חואן אנטוניו סמראנש

חואן אנטוניו סמראנש
Juan Antonio Samaranch
לידה	17 ביולי 1920; ברצלונה, ספרד
פטירה	21 באפריל 2010 (בגיל 89); ברצלונה, ספרד
מדינה	ספרד
מקום קבורה	בית הקברות מונז'ואיק
מקום מגורים	ברצלונה
השכלה	אוניברסיטת נווארה; בית הספר הגרמני בברצלונה; IESE Business School ;
תפקיד	נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (3 באוגוסט 1980–16 ביולי 2001); procurador en Cortes (6 בנובמבר 1967–12 בנובמבר 1971); procurador en Cortes (16 ביולי 1973–30 ביוני 1977); יושב ראש (28 במאי 1987–28 בינואר 1999); Barcelona provincial deputy (1955–1967); procurador en Cortes (4 באפריל 1967–15 בנובמבר 1967); שגריר ספרד בברית המועצות (1977); President of Spain's Olympic Comitee (26 בדצמבר 1966–9 בספטמבר 1970); president of the Provincial Deputation of Barcelona (17 ביולי 1973–16 ביולי 1977); Barcelona provincial deputy (17 ביולי 1973–16 ביולי 1977); שגריר ספרד במונגוליה ;
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית, נצרות קתולית
בן או בת זוג	María Teresa Salisachs (1 בדצמבר 1955–?)
פרסים והוקרה	Grand Cross of the Order of Merit for Agriculture (1970); Grand Cross of the Order of Merit for Agriculture (1970); מדליית הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (8 בפברואר 2000); הצלב הגדול של ההצטיינות הצבאית - עיטור לבן (1968); מסדר גיזת הזהב הגאורגי (2001); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גרנדה (1997); China Reform Friendship Medal (2018); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אליקנטה (27 במרץ 1992); הצלב הגדול של ההצטיינות הימית - עיטור לבן (1967); Medal and Plaque of Tourist Merit (2006); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז-סורבון (3 במרץ 1995); Grand Cross of the Aeronautical Merit (Spain) - White Decoration (1974); הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (3 בספטמבר 2000); Philippe Chatrier Award (2000); הצלב הגדול של המסדר המלכותי להצטיינות בספורט (1986); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ג'ג'יאנג (2005); הצלב הגדול של מסדר סיסנרוס (1968); המסדר האולימפי (2001); פרס נסיך אסטוריאס לספורט (1988); הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (1980); הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (1982); קולר מסדר איזבלה הקתולית (1975); מסדר סטרה פלנינה; מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית; מסדר הצלב הכפול הלבן; מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין; מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי; Order of Outstanding Merit; עיטור המשחרר של ונצואלה; המסדר המלכותי להצטיינות בספורט; אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית; מסדר התקווה הטובה; מסדר סיקטונה; מסדר הצלב של טרה מריאנה; מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון; מסדר מאנאס; מסדר אלפונוסו העשירי החכם; עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית; מסדר המופת האזרחי; עיטור הידידות בין העמים; מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; עיטור הרפובליקה; מדליית הזהב של הז'נרליטט של קטלוניה; המסדר הגדול של המלך טומיסלב; אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; מסדר סיסנרוס; מסדר החירות; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול; מסדר איזבלה הקתולית; הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי; מסדר קרלוס השלישי; מפקד עם כוכב במסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין; מסדר הדגל היוגוסלבי; פרסי נסיך אסטוריאס; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

חואן אנטוניו סמראנש טורלו, המרקיז סמראנש הראשון (בספרדית: Juan Antonio Samaranch Torelló, 1st Marquess of Samaranch,‏ 17 ביולי 1920 – 21 באפריל 2010) היה עסקן ספורט ספרדי והנשיא השביעי של הוועד האולימפי הבינלאומי, שכיהן בתפקיד במשך 21 שנים (1980–2001).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמראנש נולד למשפחה אמידה בברצלונה. הוא למד מסחר בבית הספר הגבוה לעסקים בברצלונה. הוא עבד בתור עיתונאי ספורט ב"לה פרנסה" עד שפוטר בשנת 1943 בעקבות ביקורת שכתב על אוהדי ריאל מדריד שניצחה את קבוצת ברצלונה 11 - 1. לאחר מכן, עבד במפעל הטקסטיל המשפחתי. בשנים 1955–1962 הוא היה חבר במועצת עיריית ברצלונה והיה אחראי על תיק הספורט. בטרם מינויו לתפקיד מזכיר רשות הספורט בספרד על ידי פרנסיסקו פרנקו בשנת 1967 שימש בתפקיד ראש המשלחת הספרדית לאולימפיאדה מספר פעמים. לאחר מכן, הוא נבחר לתפקיד נשיא הוועד האולימפי הספרדי וחבר בוועד האולימפי הבינלאומי. בשנים 1967 - 1977 היה חבר בפרלמנט הספרדי (בית תחתון) ובשנים 1967 - 1971 כיהן כשר הספורט של ספרד. הוא היה דמות בולטת בעשור האחרון לשלטונו של פרנקו. סמראנש כיהן בתפקיד סגן נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי בשנים 1974–1978. בשנים 1977 - 1980 הוא שימש בתפקיד שגריר ספרד לברית המועצות ולמונגוליה. בשנת 1991 זכה סמראנש ממלך ספרד בתואר מרקיז בזכות הישגיו והשפעתו על התנועה האולימפית.

ז'אק רוג הבלגי, המכהן בתפקיד נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, החליף אותו בתפקידו בשנת 2001. עם זאת, סמראנש זכה בתואר נשיא כבוד לכל החיים, של הוועד האולימפי הבינלאומי.

תקופת נשיאותו של סמראנש בוועד האולימפי הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמראנש נבחר בוועידה ה-83 שנערכה במוסקבה ב-15 ביולי - 18 ביולי 1980 בסמוך למשחקים האולימפיים שנערכו במוסקבה בצל החרם המערבי בשל פלישת צבא ברית המועצות לאפגניסטן. הוא הוביל תהליך כלכלי לשיפור המשבר הכלכלי החמור אליו נקלעה התנועה האולימפית בשנות ה-70, בעקבות אולימפיאדת מונטריאול. בשנת 1981 אישר סמראנש את הרפורמה שכתב אדווין מוזס, אצן אמריקאי מהגדולים בהיסטוריה, שאיפשרה לספורטאים מהטובים בעולם להשתתף למרות היותם מקצוענים. עד אז, רק "ספורטאים חובבים" הורשו להשתתף באולימפיאדה. הוא הוביל להכנסת חסויות ופרסומות בטלוויזיה. למרות החרם הנגדי שהוביל הגוש המזרחי על אולימפיאדת לוס אנג'לס, גדל משמעותית מספר המדינות החברות בוועד האולימפי הבינלאומי.

בסיומה של כל אולימפיאדה, נאם סמראנש ואמר שהיא הייתה "הטובה בכל הזמנים", פרט לאולימפיאדת אטלנטה (1996) שבה התרחש פיגוע בו נהרג אדם אחד.

כהונתו הייתה השנייה באורכה (21 שנים) אחרי זו של פייר דה קוברטן (29 שנים).

לאחר פרישתו מנשיאות הוועד, ניסה לסייע לעיר מדריד לזכות באירוח המשחקים האולימפיים בשנים 2012 ו-2016, אך מאמצים אלה לא נשאו פרי, כאשר לונדון וריו דה ז'ניירו זכו בהן בהתאמה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקריו טענו כלפיו על בזבוז והוצאות כספיות גדולות. הוא דרש ללון בסוויטות במלונות יוקרה ברחבי העולם ונסע בלימוזינות. עלות שכירות דירת השרד שלו בלוזאן, שווייץ מקום מושבו של הוועד האולימפי הבינלאומי הייתה 500,000 דולר אמריקאי, בשנה.

בנוסף, העיבה על נשיאותו, שערוריית השחיתות של אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) שבה לפני פתיחת המשחקים התברר שאנשי עיריית סולט לייק סיטי שיחדו חלק מחברי הוועד האולימפי הבינלאומי על מנת שהמשחקים ייערכו בעירם, דבר שהוביל להתפטרותם של חלק מחברי הוועד. כמו כן, לדעת מבקריו הוא לא לקח ברצינות מספיקה את הטענות בדבר שימוש בסמים לא חוקיים בספורט.

סמראנש הצטרף למועצת המנהלים של בנק "לה קסה", בנק החיסכון הגדול בספרד. בשנים 1987–1999 כיהן בתפקיד נשיא מועצת המנהלים של הבנק. לאחר פרישתו הוא זכה לתואר נשיא כבוד של הבנק.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמראנש התחתן עם מריה טרזה סליסש רובה, "ביבי" (26 בדצמבר 1931 – 16 בספטמבר 2000, למחרת טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני) ב-1 בדצמבר 1955. בנו, חואן אנטוניו סמראנש סליסש, חבר בוועד האולימפי הבינלאומי משנת 2001 ובתו, מריה טרזה סמראנש סליסש, נשיאת איגוד החלקה על הקרח של ספרד משנת 2005.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברתולד בייץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חואן אנטוניו סמראנש בוויקישיתוף

סער הס, נשיא הוועד האולימפי לשעבר מת בגיל 89, באתר ynet, 21 באפריל 2010
חואן אנטוניו סמראנש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
חואן אנטוניו סמראנש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חואן אנטוניו סמראנש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)