ליא קניג

ליא קניג
Leah Koenig

לידה	30 בנובמבר 1929 (בת 94) כ"ז בחשוון ה'תר"ץ לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה
סוגה מועדפת	תיאטרון
מדינה
תקופת הפעילות	מ-1947
עיסוק	שחקנית
בן זוג	צבי שטולפר
פרסים והוקרה	פרס ישראל לתיאטרון (1987) פרס התיאטרון הישראלי (1998) פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012)
ליא קניג - כלת פרס ישראל
פרופיל ב-IMDb

ליא קניג, 2012

ליא קניג, 2013

שלט הכניסה לרחוב ליא קניג שטולפר ליד תיאטרון גבעתיים, 2020

לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ, לודז', פולין) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987 וכלת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998. מכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".

ביוגרפיה

נולדה בשם לאה קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים. אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, אוסקר יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך תקופת השואה במלחמת העולם השנייה, חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ שבאוקראינה ובבסרביה שבמולדובה, ולאחר מכן נמלטו לתוככי ברית המועצות, לאזור אוזבקיסטן הסובייטית. אביה אוסקר יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין במהלך תקופת השואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד סרביה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם מערבה, השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, קניג החלה ללמוד משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע עוד מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בעיר. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (במחזה שנכתב על ידי פרנסס גודריץ', שזכתה בפרס פוליצר על כתיבתה, ובבימויו של ג'ינל תאודורסקו). לרגל יום השואה הבינלאומי, שחל ב-27 בינואר 2022, פורסם תיעוד מההצגה, על ידי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית.

פעילותה האומנותית בישראל

בשנת 1961, קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי שורד שואה מטרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה, ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה". בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים. במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים.

בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה", גולדי ב"זאקופנה שלי", ואנדה ב"פולין ארץ ירוקה", פרומה ב"מניין נשים" ועדה ב"מרציפנים". כמו כן, שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". קניג גם כיכבה לצד בעלה צבי שטולפר בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אותם כתב, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.

קניג היא נשיאת הכבוד של התיאטרון הארצי לילדים ונוער על שם סמי לוי.

חיים אישיים

קניג הייתה נשואה לשחקן והבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998. השניים בחרו שלא להביא ילדים לעולם. קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה, ואף שיחקו יחדיו במספר מופעים.

היא מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.

קניג דוברת 7 שפות: יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.

פרסים והוקרה

• 1957 – פרס עבור משחקה ב"אנה פרנק" - ברומניה.
• 1962 – פרס יוסף קלוזנר - על התפקיד אווה ב"בראשית" מאת אהרן מגד.
• 1987 – פרס ישראל לתיאטרון.
• 1998 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
• 2008 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה ”על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה”.
• 2010 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
• 2012 – פרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון.
• 2017 – פרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת תשע"ז.
• 2018 – נבחרה קניג על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל (לצד השחקן זאב רווח).
• 2020 – נקרא על שמה הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים בגבעתיים (קיים רחוב נוסף על שמה בעיר חולון).
• 2020 – אות כבוד מטעם שגרירות רומניה.
• 2023 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם המרכז האקדמי פרס.

הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)

החולה המדומה (1955) הסערה (1957) אנה פרנק (1957) אדון פונטילא ומאטי משרתו (1962) בראשית (1962) מלחמה ושלום (1962) סוף המירוץ (1963) הפריזאית (1964) דבר אליי בוורדים (1966) טנגו (1967) חג הסנדלרים (1970) הכיסאות (1970) קולומב (1971) ליל העצמאות של מר ישראל שפי (1972) פיקניק לשניים (1972) תפוס את הגנב (1973) חתונה (1974) אמא קוראז' (1975) דרייפוס (1975)

כובע הקש האיטלקי (1976) ריצ'רד השלישי (1976) קדיש (1976) שמו הולך לפניו (1977) הלוויה חורפית (1978) תיבת הצללים (1978) האב (1979) סיפור פשוט (1979) הכתובה (1980) פילומנה (1981) מכולת (1982) רומולוס הגדול (1982) המלט (1983) תשוקה (1983) יומן חוף ברייטון (1984) החווה (1986) השקיעה (1986) מירל'ה אפרת (1986) בדרך לברודוויי (1987) ג'ון גבריאל בורקמן (1988) גן הדובדבדנים (1988) מלאכת החיים (1989) זהב (1989)

חתונת הדמים (1990) רעל ותחרה (1991) כוכבים ללא שמיים (1992) הקוסם מברוקלין (1993) ביקור הגברת הזקנה (1994) הרולד ומוד (1995) חשיבותה של רצינות (1996) שלוש נשים גבוהות (1997) סוניה מושקט (1998) מדריך למטייל בוורשה (1999) בית ברנרדה אלבה (2001) יום הולדת לג'וזפה (2001) אוהבים את אופל (2002) ללכת עד הסוף (2003) אוסקר ודודה רוזה (2004) פרפרים הם חופשיים (2004) מועדון האלמנות העליזות (2005)

סונטת סתיו (2006) הנהג של מיס דייזי (2007) כל החיים לפניו (2008) מוריס שימל (2010) לא ביום ולא בלילה (2011) משהו טוב (2012) עת דודים (2013) פתאום הגיע סתיו (2015) מה עושים עם ג'ני? (2015) רביעייה (2016) שלוש אחיות (2017) המלך ליר (2018) מאחורי הגדר (2018) מקווה (2019) זאקופנה שלי (2021) מניין נשים (2022) פולין ארץ ירוקה (2022) מדריך למטייל בוורשה (2023) מרציפנים (2023)

פילמוגרפיה

קולנוע

שנה	סרט	תפקיד	במאי
2018	המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה	הגברת ינקלובה	גלעד אמיליו שנקר
	העדות		עמיחי גרינברג
2016	קמטי צחוק	האנה	פיני עדן
2015	צילי	קול	עמוס גיתאי
2014	המסע של האנה	גרטרוד	יוליה פון היינץ
2007	מלך של קבצנים	ציפה לאה	אורי פסטר
2001	שישה מיליון רסיסים	פולה	ציפי טרופה
1999	קדוש	אלישבע	עמוס גיתאי
1997	אנסטסיה	הקיסרית מריה פיודורובנה (דיבוב)	נינה אמיר
1995	זכרון דברים	סטיפנה	עמוס גיתאי
1979	אל תשאלי אם אני אוהב	האם	ברברה נובל
1976	לופו בניו יורק	אמא של עמוס	בועז דוידזון
1972	שתי דפיקות לב	סוניה	שמואל אימברמן
1971	כץ וקרסו	פניה כץ	מנחם גולן
	מלכת הכביש	לאה
1970	לופו	אמא של עמוס

טלוויזיה

שנה	סדרה	תפקיד	ערוץ שידור	במאי
2020	להישאר במשחק	בתפקיד עצמה	כאן 11	יובל ברגר
2019	אבא משתדל	יהודית		עודד דוידוף
2015	שטיסל (העונה השנייה)	מלכה שטיסל	Yes הטלוויזיה בלוויין	אלון זינגמן
	משפחה שולטת	בתפקיד עצמה	ערוץ הילדים	רובי דואניאס
2010	טקסי דרייבר	בתפקיד עצמה	Yes הטלוויזיה בלוויין	איתן ענר
2005	המערכת	סבתא של אלון	ערוץ לוגי	רועי פלורנטין, מיכל חגי
2003–2004	אהבה בשלכת	חנה רבינוביץ'	הערוץ הראשון	יוחנן ולר
2003	צימרים	הניה		חיים רינסקי
2000–2001	הנימנומים	ציפור (קול בלבד)	ערוץ 2	מייקל זוקר
1999–2004	שמש	אמא של שמש		רובי דואניאס, יואב צפיר
1995	סבתא בישלה דייסה חלק א, וב	סבתות שונות	קלטות ילדים	רחל שיין ארגמן ועדי בינימינוב
1987–1989	פרפר נחמד	סבתא לאה	ערוץ 23	יעל גרף
1985	רחוב סומסום	סבתא של מיקי		מוטי אבירם, דב נתיב
1971	חדווה ושלומיק	אריקה קרקובר	הערוץ הראשון	שמואל אימברמן

לקריאה נוספת

• יניב שמעון גולדברג, בימת חייה - שיחות עם השחקנית ליא קניג על תיאטרון וביוגרפיה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2022.

קישורים חיצוניים

• ליא קניג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ליא קניג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ליא קניג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ליא קניג, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• ליא קניג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ליא קניג, בארכיון הבימה
• ליא קניג, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• ליא קניג - כלת פרס ישראל - אתר הבית של השחקנית
• ליא קניג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• רפאל בשן, מונולוג של ליא קניג, מעריב, 8 ביולי 1966
• ינון מילס, הגברת הראשונה של התיאטרון מעכשיו גם דוקטור, באתר nana10‏, 22 במאי 2008
• מרב יודילוביץ', אישה בלי גיל, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
• יובל אברמוביץ', תרשום: ליא קניג, אישה בלי גיל, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2008
• קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ליא קניג, באתר iCast‏, 27 ביולי 2010
• גיל ריבה, ליא קניג פותחת את הלב, באתר רשת
• מרדכי חיימוביץ', זה כבר דבר מאלוהים: ריאיון עם ליא קניג, באתר nrg‏, 9 בדצמבר 2011
• הבימה מערכה שנייה - ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
• טל פרי, ‏ליא קניג: "חסרה לי היום חרדת קודש כלפי התיאטרון", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012
• נחום מוכיח, בין ליא השחקנית לליא האדם, באתר "הבמה", 27 בפברואר 2013
• יעקב בר-און, ליא קניג: כוח טבע שאינו מתכלה, באתר "הבמה", 26 ביוני 2013
• תום שגב מראיין את ליא קניג: כך בוכים בתאטרון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, ‏2013
• יובל אברמוביץ', ליא קניג אופטימית, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014
• שגיא בן נון‏, סופר מענטש: ריאיון עם מלכת התיאטרון ליא קניג לקראת יום הולדתה ה-85, באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2014
• חותם אישי: ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
• מאיה כהן, אחת, צעירה, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2015
• אור סופר, ‏ליא קניג: אהבת הקהל היא ההישג הכי גדול בקריירה שלי, באתר onlife,‏ 7 בפברואר 2016
• רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ליא קניג, באתר nana10‏, 21 ביוני 2016
• שיר זיו, "אני יודעת 7 שפות, והשפה האחרונה שלמדתי היא עברית", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
• אהרון ברנע מראיין את ליא קניג שטולפר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 04.03.2018
• מאיה כהן, קינג ליא, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2018
• יעקב בר-און, ‏ליא קניג: "קיבלתי דפיקות לב חזקות עד שכמעט הרגשתי שאני נחנקת", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2018
• רועי הורוביץ, ליא קניג ומרים זוהר: שחקניות תאטרון כסוכנות זיכרון, עיונים /37, 2022
• סרט על ליא קניג בערוץ היוטיוב של יד ושם

הערות שוליים

הקודמים: 1997 - יוסי בנאי, חנה מרון

פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1998 - ליא קניג, ניסן נתיב

הבאים: 1999 - שלמה בר-שביט, נולה צ'לטון