אלבר סממה-שיקלי

אלבר סממה-שיקלי

אלבר סממה, נודע כאלבר סממה-שיקלי, (בערבית:ألبير شمامة شيكلي - אלבר סמאמה שיכּלי, בצרפתית:Albert Samama-Chikli, נולד ב-24 בינואר 1872 בתוניס - 1934 תוניס) היה צלם ובמאי קולנוע יהודי-תוניסאי, הנחשב לקולנוען התוניסאי הראשון ולאחד מחלוצי הקולנוע בעולם.

ביוגרפיה

שנותיו המוקדמות

אלבר סממה נולד בשנת 1872 בתוניס במשפחה יהודית ספרדית אמידה. אביו היה בנקאי שהצליח בעסקיו והיה לעוזרו של הביי של תוניס, מוחמד השלישי א-צדיךּ (1881-1852).אלבר, שהתוודע לחיי החברה הגבוהה בחצר הביי, התחנך בתוניס בתי ספר של האבות הלבנים המיסיונרים מיסודו של האב שארל לוויז'רי, ואחר כך בבית ספר ישועי במרסיי, בצרפת. זמן קצר אחרי מות אביו הפסיק את לימודיו והיה לימאי. יש סבורים שכינויו "שיקלי" נלקח משמו של האי הקטן שיקלי שב"אגם תוניס",שבו רכש אביו את המבצר ושבו נהג סממה לאחר מכן לארגן מסיבות של חבורה עליזה שנקראה "אגודת הכבאים של שיקלי".

פעילותו בתחום הטכנולוגיה והקולנוע

מוקסם על ידי אמנות הצילום ועל ידי הקולנוע החיתוליו כפי שהכיר אותו אצל האחים לומייר בצרפת, בשנת 1896 שב סממה לתוניסיה ויחד עם צלם בשם סולר, התחיל להקרין בבירת המדינה את תמונות הראינוע הראשונות, קודם כל את היצירות של האחים לומייר, "היציאה ממפעלי לומייר" ו"הרכבת מגיעה לתחנת לה סיוטא".

סממה התעיניין בכל החידושים של הטכנולוגיה מזמנו. היה בראשונים שהביאו לתוניסיה את האופניים. אירגן סיור אופניים בדרום אלג'יריה ולדבריו כי הרחיק עד ביסקרה שבנווה המדבר טוגורט, עקף אחר כך את השוטים עד לגאפסה ושב לתוניס דרך גאבס. ואת תקשורת הרדיו (1897) והראשון שהכניס מכשיר צילומי הרנטגן בשירותי הרפואה בעירו (1899). בתחילת המאה ה-20 צילם סממה-שיקלי תמונות ראשונות של תוניסיה מהאוויר:בשנת 1908 מתוך כדור פורח הוא הנציח את הנופים בין חמאם ליף לגרומבליה בכדור פורח, בשיתוף פעולה עם ה"אווירונאוט" ואלר לקונט , צילם סממה גם מראות בפריז ובבריסל. באותה שנה תיעד בסרט תמונות מרעידת האדמה במסינה ובשנת 1909 עשה צילומים מתחת למי הים מתוך סוג של צוללת שנבנתה מעץ לפי תיכנונו של האב ראול, ויקריוס הקתדרלה של תוניס , ושנועדה במקור לדיג ספוגיים. ב-1910 תיעד את דיג הטונה בתוניסיה בשביל נסיך מונקו, אלבר הראשון.

בהמשך יצר סממה סרטי תעודה וכתבות מצולמות בנוגע לאירועים שהתרחשו בתוניסיה בעבור בתי ההקלטות פאתה וגומון ועבור העיתונים "לה מאטן" ו"ל'אילוסטרסיון".במסגרת פעילות זו צילם, למשל, כתבות איכותיות על חצר הביי בתוניס, לרבות מראה כניסתו החגיגית של הדי ביי בשערי הארמון ברדו ותמונה היסטורית של הלוויה של נאצר ביי. בשנת 1911 כיסה סממה לצורכי יומני החדשות באולמי הראינוע את הקרבות במלחמת איטליה-טורקיה בשטח טריפוליטניה. כמו כן יצר תמונות תיעודיות כמו "דיג הספוגים" ו"סחר הנשק בים של דווארה". צילומיו במלחמה בין איטליה לטורקיה עוררו זעם בעיתונות האיטלקית מפני שקלטו כמה מראות לא מחמיאים על התנהגות הכוחות האיטלקים.

בימי מלחמת העולם הראשונה התגייס סממה לשירות מחלקת הצילום והקולנוע של צבא צרפת ונמנה עם תריסר הכתבים בראשות אבל גאנס שצילמו את מלחמת החפירות בקרב ורדן (1916).

בשנות ה-1920 עם התפתחות התיירות, החל סממה-שיקלי ליצור צילומים וסרטונים עבור מגזינים וספרי הדרכה לתיירות. בשנת 1922 עבד כצלם בהפקת הסרט האילם "אלף לילה ולילה" של הבמאי הרוסי ויקטור טורז'נסקי. עוד לפני מלחמת העולם ניסה ליצור מעין אנציקלופדיה בתמונות של החיים במולדתו. לשם כך נסע לאזורים הכפריים ושהה שבועות רבים בחיק האוכלוסייה הכפרית.

סרטים עלילתיים ראשונים

בשנת 1922 צלים את "זוהרה", סרט עלילתי שנמשך כנראה במקור כשעה (אך נותרו ממנו רק קטעים הנמשכים כ-10 דקות) , הסרט העלילתי התוניסאי הראשון, המספר על ניצולה צרפתית של תאונת מטוס, שמצאה מקלט אצל משפחה בדואית תוניסאית וחיה זמן מה בקרבם.היא למדה איתם לגזוז את צמר הכבשים, לבשל קוסקוס, להשיג מים ועץ לצורכי היום יום. בתפקיד הראשי שיחקה בתו שך סממה, היידה שיקלי,לימים טמזלי (1998-1906) שהפכה לשחקנית ולתסריטאית של סרטיו, ככל הנראה שחקנית הקולנוע הראשונה בעולם הערבי וביבשת אפריקה.היצירה, שהוקרנה לראשונה ב-21 בדצמבר 1922 בבית הקולנוע "נונס" בתוניס, זכתה בהצלחה גדולה.

לאחר מכן הפיק את הסרט "ליקוי הירח" ובשנים 1923-1924 את "עין אל ר'זל" או "בת קרתגו. דרמה של החיים הערביים". ההפקה הנ"ל נהנתה מתמיכת הביי מוחמד אל-חביב שנכח בצילומים בתוניס, העמיד לרשות סממה את ארמונו וגנו ואת הניצבים הדרושים. הסרט, בעל אופי מלדורמתי, סיפר על אהבתם הבלתי אפשרית בין המורה טאלב לצעירה עין אל ר'זל שאביה הבטיח את ידה לבן של השייח.

אלבר סממה-שיקלי שהיה מעשן ונפגע ככל הנראה בראותיו בגז לחימה בעת צילומיו במלחמת העולם הראשונה, לקה בשנותיו האחרונות בסרטן ראות.הוא נפטר בעוני בתוניס בשנת 1934. באפיטף על קברו חרותות המלים:

בלתי נלאה בסקרנותו, נמהר באומץ לבו,נועז ביוזמותיו, עקשן בשעת מבחן,קיבל בהשלמה את צרותיו, השאיר מאחוריו ידידים

לסממה הייתה גם אזרחות צרפתית, שהוענקה עוד לאביו על ידי הקיסר נפוליאון השלישי. אלמנתו, המוזיקאית איטלקיה ביאנקה פררו ובתם, היידה שקלי-טמזלי,התאסלמו לצורך נישואים. אחיינו, בת אחותו אסתר, היה עו"ד ראול דרמון (1976-1885).

פרסים ואותות הוקרה

• עיטור צבאי של ממשלת צרפת על צילומיו בקרב ורדן

הנצחה

• 1996 - הבמאי מחמוד בן מחמוד יצר סרט תעודי תוניסאי-צרפתי קצר על חייו ומפעלו של אלבר סממה-שיקלי (בהפקת Alif Productions)
• 2015 תערוכה של צילומיו וסרטיו בסינמטק של בולוניה, אורגנה בעזרת נכדתו,ג'ווידה טמזלי ווהן ובעלה,פול אדיראן ווהן.

לקריאה נוספת

• Roy Armes African Filmmaking: North and South of the Sahara, Indiana University Press, Bloomington and Indianapolis 2006
• Guillemette Mansour, Samama Chikly. Un Tunisien à la rencontre du XXe siècle, éd. Simpact, Tunis, 2000

(גימט מנסור - "סממה שיקלי.תוניסאי במפגש עם המאה ה-20")

• Omar Khlifi, Histoire du Cinéma en Tunisie ,Société Tunisienne de Diffusion, 1970

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלבר סממה-שיקלי בוויקישיתוף

• Morgan Corriou Tunis et les "temps modernes_

les débuts du cinématographe dans la Régence (1896-1908) באתר Academia 2016 ("תוניס ו"הזמנים המודרניים":התחלות הקולנוע בימי ה"עוצרות")

• כתבה, צילומים וסרטונים באתר העיתון האיטלקי "לה רפובליקה" Visionario Chikly porto la cinema (e la bicicletta) agli africani
• - הסרט "זוהרה" באתר youtube
• Leonardo di Franceschi

Italia addio:il nostro cinema visto dall'altra parte del Mediterraneo באתר האיטלקי לקולנוע ותקשורת imago 1 - בספר Giorgio de Vincenti e Gabriele Anaclerio Immaginare l'Europa:Identità e transiti audiovisivi, Bulzoni p.185