקות השבר הבלתי ענייניות של נתן טוביאס, וזה לא ממש מוסיף לכם נקודות... מציע לך לקרוא שוב את הפתיח של הצעה זו, ולשקול לאמץ אותה - או לפחות להשקיע בתגובה עניינית ומנומקת, כמו שאתה יודע לעשות בדרך כלל. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 07:12, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

מצחיק שאיתמראֶשפָּר מיילל על "זעקות שבר בלתי ענייניות שלא מוסיפות נקודות"... נתן טוביאס - שיחה 02:02, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

שם לא מדויק ולא-ניטרלי באופן קיצוני (לשיטת התומכים בשם השקרי הזה - מה דעתכם על השם "החקיקה/התוכנית לחיזוק הרשויות הנבחרות". הוא מדויק וניטרלי הרבה יותר מהשם המוצע..)

ואסביר בתמציתיות: כאשר אמון הציבור במערכת המשפט הולך ונחלש, הולך ומתרסק (ובקרב יותר מחצי/חצי/קרוב לחצי מהעם הוא נמוך מאוד, עד לא קיים) - הרי שבסופו של דבר המערכת תקרוס: פסיקותיה לא יתקבלו או ייאכפו, ולחילופין הן ייעקפו, ולכן השבת אמון הציבור במערכת המשפט היא קריטית לחיזוק המערכת וממש אינה מוגדרת כהחלשה. לא מדובר בניסיון להחליש את מערכת המשפט אלא לחזק אותה. אחד הנימוקים המרכזיים לקידום הרפורמה הינו - "השבת אמון הציבור במערכת המשפט", והרי אפילו שופטי העליון ייחסו משקל מכריע לאמון הציבור בהם, משום שאמון הציבור הוא הבסיס לכוחו של בית המשפט לעומת כוחן של הרשויות האחרות במדינה שנובע מכך שהן נבחרות בידי הציבור. השבת האמון במערכת המשפט = חיזוק ותיקון מערכת המשפט, ולא להיפך.

בנוסף, מטרת התוכנית או החקיקה בעיני מקדמיה אינה "החלשת מערכת המשפט", כפי שמשתמע מהשם המוצע. זו לא המטרה המרכזית שלה. מטרותיה המרכזיות הן כפי שהגדיר אותן השר יריב לוין בעצמו: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון". כך שהשם המוצע אינו מדויק בלשון המעטה.

למעלה הסברתי בהרחבה מדוע השם הניטרלי והמדויק ביותר הוא הרפורמה המשפטית, הן מצד התומכים בה בהתלהבות והן מצד המתנגדים אליה נחרצות. רק אוסיף ואציין, כי יהיה מקום להתחיל 'לשקול' שמות אחרים לערך מתוך מטרה שהם יהיו רחוקים כמטחווי קשת משיוך פוליטי כזה או אחר, כאשר שם הערך "תכנית ההתנתקות" ישונה לשם ניטרלי ולא שקרי וחד-צדדי כפי שהוא עכשיו; אני הצעתי למשל את - "(תכנית) הפינוי והנסיגה מגוש קטיף וצפון השומרון". כנ"ל יש לשנות את השם האנמי של הערך "רצועת הביטחון" לשם הניטרלי המדויק "הנסיגה מלבנון". נתן טוביאס - שיחה 23:34, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

נתן טוביאס "התכנית לחיזוק הרשויות הנבחרות" הוא באמת שם לא רע, ובוודאי יותר מוצלח ומדוייק מ"הרפורמה המשפטית" - במובן שהוא עומד בקריטריונים של הימנעות מיופימיזמים שיווקיים שנשחקו עד דק - ואתה בהחלט מוזמן להוסיף אותו להצבעה. אמנם הוא לא לגמרי מדוייק, מפני שהממשלה אינה רשות נבחרת והתכנית של לוין מחזקת בעיקר אותה, אבל על זה נדון כבר בגוף הצעתך זו, אם תבחר להציע אותה.

לגבי התירוץ הציני של רוטמן על "חיזוק האמון במערכת המשפט" - ראשית, כל המחקרים מראים שמבין שלוש הרשויות, הרשות השופטת זוכה בעקביות לאמון הרב ביותר מהציבור, כמעט פי 2 מהאמון בממשלה ובכנסת ופי 4 מהאמון במפלגות, אז לא ברור למה בחרו הוגי התכנית לעסוק דווקא באמון במערכת המשפט, בעיקר שכתוצאה מהעיסוק הזה האמון של העולם כולו בשלטון ובכלכלה הישראלית הידרדר לשפל חסר תקדים.

שנית, הוגי התכנית עצמם טוענים שהאמון במערכת המשפט ירד בגלל שהיא צברה יותר מדי כוח על פני הרשויות האחרות, ולדידם כדי להשיב את האמון יש לקחת ממנה את הכוח הזה, המתגלם בין השאר באקטיביזם השיפוטי המושמץ. זה לא משהו שהמצאתי, זה מה שהם עצמם אומרים בכל ראיון.

עם זאת, אתה בהחלט מוזמן להעלות להצבעה את השם התכנית לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט - גם הוא עומד בקריטריונים של ניטרליות ועובדתיות, וגם הוא מוצלח עשרות מונים מהמותג השקרי "הרפורמה המשפטית". בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 07:40, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

אתה שוב ושוב חוזר על אותן טענות שכבר הופרכו פעם אחר פעם. ולגבי אמון הציבור במערכת המשפט לעומת הרשויות האחרונות, אני שולח אותך בפעם המי יודע כמה לתשובתי הסדורה והמנומקת כאן. נתן טוביאס - שיחה 01:59, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

פעמי-עליון, כתבת "ובמקרים קיצוניים יותר כמו עליית הנאצים לשלטון או הצעות החוק המקוריות של לוין...". אתה לא חושב שהגזמת?! מה דעתך על המשפט הבא: "במקרים קיצוניים כמו עליית הנאצים לשלטון או חוקי ההפיכה המשפטית של אהרן ברק..." אולי כבר תפסיקו עם השפה הבוטה והמסיתה הזו ותתחילו לכבד קצת דעות אחרות שלא עולות בקנה אחד עם השקפת עולמכם?! [ושלא תטעה, אני די בטוח שהדעות שלי על המחנה שלך קשות ומבזות לא פחות מהדעות שלך על המחנה שלי; אך בכל זאת אשתדל שלא להשתמש (בוודאי שלא בתוך דיון שבו משתתפים אנשים מהמחנה שלך) במילים ובדימויים איומים כמו אלו שהמחנה שלך מרשה לעצמו להשתמש בהם]. חלאס עם ההתנהגות הגסה הזאת. תודה. נתן טוביאס - שיחה 23:46, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

לא אמרתי שיריב לוין והנאצים זהים, אלא רק שגם מה שהנאצים עשו מבחינת שיטת המשטר וגם ההצעה הראשונית של יריב לוין הם פעולות שגורמות להשתלטות הרשות המבצעת על כל שאר הרשויות. אם אתה לא מסכים עם הקביעה הזאת, אתה חי במציאות אלטרנטיבית. את שאר ההשוואה בדית מלבך (אולי בצדק, לך תדע). האשמת השוא בהשואה בין לוין לנאצים מבזה ביותר, לפני שאתה משתלח קרא היטב את הכתוב. אהרון ברק לא העביר שום חוק, את המהפכה החוקתית ביצעה הכנסת כשהעבירה את חוקי זכויות האדם בידיעה ברורה שהם יאפשרו לבית המשפט לפסול חוקים, ובהמשך הכנסת לא טרחה להגביל ולו במעט יכולת זאת (מלבד פסקת התגברות מאוד מוגבלת בחוק יסוד חופש העיסוק, שאותה הגה – מעניין אם הצלחת לנחש – אהרן ברק!), אלא רק אישררה את אותם חוקים ברוב גדול יותר מהמקורי. הדעות שלי על ה"מחנה" השני לא קשות כלל, אני פשוט שונא מטומטמים, משני הצדדים – למשל, אני לא שונא את לפיד פחות מאת רוטמן, רוטמן אמנם בעלכוונות מסוכנות אך לפחות הוא חכם. לא יודע גם איך קבעת מי "המחנה שלי" וממתי המלים שהוא משתמש בהם גרועות. פעמי-עליון - שיחה 00:00, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד חזק לחקיקה להחלשת מערכת המשפט. רזה, אינפורמטיבי, נייטרלי. בברכה, כלנית - שיחה 05:40, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

מצטרף לתמיכה בשם זה. ענייני ולא מניפולטיבי כלפי אף צד. KaℱKa✎קפקא 09:13, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

איתמראשפר, תוכנית ולא תכנית. פוליתיאורי - שיחה 19:41, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד ד' – שם הערך יהיה "השינויים במערכת המשפט בישראל"

עובדתי ונייטרלי. ראו נימוקיי בדיון הקודם. בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:30, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

משה כוכבי, השם הזה כללי מדי. שינויים במערכת המשפט מתרחשים כל העת. בין אם בחקיקה, בין אם כתוצאה מפסיקה, בין אם בדרכים אחרות. השם לא משקף היטב את תוכן הערך - שעוסק בשינויים מאוד מסויימים, בפרט שהינם מאוד שנויים במחלוקת. יוניון ג'ק - שיחה 03:43, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

משה כוכבי, אודה לך על תגובתך. בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 02:22, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

@יוניון ג'ק כמה תשובות בדבר:

1. אין שום פסול מבחינתי להוסיף ולפרט בערך על שינויים קודמים במערכת המשפט, ככל שהיו כאלה. זו לא בעיה, אלא אדרבה, מעניק פרספקטיבה רחבה יותר על השינויים שנידונים כעת.
2. אם רוצים בכל זאת לבדל את הערך כך שידון רק בשינויים המוצעים כעת - אפשר לעשות זאת בקלות באמצעות הוספת השנים הרלוונטיות בסוגריים, כך - השינויים במערכת המשפט בישראל (2023) (וכמובן להתאים במקרה שהשינויים ימשכו אל תוך 2024 והלאה. # בכל אופן, גם אם הייתי רואה בעייתיות כפי שהצגת - אני מייחס חשיבות עליונה לנייטרליות של ויקיפדיה, למרות ובגלל שהיא אנציקלופדיה חופשית. אם השם של הערך יהיה מזוהה עם צד מסויים של המפה - וזה לא משנה אם זה מוצדק או לא - אנחנו נהיה בבעיה קשה מבחינת אמון הקוראים בנייטרליות של ויקיפדיה.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 22:03, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

משה כוכבי, אם מלכתחילה היית מציע את השם השינויים במערכת המשפט בישראל (2023) אז לא היו לי שום טענות. אבל השינויים במערכת המשפט בישראל בלבד - זה בעייתי (לדעתי). יוניון ג'ק - שיחה 02:32, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

@יוניון ג'ק מתקיים דיון מקביל על הסיפא. בברכה, משה כוכבי - שיחה 08:43, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

משה כוכבי, עדיין לא בטוח שתהיה הצבעה במקביל. יוניון ג'ק - שיחה 09:08, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

אם לא תהיה - מבחינתי אין מניעה לפתוח אפשרות נוספת כאמור. בברכה, משה כוכבי - שיחה 10:08, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

אני אוסיף בהמשך. יוניון ג'ק - שיחה 18:43, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד ה' – שם הערך יהיה "רפורמת המשילות"

כאשר השר לוין הציג את תכניתו הוא הציג אותה בשם 'רפורמת המשילות'. ההיגיון בשם זה הוא שהוא משקף את תכלית הרפורמה - החזרת המשילות לממשלה בתחומה ולכנסת בתחומה מפני פלישת בג"ץ לתחום סמכויות הרשויות הללו ללא הסמכה. Yyy774 - שיחה 00:36, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

Yyy774, אכן השר לוין קיים מסיבת עיתונאים והציג תוכנית אותה כינה "רפורמת המשילות". אבל מאז חלפו להם מספר רב של חודשים... האם התוכנית שכעת על הפרק, זו שהערך עוסק בה, הינה בדיוק אותה התוכנית שהציע לוין בשעתו? או שזו תוכנית שונה? יוניון ג'ק - שיחה 02:24, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

ראשית, השם לא תפס ונערך בו שימוש מועט ביותר. גם לוין בעצמו עבר להשתמש בכינוי הניטרלי "הרפורמה המשפטית".

שנית - באופן כללי חשוב לשים לב, שאם השם הסופי יתיימר לשקף את גם מטרות ואת תוצאות הרפורמה (בעיניי כמובן שאסור לו להיות כזה, אלא הוא אמור להיות השם ששגור בפי הממשלה ומייצגיה שמקדמים את הרפורמה) - הרי שהוא צריך להיות כזה שישקף את כל המטרות שהשר יריב לוין הציג בנאום הצגת הרפורמה: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה:

• חיזוק הדמוקרטיה
• שיקום המשילות
• השבת האמון במערכת המשפט
• השבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".

כל שם שידלג על אחת או יותר ממטרות אלו, וקל וחומר אם הוא יעוות אותן ויציג אותן כפי שרואה אותן צד אחד (בדגש על הצד המתנגד) - יחטא לאמת באופן קיצוני. נתן טוביאס - שיחה 22:33, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

מוצגת פה מהפכה: מהפכה של שמחה (ויריב ובנימין), מהפכה של אמון, מהפכה של משפט , מהפכה של איזון . בקצרה, מהפכה במשפט, או מהפכה משפטית 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 22:37, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

לא מוצגת פה מהפכה - כן מוצג פה "מהפך", ולא זה הנוכחי, אל זה של בחירות '77; העם מאס בחונטות ובהגמוניה והתפכח מהאשליות שלכם. אולי הגיע הזמן שתתבגרו ותתחילו לעכל זאת?! זמנכם בשלטון תם וחלף מן העולם. תודה. נתן טוביאס - שיחה 22:46, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

חוץ מהאליטה החרדלית, החרדית או הרבנית כמובן. הרטוריקה שלך היא מהפכנית, כזו המדברת על שינוי גדול כזה שהוא מעבר לניצחון בחירות. זו רטוריקה פופוליסטית (העם העם), מתעלמת ממגוון העקורונות הדמקרטיים (זכויות אדם, שלטון החוק, עצמאות בית המשפט) או פשוט מסקרי דעת קהל שמראים התנגדות לתכנית לוין כפי שהוצגה או לדרך קידומה. (אפילו חלק מהמוחים לא מתנגדים לשינויים מסוימים , לא השינויים האלה). 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 23:58, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

נתן טוביאס ההתנסחויות שלך מתאימות לפייסבוק ולא לויקיפדיה. ראשית, הביטוי המכובס "רפורמה משפטית" לא יהפוך לניטרלי גם אם תכתוב עשרת אלפים פעמים שהוא ביטוי ניטרלי. אנא נסה להפנים שלהגיד משהו שוב ושוב לא הופך אותו לנכון - לדוגמה, גם אם תגיד שלוש פעמים ביום שסנטה קלאוס קיים, זה לא יהפוך אותו לקיים. הביטוי "רפורמה משפטית" שימש גם את אורבן בהונגריה וגם את דודה בפולין כדי להסוות את ההפיכות המשטריות שלהם, שכללו השתלטות על מערכת המשפט וריסוק הדמוקרטיה. נכון, אפשר להגדיר השתלטות של הרשות המבצעת על מערכת המשפט כסוג של רפורמה, אבל אם נלך על ההגיון הזה אז אפשר גם להגדיר סתימת מעיים כרפורמה במערכת העיכול וסרטן ריאות כרפורמה במערכת הנשימה. עניינה של ויקיפדיה אינו להדהד תעמולה של פוליטיקאים אלא להציג לקורא את המציאות בצורה ניטרלית ובלתי שיווקית.

שנית,כפי שציינת "המהפך" אירע לפני 46 שנים, ומאז באמת הצליח שלטון הימין לספח את השטחים, למחוק את הפערים בחברה, לקדם מנהיגות מזרחית, לבטל את יוקר המחיה, להביא שלום עולמי ולנחות על הירח.

שלישית, ביטויים בגוף שלישי רבים כמו "אולי הגיע הזמן שתתבגרו" וכד' אינם מכבדים את בני שיחך וגם לא אותך. זה סגנון שמתאים לפאנל בתוכני פוליטית ולא לדיון ענייני בויקיפדיה, והוא גם נוגד את הכללים, שמבקשים ממך ליצור אויר נעימה. אתה מתבקש לשפר את סגנונך מיידית, להפסיק לנאום בסגנון עדות הערוץ 14 ולהתחיל לנהל דיונים ענייניים. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 00:13, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

איתמר, מה לא נייטרלי בשם "רפורמה משפטית"? מתקשה להבין. יש כאן רפורמה והיא בנושא מערכת המשפט. יש כאלה שמרחיקים לכת (אקרא לזה ככה) וטוענים שהיא תוביל לשינוי המשטר ולהפיכה לדיקטטורה, אבל מבחינה אובייקטיבית זו עדיין רפורמה. גופיקו (שיחה) 08:30, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

אשפר, לא אגיב לך באריכות. אתה לא שווה את זה. ובקצרה: ההתנסחויות שלך בקושי מתאימות לתגובות הקוראים של "הארץ" ולא מהחדים שבהם. תפנים שחזרתך כמו מנטרה על אותן סיסמאות נבובות (רפורמה = שם לא ניטרלי; המהפכה/החלשת מערכת המשפט/ריסוק מערכת המשפט = ניטרלי ביותר..) מעידה בעיקר עליך. עם הדוגמאות המגוחכות שהבאת מפולין, הונגריה, סרטן ומחלות מעיים - אשאיר לך להתמודד לבד. "המהפך" ב-1977 אכן לא הושלם, אך הוא בהחלט זקף לזכותו שורת הישגים כבירה שרק ילכו ויגדלו, בתקווה שתישאר כאן בארץ לראות אותם. לגבי סגנון הביטויים שלי ש"נוגד את הכללים, שמבקשים ממך ליצור אויר נעימה", לא יאומן כי יסופר: כותב זאת אחד העורכים הכי לא ענייניים, פוליטיים וגסי רוח במיזם, ואגב - עדיין לא התנצלת בפני קרוב למחצית מהעם (ויותר מכך - ראש הממשלה בנימין נתניהו נבחר בידי רוב העם לייצג אותו כראש ממשלה) שכינית את האנשים שנבחרו על ידם כדי לייצג אותם ואת עמדתם כ"פושעים שמטרתם להשמיד את מדינת ישראל"! התנצל מיד!!! ההיסטוריה שלך מפוצצת בהתבטאויות דוחות מהזן הנמוך ביותר - ואתה מתבקש לשנות מיידית את הקו הפוליטי החד-צדדי שאתה מנסה לקדם ואת הסגנון האלים והדוחה שלך. נתן טוביאס - שיחה 08:53, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

נתן טוביאס, הדיון כאן ועכשיו הוא אודות שם הערך, ולא שום דבר אחר. אודה לך אם תתמקד בהצגת טיעונים בעד/נגד עמדה כזו או אחרת, ולא בשום דבר מעבר לכך. אם אתה רוצה להמשיך בדיון עם איתמר על דברים אחרים - אנא עשה זאת בדף שיחת המשתמש שלו, ולא כאן. תודה, יוניון ג'ק - שיחה 10:06, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

@נתן טוביאס, הרפורמה אינה עוסקת באופן מובהק בחוקה או במשפט היא כן עם מטרה כללית לשיפור המשילות. Yyy774 - שיחה 18:42, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

@יוניון ג'ק, כרגע כלל לא ברור אם מדובר ברפורמה מתה או לא. Yyy774 - שיחה 18:41, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

Yyy774, למה זה משנה? הערך הזה עוסק במה שקרה/קורה בפועל. לא במה שהוצהר. יוניון ג'ק - שיחה 18:43, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

@יוניון ג'ק, כי אם נעסוק רק במה שעבר בפועל זה בקושי רפורמת הנבצרות והסבירות. Yyy774 - שיחה 18:47, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

האם מישהו משתמש בשם הזה בכלל? היה בו שימוש חד-פעמי אי-אז בהצגת הרפורמה ומאז לא נעשה בו שימוש, לא שם מתאים. בברכה, גופיקו (שיחה) 12:18, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

@גופיקו, לא מכיר שימוש, אבל נראה שזה השם הרשמי. Yyy774 - שיחה 18:39, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

אם אין בו כל שימוש והוא רק שימש להצגת הרפורמה, אז הוא לא שם מתאים. גופיקו (שיחה) 18:48, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

הערות שוליים

עמדת צד ו' – שם הערך יהיה "המהפכה המשפטית"

שם נפוץ מאד, אולי יותר מ"הרפורמה המשפטית", בוודאי בלשון הדיבור, והוא מדויק יותר משום מדובר באירוע ענק שהשם "רפורמה" קטן עליו. La Nave - שיחה ‏ 21:21, 4 באוגוסט 2023 (IDT).

אוסיף על דברי La Nave Partirà טיעון נוסף בעד שם זה: ה"רפורמה", על פי חלק מתומכיה, היא תגובת נגד למהפכה החוקתית, ועל כן השם הראוי לתגובת הנגד הוא המהפכה המשפטית. יוניון ג'ק - שיחה 18:40, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

נפוץ אולי בהתנחלות קפלן, לא בעם. שלא לדבר שמוטה להפליא. בורה בורה - שיחה 21:35, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

בקפלן נפוץ המונח ההפיכה המשטרית או המהפכה המשטרית. המונח המהפכה המשפטית נפוץ מחוץ לקפלן.

מעניין שהשם "המהפכה החוקתית" לא מפריע לאיש, אף שמדובר במהפכה הרבה יותר קטנה מהמהפכה הזו.

מהפכה יכולה להיות שלילית או חיובית (המהפכה החוקתית, המהפכה האמריקאית, המהפכה התעשייתית). אפשר לטעון שהמונח מהפכה משפטית או רפורמה משפטית מצניע או מסתיר את ההשפעה שלה על כוחן של הרשות המבצעת והמחוקקת (או מצניעה את שינוי המשטר בישראל לדברי משלבי המונח משטרית) ומתמקדת במערכת המשפט.

מדובר במעיין מטבע לשון שמצד אחד אינו מגיע לרמת המינוח של שינוי משטר מצד שני לא שם את התכנית בשורה אחת עם רפורמות במערכת החינוך. אולי אפילו היעוץ הלשוני במהדורות התבססה על הגדרת האקדמיה ללשון ומהפכה ולרפרומה. 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 22:19, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

שם לא נייטרלי בעליל. קובע ללא שום בסיס שמדובר בלא פחות ממהפכה. גופיקו (שיחה) 11:06, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

את זה אפשר לטעון גם ביחס למהפכה החוקתית 2.55.13.170 12:59, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

גופיקו, האם השם המהפכה החוקתית הוא שם ניטרלי? יוניון ג'ק - שיחה 18:40, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

האנונימי 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 כתב יפה להפליא. אציין שאני עצמי מעריץ מהפכות כגון החקלאית, הצרפתית והמדעית – קשה להגיד שיש קונטציה שלילית דוקא למלה. הצביעות של תומכי המהפכה כשהם מתנגדים למילה מהפכה זועקת: השר במשרד המשפטים אמר נעשה את המהפכה על אפכם ועל חמתכם, רוטמן כתב בתיאור ראיון "איך תיראה מדינת ישראל ביום שאחרי המהפכה המשפטית", ערץ 7 כתבו, כשהיה נוח, "מהפכה של שמחה", יריב לוין אמר עוד ב־2009 (לטענתו הוא נאבק מאז אותו מאבק) ורוטמן שיתף בינואר 2023, יוסלה ברגמן קרא ל"רפורמה" המהפכה החוקתית הבאה ורוטמן צייץ מחדש, גם פרופ' פרידמן קרא ל"רפורמה" מהפכה, סמוטריץ' סיפר ב־2021 שקידם עם לוין מהפכה בתחום המשפט, והכי יפה – באתר של הציונות הדתית, שהיא היחידה ממפלגות הקואליציה שפירטה לפני הבחירות מעבר לאמירה הכללית "שינוי במערכת המשפט", עדיין עומד סרטון בו אומר סמוטריץ' "בממשלה הבאה נוביל בעזרת השם (נראה שבינתיים הוא לא ממש עוזר) מהפכה שתחזיר את הכוח לשלטון העם...".

אז למה בכל זאת מתנגדים למלה "מהפכה"? כי יודעים שהשינוי דרמטי, ויודעים שלא נבחרו לבצע שינוי דרמטי, אז מנסים לגמד את השינוי בכל דרך אפשרית. אל לנו לתת יד למעשה ההטעיה השפל של הפוליטיקאים. פעמי-עליון - שיחה 02:45, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד ז' – שם הערך יהיה "רפורמת לוין-רוטמן"

דיוק על השם הנוכחי של מובילי הרפורמה. בורה בורה - שיחה 21:35, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

יש הטונעים שראש הממשלה הוא ממובילי הרפורמה. הוא "נכנס לאירוע" , הלא כן? 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 22:20, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

מעניין כי כל הזמן טוענים שהוא לא בארוע והצמד מוביל אותו... בורה בורה - שיחה 22:27, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

יש הטוענים שזה אם תלוי אם דנים בניגוד הענינים שלו או לא דנים. בעקרון עצם ההחלטה שלו למנות את לוין לשר היתה אישור לקדמה. 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 22:30, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד ח' – שם הערך יהיה "האיזונים במערכת המשפט בישראל"

זה מה שהממשלה והרוב בכנסת טוענים כל הזמן. המטרה היא ליצור איזון במערכת המשפט. בורה בורה - שיחה 21:39, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

בורה בורה, אולי עדיף "התוכנית להשבת האיזון בין שלוש הרשויות בישראל", או משהו דומה?!

באופן כללי חשוב לשים לב, שאם השם הסופי יתיימר לשקף את גם מטרות ואת תוצאות הרפורמה (בעיניי כמובן שאסור לו להיות כזה, אלא הוא אמור להיות השם ששגור בפי הממשלה ומייצגיה שמקדמים את הרפורמה) - הרי שהוא צריך להיות כזה שישקף את כל המטרות שהשר יריב לוין הציג בנאום הצגת הרפורמה: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה: חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון". כל שם שידלג על אחת או יותר ממטרות אלו, וקל וחומר אם הוא יעוות אותן ויציג אותן כפי שרואה אותן צד אחד (בדגש על הצד המתנגד) - יחטא לאמת באופן קיצוני. נתן טוביאס - שיחה 22:30, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

אני פתוח לדיון על חלופה זו בורה בורה - שיחה 22:38, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

בורה בורה, אז מה דעתך לשנות לנוסח שהצעתי?! נתן טוביאס - שיחה 22:52, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

אבל הוא לא מטפל ברשות הבוחרת אז זה לא מדויק. בורה בורה - שיחה 22:55, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

בוודאי שכן. הוא מחזק גם את הרשות המחוקקת ביחס לכוח הבלתי מידתי והבלתי סביר שנטלה לעצמה מערכת המשפט. נתן טוביאס - שיחה 23:25, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

כבודו מתעלם שצד מסוים לא רואה בה השבת האיזון אל הפרתו ואף ריסוקו 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 22:40, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

צד זה מקומו בקפלן. אנו בדיון רציני על שם הערך. בורה בורה - שיחה 22:43, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

ומקום הצד השני בלשכת לוין. פה בוחרים שם לערך, לתוכנית השנואה או האהודה עלינו 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 22:48, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

בורה בורה, האמנם זה ראוי ששם ערך ייקבע על פי טענות של חברי מממשלה / כנסת? טענות שנויות במחלוקת, שנידחות שוב ושוב. ולא רק על ידי מתנגדים מתוך הכנסת, אלא גם על ידי בעלי מקצועות רבים ושונים מחוץ למערכת הפוליטית הממוסדת. יוניון ג'ק - שיחה 08:27, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

וצד ג' למשל לא מביע עמדה של צד אחד? בורה בורה - שיחה 12:13, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

בוא לא נערבב שמחה בשמחה. השאלה שלי נבעה בצורה ישירה מהטיעון שאתה בעצמך הצגת בעד העמדה הנוכחית. אנא השב למה ששאלתי. יוניון ג'ק - שיחה 14:24, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

השם המוצע לא מדבר על הרפורמה בכלל אלא על איזונים באופן כללי. איך השם הזה מתאר את הרפורמה? גופיקו (שיחה) 12:17, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד ט' – שם הערך יהיה "התוכנית לחיזוק הרשויות הנבחרות"

לתומכים בשם הלא מדויק ולא ניטרלי בעליל "התוכנית להחלשת מערכת המשפט" (כפי שהסברתי בקצרה בגוף ההצעה) - אני מציע את השם הזה כחלופה מדויקת וניטרלית הרבה יותר. ואולי כדאי כך: "התוכנית לחיזוק שתי הרשויות הנבחרות". --נתן טוביאס - שיחה 22:09, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

הממשלה אינה רשות נבחרת כי היא ממונה על ידי הכנסת. "ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישור הכנסת) ולפטרם." שר לא חייב להיות חבר כנסת (זוכר את יעקב נאמן ודניאל פרידמן?). הכנסת היא גוף נבחר באמצעות רשימות שהציבור בחר. הציבור לא בוחר בדרך כלל את שר התחבורה למשל. הוא ממונה לפי שיקולי ראש הממשלה ולחצים קואלציוניים ומפלגתיים. 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 22:32, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

הממשלה היא בהחלט נבחרת. א. משום שבכל מערכת בחירות היא נבחרת ישירות בידי הכנסת שנבחרת ישירות בידי העם - כמעט ללא מעורבות של גורמים נוספים. ב. חברי הכנסת שמרכיבים את הממשלה הם נבחרים, ואם הם ממנים שר שאינו נבחר לכנסת - הרי שהוא נבחר על ידי הנבחרים ומוגדר כנבחר מסיבה פשוטה: במערכת הבחירות נתן העם לכנסת ולממשלה שנבחרה על ידה את הזכות לבחור בשרים שנראים להם לנכון. ג. הרשויות הנבחרות מוחלפות בכל מערכת בחירות (אלא אם כן תוצאות הבחירות של העם קבעו כי אין הכרעה המאפשרת הקמת ממשלה חדשה, כך שהממשלה הקודמת נשארת - וגם תוצאה זו נגזרת מבחירת העם), להבדיל מאנשים שמשתייכים למערכת המשפט...

אתה מסוגל להבין לבד מדוע הרשות השופטת ושאר הפקידים במערכת המשפט אינם מוגדרים כ"נבחרים", או שגם לזה אתה צריך הסבר?... נתן טוביאס - שיחה 22:42, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

אז אם השופטים בישראל יבחרו כמו השר הם יוגדרו כ"נבחרים"? הם עדיין יהיו מינוי כמו שהממשלה היא מינוי, ועוד כזה של חלק מעם, לא כולו. זה פשוט לא בינארי כי יש עוד היבטים.

הרכב הועדה למינוי שופטים נקבעה בידי הכנסת שנבחרת ישירות בידי העם. הכנסת שנבחרה ישירות על ידי העם קבעה גם תדירות המינוי ואורכו בשל אופיון המצועי והמקובל. מטרתה לשמר מקצועיות ( הרי מדובר באנשים שמחליטים אם אדם יכלא או לא למשל ) לצד היבטיו הציבוריים של התפקיד.

הוועדה למינוי שופטים כוללת 2 עורכי דין שנבחרו על ידי ציבור עורכי הדין, ארבעה פוליטיקאים ("נבחרים") ושלושה שופטים.

בניגוד לפקידים, הרשות השופטת אינה כפופה לממשלה או לכנסת ואינה אמורה ליישם מדיניות או לכלוא (או לזכות) אדם לפי רצון השלטון. זו ישות נפרדת. לא סתם יש 3 רשויות. היא אמורה לפעול לשמר את עיקרון שלטון החוק. היא לא אמורה לפסוק לפי הגחמה הפוליטית או הפופולריות. היא אמורה לפסוק לפי דין והם שואפים לפעול בכלים מקוצעיים. החוק נוצר על ידי הכנסת שנבחרת ישירות בידי העם. ביתי המשפט פועלים גם לשמר את היבט חשוב בעקרון האחריותיות. מהי אחריותיות? הממשלה בדמוקרטיה אחראית כלפי הציבור על פעולותיה. באמצעות בחירות ובאמצעות חקיקה וכללים. הממשלה אחראית לפעול לפי חוק ולפי כללי מנהל תקין. ביתי המשפט אוכפים זאת ומגנים על האזרח מהמתעמרות השלטון או מקומבינותיו. ברוב הדמוקרטיות בתי המשפט פוסלים חוק ( לפי חוקה שנוצרה לאחר הליך מיוחד או חוקי יסוד, במדינות דמוקרטיות נחשבת החוקה לאמנה חברתית בין תושבי המדינה, והממשלה שואבת את כוחה מכך שנבחרה על ידי העם, תוך שכוח זה מוגבל על ידי זכויות האדם שנקבעו בחוקה) או צעד ממשלתי שמנוגד לזכויות. דמוקרטיה נשענת על איזון של מגוון עקרונות. לא רק פתק בקלפי. פלורליזם, הכרעת הרוב תך התחשבות במיעוט, שלטון העם, זכיות אדם וכדומה.

אני חושד שמדובר בפוליטיקה של כדורגל, בה מי שאינו חלק מ"הקבוצה" למשל שם של ערך או החלטה של שופט) הוא פסול גם אם הוא צודק או טועה במסגרת עבודתו.

הפופוליסטים ומהמושחתים רוצים שהשופט יהיה בקבוצה שלהם ולא יעשה את עבודתו. 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 23:28, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

הכנסת כמובן אמורה לספק פיקוח פרלמטרי (שאותו איך שהוא פחות רוצים לחזק), לחוקק והממשלה וגופיה מבצעים (ועושים תקנות משנה). 2A00:A041:1CE0:0:9853:EB11:9499:5A15 23:37, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

נתן טוביאס, השם שאתה מציע הינו שגוי. ממשלת ישראל איננה "רשות נבחרת". ראש הממשלה הוא ח"כ, וכך גם מרבית השרים, וכח"כים הם אכן נבחרים. אבל לכנסת. לא לממשלה. יוניון ג'ק - שיחה 08:23, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

נכון, למשל השר דרמר לא נבחר, כך שלא כל ממשלת ישראל היום היא נבחרת, לא בעקיפים ובודאי שלא במישרים. פעמי-עליון - שיחה 02:46, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

עמדת צד י' – שם הערך יהיה "הרפורמה המשפטית בישראל"

מאותם נימוקים שהובאו לטובת "הרפורמה המשפטית". אני לא רואה שום בעייתיות או הטיה כלשהי במילה "רפורמה", יש רפורמות טובות ויש רפורמות גרועות והשם מתאר בצורה טובה ונייטרלית את האירוע כמו שהוא – רפורמה משפטית, בלי לתפוס צד.
התוספת "בישראל" חשובה על מנת להבדיל מרפורמות משפטיות אחרות במדינות אחרות. גופיקו (שיחה) 23:30, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

רק אוסיף: השם הנ"ל הוא ככל הנראה הקרוב ביותר לתרגום הטוב ביותר של שם הערך בויקיפדיה האנגלית: 2023 Israeli judicial reform‏ וכן בשפות אחרות. יוניון ג'ק - שיחה 08:36, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

בדומה למשל לערך המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022). נתן טוביאס - שיחה 14:37, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

רק אציין ששם בויקיפדיות אחרות לא אמור להוות שיקול, ועדיף להתעלם ממנו לחלוטין. זה שכותב הערך באותו הויקי בחר בשם הזה לא אומר שזה מה שאמור להיות גם כאן. בכ"מ, המילה "בישראל" לדעתי מיותרת לחלוטין בויקיפדיה העברית, וחשובה בויקיפדיות אחרות. נריה - 💬 - 22:37, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

הצעה לסדר הדיון

― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:רפורמת לוין/שם הערך#הצעה לסדר הדיון

הצבעה

על פי מדיניות ההצבעה, רשאים להצביע משתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

לפי מדיניות הצבעת מחלוקת, אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם להוראות בדבר מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאפשרויות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

שיטת ההצבעה

יש לדרג את כל האפשרויות העומדות להצבעה. אפשרויות שתתעלמו מהן ייחשבו לאחרונות בתור. הדירוג יכול להיות חלקי, ואסור לו לכלול סתירות פנימיות.

את ההעדפות אפשר לנסח באופן מילולי, למשל "אפשרות א', ואם לא אז ב' או ג', ואם לא אז ד'". אפשר גם להשתמש בקיצורים המקובלים:

• ד – העדפת אפשרות ד' על פני כל אפשרות אחרת.
• בגא - העדפת אפשרות ב', ואם לא אז ג' ואם לא אז א' ואם לא אז כל אפשרות אחרת.
• ב(גא) - העדפת אפשרות ב' כאפשרות ראשונה ולאחר מכן א' או ג' ללא העדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• גד(אב) – העדפת האפשרויות ג' ו-ד' על פני אפשרויות א' ו-ב', כשאפשרות ג' עדיפה על פני ד' ולאחריהן א' ו-ב' ללא ההעדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• (דה)(אבג) – העדפת אפשרויות ד' או ה' (ללא העדפה ביניהן) על פני אפשרויות א', ב' או ג' (ללא העדפה ביניהן) ואותן על פני כל אפשרות אחרת.

הקולות ישוקללו לפי שיטת שולצה למציאת זוכה יחיד.

אפשרויות ההצבעה

• אפשרות א' – שם הערך יהיה "רפורמת לוין"
• אפשרות ב' – שם הערך יהיה "הרפורמה המשפטית"
• אפשרות ג' – שם הערך יהיה "התוכנית להחלשת מערכת המשפט"
• אפשרות ד' – שם הערך יהיה "השינויים במערכת המשפט בישראל"
• אפשרות ה' - שם הערך יהיה "רפורמת המשילות"
• אפשרות ו' - שם הערך יהיה "המהפכה המשפטית"
• אפשרות ז' – שם הערך יהיה "רפורמת לוין-רוטמן"
• אפשרות ח' – שם הערך יהיה "האיזונים במערכת המשפט בישראל"
• אפשרות ט' – שם הערך יהיה "התוכנית לחיזוק הרשויות הנבחרות"
• אפשרות י' – שם הערך יהיה "הרפורמה המשפטית בישראל"

ההצבעה

נא לא להצביע עדיין. ההצבעה תיפתח בשעה 23:30 ביום רביעי 9 באוגוסט 2023.

תוצאות ההצבעה

יפורסמו בתום ההצבעה.